hanukkah 2010 2
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç
(á) äëåðç øðì íéøãåäîä äøåðîäå øðä éðéî הידורו של זהב כאמור ביריעה הקודמת ,ר' אברהם אזולאי מנה סדר עדיפויות של סוגי החומרים מהם תיעשה המנורה ,ובראש הרשימה הציב את הזהב .אעפ"כ לא מצאנו שכיחות של מנורות-חנוכה של זהב ,ויש לעיין בטעם הדבר. אין ספק שזהב הוא יותר מהודר מכל שאר מתכות ,הן מפני יוקרו הן מפני יופיו .ומצאנו אסמכתאות רבות לכך בחז"ל וראשונים .במסכת מגילה )דף יב ע"א( מספרת הגמרא על סוגי המיטות שהכין אחשורוש לאורחיו" :הראוי לכסף לכסף ,הראוי לזהב זהב" .השרים פחותי הדרגה הושיבום על מיטות של כסף ,ואת השרים החשובים הושיבו על מיטות של זהב. במסכת סוכה )דף לו ע"ב( מספרת הגמרא על אנשי ירושלים שהיו אוגדים את לולביהם בגימוניות של זהב .ובמסכת יומא לז ע"א מספרת המשנה על מונבז המלך ואמו הילני שרצו לפאר את בית המקדש, ורבים מהכלים שלא היו עשויים מזהב ,הביאו משל זהב ,כגון :כלי עבודת יוהכ"פ ,מנורה של זהב, טבלא להעתיק פרשת סוטה ממנה. על מנורת-זהב בתקופת הראשונים ,יש להצביע על לשון רש"י במסכת ערכין דף ו ע"ב ,שם מספרת הגמרא על ישראל שנידב מנורה או נר לבית הכנסת .פירש רש"י" :נר של כסף או של זהב" .רש"י מן הסתם מפרש על פי הנוהג בזמנו .הרמב"ן ר"פ בהעלותך )ד"ה וטעם( ביאר את ציווי השי"ת לעשיית מנורת המקדש בשל זהב" :משום לרומם בית אלוקינו".1 העולה מהאמור ,שפשוט בדעת חכמים ורבותינו הראשונים ,שזהב חשוב מכל מתכת אחרת. אין עניות במקום עשירות חכמינו טבעו מטבע ביחס להוצאות כספיות לצורך כלי המקדש" :אין עניות במקום עשירות" .היינו, אין מכניסים בהיכל כלי כסף – אלא כלי זהב ,מפני שאין עניות במקום עשירות .2ובכלל היו מהדרים לנהוג במקדש בעשירות משום כבוד המקדש; את התמיד היו משקים בכוס של זהב ,משום שאין עניות במקום עשירות .3הרי לנו שכסף כלפי זהב נקרא 'עניות'.4 1וראה מנ"ח מצוה צח ס"ק ה מה שהעיר על דבריו. 2המפרש לתמיד דף כט ע"א ,ד"ה גחלים .ובפירוש המשניות לר"מ ,שם פ"ג מ"ה .בפירוש ר"ש משאנץ לתו"כ פר' צו מפורש שכלל זה הוא מדרבנן; ובקרית ספר פ"א מכלי המקדש הסתפק שמא הוא מה"ת. 3גמרא שם. 4וכך הוכיח מסוגיא זו ב'יום תרועה' ר"ה דף כז ע"א .בתשובת הנוב"י לרבי אליעזר פלעקלס )לקמן הע' ,(10לא ס"ל כך ,וכן נראה דעת הראב"ד בפירושו לתמיד שם.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç מאידך ,מצאנו כבר בחז"ל שלפעמים חסה התורה על ממונם של ישראל גם בענייני המקדש .כידוע שרוב כלי המקדש נעשו מזהב ,5ומכאן חשיבותו ,נוסף ליוקרו .ולכן מן הדין היו לנו ללמוד ולהקיש מיופי המקדש לנוי מצוה .והנה במציאות לא נהגו כך ,ורוב כלי הקודש שהיו בקהילות ישראל במשך מאות בשנים ,משל כסף היו ,ודבר זה צריך תלמוד. אולי יש לדון הנהגה זו לכף זכות ,מכוח מאמר הגמרא )ר"ה כז(" :שופרות של תעניות פיהן מצופה כסף ולא משל זהב ,שהתורה חסה על ממונם של ישראל" .ולא רק שופרות של תעניות ,אלא גם בענין כלי המקדש מצאנו שנימקו כלל זה של "התורה חסה על ממונם של ישראל" .ארבעה פעמים מצאנו בגמרא ובראשונים כלל זה במקדש. הגמרא במסכת מנחות )דף עו ע"ב( מבארת שבשביל לחם הפנים לקחו קמח חטים ,מה שאין כן לשאר המנחות לקחו קמח סולת ,והטעם "מפני החיסכון" ,משום שהתורה חסה על ממונן של ישראל ,והואיל ולחם הפנים שכיח בכל שבת חסרון גדול הוא. פעם שנייה מצאנו במסכת מנחות )דף פו ע"ב( שהחיוב לשמן כתית – שהוא ביוקר – הוא רק למנורה, לעומת השמן למנחות שא"צ כתית ,בגלל שהצריכה למנחות מרובה משל מנורה. פעם שלישית מופיעה לגבי החצוצרות ,אותם כלי שיר שמצווה על הכהנים לתקוע בהם בקרבנות ציבור ובעת צרה ובעוד זמנים ,שהיו "משל כסף" )במדבר י ב( .יש מן הראשונים שהוסיפו טעם שלא ציוותה תורה לעשות חצוצרות משל זהב ,לפי שהתורה חסה על ממונם של ישראל .6ונראה שמקור דבריהם מדברי הגמרא במסכת ר"ה )דף כז ע"א( המבדילה בין שופר של ר"ה שהיה מצופה זהב ,לבין שופרות של תעניות שהוא משל כסף" :איבעית אימא ,התורה חסה על ממונן של ישראל". פעם רביעית היא משנה במסכת נגעים )פרק יב מ"ה( הדנה בציווי התורה לפנות את בית המצורע מתכולתו לפני טומאתו" :וחסה התורה על ממונו הבזוי ק"ו על ממונו החביב".7 מצאנו בעוד כמה מקומות ,שבמקדש חסו על 'זהב' :קלפי של השעירים היה משל עץ ;8המחתה שהיו חותים בה את הגחלים בכל ימות השנה היה משל כסף ,משום שהיה מתקלקל ע"י הגחלים .9מצאנו סברת 'התורה חסה' גם במנורת המקדש .הגמרא )מנחות דף פח ע"ב( מביאה גזירת הכתוב שצריך זהב טהור על פני כל המנורה ,כולל 'פי הנרות' ,והחידוש הוא למרות שמקום הנחת הפתילות מושחר מהאש ס"ד שא"צ זהב טהור ,קמ"ל בגז"ש שצריך.
5החיוב מה"ת חל על כלי המקדש ,אבל בענין כלי שרת ,כבר פסק הרמב"ם שאם הקהל הוא עשיר ,יש לעשותם מזהב. ולא רק כלי השרת ,אלא אפילו שערי העזרה )רמב"ם הל' בית הבחירה ,פ"א הי"ח( .לפיכך ,אם הציבור עשיר צריך המקדש להיות מלא זהב ,הן כליו והן בניינו .ויש לציין לתהייתו של האדר"ת מדוע לא שחטו במקדש בסכיני כסף, אלא מברזל )חשבונות של מצוה ,ירושלים תשס"ה ,מצוה מ(. 6פירוש רבנו גרשום מאור הגולה לחולין מט ע"ב; מדרש אגדה ,במדבר שם; פירוש רבנו יהונתן מלוניל ,ליומא לט ע"א. 7רש"י מביא משנה זו כמקור מה"ת ,ביומא וחולין שם .וראה עוד נובי"ת יו"ד סי' קס; טו"א ר"ה כז ע"א. 8יומא לט ע"א .ויש להעיר שהגורל עצמו תרם בן גמלא של זהב. 9יומא מד ע"א.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç מאידך ,ידוע כלל גדול" :אין עניות במקדש שהוא במקום עשירות" ,ולכאורה שני הכללים סותרים זה את זה .רבי משה בן חביב עמד על ניגוד זה ,אולם הסבר כלשהו לא נתן" :יש דברים שצריך להתיר בהם פיסת יד ש'אין עניות במקום עשירות' ,ויש דברים שצריך לדקדק בהוצאה ,ש'התורה חסה' ,והדבר מסור לחכמים בשיקול דעתם להבדיל בין דבר לדבר" .10ויש מי שרצה לקבוע עיקרון מתי חל כלל זה ומתי הכלל השני.11 כוס של ברכה לגבי כוס של ברכה ,מנהג כל העולם ליטול כוס של כסף ,והוא מנהג עתיק יומין ,כבר מתקופת המקרא 12וחז"ל דרך תקופות הראשונים 13והאחרונים .14גביע של כסף מופיע בכל ספרי הקהילות ,הן בפנקסי בתי הכנסת ,או פנקסי החברא קדישא ,למאות ולאלפי אזכורים .כמו כן היו מעניקים גביעי כסף בתור מתנות לחשובי הקהל ,וכן לדורונות דרשה ,15וכן נהגו ברוב חצרות הצדיקים מנהיגי החסידות .16הגמרא )ב"מ פד ע"א( מתארת את יופיו של רבי יוחנן :הרוצה לדעת מהו יופיו של רבי 10יום תרועה ,ר"ה כז ע"א .החיד"א העיר ע"ד בספרו השיג יד )ירושלים תשל"ז( סע' לט .וראה עוד :באר שבע ,תמיד לג ע"א; אש דת )אלפאנדרי( ר"פ בהעלותך; תשובה מאהבה ,ח"א סי' ד ,ושם תשובת רבו בסי' ז; אריכות גדולה תמצא בספר עולת תמיד )גרינוולד( לתמיד דף כט; מעשי למלך ,הל' כלי המקדש פ"א הט"ו. 11לחם שמים )לרי"ע( יומא פ"ד מ"ד; תפארת ישראל ,שקלים פ"ח ס"ק לד; שם ,תמיד ס"ק כז .וראה שדי חמד – כללים ,מערכת ה סע' צב שאסף דעות רבות שניסו ליישב את הסתירה .ואענה ואוסיף עוד מחכמי המזרח :ר' שלום מרגונאטו ,שלוניקי תק"ע ,עושה שלום ,מע' התורה חסה ,דף ל ע"א; יד מלאכי סע' רכט; משל"מ הל' כלי המקדש פ"א ה"ח; עין זוכר מע' ה סע' כב. 12בראשית מד ב" :ואת גביעי גביע הכסף"; תרגום לעמוס ו ו" :השותים במזרקי יין -שתן בפילון דכסף חמר" .אמנם במלכים א י כא" :וכל כלי משקה המלך שלמה זהב ...אין כסף ,לא נחשב בימי שלמה למאומה"; ובירמיה נא ,ז: "כוס זהב בבל ביד ה'". " 13כוס של כסף מחובר בכלי עץ ,יש להטבילו" )סמ"ק ,סי' קצט; ומשם לשו"ע ,סי' קכ סע' ז(; משכון בכוס של כסף מובא בשו"ת הר"ן סי' כ; "מעשה בא לפני הריב"א באחד שחבל בחבירו ותפס הנחבל "כוס של כסף ,"...לשונו של המרדכי סוף פרק המניח .וראה :שו"ת הרשב"א סי' א' ס. 14משכון כוס של כסף מובא בשו"ת ריב"ש סי' שצב; על כוס לנישואין ראה ד"מ סי' סה; בשו"ת חו"י סי' סא מביא שהיה נוהג בכל פורים להגריל כוס של כסף בין בני משפחתו .אודות אחד שחרט כל גביע כסף את שם הוי"ה ,ראה שו"ת יהודה יעלה ,יו"ד סי' רצג. 15לדוגמא :ר' אריה ליב אב"ד אמסטרדם הגיע לעיר האג ודרש שם ,ובתמורה קיבל תשורה גביע כסף שעלה סך ג' זהובים )פנקס קהלת האג ,צויין ע"י הרב פנחס אברהם מייערס בהקדמתו לספר בנין שאול במהדורתו ,עמ' פו(; ר' וואלף בוסקוביץ בא לקהלת סעטשע לבקר שם את תלמידו ר' שמואל יונגרייז ,וקנו בעבורו גביע של כסף )תורת עדות הזאת ,ברוקלין תשל"ב ,בהקדמה(; ר' מרדכי טאסק מפ"ב קיבל מאת חברת-ש"ס )אבני בית היוצר ,עמ' נו(; ר' קופל רייך קיבל מקהילתו בהגיעו לשנת השבעים )בית ישראל למוח"ז ,חלק ח ,עמ' סב(; השר מונטיפיורי העניק לר' מאיר אוירבוך אב"ד ירושלים )אנצ' לחלוצי היישוב ,עמ' .(1104 16יש להעיר מהמסופר על תכונת הרגשתו של המגיד ממעזריטש ,שהיה חש על כלי את מחשבות יוצריו" :כידוע בהרב המגיד שהיה מכיר לכח הפועל בנפעל ,והיה מעשה ששלחו לו כוס של כסף והכיר בכוס שהפועל הצורף שעשאהו היה סומא בעין אחת" )מאמרי אדמו"ר האמצעי ,נ"ך ,עמ' קפד( .רבי יואל טייטלבוים אב"ד קיראלהאז ,מספר שירש מאבותיו כוס של כסף לקדש עליו שהמגיד ממעזריטש העניק לתלמידו רבי שלמה לוצקר )עיר חנוך ]סאסוב[ ,ירושלים תשל"ח ,עמ' צג( .גם הגביע של נכדו רבי ישראל מרוזי'ן היה משל כסף )דברי דוד ,הוסיאטין תרס"ד ,דף כט טו"ב(. וראה מעשה רב אצל רבי יהושע העשיל אפרתי אב"ד חאליוב )תלמידו של בעל אוהב ישראל מאפטא( ,בהקדמה לספרו נחלת יהושע ,מהד' תשל"ו. רבי נפתלי הורביץ מרופשיץ נהג לקדש בלילה על כוס של כסף וביום על כוס זכוכית )הרב יצחק ישעיה וייס ,שבחו
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç יוחנן ,יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רמון אדום ויעטר כליל של ורד אדום על פיו ויניחנו בין חמה לצל ,ואותו יופי מעין יופיו של רבי יוחנן הוא.17 לגבי כוס של קידוש כתוב בסידור עם כוונות לרבי שבתי מראשקוב ,מבני היכלא של הבעש"ט" :יכין כוס יפה לקידוש והמהדרין בוחרין בשל כסף משום זה אלי ואנוהו לכבוד השכינה הנקרא כוס של ברכה".18 פשוט שנקט 'כסף' בשל זמינותו ומחירו הסביר לעומת של זהב ,וחילי ממה שכתב רבי שבתי ב'סדר השולחן של פסח'" :יכין כוסות יפים לקידוש והמהדרין בוחרין בכסף או זכוכית לבנה טובים ,משום 'זה אלי ואנוהו' לכבוד הכוס הרומז על השכינה" ,19הרי שלאו דוקא 'כסף' אלא גם זכוכית יפה יש לה עדיפות ,הרי שהעיקר הוא היופי ודיבר בהווה .ואכן היו כאלה שהקפידו לחזר אחרי כוסות זכוכית דווקא .20ויש מי שכתב 21שיהדר אחר כוס של כסף דוקא ,מפני שכסף מרמז למידת הרחמים ,לעומת זהב המרמז למידת הדין .22ואני בעניי אינני מבין מהיכי תיתי לדמות ענין שעל פי סוד להסיק ממנו הלכה למעשה?! ובכלל מוזר לחדש דבר שלא נכתב בקדמונים .ואכן מצאנו כמה צדיקים שהשתמשו בגביע של זהב לקידוש.23
של אהרן ,ב"ב תשס"ב ,עמ' כ(. 17פעמים רבות מוזכר בחז"ל כוס של כסף ,לדוגמא :ההוא שהפקיד אצל שומר כוס של כסף וגנבוהו מבית השומר )ב"ק קיז ע"ב(; מר זוטרא חסידא נגנבה ממנו כוס של כסף ממארחו ,וכאשר ראה תלמיד אחד שנטל ידיו וניגבן בגלימת חברו ,אמר :זהו הגנב ,שלא אכפת לו מממון חברו )ב"מ כד ע"א(. 18סידור רבי שבתי ,קוריץ תקנ"ד ,ח"ב דף סג ע"ב .פיסקא זו היא ייחודית לר' שבתי ואינה נמצאת בשאר סידורים עם כוונות :זולקווא תקמ"א; סידור רבי אשר ,לבוב תקמ"ח; סידור קול יעקב לר' יעקב קאפיל ,סלוויטא תקס"ד. 19שם ,ח"ג דף ב ע"א. 20כך מעיד רבי יעקב עמדין על אביו בעל 'חכם צבי' שהעדיף כוס של זכוכית" :ולא בגביע כסף או כוס זהב ,אף שלא היו חסרים לו כלי שתיה של כסף מוזהבים" ,ונימוקו עמו שיוכל להתבונן ולהסתכל ביופיו של היין שהוא נחמד למראה )סידור שערי שמים ,הנהגות הסעודה ,סי' יד סע' ב בהוספותיו מכת"י ,מהדורת אשכול( .וכן העדיף רבי חיים יאיר בכרך בעל 'חות יאיר' כוס של זכוכית מהאי טעמא )מקור חיים ,סי' קפג( .וכן נהג בעל 'דברי חיים' מצאנז לליל הסדר; וראה דרכי חיים ושלום ,סע' תקצד. היעב"ץ הצביע על מקור מופלא למנהג אביו מדברי המדרש )אסת"ר ב ,י( עה"פ והשקות בכלי זהב" :והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב ,אלא אלו כוסות דיוטיריא )משובחים( של כלי זכוכית שרואין צל פניהם בהם יפין ויקירין כלי זהב" .דברי מדרש אלו צויינו על ידי בן דורו ובן עירו רבי שמשון חסיד מהמבורג ,הגהות נזירות שמשון לסי' תעב. ומפליא הסברו של רבי דב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ,שכסף ו'כוס' אותו שורש להם" .שכוס הוא מלשון כיסוי והעלמה ,היינו שהאורות של חו"ב נעלמים במח ,לזה נקרא בשם 'כוס' לשון כיסוי והעלם ,לפי שהכלי דכוס מסתיר ומעלים למה שבתוכו ,שרוב כוסות שלהם היו של כסף ,וזהו גימטריא של 'כוס' הוא פ"ו ,שהוא בגי' 'אלקים' לפי ששם זה הוא בחינת ההסתר והעלם דוקא) "...מאמרי אדמו"ר האמצעי ,פ' מקץ שנת תקפ"ג(. 21כף החיים )סופר( סי' תעב ס"ק יא .ויש להעיר מרמזו של רבי חיים מטשרנוביץ בעל 'באר מים חיים' שביאר כוונתו של יוסף בשימת גביע כסף לתוך אמתחת בנימין" :כסף נודע שרומז אל חסדים הגמורים ,וחוץ לזה מורה על מתוק כל בחינות הדינים ...וגביע הוא בחינת הדין ,ועם הכולל הוא מספר אלהים ,להראות אשר כבר הוא בפי אמתחתו שנמתק עד בחינה האחרונה שבקדושת השבטים" )באר מים חיים ,סו"פ מקץ(. 22זהב שורשו ממידת הדין וכסף שורשו ממידת הרחמים ,עי' זח"ב דף כד ע"א ,קטו ע"א .על השפעת זהב על מידת הדין וכסף על מידת הרחמים ,עי' רמב"ן כי תשא לב ב; חא"ג למהר"ל ,סוף קידושין ,ד"ה לי הכסף; חת"ס עה"ת ר"פ בלק. 23רבי חיים הלברשטאם מצאנז ,אוצר החיים ,סע' קמח .וכן נהג רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ,באחרית ימיו )זמירות דברי יואל ,קרית יואל תש"ן ,עמ' נג( .ויש להעיר מדבריו של רבי אהרן מקרלין )השני( ,בטעם שאצל הקב"ה
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç אין קטיגור נעשה סניגור שמעתי שיש מקפידים בגביע של כסף דייקא ,בהקישם לכך את סוגיית "אין קטיגור נעשה סניגור". כידוע שאין כהן גדול נכנס בגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה ,לפי שאין קטיגור נעשה סניגור ,כי העגל שעשו ישראל במדבר נעשה מזהב .24אולם ברור שלא כל זהב מזכיר את העגל ,שהרי הגמרא מצמצמת את האיסור אך ורק כשהם באים להקרבה ולעבודה בפנים .ולכן כהן גדול עובד עבודה בחוץ בבגדי זהב. ויש שהוסיפו על כלל זה גם דברים המסמלים את העבודה .בשופר של ר"ה נחלקו תנאים; חכמים סוברים שכל השופרות כשרים חוץ משל פרה ,שאין קטיגור נעשה סניגור ,ואע"פ שהשופר בחוץ הוא, כיון שלזכרון הוא כבפנים דומה .25שני העמודים שהיו בתוך הארון היו משל כסף ,ולא עשאום של זהב שלא להזכיר מעשה העגל ,הואיל והעמודים הם כדבר הבא לכפרה ,שהם סימן להעמדת ישראל.26 בעקבות הלכה זו השתלשלה קפידא באשכנז שלא ללבוש בגדים )או תכשיטים( מזהב ביוהכ"פ ;27אם כי רבים ערערו על קפידה זו ,בהיות שעיקר הקפידה הוא כשהוא בא להקרבה ועבודה ,28אולם המנהג השתרש בתפוצות אשכנז.29 רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד מחזק קפידא זו ,וכך הוא מעיד" :מימי קדם נהגו עשירי עם לעשות בית הצואר של הקיטל עטרה נחפה בכסף לכבוד יוה"כ ...מכל מקום לא נהגו לעשותם של זהב כתוב קודם כסף ואח"כ זהב 'לי הכסף ולי הזהב' ,ואילו במלאכת המשכן כתוב זהב קודם .כי רק אצל הקב"ה התכלית הוא להשפיע מטובו וחסדו לעולם ,ואם אינם מתנהגים כשורה ,צריך להתנהג עמהם במידת הדין כדי שיטיבו דרכיהם, ויוכל להשפיע ממדת טובו .לעומת זאת ,עבודת בנ"י מתחילה ממידת היראה ,ורק בעליית מדרגה מגיע לבחינת אהבה )בית אהרן ,חנוכה ,ד"ה איתא במדרש ראיתי והנה מנורת זהב(. 24ר"ה דף כו ע"א .כלומר" :אין האויב נעשה אוהב שיבקש עבורו" )לשון מאור האפלה ,ויקרא טז ד(. 25ר"ה שם. 26תוס' ב"ב יד ע"א .לפי דבריהם שמא יש להטעים בטעם הדבר שהחצוצרות היו עשויות מכסף )במדבר י ט-י( .ועוד יתירה מזאת מצאנו לכמה מרבותינו הראשונים שביארו כוונת התורה לחצוצרות של כסף ולא של זהב" :כדי שלא להזכיר קול של העגל שהיה של זהב ,שנאמר בו קול העם ברעה" )מושב זקנים ,לונדון תשי"ט ,בשם הרא"ש! וכ"כ בנו רבי יעקב בפרפראותיו עה"ת( .וכבר עמדו אחרונים ותמהו ע"ד משופר מצופה זהב )יום תרועה שם; שו"ת פני מבין, יו"ד סי' סה( .ונראה ליישב ולפרש את דבריהם כך ,שהרי אחד התפקידים שנועדו להם הוא למקרא העדה ,ובו כתוב: "וכי תבאו מלחמה בארצכם ...והרעותכם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם .וביום שמחתכם ...ותקעתם בחצוצרות ...והיו לכם לזכרון לפני ."...ואחר חיפוש מצאתי שכוונתי לדעת קדמון ,הוא רבי חיים פלטיאל )תלמידו של מהר"ם( בפירושו עה"ת" :כי מפני שהיו לזכרון דכתיב 'והיו לכם לזכרון' ,אין זה דין שיהיו של זהב שלא להזכיר עון העגל" .וכיוון לדבריו ב'טורי אבן' לר"ה שם. 27מקורו במנהגי ר' אייזיק טירנא ,סע' קנט .וראה דבר מחודש בשו"ת שב יעקב ח"א סי' סד .והארכתי בנידון בספרי 'מנהגי הקהילות' ,חלק ב ,עמ' מו-מז. 28ראה :הגהות מנהגים שם; מקור חיים ,סי' תרה; פתחא זוטא ,הל' פסח סי' יד; שו"ת פני מבין ,יו"ד סי' סה; הדרש והעיון ,חלק ויקרא ,מאמר קנט .ועוד ,הרי מעיקר הדין רק בדבר שהוא חלק מעצם המצוה אומרים 'אין קטיגור נעשה סניגור' ,ולכן מותר לצפות את השופר בזהב )יום תרועה ,תפא"י ,ושפ"א ר"ה שם(. 29ושמא נוכל לומר שהתפשטות רעיון 'אין קטיגור נעשה סניגור' ולאו דוקא העומד בפני הכללים שהציבו לנו חז"ל, יסודו אצל חסידי אשכנז ,ראה :סידור רוקח ,עמ' תרפט ,בענין העדפת בעל תוקע צדיק לעומת אינו הגון מטעם אין קנ"ס ,ומסיים שם בחידוש" :יראי השם לא היו מוסרין את קרבנותיהם אלא לכהנים צדיקים" .והשווה לדברי ספר חסידים" :ואין להתפלל מתוך סידור שכתבו רשע מטעם זה )ספר חסידים ,סי' רמט ,תשעא(; "איש רע לא יהיה שליח ציבור" )שם סי' תשנח(.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç כדאמרינן בר"ה שאין הכה"ג בבגדי זהב נכנס לפני ולפנים לפי שהוא מזכיר עון העגל שהיה של זהב והוא חטא השמור לדורות ...ולכן גם הנשים אינן לובשות בגדים המחופים זהב.30"... והנה מצאנו עדות חיה מתקופת רבי אפרים זלמן ,שהקיטל היה מצופה זהב! בשנת תקס"א נגזר על יהודי רוסיה לנשל אותם מכפריהם ,ולכן יסדו את המושבות החקלאיות .קהילות רבות נענו לקריאת הממלכה ועודדו את היציאה לעבודת האדמה .גם קהלת וילנא יצאה לעזרת המתיישבים ,ובשנת תקס"ט פרסמה 'קול קורא' ובין הדברים קראה לתרום מהזהב והכסף המיותרים לטובת המתיישבים. מתוך דבריהם נראה בעליל שהנוהג היה לעטר את הקיטל בזהב וכסף ,וז"ל )מתורגם מאידיש(" :חרם שלא יקשטו את הבגדים ואת הקיטלים בקישוטי ]צווארוני[ זהב וכסף ,ומאלה שכבר מקושטים מכבר, יורידו אותם ויתנו אותם לטובת המתיישבים" .31כדמות ראיה על קיטל מרוקם בחוטי זהב וכסף, אפשר להצביע על חלומו של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב נכדו של הבעש"ט ,כפי שרושם בספרו 'דגל מחנה אפרים'" :ראיתי בחלום אור ליום ה' פרשת וישב תקמ"ה ...אח"כ לאור היום ראיתי בחלום שהלכתי בקיטל והיו בו שורות של כסף וזהב מרוקם בו ממש לבוש מלכות.32"... ואחרי כל האמור ,לדעתי אינו דומה כוס של ברכה או מנורת חנוכה לקפידא זו כלל ועיקר .אין במנורת חנוכה הזכרת כפרה כלשהי ,ואין כאן ענין תפילה ובקשה.33 עדויות על מנורות מזהב וכסף האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מטאלנא סיפר :לזקני הרבי מרוזין היתה מנורה זהב טהור יקרה .פעם הביא לו אחד מחסידיו שהיה תמים בדעתו ,מנורת פח פשוטה למתנה בעבור הרבי .הרבי קיבלה ממנו בכבוד והחליף עמו את המנורה שלו .החסידים לא הבינו מדוע החליף מנורה פשוטה תמורת מנורה כה יקרה! אבל הרבי הסביר כי הרגיש שעליו להנאותו ,ואם החסיד נתן בכל לבו ,גם הוא צריך לתת בכל לבו.34 מנורה המיוחסת להרה"ק רבי פנחס מקוריץ מורשת והולכת דור אחר דור לצאצאיו ,וכהיום היא נמצאת אצל הרבי מוויזניץ בבני ברק .בסיסו מכסף ,ויש בה
30אלף למטה ,סי' תרה ס"ק ז. 31ייווא בלעטער ,1932 ,כרך ג ,עמ' .281 32דגל מחנה אפרים ,לקוטים שבסוף הספר' ,חלומות נמצא בכי"ק' ,החלום האחרון. 33וכן הכריע בשו"ת להורות נתן ,ח"ד סי' כה. 34חוברת "כי חיים הם למוצאיהם" ,מזכרת לבר מצות חיים ויינברג ,תשס"א ,עמ' פג.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç עיטורי זהב.35 הרה"ק רבי משה הורביץ מרוז'בדוב )ב"ר אליעזר מדז'יקוב וחתנו של בעל 'ייטב לב' ,חסיד מובהק לרבי חיים מצאנז( ,ביקש מצורף להתיך ממטבעות של זהב מנורת זהב ,כולה הוד והדר.36 רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ אב"ד מאד ,בעל קול אריה ,לקח מכסף הפדיון שקיבל בתור כהן, וצירף מהם מנורה של כסף לחנוכה ,כוס לקידוש ,קופסה לאתרוג ועטרה לטלית.37 ליל סדר האחרון של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין שנהג בהנהגה מלכותית מיוחדת ,מתועד כך :הצדיק היסב על ספה מלכותית ,המכוסה בסדין מבהיק כשלג ,ומרוקם בשלל חוטי זהב זוהרים מעשה אומן, לבוש קיטל לבן שקיבל ירושה מסבו ר' אברהם המלאך ...כל הכלים שעל השולחן הם כלי זהב וכסף... קערת הסדר היתה משל כסף ,38אולם קערת הסדר של בנו רבי אברהם יעקב מסאדיגורא ,היתה משל זהב.39 נר העומד מעצמו לכאורה היררכיית המתכות שסידר לנו האזולאי ,אין בו טעמים מיוחדים מלבד ביקוש והיצע ,לפי המקום והזמן .זולת זהב כסף ונחושת ,שבתורה הקדושה מסודרים באופן זה .אולם מצאנו הסברים שונים לפסילת קליפות בצלים וביצים :א .משום מיאוס וביזוי מצוה .40ב .משום שאין בו משום התנאות במצוות .41ג .לפי שאינן בגדר כלי .42ד .יש שהפליגו לומר שהוא על פי סוד.43
35הרב דב בעריש ויינברגר ,עדות ביהוסף-מנהגי ויז'ניץ ,ב"ב תשס"ב ,עמ' צב. 36מפי כ"ק אדמו"ר מבאבוב שליט"א. 37תולדות קול אריה ,סע' לט. 38יצחק אבן ,פון ר' איזיקל'ס חסיד'ס ספר זכרונות ,בתוך ספרו 'פון דער גוט-יידישער וועלט ,ניו יורק תרע"ז ,עמ' .146
39יצחק אבן ,פון רבינ'ס הויף ,ברוקלין תרפ"ב ,עמ' .213 40רבי יצחק מולכו דיין בשאלוניקי ,אורחות יושר ,שאלוניקי תקכ"ט ,פ' טז .הוא הוסיף גם "קליפת לימון" ,ודבריו הובאו ב'יפה ללב' ,תרעג ,ב .וכן הבין רבי מאיר אריק בדברי חסד לאברהם ,מנחת פתים ,הגהות לאו"ח סי' תרעג, ירושלים תשס"ו ,עמ' ריא. 41רבי אליהו פוסק אב"ד חרסון ,שו"ת מור ואהלות מהדו"ק ,למברג תרמ"ו ,דף סא טו"ג; צויין באורחות חיים )כהנא( סי' תרעג ס"ק יד. 42שו"ת אבני נזר ,או"ח סי' תק .אפשר לעשות מכל חומר כלי קיבול והוא מקבל טומאה ,בתנאי שהוא בר קיימא. 43הראשל"צ רבי משה מזרחי )עליו להלן הע' (60נשאל האם אפשר להדליק נ"ח בקליפת ביצים .בתשובתו האריך בפלפול וסברא האם הוא בגדר כלי והאם הוא מאוס ,ומסקנתו להקל .בסוף תשובתו הוא מספר על אחד שהראה לו ספר קדוש ונורא הנקרא 'חסד לאברהם' ,ושם ראה שקליפות בצלים וביצים אינן ראויין להדליק ,ולכן למעיין הלכה – אליו שומעין ואין מדליקין בהן כלל ,וסוד ה' אל יריאיו )שו"ת אדמת קדש ,קושטא תק"ב ,ח"ב ,או"ח סי' ו; צוין בברכ"י ס"ק א( .וכן הבין בדבריו רבי יוסף ידיד אב"ד בירושלים )אר"ץ תרכ"ז – ירושלים תר"ץ( ,ואחרי שהביא דברי הראשל"צ רמ"מ כתב" :משמע שדבר זה יש בו טעם על פי סוד ,שעל פי פשט אין טען בזה כל כך" )ברכת יוסף ,ח"ג ירושלים תשל"א ,עמ' קד(.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç אך כאמור ביריעה הקודמת ,בכתה"י ממנו העתיק האזולאי ,יש תוספת ברכה שלא הועתקה בידי ר"א אזולאי ,המאירה באור חדש את טעם הדבר .וזו לשונה" :וכל כלי מאלו הנזכרים שאינו יכול לעמוד מאליו אלא שצריך לסומכו בדבר אחר ,אינו ראוי לנר חנוכה ,ולא לנר שבת שמברכין עליו ,שכל נר שאנו מברכין עליו צריך שיהיה כלי, והכלי שאינו יכול לעמוד על שוליו אינו ראוי להדלקה ,שאנו למדים נר חנוכה מנרות מנורת בית המקדש שהיו כלי מכלי בית המקדש". מכאן אנו למדים שכל הטעמים שנאמרו ע"י האחרונים לא עמדו על כוונת הכותב .הסיבה נובעת מהגדרת כלי – שיכול לעמוד על שוליו מכוח עצמו בלי הסתמכות על דבר אחר. כנראה שהאזולאי השווה דין כלי של חנוכה לכלל דיני 'כלי' בדיני טומאה וכן בנטילת ידיים ,שכלל גדול הוא בהלכות כלים ,שצריך שיוכל לעמוד בפני עצמו .אלא שיש מקום ,éàìåæà íäøáà 'ø ìù ÷"éúë להתיישב מהיכן הסיק כך המחדש. .ñôãåîä åøôñá çñåðäî äðåù ,ïàë íñøôúîä òè÷ä ומה שהוא עצמו ביאר דבר זה בפה !ïåùàø íåñøô מלא" :שאנו למדים נר חנוכה מנרות מנורת בית המקדש שהיו כלי מכלי בית המקדש" ,שדימה והקיש דין כלי ממנורת המקדש לנר חנוכה, אינו אלא לגבי הענין שצריך שיהא לו בית קיבול ולא לדין שיוכל לעמוד מאליו ,כי היכן מצאנו שמעכב במנורת המקדש כשאינו כלי! ואף אם נימא שבמקדש היה דין כלי ,מאן יימר שיש מקום להקיש את מנורת המקדש למנורת חנוכה? על תמיהה דומה לזו עמד אחד מגדולי חכמי ירושלים ,הגאון רבי עקיבה יהוסף שלזינגר ,כאשר דן בענין זמן הדלקת נר חנוכה בערב שבת .בתוך דבריו הביא את דברי רבי שמואל אבוהב )הובא בברכ"י( שיש להקדים תפילת מנחה ורק אח"כ להדליק נ"ח ,ונימוקו עמו :משום דתפילת מנחה נגד קרבן תמיד, והדלקת המנורה היתה אחר הקרבת התמיד .רעק"י אינו מקבל הקבלה זו ותמה" :צריך עיון טעם זה, אטו נר חנוכה כנגד מנורת בית המקדש? ]הרי לפי דבריו[ היה צריך להדליק שבע נרות ,אלא הוא רק
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç לזכרון ופרסומי ניסא שהיה הנס שמונה ימים".44 עוד יש להעיר על פי דבריו של האזולאי ,שהרי רוב בזיכי הזכוכית שנוהגים בהם להדלקת נר חנוכה, אינם עומדים בכוח עצמם ,אלא אך ורק כשהם יושבים בתוך קני המנורה .ולכאורה אינם ראויים להדלקה! ועוד יתירה מזאת ,האם נאמר שחלים כל הגדרים ההלכתיים של 'כלי' על נרות חנוכה? האם יעלה על הדעת שכלי מנוקב )מעל שיעור של חצי שעה( יהיה פסול? וכבר האריך בדבר זה רבי אברהם מיראנדה מחכמי שלוניקי 45בספרו 'יד נאמן' ,בחידושיו שהעלה "בדקדוקי חברים" בשנת תק"ך .אחרי שהעתיק דברי האזולאי כתב שלפי דבריו "יש לחוש לדבריו באלו העששיות שאנו מדליקין בהן שאין להם בית מושב ,שאין להם תורת כלי" .כנראה שכוונתו לצלוחיות זכוכית ששמים בתוך מסגרת המנורה ,אולם מסקנתו שניתן להדליק בהן ,וסברתו הואיל ונוצרו במיוחד לשימוש הדלקה ,הרי ע"י היצירה חל עליהם תורת כלי ,וראייתו מהמשנה במסכת כלים )ד ג(" :שולי קרפיות ושולי קוסים אע"פ אין יכולין לישב אלא מסומכין ,טמאין שלכך נעשו מתחלתן" .46וכן כתב באותה תקופה רבי אברהם ב"ר שמואל מיוחס מחכמי ירושלים )נפטר בשנת תקכ"ח(" :ואל תתמה במה שנוהגים העולם להדליק בפמוטות של זכוכית ונקראין 'חנוקייאס' 47ואין יכולין לעמוד בפני עצמן ,ודלא כמ"ש הרב חסד לאברהם ,דאין זה תמיה הלא כבר פסק מרן בשו"ע או"ח סי' קנט שאם תחילה עשה כלי שאינו יכול לעמוד בלא סמיכה להשתמש בו ע"י סמיכה דין תורת כלי עליו ,והכי נמי בנידון דידן שמתחילה נעשו לתשמיש זה".48 דומה לזה הכריע ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ,שמעלת צלוחיות אלו כמעלת המנורה ,הואיל ואינן עשויות לעמוד בפני עצמן אלא בתוך המנורה הרי הם בטלות למנורה.49 ואפשר להביא ראיה יותר מתאימה לבזיכים שלנו ממשנה אחרת במסכת כלים )ב ח(" :הלפיד טמא", פירשו המפרשים ,שהיא כעין קערה שנותנים בתוכה פתילות והיא 'מחודדת מלמטה' ותוחבין חידודה בחור שבראשה קונדס ,ומדליקים את הפתילות ומגביהים אותן למעלה ,ומפני שהיא מחודדת ואינה יכולה לעמוד בפני עצמה ,סלקא דעתך אמינא שלא תטמא ,קמ"ל שהואיל ומקום מושבה מתוקן ומיוחד להושיבה בראש הקונדס ,הרי זו מקבל טומאה.
44והוא מסיים" :מכל מקום אפשר לדון להקדים ולומר 'קרבנות עם קטורת' לפני הדלקת נר חנוכה" .מתוך תשובה שבכת"י .התודה והברכה להגאון ר' משה שיינברגר מו"ץ פעיה"ק ירושלים – עורך כתבי רעק"י ,שהודיעני על קיומה של תשובה זו. 45רב ודרשן נודע בקהלי שאלוניקי .נולד בשנת תפ"ג .דודו ומורו היה ר' יצחק קרישפין ,וכמו כן למד תורה מפי ר' חיים אבועלפייא .ישב כל ימיו בישיבה וחיבר ספרים רבים .נפטר בשנת תקנ"ח לערך. 46יד נאמן ,שאלוניקי תקס"ד ,דף יד ע"א. 47היה בדעתי להרחיב את הדיבור אודות מקור המלה "חנוכיה" ,אבל כדי שלא להאריך את הגליון יבואו הדברים בהזדמנות אחרת אי"ה. 48שו"ת שדה הארץ ,שלוניקי תקמ"ד ,ח"ג סו"ס מא. 49הליכות שלמה ,ב ,פרק טו הע' .17
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç בזיכי זכוכית במנורה של כסף כיום נוהג העולם להשתמש בבזיכי זכוכית ושמים אותם בתוך גביעי הכסף של מנורת הכסף .לכאורה לפי מה שכתבנו עד עתה ,שהכלי – הנר – הוא חלק מהמצוה ,וכסף הוא השני בחשיבות סוגי החומרים, וזכוכית היא רק השמיני בחשיבות ,עדיף לכאורה להדליק בגביע המנורה עצמו ,ולא להדליק בבזיכי זכוכית .אלא אם כן נאמר כסברתו של הגרש"ז אויערבאך הנ"ל ,שמעלת הצלוחיות כמעלת המנורה ,או כסברת בעל 'שדה הארץ' שהבזיך נעשה מתחילתו לשם ישיבתו במנורת החנוכה ,ולפיכך ,המדליק במנורת כסף בבזיכי זכוכית ,מעלתו כמדליק בשל כסף ולא בשל זכוכית ,שהרי הבזיך בטל למנורה! אמנם היה מי שרוצה ליישב את המנהג ,שעל פי רוב הזכוכית מכילה יותר שמן מגביע המנורה ,ויש הידור להרבות בהדלקה .50הגאון הרב שמואל הלוי וואזנר נשאל על כך ,והשיב שאכן לפי דברי האזולאי שהכלי מעכב במצוה ,א"כ עיקר המצוה מתקיימת בבזיכי הזכוכית ולא בגביעי הכסף או הזהב .אבל לדעת החולקים שסוברים שא"צ כלי כלל ,א"כ כל הכלי אינו בכלל המצוה ,ו"קרוב לומר שזכוכית הזו בטלה לעיקר המנורה שהיא של כסף או זהב ושפיר דמי בגדר מעלות של זה אלי ואנוהו".51 סברא נוספת להעדפת הזכוכית על פני הכסף ,שהיא שומרת את המנורה מההשחרה ,וכך נשארת המנורה יפה ונקיה.52 שימוש בנר שעווה בעקבות חידושו של האזולאי התעורר וויכוח האם אפשר להדליק בנר של שעווה .הספק הוא היות ואין כאן כלי ונר ,או שמא חובת הכלי היינו דוקא במדליק בשמן ,שהשמן צריך להיות בכלי .וכן מוכח מסתימת לשון הפוסקים שאפשר להדליק בנרות שעווה ,ומן הסתם אינו מניחם בתוך כלי .ומצאנו בפוסקים תיאורים שדיבקו את נרות השעווה על הקיר או על אדן החלון.53 מצאנו כמה שעסקו בחקירה זו :רבי אברהם מיוחס בתשובה הנזכרת ,על אף שנקט למעשה כר"א אזולאי ,פסק בסכינא חריפא שכל זה לגבי הכלת השמן דייקא ,אבל בנר שעווה או שמן קרוש מותר 50הרב יצחק נתן קופרשטוק ,מאורות נתן ,סי' מז ס"ק יב. 51שבט הלוי ,ח"ח סי' קנז. 52כדמות ראיה לסברא זו אפשר להסמיך את דברי הנוב"י שהשיג על סברת תלמידו החביב רבי אליעזר פלעק'לס שהסביר את ההו"א בגמ' של עשיית בזיכי המנורה בשל כסף היות והוא מושחר מהפיח ,והמסקנה שאע"פ כן יש לעשותו משל זהב ,מטעם "אין עניות במקום עשירות" ,היינו שכסף לגבי זהב הוא בגדר עניות .מורו הנוב"י השיג עליו: "פי הנרות של זהב טהור אף ששייך 'התורה חסה' היינו משום שהוא גזה"כ 'זהב טהור' ולא כמו שחשבת אתה משום 'אין עניות' דהא היו יכולין לעשות של כסף ,ועוד אפשר בענין זה שכל המנורה של זהב טהור ופיות הנרות יעשו של כסף משום דמשחרי בזה אפשר אפילו בשל כסף שייך 'אין עניות' כיון שגוף הכלי של זהב והמנורה היא כלי שרת" )תשובה מאהבה ,סי' ז( .א"כ גם כאן שהזכוכית היא יפה ונקיה ומבריקה ושומרת על הכסף ,הרי זה הוא הידורו. סברא הפוכה משל הנוב"י העלה רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאבולטש )מתלמידיו החביבים של בעל חתן סופר ובעל שבט סופר( .הוא נשאל בהבנת סוגיא זו ,צלל במים אדירים והעלה לו כללים .בתו"ד כתב מדנפשיה שזה יהיה כחוכא וטלולא שגוף המנורה יהיה של זהב ופי הנרות של כסף ,שהרי אדרבה ,מעלין בקודש ,ומדברי הנוב"י לא ידע )יבא חיים ,א ,וייטצין תרע"ז ,חלק השו"ת סי' א(. 53שו"ת חכם צבי ,סי' מה; פמ"ג סי' תרעא ,מ"ז ס"ק ב.
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç להדליק "ולא בעי כלל כלי" .והסברא פשוטה ,שהמדליק בשמן שמים את השמן בכלי שנקרא נר, לעומת נר שעווה ,שהוא עצמו גם הכלי ,ואף אם ישימו אותו בכלי לא מהני ,שהרי אינו צריך לו ,אלא ייחשב ככלי בתוך כלי. רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכטשוב בעל 'אבני נזר' דן רבות בדברי ר"א אזולאי הלכה למעשה, ופלפל במערכה מול מערכה האם הכלי מעכב במנורת המקדש .הוא מצא תימוכין לחידושו של האזולאי שכלי מעכב ,ולפי זה בנר שעווה לא יצא ידי חובתו ,וכדעת מהר"ל מפראג שחידש שבנר חנוכה לא מהני נר שעווה ,אלא גדרו של נר הוא :כלי פתילה ושמן .54וכן התוחב את הנר בתוך תפוח אדמה ,לא יצא אם אינו עומד לזמן מרובה ואינו בגדר כלי; רק אם יניחנו בתוך כלי יצא.55 רבי אליהו פוסק ,רבה של חרסון ,מאריך בגדרו של הכלי לנר חנוכה ,ואחרי העתקת לשון האזולאי הוא מעורר "על כמה אנשים שאינם נזהרים בזה ומדליקים בחלל תפוחי אדמה ,אשר לע"ד דומה לקליפי ביצים ...וכן המדליקים בנרות שעווה ואינם מעמידים אותם בתוך כלי" .בהמשך הוא נוטה לומר שכוונת האזולאי הוא אך ורק מטעם 'זה אלי ואנוהו' ,ולכן כלי אינו מעכב.56 וכן דעת רבי יוסף ידיד הלוי ,שחומרת האזולאי הוא מטעם ייפוי המצוה ולכן אינו מעכב כלל ,ובכך השיג על פסקו של בעל 'שדה הארץ'.57 רבי טוביה יהודה גוטנטג )טוביומי( ,רבה של סוכוצ'ין שבפולין ,מספר שבארצו השתמשו בנרות שעוה או פראפין מחמת יוקר השמן .פעם הזדמן לפניו תשובת "כ"ק מרן הגה"ק רשכבה"ג מסוכטשוב" והשתומם שעתא חדא" ,הרי אצלנו אינם מקפידים על זה" .הרב גוטנטג פלפל רבות בדברי האבני נזר, והשיג עליו שטעמו של האזולאי הוא משום מיאוס ,ולא מדין כלי .58וכן רבים מפסוקי דורנו השיגו על פסקו של בעל חסד לאברהם ,וכי לדינא אינו צריך כלי ומשיגים על דברי בעל אבני נזר.59 קליפי ביצים יש לבחון מדוע פסל ר"א אזולאי את השימוש בקליפי ביצים .נחזור אל לשונו" :ואלו קליפות צריך 54מהר"ל חידש שנר של שעוה או של חלב הכרוכים על הפתילה פסולים לחנוכה ,לפי שהנס נעשה בנר ,ואינו קרוי נר – בלשון התלמוד – אלא כלי שיש בו שמן ,שאין האור שולט בכל השמן אלא בראש הפתילה ומושך משם את השמן אליו ,אבל של שעוה או של חלב אינו קרוי נר אלא אבוקה ,שכיון שהאור הולך אחר הפתילה ,נמצא שהאור והלהבה שולטים בכל השעוה ,ואבוקה פסולה לנר חנוכה )נר מצוה ,מהדורת מכון ירושלים עמ' צו( .והאחרונים דחו דבריו, שכל שאינו קלוע מכמה נרות אינו אבוקה )א"ר ס"ק ב; מחצה"ש ,ס"ק א; ברכ"י ס"ק ד(. 55שו"ת אבני נזר ,או"ח סי' תק .רבי יצחק וייס אב"ד ווערבוי מסתפק האם ראוי להדליק בתוך תפו"א הוא מעיד: "בימי חורפי ראיתי בחורים עניים בישיבה ק"ק פרשבורג שהדליקו נרות חנוכה בתפוחי אדמה שחקקום ומלאום שמן ופתילה" .הוא מפלפל רבות בנידון ,אך את דברי האבנ"ז לא ראה )שו"ת שיח יצחק ,סי' שמב(. 56שו"ת מור ואהלות ,צוין לעיל הע' .41 57ברכת יוסף ,צוין לעיל הע' ,43עמ' קב-קה. 58שו"ת ארץ טובה ירושלים תש"ז ,סי' כח. 59אז נדברו ,חי"ג סי' מט; שבט הלוי ,ח"ח סי' קנז. בשו"ת תשובות והנהגות )ח"ב סי' שמ ,ח"ג סי' ריח( החמיר כדעת האבנ"ז בביאור דברי האזולאי ,וי"ל בדבריו.
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç לעשותם כמו כף מאזנים או שראוי למוד בהם פלפל וכיוצא ,אבל קליפת ביצים וכיוצא אינם ראוים להדלקה .וכל הט"ו כלים הנזכרים שאינן יכולין לעמוד מאליו בלא סמיכה אינה ראויין לנר חנוכה". הראשל"צ רבי משה מזרחי 60נשאל האם אפשר להדליק נ"ח בקליפת ביצים .בתשובתו האריך בפלפול וסברא האם הוא בגדר כלי ,והאם הוא מאוס ,61ומסקנתו להקל .בסוף תשובתו הוא מספר" :אחר הדברים האלה בא אלי החכם השלם והכולל מתנהג בחסידות כמה"ר אברהם ב"ר שמואל 62ובידו ספר קדוש ונורא הנקרא 'חסד לאברהם' ,ושם נאמר שכתב ט"ו כלים שמדליקים בהם נר חנוכה .אבל קליפות בצלים וביצים אינן ראויין להדליק בם .ולכן למעיין הלכה אליו שומעין ואין מדליקין בהן כלל וסוד ה' אל יראיו".63 רבי אברהם מיוחס גם הוא נשאל" :ירונו המורה ,אם קליפי ביצים כשרים לנר חנוכה ע"י שיחליפם בכל לילה כדין כלי חרס ,או לא" .מסתבר שהוא נשאל בעקבות דברי הראשל"צ רבי משה מזרחי .רבי אברהם מטפס ועולה ויורד בראיותיו של קודמו .ואכן מסתפק האם שרי להשתמש לנר חנוכה בקליפי ביצים ,64ומביא כמה ראיות שקליפי ביצים דין כלי יש להן ,ולכן מותר להשתמש איתן ,וגם אינן מאוסין כחרס .אולם בהגיעו לדברי האזולאי 65הוא מפרשו שחסרונן משום צורת הכדוריות שלהן, שאינן יכולות לעמוד בפני עצמן! וכך מסקנתו" :כאשר הורה גבר הוא האדם הגדול בענקים הוא אברהם ז"ל וטעמו ונימוקו עמו".66
העולה מהאמור לאור כל האמור ,מן הנכון להדר בשימוש בנרות של זהב או כסף ,אלא שלא נהגו כך ,בשל היוקר .והיות שמחיר של זהב הוא פי עשרות מונים משל זהב ,יש מקום להסתפק ,האם ההידור הוא בגלל יוקרו או בגלל מראהו החיצוני .כלומר ,האם עדיף נר קטן משל זהב ,או נר גדול משל כסף. עוד למדנו ,שאין מדובר בהידור בהכשר מצווה ,אלא התנאות בגוף המצווה עצמה ,שהרי הנר הוא חלק מהמצווה.
60עליו כתב החיד"א בשה"ג" :אב"ד ור"מ בעיה"ק ירושלים .והיה מתנהג בחסידות בצנעא ועניו מאוד ושלום ואמת בימיו". 61שתי ראיות הביא שקליפות ביצים אינן בולעות ,ולכן אין דינן ככלי חרס וא"צ לחליפן .בשו"ת שדה הארץ מתייחס לשתי ראיות אלו ,לראשונה הסכים ואילו לשניה לא. 62מן הסתם כוונתו לבעל 'שדה הארץ'. 63שו"ת אדמת קדש ,קושטא תק"ב ,ח"ב ,או"ח סי' ו )צוין בברכ"י ס"ק א; ואצל רבי יוסף קובו מחכמי שלוניקי ,בן פורת יוסף ,שלוניקי תקנ"ז ,הל' חנוכה סע' ב .את הספר האחרון הזכיר החיד"א בשה"ג. 64שמא מכאן אפשר להסיק על גודל העניות בירושלים של אז .ואכן הוא מעיד ש"עניי ירושלים נוהגים להשתמש בכלי חרס וללבנם בכל לילה מחדש". 65במלוא ההערכה הוא מתייחס להאזולאי" :מאחר כי רבינו זלה"ה הורה שלא להדליק בקליפת ביצים וכיו"ב ,מי יבוא אחר המלך להתיר .אמנם צריכים אנו לעמוד ולהבין תוכן אמריו ומנין לו דינים הנ"ל". 66שו"ת שדה הארץ ,סי' מא; צוין בעיקרי הד"ט ,פירינצי תקס"ג ,סי' לה ס"ק יב.
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç ויש מקום להסתפק מהו עיקר ההדר ,שמא המראה החיצוני או עצם הדבר ,דהיינו :יש אפשרות לקחת מנורה על טהרת הזהב ,אבל מידתה קטנה ,לעומת מנורת נחושת ולצפותה זהב ,במידה הרבה יותר גדולה; וכן דוגמה הפוכה :מנורת זהב שציפוה נחושת ,האם היא ירדה מחשיבותה. עוד מסתפק אני :כהיום שאנו מדליקים בבזיכים ,שמא יש מקום לאמר :נר שזכה ראשון יהיה ראשון, היינו שיש לסמן את הנרות ,שלא גרע מהקפדת מהרי"ל שסימן את דופני הסוכה .ויתירה מזאת ,שמא חל על הבזיך הראשון קדושה יתירה מהשאר ,ומעלין בקודש ולא מורידין! סיכום שני המאמרים בתקופת חז"ל השתמשו על פי רוב בנרות-חרס .מתקופת הגאונים החלו להעדיף מתכות שונות לעשיית המנורה ,ומנעו את השימוש בחרס בשל חוסר נקיונו .עם הזמן התחילו לייצר מנורות ממיני מתכות שונים בעלות צורות יפות ומרהיבות עין .רק לקראת תקופת האחרונים מצאנו אזכורים של הידור אחר ייצור מנורות מכסף )מהרש"ל ור' משה ן' מכיר( .ר' אברהם אזולאי מנה סדר עדיפויות של סוגי חומרים שונים ,ובראש הרשימה הציב את הזהב .טעמו ונימוקו ,הקשת נר חנוכה למנורת המקדש .בעקבות ההיקש למנורת המקדש ,החמיר גם שהנר יהא בגדר של כלי ,שצריך לעמוד בפני עצמו .להקת אחרונים דנו בדבריו אלו ,עד רבני זמנינו שקיבלו את דבריו בעקבות הגילוי המדהים ששורש דבריו הם מאת ר' יצחק סגי נהור )שאינו מסתבר שהייחוס נכון( .כמו כן דנו האם לפי דעת האזולאי יש להמנע משימוש בנר שעוה. øáäãìåâ ìàéçé ,çîù äëåðç úëøáá
úîùð éåìéòì ùã÷åî äæ ïåéìâ ,ììäúú àéä 'ä úàøé äùà ,úéð÷ãöäå äáåùçä äùàä øåòéù ïéà ãò àìôðå äìòð ïôåàá íéãñç úåìéîâ ,ä÷ãöá äéîé ìë ä÷ñò øùà (ïéáåø) äãåäé éáö áøä úá òâééô øúñà úøî íéøùé éôá õøòðå ãáëð ,úåðåáú áø ,íéøòùá òãåð áåùçä ãéñçä áøä úùà (÷øàô åøåá) à"èéìù èìàäðééø íééç á÷òé ø"øä (íéìùåøé) úåçåðîä øäá úøçîì äøá÷ðå ,à"òùú åìñëá èë íåéá áåè-íùá äøèôð .ù"îé íéòùøä éðøåôöî äìöéð ú"éùä éãñçáå ,õéååùåà äðçîá äìòøúä ñåë úà äúúù ,à"èéìù ø÷éä äìòá íò äúéá úà äîé÷ä .úååöîå äøåúá íé÷ñåò íéðá éðáå íéðá ,øàåôî úéá íé÷äì äúëæå .ïãò ïâá äúîùð éåìéòìå ,äúåà äååìé äëåðçä øåàù ïåöø éäé
âé
(á) à"òùú äëåðç
(á) äëåðç øðì íéøãåäîä äøåðîäå øðä éðéî הידורו של זהב כאמור ביריעה הקודמת ,ר' אברהם אזולאי מנה סדר עדיפויות של סוגי החומרים מהם תיעשה המנורה ,ובראש הרשימה הציב את הזהב .אעפ"כ לא מצאנו שכיחות של מנורות-חנוכה של זהב ,ויש לעיין בטעם הדבר. אין ספק שזהב הוא יותר מהודר מכל שאר מתכות ,הן מפני יוקרו הן מפני יופיו .ומצאנו אסמכתאות רבות לכך בחז"ל וראשונים .במסכת מגילה )דף יב ע"א( מספרת הגמרא על סוגי המיטות שהכין אחשורוש לאורחיו" :הראוי לכסף לכסף ,הראוי לזהב זהב" .השרים פחותי הדרגה הושיבום על מיטות של כסף ,ואת השרים החשובים הושיבו על מיטות של זהב. במסכת סוכה )דף לו ע"ב( מספרת הגמרא על אנשי ירושלים שהיו אוגדים את לולביהם בגימוניות של זהב .ובמסכת יומא לז ע"א מספרת המשנה על מונבז המלך ואמו הילני שרצו לפאר את בית המקדש, ורבים מהכלים שלא היו עשויים מזהב ,הביאו משל זהב ,כגון :כלי עבודת יוהכ"פ ,מנורה של זהב, טבלא להעתיק פרשת סוטה ממנה. על מנורת-זהב בתקופת הראשונים ,יש להצביע על לשון רש"י במסכת ערכין דף ו ע"ב ,שם מספרת הגמרא על ישראל שנידב מנורה או נר לבית הכנסת .פירש רש"י" :נר של כסף או של זהב" .רש"י מן הסתם מפרש על פי הנוהג בזמנו .הרמב"ן ר"פ בהעלותך )ד"ה וטעם( ביאר את ציווי השי"ת לעשיית מנורת המקדש בשל זהב" :משום לרומם בית אלוקינו".1 העולה מהאמור ,שפשוט בדעת חכמים ורבותינו הראשונים ,שזהב חשוב מכל מתכת אחרת. אין עניות במקום עשירות חכמינו טבעו מטבע ביחס להוצאות כספיות לצורך כלי המקדש" :אין עניות במקום עשירות" .היינו, אין מכניסים בהיכל כלי כסף – אלא כלי זהב ,מפני שאין עניות במקום עשירות .2ובכלל היו מהדרים לנהוג במקדש בעשירות משום כבוד המקדש; את התמיד היו משקים בכוס של זהב ,משום שאין עניות במקום עשירות .3הרי לנו שכסף כלפי זהב נקרא 'עניות'.4 1וראה מנ"ח מצוה צח ס"ק ה מה שהעיר על דבריו. 2המפרש לתמיד דף כט ע"א ,ד"ה גחלים .ובפירוש המשניות לר"מ ,שם פ"ג מ"ה .בפירוש ר"ש משאנץ לתו"כ פר' צו מפורש שכלל זה הוא מדרבנן; ובקרית ספר פ"א מכלי המקדש הסתפק שמא הוא מה"ת. 3גמרא שם. 4וכך הוכיח מסוגיא זו ב'יום תרועה' ר"ה דף כז ע"א .בתשובת הנוב"י לרבי אליעזר פלעקלס )לקמן הע' ,(10לא ס"ל כך ,וכן נראה דעת הראב"ד בפירושו לתמיד שם.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç מאידך ,מצאנו כבר בחז"ל שלפעמים חסה התורה על ממונם של ישראל גם בענייני המקדש .כידוע שרוב כלי המקדש נעשו מזהב ,5ומכאן חשיבותו ,נוסף ליוקרו .ולכן מן הדין היו לנו ללמוד ולהקיש מיופי המקדש לנוי מצוה .והנה במציאות לא נהגו כך ,ורוב כלי הקודש שהיו בקהילות ישראל במשך מאות בשנים ,משל כסף היו ,ודבר זה צריך תלמוד. אולי יש לדון הנהגה זו לכף זכות ,מכוח מאמר הגמרא )ר"ה כז(" :שופרות של תעניות פיהן מצופה כסף ולא משל זהב ,שהתורה חסה על ממונם של ישראל" .ולא רק שופרות של תעניות ,אלא גם בענין כלי המקדש מצאנו שנימקו כלל זה של "התורה חסה על ממונם של ישראל" .ארבעה פעמים מצאנו בגמרא ובראשונים כלל זה במקדש. הגמרא במסכת מנחות )דף עו ע"ב( מבארת שבשביל לחם הפנים לקחו קמח חטים ,מה שאין כן לשאר המנחות לקחו קמח סולת ,והטעם "מפני החיסכון" ,משום שהתורה חסה על ממונן של ישראל ,והואיל ולחם הפנים שכיח בכל שבת חסרון גדול הוא. פעם שנייה מצאנו במסכת מנחות )דף פו ע"ב( שהחיוב לשמן כתית – שהוא ביוקר – הוא רק למנורה, לעומת השמן למנחות שא"צ כתית ,בגלל שהצריכה למנחות מרובה משל מנורה. פעם שלישית מופיעה לגבי החצוצרות ,אותם כלי שיר שמצווה על הכהנים לתקוע בהם בקרבנות ציבור ובעת צרה ובעוד זמנים ,שהיו "משל כסף" )במדבר י ב( .יש מן הראשונים שהוסיפו טעם שלא ציוותה תורה לעשות חצוצרות משל זהב ,לפי שהתורה חסה על ממונם של ישראל .6ונראה שמקור דבריהם מדברי הגמרא במסכת ר"ה )דף כז ע"א( המבדילה בין שופר של ר"ה שהיה מצופה זהב ,לבין שופרות של תעניות שהוא משל כסף" :איבעית אימא ,התורה חסה על ממונן של ישראל". פעם רביעית היא משנה במסכת נגעים )פרק יב מ"ה( הדנה בציווי התורה לפנות את בית המצורע מתכולתו לפני טומאתו" :וחסה התורה על ממונו הבזוי ק"ו על ממונו החביב".7 מצאנו בעוד כמה מקומות ,שבמקדש חסו על 'זהב' :קלפי של השעירים היה משל עץ ;8המחתה שהיו חותים בה את הגחלים בכל ימות השנה היה משל כסף ,משום שהיה מתקלקל ע"י הגחלים .9מצאנו סברת 'התורה חסה' גם במנורת המקדש .הגמרא )מנחות דף פח ע"ב( מביאה גזירת הכתוב שצריך זהב טהור על פני כל המנורה ,כולל 'פי הנרות' ,והחידוש הוא למרות שמקום הנחת הפתילות מושחר מהאש ס"ד שא"צ זהב טהור ,קמ"ל בגז"ש שצריך.
5החיוב מה"ת חל על כלי המקדש ,אבל בענין כלי שרת ,כבר פסק הרמב"ם שאם הקהל הוא עשיר ,יש לעשותם מזהב. ולא רק כלי השרת ,אלא אפילו שערי העזרה )רמב"ם הל' בית הבחירה ,פ"א הי"ח( .לפיכך ,אם הציבור עשיר צריך המקדש להיות מלא זהב ,הן כליו והן בניינו .ויש לציין לתהייתו של האדר"ת מדוע לא שחטו במקדש בסכיני כסף, אלא מברזל )חשבונות של מצוה ,ירושלים תשס"ה ,מצוה מ(. 6פירוש רבנו גרשום מאור הגולה לחולין מט ע"ב; מדרש אגדה ,במדבר שם; פירוש רבנו יהונתן מלוניל ,ליומא לט ע"א. 7רש"י מביא משנה זו כמקור מה"ת ,ביומא וחולין שם .וראה עוד נובי"ת יו"ד סי' קס; טו"א ר"ה כז ע"א. 8יומא לט ע"א .ויש להעיר שהגורל עצמו תרם בן גמלא של זהב. 9יומא מד ע"א.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç מאידך ,ידוע כלל גדול" :אין עניות במקדש שהוא במקום עשירות" ,ולכאורה שני הכללים סותרים זה את זה .רבי משה בן חביב עמד על ניגוד זה ,אולם הסבר כלשהו לא נתן" :יש דברים שצריך להתיר בהם פיסת יד ש'אין עניות במקום עשירות' ,ויש דברים שצריך לדקדק בהוצאה ,ש'התורה חסה' ,והדבר מסור לחכמים בשיקול דעתם להבדיל בין דבר לדבר" .10ויש מי שרצה לקבוע עיקרון מתי חל כלל זה ומתי הכלל השני.11 כוס של ברכה לגבי כוס של ברכה ,מנהג כל העולם ליטול כוס של כסף ,והוא מנהג עתיק יומין ,כבר מתקופת המקרא 12וחז"ל דרך תקופות הראשונים 13והאחרונים .14גביע של כסף מופיע בכל ספרי הקהילות ,הן בפנקסי בתי הכנסת ,או פנקסי החברא קדישא ,למאות ולאלפי אזכורים .כמו כן היו מעניקים גביעי כסף בתור מתנות לחשובי הקהל ,וכן לדורונות דרשה ,15וכן נהגו ברוב חצרות הצדיקים מנהיגי החסידות .16הגמרא )ב"מ פד ע"א( מתארת את יופיו של רבי יוחנן :הרוצה לדעת מהו יופיו של רבי 10יום תרועה ,ר"ה כז ע"א .החיד"א העיר ע"ד בספרו השיג יד )ירושלים תשל"ז( סע' לט .וראה עוד :באר שבע ,תמיד לג ע"א; אש דת )אלפאנדרי( ר"פ בהעלותך; תשובה מאהבה ,ח"א סי' ד ,ושם תשובת רבו בסי' ז; אריכות גדולה תמצא בספר עולת תמיד )גרינוולד( לתמיד דף כט; מעשי למלך ,הל' כלי המקדש פ"א הט"ו. 11לחם שמים )לרי"ע( יומא פ"ד מ"ד; תפארת ישראל ,שקלים פ"ח ס"ק לד; שם ,תמיד ס"ק כז .וראה שדי חמד – כללים ,מערכת ה סע' צב שאסף דעות רבות שניסו ליישב את הסתירה .ואענה ואוסיף עוד מחכמי המזרח :ר' שלום מרגונאטו ,שלוניקי תק"ע ,עושה שלום ,מע' התורה חסה ,דף ל ע"א; יד מלאכי סע' רכט; משל"מ הל' כלי המקדש פ"א ה"ח; עין זוכר מע' ה סע' כב. 12בראשית מד ב" :ואת גביעי גביע הכסף"; תרגום לעמוס ו ו" :השותים במזרקי יין -שתן בפילון דכסף חמר" .אמנם במלכים א י כא" :וכל כלי משקה המלך שלמה זהב ...אין כסף ,לא נחשב בימי שלמה למאומה"; ובירמיה נא ,ז: "כוס זהב בבל ביד ה'". " 13כוס של כסף מחובר בכלי עץ ,יש להטבילו" )סמ"ק ,סי' קצט; ומשם לשו"ע ,סי' קכ סע' ז(; משכון בכוס של כסף מובא בשו"ת הר"ן סי' כ; "מעשה בא לפני הריב"א באחד שחבל בחבירו ותפס הנחבל "כוס של כסף ,"...לשונו של המרדכי סוף פרק המניח .וראה :שו"ת הרשב"א סי' א' ס. 14משכון כוס של כסף מובא בשו"ת ריב"ש סי' שצב; על כוס לנישואין ראה ד"מ סי' סה; בשו"ת חו"י סי' סא מביא שהיה נוהג בכל פורים להגריל כוס של כסף בין בני משפחתו .אודות אחד שחרט כל גביע כסף את שם הוי"ה ,ראה שו"ת יהודה יעלה ,יו"ד סי' רצג. 15לדוגמא :ר' אריה ליב אב"ד אמסטרדם הגיע לעיר האג ודרש שם ,ובתמורה קיבל תשורה גביע כסף שעלה סך ג' זהובים )פנקס קהלת האג ,צויין ע"י הרב פנחס אברהם מייערס בהקדמתו לספר בנין שאול במהדורתו ,עמ' פו(; ר' וואלף בוסקוביץ בא לקהלת סעטשע לבקר שם את תלמידו ר' שמואל יונגרייז ,וקנו בעבורו גביע של כסף )תורת עדות הזאת ,ברוקלין תשל"ב ,בהקדמה(; ר' מרדכי טאסק מפ"ב קיבל מאת חברת-ש"ס )אבני בית היוצר ,עמ' נו(; ר' קופל רייך קיבל מקהילתו בהגיעו לשנת השבעים )בית ישראל למוח"ז ,חלק ח ,עמ' סב(; השר מונטיפיורי העניק לר' מאיר אוירבוך אב"ד ירושלים )אנצ' לחלוצי היישוב ,עמ' .(1104 16יש להעיר מהמסופר על תכונת הרגשתו של המגיד ממעזריטש ,שהיה חש על כלי את מחשבות יוצריו" :כידוע בהרב המגיד שהיה מכיר לכח הפועל בנפעל ,והיה מעשה ששלחו לו כוס של כסף והכיר בכוס שהפועל הצורף שעשאהו היה סומא בעין אחת" )מאמרי אדמו"ר האמצעי ,נ"ך ,עמ' קפד( .רבי יואל טייטלבוים אב"ד קיראלהאז ,מספר שירש מאבותיו כוס של כסף לקדש עליו שהמגיד ממעזריטש העניק לתלמידו רבי שלמה לוצקר )עיר חנוך ]סאסוב[ ,ירושלים תשל"ח ,עמ' צג( .גם הגביע של נכדו רבי ישראל מרוזי'ן היה משל כסף )דברי דוד ,הוסיאטין תרס"ד ,דף כט טו"ב(. וראה מעשה רב אצל רבי יהושע העשיל אפרתי אב"ד חאליוב )תלמידו של בעל אוהב ישראל מאפטא( ,בהקדמה לספרו נחלת יהושע ,מהד' תשל"ו. רבי נפתלי הורביץ מרופשיץ נהג לקדש בלילה על כוס של כסף וביום על כוס זכוכית )הרב יצחק ישעיה וייס ,שבחו
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç יוחנן ,יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רמון אדום ויעטר כליל של ורד אדום על פיו ויניחנו בין חמה לצל ,ואותו יופי מעין יופיו של רבי יוחנן הוא.17 לגבי כוס של קידוש כתוב בסידור עם כוונות לרבי שבתי מראשקוב ,מבני היכלא של הבעש"ט" :יכין כוס יפה לקידוש והמהדרין בוחרין בשל כסף משום זה אלי ואנוהו לכבוד השכינה הנקרא כוס של ברכה".18 פשוט שנקט 'כסף' בשל זמינותו ומחירו הסביר לעומת של זהב ,וחילי ממה שכתב רבי שבתי ב'סדר השולחן של פסח'" :יכין כוסות יפים לקידוש והמהדרין בוחרין בכסף או זכוכית לבנה טובים ,משום 'זה אלי ואנוהו' לכבוד הכוס הרומז על השכינה" ,19הרי שלאו דוקא 'כסף' אלא גם זכוכית יפה יש לה עדיפות ,הרי שהעיקר הוא היופי ודיבר בהווה .ואכן היו כאלה שהקפידו לחזר אחרי כוסות זכוכית דווקא .20ויש מי שכתב 21שיהדר אחר כוס של כסף דוקא ,מפני שכסף מרמז למידת הרחמים ,לעומת זהב המרמז למידת הדין .22ואני בעניי אינני מבין מהיכי תיתי לדמות ענין שעל פי סוד להסיק ממנו הלכה למעשה?! ובכלל מוזר לחדש דבר שלא נכתב בקדמונים .ואכן מצאנו כמה צדיקים שהשתמשו בגביע של זהב לקידוש.23
של אהרן ,ב"ב תשס"ב ,עמ' כ(. 17פעמים רבות מוזכר בחז"ל כוס של כסף ,לדוגמא :ההוא שהפקיד אצל שומר כוס של כסף וגנבוהו מבית השומר )ב"ק קיז ע"ב(; מר זוטרא חסידא נגנבה ממנו כוס של כסף ממארחו ,וכאשר ראה תלמיד אחד שנטל ידיו וניגבן בגלימת חברו ,אמר :זהו הגנב ,שלא אכפת לו מממון חברו )ב"מ כד ע"א(. 18סידור רבי שבתי ,קוריץ תקנ"ד ,ח"ב דף סג ע"ב .פיסקא זו היא ייחודית לר' שבתי ואינה נמצאת בשאר סידורים עם כוונות :זולקווא תקמ"א; סידור רבי אשר ,לבוב תקמ"ח; סידור קול יעקב לר' יעקב קאפיל ,סלוויטא תקס"ד. 19שם ,ח"ג דף ב ע"א. 20כך מעיד רבי יעקב עמדין על אביו בעל 'חכם צבי' שהעדיף כוס של זכוכית" :ולא בגביע כסף או כוס זהב ,אף שלא היו חסרים לו כלי שתיה של כסף מוזהבים" ,ונימוקו עמו שיוכל להתבונן ולהסתכל ביופיו של היין שהוא נחמד למראה )סידור שערי שמים ,הנהגות הסעודה ,סי' יד סע' ב בהוספותיו מכת"י ,מהדורת אשכול( .וכן העדיף רבי חיים יאיר בכרך בעל 'חות יאיר' כוס של זכוכית מהאי טעמא )מקור חיים ,סי' קפג( .וכן נהג בעל 'דברי חיים' מצאנז לליל הסדר; וראה דרכי חיים ושלום ,סע' תקצד. היעב"ץ הצביע על מקור מופלא למנהג אביו מדברי המדרש )אסת"ר ב ,י( עה"פ והשקות בכלי זהב" :והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב ,אלא אלו כוסות דיוטיריא )משובחים( של כלי זכוכית שרואין צל פניהם בהם יפין ויקירין כלי זהב" .דברי מדרש אלו צויינו על ידי בן דורו ובן עירו רבי שמשון חסיד מהמבורג ,הגהות נזירות שמשון לסי' תעב. ומפליא הסברו של רבי דב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ,שכסף ו'כוס' אותו שורש להם" .שכוס הוא מלשון כיסוי והעלמה ,היינו שהאורות של חו"ב נעלמים במח ,לזה נקרא בשם 'כוס' לשון כיסוי והעלם ,לפי שהכלי דכוס מסתיר ומעלים למה שבתוכו ,שרוב כוסות שלהם היו של כסף ,וזהו גימטריא של 'כוס' הוא פ"ו ,שהוא בגי' 'אלקים' לפי ששם זה הוא בחינת ההסתר והעלם דוקא) "...מאמרי אדמו"ר האמצעי ,פ' מקץ שנת תקפ"ג(. 21כף החיים )סופר( סי' תעב ס"ק יא .ויש להעיר מרמזו של רבי חיים מטשרנוביץ בעל 'באר מים חיים' שביאר כוונתו של יוסף בשימת גביע כסף לתוך אמתחת בנימין" :כסף נודע שרומז אל חסדים הגמורים ,וחוץ לזה מורה על מתוק כל בחינות הדינים ...וגביע הוא בחינת הדין ,ועם הכולל הוא מספר אלהים ,להראות אשר כבר הוא בפי אמתחתו שנמתק עד בחינה האחרונה שבקדושת השבטים" )באר מים חיים ,סו"פ מקץ(. 22זהב שורשו ממידת הדין וכסף שורשו ממידת הרחמים ,עי' זח"ב דף כד ע"א ,קטו ע"א .על השפעת זהב על מידת הדין וכסף על מידת הרחמים ,עי' רמב"ן כי תשא לב ב; חא"ג למהר"ל ,סוף קידושין ,ד"ה לי הכסף; חת"ס עה"ת ר"פ בלק. 23רבי חיים הלברשטאם מצאנז ,אוצר החיים ,סע' קמח .וכן נהג רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ,באחרית ימיו )זמירות דברי יואל ,קרית יואל תש"ן ,עמ' נג( .ויש להעיר מדבריו של רבי אהרן מקרלין )השני( ,בטעם שאצל הקב"ה
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç אין קטיגור נעשה סניגור שמעתי שיש מקפידים בגביע של כסף דייקא ,בהקישם לכך את סוגיית "אין קטיגור נעשה סניגור". כידוע שאין כהן גדול נכנס בגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה ,לפי שאין קטיגור נעשה סניגור ,כי העגל שעשו ישראל במדבר נעשה מזהב .24אולם ברור שלא כל זהב מזכיר את העגל ,שהרי הגמרא מצמצמת את האיסור אך ורק כשהם באים להקרבה ולעבודה בפנים .ולכן כהן גדול עובד עבודה בחוץ בבגדי זהב. ויש שהוסיפו על כלל זה גם דברים המסמלים את העבודה .בשופר של ר"ה נחלקו תנאים; חכמים סוברים שכל השופרות כשרים חוץ משל פרה ,שאין קטיגור נעשה סניגור ,ואע"פ שהשופר בחוץ הוא, כיון שלזכרון הוא כבפנים דומה .25שני העמודים שהיו בתוך הארון היו משל כסף ,ולא עשאום של זהב שלא להזכיר מעשה העגל ,הואיל והעמודים הם כדבר הבא לכפרה ,שהם סימן להעמדת ישראל.26 בעקבות הלכה זו השתלשלה קפידא באשכנז שלא ללבוש בגדים )או תכשיטים( מזהב ביוהכ"פ ;27אם כי רבים ערערו על קפידה זו ,בהיות שעיקר הקפידה הוא כשהוא בא להקרבה ועבודה ,28אולם המנהג השתרש בתפוצות אשכנז.29 רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד מחזק קפידא זו ,וכך הוא מעיד" :מימי קדם נהגו עשירי עם לעשות בית הצואר של הקיטל עטרה נחפה בכסף לכבוד יוה"כ ...מכל מקום לא נהגו לעשותם של זהב כתוב קודם כסף ואח"כ זהב 'לי הכסף ולי הזהב' ,ואילו במלאכת המשכן כתוב זהב קודם .כי רק אצל הקב"ה התכלית הוא להשפיע מטובו וחסדו לעולם ,ואם אינם מתנהגים כשורה ,צריך להתנהג עמהם במידת הדין כדי שיטיבו דרכיהם, ויוכל להשפיע ממדת טובו .לעומת זאת ,עבודת בנ"י מתחילה ממידת היראה ,ורק בעליית מדרגה מגיע לבחינת אהבה )בית אהרן ,חנוכה ,ד"ה איתא במדרש ראיתי והנה מנורת זהב(. 24ר"ה דף כו ע"א .כלומר" :אין האויב נעשה אוהב שיבקש עבורו" )לשון מאור האפלה ,ויקרא טז ד(. 25ר"ה שם. 26תוס' ב"ב יד ע"א .לפי דבריהם שמא יש להטעים בטעם הדבר שהחצוצרות היו עשויות מכסף )במדבר י ט-י( .ועוד יתירה מזאת מצאנו לכמה מרבותינו הראשונים שביארו כוונת התורה לחצוצרות של כסף ולא של זהב" :כדי שלא להזכיר קול של העגל שהיה של זהב ,שנאמר בו קול העם ברעה" )מושב זקנים ,לונדון תשי"ט ,בשם הרא"ש! וכ"כ בנו רבי יעקב בפרפראותיו עה"ת( .וכבר עמדו אחרונים ותמהו ע"ד משופר מצופה זהב )יום תרועה שם; שו"ת פני מבין, יו"ד סי' סה( .ונראה ליישב ולפרש את דבריהם כך ,שהרי אחד התפקידים שנועדו להם הוא למקרא העדה ,ובו כתוב: "וכי תבאו מלחמה בארצכם ...והרעותכם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם .וביום שמחתכם ...ותקעתם בחצוצרות ...והיו לכם לזכרון לפני ."...ואחר חיפוש מצאתי שכוונתי לדעת קדמון ,הוא רבי חיים פלטיאל )תלמידו של מהר"ם( בפירושו עה"ת" :כי מפני שהיו לזכרון דכתיב 'והיו לכם לזכרון' ,אין זה דין שיהיו של זהב שלא להזכיר עון העגל" .וכיוון לדבריו ב'טורי אבן' לר"ה שם. 27מקורו במנהגי ר' אייזיק טירנא ,סע' קנט .וראה דבר מחודש בשו"ת שב יעקב ח"א סי' סד .והארכתי בנידון בספרי 'מנהגי הקהילות' ,חלק ב ,עמ' מו-מז. 28ראה :הגהות מנהגים שם; מקור חיים ,סי' תרה; פתחא זוטא ,הל' פסח סי' יד; שו"ת פני מבין ,יו"ד סי' סה; הדרש והעיון ,חלק ויקרא ,מאמר קנט .ועוד ,הרי מעיקר הדין רק בדבר שהוא חלק מעצם המצוה אומרים 'אין קטיגור נעשה סניגור' ,ולכן מותר לצפות את השופר בזהב )יום תרועה ,תפא"י ,ושפ"א ר"ה שם(. 29ושמא נוכל לומר שהתפשטות רעיון 'אין קטיגור נעשה סניגור' ולאו דוקא העומד בפני הכללים שהציבו לנו חז"ל, יסודו אצל חסידי אשכנז ,ראה :סידור רוקח ,עמ' תרפט ,בענין העדפת בעל תוקע צדיק לעומת אינו הגון מטעם אין קנ"ס ,ומסיים שם בחידוש" :יראי השם לא היו מוסרין את קרבנותיהם אלא לכהנים צדיקים" .והשווה לדברי ספר חסידים" :ואין להתפלל מתוך סידור שכתבו רשע מטעם זה )ספר חסידים ,סי' רמט ,תשעא(; "איש רע לא יהיה שליח ציבור" )שם סי' תשנח(.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç כדאמרינן בר"ה שאין הכה"ג בבגדי זהב נכנס לפני ולפנים לפי שהוא מזכיר עון העגל שהיה של זהב והוא חטא השמור לדורות ...ולכן גם הנשים אינן לובשות בגדים המחופים זהב.30"... והנה מצאנו עדות חיה מתקופת רבי אפרים זלמן ,שהקיטל היה מצופה זהב! בשנת תקס"א נגזר על יהודי רוסיה לנשל אותם מכפריהם ,ולכן יסדו את המושבות החקלאיות .קהילות רבות נענו לקריאת הממלכה ועודדו את היציאה לעבודת האדמה .גם קהלת וילנא יצאה לעזרת המתיישבים ,ובשנת תקס"ט פרסמה 'קול קורא' ובין הדברים קראה לתרום מהזהב והכסף המיותרים לטובת המתיישבים. מתוך דבריהם נראה בעליל שהנוהג היה לעטר את הקיטל בזהב וכסף ,וז"ל )מתורגם מאידיש(" :חרם שלא יקשטו את הבגדים ואת הקיטלים בקישוטי ]צווארוני[ זהב וכסף ,ומאלה שכבר מקושטים מכבר, יורידו אותם ויתנו אותם לטובת המתיישבים" .31כדמות ראיה על קיטל מרוקם בחוטי זהב וכסף, אפשר להצביע על חלומו של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב נכדו של הבעש"ט ,כפי שרושם בספרו 'דגל מחנה אפרים'" :ראיתי בחלום אור ליום ה' פרשת וישב תקמ"ה ...אח"כ לאור היום ראיתי בחלום שהלכתי בקיטל והיו בו שורות של כסף וזהב מרוקם בו ממש לבוש מלכות.32"... ואחרי כל האמור ,לדעתי אינו דומה כוס של ברכה או מנורת חנוכה לקפידא זו כלל ועיקר .אין במנורת חנוכה הזכרת כפרה כלשהי ,ואין כאן ענין תפילה ובקשה.33 עדויות על מנורות מזהב וכסף האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מטאלנא סיפר :לזקני הרבי מרוזין היתה מנורה זהב טהור יקרה .פעם הביא לו אחד מחסידיו שהיה תמים בדעתו ,מנורת פח פשוטה למתנה בעבור הרבי .הרבי קיבלה ממנו בכבוד והחליף עמו את המנורה שלו .החסידים לא הבינו מדוע החליף מנורה פשוטה תמורת מנורה כה יקרה! אבל הרבי הסביר כי הרגיש שעליו להנאותו ,ואם החסיד נתן בכל לבו ,גם הוא צריך לתת בכל לבו.34 מנורה המיוחסת להרה"ק רבי פנחס מקוריץ מורשת והולכת דור אחר דור לצאצאיו ,וכהיום היא נמצאת אצל הרבי מוויזניץ בבני ברק .בסיסו מכסף ,ויש בה
30אלף למטה ,סי' תרה ס"ק ז. 31ייווא בלעטער ,1932 ,כרך ג ,עמ' .281 32דגל מחנה אפרים ,לקוטים שבסוף הספר' ,חלומות נמצא בכי"ק' ,החלום האחרון. 33וכן הכריע בשו"ת להורות נתן ,ח"ד סי' כה. 34חוברת "כי חיים הם למוצאיהם" ,מזכרת לבר מצות חיים ויינברג ,תשס"א ,עמ' פג.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç עיטורי זהב.35 הרה"ק רבי משה הורביץ מרוז'בדוב )ב"ר אליעזר מדז'יקוב וחתנו של בעל 'ייטב לב' ,חסיד מובהק לרבי חיים מצאנז( ,ביקש מצורף להתיך ממטבעות של זהב מנורת זהב ,כולה הוד והדר.36 רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ אב"ד מאד ,בעל קול אריה ,לקח מכסף הפדיון שקיבל בתור כהן, וצירף מהם מנורה של כסף לחנוכה ,כוס לקידוש ,קופסה לאתרוג ועטרה לטלית.37 ליל סדר האחרון של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין שנהג בהנהגה מלכותית מיוחדת ,מתועד כך :הצדיק היסב על ספה מלכותית ,המכוסה בסדין מבהיק כשלג ,ומרוקם בשלל חוטי זהב זוהרים מעשה אומן, לבוש קיטל לבן שקיבל ירושה מסבו ר' אברהם המלאך ...כל הכלים שעל השולחן הם כלי זהב וכסף... קערת הסדר היתה משל כסף ,38אולם קערת הסדר של בנו רבי אברהם יעקב מסאדיגורא ,היתה משל זהב.39 נר העומד מעצמו לכאורה היררכיית המתכות שסידר לנו האזולאי ,אין בו טעמים מיוחדים מלבד ביקוש והיצע ,לפי המקום והזמן .זולת זהב כסף ונחושת ,שבתורה הקדושה מסודרים באופן זה .אולם מצאנו הסברים שונים לפסילת קליפות בצלים וביצים :א .משום מיאוס וביזוי מצוה .40ב .משום שאין בו משום התנאות במצוות .41ג .לפי שאינן בגדר כלי .42ד .יש שהפליגו לומר שהוא על פי סוד.43
35הרב דב בעריש ויינברגר ,עדות ביהוסף-מנהגי ויז'ניץ ,ב"ב תשס"ב ,עמ' צב. 36מפי כ"ק אדמו"ר מבאבוב שליט"א. 37תולדות קול אריה ,סע' לט. 38יצחק אבן ,פון ר' איזיקל'ס חסיד'ס ספר זכרונות ,בתוך ספרו 'פון דער גוט-יידישער וועלט ,ניו יורק תרע"ז ,עמ' .146
39יצחק אבן ,פון רבינ'ס הויף ,ברוקלין תרפ"ב ,עמ' .213 40רבי יצחק מולכו דיין בשאלוניקי ,אורחות יושר ,שאלוניקי תקכ"ט ,פ' טז .הוא הוסיף גם "קליפת לימון" ,ודבריו הובאו ב'יפה ללב' ,תרעג ,ב .וכן הבין רבי מאיר אריק בדברי חסד לאברהם ,מנחת פתים ,הגהות לאו"ח סי' תרעג, ירושלים תשס"ו ,עמ' ריא. 41רבי אליהו פוסק אב"ד חרסון ,שו"ת מור ואהלות מהדו"ק ,למברג תרמ"ו ,דף סא טו"ג; צויין באורחות חיים )כהנא( סי' תרעג ס"ק יד. 42שו"ת אבני נזר ,או"ח סי' תק .אפשר לעשות מכל חומר כלי קיבול והוא מקבל טומאה ,בתנאי שהוא בר קיימא. 43הראשל"צ רבי משה מזרחי )עליו להלן הע' (60נשאל האם אפשר להדליק נ"ח בקליפת ביצים .בתשובתו האריך בפלפול וסברא האם הוא בגדר כלי והאם הוא מאוס ,ומסקנתו להקל .בסוף תשובתו הוא מספר על אחד שהראה לו ספר קדוש ונורא הנקרא 'חסד לאברהם' ,ושם ראה שקליפות בצלים וביצים אינן ראויין להדליק ,ולכן למעיין הלכה – אליו שומעין ואין מדליקין בהן כלל ,וסוד ה' אל יריאיו )שו"ת אדמת קדש ,קושטא תק"ב ,ח"ב ,או"ח סי' ו; צוין בברכ"י ס"ק א( .וכן הבין בדבריו רבי יוסף ידיד אב"ד בירושלים )אר"ץ תרכ"ז – ירושלים תר"ץ( ,ואחרי שהביא דברי הראשל"צ רמ"מ כתב" :משמע שדבר זה יש בו טעם על פי סוד ,שעל פי פשט אין טען בזה כל כך" )ברכת יוסף ,ח"ג ירושלים תשל"א ,עמ' קד(.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç אך כאמור ביריעה הקודמת ,בכתה"י ממנו העתיק האזולאי ,יש תוספת ברכה שלא הועתקה בידי ר"א אזולאי ,המאירה באור חדש את טעם הדבר .וזו לשונה" :וכל כלי מאלו הנזכרים שאינו יכול לעמוד מאליו אלא שצריך לסומכו בדבר אחר ,אינו ראוי לנר חנוכה ,ולא לנר שבת שמברכין עליו ,שכל נר שאנו מברכין עליו צריך שיהיה כלי, והכלי שאינו יכול לעמוד על שוליו אינו ראוי להדלקה ,שאנו למדים נר חנוכה מנרות מנורת בית המקדש שהיו כלי מכלי בית המקדש". מכאן אנו למדים שכל הטעמים שנאמרו ע"י האחרונים לא עמדו על כוונת הכותב .הסיבה נובעת מהגדרת כלי – שיכול לעמוד על שוליו מכוח עצמו בלי הסתמכות על דבר אחר. כנראה שהאזולאי השווה דין כלי של חנוכה לכלל דיני 'כלי' בדיני טומאה וכן בנטילת ידיים ,שכלל גדול הוא בהלכות כלים ,שצריך שיוכל לעמוד בפני עצמו .אלא שיש מקום ,éàìåæà íäøáà 'ø ìù ÷"éúë להתיישב מהיכן הסיק כך המחדש. .ñôãåîä åøôñá çñåðäî äðåù ,ïàë íñøôúîä òè÷ä ומה שהוא עצמו ביאר דבר זה בפה !ïåùàø íåñøô מלא" :שאנו למדים נר חנוכה מנרות מנורת בית המקדש שהיו כלי מכלי בית המקדש" ,שדימה והקיש דין כלי ממנורת המקדש לנר חנוכה, אינו אלא לגבי הענין שצריך שיהא לו בית קיבול ולא לדין שיוכל לעמוד מאליו ,כי היכן מצאנו שמעכב במנורת המקדש כשאינו כלי! ואף אם נימא שבמקדש היה דין כלי ,מאן יימר שיש מקום להקיש את מנורת המקדש למנורת חנוכה? על תמיהה דומה לזו עמד אחד מגדולי חכמי ירושלים ,הגאון רבי עקיבה יהוסף שלזינגר ,כאשר דן בענין זמן הדלקת נר חנוכה בערב שבת .בתוך דבריו הביא את דברי רבי שמואל אבוהב )הובא בברכ"י( שיש להקדים תפילת מנחה ורק אח"כ להדליק נ"ח ,ונימוקו עמו :משום דתפילת מנחה נגד קרבן תמיד, והדלקת המנורה היתה אחר הקרבת התמיד .רעק"י אינו מקבל הקבלה זו ותמה" :צריך עיון טעם זה, אטו נר חנוכה כנגד מנורת בית המקדש? ]הרי לפי דבריו[ היה צריך להדליק שבע נרות ,אלא הוא רק
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç לזכרון ופרסומי ניסא שהיה הנס שמונה ימים".44 עוד יש להעיר על פי דבריו של האזולאי ,שהרי רוב בזיכי הזכוכית שנוהגים בהם להדלקת נר חנוכה, אינם עומדים בכוח עצמם ,אלא אך ורק כשהם יושבים בתוך קני המנורה .ולכאורה אינם ראויים להדלקה! ועוד יתירה מזאת ,האם נאמר שחלים כל הגדרים ההלכתיים של 'כלי' על נרות חנוכה? האם יעלה על הדעת שכלי מנוקב )מעל שיעור של חצי שעה( יהיה פסול? וכבר האריך בדבר זה רבי אברהם מיראנדה מחכמי שלוניקי 45בספרו 'יד נאמן' ,בחידושיו שהעלה "בדקדוקי חברים" בשנת תק"ך .אחרי שהעתיק דברי האזולאי כתב שלפי דבריו "יש לחוש לדבריו באלו העששיות שאנו מדליקין בהן שאין להם בית מושב ,שאין להם תורת כלי" .כנראה שכוונתו לצלוחיות זכוכית ששמים בתוך מסגרת המנורה ,אולם מסקנתו שניתן להדליק בהן ,וסברתו הואיל ונוצרו במיוחד לשימוש הדלקה ,הרי ע"י היצירה חל עליהם תורת כלי ,וראייתו מהמשנה במסכת כלים )ד ג(" :שולי קרפיות ושולי קוסים אע"פ אין יכולין לישב אלא מסומכין ,טמאין שלכך נעשו מתחלתן" .46וכן כתב באותה תקופה רבי אברהם ב"ר שמואל מיוחס מחכמי ירושלים )נפטר בשנת תקכ"ח(" :ואל תתמה במה שנוהגים העולם להדליק בפמוטות של זכוכית ונקראין 'חנוקייאס' 47ואין יכולין לעמוד בפני עצמן ,ודלא כמ"ש הרב חסד לאברהם ,דאין זה תמיה הלא כבר פסק מרן בשו"ע או"ח סי' קנט שאם תחילה עשה כלי שאינו יכול לעמוד בלא סמיכה להשתמש בו ע"י סמיכה דין תורת כלי עליו ,והכי נמי בנידון דידן שמתחילה נעשו לתשמיש זה".48 דומה לזה הכריע ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ,שמעלת צלוחיות אלו כמעלת המנורה ,הואיל ואינן עשויות לעמוד בפני עצמן אלא בתוך המנורה הרי הם בטלות למנורה.49 ואפשר להביא ראיה יותר מתאימה לבזיכים שלנו ממשנה אחרת במסכת כלים )ב ח(" :הלפיד טמא", פירשו המפרשים ,שהיא כעין קערה שנותנים בתוכה פתילות והיא 'מחודדת מלמטה' ותוחבין חידודה בחור שבראשה קונדס ,ומדליקים את הפתילות ומגביהים אותן למעלה ,ומפני שהיא מחודדת ואינה יכולה לעמוד בפני עצמה ,סלקא דעתך אמינא שלא תטמא ,קמ"ל שהואיל ומקום מושבה מתוקן ומיוחד להושיבה בראש הקונדס ,הרי זו מקבל טומאה.
44והוא מסיים" :מכל מקום אפשר לדון להקדים ולומר 'קרבנות עם קטורת' לפני הדלקת נר חנוכה" .מתוך תשובה שבכת"י .התודה והברכה להגאון ר' משה שיינברגר מו"ץ פעיה"ק ירושלים – עורך כתבי רעק"י ,שהודיעני על קיומה של תשובה זו. 45רב ודרשן נודע בקהלי שאלוניקי .נולד בשנת תפ"ג .דודו ומורו היה ר' יצחק קרישפין ,וכמו כן למד תורה מפי ר' חיים אבועלפייא .ישב כל ימיו בישיבה וחיבר ספרים רבים .נפטר בשנת תקנ"ח לערך. 46יד נאמן ,שאלוניקי תקס"ד ,דף יד ע"א. 47היה בדעתי להרחיב את הדיבור אודות מקור המלה "חנוכיה" ,אבל כדי שלא להאריך את הגליון יבואו הדברים בהזדמנות אחרת אי"ה. 48שו"ת שדה הארץ ,שלוניקי תקמ"ד ,ח"ג סו"ס מא. 49הליכות שלמה ,ב ,פרק טו הע' .17
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç בזיכי זכוכית במנורה של כסף כיום נוהג העולם להשתמש בבזיכי זכוכית ושמים אותם בתוך גביעי הכסף של מנורת הכסף .לכאורה לפי מה שכתבנו עד עתה ,שהכלי – הנר – הוא חלק מהמצוה ,וכסף הוא השני בחשיבות סוגי החומרים, וזכוכית היא רק השמיני בחשיבות ,עדיף לכאורה להדליק בגביע המנורה עצמו ,ולא להדליק בבזיכי זכוכית .אלא אם כן נאמר כסברתו של הגרש"ז אויערבאך הנ"ל ,שמעלת הצלוחיות כמעלת המנורה ,או כסברת בעל 'שדה הארץ' שהבזיך נעשה מתחילתו לשם ישיבתו במנורת החנוכה ,ולפיכך ,המדליק במנורת כסף בבזיכי זכוכית ,מעלתו כמדליק בשל כסף ולא בשל זכוכית ,שהרי הבזיך בטל למנורה! אמנם היה מי שרוצה ליישב את המנהג ,שעל פי רוב הזכוכית מכילה יותר שמן מגביע המנורה ,ויש הידור להרבות בהדלקה .50הגאון הרב שמואל הלוי וואזנר נשאל על כך ,והשיב שאכן לפי דברי האזולאי שהכלי מעכב במצוה ,א"כ עיקר המצוה מתקיימת בבזיכי הזכוכית ולא בגביעי הכסף או הזהב .אבל לדעת החולקים שסוברים שא"צ כלי כלל ,א"כ כל הכלי אינו בכלל המצוה ,ו"קרוב לומר שזכוכית הזו בטלה לעיקר המנורה שהיא של כסף או זהב ושפיר דמי בגדר מעלות של זה אלי ואנוהו".51 סברא נוספת להעדפת הזכוכית על פני הכסף ,שהיא שומרת את המנורה מההשחרה ,וכך נשארת המנורה יפה ונקיה.52 שימוש בנר שעווה בעקבות חידושו של האזולאי התעורר וויכוח האם אפשר להדליק בנר של שעווה .הספק הוא היות ואין כאן כלי ונר ,או שמא חובת הכלי היינו דוקא במדליק בשמן ,שהשמן צריך להיות בכלי .וכן מוכח מסתימת לשון הפוסקים שאפשר להדליק בנרות שעווה ,ומן הסתם אינו מניחם בתוך כלי .ומצאנו בפוסקים תיאורים שדיבקו את נרות השעווה על הקיר או על אדן החלון.53 מצאנו כמה שעסקו בחקירה זו :רבי אברהם מיוחס בתשובה הנזכרת ,על אף שנקט למעשה כר"א אזולאי ,פסק בסכינא חריפא שכל זה לגבי הכלת השמן דייקא ,אבל בנר שעווה או שמן קרוש מותר 50הרב יצחק נתן קופרשטוק ,מאורות נתן ,סי' מז ס"ק יב. 51שבט הלוי ,ח"ח סי' קנז. 52כדמות ראיה לסברא זו אפשר להסמיך את דברי הנוב"י שהשיג על סברת תלמידו החביב רבי אליעזר פלעק'לס שהסביר את ההו"א בגמ' של עשיית בזיכי המנורה בשל כסף היות והוא מושחר מהפיח ,והמסקנה שאע"פ כן יש לעשותו משל זהב ,מטעם "אין עניות במקום עשירות" ,היינו שכסף לגבי זהב הוא בגדר עניות .מורו הנוב"י השיג עליו: "פי הנרות של זהב טהור אף ששייך 'התורה חסה' היינו משום שהוא גזה"כ 'זהב טהור' ולא כמו שחשבת אתה משום 'אין עניות' דהא היו יכולין לעשות של כסף ,ועוד אפשר בענין זה שכל המנורה של זהב טהור ופיות הנרות יעשו של כסף משום דמשחרי בזה אפשר אפילו בשל כסף שייך 'אין עניות' כיון שגוף הכלי של זהב והמנורה היא כלי שרת" )תשובה מאהבה ,סי' ז( .א"כ גם כאן שהזכוכית היא יפה ונקיה ומבריקה ושומרת על הכסף ,הרי זה הוא הידורו. סברא הפוכה משל הנוב"י העלה רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאבולטש )מתלמידיו החביבים של בעל חתן סופר ובעל שבט סופר( .הוא נשאל בהבנת סוגיא זו ,צלל במים אדירים והעלה לו כללים .בתו"ד כתב מדנפשיה שזה יהיה כחוכא וטלולא שגוף המנורה יהיה של זהב ופי הנרות של כסף ,שהרי אדרבה ,מעלין בקודש ,ומדברי הנוב"י לא ידע )יבא חיים ,א ,וייטצין תרע"ז ,חלק השו"ת סי' א(. 53שו"ת חכם צבי ,סי' מה; פמ"ג סי' תרעא ,מ"ז ס"ק ב.
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç להדליק "ולא בעי כלל כלי" .והסברא פשוטה ,שהמדליק בשמן שמים את השמן בכלי שנקרא נר, לעומת נר שעווה ,שהוא עצמו גם הכלי ,ואף אם ישימו אותו בכלי לא מהני ,שהרי אינו צריך לו ,אלא ייחשב ככלי בתוך כלי. רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכטשוב בעל 'אבני נזר' דן רבות בדברי ר"א אזולאי הלכה למעשה, ופלפל במערכה מול מערכה האם הכלי מעכב במנורת המקדש .הוא מצא תימוכין לחידושו של האזולאי שכלי מעכב ,ולפי זה בנר שעווה לא יצא ידי חובתו ,וכדעת מהר"ל מפראג שחידש שבנר חנוכה לא מהני נר שעווה ,אלא גדרו של נר הוא :כלי פתילה ושמן .54וכן התוחב את הנר בתוך תפוח אדמה ,לא יצא אם אינו עומד לזמן מרובה ואינו בגדר כלי; רק אם יניחנו בתוך כלי יצא.55 רבי אליהו פוסק ,רבה של חרסון ,מאריך בגדרו של הכלי לנר חנוכה ,ואחרי העתקת לשון האזולאי הוא מעורר "על כמה אנשים שאינם נזהרים בזה ומדליקים בחלל תפוחי אדמה ,אשר לע"ד דומה לקליפי ביצים ...וכן המדליקים בנרות שעווה ואינם מעמידים אותם בתוך כלי" .בהמשך הוא נוטה לומר שכוונת האזולאי הוא אך ורק מטעם 'זה אלי ואנוהו' ,ולכן כלי אינו מעכב.56 וכן דעת רבי יוסף ידיד הלוי ,שחומרת האזולאי הוא מטעם ייפוי המצוה ולכן אינו מעכב כלל ,ובכך השיג על פסקו של בעל 'שדה הארץ'.57 רבי טוביה יהודה גוטנטג )טוביומי( ,רבה של סוכוצ'ין שבפולין ,מספר שבארצו השתמשו בנרות שעוה או פראפין מחמת יוקר השמן .פעם הזדמן לפניו תשובת "כ"ק מרן הגה"ק רשכבה"ג מסוכטשוב" והשתומם שעתא חדא" ,הרי אצלנו אינם מקפידים על זה" .הרב גוטנטג פלפל רבות בדברי האבני נזר, והשיג עליו שטעמו של האזולאי הוא משום מיאוס ,ולא מדין כלי .58וכן רבים מפסוקי דורנו השיגו על פסקו של בעל חסד לאברהם ,וכי לדינא אינו צריך כלי ומשיגים על דברי בעל אבני נזר.59 קליפי ביצים יש לבחון מדוע פסל ר"א אזולאי את השימוש בקליפי ביצים .נחזור אל לשונו" :ואלו קליפות צריך 54מהר"ל חידש שנר של שעוה או של חלב הכרוכים על הפתילה פסולים לחנוכה ,לפי שהנס נעשה בנר ,ואינו קרוי נר – בלשון התלמוד – אלא כלי שיש בו שמן ,שאין האור שולט בכל השמן אלא בראש הפתילה ומושך משם את השמן אליו ,אבל של שעוה או של חלב אינו קרוי נר אלא אבוקה ,שכיון שהאור הולך אחר הפתילה ,נמצא שהאור והלהבה שולטים בכל השעוה ,ואבוקה פסולה לנר חנוכה )נר מצוה ,מהדורת מכון ירושלים עמ' צו( .והאחרונים דחו דבריו, שכל שאינו קלוע מכמה נרות אינו אבוקה )א"ר ס"ק ב; מחצה"ש ,ס"ק א; ברכ"י ס"ק ד(. 55שו"ת אבני נזר ,או"ח סי' תק .רבי יצחק וייס אב"ד ווערבוי מסתפק האם ראוי להדליק בתוך תפו"א הוא מעיד: "בימי חורפי ראיתי בחורים עניים בישיבה ק"ק פרשבורג שהדליקו נרות חנוכה בתפוחי אדמה שחקקום ומלאום שמן ופתילה" .הוא מפלפל רבות בנידון ,אך את דברי האבנ"ז לא ראה )שו"ת שיח יצחק ,סי' שמב(. 56שו"ת מור ואהלות ,צוין לעיל הע' .41 57ברכת יוסף ,צוין לעיל הע' ,43עמ' קב-קה. 58שו"ת ארץ טובה ירושלים תש"ז ,סי' כח. 59אז נדברו ,חי"ג סי' מט; שבט הלוי ,ח"ח סי' קנז. בשו"ת תשובות והנהגות )ח"ב סי' שמ ,ח"ג סי' ריח( החמיר כדעת האבנ"ז בביאור דברי האזולאי ,וי"ל בדבריו.
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç לעשותם כמו כף מאזנים או שראוי למוד בהם פלפל וכיוצא ,אבל קליפת ביצים וכיוצא אינם ראוים להדלקה .וכל הט"ו כלים הנזכרים שאינן יכולין לעמוד מאליו בלא סמיכה אינה ראויין לנר חנוכה". הראשל"צ רבי משה מזרחי 60נשאל האם אפשר להדליק נ"ח בקליפת ביצים .בתשובתו האריך בפלפול וסברא האם הוא בגדר כלי ,והאם הוא מאוס ,61ומסקנתו להקל .בסוף תשובתו הוא מספר" :אחר הדברים האלה בא אלי החכם השלם והכולל מתנהג בחסידות כמה"ר אברהם ב"ר שמואל 62ובידו ספר קדוש ונורא הנקרא 'חסד לאברהם' ,ושם נאמר שכתב ט"ו כלים שמדליקים בהם נר חנוכה .אבל קליפות בצלים וביצים אינן ראויין להדליק בם .ולכן למעיין הלכה אליו שומעין ואין מדליקין בהן כלל וסוד ה' אל יראיו".63 רבי אברהם מיוחס גם הוא נשאל" :ירונו המורה ,אם קליפי ביצים כשרים לנר חנוכה ע"י שיחליפם בכל לילה כדין כלי חרס ,או לא" .מסתבר שהוא נשאל בעקבות דברי הראשל"צ רבי משה מזרחי .רבי אברהם מטפס ועולה ויורד בראיותיו של קודמו .ואכן מסתפק האם שרי להשתמש לנר חנוכה בקליפי ביצים ,64ומביא כמה ראיות שקליפי ביצים דין כלי יש להן ,ולכן מותר להשתמש איתן ,וגם אינן מאוסין כחרס .אולם בהגיעו לדברי האזולאי 65הוא מפרשו שחסרונן משום צורת הכדוריות שלהן, שאינן יכולות לעמוד בפני עצמן! וכך מסקנתו" :כאשר הורה גבר הוא האדם הגדול בענקים הוא אברהם ז"ל וטעמו ונימוקו עמו".66
העולה מהאמור לאור כל האמור ,מן הנכון להדר בשימוש בנרות של זהב או כסף ,אלא שלא נהגו כך ,בשל היוקר .והיות שמחיר של זהב הוא פי עשרות מונים משל זהב ,יש מקום להסתפק ,האם ההידור הוא בגלל יוקרו או בגלל מראהו החיצוני .כלומר ,האם עדיף נר קטן משל זהב ,או נר גדול משל כסף. עוד למדנו ,שאין מדובר בהידור בהכשר מצווה ,אלא התנאות בגוף המצווה עצמה ,שהרי הנר הוא חלק מהמצווה.
60עליו כתב החיד"א בשה"ג" :אב"ד ור"מ בעיה"ק ירושלים .והיה מתנהג בחסידות בצנעא ועניו מאוד ושלום ואמת בימיו". 61שתי ראיות הביא שקליפות ביצים אינן בולעות ,ולכן אין דינן ככלי חרס וא"צ לחליפן .בשו"ת שדה הארץ מתייחס לשתי ראיות אלו ,לראשונה הסכים ואילו לשניה לא. 62מן הסתם כוונתו לבעל 'שדה הארץ'. 63שו"ת אדמת קדש ,קושטא תק"ב ,ח"ב ,או"ח סי' ו )צוין בברכ"י ס"ק א; ואצל רבי יוסף קובו מחכמי שלוניקי ,בן פורת יוסף ,שלוניקי תקנ"ז ,הל' חנוכה סע' ב .את הספר האחרון הזכיר החיד"א בשה"ג. 64שמא מכאן אפשר להסיק על גודל העניות בירושלים של אז .ואכן הוא מעיד ש"עניי ירושלים נוהגים להשתמש בכלי חרס וללבנם בכל לילה מחדש". 65במלוא ההערכה הוא מתייחס להאזולאי" :מאחר כי רבינו זלה"ה הורה שלא להדליק בקליפת ביצים וכיו"ב ,מי יבוא אחר המלך להתיר .אמנם צריכים אנו לעמוד ולהבין תוכן אמריו ומנין לו דינים הנ"ל". 66שו"ת שדה הארץ ,סי' מא; צוין בעיקרי הד"ט ,פירינצי תקס"ג ,סי' לה ס"ק יב.
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
(á) à"òùú äëåðç ויש מקום להסתפק מהו עיקר ההדר ,שמא המראה החיצוני או עצם הדבר ,דהיינו :יש אפשרות לקחת מנורה על טהרת הזהב ,אבל מידתה קטנה ,לעומת מנורת נחושת ולצפותה זהב ,במידה הרבה יותר גדולה; וכן דוגמה הפוכה :מנורת זהב שציפוה נחושת ,האם היא ירדה מחשיבותה. עוד מסתפק אני :כהיום שאנו מדליקים בבזיכים ,שמא יש מקום לאמר :נר שזכה ראשון יהיה ראשון, היינו שיש לסמן את הנרות ,שלא גרע מהקפדת מהרי"ל שסימן את דופני הסוכה .ויתירה מזאת ,שמא חל על הבזיך הראשון קדושה יתירה מהשאר ,ומעלין בקודש ולא מורידין! סיכום שני המאמרים בתקופת חז"ל השתמשו על פי רוב בנרות-חרס .מתקופת הגאונים החלו להעדיף מתכות שונות לעשיית המנורה ,ומנעו את השימוש בחרס בשל חוסר נקיונו .עם הזמן התחילו לייצר מנורות ממיני מתכות שונים בעלות צורות יפות ומרהיבות עין .רק לקראת תקופת האחרונים מצאנו אזכורים של הידור אחר ייצור מנורות מכסף )מהרש"ל ור' משה ן' מכיר( .ר' אברהם אזולאי מנה סדר עדיפויות של סוגי חומרים שונים ,ובראש הרשימה הציב את הזהב .טעמו ונימוקו ,הקשת נר חנוכה למנורת המקדש .בעקבות ההיקש למנורת המקדש ,החמיר גם שהנר יהא בגדר של כלי ,שצריך לעמוד בפני עצמו .להקת אחרונים דנו בדבריו אלו ,עד רבני זמנינו שקיבלו את דבריו בעקבות הגילוי המדהים ששורש דבריו הם מאת ר' יצחק סגי נהור )שאינו מסתבר שהייחוס נכון( .כמו כן דנו האם לפי דעת האזולאי יש להמנע משימוש בנר שעוה. øáäãìåâ ìàéçé ,çîù äëåðç úëøáá
úîùð éåìéòì ùã÷åî äæ ïåéìâ ,ììäúú àéä 'ä úàøé äùà ,úéð÷ãöäå äáåùçä äùàä øåòéù ïéà ãò àìôðå äìòð ïôåàá íéãñç úåìéîâ ,ä÷ãöá äéîé ìë ä÷ñò øùà (ïéáåø) äãåäé éáö áøä úá òâééô øúñà úøî íéøùé éôá õøòðå ãáëð ,úåðåáú áø ,íéøòùá òãåð áåùçä ãéñçä áøä úùà (÷øàô åøåá) à"èéìù èìàäðééø íééç á÷òé ø"øä (íéìùåøé) úåçåðîä øäá úøçîì äøá÷ðå ,à"òùú åìñëá èë íåéá áåè-íùá äøèôð .ù"îé íéòùøä éðøåôöî äìöéð ú"éùä éãñçáå ,õéååùåà äðçîá äìòøúä ñåë úà äúúù ,à"èéìù ø÷éä äìòá íò äúéá úà äîé÷ä .úååöîå äøåúá íé÷ñåò íéðá éðáå íéðá ,øàåôî úéá íé÷äì äúëæå .ïãò ïâá äúîùð éåìéòìå ,äúåà äååìé äëåðçä øåàù ïåöø éäé
âé
