øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô
åéðáå áåèé÷î ïåùøâ íäøáà éáø éãé ìò éæðëùàä ìä÷ä úåùãçúä äøãñá éùéîç øîàî ראינו ביריעה הקודמת שרבי אברהם גרשון הצליח לפשר בין שתי העדות ושמר על השמרים שהמעות יועברו דרך ובפיקוחו של הוועד בקושטא ,למרות תלונות האשכנזים על אפליה .הבה נראה ההתרחשויות אחרי פטירתו ,האם הסדר נשמר ונמשך ,או שמא זעקת האפליה רק התגברה עד כדי צידוק של היפרדות מה'וועד' ויצירת צינור חדש – ישיר – מאירופה לעדה בירושלים.
כאמור ,אמסטרדם עיר מטרופולין גם היא נענתה לבקשת השד"ר המצליח ר' שניאור פייביש ,ידיעות נרחבות על כך נחשפו לאחרונה עם גילוי 'פנקס אמסטרדם' .רש"פ מגיע להולנד וגרמניה בחורף שנת תקט"ז ומתקבל בכבוד רב .בערים האג 1ורוטרדם מחד ופיורדא ופפד"מ מאידך הוא נושא חן בעיני פרנסיהם וקברניטיהם, ויצא מכל אחת עם הבטחות מכובדות .אבל דא עקא ,את המעות הוא שולח לקושטא ומפקידם ביד הגביר ר' יעקב זונאנה שהיה ממונה מטעמם על העברתם לירושלים ,והמעות – משום מה – לא הגיעו ליעדם .לא רק שלא הגיעו באותה שנה אלא גם כעבור כמה שנים! ועדיין אין זכר למעות .ויתירה מזאת ,הרי מדי שנה מצטברות התרומות ,וכאילו בלעה אותן האדמה ,כעת התגברו זעקת המופלים לאין-ערוך ,הבה ונראה מה היות תגובות הקהילות ובעיקר עמדת הנוב"י ,עמיתו של רא"ג. בשלהי חודש אדר תקכ"ג פונים פקידי קושטא על הפקידים שלהם בירושלים ,אודות התחייבות השנתית של קהילה האשכנזית באמסטרדם לאשכנזי ירושלים שלא הגיעה ,ותלונתם בפיהם כי אמשטרדם מתלוננת כי הספרדים שמים את ידם אל הכספים.2 גם כעבור שנה עדיין לא הגיעו הכספים ליעדם! ידיעה כאובה זו נמסרה ע"י ראשי הקהל בירושלים אל פרנסי אמשטרדם בחודש ניסן תקכ"ד ,עם קבלת זעקתם – ביום כ"ב באייר -השיבו על-אתר פרנסי אמסטרדם את פליאתם לאנשי ירושלים בניסוח חריף ביותר: ישאו הרים ,שלו' כנהרים ,ויזרח אור לישרים ,בני ציון היקרים ,העוסקים בתורה מתוך הדחק ...שלומי אמוני עם סגולה ק"ק אשכנזים אשר בירושלים ..אדירים ורבנים גדולים פרנסים וגבאים וראשי הגברים ,וכל עדה הקדושה זקנים עם נערים... מאמר אחר מאמר בא לידינו מאת פני הקודש מעלתם הרמה ...כי הוסר מהם משען ומשענה ממעלת הספרדיים יצ"ו ואין דורש ומבקש את הצאן איכה תרעה איכה תרביץ בין המשפתים. ואין לחם ואין מים .ולנו אשכנזים אין זכרון וצדקה בירושלים .הנה על זה דוה לבנו ,וגם פליאה דעת מאתנו האיך נהפכה מדת הרחמים של מעלת הספרדים יצ"ו למדת אכזריות 1לשמחתנו הרבה נותר לפליטה בארכיון העיר של האג 'פנקס הפרוטוקולים של הקהילה' ,בו רשום בפרוטרוט תרומת הקהילה לעולי א"י ולשלחיהם בין השנים תק"ט-תקמ"ט .חומר היסטורי רב נמצא בפנקס נדיר זה ,וחסד עשה לנו מכובדי הח' אריה מורגנשטרן שפענח עיקר תוכן הפנקס ,בספרו 'מיסטיקה ומשיחיות' ,ירושלים תשנ"ט ,עמ' .345-334 ואכן בפנקס זה רשום שמו של ר' שניאור פייביש שקיבל ביום כ"ה באייר תקט"ו מעות מאה זהובים ]![ וגם צדה לדרך. 2פנקס קושטא ,דף 90ע"א וע"ב.
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô ח"ו ,וכי קדושה שבהם להיכן הלכה .וגם הלא אנחנו האשכנזים בכל המקומות נותנים למשולחים שלהם כדי נתינה חשובה על סמך זה שאחינו האשכנזים יחלקו בתוך אחיהם... בהמשך הם משתתפים עם צערם" :לא באנו אלא להודיע כי ראינו את דמעתכם שמענו את תחינותיכם ,וגם אנחנו חלילה לנו מלקפוץ ידינו מאחינו ב"י". רב העיר – רבי שאול אמסטרדם ,מח"ס 'בנין שאול' 3נכנס לעובי הקורה ,ובלית ברירה ,הדריך אותם לשלוח את המעות שהתקבץ לתרומת א"י באופן ישיר לעדה האשכנזית .וכה עשו ,בצירוף האיגרת שלחו סכום מכובד – שש מאות זהובים הולנדיים -ישירות לקהלה הירושלמית ,לבינתיים; ואח"כ ישקלו האם לשנות את הסדר ,ולשלוח ישירות או לא .לכן בקשו "שיכתבו בפרטות מנהג ]יחס[ הספרדים עמכם". את מכתבם הם מסיימים בהודעה לנגיד ר' יעקב זונאנה שימלא את שליחותו! חתימת המכתב מרגשת במיוחד" :ומי ששיכן שמו במקום ההוא הוא ישכין ביניהם אהבה ואחוה ושלום ,ויתן לכם מחיה ושארית ללמוד תורה ולעבוד עבודת השם מתוך הרחבת הלב".4 אכן ,את שתי ההבטחות מימשו כפי שיבואר בהמשך. את הסכום המכובד שלחו דרך קהילת מיץ ,משום שלדעתם ממנה היא הדרך המהירה ביותר להעביר את המעות לא"י ,כפי שמתואר בתעודה המתפרסמת כאן לראשונה ,וכן שלחו לזונאנה מכתב תחנונים על עיכוב הכספים רב השנים: אמשטרדם יום עש"ק ט"ו סיון תקכ"ד גפן המודל ,תורה מגדל ,עד כי חדל ,כל דבר קשה וגדול אליו יביאון ,ומראה באצבע ואגודל ,מעוז ומגדול ,זקן ויושב בישיבה קדישא ופרישא ,נבון לחושא ,5קדוש יאמר לו, אשרי ילדתו ,ה"ה הרב הגאון המפורסם אב"ד ור"מ כש"ת שמואל הלמן ירומם וינשא כבוד כסאו והדרת תורתו ושלום מעוזו ,לרעו' ביעקב עמ"ו ,ימים על ימים יוסיפו לו בתעצומו ורומו נס"ו. אחרי עתירו' נשיקו' לשונ"ה 6ומתני דלית לי' שיעורא באנו להטריח לרום כ"ת בדבר מצוה בעידנא דעסיק ביה לשלוח כתבא דנא אשר בזה רצופה עם שלשה מאות זהו' הו"ל ]=הולנדיים[ ששלחנו ע"י ה"ק פ"מ גימפל קליף ליד גרושפענטענט שלו למסור לידו דמר השייכ' לאחינו ב"י אשכנזים בעיה"ק ירושל' תוב"ב ע"י הכומר דשם במוקדם האפשרי ,כי ראינו את הלחץ ואת הדחק אשר עיניהם כלות אגורת כסף ולככר לחם ,וסך כזה שלחנו 3רבי שאול לעווינשטאם נולד בלבוב בשנת תע"ז לאביו רבי אריה ליב שכיהן אז כאב"ד דוקלא ,ולאמו מרת מרים בת ה'חכם צבי' ,ונקרא אחר אבי אביו רבי שאול אב"ד קראקא .חתן רבי אברהם כהנא אב"ד דובנא .בשנת תצ"ז עלה לכהן בקהלת לוקאטש ,בתק"ט עבר לכהן בעיר דובנא .בשנת תקט"ו לאחר פטירת אביו שכיהן כאב"ד אמשטרדם נבחר למלא מקומו ,שם כיהן בגאון עד לפטירתו ז' בתמוז תק"ן. 4שנות דור ודור ,כרך ג ,עמ' תקלה. 5ראה ישעיה ט ,ה. 6מיוסד על משלי כז ,ו.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô שבוע עבר דרך פאריס ולא ידענא איזהו דרך היותר קרוב לבוא לידם בדווקא ולא ליד הספרד' ואם שניהם כאחד טובים ובטוחים אנחנו בענוותנתו דמר שלא יהי' זה לו למסע ושכרו כפול מאל רם ונשא ,וכדי שלא להטריח אותו צדיק בתיבות הרבה ,נקצר באמרי"ם אמירה לגבוה סלקא יחדש כנשר נעוריו ,ויאריך ימים ,כחול ימים ,בטוב ובנעימים. הכ"ד החותם בפקודת אלופים רוזנים קצינים פ' וג"צ דקהלתנו ק"ק אשכנזים פה ק"ק אמ"ד יע"א ,נפתלי שמש ונאמן בק"ק הנ"ל ,נכתב למטה בכת"י אמ"ו הגאון אב"ד ור"מ נר"ו ,ואני אצא ואמלא דברי האלופים הנכבדים רוזנים קצינים פו"מ דקהלתנו יצ"ו הכתוב למעלה ע"י האלוף התורני נאמן הק' יצ"ו ואפרש הדברים בקצרה להיות מקרוב באו לכאן אגרות מאחינו האשכנזים.7
הקטע הראשון הוא מכתב זעקה אל נציגי ה"וועד קושטא" בירושלים )הערה ,(7 הקטע השני הוא מכתב באותו נידון אל רבי שמואל הלמן אב"ד מיץ )הערה .(4
7פנקס קהלת אמסטרדם ,דף 16ע"א. בהמשך ישנה תוספת ,שלא ירדתי לסוף דעתה ,וז"ל התוספת הקצרה אבל משמעותית ביותר" :כתב הנ"ל לא נשלח למיץ רק נכתב לקושטא כמבואר בדף שאחר זה" .והנה בדף שלאחריו הובאה התעודה שנציג אותה כאן מח"י תמוז, מכתב בקשתם לזונאנה ,ובה אין זכר לשילוח מעות?!
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô
את ההבטחה השנייה קיימו כעבור חודשיים .ביום ח"י בתמוז תקכ"ד פנו פרנסי ואמרכלי אמסטרדם אל ר' יעקב זונאנה בלשון מעוררת רחמים ומעוררים על עיכוב שילוח המעות עוד משנת תקט"ז! ובכיליון עיניים הם מחכים לקבלת ידיעה על מילוי שליחותו .מפליא לשונות של שידול ,וכמובן שכל מטרתם היא לרצותו כדי שיזדרז בחלוקת המעות: ח"י תמוז תקך"ד שר גדול בישראל נודע בשערים שמו ,ושמעו הולך בכל המדינות הכי נכבד שמו מהור"ר יעקב זונאנה אל יעקב יהי' בעזרו ועליו יציץ נזרו. אחר קדימת ברכת טוב עם הספר דברי שלו' ואמת יעלו נא אמרינו לרצון לפני כבודו על אודות המעות סך 3013:16ששלחנו ליד מעלתו בשנת 5516ע"י הגבירים קאמונדוס נ"י על מנת לשלחם לאחינו האשכנזי' אשר בירושלים .ועתה חדשים מקרוב באו אגרות שלחו מתם שלא זכו לקבל אף פרוטה אחת מאותן המעות .וסיבת העיכוב לא נודע לנו כי לשמע אזן שמענו מטיבותי' דמר שמרבה להטיב ומפליא לעשות חסד ורחמים רבים עם אחינו האשכנזי' יצ"ו ,אשריו שככה לו .לכן עתה באנו לחלות פני כבודו שהמעו' סך הנ"ל יעלו לירושלים ויתחלקו לאחינו האשכנזים הדרים שם .והמחלק יקח כתב קבלה מכל א' מהם על הממון שהגיע לידו ובבוא אותן כתבי קבלה לידו כבוד מעלתו הרמה ימחול נא כבודו וישלחם ליד הגבירים הרמים קאמונדוס והמה ישלחום לידינו. בטוחים אנחנו שימחול כבודו על הטורח הזה לגודל המצוה כי רבה היא והיא שעמדה ותעמוד לו להגדיל כבודו ויקר תפארת גדולתו כל הימים ,ועיניו תחזינה ירושלים נוה שאנן בב"י אכי"ר.8 בד בבד הריצו מכתב לגביר ר' אברהם קאמונדו כדי להודיעו על הלחץ שהפעילו על זונאנה .9לעת עתה אין לנו 8שם ,עמ' תקלב. מן הצורך לציין שבשנה זו – תקכ"ד פרצה מריבה גדולה בירושלים בתוך הקהל הספרדי :רקע הריב הינו הרחבת מיופי-כוחם של ה"וועד" בירושלים ,ובראשם השייך רחמים כהן ,בתחום פעולתם והתערבו במינויים לשירותים הדתיים .וזה גרם לסכסוכים בתוך הקהילה ,והקהילה נפגעה מכך .שייך רחמים שהיה עשיר ונדיב לב ,אך יחד עם זה תקיף ורודף שררה שלא התחשב בדעת הציבור ובדעת שאר הפקידים .בשנת תקכ"ב התארגנה נגדו חבורה גדולה בעיר שעליה נמנו צעירים שרצו להדיחו ,והמרידה גלשה לפסים סוערים החל מחודש תמוז ,אז פרץ מרד גלוי בפקידים ,ומאז שרר בקהלה תוהו ובוהו! בחורף תקכ"ד נקראה אסיפה גדולה ע"י הצעירים והוחלט לסלק את השייך רחמים ממשרתו. לעומתם ,פקידי א"י בקושטא התפטרו מתפקידם ,עקב שהפקיד שייך רחמים היה נציגם .כדי ליישר את ההידורים, היה צורך להסביר להם את ההתרחשויות ,לשם כך הוחלט לשלוח אליהם משלחת של גדולי החכמים שהייתה להם סמכות מטעם הקהילה ,לתפקיד זה נבחרו החיד"א ור' יו"ט אלגאזי ועוד. אך בטרם הספיקה המשלחת להפליג מיפו ,נתקבלה הידיעה מצידון שהגביר יעקב זונאנה הצליח לאשר רשמית ע"י פירמן מלכותי את מינויו של השייך רחמים ,כשראו שאין כבר תועלת בנסיעתם ,ויתרו על שליחותם ,פרטים רבים על סכסוך זה אצל מ' בניהו ,ספר החיד"א ,ב ,פרק ג. 9על פי המכתב המופיע בפנקס הקהילה ,ומתפרסם כאן לראשונה .במכתב זה הם מגלים לו על חיכוך פנימי בין בנו של ר' פייביש! לבין קאמונדו ,בה בשעה שלא עדכנו את זונאנה על תקרית זו:
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô ידיעה ברורה האם פרנסי אמסטרדם שינו את הנחייתם ,והחלו לשלוח את תרומתם ישירות לירושלים ,או שמא נשארו עם אותה מתכונת.
הקטע הראשון הוא מכתבם של פרנסי אמשטרדם לעסקן ר' יעקב זונאנה )הערה ,(8 הקטע השני היא אגרתם לעשיר אברהם קאמונדו )הערה ,(9פנקס אמשטרדם ,דף 66ע"א.
]תמוז תקכ"ד[ כבוד הקצין המפורסם הגביר המרומם כ"ה מהור"ר אברהם קאמונדו ה"י אדש"ו זאת מאתכם להודיעו איך בנו ה"ג מהור"ר שלמה ה"י גילה לנו שהמעות שיש לנו ביד הגביר זונאנו יוכל להתעכב הדבר בשביל בנו של ר' פייביש ה"י שיש לו איזהו תביעה אשר אינו מרשה את כבוד מעלתו שיעשה כל הצורך שלא לעשות שלא כדין ,ומה שיהי' ע"פ דין גמור נקבל – אבל השאר כבר כתבנו לו היום כתב מיוחד שישלחם לעניי האשכנזים שבק"ק ירושלים ,ולא גלינו אוזן בדבר הבן של ר' פייביש .פנקס אמ"ד ,דף 16ע"א.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô
הד להטחת בדבר אפליה מכוונת מטעם הספרדים בחולקת הכספים ,אנו יכולים להסיק מהיציאה הבאה לאמ"ד ,והיא בשנת תקמ"ב ,אז נחתת צרה נוספת על העיר ,ניסיון המוסלמים להפקיע מרשות היהודים חלק מבית-הקברות שעל הר-הזיתים .הפרת הגזירה עלתה לקהלה בממון רב ,ושוב היה צורך לבקש עזרה מהגולה .בבוא השליח )לעדות המזרח( לאמסטרדם בשנת תקמ"ה הדפיס שם אגרת ראשי קהילת ירושלים אל הקהילות "אשר בכל ערי אשכנז" ,חתומה חכמי ירושלים הספרדים .אולם היות ועדיין הייתה התנגדות לתרום לכוללות ירושלים ,מתוך טענה שאין היא מספקת את צרכי העניים האשכנזים ,לכן הדפיס השליח בשולי אגרת חכמי ירושלים אגרת מיוחדת מאת רבני קושטא ו"פקידי ירושלים שבקושטא" ,ובה נאמר" :זה ימים שמענו מפי שלוחי דרחמנא יצ"ו ,כי יש אומרים להם שחכמי הספרדים אינם מספיקים מהספקתם לחכמי האשכנזים ,כגון דא צריכין אנו למודעי ,כי המדברים להם כדברים האלה שקר ענו ,ומעידים אנו על האמת והצדק כי חכמי הספרדים עם חכמי האשכנזים חלק כחלק יאכלו בהספקת הישיבות ובתי מדרשות בחילוקי הת"ח ...מלבד זה צאו וראו איך לא יתכן שידורו שום אשכנזים בירושלים זולתי על סמך כוללות הספרדים ,"..בשולי האיגרת הדפיס השליח "עדות נאמנה" של רבי אברהם הכהן מלאסק ,חכם אשכנזי מירושלים ,וגם נשלח מטעם העדה האשכנזית לתקופות ,10שחזר אז משליחות ירושלים והזדמן לאמסטרדם, ובה אישר" :כי אמת נכון הדבר ,וגם אנכי מן המקבלים חלק כחלק" .לאחר כל אלה בא אישור הרב מד"א - רבי שאול אמסטרדם -לדברי ר' אברהם הכהן ,ומסיים" :וראוי להודיע בכל תפוצות מדינת אשכנז ופולין את כל אלה למען דעת כל העם את האמת".11 הסכסוכים והוויכוחים לא הסתיימו .ידיעה מעניינת נמצאת בפנקס קהלת אמסטרדם מיום כ' באב תקמ"ט. במכתב שנשלחה מפרנסי אמשטרדם לעמיתיהם בבראד אנו מסיקים שקהילת אמסטרדם עדיין המשיכה עם הנוהג הישן והעבירה את תרומותיה לגבאי א"י של הקהילה הספרדית ,ואלה לפקידי קושטא ,מתוך הנחה שחלוקת הכספים תיעשה מתוך אהבת ישראל ויקבלו בדיוק כפי שמגיע להם .אולם ראשי קהילת בראד דעתם הייתה שונה ,הם שגרו משלחת לאמסטרדם כי האשכנזים מופלים לרעה ודרשו כי קהילות האשכנזים בעולם יארגנו מגבית נפרדת .על רעיון זה הזדעזעו ראשי אמסטרדם והגיבו להם באיגרת ביקורת .הידיעה אודות טענת האפליה הגיעה לאוזנם מאת השליחים "החכם השלם התורני המופלא הרבני כמוהר"ר שמואל ממערבא 12,ואתו הדומה לו ,ה"ה התורני המופלג כמוהר"ר שלמה מק"ק בראד" .שמסרו את תלונות האשכנזים" :שכל הנדבות מכל הגולה הן מאשכנזים והן מספרדים מגיע תמיד ליד הממונים הספרדים, ונתחלק רובו ככולו בין עניי הספרדים" ,ולכן יש לשנות את ההנחיה ולשגר את המעות ישירות לראשי עדה בירושלים .ולצידה נמצאת תגובת פרנסי אמסטרדם בכך שהם משתוממים עליהם ,וכדי למגר את הבעיה, 10שלוחי א"י ,עמ' .556-553 11ירושלים ]לונץ[ ,ו ]תרס"ב[ ,עמ' ,47-43וראה שלוחי א"י ,עמ' .550 בפנקס פרוטוקול של קהלת האג רשום בתאריך י"ד בתמוז תקמ"ה שתרמו לר' אברהם מלאסק שכר של עשר שנים )מיסטיקה ומשיחיות ,עמ' ,(343כנראה שכוונה לתרומות שהצטברו עבורו משנת תקל"ה. 12בפנקס האג ישנם שני שליחים בשם שמואל בשנת תקמ"ט :בחודש חשון שמואל ציון הדר בירושלים ,קיבל שלושה זהובים .בחודש אלול הגיע השליח "שמואל ברוך מווילנא הדר בירושלים" ,גם הוא קיבל אותו סכום ,מיסטיקה ומשיחיות ,עמ' .344
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô התחייבו שבכל כל פעם שיבוא שד"ר הוא יצטרך להוכיח שהמעות יגיע לייעד: "אנחנו מתמיהים על זאת .הלא אחים אנחנו ,ויוצר אחד בוראנו ,ולו אנו עובדים שכם אחד ,וכלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך ,ובכן עולת חובה על כל קהלה וקהלה להחזיק ידי אחינו אשכנזים שבארץ הקדושה ,שלא יגרע חבל נחלתם ,וחלקם אשר נפל להם בנעימים ,מאת כסף הקדשים ,אשר הורם לכל אחינו ב"י השוכנים שמה בכלל והפרט ,וגם עלינו מוטל ככה .רק מה נעשה על העבר ,כי רובם ככולם של ערי הקודש כבר קבלו חוקם הקצוב להם מאתנו לשנה ושנה ,על השנים הבאות ,להני תרי צירים נאמנים ...שיהיה הדבר שמור לנו ,לכתוב הכל בפנקסינו למשמרת ...מתי שיגיע אלינו משולח מאחד מערי הקודש ,שנדבר אתו תוכחות ,על כל ונכחת ,וכל הצטדקאות נעשה שעניי אשכנזים גם המה יקחו חלקם ,ולתקן המעו"ת 13למכסת נפשות ,כאשכנזים כספרדים ,יד הכל שווים בו.14"... הרי לנו שפרנסי בראד שינו את הנוהג שנמשך מאז פטירתו של רבי אברהם גרשון ,שכל כך דגל בשיתוף פעולה בין שתי העדות ,וזאת כנראה כתוצאה מהתלונות החוזרות ונשנות של האפליה .והפלא על אמסטרדם, למרות שהוועד לא דאג שהובלת המעות יגיע לייעדו. אולם כעבור שנה ]![ שינו פרנסי אמסטרדם את מגמתם ,עובדה פלאית ביותר .ואת זאת אנו למדים מאגרתם לפרנסי קהלת האג ,15כפי שמתפרסמת כאן לראשונה .תעודה זו שופכת אור על שינוי מהפכני בהנהגת: אמשטרדם יום ב' כ"ב מרחשון שנת ואל שדי ית"ן לכ"ם רחמים ]תק"ן[ ברוכים הם וברוכים טעמם ...האלופים ראשים וקצינים גזברים ואמרכלים פו"מ דק"ק האג יע"א.. כיום אתמול כי יעבור ,ובבוקר חסדיו יגיעו ואמונתו בלילות ,הבוקר אור ,כחום צח עלי אור ,האירו מול עברי פנינו ,מכתב קדשם הטהורה ,יפה ,ברה ,וכי ינטו צללי ערב ,בא אלינו הפנקס אשר איתרע חזקתו ,האמנם ,כאשר היו השלוחים יחדיו פה קהלתינו יע"א עדיין אתיליד בהם שום ריעותא ,בכל זאת הדבר אשר יצא מאתנו ונכתב בהפנקס שמרנו לברר שנחקור על דבריהם אם כן הוא ,אז נדבר משפט עם קהלות הספרדים שבארץ הקדושה ,אבל לא ניתן להם מאומה בעד אחינו שבא"י ושממנו יראו וכן יעשו שאר קהלות יע"א.
13תרתי משמע :מעוות ,ומעות. 14יוסף מכמן' ,פקידי ואמרכלי דערי הקודש' באמסטרדם ,קתדרה] 27 ,ניסן תשמ"ג[ ,עמ' .71 15מן הצורך לציין ,נוסף ששתי ערים אלו היו תאומות ,היינו מהקהילות הגדולות והפעילות ביותר בהולנד ,הרבנים שכיהנו בתקופה זו היו קרובי משפחה ,בכך שרבי שאול הלוי שכיהן מהאג משנת תק"ח ועד תקמ"ה ,היה חתנו של רבי אריה ליב מאמ"ד – אביו של ר' שאול ,ז"א ששני הרבנים היו גיסים.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú ÷ìá úùøô 16
רק אחר זאת מעל מו' שמואל בשליחות ותשובתו בערמה ,ערום יערום ,והלך כבר לאטיב העמיד אדמ"ו הגאון הגדול מופת הדור נר"ו שליח אחר בחריקאו ע"י מכתב הבאה אליו מק"ק בראד יע"א ,ובכל אלה ,לא נתגלה לנו שום ]?[ ועל דעתינו לא עלתה להרהר אחר מו' שלום ,שום עולתה ,וגם מו' שמואל לא הגיד לנו מזה כלום ,כי נחבא לברוח ,והנה לרמפעכ"ת הרמה נר"ו הגיד המגיד ועשה עצמו רשע באמרו שכתבו על המחק בחק תוכות ,וגם נודע לכם תועבות על מ' שלום ,ובפרט גם עתה מעיקרא דדינא פרכא על ק"ק בראד יע"א האיך נתנו שליחותם ביד האנשים האלה .בכן בודאי כן עשו רפמעכ"ת הרמה יצ"ו ויישר כחם וחיילם ,על כל טרחתם ועמלם ,ומה מאוד כלכלו בדרכיהם במשפט ,וגדול הסבם להטיב עם מו' משה כי הוא איש מתהלך בתומו תומת ישרים ,וברוך אל עליון ,אשר נתן אותם שופטים בארץ ולעומתם אנחנו ברוך אמרכם צדקתם תעמוד לעד לדור דורים.17 אם נרצה לסכם את הנאמר עד כה ,ניתן לומר שלאט לאט מחלחלת לתודעת עסקני ופרנסי הקהילות באירופה ,עמדת האשכנזים הזועקים לאפליה מטעם הספרדים .היריעה הבאה תוקדש לשליחותם של בני רא"ג :ר' יקר ור' חיים אהרן ,האם צעדו בעקבות אביהם ,והשפעתם האדירה בנפתולי התרמת מעות א"י.
מכתבם לפרנסי קהלת האג
øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá 16לא ברור. 17פנקס אמשטרדם ,דף 66ע"א.
ç