Ki Sisa
רמב"ן על התורה Selected Pieces from the Ramban’s Commentary on the Torah מלוקט ע"פ קונטרוס של הרה"ג ירחמיאל פרייד פרק
ל
לא לב לג לד
פרק
ל
לא לב
לג לד
פסוק
יג יט ב כל הפרק )א' בעיקר( ז ג ו ט כז ,כח ,לא
ענין
פלוגתת רמב"ם ורמב"ן למה לשון התורה נקראת לשון הקדש סוד קידוש ידים ורגלים בביהמ"ק וענין נטילת ידים הפלא הגדול בבנין בית המקדש ע"י בצלאל ובני ישראל )עי' ויקהל לה :כא( ביאור חטא העגל ,טעות בנ"י ,וכל הענין עונש חטא העגל ,ועזיבת אהל מועד מהמחנה מעלת מעמד שני של מעמד ראשון בהר סיני י"ג מדות הרחמים השארת השכינה בכלל ישראל ברית חדשה שכרת ה' עם בנ"י בלוחות שניות
גור אריה להמהר"ל Selected Pieces from the Maharal’s Gur Aryeh מלוקט ע"פ קונטרוס של הרה"ג יהושע דוד הרטמן
אות )ע"פ הוצאת ממכון ירושלים(
ו ז ח יד טז כ כד כז ו ט ו ח יב טו יח יט כח ו ז יט ב ג יב יט כ
ענין
נשיאות ראש של ישראל כוללת התנשאות ודין האם ניתן מחתית השקל במקום מנין ,או כהגנה מהמנין מדוע לפעמים דרשו תיבת "זה" ולפעמים לא כיצד שני המנינים הראשונים של ישראל במדבר היו שוים מדוע לא אמר "אם לא ירחצו ימותו" ,אלא אמר "ירחצו ולא ימותו" ביאור ששמן המשחה ,מנורה ,וקשרים קיימים לעולם לצרף לתענית את רשעי ישראל כפי שהחלבונה מצטרפת לקטורת ביאור תיבת "ממולח" "אך" ממעטת שבת ממלאכת המשכן הביאור שה' ומשה היו חוזרים ושונים ההלכה ביחד מה עשו מכשפי ערב רב עשיית העגל ק"ך קנטרין המקור של חז"ל לדרוש מעשה ג' האבות בתפילת משה האבות הם שרשי האומה ,ולא נח מדוע למשומד הותר לימוד התורה ,אך לא לימוד הלוחות לא היתה כוונת אהרן לע"ז בקשת משה להמחות מהספר זמני עליית משה להר סיני בביאור שמשה סירב שהמלאך יבוא במקום השארת השכינה ה' הראה למשה קשר של תפילין ,והביאור בביאור שני שמות הויה בי"ג מדות ההבדל בין חסד לרחמים הוספת חול על הקודש בשבת מדוע "אל תבשך גדי" לא נאמר בלשון אכילה הטעם שנאסר לכתוב דברים שבעל פה
5 Parsha Highlights for Further Discussion : Each Jew is represented by a half shekel, since each Jew should view themselves asמבשר טוב ﴿)ר׳ מענדל מרומנוב( perfectly in the middle; half liable, and half virtuous. (see Kiddushin 40a). : The more a person prepares themselves to experience the impact of kedusha, the more they willאור החיים לג:יא achieve. : Sin of the egel was due to a misunderstanding about the nature of the source of holiness.משך חכמה לב : The luchot could be read from either side, this is an indication that the Torah can be read as bothרבינו בחיי לב:טו "“nigleh” and “nistar. : We develop a special understanding of the Torah we experience.פרי צדיק פ' כי תשא אות ז'
Foundations
פורים Purim We usually read Parshas Ki Sisa right before Purim. This week we will examine some of the central ideas related to the holiday 1.
2.
3.
4.
A Day of Prayer a. The Rambam ends his counting of the mitzvos with the following description of Purim, “ המגלה לקרות וצוו הבאים לדורות להודיע וכדי ולהללו לברכו כדי , לשועינו קרוב והיה לנו שעשה ותשועות הקב"ה של שבחיו להזכיר כדי שעונתה ... אליו קראנו בכל אלקינו ' כה אליו קרובים אלקים לו אשר גדול גוי מי כי בתורה שהבטיחנו מה ”שאמת i. Seems Rambam understands that the primary message of Purim is not our redemption, but the power of Jewish prayer. See also Rashi Megilah 4a ( ולשנותה )ד"ה ii. Many seforim, including the Ri”m in his Chiddushim, explain that the principle we have for charity on Purim לו נותנים יד הפושט – כלwe give to whoever outstretches their hand (Yerushalmi Megillah 1:4) applies to our prayers to God as well. As Rebbe Nachman points out (Likkutei Moharan II #74) the verse (Shemos ch. 23) ריקם פני יראו ולא ממצרים יצאתis תבות ראשיPurim – because when you leave the world of restriction on Purim, you never leave empty handed. L’chaim. Unity a. See Commentary of Vilna Gaon to Esther 9:16 and 9:23 which describes Jewish people in the singular to emphaise, that similar to the unity at Har Sinai, they were completed together on Purim. i. I heard from R’ Moshe Bane, Esq. who asked if Purim is a time of unity why is this the one holiday, as seen from the first Mishnah in Megilah, that can be celebrated at different times by different Jews? Shouldn’t we all have to celebrate a holiday of unity together? He explained, that unity does not mean conformity. Even within unity we emphasize diversity. L’chaim. ii. Rashi Gittin 64b ביין שיתוף סתם. L’chaim. Wine a. Talmud Megillah 7b cites a statement of Rava – ' וכו בפוריא לבסומי איניש חייב. Rishonom debate if the Halacha accords with Rava i. Rabbeinu Ephraim (See Ba’al HaMaor Megillah 3b B’Daf Ha’Rif, See also Ran there) – The story cited in the Gemorah of Rava slaughtering R. Zeira is there to indicate that we do not follow this Halacha. 1. See Pri Chadash Ohr Chaim 695 as well as Responsa Chassam Sofer 185 who reject this proof ii. Rif, Rambam (Hil. Megilah 2:15), Tur and Shulchan Aruch 695:2 all cite Rava as Halacha with slight variations as to what the exact way this opinion is meant to be fulfilled. 1. See Alei Shur vol. 2 ch. 24 (p. 468) for an interesting description of the approach of the baalei mussar to this Halacha. Pachad Yitzchak a. The works of R. Hutner are particularly delicious on Purim. Below is a list of some (shorter) pieces that are simply too scrumptious not to read. Enjoy. Also, L’chaim. כמה קטעים בספר פחד יצחק על פורים ניןסימן ע נפלאים ממרן החזו"א שהוא מתאר שם כבעל ברית היסורין הכי מובהק וכותב שם בשמו "אין עצב בעולם למי הביא שם דברים כג " ע"ש.שמכיר את אור האורות של האמת חוצפא דקדושה בפורים כז חיוב של שמחה המיוחד לפורים ומשל למי שחלה ב"מרה שחורה" ע"ש ל ("נו היוםנוגעת ל נונה אינה פירושו של גמרא זו בשאר ימות השפירוש המעשה בין רבא ור' זירא )"וה לב נס של פוריםנגד הנוז ביום פורים כקריאתה זו היא הלולא –ההלל הג לג נתבטל נוטעם שפורים אי לד "נקראת נה ריש מס' ברכות מאימתי קורין ולשון ריש מס' מגילה "מגילהיא )ברשימות ביידיש( חילוק בין לשון המש ". שטורעם איך,יד )ברשימות ביידיש( "כל זמן איך זיץ ביים טיש
: A DAY OF PRAYERפורים מנין המצוות להרמב"ם שהנביאים עם בית דין תקנו וצוו לקרות המגלה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה ותשועות שעשה לנו והיה קרוב לשועינו ,כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כי"י אלהינו בכל קראנו אליו . רש"י מגילה דף ד עמוד א ולשנותה ביום - זכר לנס ,שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה . תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק א הלכה ד מגבת פורים לפורים א"ר לעזר ובלבד שלא ישנה ממנה העני רצועה למנעלו אין מדקדקין במצות פורים אלא כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן עד וע"כ צירוף של פורים מרומז בפסח ,בפסוק ) שמות כג( שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם .ממצרים ולא יראו פני ריקם ,ר"ת פורים .כי פורים הוא דרך לפסח ,שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ .
UNITY פירוש הגר"א על מגילת אסתר פרק ט פסוק טז ועמד -פירוש באחדות גמור . פירוש הגר"א על מגילת אסתר פרק ט פסוק כג וקבל היהודים -פי' שכולם קבלו כאחד .
Page 1
Foundation Sources: Parshas Ki Sisa
רש"י מסכת גיטין דף סד עמוד ב את החבית - שהיין בתוכה לשיתוף דסתם שיתוף ביין .
WINE תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד ב אמר רבא :מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי ,איבסום ,קם רבה שחטיה לרבי זירא .למחר בעי רחמי ואחייה .לשנה אמר ליה :ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! - אמר ליה :לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא . בעל המאור דף ג עמוד ב בדפי הרי"ף אמר רבה חייב איניש לבסומי בפוריא כו' כתב ה"ר אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה שחטיה לר' זירא לשנה א"ל תא נעביד כו' אידחי ליה מימרא דרבה ולית הלכתא כוותיה ולאו שפיר דמי למעבד הכי . פרי חדש אורח חיים סימן תרצה וכתבו ] ר"ן מגילה ג ,ב ד"ה גמ' מתני'[ בשם רבינו אפרים ,דמהך עובדא דקם ) רבא( ] רבה[ ושחטיה לרבי זירא , אדחיית מימרת רבא ,ולא שפיר דמי למעבד הכי .ואין זה נכון ,דא"כ אמאי אישתמיט רבי זירא מלמעבד סעודה אהדדי , ואיצטריך לומר ליה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא ,כיון שראו שיצא קלקול עון שפיכות דמים מסיבת שיכרותם ראוי היה להם למנוע עצמם מלבסומי כולי האי ,ומלשתות אלא יותר מעט מכדי הרגילם ,אלא משמע דאפילו הכי היו משתכרים יותר מדאי ,ולהכי מייתי תלמודא ההוא עובדא ,לאשמועינן דמימרת רבא כפשטה דמחייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .ומיהו עתה שהדורות מקולקלים ,ראוי לתפוס סברת רבינו אפרים ז"ל ,ושלא לשתות אלא מעט קט יותר ממה שמורגל ביום טוב ,ובזה יוצא ידי חובתו כיון שכונתו לשמים כדי שלא להכשל ח"ו בשום מקרה רע ,וישא ברכה מאת ה' : שו"ת חתם סופר חלק א אורח חיים סימן קפה הר"ן פ"ק דמגלה ] ז' ע"ב[ כתב על שם ר' אפרים ,מהא דקם רבה ושחטיה לר' זירא בטל לי' מאי דאמר רבא חייב איניש לבסומי וכו' .וא"כ צ"ע על הרי"ף ופוסקים שהביאו להלכתא .ועל רבא גופי' צ"ע דהוה בתר רבה ור' זירא ואמר חייב איניש וכו' .על כן נלע"ד דאמרינן בשבת פרק מי שהחשיך ] קנ"ו ע"א[ מזל שעה גורם מאן דהוה במאדים וכו' אמר רבה אנא במאדים וכו' א"ל אביי מר נמי עניש וקטיל ע"ש ,ואפשר דהוה קודם דשחטי' לר' זירא ,דאי לא תימא הכי ה"ל למימר מר נמי שחטי' לר' זירא .והשתא י"ל דוקא רבה דאתיליד במאדים שכיחא גבי' הזיקא ,אבל רובא דרובא דעלמא חייב לבסומי דהיכא דלא שכיחא הזיקא שלוחי מצוה אינן ניזוקין ,ולא תצא תקלה ומכשול משמחת מצותינו .ונזכה לשמוח בבית אלוקינו אמן : רי"ף מסכת מגילה דף ג עמוד ב אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן Page 2
Foundation Sources: Parshas Ki Sisa
רמב"ם הלכות מגילה פרק ב הלכה טו כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו ,ושותה יין עד ב שישתכר וירדם בשכרות .וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו שנאמר + אסתר ט' +ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד ,וכל המרבה לשלוח לריעים משובח ,ואם אין לו ג מחליף עם חברו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו . טור אורח חיים סימן תרצה מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ואם אכל בלילה לא יצא ואומר על הניסים בבה"מ בהודאה ואם התחיל בסעודתו ביום ומשכה עד הלילה כתב א"א הרא"ש ז"ל שא"א על הניסים צריך לשלוח מנות איש לרעהו לפחות ב' מנות לאדם אחד ואם החליף סעודתו בשל חבירו יצא : שלחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .הגה :וי"א דא"צ להשתכר כל כך ,אלא שישתה יותר מלימודו וישן ,ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי .ואחד המרבה ואחד הממעיט ,ובלבד שיכוין לבו לשמים .ואין להתענות בפורים ,מלבד ד תענית חלום ,וע"ל סימן תקס"ח וסימן תק"ע .יש שנהגו ללבוש בגדי שבת וי"ט בפורים ,וכן נכון; ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה ,וערבית יתפללו בלילה .ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול;; ורוב הסעודה צריכה להיות ביום ) מנהגים( ,ולא כמו שנוהגין :להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו .וכשחל פורים ביום ששי ,יעשו הסעודה בשחרית ,משום כבוד שבת ) מנהגים(;; ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית ,הרשות בידו ) ת"ה( .י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים ,זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל ) כל בו( .טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה ,וסמך לדבר :ליהודים היתה אורה ושמחה) אסתר ח ,טז( ודרשינן : אורה ,זו תורה) מהרי"ב( .וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים ,י"ד וט"ו) ,מנהגים( וכן נהגו .ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים ,פטור מלשלם) .ת"ה סימן ק"י( .ועיין בח"מ בדיני נזיקין.
Page 3
Foundation Sources: Parshas Ki Sisa
ל
לא לב לג לד
פרק
ל
לא לב
לג לד
פסוק
יג יט ב כל הפרק )א' בעיקר( ז ג ו ט כז ,כח ,לא
ענין
פלוגתת רמב"ם ורמב"ן למה לשון התורה נקראת לשון הקדש סוד קידוש ידים ורגלים בביהמ"ק וענין נטילת ידים הפלא הגדול בבנין בית המקדש ע"י בצלאל ובני ישראל )עי' ויקהל לה :כא( ביאור חטא העגל ,טעות בנ"י ,וכל הענין עונש חטא העגל ,ועזיבת אהל מועד מהמחנה מעלת מעמד שני של מעמד ראשון בהר סיני י"ג מדות הרחמים השארת השכינה בכלל ישראל ברית חדשה שכרת ה' עם בנ"י בלוחות שניות
גור אריה להמהר"ל Selected Pieces from the Maharal’s Gur Aryeh מלוקט ע"פ קונטרוס של הרה"ג יהושע דוד הרטמן
אות )ע"פ הוצאת ממכון ירושלים(
ו ז ח יד טז כ כד כז ו ט ו ח יב טו יח יט כח ו ז יט ב ג יב יט כ
ענין
נשיאות ראש של ישראל כוללת התנשאות ודין האם ניתן מחתית השקל במקום מנין ,או כהגנה מהמנין מדוע לפעמים דרשו תיבת "זה" ולפעמים לא כיצד שני המנינים הראשונים של ישראל במדבר היו שוים מדוע לא אמר "אם לא ירחצו ימותו" ,אלא אמר "ירחצו ולא ימותו" ביאור ששמן המשחה ,מנורה ,וקשרים קיימים לעולם לצרף לתענית את רשעי ישראל כפי שהחלבונה מצטרפת לקטורת ביאור תיבת "ממולח" "אך" ממעטת שבת ממלאכת המשכן הביאור שה' ומשה היו חוזרים ושונים ההלכה ביחד מה עשו מכשפי ערב רב עשיית העגל ק"ך קנטרין המקור של חז"ל לדרוש מעשה ג' האבות בתפילת משה האבות הם שרשי האומה ,ולא נח מדוע למשומד הותר לימוד התורה ,אך לא לימוד הלוחות לא היתה כוונת אהרן לע"ז בקשת משה להמחות מהספר זמני עליית משה להר סיני בביאור שמשה סירב שהמלאך יבוא במקום השארת השכינה ה' הראה למשה קשר של תפילין ,והביאור בביאור שני שמות הויה בי"ג מדות ההבדל בין חסד לרחמים הוספת חול על הקודש בשבת מדוע "אל תבשך גדי" לא נאמר בלשון אכילה הטעם שנאסר לכתוב דברים שבעל פה
5 Parsha Highlights for Further Discussion : Each Jew is represented by a half shekel, since each Jew should view themselves asמבשר טוב ﴿)ר׳ מענדל מרומנוב( perfectly in the middle; half liable, and half virtuous. (see Kiddushin 40a). : The more a person prepares themselves to experience the impact of kedusha, the more they willאור החיים לג:יא achieve. : Sin of the egel was due to a misunderstanding about the nature of the source of holiness.משך חכמה לב : The luchot could be read from either side, this is an indication that the Torah can be read as bothרבינו בחיי לב:טו "“nigleh” and “nistar. : We develop a special understanding of the Torah we experience.פרי צדיק פ' כי תשא אות ז'
Foundations
פורים Purim We usually read Parshas Ki Sisa right before Purim. This week we will examine some of the central ideas related to the holiday 1.
2.
3.
4.
A Day of Prayer a. The Rambam ends his counting of the mitzvos with the following description of Purim, “ המגלה לקרות וצוו הבאים לדורות להודיע וכדי ולהללו לברכו כדי , לשועינו קרוב והיה לנו שעשה ותשועות הקב"ה של שבחיו להזכיר כדי שעונתה ... אליו קראנו בכל אלקינו ' כה אליו קרובים אלקים לו אשר גדול גוי מי כי בתורה שהבטיחנו מה ”שאמת i. Seems Rambam understands that the primary message of Purim is not our redemption, but the power of Jewish prayer. See also Rashi Megilah 4a ( ולשנותה )ד"ה ii. Many seforim, including the Ri”m in his Chiddushim, explain that the principle we have for charity on Purim לו נותנים יד הפושט – כלwe give to whoever outstretches their hand (Yerushalmi Megillah 1:4) applies to our prayers to God as well. As Rebbe Nachman points out (Likkutei Moharan II #74) the verse (Shemos ch. 23) ריקם פני יראו ולא ממצרים יצאתis תבות ראשיPurim – because when you leave the world of restriction on Purim, you never leave empty handed. L’chaim. Unity a. See Commentary of Vilna Gaon to Esther 9:16 and 9:23 which describes Jewish people in the singular to emphaise, that similar to the unity at Har Sinai, they were completed together on Purim. i. I heard from R’ Moshe Bane, Esq. who asked if Purim is a time of unity why is this the one holiday, as seen from the first Mishnah in Megilah, that can be celebrated at different times by different Jews? Shouldn’t we all have to celebrate a holiday of unity together? He explained, that unity does not mean conformity. Even within unity we emphasize diversity. L’chaim. ii. Rashi Gittin 64b ביין שיתוף סתם. L’chaim. Wine a. Talmud Megillah 7b cites a statement of Rava – ' וכו בפוריא לבסומי איניש חייב. Rishonom debate if the Halacha accords with Rava i. Rabbeinu Ephraim (See Ba’al HaMaor Megillah 3b B’Daf Ha’Rif, See also Ran there) – The story cited in the Gemorah of Rava slaughtering R. Zeira is there to indicate that we do not follow this Halacha. 1. See Pri Chadash Ohr Chaim 695 as well as Responsa Chassam Sofer 185 who reject this proof ii. Rif, Rambam (Hil. Megilah 2:15), Tur and Shulchan Aruch 695:2 all cite Rava as Halacha with slight variations as to what the exact way this opinion is meant to be fulfilled. 1. See Alei Shur vol. 2 ch. 24 (p. 468) for an interesting description of the approach of the baalei mussar to this Halacha. Pachad Yitzchak a. The works of R. Hutner are particularly delicious on Purim. Below is a list of some (shorter) pieces that are simply too scrumptious not to read. Enjoy. Also, L’chaim. כמה קטעים בספר פחד יצחק על פורים ניןסימן ע נפלאים ממרן החזו"א שהוא מתאר שם כבעל ברית היסורין הכי מובהק וכותב שם בשמו "אין עצב בעולם למי הביא שם דברים כג " ע"ש.שמכיר את אור האורות של האמת חוצפא דקדושה בפורים כז חיוב של שמחה המיוחד לפורים ומשל למי שחלה ב"מרה שחורה" ע"ש ל ("נו היוםנוגעת ל נונה אינה פירושו של גמרא זו בשאר ימות השפירוש המעשה בין רבא ור' זירא )"וה לב נס של פוריםנגד הנוז ביום פורים כקריאתה זו היא הלולא –ההלל הג לג נתבטל נוטעם שפורים אי לד "נקראת נה ריש מס' ברכות מאימתי קורין ולשון ריש מס' מגילה "מגילהיא )ברשימות ביידיש( חילוק בין לשון המש ". שטורעם איך,יד )ברשימות ביידיש( "כל זמן איך זיץ ביים טיש
: A DAY OF PRAYERפורים מנין המצוות להרמב"ם שהנביאים עם בית דין תקנו וצוו לקרות המגלה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה ותשועות שעשה לנו והיה קרוב לשועינו ,כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כי"י אלהינו בכל קראנו אליו . רש"י מגילה דף ד עמוד א ולשנותה ביום - זכר לנס ,שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה . תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק א הלכה ד מגבת פורים לפורים א"ר לעזר ובלבד שלא ישנה ממנה העני רצועה למנעלו אין מדקדקין במצות פורים אלא כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו ליקוטי מוהר"ן תנינא סימן עד וע"כ צירוף של פורים מרומז בפסח ,בפסוק ) שמות כג( שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם .ממצרים ולא יראו פני ריקם ,ר"ת פורים .כי פורים הוא דרך לפסח ,שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ .
UNITY פירוש הגר"א על מגילת אסתר פרק ט פסוק טז ועמד -פירוש באחדות גמור . פירוש הגר"א על מגילת אסתר פרק ט פסוק כג וקבל היהודים -פי' שכולם קבלו כאחד .
Page 1
Foundation Sources: Parshas Ki Sisa
רש"י מסכת גיטין דף סד עמוד ב את החבית - שהיין בתוכה לשיתוף דסתם שיתוף ביין .
WINE תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ז עמוד ב אמר רבא :מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי ,איבסום ,קם רבה שחטיה לרבי זירא .למחר בעי רחמי ואחייה .לשנה אמר ליה :ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! - אמר ליה :לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא . בעל המאור דף ג עמוד ב בדפי הרי"ף אמר רבה חייב איניש לבסומי בפוריא כו' כתב ה"ר אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה שחטיה לר' זירא לשנה א"ל תא נעביד כו' אידחי ליה מימרא דרבה ולית הלכתא כוותיה ולאו שפיר דמי למעבד הכי . פרי חדש אורח חיים סימן תרצה וכתבו ] ר"ן מגילה ג ,ב ד"ה גמ' מתני'[ בשם רבינו אפרים ,דמהך עובדא דקם ) רבא( ] רבה[ ושחטיה לרבי זירא , אדחיית מימרת רבא ,ולא שפיר דמי למעבד הכי .ואין זה נכון ,דא"כ אמאי אישתמיט רבי זירא מלמעבד סעודה אהדדי , ואיצטריך לומר ליה לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא ,כיון שראו שיצא קלקול עון שפיכות דמים מסיבת שיכרותם ראוי היה להם למנוע עצמם מלבסומי כולי האי ,ומלשתות אלא יותר מעט מכדי הרגילם ,אלא משמע דאפילו הכי היו משתכרים יותר מדאי ,ולהכי מייתי תלמודא ההוא עובדא ,לאשמועינן דמימרת רבא כפשטה דמחייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .ומיהו עתה שהדורות מקולקלים ,ראוי לתפוס סברת רבינו אפרים ז"ל ,ושלא לשתות אלא מעט קט יותר ממה שמורגל ביום טוב ,ובזה יוצא ידי חובתו כיון שכונתו לשמים כדי שלא להכשל ח"ו בשום מקרה רע ,וישא ברכה מאת ה' : שו"ת חתם סופר חלק א אורח חיים סימן קפה הר"ן פ"ק דמגלה ] ז' ע"ב[ כתב על שם ר' אפרים ,מהא דקם רבה ושחטיה לר' זירא בטל לי' מאי דאמר רבא חייב איניש לבסומי וכו' .וא"כ צ"ע על הרי"ף ופוסקים שהביאו להלכתא .ועל רבא גופי' צ"ע דהוה בתר רבה ור' זירא ואמר חייב איניש וכו' .על כן נלע"ד דאמרינן בשבת פרק מי שהחשיך ] קנ"ו ע"א[ מזל שעה גורם מאן דהוה במאדים וכו' אמר רבה אנא במאדים וכו' א"ל אביי מר נמי עניש וקטיל ע"ש ,ואפשר דהוה קודם דשחטי' לר' זירא ,דאי לא תימא הכי ה"ל למימר מר נמי שחטי' לר' זירא .והשתא י"ל דוקא רבה דאתיליד במאדים שכיחא גבי' הזיקא ,אבל רובא דרובא דעלמא חייב לבסומי דהיכא דלא שכיחא הזיקא שלוחי מצוה אינן ניזוקין ,ולא תצא תקלה ומכשול משמחת מצותינו .ונזכה לשמוח בבית אלוקינו אמן : רי"ף מסכת מגילה דף ג עמוד ב אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן Page 2
Foundation Sources: Parshas Ki Sisa
רמב"ם הלכות מגילה פרק ב הלכה טו כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו ,ושותה יין עד ב שישתכר וירדם בשכרות .וכן חייב אדם לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני אוכלין לחבירו שנאמר + אסתר ט' +ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד ,וכל המרבה לשלוח לריעים משובח ,ואם אין לו ג מחליף עם חברו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו . טור אורח חיים סימן תרצה מצוה להרבות בסעודת פורים וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ואם אכל בלילה לא יצא ואומר על הניסים בבה"מ בהודאה ואם התחיל בסעודתו ביום ומשכה עד הלילה כתב א"א הרא"ש ז"ל שא"א על הניסים צריך לשלוח מנות איש לרעהו לפחות ב' מנות לאדם אחד ואם החליף סעודתו בשל חבירו יצא : שלחן ערוך אורח חיים סימן תרצה סעיף ב חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .הגה :וי"א דא"צ להשתכר כל כך ,אלא שישתה יותר מלימודו וישן ,ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי .ואחד המרבה ואחד הממעיט ,ובלבד שיכוין לבו לשמים .ואין להתענות בפורים ,מלבד ד תענית חלום ,וע"ל סימן תקס"ח וסימן תק"ע .יש שנהגו ללבוש בגדי שבת וי"ט בפורים ,וכן נכון; ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה ,וערבית יתפללו בלילה .ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול;; ורוב הסעודה צריכה להיות ביום ) מנהגים( ,ולא כמו שנוהגין :להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה הוא ליל ט"ו .וכשחל פורים ביום ששי ,יעשו הסעודה בשחרית ,משום כבוד שבת ) מנהגים(;; ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית ,הרשות בידו ) ת"ה( .י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים ,זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל ) כל בו( .טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה ,וסמך לדבר :ליהודים היתה אורה ושמחה) אסתר ח ,טז( ודרשינן : אורה ,זו תורה) מהרי"ב( .וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים ,י"ד וט"ו) ,מנהגים( וכן נהגו .ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים ,פטור מלשלם) .ת"ה סימן ק"י( .ועיין בח"מ בדיני נזיקין.
Page 3
Foundation Sources: Parshas Ki Sisa
