מאמרים/Barn Owls Makor Rishon

‫אומרים שהיא מביאה מזל רע‪ ,‬רואים בה רוח רפאים‬ ‫המחפשת נקמה‪ ,‬אבל התנשמת גם יכולה להציל‬ ‫את הגידולים החקלאיים מהמכרסמים שעושים‬ ‫בהם שמות‪ .‬במסגרת יוזמה ישראל־ירדנית־‬ ‫פלסטינית משותפת‪ ,‬מוצבות בשדות תיבות‬ ‫קינון עבור העופות הליליים הלבנים‪,‬‬ ‫שמוזמנים לזלול את המזיקים ולחסוך‬ ‫ליהודים ולערבים כאחד את השימוש‬ ‫בחומרים רעילים‪ .‬כי מה שלא עשה‬ ‫אבו־מאזן‪ ,‬תעשה הבומה‬ ‫יעל (פרוינד) אברהם‬

‫צילום‪ :‬חגי אהרון‬

‫‪ | 34‬כ"ב בסיון תשע“ז‪ | 1036 | 16.6.2017 ,‬דיוקן‬

‫דיוקן | ‪ | 1036‬כ"ב בסיון תשע“ז‪35 | 16.6.2017 ,‬‬

‫‪ | 36‬כ"ב בסיון תשע“ז‪ | 1036 | 16.6.2017 ,‬דיוקן‬

‫צילום‪ :‬אמיר עזר‬

‫ח‬

‫ורף‪ ,‬בקעת בית נטופה‪ .‬האימאם של בועיינה‬ ‫ישב כהרגלו להכין את דרשת יום השישי‪.‬‬ ‫הפעם לא היה מונח בפניו ספר קוראן או‬ ‫אחד מספרי החדית'‪ ,‬אלא שקית ניילון ובה‬ ‫גושים כהים מגובבים‪ .‬השקית הזו‪ ,‬שנמסרה‬ ‫לו בחרדת קודש‪ ,‬הייתה מלאה בצניפות של‬ ‫תנשמות ‪ -‬המזון שקיבת העופות בחרה לא לעכל אלא‬ ‫לפלוט החוצה‪ .‬הנובר בהן ימצא שיניים זעירות‪ ,‬עצמות‬ ‫או שרידים אחרים למכרסם קטן שנבלס בטרם עת‪ .‬קשה‬ ‫לומר שמדובר בקורבן חף מפשע‪ :‬הנברן או העכבר המנוח‬ ‫אחראי במו שניו לנזק אדיר לשדות הכפר‪ ,‬ולפגיעה‬ ‫גדולה בפרנסתם של תושבי העמק‪ .‬חקלאי האזור מצדם‬ ‫עומדים חסרי אונים למול האויב הגרגרן‪ ,‬אחרי שחומרי‬ ‫הדברה כימיים הפכו למשוקצים ואסורים על פי חוק‪.‬‬ ‫נחזור למיודענו איש הדת המוסלמי‪ .‬מודע לגודל‬ ‫המשימה שהוטלה עליו‪ ,‬נכנס האימאם למסגד‪ ,‬נחוש‬ ‫להביא סוף לדעות הקדומות על אודות התנשמות‪.‬‬ ‫יובלות של חרדה מפני מזל רע שהן מביאות‪ ,‬שנים על‬ ‫גבי שנים שבהן רווחה האמונה כי העוף הלילי הלבן‬ ‫הוא רוח רפאים המחפשת נקמה‪ ,‬וסיפורי פולקלור‬ ‫מבעיתים על כוחות האופל של הציפור בעלת פני‬ ‫האנוש‪ ,‬הפכו את זו למושמצת שבין העופות‪ .‬הצרחה‬ ‫השורקנית שלה וקולות הנשיפה עזרו גם הם למיתוג‬ ‫המפוקפק‪ .‬את כל הפחדים האלה ביקש האימאם‬ ‫להפריך‪ ,‬למען מטרה נעלה‪ :‬הצלת שדות הבקעה‬ ‫בעזרת תנשמות שישמידו את המכרסמים‪.‬‬ ‫כמה שבועות קודם ישבו קיבוצניק משופם משדה־אליהו‬ ‫וחוקר נמרץ מהכפר הגלילי אכסאל בחדרו של אחמד‬ ‫חמודי‪ ,‬איש מחלקת התברואה של מועצת בועיינה־נוג'דאת‪.‬‬ ‫השניים דיברו על לבו של חמודי להתגייס ליוזמה הרת‬ ‫חשיבות שכבר חצתה את גבולות הארץ‪ ,‬ובמסגרתה מוצבות‬ ‫בשטחים החקלאיים תיבות קינון עבור התנשמות‪ .‬חמודי‬ ‫הקשיב לנתונים המפתיעים שפרשו בפניו האורחים‪ ,‬התלהב‬ ‫מהרעיון של תנשמות במקום חומרים מסוכנים‪ ,‬שמע על‬ ‫מאות תיבות שכבר עומדות בשטחי הרשות הפלסטינית‬ ‫ובירדן‪ ,‬והנהן לאות הסכמה‪ .‬רק תנאי אחד הוא הציב ‪ -‬אין‬ ‫קידום מיזם ללא אישור אימאם‪ .‬זה האחרון נעתר‪ ,‬והראה‬ ‫לציבור המאמינים בעזרת כרזה גדולה שהתנשמת היא‬ ‫ידידתו של החקלאי הערבי‪.‬‬ ‫עכשיו יכול היה סאמח דראושה ‪ -‬החוקר מאכסאל‬ ‫– לפנות לאנשי דת מוסלמים נוספים‪ ,‬בבקשה שיספרו‬ ‫לבאי המסגדים על התועלת שמביאה מכונת הציד‬ ‫הלבנה‪ 53 .‬תיבות קינון הוצבו לאורך תוואי המוביל‬ ‫הארצי החוצה את בקעת בית נטופה‪ ,‬ואט־אט החלו‬ ‫תנשמות לעופף ולצוד גם בכפר מנדא‪ ,‬בעראבה ובסכנין‪.‬‬ ‫חוברת הדרכה לחקלאי שנכתבה בידי חוקרים ישראלים‪,‬‬ ‫והסבירה כיצד לבנות את התיבות‪ ,‬תורגמה לערבית‬ ‫והופצה בכפרים‪ .‬שאולי אביאל ‪ -‬אותו קיבוצניק משופם‪,‬‬ ‫אוהב תנשמות כרוני ואיש מפתח בפרויקט ‪ -‬העביר‬ ‫סמינר לחקלאי הכפר סנדלה שליד עפולה‪ .‬זמן לא רב‬ ‫אחר כך השוויץ סאלח עומרי‪ ,‬חקלאי ואגרונום מהכפר‪,‬‬ ‫בתנשמת שקיננה בתיבתו והצליחה לגדל שבעה גוזלים‬ ‫שימשיכו את מורשת ההדברה‪ .‬דראושה‪ ,‬ראש המיזם‬ ‫במגזר הערבי־ישראלי‪ ,‬המשיך לדבר עם ראשי מועצות‪,‬‬ ‫להדריך חקלאים ולטבע תנשמות חדשות שבאו לעולם‪.‬‬ ‫"אחרי שהבנתי את החשיבות של קיום מיזם כזה במגזר‬ ‫שיש בו המון חקלאים‪ ,‬התחלתי להניע אותו"‪ ,‬משחזר‬ ‫דראושה‪ ,‬היום אקולוג ועובד משרד החקלאות‪" .‬מובן‬ ‫שהיה עניין האמונות הטפלות שהיה צריך להתגבר עליו‪.‬‬ ‫בחדית'‪ ,‬באחת מאמרותיו של הנביא‪ ,‬יש חלק שאוסר‬ ‫להאמין שתנשמת מביאה מזל רע‪ ,‬כיוון שאין דבר כזה‬ ‫באסלאם מזל רע‪ .‬יש דברים שאלוהים מחליט‪ ,‬והתנשמת‬ ‫לא יכולה להחליט אם אדם ימות בזה שהיא נעמדת לו‬ ‫על הגג‪ .‬עבדנו עם החקלאים והתלמידים באופן צמוד‪,‬‬ ‫הצבנו איתם תיבות‪ ,‬עקבנו אחריהן‪ ,‬ולאט־לאט האנשים‬ ‫השתחררו מהדעות השליליות שלהם על התנשמת‪ .‬היום‬ ‫אני שמח שיש התעוררות מאוד חזקה בחברה להגנת הטבע‬ ‫במגזר הערבי‪ ,‬ואחד הנושאים שמטופלים הוא הכנסת‬ ‫התנשמות למערך הפעילות"‪.‬‬ ‫נכון להיום ישנן ‪ 200‬תיבות קינון בשטחים פלסטיניים‪,‬‬ ‫‪ 300‬אצל הירדנים ו־‪ 3,500‬בישראל‪ .‬רובן מאוכלסות בזוגות‬ ‫תנשמות‪ ,‬ואלה‪ ,‬הודות למיקום של התיבה‪ ,‬מבססות את‬

‫דורס שלום‬

‫צילום‪ :‬מוטי צ'רטר‬

‫"קול התנשמת אינו חדל‪ ,‬אינו חדל ‪ /‬צועקת נוהמת‪ ,‬אין‬ ‫רגע של שקט כל הליל‪/ ‬‬ ‫הו התנשמת‪ ,‬מתייפחת וגועה בקול ילל ‪ /‬הפסיקי‪ ,‬הו תני‬ ‫מנוח‪ ,‬רגע קט של אור וצל"‬ ‫("רעשי לילה"‪ ,‬תרצה אתר)‪ ‬‬

‫אחד אמר 'דיסגסטינג'‪ ,‬שני הצטלם עם הזנבות‪ .‬אביאל וטלאל‬

‫יעד ניטרלי פוליטית‪ ,‬הצדדים השונים יכולים לשנות את‬ ‫האופן שבו הם רואים את הקהילה שמעבר לגבול‪ ,‬ולחזק‬ ‫את הזהות האזורית המשותפת"‪ ,‬כתב‪" .‬הפרויקט נמשך‬ ‫ברציפות מאז שנת ‪ 2002‬גם בתקופות של עימות (‪)...‬‬ ‫מכיוון שלתנשמות אין גבולות‪ ,‬גוזלים שנולדים בישראל‬ ‫צדים מכרסמים לא רק בארצם אלא גם בשטחי הרשות‬ ‫הפלסטינית ובירדן‪ ,‬ולהפך"‪.‬‬ ‫מכשיר המשדור המתוחכם של ד"ר צ'רטר‪ ,‬שעקב‬ ‫אחר תנועתה של אחת התנשמות הבוגרות‪,‬‬ ‫אכן גילה שהגברת עפה ‪ 4.5‬קילומטרים‬ ‫מדי לילה ומגיעה לשטחי הרשות במטרה‬ ‫לצוד מזון לגוזליה‪ ,‬תוך שהיא מתעלמת‬ ‫במופגן מהגבולות שקבעו לה בני‬ ‫האדם‪ .‬פלא שקראו למיזם "לציפורים‬ ‫אין כל גבולות"?‬

‫כשאמא מביאה אוכל ועל הדרך מצילה את החקלאות‪ .‬תיבת קינון של תנשמות‬

‫התפריט הניתן לגוזלים שלהן יותר על מכרסמים ופחות‬ ‫על ציפורים קטנות‪ .‬מאות צפרים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬חקלאים‪ ,‬מורים‬ ‫ותלמידים נפגשו זה עם זה הודות למיזם‪ ,‬שהפך מאוחר‬ ‫יותר לפרויקט לאומי גם בצד הישראלי וגם בצד הפלסטיני‪.‬‬ ‫חקלאים פלסטינים וערבים־ישראלים התאחדו להשתלמות‬ ‫בקיבוץ הדתי שדה־אליהו‪ ,‬המקום שבו הכול התחיל והמגרש‬ ‫הפרטי של אביאל‪ .‬באחת התמונות שצולמו בסופו של‬ ‫סמינר מקצועי שנערך כל שנה‪ ,‬נראים הנוכחים – ירדנים‪,‬‬ ‫פלסטינים וישראלים ‪ -‬פוצחים בריקוד דבקה סוער‪.‬‬ ‫אם לא די בבשורת השלום הזו‪ ,‬לפני כמה‬ ‫שנים גילה קובי מירום‪ ,‬איש קיבוץ ניר־‬ ‫דוד ואחד המטבעים הוותיקים ביותר‬ ‫בפרויקט‪ ,‬עדות מפתיעה לעומק שיתוף‬ ‫הפעולה הבינלאומי‪ .‬כשהגיע לתיבת‬ ‫קינון בקיבוץ מעוז־חיים נוכח מירום‬ ‫לדעת‪ ,‬הודות לטבעות שעל רגלי‬ ‫זוג התנשמות‪ ,‬כי הזכר שמולו בקע‬ ‫בישראל ואילו בת־זוגו היא ירדנית‪.‬‬ ‫מספרים שיונת השלום התחילה‬ ‫למרוט נוצות‪.‬‬

‫המציאות עלתה על‬ ‫הסאטירה‬

‫"לציפורים אין גבולות‪ .‬הבומה עף‬ ‫לג'נין‪ ,‬לירדן‪ ,‬אוכל עכבר מורעל‪ ,‬מת‪.‬‬ ‫אני חייב שיתוף פעולה כדי‬ ‫שגם השכן לא‬ ‫ידביר ברעל"‬ ‫(פרופ' יוסי‬ ‫לשם‪ ,‬בסדרה‬ ‫"פולישוק")‬ ‫מה חבל שזו‬ ‫בכלל לילית‪.‬‬ ‫כתבה בירדן‬ ‫על פרויקט‬ ‫התנשמות‬

‫לפני כשלושה שבועות אירח אביאל שלושים נספחים‬ ‫צבאיים מכל העולם‪ ,‬שביקשו לשמוע ולחזות בשיתוף‬ ‫הפעולה האזורי שנרקם סביב הדברה ביולוגית בעזרת‬ ‫בזים ותנשמות‪ .‬הנספחים – נציגי אוסטריה‪ ,‬אנגולה‪,‬‬ ‫הפיליפינים‪ ,‬סין‪ ,‬קולומביה ועוד ‪ -‬ביקרו תחילה באי‬ ‫השלום בנהריים‪ ,‬שם שמעו את סיפורו של הגנרל הירדני‬ ‫מנסור אבו־ראשד‪ .‬הגנרל‪ ,‬שברח מהשבי הישראלי במלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬מילא ב־‪ 1994‬תפקיד מרכזי בהסכם‬ ‫השלום בין שתי המדינות‪ ,‬וכיום הוא יו"ר הארגון‬ ‫‪ACPD (Amman Center for Peace‬‬ ‫)‪ - and Development‬הצלע הירדנית‬ ‫בבניית מיזם ההדברה‪ .‬האורחים‪ ,‬שרגילים‬ ‫לשמוע על הקונפליקטים והסכסוכים‬ ‫המדממים של ישראל עם שכנותיה‪,‬‬ ‫התרגשו כשאבו־ראשד סיפר להם איך‬ ‫פעם נלחם נגד הישראלים‪ ,‬והיום‬ ‫הוא נלחם יחד איתם למען השלום‬ ‫בעזרת עופות דורסים‪.‬‬ ‫"הרעיון היה להמחיש להם‬ ‫שהגבול עם ירדן הוא גבול פעיל‬ ‫וחיובי‪ .‬הם התרשמו מאוד לראות‬ ‫איך עברנו לירדן בלי להוציא ויזה‬ ‫ובלי בעיות"‪ ,‬מספר פרופ' יוסי לשם‪,‬‬ ‫מי שהקים את המיזם הלאומי להדברה‬ ‫באמצעות תנשמות ובזים‪" .‬לקחנו אותם‬ ‫לראות את פרויקט התנשמות‪ ,‬וכמובן נסענו‬ ‫לשאולי‪ ,‬לראות את תיבות הקינון והגוזלים‬ ‫בשדות העמק‪ .‬סיפרנו על הפרויקט המוצלח הזה יחד‬ ‫עם חברינו הפלסטינים והירדנים‪ ,‬ואכלנו בחדר האוכל‬ ‫הקיבוצי כמובן"‪.‬‬ ‫לשם‪ ,‬מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים‬ ‫בלטרון‪ ,‬כיכב בתפקיד עצמו בסדרה הקומית־סאטירית‬ ‫"פולישוק"‪ .‬סולי ברזל‪ ,‬ראש לשכתו של השר הלא־יוצלח‬ ‫פולישוק‪ ,‬מנסה בפרק ההוא למנוע מהשר להגיע לחתונת‬ ‫בנו של ראש הממשלה‪ .‬היא מחליטה לאתר טקס הזוי‬ ‫או אירוע פרובינציאלי שמתקיים באותו תאריך‪ ,‬כדי‬ ‫שפולישוק יכבד אותו בנוכחותו‪ .‬כך היא שומעת על‬

‫שאול אביאל‪:‬‬ ‫"עם אחד החקלאים הירדנים‪ ,‬אבו־נור‪ ,‬ישבתי‬ ‫המון פעמים‪ ,‬והסברתי וסיפרתי ושתינו עוד תה‪ .‬עד‬ ‫שיום אחד הוא אומר לי‪' :‬יאללה‪ ,‬תשים סאנדוק'‪ .‬התיבה‬ ‫נתפסה מיד‪ .‬הוצאנו את התנשמת‪ ,‬והוא רק הסתכל‬ ‫מרחוק‪ .‬אחר כך הוא כבר היה מוכן לגעת‪ ,‬ואז להצטלם‪.‬‬ ‫החקלאי הזה הפך לקמע שלנו‪ .‬אמרנו‪ :‬אם אבו־נור‬ ‫נוגע בתנשמת ‪ -‬סימן שהכול אפשרי"‬

‫"כנס הדברה ביולוגית באמצעות הבומה הארצישראלית"‬ ‫שמתקיים בבית ספר שדה עמק הירדן‪ ,‬ומרחיקה שעתיים‬ ‫לשדה־אליהו לפגוש את יוזם הכנס‪ .‬לשם נראה בסדרה‬ ‫כשהוא עומד ליד תיבות הקינון בשדות העמק‪,‬‬ ‫בומה (תנשמת בערבית) על גב ידו‪ ,‬ומסביר‬ ‫לסולי ש"זוג תנשמות מחסל ‪ 5,000‬עכברים‬ ‫בשנה‪ .‬הם רק היו צריכים להתחתן‪ .‬אנחנו‬ ‫בנינו להם קן מארגז תחמושת‪ ,‬הם‬ ‫קיבלו את המפתחות וקדימה להתחיל‬ ‫לצוד"‪ .‬ברצינות תהומית הוא מספר‬ ‫לה על חשיבות הפרויקט‪ ,‬עוקץ את‬ ‫עצמו ואת חבריו ‪" -‬זה כנס של כמה‬ ‫עשרות חבר'ה עם שפם שמדברים‬ ‫על ציפורים ועכברים ואחר כך‬ ‫יוצאים להזיע בשטח" ‪ -‬ואז נפרד‬ ‫משרהל'ה התנשמת‪ .‬כיאה לסאטירה‪,‬‬ ‫הכנס תופח והופך לוועידת שלום‬ ‫כלכלית־אקולוגית עולמית‪ ,‬עמוסה‬ ‫בשגרירים זרים‪ ,‬בשרי חוץ ממדינות‬ ‫עוינות ובתקריות דיפלומטיות‪ .‬מכל עבר‬ ‫זוכה ישראל בשבחים על יוזמת השלום שצמחה‬ ‫בתקופה של קיפאון מדיני‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬המציאות לפעמים מתעלה על כל סאטירה‪.‬‬ ‫השמועה על מיזם התנשמות האמיתי עשתה כנפיים‪,‬‬ ‫משכה את תשומת לבם של גופים ואנשים ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬וצוות טלוויזיה שווייצרי אפילו פקד החודש‬ ‫את שדות הקיבוץ‪ ,‬כדי לצלם סרט תיעודי על פרויקט‬ ‫השלום הסביבתי‪ .‬במאי האחרון גם התפרסם מאמר‬ ‫מדעי לא שגרתי בכתב־העת ‪Trends in Ecology‬‬ ‫‪ ,Evolution‬תחת שמו של פרופ' אלכסנדר רולין‬ ‫השווייצרי‪ ,‬מהמובילים שבחוקרי התנשמות בעולם‪ .‬פרופ'‬ ‫לשם‪ ,‬גנרל בדימוס אבו־ראשד וחוקר הציפורים ד"ר‬ ‫מוטי צ'רטר (שבעיקרון כבר המיר דתו לבזים)‪ ,‬חתומים‬ ‫גם הם‪ .‬רולין‪ ,‬שמסייע משמעותית בגיוס כספים וקידום‬ ‫הנושא‪ ,‬מראה במאמר כיצד הצליחו פרויקט ההדברה‬ ‫הביולוגית ומאבקים סביבתיים משותפים אחרים לייצר‬ ‫דיאלוג באזורי קונפליקט‪" .‬בעזרת עבודה משותפת על‬

‫שאול אביאל פותח גוש צניפה ומציג שיניים‬ ‫ולסת של נברן‪" .‬חבר'ה שלנו פירקו אלפי צניפות‪,‬‬ ‫ותמיד הראו סך מכרסמים של מעל תשעים אחוז‪.‬‬ ‫תמיד יש קונפליקט בין חקלאות לעולם הטבע‪ :‬שקנאים‬ ‫מחסלים את הדגה‪ ,‬ציפורי שיר אוכלות את הנבטים –‬ ‫והנה כאן‪ ‬הגענו להרמוניה בין הטבע לבין החקלאות‪,‬‬ ‫וזה פנטסטי"‬

‫בופה אינסופי‬

‫כדי להבין איך הדיחה התנשמת‬ ‫את היונה מתפקידה המחייב‪ ,‬צריך‬ ‫לחזור אל המאבק העיקש ועתיק‬ ‫היומין בין המכרסמים לחקלאות‪ .‬מאז‬ ‫ומעולם איימו מזיקים על היבול‪ ,‬ומאז‬ ‫ומעולם ניסו עובדי האדמה להביס‬ ‫את המאיימים‪ .‬החקלאות המודרנית‬ ‫העלתה את כמויות הגידולים ואת איכותם‬ ‫בצורה משמעותית‪ ,‬וירא האדם כי טוב ‪ -‬אלא‬ ‫שהמשמעות מבחינת המכרסמים הייתה‬ ‫בופה אדיר של אכול כפי יכולתך‪ ,‬והם‬ ‫התרבו באופן מטריד‪ .‬אצל נברן השדה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬נולדים בהמלטה ממוצעת‬ ‫תשעה גורים‪ .‬בעונת רבייה יכולה‬ ‫נקבה להמליט עד שבע פעמים‪,‬‬ ‫ותעשו אתם את החישוב‪.‬‬ ‫מחקרים בינלאומיים אומדים את‬ ‫הנזק שמסבים המכרסמים – נברנים‪,‬‬ ‫מריונים‪ ,‬עכברים‪ ,‬חולדות ואחרים‬ ‫– בכ־‪ 35‬אחוזים מכלל התוצרת‬ ‫החקלאית העולמית‪ .‬ד"ר יואב מוטרו‪,‬‬ ‫איש משרד החקלאות שאת הדוקטורט‬ ‫שלו כתב על התנשמות בשדה־אליהו‪,‬‬ ‫עשה דבר שלא עשו לפניו‪ :‬הוא חקר‬ ‫את הנברן‪ ,‬שנחשב לבלתי לכיד‪,‬‬

‫להיפטר מאמונות טפלות‪ .‬דראושה‬

‫השיג נתונים סטטיסטיים והפך למומחה למכרסמים‪.‬‬ ‫כשבחן את ההשלכות הכלכליות של תאוות הכרסום של‬ ‫הנברן וחבריו‪ ,‬הוא מצא שבדרום־מזרח אסיה‪ ,‬למשל‪ ,‬הנזק‬ ‫שהם מותירים בשדות האורז שווה ערך למזון של ‪200‬‬ ‫מיליון איש‪.‬‬ ‫המכרסמים לא מסתפקים באכילה ישירה של היבול‪,‬‬ ‫אלא גם מקנחים בשורשים וזרעים‪ ,‬מחגרים עצים בלי‬ ‫שהתבקשו ופוגעים בצנרת‪ .‬בשנות החמישים פנו החקלאים‬ ‫הישראלים לפתרון יעיל‪ ,‬עוד לפני שהבינו את השלכותיו‬ ‫המפוקפקות‪ :‬הדברה כימית‪ .‬גרגרי חיטה מצופים בנדיבות‬ ‫בתליום גופריתי פוזרו בשטח‪ ,‬ונאכלו על ידי מכרסמים‪,‬‬ ‫שכתוצאה מהרעל החלו לנוע באטיות עד כדי שיתוק ומוות‪.‬‬ ‫המדדים היו כפית‬ ‫מבחינת העופות הדורסים‪ ,‬המכרסמים ְ‬ ‫המוגשת לפה‪ :‬בעלי הכנף דרסו וטרפו אותם כמו שרק הם‬ ‫יודעים‪ ,‬ואז שילמו את המחיר‪ ,‬כשהרעל חדר לגופם‪ .‬עופות‬ ‫רבים נכחדו לבלי שוב‪ ,‬וההשפעה של ההדברה הכימית על‬ ‫המגוון הביולוגי – כמו גם על מי התהום‪ ,‬ועל בני האדם‬ ‫שאוכלים את היבול המורעל ‪ -‬הייתה הרסנית‪.‬‬ ‫כיום מותר לשימוש בארץ חומר הדברה אחד‪ ,‬רוש־‪,80‬‬ ‫שמתפרק די מהר וכך העופות שצדים את המכרסמים אינם‬ ‫נופלים קורבן להרעלה משנית‪ .‬החקלאים מקבלים את‬ ‫החומר הזה כשהוא כבר ספוג בתוך גרגרי חיטה‪ ,‬ועם הוראות‬ ‫למינונים מדויקים‪" .‬הבעיה היא שגם אם כתוב שצריך‬ ‫לשים שמונה גרגירים לכל חור פעיל‪ ,‬עוברים פועלים עם‬ ‫קופסאות של נס קפה ישנות וזורקים ארבעים גרגירים בכל‬ ‫חור‪ .‬העכבר שאוכל רעל במינון גבוה פי חמישה מהתקן‪,‬‬ ‫יגרום כמובן להרעלה משנית"‪ ,‬יספר לי אביאל בצער‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1981‬חברו חוקרים ואנשי טבע כדי לשים סוף‬ ‫למצב העגום‪ .‬הדברה ביולוגית‪ ,‬כלומר שימוש בבעלי‬ ‫חיים כדי להפחית אוכלוסיות של מזיקי צמחים‪ ,‬סומנה‬ ‫כחלופה האידיאלית‪ .‬החוקרים פנו לתנשמת‪ ,‬מכונת הציד‬ ‫החרישית שיודעת לשלוף טפרים בדיוק כשהנברן שם עינו‬ ‫באספסת‪ ,‬ולהעביר אותו לעולם שכולו טוב‪ ,‬ואת לסתותיו‬ ‫ לצניפות‪ .‬היה להם אילן רעוע להישען עליו‪ :‬מטעים‬‫גדולים של דקל השמן שהוקמו בשנות השבעים במלזיה‪,‬‬ ‫וגרמו לחולדות להתרבות בקצב אדיר‪ .‬כתוצאה מכך התרבו‬ ‫גם התנשמות‪ ,‬שקיננו בבתי הכפריים ונהנו מהמזון הזמין‬ ‫במטעים‪ .‬המקומיים‪ ,‬שתחילה עשו הכול כדי לסלק אותן‬ ‫בשל הצווחות השורקניות והלכלוך‪ ,‬הבחינו בתועלת שהן‬ ‫מביאות‪ ,‬ופתחו להן דלת‪ .‬תיבות קינון נבנו עבורן‪ ,‬ומחקרים‬ ‫מאוחרים הראו שהשימוש בפיתיונות רעילים פחת כמעט‬ ‫בחצי‪ ,‬ושברוב המטעים התנשמת היא המדביר העיקרי‪.‬‬ ‫שנים אחרי יבדוק ד"ר מוטרו את היחס בין הצבת תיבות‬ ‫הקינון בשדות ישראל לבין מתן היתרי הדברה ברוש־‪,80‬‬ ‫וימצא שהתיבות האלה הן גורם מרכזי לירידה בהיקף‬ ‫השימוש ברעלי מכרסמים‪.‬‬ ‫השטח שנבחר לשמש כחלוץ הישראלי של הדברה‬ ‫באמצעות תנשמות‪ ,‬היה שדה בקיבוץ נאות־מרדכי שבו‬ ‫גדלה אספסת ‪ -‬המזון החביב על נברני שדה‪ .‬שמונה תיבות‬ ‫קינון מעץ הותקנו על גבי עמודים‪ ,‬וכמה זוגות של תנשמות‬ ‫הובאו למקום‪" .‬כאן בעמקים אין אפשרות ליותר מדי סוגי‬ ‫גידולים‪ .‬חם מאוד בקיץ והאדמה דלה‪ ,‬כך שהאספסת היא‬ ‫גידול שמאוד מתאים לנו"‪ ,‬מסביר לי אביאל כשאנחנו‬ ‫צועדים בשבילי שדה־אליהו‪ ,‬מולדת החקלאות האורגנית‬ ‫בישראל‪" .‬הניסיון הראשון בנאות־מרדכי נכשל‪ ,‬מכיוון‬ ‫שכמה זוגות של תנשמות מול מיליוני נברנים‪ ,‬זה לא‬ ‫כוחות‪ .‬מאוחר יותר גם ההרעלה המשנית הרגה כמה מהן‪.‬‬ ‫אז פנה אלינו יוסי לשם‪ ,‬שהכיר אותי אחרי שסידרתי לו‬ ‫ולחבורת צפרים ירושלמים לינה באיזה מקלט אצלנו‪ .‬היו‬ ‫אז אלפיים דונם של חקלאות אורגנית בקיבוץ‪ ,‬ויוסי אמר‬ ‫לי ולחנוך פלסר‪ ,‬שאז ריכז את המטעים בקיבוץ‪ ,‬לפני‬ ‫שהפך למחנך דגול‪' :‬אצלכם לא יקרה מה שקרה שם'‪ .‬אמרנו‬ ‫'יאללה‪ ,‬נתחיל'‪ ,‬והצבנו תיבות קינון לפי תוכנית שיוסי נתן‬ ‫לי ‪ -‬מין תיבה אנגלית שלא היה בה אוורור‪.‬‬ ‫"הבאתי ‪ 14‬זוגות של תנשמות מהמכון הזואולוגי‬ ‫באוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬והתחלנו לעבוד על העניין‪ .‬כדי‬ ‫שיהיה להן מה לאכול הבאנו גוזלים ממדגרה בבית־אלפא‪,‬‬ ‫וכשהיה נדמה שהן התרגלו לסביבה‪ ,‬פתחנו את הרשת ‪ -‬והן‬ ‫פשוט נעלמו‪ .‬חשבנו שהכול אבוד‪ .‬שנה אחרי זה גילינו‬ ‫שתנשמות מהבר התיישבו בחלק מתיבות הקינון‪ .‬משם זה‬ ‫התחיל לרוץ"‪.‬‬

‫גבאי עם כנפיים‬

‫אחרי כמה שנים הבחינו אנשי שדה־אליהו שמצב מטעי‬ ‫התמרים וכרם הרימונים ‪ -‬חביבי החולדות והעכברים ‪ -‬טוב‬ ‫בהרבה‪ .‬השלב הראשון של ריבוי תנשמות באזור צלח‪,‬‬ ‫ועכשיו נותר רק להמשיך את התנופה‪ .‬עוד ועוד‬ ‫תיבות הוצבו בקיבוץ לבקשת החקלאים‪ ,‬אחת מהן‬ ‫דיוקן | ‪ | 1036‬כ"ב בסיון תשע“ז‪37 | 16.6.2017 ,‬‬

‫צילום‪ :‬חגי אהרון‬

‫צילום‪ :‬מוטי צ'רטר‬

‫התנוססה בגאון מעל בית הכנסת‪.‬‬ ‫"בימים שבהם היה רק ערוץ טלוויזיה אחד‪ ,‬מוטי‬ ‫קירשנבאום ז"ל‪ ,‬שהיה חובב טבע גדול‪ ,‬בא לכאן לצלם"‪,‬‬ ‫מספר אביאל‪" .‬הוא יצא איתי למטעים והסתובבנו יחד יום‬ ‫שלם‪ .‬הייתי איתו בכרם‪ ,‬הסברתי לו על הדברה ביולוגית‬ ‫ועל החשיבות שלה‪ ,‬וגם סיפרתי לו שיש פה תנשמת שכל‬ ‫כך התאקלמה שהיא עושה 'ששש' בכל פעם שמישהו מדבר‬ ‫בבית כנסת‪ .‬השידור נועד לליל שבת‪ ,‬וקירשנבאום הבטיח‬ ‫לי שיהיה כתוב שזה צולם ביום חול‪ .‬בסוף מכל הסיור‬ ‫שלנו הוא הכניס רק את השטויות ואת הסיפור הזה‪ .‬אני‬ ‫כמובן לא צפיתי בתוכנית‪ ,‬ופתאום בכל מקום אומרים לי‬ ‫'שאולי‪ ,‬עושה שקט בבית כנסת‪ ,‬אה?'‪ ,‬ואין לי מושג על מה‬ ‫מדברים"‪ ,‬הוא צוחק מתחת לשפם‪.‬‬ ‫קודם ליציאה לשטח אנחנו יושבים בחדר העבודה‬ ‫של אביאל‪ ,‬מקדש קטן של תנשמות‪ .‬תמצאו כאן כל דבר‬ ‫שמזכיר תנשמות ‪ -‬כריות‪ ,‬קריקטורות‪ ,‬תמונות‪ ,‬בובות‬ ‫ופסלים (גם של ינשופים)‪ ,‬ספרים‪ ,‬ואפילו משטח לעכבר‬ ‫מחשב שכולו תנשמות‪ ,‬כמה אירוני‪.‬‬ ‫אף שביומיום הוא עובד בהדברה ביולוגית באמצעות‬ ‫פרוקי רגליים במפעל "ביו־בי"‪ ,‬במהלך השנים הפך‬ ‫אביאל לשגריר התנשמות‪ .‬יום קודם לפגישתנו הוא‬ ‫אירח את עשרות הנספחים‪ ,‬גנרלים מצבאות רחוקים‬ ‫("הם שאלו אותי מי אני‪ .‬אמרתי להם 'סמל ראשון שאול‬ ‫אביאל'")‪ .‬גם חקלאים פלסטינים ותלמידים ישראלים‬ ‫שעושים עבודות גמר עוברים אצלו‪ ,‬וכמובן פרופ' אלכס‬ ‫רולין‪ ,‬שהפך בן בית‪.‬‬ ‫"יוסי לשם שלח אליי את מוטי צ'רטר‪ ,‬שחיפש נושא‬ ‫לעבודה אקדמית‪ ,‬ועבדנו ביחד"‪ ,‬מספר אביאל‪" .‬יום אחד‬ ‫יוסי אומר לי‪' :‬יש כנס מדעי בצרפת על הדברה ביולוגית‬ ‫באמצעות תנשמות'‪ .‬הוא הציע שמוטי ואני ניסע לשם‪ ,‬אבל‬ ‫כיוון שהכנס היה גם בשבת‪ ,‬עם תוכנית וטיול וטלטול‪ ,‬לא‬ ‫רציתי‪ .‬מוטי נסע לשם לבד‪ ,‬עם הרצאה קטנה שהכין‪ ,‬והיא‬ ‫הכתה את הנוכחים בתדהמה‪ .‬אחד המשתתפים בכנס היה‬ ‫אלכס רולין‪ ,‬שהתלהב ושאל את מוטי אם הוא יכול לבוא‬ ‫לכאן לראות את תיבות הקינון‪ .‬הוא הגיע לעמק לשבועיים‪,‬‬ ‫ואחר כך אמר שבזמן הזה הוא אסף חומר של שנים‪.‬‬ ‫"היום אלכס הוא כבר חבר טוב של אשתי‪ ,‬שהיא‬ ‫צרפתייה‪ .‬הוא מגיע אלינו‪ ,‬יושבים על גלידה וקפה‬ ‫ומקשקשים‪ .‬עד הביקור הראשון שלו כאן הוא לא הבין מה‬ ‫קורה בישראל מבחינה פוליטית‪ ,‬שמע רק דברים רעים‪ .‬אחר‬ ‫כך הוא יצא מהארץ כשגריר נפלא‪ .‬הוא מתווכח עם אנשים‬ ‫בשווייץ‪ ,‬אומר להם 'אתם לא יודעים על מה אתם מדברים'‪.‬‬ ‫אלכס אחד כזה הוא מתנה"‪.‬‬

‫פוחלץ כדי להתרגל‬

‫באמצע מאי נערך באוניברסיטת תל־אביב יום עיון‬ ‫שעסק בהרמוניה הלא־מובנת־מאליה בין חיל האוויר ובין‬ ‫‪ | 38‬כ"ב בסיון תשע“ז‪ | 1036 | 16.6.2017 ,‬דיוקן‬

‫צילום‪ :‬אמיר עזר‬

‫התנשמת מתעלמת במופגן מהגבולות שקבעו לה בני אדם‪ .‬חקלאי פלסטיני‪ ,‬חקלאי ערבי ובומה נפגשים בהשתלמות בעמק‬

‫דורס שלום‬

‫זכו לככב על האקרנים‪ .‬תיבות הקינון בשדה־אליהו‬

‫שימור ציפורים‪ .‬לכנס אכן הגיעו "כמה עשרות חבר'ה עם‬ ‫שפם שמדברים על ציפורים ועכברים"‪ ,‬אנשי חיל האוויר‪,‬‬ ‫ואנוכי‪ .‬גם רולין הגיע מאוניברסיטת לוזאן הרחוקה לספר‬ ‫על מחקרי התנשמות שלו‪ ,‬ובהרצאתו הילל ופיאר את‬ ‫השלום שנבנה בעזרת בעלי הכנף ובעלי החזון‪.‬‬ ‫אז איך בעצם התחיל שיתוף הפעולה האזורי? כמו‬ ‫תמיד ממשוגעים לדבר שלא רואים ממטר‪ ,‬אלא אם מדובר‬ ‫בצניפה בשדה אספסת‪" .‬בשנת ‪ 2002‬התקשר אליי קצ'ה‬ ‫(אל"מ במיל' שמעון כהנר‪ ,‬ממקימי יחידה ‪ – 101‬י"א) והזמין‬ ‫אותי לסיור של קצינים ירדנים וישראלים‪ ,‬שהולכים לאתרי‬ ‫קרבות משותפים ומספרים מורשת קרב"‪ ,‬משחזר לשם‪.‬‬ ‫"אמרתי לו 'תן לי שעה‪ ,‬אני אראה להם צפרות ‪ -‬קצת‬ ‫תנשמות‪ ,‬קצת גוזלים'‪ .‬הוא אומר לי‪' :‬יוסי‪ ,‬אל תבלבל‬ ‫את המוח‪ .‬אלה גנרלים‪ ,‬מה מעניין אותם תנשמות?'‪.‬‬ ‫עניתי שאם תהיה לי שעה‪ ,‬הוא יראה איך אני‬ ‫מדליק אותם‪.‬‬ ‫"לקחתי אותם לתחנת טיבוע של‬ ‫תנשמות בכפר־רופין‪ ,‬והם התלהבו‪ .‬בסוף‬ ‫הסיור ניגש אליי הגנרל מנסור אבו־‬ ‫ראשד‪ ,‬שהיום הוא חבר טוב שלי‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫'זה סיפור מדליק‪ .‬אני אשווק אותו‬ ‫כמה שאתה רוצה‪ ,‬כי אני בעניין'‪.‬‬ ‫וזה מה שעשינו‪ .‬כמה חודשים אחר‬ ‫כך קיימנו סמינר בשדה־אליהו‪,‬‬ ‫ואמרתי למנסור 'תביא חקלאים שיש‬ ‫להם מעל מאה דונם'‪ .‬הוא הביא ‪14‬‬ ‫חקלאים ירדנים‪ .‬פניתי גם לעימאד‬ ‫אטרש מבית־סחור‪ ,‬שאיתו עבדתי אז‬ ‫על פרויקטים בענייני חינוך‪ ,‬ואמרתי‬ ‫לו 'בוא תצטרף'‪ .‬כך הגיעו גם נציגים‬ ‫פלסטינים לסמינר‪ ,‬והתחילו לשים תיבות‬ ‫ביריחו‪ ,‬בוואדי עוג'ה ובג'נין"‪.‬‬ ‫"כמה שנים קודם לכן הצמדנו משדרים‬ ‫לתנשמות"‪ ,‬נזכר אביאל‪" .‬הייתי יוצא בלילה ורואה‬ ‫לפי האותות שחלק גדול מהן מגיע לירדן‪ .‬ידעתי ששם‬ ‫הורגים אותן‪ ,‬בגלל אמונות טפלות‪ .‬פניתי ליוסי‬ ‫ואמרתי 'אנחנו חייבים לעשות משהו עם האיכרים‬ ‫בצד השני'‪ .‬כשהתחלנו לדבר על כנס התנשמות‬ ‫בשדה־אליהו‪ ,‬מנסור אמר 'אף אחד לא יבוא‪ ,‬בומה‬ ‫מביאה מזל רע'‪ .‬אמרנו‪ :‬בסדר‪ ,‬נשנה את השם 'לכנס‬ ‫לחקלאות אורגנית'‪ .‬אפילו שמנו בשבילם דגל ירדן‬ ‫על שער הקיבוץ‪ .‬אגב‪ ,‬בדיוק הייתה כאן הכשרה‬ ‫של נוער בני עקיבא מצרפת‪ ,‬והם חשבו שזה דגל‬ ‫פלסטיני שמישהו תלה כמחאה‪ .‬ההבדל בין הדגלים הוא‬ ‫קטן ‪ -‬הכוכב באמצע‪ .‬בכל אופן‪ ,‬התיישבנו בבית התרבות‬ ‫שלנו‪ ,‬שמתי לירדנים פוחלץ של תנשמת שיתרגלו אליה‪,‬‬ ‫וארגון החקלאות האורגנית דאג להרצאות יפות מאוד‪.‬‬

‫"אנחנו צחקנו והם הצטרפו"‪ .‬תיבות הבזים ההפוכות בירדן‬

‫פרופ' יוסי לשם‪:‬‬ ‫"התקשר אליי קצ'ה והזמין אותי לסיור של‬ ‫קצינים ירדנים וישראלים‪ ,‬שהולכים לאתרי קרבות‬ ‫משותפים‪ .‬אמרתי לו 'תן לי שעה‪ ,‬אני אראה להם‬ ‫קצת תנשמות'‪ .‬הוא אומר לי‪' :‬אל תבלבל את המוח‪.‬‬ ‫אלה גנרלים‪ ,‬מה מעניין אותם תנשמות?'‪ .‬לקחתי‬ ‫אותם לתחנת טיבוע‪ ,‬ובסוף הסיור ניגש אליי‬ ‫הגנרל מנסור אבו־ראשד ואמר‪' :‬זה סיפור‬ ‫מדליק‪ .‬אני אשווק אותו'"‬

‫צילום‪ :‬אמיר עזר‬

‫אחרי הצהריים דוד גלזר מכפר־רופין שם‬ ‫לירדנים טלסקופ לכיוון הבית שלהם‪,‬‬ ‫והם ראו כמה אנחנו קרובים‪ .‬הם באו‬ ‫בחששות גדולים‪ ,‬אבל נוצרה אווירה‬ ‫נעימה‪ .‬לקחנו אותם גם לחדר‬ ‫השלום ב'בית גבריאל בכנרת'‪,‬‬ ‫והייתה התרגשות גדולה‪ .‬נמצאת‬ ‫שם הכאפייה של חוסיין‪ ,‬והם נישקו‬ ‫אותה כאילו היא פרוכת‪ .‬לקחנו‬ ‫אותם למטע‪ ,‬הסברתי להם את‬ ‫הרעיון של תיבות הקינון‪ ,‬והם אמרו‬ ‫שהם מוכנים לנסות‪.‬‬ ‫"הכנו עגלה מלאה בתיבות‪,‬‬ ‫והתחלתי לנסוע לירדן ולחפש שם‬ ‫חלקות שאין בהן הדברה כימית שתסכן‬ ‫את התנשמות‪ .‬הצבנו תיבות‪ ,‬והעסק‬ ‫התחיל לרוץ‪ .‬כשמוטי צ'רטר‬ ‫חבר לביקור הוא פתח צניפות‬ ‫להראות לחבורה המקומית‬ ‫את התכולה שלהן‪ .‬לאט־לאט‬ ‫חיברנו אותם לנושא‪ .‬היו גם‬ ‫טעויות קטנות‪ :‬הירדנים הציבו‬ ‫למשל תיבות קינון לבזים‪ ,‬שבהן‬ ‫יש חלק פתוח וחלק סגור‬ ‫שמיועד לקינון‪ .‬כשבאתי‬ ‫לשטח‪ ,‬ראיתי שהם הציבו‬ ‫אותן הפוך‪ ,‬עם הפתח‬ ‫למטה‪ .‬לא היה יפה לצחוק‬ ‫עליהם‪ ,‬אבל צחקנו בכל‬ ‫זאת‪ ,‬והם הצטרפו"‪.‬‬ ‫לגופים שעמלו על‬

‫שיתוף הפעולה – ‪ ACPD‬הירדני‪Wildlife society ,‬‬ ‫‪ Palestine‬בראשותו של אטרש‪ ,‬וכן אוניברסיטאות‬ ‫וקרנות ישראליות וזרות ‪ -‬הצטרפו גם המשרד לאיכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬המשרד לשיתוף פעולה אזורי ומשרד החקלאות‪.‬‬ ‫מספר תיבות הקינון זינק מ־‪ 700‬ל־‪ .3,000‬בשנת ‪2008‬‬ ‫כבר הפך הפרויקט ללאומי וזכה לתקציב גדול‪ .‬ביום העיון‬ ‫המשותף עם חיל האוויר הסביר לשם ש"כמו שאני עובד‬ ‫עם תלמידים‪ ,‬ככה אני עושה עם פוליטיקאים‪ .‬הבאתי‬ ‫את סילבן שלום לשדה־אליהו לראות את התנשמות‪,‬‬ ‫נתתי לו להחזיק תנשמת‪ ,‬נתתי לו לשחרר ַע ָקב‬ ‫נודד ‪ -‬שחרר ‪ 6‬מיליוני שקלים לפרויקט"‪.‬‬ ‫אביאל החל בינתיים לנוע מחקלאי‬ ‫לחקלאי‪ ,‬לשתות יחד איתם משהו חם‬ ‫("זאת השיטה")‪ ,‬להדריך‪ ,‬להדגים‪ ,‬לתת‬ ‫להם להחזיק את התנשמות‪ ,‬ובבוא‬ ‫העת גם לטבע איתם את הגוזלים‬ ‫החדשים‪" .‬הקינון הראשון היה אצל‬ ‫בחור בשם מג'ד שער‪ .‬כשמצאנו שם‬ ‫מכרסמים מתים‪ ,‬אמרתי לטלאל‬ ‫אבו־מוחמד‪ ,‬מורה נהדר שהלך‬ ‫איתנו‪' :‬בוא תצטלם עם השאריות‪,‬‬ ‫תראה לאנשים שזה עובד'‪ .‬הוא אמר‬ ‫'דיסגסטינג‪ ,‬דיסגסטינג'‪ .‬בסוף אני‬ ‫הצטלמתי לידו והחזקתי שני זנבות‬ ‫של מריונים‪ ,‬וזה הצילום שיוסי הכניס‬ ‫לכל מקום"‪ ,‬הוא צוחק‪" .‬בשנת ‪ 2010‬אפילו‬ ‫הופיע בעיתון ירדני מאמר גדול שסיפר על‬ ‫הצלחת תיבות הקינון‪ ,‬רק שבמקום תנשמת הם‬ ‫שמו תמונה של לילית"‪.‬‬ ‫לא קל היה להתגבר על החשדנות מצד חלק‬ ‫מהחקלאים‪" .‬רוב תושבי הכפר משרע הם מחמולת‬

‫רייחנה‪ .‬עם אחד מהם‪ ,‬חקלאי בשם אבו־נור‪ ,‬ישבתי המון‬ ‫פעמים‪ ,‬והסברתי וסיפרתי ושתינו עוד תה‪ .‬עד שיום‬ ‫אחד הוא אומר לי‪' :‬יאללה‪ ,‬תשים סאנדוק (תיבה)'‪ .‬שמנו‬ ‫אצלו‪ ,‬והתיבה נתפסה מיד בעונה הראשונה‪ .‬הוצאנו‬ ‫את התנשמת‪ ,‬האחיין שלו הצטלם איתה‪ ,‬ואבו־נור רק‬ ‫הסתכל מרחוק‪ .‬אחר כך הוא כבר היה מוכן לגעת‪ ,‬ואז‬ ‫הצטלם עם תנשמת בשדות שלנו‪ ,‬כשאני ברקע‪ .‬החקלאי‬ ‫הזה הפך לקמע שלנו‪ .‬אמרנו‪ :‬אם אבו־נור מהרייחנה‬ ‫נוגע בתנשמת ‪ -‬סימן שהכול אפשרי"‪.‬‬ ‫כמה מהעמיתים שמעבר לגבול גם הפכו עבור‬ ‫אביאל לחברים של ממש‪" .‬למשל סאמי אבו־ג'אליל‪,‬‬ ‫פנסיונר של הגוף הירדני שעוסק בהגנת הצומח‪,‬‬ ‫שהיה מהראשונים שלימדתי את התורה‪ .‬הוא ביקר‬ ‫פה בקיבוץ‪ ,‬היו לנו שעות של נסיעות‪ ,‬ונוצרו יחסים‬ ‫כמעט משפחתיים"‪.‬‬

‫באנגלית זה נשמע יותר טוב‬

‫אחרי ארבע שנים‪ ,‬כשההדברה הביולוגית כבר‬ ‫תפסה תאוצה‪ ,‬אביאל פרש בשיא‪" .‬אמרתי להם 'חבר'ה‪,‬‬ ‫אתם יודעים היום יותר טוב ממני'‪ .‬נתתי להם נאום‬ ‫פרדה‪ ,‬ומנסור הביא את הטלוויזיה הירדנית לתעד את‬ ‫האירוע‪ .‬הוא אמר לי 'שאולי‪ ,‬תוריד את הכיפה'‪ .‬עניתי‪:‬‬ ‫'אבל אני רוצה כיפה'‪ .‬למזלי יש לי גם כיפה כורדית‪,‬‬ ‫מהתקופה שהייתי בכורדיסטן הטורקית‪ .‬חבשתי אותה‬ ‫והם אמרו 'עכשיו אתה שייח''‪ .‬ביקשתי שמהיום‬ ‫יקראו לי שייח' שאולי"‪.‬‬ ‫והנה הוא לוקח אותי לאותו שדה שזכה‬ ‫לככב על אקרנים רבים‪ .‬אביאל רכוב‬ ‫על טרקטור‪ ,‬שישמש אותנו כמנוף‪.‬‬ ‫שדות העמק צהבהבים בעונה החמה‬ ‫הזו‪ ,‬אבל לגוזלים הכעורים שחוסים‬ ‫בתיבת הקינון קריר ונעים‪ .‬ברקע‬ ‫נשמעים שרקרקים‪ ,‬גם להם יש קן‬ ‫לא רחוק מאיתנו‪.‬‬ ‫התיבות של התנשמות‬ ‫מוצבות בגובה שניים־שלושה‬ ‫מטרים מעל האדמה‪" .‬דורסים‬ ‫אוהבים לעמוד על משהו‬ ‫גבוה‪ ,‬והעמדות שלהם תמיד‬ ‫יהיו גבוהות"‪ ,‬מסביר אביאל‪.‬‬ ‫"יש לזה אפילו מונח באנגלית‬ ‫‪ - perching post ‬שאין לו‬‫שום מקבילה בעברית‪ .‬האנגלים שלטו‬ ‫בחצי עולם‪ ,‬הם היו כולם מנהלים בזמן‬ ‫שהילידים עבדו‪ ,‬אז היה להם זמן לצפרות‪ .‬לכן‬ ‫יש באנגלית הרבה יותר מילים שמוקדשות לענייני‬ ‫צפרות מאשר בעברית"‪.‬‬

‫החקלאים הישראלים פנו‬ ‫לפתרון יעיל אך מפוקפק‪ :‬הדברה כימית‪.‬‬ ‫גרגרי חיטה מצופים בתליום גופריתי פוזרו בשטח‪,‬‬ ‫ונאכלו בידי מכרסמים‪ ,‬שהחלו לנוע באטיות עד כדי‬ ‫שיתוק ומוות‪ .‬בעלי הכנף שטרפו אותם שילמו את‬ ‫המחיר כשהרעל חדר לגופם‪ .‬ההשפעה של ההדברה‬ ‫הכימית על המגוון הביולוגי – כמו גם על מי‬ ‫התהום‪ ,‬ועל בני האדם שאוכלים את היבול‬ ‫המורעל ‪ -‬הייתה הרסנית‬

‫מאביאל אלמד שקיים ויכוח סוער בשאלה איך‬ ‫צריכה להיראות תיבת קינון‪ .‬הוא עצמו עיצב תיבה‬ ‫משלו‪ .‬כף הטרקטור מעלה אותנו אל על‪ ,‬ובזמן שעיניי‬ ‫ממוקדות בהתפעלות בתיבה האחת‪ ,‬הראש נכנס בכל‬ ‫הכוח בשכנתה‪ .‬שוין‪ .‬הגוזלים מּוצאים לתוך שקיקים‬ ‫קטנים‪ ,‬כדי לעבור טיבוע ומדידה ולהשמיע קולות נשיפה‬ ‫שאפשר להבין מדוע ביעתו אומות שלמות‪ .‬אבל איזה‬ ‫חמודים‪ .‬חמישה זוגות עיניים אנושיות מביטות בי‪ ,‬לא‬ ‫כולל שאולי‪ .‬העיניים האלה‪ ,‬שממוקמות בקדמת הראש‪,‬‬ ‫מספקות לגוזלים ראייה תלת־ממדית‪ ,‬שעתידה לשרת את‬ ‫כישורי הציד שלהם‪ .‬יכולת סיבוב הראש עד ‪ 180‬מעלות‬ ‫תשלים את שדה הראייה‪.‬‬ ‫הגוזלים הם בני ‪40‬־‪ 50‬יום‪ ,‬כך ילמדו אותנו המשקל‬ ‫ואורך הכנף‪ .‬כל אחד מהם מקבל טבעת תואמת גודל רגל‪,‬‬ ‫שתלווה אותו לכל החיים‪ .‬הניקוד שיש להם על הגוף –‬ ‫כפי שהראתה עבודה נרחבת של פרופ' רולין – יכול לתת‬ ‫לנו מושג האם מדובר באדון או בגברת‪ .‬הנקבות יותר‬ ‫מנוקדות בדרך כלל‪ ,‬ועל זה נאמר הרי את מנוקדת לי‪ .‬עם‬ ‫ההתבגרות‪ ,‬הנקודות נעלמות בחלקן‪" .‬לתנשמת בוגרת אני‬ ‫עושה 'פו' בבטן‪ ,‬ואם אני רואה חור בנוצות אני יודע שזו‬ ‫נקבה‪ ,‬כי ציפור שדוגרת מפנה את הנוצות ומרכזת כלי דם"‪,‬‬ ‫אומר אביאל‪" .‬הם במצב מצוין‪ ,‬שוקלים המון ונראים טוב"‪,‬‬ ‫הוא מסכם את מצב הגוזלים‪ .‬לגבי אחד מהם‪ ,‬שדוף יותר‬ ‫מהאחרים‪ ,‬אביאל מתלבט אם כדאי לטבע אותו‪ .‬כדי למנוע‬ ‫הקנטה מצד אחיו‪ ,‬גם הוא מקבל טבעת‪.‬‬ ‫"תראי מה זה"‪ ,‬אביאל קוטע את אחת משאלותיי‪,‬‬ ‫"צניפות מהשנה שעברה"‪ .‬הוא רץ אליהן‪ ,‬מרים ואז קובע‪:‬‬ ‫"אה‪ ,‬לא‪ ,‬זה מההורים"‪ .‬כן‪ ,‬אי אפשר לחתום את הסיור‬ ‫בלי לפתוח גוש צניפה ולמצוא בו שיניים ולסת של נברן‪.‬‬ ‫"תראי‪ 35 ,‬שנה אני בתוך הסיפור הזה‪ .‬חבר'ה שלנו פירקו‬ ‫אלפי צניפות‪ ,‬ותמיד הראו סך מכרסמים של מעל תשעים‬ ‫אחוז‪ .‬זה מושלם‪ .‬תמיד ישנו קונפליקט בין חקלאות לעולם‬ ‫הטבע‪ :‬קורמורנים ושקנאים מחסלים את הדגה ולכן‬ ‫המגדלים יורים עליהם‪ ,‬ציפורי שיר אוכלות לחקלאים את‬ ‫הנבטים בסתיו אז פוגעים בהן – והנה כאן‪ ‬הגענו להרמוניה‬ ‫בין הטבע לבין החקלאות‪ ,‬וזה פנטסטי"‪.‬‬ ‫"היונה לא עושה שום שלום‪ ,‬אבל התנשמת כן"‪ ,‬יגיד‬ ‫לי אחר כך לשם‪" .‬הערך הגדול של כל הפרויקט הוא קודם‬ ‫סביבתי ‪ -‬החקלאים משתמשים פחות בחומרי הדברה‪,‬‬ ‫ואוכלוסיית התנשמות שומרת על יציבות‪ .‬הדבר השני‬ ‫הוא שיש כאן אנשים לאנשים‪ :‬חקלאים‪ ,‬אנשי טבע ואנשי‬ ‫אקדמיה פתאום מגלים שהם חברים‪ .‬כולנו אותו דבר‪,‬‬ ‫וזה מה שהכי חשוב‪ .‬ויש לי מסקנה שלישית‪ :‬מי שיכול‬ ‫לעשות שלום אלה לא פוליטיקאים‪ ,‬אלא אנשי מקצוע ומי‬ ‫שמחוברים לטבע‪ .‬זה הסוד"‪0 .‬‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫דיוקן | ‪ | 1036‬כ"ב בסיון תשע“ז‪39 | 16.6.2017 ,‬‬