ניוזלטרים/Newsletter September 2015 IDF HE FINAL

‫מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם‬

‫הרמטכ"ל‪ ,‬רב אלוף גדי איזנקוט‪ ,‬משחרר סיס‬ ‫בבסיס הקריה (צילום‪ :‬דובר צה"ל)‬

‫אנו מאחלים לכל בית ישראל שנת ביטחון ושלווה‪ ,‬שנה שבה קציני\ות וחיילי\ת צה"ל‬ ‫יתרמו משמעותית לשימור ערכי הטבע והנוף‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫הנהלת צבא ההגנה לטבע‪:‬‬ ‫תא"ל (מיל‪ ).‬ברוך שפיגל‪ ,‬תא"ל (מיל‪ ).‬אסף אגמון‪ ,‬פרופ' יוסי לשם‪ ,‬רעיה שורקי‪,‬‬ ‫יעקב שהרבני‪ ,‬סא"ל איל עזרא‪ ,‬גיא סלעי‬

‫קצינים‪ ,‬חיילים ואזרחים יקרים‪,‬‬ ‫לקראת ראש השנה תשע"ו‪ ,‬אנו מוציאים לראשונה לאור‪ ,‬מידעון שיופץ שלוש פעמים בשנה יחד עם פעילות הצפרות של "קרן הדוכיפת"‪.‬‬ ‫המיזם – "צבא הגנה לטבע ‪ -‬מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם"‬ ‫המיזם מהווה שותפות ערכית של צה"ל והחברה להגנת הטבע ביחד עם רשות הטבע והגנים‪ ,‬תוך ערבות הדדית לחיזוק הקשר שבין האדם‬ ‫לארצו‪ ,‬לתבנית נוף מולדתו‪ ,‬המובילה מפקדים וחיילים לאחריות ומעורבות פעילה לשמירה על ערכי הטבע‪ ,‬הנוף והמורשת שבסביבתם‪,‬‬ ‫במרחב פעילותם‪ .‬המיזם‪ ,‬ממומן ע"י "קרן הדוכיפת" של החברה להגנת הטבע ובמסגרתו נבחרו ששה עשר מיזמים בשתי שנות הפעילות‬ ‫הראשונות (‪.)2015 ,2014‬‬ ‫אנו מאמינים‪ ,‬כי באמצעות מיזם זה‪ ,‬יהיו פרושים ברחבי הארץ עד שנת ‪ 2025‬עשרות פרויקטים סביבתיים בהובלת צה"ל ומפקדיו אשר יהיו‬ ‫בכוחם לשנות ולשפר את המציאות הסביבתית של ערכי הטבע בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ראו ‪ 16‬המיזמים‪http://bit.ly/1GTDTPJ :‬‬ ‫סרטון המיזמים‪http://bit.ly/18WMO7y :‬‬ ‫מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם‬ ‫מפקדי צה"ל ובראשם הרמטכ"ל‪ ,‬רב אלוף גדי איזנקוט אימצו את המיזם אל תכניות העבודה‪ .‬הרמטכ"ל הגדיר את המיזם כ"כביש‬ ‫‪ – "6‬הציר המרכזי של העיסוק בנושא הסביבה והטבע בצה"ל‪ .‬בצה"ל מוביל את המיזם האלוף קובי ברק‪ ,‬ראש אט"ל‪ ,‬באמצאות‬ ‫המינהל להגנת הסביבה הנמצא תחת פיקודו‪ .‬מפקדים מהפיקודים והזרועות השונים הביעו נכונות לקחת חלק במיזם ויחד עם מלווים‬ ‫מקצועיים מגופי הטבע גיבשו תוכניות לשיפור המציאות הסביבתית הקיימת בשטחם תוך יצירת מעורבות חיילים בתהליכי העבודה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם‬

‫הרמטכ"ל ומפקד בסיס הקריה משיקים‬ ‫את השלט בחזית המבנה לשימור עם‬ ‫תיבות הקינון (צילום‪ :‬דובר צה"ל)‬

‫הובלת מפקדים הורגשה באופן משמעותי ביום שיא של פרויקט "משיבים את הסיסים לקריה ולשרונה" בתאריך ‪ .1/6/2012‬במסגרתו הרמטכ"ל‪ ,‬רב‬ ‫האלוף גדי איזנקוט‪ ,‬ראש אט"ל‪ ,‬האלוף קובי ברק‪ ,‬מפקד בסיס הקריה אל"מ יגאל בן עמי‪ 11 ,‬אלופי המטה הכללי והמנכ"לים של גופי שמירת הטבע‬ ‫המובילים‪ ,‬החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים ונציגים בכירים מחברת החשמל שהייתה שותפה למיזם בקריה שיחררו לטבע סיסי חומות בטקס‬ ‫מרגש‪ ,‬שאנו מקווים‪ ,‬כי יחזרו לקנן במתחם הקריה בתיבות קינון ייחודיות שמוחזרו מארגזי תחמושת ע"י בסיס נמרה‪ ,‬והוצבו על מבנים לשימור‪ .‬עוד‬ ‫ביצעו חיילי הקריה בהובלת מפקדיהם סקר‪ ,‬הגדול ביותר שנערך בעיר תל אביב עד כה! על מנת לאמוד את אוכלוסיית הסיסים ולהכיר ציפור מדהימה‬ ‫זו‪ ,‬שאוכלוסייתה תשוב ותגדל בתוך בסיס הקריה בתל אביב‪.‬‬

‫הידעת‬

‫סיסי החומות הינם ציפורים נודדות המבלות את מרבית חייהן באוויר ומגיעות אלינו בתקופת האביב במטרה לקנן‪ .‬הסיסים התפתחו לחיים‬ ‫במצב תעופה‪ .‬הן אוכלות באוויר‪ ,‬שותות תוך כדי טיסה‪ ,‬ישנות באוויר ואף מזדווגות תוך כדי מעוף‪ .‬הסיסים יכולים להגיע לכ‪ 120-‬קמ"ש‬ ‫בתעופתם‪ .‬מזונם הוא חרקים מעופפים‪ ,‬אותם הם לוכדים במקורם באוויר‪ .‬בתקופת הקינון לוכד כל אחד מבני הזוג כ‪ 20,000-‬חרקים ליום‪,‬‬ ‫ולכן הם נחשבים כמדביר הביולוגי המושלם‪ .‬בסקר הסיסים הגדול שהתבצע ע"י מפקדי וחיילי הקריה‪ ,‬יחד עם בני נוער חובבי צפרות מחוגי‬ ‫החברה להגנת הטבע בהובלת אמנון האן‪ ,‬נאמדה אוכלוסיית הסיסים בתל אביב בכ‪ 9,000-‬פרטים‪.‬‬

‫להקת סיסי חומות בתעופה‬ ‫(צילום‪ :‬אמיר עזר)‬

‫תיבות הקינון מארגזי תחמושת ממוחזרים‪ ,‬יוצרו בבסיס נמרה‬ ‫(צילום‪ :‬דובר צה"ל)‬

‫‪2‬‬

‫מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם‬

‫גנרל בדימוס מנסור אבו ראשיד‪ ,‬יו"ר ירדן‪ ,‬בסיור‬ ‫הכרות עם קציני צה"ל במוצב סמוך לגשר‬ ‫עבדאללה‪ .‬אפריל‪( 2014 ‬צילום‪ :‬יוסי לשם)‬

‫משכן יוצא דופן‬ ‫לעטלפי בקעת הירדן‬ ‫‪ 22‬מוצבים נטושים בבקעה הם בית למאות עטלפים!‬ ‫חיילי חטיבת הבקעה בשיתוף עם גדודי פיקוד העורף חברו והמשיכו‬ ‫להפוך את המוצבים הנטושים לגן עדן לעטלפים‪.‬‬ ‫חיילי פיקוד העורף רתמו את מיומנויות החילוץ וההצלה הייחודיות להם‬ ‫והשתמשו בכלים הנדסיים לפרוץ פתחים במוצבים כדי לאפשר לעטלפים‬ ‫להיכנס‪ .‬לצד זאת‪ ,‬עיטרו את התקרות והקירות ברשתות ובאמצעים‬ ‫נוספים שיאפשרו לעטלפים‪ ,‬התלויים הפוך‪ ,‬להתפס ברגליהם‪ ,‬וליהנות‬ ‫ממנוחה הגונה‪.‬‬ ‫עם בוא הקיץ‪ ,‬העטלפים נענו להזמנה ומלאו את המוצבים בחיים!‬ ‫הצלחת הפרויקט חצתה גבולות וגם שכנינו הירדנים שואפים לבצע מבצע‬ ‫דומה לזה‪.‬‬ ‫מהרו העטלפים בקרוב עוזבים‪ .‬הכנסו אל אתר האינטרנט המציג צילומים‬ ‫חיים מתוך המוצבים‪:‬‬ ‫‪http://www.batsinbunkers.org‬‬

‫נקבת פרספון תלויה על תקרת מוצב בבקעת‬ ‫הירדן‪ ,‬כשלחזה צמוד הגור שלה (בזוית הפוכה!)‬ ‫(צילום‪ :‬ערן לוין)‬

‫‪3‬‬

‫מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם‬

‫ראש אט"ל‪ ,‬האלוף קובי ברק‪ ,‬לומד על המיזם של‬ ‫צבא ההגנה לטבע בבסיס נמרה (צילום‪ :‬גיא סלעי)‬

‫בסיס נמרה –‬ ‫שמורת טבע נסתרת‬ ‫מחנה מרת"ח‪ ,‬בסיס נמרה המשוייך לפיקוד אט"ל‪ ,‬נמצא ליד צומת‬ ‫גולני‪ ,‬מנהל שטח של ‪ 30‬אלף דונם המהווים מעין שמורת טבע בה‬ ‫חיים יונקים כגון זאבים ועדר צבאים לצד עופות מרשימים כדוגמת‬ ‫האוח שנתפס על גדר הבסיס‪ ,‬ובחיפוש זריז אותר גם קן האוח‪.‬‬ ‫המבקרים באביב נדהמים ממרבדי הפריחה המקסימים‪ .‬את הטבע‬ ‫הפראי עוטפת מורשת עתיקה‪ ,‬בבסיס שתי חורבות שהמרשימה‬ ‫בהם נמצאת ממש בצמוד לכביש ‪ 65‬והיא גן לאומי חורבת עמודים‪.‬‬ ‫בית כנסת מהתקופה הביזנטית אשר שירת קהילה גדולה‪.‬‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬אומץ ע"י מפקד היחידה‪ ,‬וזכה לביקור בחודש אוגוסט‬ ‫של ראש אט"ל‪ ,‬האלוף קובי ברק‪ .‬כחלק מהביקור במחנה‪ ,‬החליט‬ ‫לבקר בחורבת עמודים וזכה לאירוח והסבר על המיזם ומעט מידע‬ ‫על האתר ממלווי הפרויקט ד"ר דרור בן יוסף ורועי ארד מלווי המיזם‬ ‫מטעם רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫בית הכנסת‪ ,‬מטופח במסגרת המיזם‪ .‬המפקד‪ ,‬אל"מ עדי תורג'מן‪,‬‬ ‫ומפקדי וחיילי היחידה החליטו לשפר את המציאות הסביבתית על‬ ‫ערכי הטבע בשטח היחידה‪ .‬לצד בית הכנסת מבצעים חיילי היחידה‬ ‫נקיונות של מעברי בע"ח בגדר הבסיס‪ ,‬הקמת גן מקלט לצמחים‬ ‫אשר נפגעו בעבודות התשתית‪ ,‬סימון שביל תצפיות מרהיב ובעתיד‬ ‫הקמת בריכת חורף לדו חיים‪.‬‬

‫האלוף קובי ברק מבקר בשרידי בית הכנסת‬ ‫העתיק בבסיס נמרה (צילום‪ :‬גיא סלעי)‬

‫‪4‬‬

‫מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם‬

‫טריטון הפסים הנדיר‪ ,‬החיילים בנו מדרגות בבריכות‬ ‫על מנת להקל את יציאתם מהמים (צילום‪ :‬בועז שחם)‬

‫טריטונים בבסיס גדוד אבירי‬ ‫המרכזי‪ ,‬בית נבאללה‬ ‫טריטונים בבסיס גדוד אבירי המרכזי‪ ,‬בית נבאללה גדוד ההובלה "אבירי‬ ‫המרכז" הנמצא בבסיס בית נבאללה‪ ,‬ליד העיר שוהם‪ ,‬אימץ בראשות‬ ‫מפקדו‪ ,‬אל"מ גיל גלרון‪ ,‬את סביבתו הקרובה לטובת פיתוח נופי‪ ,‬הכולל‬ ‫שביל ריצה ומתחבר למערכת שבילים ענפה המתוכננת באזור‪ .‬במסגרת‬ ‫בניית תוכנית העבודה במיזם התגלתה באמצע הקיץ שלולית בצמוד‬ ‫לחורבות מבנים עתיקים‪ .‬בדיקה נוספת העלתה שהמבנים שייכים‬ ‫למפעל ברזל עותמאני ובריטי ששימש לבניית רכבות‪ .‬עוד עלה‪ ,‬כי‬ ‫הבריכות הן בריכות חורף‪ ,‬ובסיור מקצועי בהובלת שרה חיון‪ ,‬אקולוגית‬ ‫בריכות חורף בחברה להגנת הטבע‪ ,‬התגלו בבריכה מאות פרטים של דו‬ ‫חיים ‪ -‬טריטון הפסים‪.‬‬ ‫במקום בוצעו בהנחיית שרה חיון ובליווי של יעל בראון מהחברה להגנת‬ ‫הטבע עבודות לשיקום בריכות החורף והטבת מצבן‪ .‬במסגרת הפעילות‬ ‫נוקו הברכות מהזבל ונבנו פינות ישיבה‪ .‬בין ערמות הזבל נמצא מיכל‬ ‫שמן שדלף שעל פי הנראה היה למקור מזהם‪.‬‬ ‫בנוסף לשיפור במציאות הסביבתית הקיימת‪ ,‬היחידה רתמה בנוסף לקרן‬ ‫הדוכיפת שותפים נוספים‪ :‬המועצה האזורית חבל מודיעין‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רשות‬ ‫הניקוז והמועצה לשימור אתרים ומורשת‪ .‬כל אלה נרתמים למטרה אחת‬ ‫להטיב עם סביבתם‪.‬‬

‫היחידה רתמה את התושבים שסביבה לעשיה‪.‬‬ ‫חייל ותלמידת בית הספר האזורי נחשון‬ ‫(צילום‪ :‬יעל בראון‪ ,‬חלה"ט)‬

‫‪5‬‬

‫מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם‬

‫קטות בתעופה (צילום‪ :‬מידד גורן)‬

‫מטס פרידה של קטות‬ ‫למפקד ביה"ס לתותחנות‬ ‫בשבטה‬ ‫אל"מ יובל בן דב הוא מפקד בסיס שבטה‪ .‬בסיס ההכשרה של‬ ‫חיל התותחנים – ביסל"ת אימצו את השטח המדברי שסביבם‬ ‫בדגש סיוע לאוכלוסיית ‪ 4‬מיני הקטות החולקות את המדבר עם‬ ‫התותחנים‪.‬‬ ‫הקטה היא ציפור מדברית הדוגרת על הקרקע וזקוקה למים‬ ‫שפירים לשתייה לפחות פעם אחת ביום‪ ,‬מכיוון שהיא ניזונה בעיקר‬ ‫מזרעים‪ .‬כשבוקעים האפרוחים ועדיין לא יכולים לעוף‪ ,‬אוספות‬ ‫הקטות בנוצותיהן מים ועפות חזרה לאפרוחיהם שמיד נצמדים‬ ‫לחזה האם ומוצצים את המים מן הנוצות‪.‬‬ ‫התברר שאלפי הקטות בנגב‪ ,‬שותות בין היתר מים מבריכות‬ ‫החימצון של בסיסי צה"ל בשבטה‪ ,‬במפרסית ובבה"ד ‪ ,1‬וסופגות‬ ‫לגופן שרידי חומרים מסוכנים‪ .‬בסיס שבטה מפתח אתר טבע‬ ‫בתוך תחומיו אשר יספק מים שפירים עבור הקטות כתחליף למים‬ ‫המזוהמים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חיילי ומפקדי היחידה סוקרים את השטח עם מלווה‬ ‫הפרויקט מידד גורן‪ ,‬מנהל מרכז הצפרות בהר הנגב בחברה‬ ‫להגנת הטבע‪ ,‬וגל ביסמוט פקח רשות הטבע והגנים באזור לאיתור‬ ‫אתרי קינון של קטות על מנת שיהיה ניתן להתייחס אליהן בתכנון‬ ‫האימונים‪.‬‬ ‫ביולי האחרון נפרד אל"מ יובל בן דוב ממפקדי היחידה‪ .‬בעת שברך‪,‬‬ ‫"ביצעה לכבודו" להקה של עשרות קטות קולניות מטס פרידה‬ ‫בגובה נמוך‪ ,‬כהערכה לתרומתו המרכזית להצלתן‪.‬‬

‫קטה חדת זנב (צילום‪ :‬רוני לבנה)‬

‫גל ביסמוט‪ ,‬פקח רשות הטבע והגנים‪ ,‬מספר על המיזם לקציני‬ ‫ונגדי שבטה‪ ,‬בטיול הפרידה מהמפקד (צילום‪ :‬מידד גורן)‬

‫‪6‬‬

‫ממעוף‬

‫הציפור‬

‫‪ - 15.8.2015‬להקה נודדת של חסידות לבנות‪ ,‬שנחתה על קוונוע בעמק החולה‪.‬‬ ‫בזמן ההשקיה‪ ,‬התקדם הקוונוע בשדה להשקיה‪ ,‬החסידות נשארו לשבת על מתקן ההשקיה!‬ ‫(צילום‪ :‬דרור גלילי)‬

‫ניוזלטר מס' ‪15‬‬

‫ערב ראש השנה‪ ,‬תשע"ו‪ ,‬ספטמבר ‪2015‬‬ ‫חברים יקרים‪,‬‬ ‫עד כה‪ ,‬היינו מפיצים אחת לשנה (בחורף) ‪ ,Newsletter‬ובו היינו מסכמים מספר פעילויות של מרכזי הצפרות‪ ,‬קרן הדוכיפת ופעילויות של‬ ‫צבא הגנה לטבע‪ .‬הניוזלטר הופץ באלפי עותקים בחו"ל ובישראל וזכה לעניין מאוד גבוה‪.‬‬ ‫קיבלנו מאות תגובות מחובבי ציפורים שהעדכון השנתי מאוד עניין אותם‪ ,‬וחלקם גם תרמו כספית לקידום הפעילות‪ .‬בתחילת שנת ‪2015‬‬ ‫נכנס לפעילות מבורכת יו"ר חדש לקרן הדוכיפת‪ ,‬האלוף (במיל‪ ).‬דורון אלמוג‪ ,‬המוכר לכולם כמי שהקים את "עלה נגב ‪ -‬נחלת ערן"‪ ,‬לזכר‬ ‫בנו ערן ז"ל (ראו קישורית ‪ .)/http://aleh.org.il‬דורון סיים תפקידו בצה"ל כאלוף פיקוד דרום‪ ,‬היה ממפקדי יחידת שלדג‪ ,‬הוא ורעייתו דידי‪,‬‬ ‫חובבי טיולים וטבע וידידים קרובים של רחלי ומשה ינאי‪ ,‬מקימי קרן הדוכיפת‪.‬‬ ‫פעילות הצפרות‪ ,‬קרן הדוכיפת ופעילות צבא הגנה לטבע זכו לתנופה רבה בשלוש השנים האחרונות‪ ,‬ולכן החלטנו להפיק את הניוזלטר‬ ‫שלוש פעמים בשנה במקום פעם אחת‪ ,‬ולהפיצם הן בעברית והן באנגלית‪ ,‬בגירסה דיגיטלית‪ .‬הפעילות עם צה"ל תופץ גם בין היחידות‪ ,‬כדי‬ ‫לעדכנן בנעשה במיזמים השונים‪.‬‬ ‫אנו מתכבדים להגיש לכם את הידיעון בעברית‪ ,‬לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה‪.‬‬

‫מאחלים לכם שנה טובה ומבורכת‪ ,‬שנת עשייה פוריה‪ ,‬לשימור הטבע והנוף‪ ,‬הידוק הקשרים עם צה"ל ומפקדיו‪ ,‬ומתפללים‬ ‫לשנת שלווה ושלום‪.‬‬ ‫בקישוריות הבאות ניתן לצפות במספר תכניות ששודרו בטלוויזיה על הפעילות שלנו בחודש האחרון‪:‬‬ ‫• סרט "ללא גבולות" (הערוץ הראשון)‪http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1752333 :‬‬ ‫• מה זה מוזה (הטלוויזיה החינוכית)‪https://www.youtube.com/watch?v=H8M67vAsYkU :‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫פרופ' יוסי לשם‬ ‫מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת‬ ‫הציפורים ומזכיר קרן הדוכיפת‬

‫אתרנו באינטרנט‪www.birds.org.il :‬‬

‫אלוף (מיל‪ ).‬דורון אלמוג‬ ‫יו"ר קרן הדוכיפת‬

‫דן אלון‬ ‫מנהל מרכז הצפרות הישראלי‬

‫הקפריסאים לומדים על הנזקים ממכרסמים בשדות החקלאים מד"ר יואב מוטרו‬ ‫(שני מימין) ושאולי אביאל (משמאל)‬

‫יוזמה חדשה לשיתוף פעולה‬ ‫עם ‪– BirdLife Cyprus‬‬ ‫בנושא תנשמות וסיסים‬ ‫לפני כשנתיים ארחו דן אלון ויוסי לשם את מר טאסו לוונטייס‬ ‫שהיה בעבר הגזבר של ארגון ‪ .BirdLife‬מר לוונטיס הוא‬ ‫קפריסאי במקור‪ ,‬ופילנתרופ גדול לנושא שמירת טבע‪ ,‬בדגש‬ ‫צפרות ואמנות‪ .‬בעקבות הביקור מימנה קרן ‪Tasso Leventis‬‬ ‫‪ Conservation Foundation‬ביקור בישראל של צוות קפריסאי‪,‬‬ ‫בין התאריכים ‪ .29/5-4/6‬בראשם עמדה ד"ר קלרי פאפאזוגלו‪,‬‬ ‫מנכ"לית ‪ ,BirdLife Cyprus‬יחד עימה הגיעה משלחת כדי‬ ‫ללמוד על מיזם התנשמות כמדבירות ביולוגיות בחקלאות‪,‬‬ ‫והתארחו בקיבוץ שדה אליהו בהובלת שאולי אביאל‪ ,‬ד"ר יואב‬ ‫מוטרו‪ ,‬ממשרד החקלאות‪ ,‬ויוסי לשם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגיעה גברת‬ ‫מלפו אפוסטולידו‪ ,‬שבאה ללמוד מאמנון האן‪ ,‬מנכ"ל עמותת‬ ‫הסיסים‪ ,‬ומוביל המיזם של קרן הדוכיפת על הפעילות בשמירת‬ ‫הטבע של קינון הסיסים בירושלים ובתל אביב‪ ,‬על תהליך גידול‬ ‫ושיחרור הסיסים לטבע בבית החולים לחיות בר בספארי‪ ,‬ועל‬ ‫הפעילות החינוכית עם בתי ספר ובבסיס הקריה בצה"ל כחלק‬ ‫ממיזם צבא הגנה לטבע‪.‬‬

‫מפגש הצוות הקפריסאי המוביל בניקוסיה‪ ,‬עם שגריר‬ ‫ישראל בקפריסין מר מיכאל הררי (בעניבה)‪ ,‬מימינו ד"ר קליירי‬ ‫פאפאזוגלו ופרופ' אלכסנדר רוליין משוויץ‬

‫יואב מוטרו‪ ,‬שאולי אביאל ויוסי לשם‪ ,‬יחד עם פרופ' אלכסנדר‬ ‫רולין מאוניברסיטת לוזאן בשוויץ‪ ,‬טסו לקפריסין‪ ,‬לביקור גומלין‪,‬‬ ‫בין התאריכים ‪ 21-24/6‬והציגו את המיזם הלאומי בשני ימי‬ ‫עיון‪ ,‬בסיורים עם חקלאים בשטח ובמפגש עם שגריר ישראל‬ ‫בקפריסין‪ .‬בהמשך‪ ,‬נפגשנו עם השגרירה הנכנסת לקפריסין‪,‬‬ ‫גב' יעל רביע‪-‬צדוק ועם סגן השר לשת"פ אזורי ח"כ איוב קרא‪.‬‬ ‫‪ 2‬הסמינרים היו מוצלחים ביותר ובדיונים מסכמים הוחלט לקדם‬ ‫תכנית פעולה משותפת להרחבת מיזם התנשמות גם לקפריסין‬ ‫בהובלת ארגון ‪ BirdLife Cyprus‬ובשיתוף שלנו‪ .‬אנו מקווים‬ ‫שאם המיזם יורחב לקפריסין‪ ,‬הוא יהווה נדבך חשוב בהפחתה‬ ‫משמעותית של צייד ושימוש בחומרי הדברה בקפריסין‪.‬‬ ‫מהרצאתו של פרופ' אלכסנדר רולין‪ ,‬מאוניברסיטת לוזאן‪ ,‬שוויץ‪,‬‬ ‫ודעתו על תפקידה של התנשמות‪ ,‬כמובילת תהליך השלום במזרח‬ ‫התיכון‬

‫‪8‬‬

‫שלך חורף דורס דג בבריכת הדגים של קיבוץ כפר רופין‬ ‫(צילום‪ :‬אהרון שמשון)‬

‫פעילות חינוכית משותפת עם מערכת החינוך –‬

‫"כן לציפור"‬

‫ולמידה מדעית‪-‬טכנולוגית‬ ‫בשנת הלימודים האחרונה (‪ ,2015‬תשע"ה) קיימנו זו השנה החמישית פעילות בדגש צפרות עם כ‪ 90-‬בתי ספר במחוז צפון‬ ‫של משרד החינוך מחציתם במגזר הערבי והדרוזי‪ ,‬בהובלת ד"ר אורנה שמחון‪ ,‬מנהלת המחוז‪ .‬אורנה גמר הובילה את ההנחיה‬ ‫בהצלחה רבה‪ ,‬והפעילות תימשך גם בשנת הלימודים הקרובה לקשר ההדוק של התלמידים עם נושא הצפרות בסביבת בית ספרם‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬פעלו עוד ‪ 132‬בתי ספר בהובלת המפקחת הארצית על לימודי מדע וטכנולוגיה‪ ,‬הגברת שושי כהן‪ ,‬ובסיוע הדס כץ שדה חן‪ ,‬יהבית‬ ‫לוריא ושלומית ליפשיץ‪ ,‬בלימוד שאלות חקר בדגש צפרות בבתי ספר ברחבי הארץ‪ 8 .‬בתי ספר מתוכם למדו תכנית חדשה בדגש למידה‬ ‫שיתופית עם בתי ספר מחו"ל‪ ,‬בנושאי נדידה‪ ,‬ומעקב בעזרת משדרים נקלטי לווין ומצלמות ‪ online‬אחר שלכים‪ ,‬חסידות ודורסים אחרים‪.‬‬ ‫הפעילות הזו מקודמת בסיוע משרד החינוך ותורם אנונימי ב"קרן הדוכיפת" וקרן לגאסי‪ ,‬ואנו מקווים שבשנה הקרובה‪ ,‬נצליח להרחיב את‬ ‫הלמידה השיתופית לבתי ספר נוספים‪.‬‬

‫מפת הלמידה השיתופית‬

‫צופית בוהקת‪ ,‬מין מקנן בחצר הבית ובית הספר‪ ,‬והיה נושא למחקר‬ ‫בסיוע ספרו של פרופ' יורם יום‪-‬טוב (צילום‪ :‬אהרון שמשון)‬

‫‪9‬‬

‫יום העיון החמישי "דרך הנשר בשמיים"‬ ‫בשיתוף עם מכון פישר למחקר‬ ‫אסטרטגי וחלל‪ 27 ,‬אפריל‪2015 ,‬‬ ‫יום העיון התקיים באולם בר שירה‪ ,‬זו שנה חמישית ברציפות‪ ,‬והגיעו אליו כ‪500-‬‬ ‫משתתפים‪ .‬הוא עסק במורשת חיל האוויר ושיתוף הציבור בשימור הציפורים‪ .‬יום העיון‬ ‫התקיים לראשונה בשיתוף משפחת לפיד‪ ,‬לזכרו של רן לפיד‪ ,‬טייס יסעור‪ ,‬קברניט באל‪-‬‬ ‫על וצפר‪ .‬רן היה דמות ייחודית שהטיסה בערה בעצמותיו‪ ,‬כמו גם האהבה לישראל ונופיה‪,‬‬ ‫ובמיוחד לציפוריה‪ .‬המשפחה הסכימה לתמוך ביום העיון המשותף במשך חמש שנים‪,‬‬ ‫והעניקה מלגת מחקר לד"ר לאוניד דינביץ'‪ ,‬איש המכ"ם הרוסי בלטרון משנת ‪.1997‬‬ ‫יום העיון התקיים בסיוע קרן הדוכיפת‪ ,‬עמותת לגאסי וחברת לוקהיד מרטין המסייעת‬ ‫בקיום ימי העיון המשותפים מראשיתם‪ .‬ביום העיון סיפר הנווט סרן נ‪ .‬מחוויותיו בטיסה‬ ‫ב‑‪ 25.2.2015‬מעל הכנרת בגובה נמוך ובמהירות ‪ 550‬קשר (כאלף קמ"ש) כששחף אגמים‬ ‫חדר לחופת מטוס ה"סופה" (‪ ,)F-16I‬בינו ובין הטייס‪ ,‬ובנס לא פגע בהם ישירות‪ .‬החופה‬ ‫הפגועה הוצבה בכניסה לפקולטה למדעי החיים‪ ,‬בבניין שרמן‪ ,‬עם שלט הסבר כדי להגביר‬ ‫את מודעות הסטודנטים למחקר המשותף עם חיל האוויר‪.‬‬

‫רן לפיד טייס יסעור‪ ,‬קברניט אל‪-‬על וצפר‬

‫השנה אירחנו בכנס את ד"ר ‪,Steve Kress‬‬ ‫מנהל ‪ ,Hog Island‬ומדען ראשי של ארגון‬ ‫האודובון שסיפר על מחקריו להשבתם לטבע‬ ‫של תוכיי הים לקנן באיים של חופי מדינת מיין‬ ‫בארה"ב‪ .‬פרופ' ‪ Gil Bohrer‬סיפר על המודלים‬ ‫שפיתח לחיזוי נדידה ותנועה‪Jim Brett .‬‬ ‫משמורת הוק מאונטיין שמורת הדורסים‬ ‫הראשונה בעולם בפנסילבניה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬סיפר‬ ‫על השמורה שמלאו ‪ 75‬שנים להקמתה‪.‬‬ ‫עם סיום יום העיון יצאו המשתתפים לצפות‬ ‫בהתלהקות סיסי החומות‪ ,‬וביקרו בבית שיף‪,‬‬ ‫ששיקם בנק דיסקונט‪ ,‬ובו מותקנות מצלמות‬ ‫‪ online‬המשדרות ישירות מקן הסיסים‬ ‫בהובלתו של אמנון האן‪ ,‬מנהל עמותת‬ ‫הסיסים‪ ,‬ובמימון קרן הדוכיפת‪.‬‬ ‫ד"ר סטיב קרס מרצה ביום העיון‬ ‫(צילום‪ :‬סיון פרג')‬

‫החופה הפגועה של ה"סופה" שהוצבה‬ ‫בכניסה לפקולטה למדעי החיים‪,‬‬ ‫בניין שרמן באוניברסיטת תל אביב‬

‫‪10‬‬

‫הרמטכ"ל‪ ,‬רב אלוף בני גנץ‪ ,‬וראש להק אוויר‪ ,‬תא"ל עמיקם נורקין מגישים ללו לנרט צילום ממוסגר‬ ‫ביום העיון ה‪ 33-‬לצפרות‪ ,‬בדגש ‪ 30‬שנות שת"פ עם חיל האוויר‪ ,‬בנוכחות קהל של ‪ 1100‬חובבי צפרות‪.‬‬ ‫לו תלה את הקולאז' בגאווה רבה בחדר השינה שלו ואמר ליוסי "אני מתעורר בגאווה כל בוקר עם‬ ‫צילום זה מעל לראשי" (צילום‪ :‬חגי אהרון)‬

‫‪ - 20.2.2011‬לו לנרט צופה ב‪ 35,000-‬עגורים‬ ‫באגמון החולה (צילום‪ :‬יוסי לשם)‬

‫לו ליד המסרשמידט בו לחם במלחמת העצמאות‬

‫הצפרים מצדיעים לטייס‬ ‫מח"ל לו לנרט שהלך‬ ‫לעולמו בגיל ‪22.7.2015 ,94‬‬ ‫יוסי לשם‬ ‫לו לנרט הפך לאגדה עוד בחייו‪ .‬לו הגיע עם משפחתו לארה"ב בשנת ‪,1930‬‬ ‫בעקבות גילויי אנטישמיות בעיר הולדתו על גבול הונגריה וסלובקיה‪ ,‬התגייס‬ ‫למרינס‪ ,‬סיים קורס טייס‪ ,‬ונלחם כטייס קרב נגד היפנים במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬היה ממתנדבי חוץ לארץ (מח"ל) מהראשונים שנקרא לדגל במלחמת‬ ‫השחרור‪ ,‬כדי לסייע בהקמת חיל האוויר‪.‬‬ ‫לו היה ממקימי טייסת הקרב הראשונה‪ ,‬טייסת ‪ 101‬המהוללת‪ ,‬והוביל‬ ‫במלחמת השחרור את רביעיית מטוסי המסרשמידט (יחד עם מודי אלון‪,‬‬ ‫עזר ויצמן ואדי כהן‪ ,‬מח"לניק מדרום אפריקה) שתקפו את השיירה של‬ ‫המצרים ליד גשר עד הלום והצליחו לבלום אותה (ובעקבות זאת ניתן השם‬ ‫לגשר!)‪ .‬התקיפה בוצעה ללא מכשירי קשר‪ ,‬ומיד עם הגעת המסרשמידטים‬ ‫לטייסת‪ .‬מח"ט גבעתי‪ ,‬שמעון אבידן הגיע בג'יפ לטייסת‪ ,‬ביקש מלו לנרט‬ ‫לעלות מיד לאוויר ולתקוף‪ ,‬אחרת המצרים עלולים להגיע תוך שעות ספורות‬ ‫לתל אביב‪ .‬לו ראה בתקיפה זו את "משימת חייו"‪ ,‬וכפי שאמר בהרצאתו‪:‬‬ ‫"נולדתי בשביל הרגע הזה‪ "...‬וספר על כך בהתלהבות ביום העיון לצפרות‬ ‫וחיל האוויר "דרך הנשר בשמיים"‪ .‬לו היה פעיל מאוד בקשר עם מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬ובשנים האחרונות נישא לרחל ניר ועלה לישראל‪ .‬לנרט היה לאחר‬ ‫שחרורו מחיל האוויר טייס באל על והשתתף במבצע העלאת יהודי עירק‪.‬‬ ‫לפני מספר שנים‪ ,‬ערך לכבודו גנרל ‪ 4‬כוכבים בוב מגנוס‪ ,‬היהודי הראשון‬ ‫שהיה סגן מפקד המרינס‪ ,‬טכס רשמי בבסיס המרינס‪ ,‬כהערכה לתרומתו‬ ‫המשמעותית לארה"ב ולמדינת ישראל‪ .‬לו היה מיודד עם האלוף יצחק‬ ‫שדה‪ ,‬מפקד הפלמ"ח‪ ,‬ועוד מנהיגי מדינה רבים‪.‬‬ ‫הגנרל מגנוס הגיע במיוחד מארה"ב‪ ,‬לטכס הלוויה בבית הקברות ברעננה‪,‬‬ ‫ונשא הספד לזכרו‪ ,‬יחד עם האלוף הרצל בודינגר‪ ,‬נשיא עמותת חיל האוויר‪,‬‬ ‫ואחרים‪ .‬מגנוס כיבד את לו בהספד כשהוא הגיע במדי המרינס (ראו צילום)‪.‬‬ ‫הגנרל מגנוס התנדב לסייע לקרן הדוכיפת בפעילויותיה המגוונות‪.‬‬ ‫תנחומינו לרחל‪ ,‬אלמנתו‪ ,‬ולביתו מיכל‪ .‬אנו מצדיעים ללו לנרט‪ ,‬שהיה ציוני‬ ‫נלהב בכל רמ"ח אבריו‪.‬‬ ‫ראו קישורית לסרטון של לו לנרט‪:‬‬

‫‪https://www.youtube.com/watch?v=oTSy6VyQlAk‬‬ ‫הגנרל רוברט מגנוס מספיד‬ ‫את לו לנרט ומצדיע לו בבית‬ ‫הקברות ברעננה‪22.7.2015 ,‬‬

‫‪11‬‬

‫עקב חורף מזרחי‪ ,‬אחד מתוך ‪ 334,529‬שנצפו השנה‬ ‫בנדידת האביב בהרי אילת (צילום‪ :‬הדורם שירחי)‬

‫לראשונה אחרי ‪ 20‬שנה סקר נדידת‬ ‫עופות דואים בהרי אילת – אביב ‪2015‬‬ ‫נועם וייס ‪ -‬מנהל פארק הצפרות באילת‬ ‫ישראל ממוקמת במפגש שלושת היבשות‪ ,‬אסיה אירופה ואפריקה‪ ,‬ומשמשת כנתיב מעבר חשוב עבור למעלה מחצי מיליארד ציפורים בכל עונה‪.‬‬ ‫מרביתן נודדות בתעופה אקטיבית‪ ,‬בלילה‪ ,‬חלקן ביום‪ ,‬תוך ניצול זרמי אוויר חמים ‪ -‬טרמיקות‪ .‬סדרת העופות הדורסים מביאה הזדמנות להציץ לתוך‬ ‫העולם המופלא של הנדידה‪.‬‬ ‫באביב ‪ ,2015‬אחרי כמעט ‪ 20‬שנה‪ ,‬מרכז הצפרות של החלה"ט‪ ,‬חזר לספור עופות דורסים נודדים באילת‪ ,‬אחת הנקודות החשובות ביותר בעולם‬ ‫לנדידת עופות דורסים‪ .‬צוותים של מרכז הצפרות באילת‪ ,‬מלווים בצפרים מקצועיים מארה"ב‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דנמרק ואנגליה‪ ,‬נפרשו בשתי תחנות תצפית‬ ‫בהרי אילת בעיקר כדי לספור עיטי הערבות‪ ,‬מין עיט גדול ונדיר שהאינדיקציות לגביו מהאזורים בו הוא מקנן מדאיגות מאוד‪.‬‬ ‫ללא ספק רגע השיא היה ספירתן של ‪ 380,000‬איות צרעים בעמדת תצפית אחת‪ ,‬במשך יומיים בלבד‪ .‬כך כתב נועם וייס‪ ,‬מנהל מרכז הצפרות באילת‪,‬‬ ‫במהלך האירוע המרגש‪" :‬כבר באור ראשון נהרות של איות ריחפו בגובה נמוך מעל ומילאו את ערוץ נחל שלמה ‪ -‬כמו נהר זורם חי‪ .‬עד השעה ‪ ,09:00‬יוהאן‬ ‫מדנמרק שישב בעמדת "‪ "High Mountain‬שבהר יהורם כבר ספר ‪ 40,000‬איות והזעיק את שאר הסוקרים כדי שיבדקו כל מה שעובר באזורים שעליהם‬ ‫הוא לא יכול לצפות‪ .‬ב‪ 12:00 ‬הוא כבר עבר את ה‪ 100,000-‬וב‪ 14:30-‬נרשמו אצלו מעל ‪ .150,000‬בינתיים בפארק הצפרות של אילת החלה נחיתה של‬ ‫אלפי איות שבאו להרוות את צמאונן ממימי אגם המים המתוקים ששופץ לאחרונה והותאם לשתיית עופות דורסים‪ .‬המחזה שם היה עוצר נשימה כשהאיות‬ ‫הנמיכו לגובה אפס ומילאו את שפת האגם עד אפס מקום‪ .‬צוות מרכז הצפרות אילת שירד אל החוף הצפוני גילה עשרות אלפי איות נוספות שקיצרו את‬ ‫דרכן וחצו את הים האדום הישר אל ירדן‪ ,‬הרחק מצופי הסקר‪ .‬הטלפון לא פסק לצלצל מאנשים טובים שדיווחו על להקות הענק מכל נקודה באזור‪ .‬סגרנו‬ ‫את היום עם ‪ 250,000‬איות ועוד ‪ 11,000‬ניצים קצרי אצבעות‪ ,‬מין דורס נוסף‪ ,‬קטן ונדיר בהרבה‪".‬‬ ‫במהלך הסקר נצפו ‪ 32‬מינים של דורסי יום‪ .‬מתוכם חמשה מינים מרכזיים איית צרעים‪ ,‬עקב מזרחי‪ ,‬נץ קצר‪-‬אצבעות‪ ,‬דיה שחורה ועיט ערבות‪.‬‬ ‫שם עברי‬ ‫איית צרעים‬ ‫עקב מזרחי‬ ‫נץ קצר אצבעות‬ ‫דיה שחורה‬ ‫עיט ערבות‬

‫שם אנגלי‬

‫שם לטיני‬

‫מספר פרטים אביב ‪2015‬‬

‫‪Honey Buzzard‬‬

‫‪Pernis apivorus‬‬

‫‪498.090‬‬

‫‪Steppe Buzzard‬‬

‫‪Buteo (buteo) vulpinus‬‬

‫‪334.529‬‬

‫‪Levant Sparrowhawk‬‬

‫‪Accipiter brevipes‬‬

‫‪21.856‬‬

‫‪Black Kite‬‬

‫‪Milvus migrans‬‬

‫‪16.037‬‬

‫‪Steppe Eagle‬‬

‫‪Aquila nipalensis‬‬

‫‪13.908‬‬

‫‪12‬‬

‫השעיר המשורטט הפצוע שהובא לבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן‬ ‫(צילום‪ :‬יוסי לשם)‬

‫תגלית מרגשת‪ :‬עשרות שעירים‬ ‫משורטטים מקננים בבקעה!‬ ‫כתב‪ :‬ערד בן דוד‬ ‫עד לחודש מאי ‪ 2015‬נחשב השעיר המשורטט לאחד מדורסי הלילה היותר‬ ‫נדירים בישראל‪ .‬מי שביקש למצוא את הציפור הנדירה הזו נאלץ לנסוע אל‬ ‫הערבה‪ ,‬אל הנחלים שמתפתלים למרגלות הרי אילת ושם‪ ,‬בעונת החורף‬ ‫בלבד‪ ,‬לחפש שעיר משורטט‪ ,‬נים ולא נים‪ ,‬בין ענפי השיטים‪ .‬זה כמו למצוא‬ ‫מחט בערמת שחת ‪ -‬שהרי מדובר ב"ינשופון" פיצפון באורך ‪" 20‬סנטים"‪,‬‬ ‫לבושו הסוואה וגם אם תתקרבו אל העץ שבו הוא מסתתר‪...‬‬ ‫הוא לא יזוז ולא ירים עפעף שיחשוף את עיניו הצהובות‪ .‬אנשים רבים‪ ,‬לאו‬ ‫דווקא צפרים‪ ,‬מכירים היטב את קריאות הקיץ של השעיר המצוי "קרוב‬ ‫משפחתו" של השעיר המשורטט‪ .‬מעטים הצפרים שמכירים את קריאותיו‬ ‫החלשות של השעיר המשורטט‪ .‬בקיצור ‪ -‬טיפוס ביישן‪.‬‬ ‫בהתאם לממדיו הצנועים‪ ,‬השעיר המשורטט ניזון בעיקר בחרקים ‪-‬‬ ‫חיפושיות‪ ,‬עשים‪ ,‬חגבים וצרצרים‪ .‬גם זוחלים ויונקים קטנים באים בחשבון‪,‬‬ ‫אם הם באים בקלות‪ .‬הוא יכול לחטוף את טרפו מהקרקע‪ ,‬או מבין ענפי עץ‬ ‫ובנוסף יצא לו מוניטין של "דוג‪-‬פייטר" כשרוני ‪ -‬כזה שיודע להתנפל על‬ ‫עשים שמנים ועטלפי חרקים זעירים באוויר‪.‬‬ ‫תפוצתו של השעיר המשורטט ‪( Otus bruci‬ארבעה תתי מין רחבה‪:‬‬ ‫‪ - O.b.bruci‬ממזרח לימת ארל לכיוון קירגיסטן וטג'קיסטן‪.‬‬ ‫‪ - O.b.obsoletus‬דרום טורקיה‪ ,‬צפון סוריה וצפון עיראק‪ ,‬טורקמניסטן‪,‬‬ ‫אוזבקיסטן וצפון אפגניסטן‪.‬‬ ‫‪ - O.b.semenowi‬דרום טג'יקיסטן‪ ,‬מערב סין ודרומה למזרח אפגניסטן‬ ‫וצפון פקיסטן‪.‬‬ ‫‪ - O.b.exiguus‬ישראל‪ ,‬מרכז ומזרח עיראק‪ ,‬דרום איראן‪ ,‬עומאן‪ ,‬דרום‬ ‫אפגניסטן ומערב פקיסטן‪.‬‬

‫פרטים רבים בוחרים לחרוף באזורים מדבריים‪ ,‬בחצי האי ערב‪ ,‬מצרים‬ ‫והערבה‪ .‬האוכלוסיות הצפון‪-‬מזרחיות חורפות בדרום אסיה ‪ -‬הודו ופקיסטן‪.‬‬ ‫בהתאם לתפוצה הרחבה כך גם מקומות החיות המועדפים מגוונים‪ :‬שטחים‬ ‫פתוחים עם עצים פזורים‪ ,‬אזורים חקלאים דוגמת מטעי תמרים ואזורים‬ ‫יובשניים‪ .‬השעירים המשורטטים מעדיפים להימצא באזורים נמוכים‪,‬‬ ‫למרות שבפקיסטן הם מקננים גם בגובה של ‪ 1,800‬מטרים מעל פני הים‪.‬‬ ‫קן השעירים המשורטטים נמצא‪ ,‬כמעט תמיד‪ ,‬בתוך חלל גזע עץ‪ ,‬טבעי‬ ‫או כזה שנחטב על ידי נקר כלשהו‪ .‬לעתים גם בקיר או מצוק סלעי‪ .‬נקבת‬ ‫השעיר מטילה ‪ 6-4‬ביצים‪ ,‬היא דוגרת כארבעה שבועות ולאחר חודש נוסף‪,‬‬ ‫השעירים הצעירים פורחים מן הקן‪.‬‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬ה‪ 3.6.15-‬מצא מלווין בלאו‪ ,‬קיבוצניק ממצפה שלם‪ ,‬פרחון שעירים‬ ‫פצוע במטע התמרים הסמוך לישוב‪ .‬הפרחון הועבר אל אנשי רשות הטבע‬ ‫והגנים בשמורת עין פשחה (עיינות צוקים) הסמוכה למקום ובהמשך לאוהד‬ ‫הצופה ‪ -‬אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים‪ ,‬שפינה את הפרחון אל בית‬ ‫החולים לחיות בר‪ .‬אז גם התברר שמדובר בפרחון של שעיר משורטט…‬ ‫זה היה כמעט כמו לגלות מין חדש לישראל!‬ ‫איזו התרגשות!‬ ‫הפעם האחרונה שקן שעירים משורטטים תועד בישראל היתה לפני‬ ‫‪104‬שנים (בשנת ‪ ,)!1911‬כשהזואולוג העברי הראשון ‪ -‬ישראל אהרוני‪,‬‬ ‫"אסף" שני פרטים כולל ביצים בוואדי עוג'ה (נחל יטב) שבבקעת הירדן…‬ ‫כבר ביום שלמחרת התייצבו אנשי מרכז הצפרות הישראלי ואנשי רשות‬ ‫הטבע והגנים ‪ -‬כולל הצופה עצמו‪ ,‬במטע‪ ,‬כדי לצפות ביתר בני המשפחה‬ ‫המשורטטת‪.‬‬ ‫רוח צפונית בעוצמה של ‪ 20‬קשרים נופפה בכפות התמרים… גם אם יש‬ ‫כאן שעיר‪ ,‬אין סיכוי שהוא יתגלה בתנאים האלה‪ .‬אבל גם לנו יש זמן‪ ,‬ערכת‬ ‫קפה ושלל מטעמים מזיקים לבריאות‪ .‬שיהיה לבריאות‪.‬‬ ‫לקראת חצות הלילה הרוח מתחילה להיחלש וזה הזמן להתחיל לחפש‪.‬‬ ‫שעירים משורטטים‪ ,‬כפי שבוודאי כבר הבנתם‪ ,‬הם טיפוסים דיסקרטיים‪ .‬אם‬ ‫לא תקרא להם‪ ,‬הם לא יבואו‪ .‬וגם אם הם יבואו‪ ,‬קשה מאוד להבחין בהם‪.‬‬ ‫אנחנו משמיעים קולות שעירים אל תוך הלילה השקט‪ ,‬גם משורטטים וגם‬

‫‪13‬‬

‫גוזל השעיר המשורטט במטע תמרים בבקעת הירדן‬ ‫(צילום‪ :‬אמיר בן דב)‬

‫של מצויים‪ .‬בתוך זמן קצר נשמעה הקריאה המוכרת של השעיר המצוי ואז נשמעה גם קריאה עדינה יותר…‬ ‫זה היה השעיר המשורטט‪ .‬שניהם מקננים פה! זה לצד זה! חדשות נפלאות‪ .‬וזה עוד לא הכל‪ .‬הצפר אמיר בן‬ ‫דב ויוסף כיאט ממרכז הצפרות הישראלי ניגשו לפינה אחרת של מטע התמרים‪ ,‬השמיעו קולות וגם שם…‬ ‫מישהו ענה להם‪ .‬יוסף כיאט‪ ,‬מנהל מרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע בסיוע צפרים נוספים‬ ‫סרקו מטעי תמרים נוספים באזור ולהפתעת כולם התברר שלפחות עשרות זוגות (יותר סביר מאות) מקננים‬ ‫בכל מטעי התמרים באזור צפון ים המלח ובקעת הירדן‪ .‬עוד תגליות מרתקות!‬

‫‪14‬‬

‫‪ 31‬הנבחרות שלקחו חלק בתחרות‬ ‫אלופי הנדידה (צילום‪ :‬יובל דקס)‬

‫מרוץ אלופי הנדידה השני ‪ ,2015‬אילת‬ ‫כתב‪ :‬ערד בן דוד‪ ,‬פורטל האינטרנט‬ ‫מרוץ הצפרות "אלופי הנדידה" ה‪ 2-‬היה חוויה בלתי נשכחת עבורי‪ .‬מעולם לא השתתפתי במירוץ צפרות‪ ,‬מעולם לא חשבתי שאסתפק בהצצה‬ ‫חפוזה של ‪ 10‬שניות בחוברה מדברית ‪ -‬מלכת המדבר ‪ -‬עולם הולך ונעלם‪ ...‬ואז אמשיך בזריזות לציפור הבאה ‪ -‬מי שזו לא תהיה‪ ,‬קוקיה מצויצת‪,‬‬ ‫דוחל שחור‪-‬גרון‪...‬‬ ‫אלופי הנדידה הוא לא סתם מרוץ נדידה בשביל המרוץ‪,‬אלופי הנדידה נועד לשתי מטרות עיקריות‪ .‬מטרה ראשונה לגייס משאבים להלחם‬ ‫בתופעת הצייד הבלתי חוקי של ציפורים נודדות מסביב לים התיכון‪ .‬שני המרוצים שהתקיימו באביב ‪ 2014‬ובאביב ‪ 2015‬גייסו ‪ 115,000‬דולר‬ ‫לטובת קמפיינים בגאורגיה‪ ,‬מלטה וקפריסין‪ .‬המטרה השנייה לשווק את דרום ישראל עם דגש על אילת ודרום הערבה כאחד מאתרי הצפרות‬ ‫הטובים בעולם באביב‪ .‬לשם כך חברו לחברה להגנת הטבע משרד התיירות‪ ,‬קרן הדוכיפת וגורמים נוספים‪.‬‬ ‫במרוץ השני שהתקיים במרץ השנה (‪ )2015‬השתתפו‪ 16 :‬קבוצות במקצה הישראלי‪ 15 ,‬קבוצות במקצה הבינלאומי ‪ -‬אחת מהן מעורבת‬ ‫ישראלית‪-‬פלסטינאית‪ .‬שתי נקודות הזנקה‪ ,‬נקודת סיום אחת ‪ -‬אילת‪.‬‬ ‫במשך ‪ 24‬השעות שבהן התקיים המירוץ‪ ,‬המשתתפים זיהו ‪ 231‬מינים‪ 179 ,‬מתוכם נצפו (או נשמעו) על ידי חברי קבוצת הזהבנים מהתחנה‬ ‫לחקר ציפורי ירושלים‪ .‬הקבוצה שקבעה שיא חדש וזכתה במקום הראשון‪.‬‬ ‫זירת התחרות של אלופי הנדידה היא המשולש של דרום הארץ‪ .‬מאילת שבדרום צפונה לצומת הערבה ומשם מערבה לניצנה‪.‬‬ ‫אגם ירוחם‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצא בגבול הצפוני של אזור התחרות ומצויים בו מינים "צפוניים" יחסית‪ ,‬שלא נראים באזורים דרומיים יותר‪ .‬שלדג לבן‪-‬חזה‬ ‫ושלדגון גמדי‪ ,‬למשל‪ ,‬הם שני מינים שנמצאו על ידי הקבוצות שבחרו להתחיל באגם ירוחם‪ .‬השמועות מספרות שהיה שם אקשן רציני! ‪ 12‬קבוצות‪,‬‬ ‫כ‪ 45-‬צפרים נרגשים שמתרוצצים מנקודה לנקודה ומתנגשים זה בזה‪ .‬חלק מהקבוצות עזבו את אגם ירוחם כשיש באמתחתם כבר ‪ 60‬מינים!‬ ‫גם קיבוץ שדה בוקר מציע למשתתפים את ההזדמנות האחרונה לפגוש נקר סורי ושחרור‪ .‬חלק מהצוותים הגיעו לקיבוץ כבר באישון לילה‪ ,‬כדי‬ ‫לשרוק לשעיר מצוי‪ ,‬להקשיב לתנשמת ולמצוא‪ ,‬אולי‪ ,‬ינשוף עצים‪ .‬כל הנבחרות הגיעו לשדה בוקר ובהמשך לפארק קבר בן גוריון‪ ,‬שצופה אל‬ ‫מצוק הצינים וקניון עין עבדת ‪ -‬שם מקננים נשר מקראי‪ ,‬עיט ניצי ובז צוקים‪ .‬לא פשוט לאתר אותם‪ ,‬אבל עם הקארמה הנכונה אפשר לזכות‬ ‫שם גם בעורב שחור‪.‬‬ ‫קבוצות רבות שבחרו לוותר על אגם ירוחם התחילו את הבוקר על כביש ניצנה‪-‬עזוז וחורשת בארותיים הסמוכה לו‪.‬‬ ‫חכם סיני אחד אמר לי שברמת התחרות‪ ,‬כדאי לעזוב את השטח מיד לאחר שיא התצפית‪ ,‬כיוון שלאחר מכן מציאת מינים חדשים דורשת השקעה‬ ‫רבה ושזה הזמן להתקדם הלאה לשטח חדש עם שיא חדש‪.‬‬ ‫אבל כשהכל מסביב ירוק ורוחש נודדים‪ ,‬לא קשה להיסחף‪ .‬גל מרשים של סלעיות‪ ,‬בעיקר אירופיות‪ .‬עשרות פפיונים‬ ‫צהובים‪ ,‬מאות עפרוננים קצר‪-‬אצבעות‪ ,‬שלווים נודדים‪ ,‬סבכיים‪ ,‬גיבתונים ועוד רבים אחרים‪" .‬היי! תתעורר!" צריך למהר‪.‬‬ ‫ב"סיבוב" של החוברות ניצבת סוללת צפרים‪ .‬חמישה רצי מדבר נוחתים לא רחוק‪ ,‬שני זכרים של חוברה מדברית‪" ,‬חופן" סנגליות ולקינוח קוקיה‬ ‫מצויצת‪ .‬מירוץ אלופי הנדידה עושה צדק עבור הציפורים‪ .‬חוברה מדברית ‪ -‬עוף נדיר בסכנת הכחדה ורקדן בחסד שווה בדיוק כמו פשוש‪ .‬נקודה‬ ‫אחת‪ .‬מעל קיבוץ שדה בוקר דואים עקבים מזרחיים‪ ,‬עגורים אפורים ועיטי ערבות מופלאים‪ ,‬אבל הצפרים עסוקים באדומי חזה ופצחנים‪ .‬אפילו‬ ‫חורפי נראה שם ובמירוץ הזה הוא יקר יותר מנשר מקראי‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫הגביעים שחולקו לזוכים (צילום‪ :‬יובל דקס)‬

‫בקעת עובדה היא המקום למי שמתעקש על עפרוני עב‪-‬מקור‪ ,‬סבכי מדבר‪ ,‬צחיחנית מדבר ועוד‪ .‬גם המישר הוא נקודה שכל‬ ‫הצוותים ביקרו בה בחיפוש אחר מינים מדבריים‪ .‬זה כמו למצוא מחט בערימת שחת‪ ,‬מומלץ מאוד לקיים סיור מקדים‬ ‫כדי לדעת היכן בדיוק לחפש‪ .‬בכל אופן‪ ,‬ביום התחרות‪ ,‬צוותי הביטחון במישר (איזור צבאי רגיש) ביקשו מקבוצות רבות‬ ‫להתחפף מהשטח (!) ואז כשהצוותים הגיעו לבקעת עובדה‪ ,‬בשעות הצהריים‪ ,‬חיכו לו מעט ציפורים והרבה רוח צפונית מרגיזה‪.‬‬ ‫"אנחנו עדיין באופוריה‪ .‬אני יכול לומר גם בשם חבריי לצוות ‪ -‬זו היתה חוויית חיים‪ ,‬משהו שונה לגמרי מכל חוויית צפרות שהכרנו‪.‬‬ ‫‪ 24‬שעות של לחץ אינטנסיבי‪ ,‬אדרנלין‪ ,‬הומור פרוע‪ ,‬ומחזות שלא זכינו לראות שנים רבות‪ ,‬ודאי לא שלושתנו ביחד״‪.‬‬ ‫השיא היה הכניסה לבריכות המלח‪ .‬מעין תרגיל חטיבה‪ ,‬בו הטנקים שועטים פנימה לכיבוש הבריכות‪ .‬בפתח עומד המח״ט דן בפוזה‬ ‫של ״נוע נוע סוף״‪.‬‬ ‫(‪)Scouting‬‬

‫ראו שני סרטים ששודרו בארה"ב של התכנית ‪Birding Adventures‬‬

‫ציפורי אילת ודרום ישראל‪https://www.youtube.com/watch?v=c9sTvWkTY9c :‬‬ ‫מרוץ אלופי הנדידה באילת‪https://www.youtube.com/watch?v=5QEs8TGvOzo :‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫במרוץ הבינלאומי‬ ‫מקום ראשון עם ‪ 168‬מינים "‪Cape May Bird Observatory (Leica) American‬‬ ‫‪ ,"Dippers‬במקום השני עם ‪ 167‬מינים "‪ "Arctic Redpolls‬מפינלנד‪,‬‬ ‫את המקום השלישי עם ‪ 163‬מינים חלקו שתי קבוצות‪"Northern Lights" :‬‬ ‫מפינלנד ו‪ "Reservoir Birds"-‬מספרד‪.‬‬

‫במסלול הישראלי‬ ‫מקום ראשון ‪ -‬הזהבנים מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים ‪ 179 -‬מינים‪.‬‬ ‫מקום שני ‪ -‬דוכיפת ‪ -‬מרכז צפרות ואקולוגיה בירוחם ‪ 176 -‬מינים‪.‬‬ ‫מקום שלישי ‪ -‬השחפיות ‪ -‬פארק הצפרות במעגן מיכאל ‪ 170 -‬מינים‪.‬‬

‫כל הכבוד‪.‬‬ ‫להתראות במרוץ השלישי‪ 29 ,‬מרץ‪.2016 ,‬‬ ‫‪16‬‬

‫הקבוצה מפינלנד "‪"Arctic Redpolls‬‬ ‫(על שם תפוחיות) שהגיעה למקום השני‬ ‫(צילום‪ :‬יונתן מירב)‬

‫‪17‬‬

‫לפני ההזנקה למרוץ ‪ 10‬קילומטר‪ ,‬הנבחרת הירדנית‬ ‫מניפה בגאווה את דגלה (צילום‪)Realtiming :‬‬

‫מרוץ העגור החמישי‪27.11.2015 ,‬‬ ‫המרוץ הקרוב יתקיים ביום שישי‪ ,27.11.2015 ,‬ובו ניתן לרוץ חצי מרתון‪ 10 ,‬ק"מ תחרותי ו‪ 5-‬ק"מ עממי‪ ,‬כולל קבוצות מקצוענים‪ ,‬קציני וחיילי צה"ל‪ ,‬בני‬ ‫נוער‪ ,‬קבוצה מירדן‪.‬‬ ‫הרשמה באתר האינטרנט של המרוץ‪http://www.realtiming.co.il/site/531 :‬‬ ‫ראו מצגת ממרוץ העגור ב‪ 2014-‬בקישורית ‪ http://bit.ly/1AmGEG4‬וגם סרטון המרוץ ‪.http://youtu.be/FJgPXshAoyE‬‬

‫חניכי המכינה הקדם צבאית "מנשרים קלו" במעגן מיכאל‪,‬‬ ‫השתתפו כולם זו שנה רביעית במרוץ (צילום‪)Realtiming :‬‬

‫‪18‬‬

‫ •הצופית היא ציפור טריטוריאלית ומונוגמית‪ ,‬אבל בכשליש‬ ‫מהקינים ברמת אביב יש גוזלים שאביהם הוא זכר שכן‪.‬‬ ‫ •הצופית ניזונה מצוף ובמהלך האכילה היא מאביקה את‬ ‫הפרח‪ .‬פרחים ארוכים היא מנקבת בבסיסם‪ ,‬ואינה מאביקה‪.‬‬ ‫צמחים פיתחו מנגנונים למניעת "גניבת צוף" זו‪.‬‬ ‫המחבר‪ ,‬יורם יום‪-‬טוב‪ ,‬הוא פרופסור אמריטוס‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שם לימד פאוניסטיקה‬ ‫במשך שנים רבות והנחה עשרות תלמידי‬ ‫מסטר ודוקטור‪ .‬תחומי מחקרו מגוונים‪ ,‬וביניהם‬ ‫זואוגיאוגרפיה‪ ,‬נדידת עופות‪ ,‬וביולוגיה השוואתית‬ ‫של עופות ויונקים בעולם‪ .‬בתחומי מחקר אלה פרסם פרופ' יום‪-‬טוב‬ ‫ספרים‪ ,‬פרקים בספרים ומאות מאמרים‪ .‬הוא פעיל מאד בשמירת‬ ‫טבע בישראל‪.‬‬

‫יורם יום ‪ -‬טוב‬

‫ •לצופית שירה אופינית‪ ,‬ובמקומות שונים קיימים‬ ‫דיאלקטים מקומיים של שירה‪ .‬במחקר התברר כי בין‬ ‫אילת למטולה התפתחו גירסאות השירה בהתאם למועדי‬ ‫ההתישבות היהודית‪.‬‬

‫הצופית הארץ‪ -‬ישראלית‬

‫ •הצופית היא ציפור ממוצא טרופי שבעבר הקרוב קיננה‬ ‫רק בערבה ובסביבת ים המלח‪ .‬במהלך המאה הקודמת‬ ‫התפשטה לכל הארץ‪ .‬מהלך התפשטותה נקבע על ידי‬ ‫מועדי ומיקום ההתישבות היהודית‪.‬‬

‫יורם יום ‪ -‬טוב‬

‫מחיר הספר ‪( ₪ 50‬במקום ‪)₪ 74‬‬ ‫את ההמחאה יש לשלוח עבור‬ ‫החברה להגנת הטבע לכתובת‪:‬‬ ‫פרופ' יוסי לשם‬ ‫המחלקה לזואולוגיה‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫תל אביב ‪6997801‬‬

‫במהלך המחקר התברר בין השאר כי‪:‬‬

‫הצופית הארץ‪ -‬ישראלית‬

‫מהדורה שניה מעודכנת עם מפתח שמות‬ ‫הספר מבטא את סיפורה של ציפור ייחודית‬ ‫שהתפשטה בישראל בעקבות ההתיישבות‬ ‫הציונית‪ ,‬במאה השנים האחרונות‪.‬‬

‫ה‬

‫ת‬ ‫דכנ ד ש‬ ‫מעו ח‬ ‫ה ות‬ ‫שניי ש מ‬ ‫רה ת ח‬ ‫הדו מ פ‬ ‫מ עם‬

‫ספר הצופית הארץ ישראלית‬ ‫פרופ' יורם יום טוב‬

‫צופית היא ציפור זעירה שמשקלה‬ ‫כשבעה גרם ומשקל ביצתה גרם‬ ‫אחד‪ ,‬והיא אחת הציפורים היפות‪,‬‬ ‫המוכרות והנחקרות יותר בישראל‪.‬‬ ‫בספר זה סיכם המחבר ‪ 30‬שנות מחקר שנערך בארץ על‬ ‫הצופית‪ .‬ידע רב נצבר עליה במשך עשרות שנים על ידי‬ ‫מורים לטבע ולאחר מכן בתצפיות ובניסויים באוניברסיטאות‬ ‫שונות בישראל‪.‬‬

‫יורם יום‪-‬טוב‬

‫הצופית‬

‫הארץ‪-‬ישראלית‬

‫כל ההכנסות מהספר מוקדשות לקרן הדוכיפת לפעילות חינוך ושימור ציפורי ישראל‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫המחלקה לזואולוגיה‬

‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫המחלקה לזואולוגיה‬

‫‪ 30‬שנות שיתוף פעולה‬ ‫עם חיל האויר (‪)1984-2013‬‬ ‫ביישום מחקרי הנדידה – עבר‪ ,‬הווה ועתיד‬ ‫יוסי לשם ‪ ,‬דן אלון‪ ,‬עודד עובדיה‬

‫סיכום נדידת הסתיו‬ ‫מעל ישראל (‪)1987-2012‬‬

‫(סקר העמקים הצפוניים)‬ ‫תומס קרומנקר‪ ,‬דן אלון‪ ,‬ברק גרניט‪,‬‬ ‫יהונתן מירב‪ ,‬יואב פרלמן‪ ,‬יוסי לשם‬ ‫המחקר היישומי המשותף‪ ,‬שמתקיים יחד עם חיל האוויר‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע זה ‪ 32‬שנים‬ ‫רצופות‪ ,‬הוא דגם ייחודי לשיתוף פעולה בין צה''ל לגורמים‬ ‫אזרחיים‪.‬‬ ‫הספר הוקדש לחמישה טייסים שאינם עמנו‪ ,‬ואנו מקווים‬ ‫שנצליח גם בעתיד‪ ,‬בכוחות משותפים‪ ,‬לטוס בשלום‬ ‫עם הציפורים הנודדות‪.‬‬ ‫מחיר הספר ‪( ₪ 50‬במקום ‪)₪ 96‬‬ ‫את ההמחאה יש לשלוח עבור‬ ‫החברה להגנת הטבע לכתובת‪:‬‬ ‫פרופ' יוסי לשם‬ ‫המחלקה לזואולוגיה‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫תל אביב ‪6997801‬‬

‫המעוניינים לתרום לפעילות שלנו באמצעות "קרן הדוכיפת"‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪:‬‬ ‫‪http://my.israelgives.org/ennew/HoopoeFoundation‬‬ ‫‪19‬‬