מנהרות גילון – מנהור בשיטת - NATMדרכי התמודדות עם האתגרים ההנדסיים הרבים בפרויקט הנדסי מורכב ,רב לאומי ורב מערכתי מחבר :מהנדס שמואל אשכנזי כללי: שם הפרויקט :מסילת עכו-כרמיאל – קטע – 3מנהרות גילון מיקום :בין אזור תעשיה בר לב לפאתי כרמיאל ,מדרום ובסמוך לכביש מספר .85 משך חוזי של הפרויקט 39 :חודשים החל מאוקטובר 2011ועד לינואר 2015 מועד קובע :אוקטובר 2011 ,23 סוג פרויקט :תכנון ביצוע היקף עבודה עיקרי במנהרות 2 :מנהרות ראשיות ,כ 4,625 -מ"א כל אחת (הארוכות מסוגן בישראל עד כה) + 18מנהרות מקשרות ,כ 16 -מ"א כל אחת +שתי גישות ,אחת מכל כוון ,באורך של כ 1.0 -ק"מ +תחנת שאיבה לניקוז +כ 10,000 -מ"ר קירות תומכים שיטת הביצוע: שלב א' -כרייה קונבנציונאלית ( )NATMתוך שימוש במכונות קידוח ,פיצוץ מבוקר ודיפון ראשוני שלב ב' – ניקוז מסת הסלע ,איטום ודיפון סופי באמצעות תבניות מתנייעות הצדדים: מזמין העבודה :נתיבי ישראל לקוח קצה :רכבת ישראל חברת ניהול ופיקוח :איתם הנדסה (אמי מתום) הקבלן המבצע :מיזם משותף (דניה סיבוס בע"מ וChina Civil Engineering Construction Corporation - ())CCECC הפרויקט: דניה סיבוס בע"מ ו )CCECC( China Civil Engineering Construction Corporation -חברו יחד למיזם משותף לטובת ביצוע הפרויקט (להלן "המיזם המשותף"). ביום 24באוגוסט ,2011 ,הוכרז המיזם המשותף כזוכה במכרז ( 36/11תכנון-ביצוע) מסילת עכו -כרמיאל, קטע – 3מנהרות גילון (להלן "המכרז") ,אשר פורסם ע"י מע"צ. הפרויקט מהווה קטע מס' 3מתוך 4קטעים של פרויקט מסילת עכו -לכרמיאל. תקציר: מנהור בשיטת NATMמקובל בעולם מזה עשרות שנים ובעשור האחרון אף תופס תאוצה גם בישראל כאחת השיטות הנפוצות והמועדפות על מזמיני עבודה וקבלנים (מנהרות הכרמל ,מנהרות כביש ,6מספר קטעים ברכבת המהירה לירושלים ,כד') וזאת ,בעיקר בשל מבחן הכדאיות הכלכלית הנובעת מאורך המנהרות אל מול הלו"ז הנדרש. שיטה זו ,אף על פי שנתפסת כמסורתית ופשוטה יחסית לביצוע ,טומנת בחובה אתגרים הנדסיים רבים, תכנוניים וביצועיים ,הדורשים התמודדות רצופה בקשיים מול תנאי אי ודאות ,רב מערכתיות וסביבה רב לאומית ,בענף מתפתח בישראל ובסביבה חוזית המוכרת לעוסקים בענף על כל הבעייתיות שבה. האתגרים וההתמודדות: לוחות זמנים -בהתאם לחוזה ועל מנת להבטיח עמידה בלוח הזמנים השאפתני (קטע 3הוגדר כנתיב הקריטי של פרויקט מסילת עכו-כרמיאל) ,המיזם המשותף נדרש לבצע את כריית המנהרות באמצעות 4צוותי כרייה נפרדים אשר יעבדו משני קצוות המנהרה .הואיל ודרישה זו קיימת גם לגבי ביצוע האיטום והתמוך הסופי ,יוצא איפה שבכל מנהרה ולאורך צירה ,יעבדו במקביל 4-5צוותים במקביל. לטובת העמידה בלוחות הזמנים ,הגישות לפורטלים בוצעו במתכונת מצומצמת כך שפעולת הכרייה תתאפשר תוך פרק הזמן המינימלי מהמועד הקבוע ואכן ,הכרייה החלה כ 3 -חודשים לפני הזמן החוזי. עבודה – 24/7מיד לאחר התחלת הכרייה ,צוותי העבודה הסינים החלו בעבודה רצופה 24שעות 7ימים בשבוע .שיטת עבודה זו המייצרת העברת אינפורמציה ודיווחים בזמן אמת ,תקלות ובעיות והצורך להתגבר עליהן ,צורך בתקשורת רצופה וכד' ,מצריכה השקעה רבה מהצוות הניהולי המקומי שאינו מורגל בעבודה מסוג זה לאורך זמן.
1
עובדים זרים – למרות מצגי מזמין העבודה בהם הובהר שלטובת הקמת הפרויקט חברה מקומית תוכל להתקשר עם חברה זרה לרבות הבאת עובדים של אותה חברה ,לאחר הזכייה נמצא שרשויות המדינה מסרבות לאשר הבאת עובדים זרים .לאחר תהליך שנמשך כחצי שנה ,אושרה רק מחצית מכמות העובדים. הואיל ומצד אחד הקבלן עמד בפני שוקת שבורה מול מזמין העבודה ורשויות המדינה והואיל ומצד שני בחר לסיים את הפרויקט בזמן ,הקבלן שנה את תכנון שיטת הביצוע ורכש במהירות שיא מיכון מיוחד למנהור. ביצוע עבודות כריה ותמוך סופי במקביל – כאמור בסעיף הקודם ,כפועל יוצא מהדרישה החוזית נדרש המיזם המשותף לבצע מגוון רב של עבודות במקביל. הואיל וכך ,לא נותרה לקבלן הזוכה אלא לקחת זאת בחשבון ולתכנן את מהלך העבודה בהתאם .נוסיף לכך פרמטר בעייתי בפני עצמו ,רוחב מנהרה צר יחסית ולא מאפשר תעבורה חופשית של כלים שונים .הפתרונות המקוריים – תיאום ציפיות אינטנסיבי מוקדם ומתמשך בין הגורמים ,תכנון זהיר ומדויק של העבודה והקדמת מועד תחילת השלב השני ככל שניתן בכדי לייצר עקומת למידה וסביבת עבודה המאפשרת סנכרון בין הפעילויות השונות. יוער ,שלמרות התכנון המדויק ,מספר הנחות עבודה מקוריות נמצאו כלא נכונות ותוך כדי תנועה נעשו ניסיונות של חברי המיזם המשותף ללמוד את הנהוג בעולם ,לרבות ביקורים באתרים שונים באירופה .נמצא ,שמתכונת ביצוע דומה נדירה בעולם ולמעשה ,לא אותר פרויקט שמבוצע במתכונת זו במקביל לביצוע הפרויקט שבנדון. הצוות הניהולי באתר נאלץ לייצר פתרונות חדשניים ומיוחדים ,פרי מחשבתו ותושייתו ,שיאפשרו את הביצוע במקביל וזאת מבלי שהפעולות יפריעו האחת לשנייה. אי וודאות גיאולוגית – אחת הת ובנות הבסיסיות בניהול פרויקטים מתייחסת לכך שניהול פרויקטים לעולם יהיה בסביבת אי וודאות .כפועל יוצא מכך ,לכאורה ,לא נוכל לדעת מראש מה צפוי לנו במהלך הפרויקט. ככל שתובנה זו נכונה לגבי פרויקטים רגילים ,קל וחומר תוקפה לגבי פרויקט מנהור ועוד יותר כשמדובר בפרויקט ראשון מסוגו עבור רוב חברי המיזם (למעשה ,נדירים הישראלים שהנם בעלי ניסיון קודם במנהור). העיקרית שבהן הנה הגיאולוגיה. בשונה ממנהור בשיטת TBMשבאופן כללי התחלתו וסופו ידועים ,ההתקדמות בשיטת NATMתלויה בכל יום בסוג ובאופי הסלע .מכאן ,נובעת סביבת אי הוודאות המאפיינת את הפרויקט ואת הצורך במידה נוספת של יכולת העברת/ניתוח/עיבוד נתונים וקבלת החלטות .אף על פי שבוצעו סקרים מוקדמים ,ברור לכולם שמדובר במדגם בלבד שאינו מתיימר לכסות תוואי של 4.6ק"מ .כל "הפתעה" גיאולוגית (שברים גיאולוגיים ,הצטלבויות סדקים ,מעבר מסוג סלע אחד למשנהו ,מערות וחללים ,כד') וצפויות כאלו ,דורשת פתרונות הנדסיים ייחודיים שקשה עד בלתי אפשרי לצפות את המיקום והזמן בהם יהיה צורך לישמם .הפתרונות הקיימים – האצת העבודה בכל מקום שניתן בכדי לצמצם את הפער שעלול להיווצר בעת התקלות בגיאולוגיה המצריכה פתרונות מיוחדים וסוגי תמוך מיוחדים הבאים לידי ביטוי בתכניות. בפועל ,נמצא שהתחזיות שהציג מזמין העבודה היו אופטימיות ,שלא לומר אופטימיות למדי ,ואכן קרה שאנו נתקלים בסוגיות גיאולוגיות הדורשות פתרונות שלא היו קיימים בסל הפתרונות המקורי .תוך כדי התקדמות, בשיתוף עם המתכנן הראשי ,אנו מייצרים פתרונות חדשים המאפשרים התקדמות בטוחה תוך כדי מזעור העיכובים בביצוע. מתכונת העבודה במסגרת מיזם משותף -הכולל חברה זרה .הבדלי מנטליות ,חשדנות הדדית ,אי היכרות מוקדמת ,יצרו בתחילה סביבת עבודה המקשה על קבלת החלטות ,בזבוז תשומות עקב כפילויות בתפקידים, חשדנות לגבי קבלנים מקומיים וכד' .במרוצת הזמן ,אפשר לומר שהשותפות הגיעה למצב של שווי משקל כשעדיין יש מקום לשיפור. סביבת עבודה רב לאומית -הואיל וכאמור ,מדובר בפרויקט שעדיין נחשב ייחודי בישראל ,סביבת העבודה בפרויקט הנה רב לאומית לכל דבר. שותף מסין קבלן ראשי וציוד בסיסי למנהור מסין מתכנן ראשי מגרמניה קבלן משנה לאיטום ,חומרים וציוד מגרמניה חברת ביטוח מאנגליה תבניות מתניידות מיוחדות מאיטליה ציוד מנהור מיוחד מאיטליה ,ספרד ,שבדיה חומרים נוספים מאוסטריה ,גרמניה ,בלגיה ומדינות נוספות באירופה ציוד בטיחות מארצות הברית במקביל ,קשר עם מדינות נוספות בכל הנוגע לבדיקת אפשרויות לרכישת ציוד נוסף/אחר (קשר זה משמש גם לאיסוף מידע והרחבת הידע בכל הקשור לפרויקטים מסוג זה). 2
וכמובן ציוד רב מישראל ההתמודדות עם סביבת עבודה רב לאומית הנה מורכבת ודורשת מהצוות הניהולי באתר יכולות המתאימות לסביבה שכזו ובין היתר גמישות וסנכרון המאפשרים גישור על פערי מנטליות ,זמן ומרחק. פרויקט מולטי דיסציפלינרי -פרויקט המתאפיין במולטי-דיסציפלינריות (אזרחית – קונסטרוקציות + גיאומכניקה +קרקע +ניקוז +תשתיות ,גיאולוגיה ,מכונות ,חשמל ,תקשורת ,מים ,אוורור ,בטיחות) המחייבת גמישות מחשבתית של הצוות הניהולי באתר ,יכולת התמודדות הנדסית עם תחומים שבעבר תפסו נתח קטן יחסית ,ראיה כוללת ,חלוקת קשב רבה וכד' בטיחות -מלבד ההקפדה על שגרת בטיחות באתר כפי שנהוג באתרי עבודה אחרים ,בעבודות מנהור ,קיימים סיכונים רבים וייחודיים כגון :מפולת בתוך המנהרה ,שריפה בתוך המנהרה ,הצפה ,פיצוץ לא מבוקר וכד'. מלבד ההשקעה האדירה בציוד ומכשור בטיחות ,ההתמודדות היום-יומית הנה מורכבת ודורשת תשומת לב מיוחדת מכל הנוגעים בדבר לרבות בקרות כניסה ,הדרכות תקופתיות ,ריענון תקופתי ,תחזוקה רבה והתקנות יום-יומיות המתאימות לקצב ההתקדמות. סיכום: השילוב בין אופי הפרויקט המתאפיין באי וודאות מוחלטת ,מנוהל ע"י שותפות הכוללת חברה זרה ,שיטת ביצוע שאינה נפוצה בתחום ,מולטי-דיסציפלינריות ,סביבה רב לאומית ,הצורך לשמור על בטיחות העובדים ובהתחשב בדרישות השאפתניות של החוזה ,יוצר סביבה מאתגרת ומיוחדת במינה למנהלים ומהנדסים בפרויקט.
3