Hanukkah 2012

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬

‫‪äëåðç øð ú÷ìãä íå÷î‬‬ ‫מקום הדלקת המנורה תלוי ועומד בנסיבות משתנות‪ .‬לכתחילה יש להניח את המנורה ולפרסם את הנס‬ ‫כלפי בני רשות הרבים‪ ,‬דהיינו על פתח הבית מבחוץ או בחלון‪ .‬אבל כשלא ניתן להניחה שם‪ ,‬כגון בשעת‬ ‫הסכנה‪ ,‬מדליק אותה בתוך הבית‪ ,‬ופרסום הנס מתקיים כלפי בני הבית‪ .‬בזמן הגלות נהגו להניחה‬ ‫ולהדליק בבית‪ ,‬בעיקר בשל פחד מהגויים‪.‬‬ ‫השאלה התעוררה בזמן הזה‪ ,‬כאשר ישראל יושבים על אדמתם וגם בחוצה לארץ ברוב המקומות אין‬ ‫כמעט פחד מהגויים‪ ,‬האם ראוי לחזור למנהג הקדמון‪ .‬להלן נתעמק בסוגיה שהיא קצרה וקלה ביחס‬ ‫לסוגיות אחרות‪ ,‬אולם ברבות השנים נעשתה קשה ומסובכת‪.‬‬ ‫כל סוגיית נר חנוכה נמצאת בשני דפים בגמרא‪ ,‬וכבר בתקופת הראשונים השתרגו ההלכות לאין‪-‬ערוך‪,‬‬ ‫ומרובים עליהן הספקות שהועלו בתקופת האחרונים‪ ,‬פי כמה וכמה‪ ,‬ומה נאמר בזמנינו שרבו גם רבו‬ ‫שיטות ושיטי‪-‬שיטות‪ ,‬המצריכות כל אחת חישוב וניתוח מחדש של הסוגיה מראש ועד סוף‪.‬‬ ‫כדאי להעתיק את המסופר על רבי שלמה זלמן אויערבאך בנידון‪" :‬היה רגיל לומר שבהרבה מהלכות‬ ‫חנוכה בכלל‪ ,‬ובדיני מקום ההדלקה בפרט‪ ,‬אין לנו שרשים מספיקים בסוגיות הגמרא ובדברי‬ ‫הראשונים‪ ,‬והדברים תלויים הרבה בסברא ובאובנתא דליבא‪ ,‬ומדי שנה בשנה התעסק רבות ביומין‬ ‫דחנוכה בענינא דיומא‪ ,‬בריבוי הערות וספיקות ובליבון הפרטים השונים שבאו לפניו ע"י השואלים‬ ‫הרבים‪ ,‬וחזר ליבן הדברים פעם אחר פעם‪ ,‬וגם היו שינויים בהוראותיו במשך השנים‪.1"...‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אין אני מתיימר להקיף את הנדון עד פרטי פרטיו‪ ,‬אלא להתחקות אחר שיטות כל הראשונים‪,‬‬ ‫את עיקרי הדינים בשו"ע ונו"כ‪ ,‬והפירות הנושרים מהם‪.‬‬ ‫ידועה פתיחת הרמב"ם להלכות חנוכה‪" :‬מצוות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאוד‪ ,‬וצריך האדם‬ ‫להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו‪ .‬אפילו אין לו מה יאכל‬ ‫אלא מן הצדקה‪ ,‬שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק"‪.‬‬ ‫‪ 1‬הליכות שלמה‪ ,‬ירושלים תשס"ז‪ ,‬עמ' ער‪.‬‬ ‫כד מתבוננים בסוגיית חנוכה‪ ,‬מתגלה לפנינו דבר מעניין‪ .‬כל הסוגיה מכילה כמה הלכות בודדות‪ ,‬המשתרעות על‬ ‫שלושה דפים‪ ,‬וכשנגשים לפסק ההלכה בשו"ע ונו"כ הרי היא ארוכה מני ארץ‪ ,‬ומה עוד שסוגיה זו כשהיא עולה על‬ ‫שולחן מלכים הרי היריעה מתרחבת לאין‪-‬שיעור‪ .‬אולי אפשר להעלות רעיון בדרך דרוש – בהקדם המבואר בספרן של‬ ‫צדיקים ש'חנוכה' כל עניינו בהתגלות תורה שבע"פ‪ ,‬כפי שהעלה רבי צבי אלימלך מדינוב בספרו 'בני יששכר' )כסלו‪,‬‬ ‫מאמר ב סע' יד(‪" :‬הנה הנס הזה נעשה בזמן הפסקת הנבואה‪ ,‬וכדי שלא יאמרו ישראל ח"ו אבדה תקוותינו באין חזון‬ ‫נפרץ‪ ,‬ואין נביא וחוזה‪ ,‬הנה עשה השי"ת בזמן ההוא את הנס הזה‪ ,‬להורות על מעלת התורה‪ ,‬שהיא עדיפה מנבואה‪ ,‬ועל‬ ‫ידה רואה איש הישראלי כל הנסתרות ע"י האור הגנוז בה‪ ,‬הנה בעבור זה‪ ,‬הנס לא ניתן לכתוב בדברי נבואה‪ ,‬כי זה כל‬ ‫עיקרו של הנס‪ ,‬להתוודע ולהגלות אשר שגבר מעלת אור התורה בריבוי יתירה מדברי נבואה"‪ .‬יסוד זה מתבאר‬ ‫בהרחבה ב'רסיסי לילה' )דף פ‪-‬פא( לרבי צדוק הכהן מלובלין‪" :‬כי התחלת גילוי תורה שבע"פ היה מעת חתימת‬ ‫הנבואה; וסילוק גילוי השינה בישראל‪ ,‬שלא היה בבית שני וכו'‪ .‬ואח"כ נמסרה ההנהגה לאנשי כנה"ג בהנהגת תורה‬ ‫שבע"פ‪ .‬ומהם והלאה שייך הקבלה פה אל פה‪ ,‬דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאמרם בכתב )גיטין ס ע"ב( שאי אפשר‬ ‫להשיג אמיתות שבלב החכם‪ ,‬אלא בקבלה פה אל פה"‪ .‬וכידוע השורש של תורה שבע"פ הוא שניתן לחז"ל לדרוש על כל‬ ‫קוץ שבתורה תלי תלים של הלכות‪ ,‬ומה מתאים שדייקא הסוגיא של חנוכה שהוא השורש של תורה שבע"פ – רואים‬ ‫במוחש איך שמסוגיא קצרה‪ ,‬מתרחבת היריעה משנה לשנה‪.‬‬

‫‪à‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫למה הקפידו כל כך בחנוכה על פרסום הנס יותר ממועדים אחרים‪ ,‬ומדוע נתייחדה מצוות חנוכה‬ ‫שפרסום הנס מתקיים בה דווקא ברשות הרבים‪ ,‬בשונה מפרסום הנס בפסח ופורים? מצאתי שהחת"ס‬ ‫בדרשתו לחנוכה שנת תקס"ח נגע בזה‪" :‬יש להבין מ"ט קבעו הנר על הפתח ברה"ר כדי לפרסם הנס‬ ‫ביותר ולא סגי להו כעין פרסום נס דאורייתא באכילת פסח וסיפור יציאת מצרים ומגילת אסתר‬ ‫שנעשה בתוך הבית‪ ,‬ולא על פתח הבית מבחוץ"‪.‬‬ ‫והוא דורש ואומר שבנס במצרים ובפורים לא הראה חיבתו לנו כל כך‪ ,‬שהרי היה אפשר להעלות סברא‬ ‫שחולל את הנסים למען ידעו כל באי עולם כי "ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬נס‬ ‫חנוכה במציאת פך השמן התרחש בסתר בבית המקדש‪" ,‬ומי ידע וראה זה‪ ,‬רק הכוהנים הניגשים אל‬ ‫ה'‪ ,‬והרוצה יכחיש כל אלו ואין כבוד לשמו‪ ,‬ולא היה בכל זה שום צורך רק להודיע לנו חיבתו ורצונו‬ ‫עמנו"‪ .‬לכן‪ ,‬מדה כנגד מדה‪ ,‬דווקא נר חנוכה יש לפרסמו ביותר ברשות הרבים בפומבי‪.2‬‬ ‫גם האבני נזר מחדש שייחודיותה של מצוות נ"ח‪ ,‬היא שמקום ההדלקה הוא בחוץ‪ ,‬כדי לפרסם את הנס‬ ‫‪ 2‬דרשות חת"ס ח"א‪ ,‬דף סד טו"ב‪ .‬בכך הוא מפרש בדרך דרוש את דברי המדרש )פליאה(‪' :‬הדודאים נתנו ריח – זה‬ ‫ראובן בשעה שהציל את יוסף‪ ,‬ואל פתחינו כל מגדים – זה נר חנוכה שעל הפתח'‪.‬‬ ‫היו שהעלו הסבר היסטורי‪ ,‬והוא על פי המסופר בידי הרמב"ם ב'אגרת השמד' )מהדרות הרב יצחק שילת‪ ,‬עמ' מב(‪:‬‬ ‫"וידוע מה שקרה לישראל במלכות יון הרשעה מגזירות קשות ורעות‪ ,‬ומכללן שלא יסגור אדם פתח ביתו כדי שלא‬ ‫יתייחד לעשות מצוה בסתר"‪ .‬מקור לדבריו הוא ב'מדרש חנוכה' שהתפרסם ע"י ר' אברהם ברלינר בשנת תרל"א )עיתון‬ ‫המגיד‪ ,‬תרל"א‪ ,‬חוב' נ( ומשם העתיקו א' יעללינק ב'בית המדרש' ח"ו‪ ,‬תרל"ח‪ ,‬עמ' ‪ .1‬שם נאמר‪" :‬עמדו וגזרו כל בן‬ ‫ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו ידקר בחרב‪ ,‬וכל כך למה? כדי שלא יהיה ישראל כבוד ולא רשות‪ ,‬שכל בית‬ ‫שאין לו דלת אין לו כבוד וצניעות‪ .‬וכל הרוצה ליכנס נכנס בין ביום בין בלילה‪ .‬כיון שראו ישראל כך‪ ,‬עמדו ובטלו כל‬ ‫דלתות בתיהם ולא היו יכולים לא לאכול ולא לשתות ולא לשמש מטותיהם‪ ,‬בשביל גנבים ולסטים ופריצי יוונים‪ ,‬ולא‬ ‫רואים שינה בעיניהם לא יום ולא לילה‪ ...‬אמרו לפני הקב"ה‪ :‬רבש"ע כמה אנו יכולים לסבול‪ ,‬אמר להם בעוון מזוזה‪,‬‬ ‫אלא אעפ"כ רווחא הנמצא בגזרה זו‪."...‬‬ ‫ניסוח אחר במדרשים שפורסמו לאחרונה‪ ,‬מציירת תמונה שונה קצת‪ ,‬אבל גם לפי נוסח זה הגזרה היתה גם סביב‬ ‫הדלת‪ ,‬וז"ל‪" :‬בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל‪ ,‬שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו שאין לשונאי‬ ‫ישראל ]=לו[ חלק ונחלה באלוקי ישראל‪ .‬מיד הלכו ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם" )אוצר מדרשים‪ ,‬עמ' ‪.(192‬‬ ‫רבי שלמה זלמן אויערבאך העלה בטעם התקנה הסבר ייחודי משלו‪" :‬באותה תקופה‪ ,‬שמטרת היוונים היתה‬ ‫השכחת התורה ח"ו‪ ,‬רצו להראות שהשמן צריך להאיר לא רק את הנשמה אלא גם את הגוף צריך להיות בבחינת אור‪.‬‬ ‫לכן 'הדליקו נרות בחצרות קדשיך' להאיר גם בחוץ‪ ,‬ולכן מדליקים בפתחי הבתים‪ ,‬לרמוז שיש להאיר לא רק את‬ ‫הפנימיות אלא גם את החיצוניות‪ .‬לכן זמנה 'משתקע החמה'‪ ,‬שאז אור וחושך משמשים בערבוביא‪ ,‬אז מאירים בנר‬ ‫חנוכה לרמז על הגוף והנשמה המעורבים ביחד‪ ,‬שיש להאיר באור הנשמה גם את הגוף"‪ .‬על פי דברים אלו יש שהעלו‬ ‫שעם נצחון החשמונאים‪ ,‬התקינו שוב את הדלתות ואת הבריחים והמנעולים‪ ,‬לכן ציוו להדליק את הנר על יד הפתח‪:‬‬ ‫א( כדי להוציא מלבם ולהראותם שאנו מקדשים את דלתותינו ופתחינו‪ ,‬ב( שכל העובר יראה שאנו מדליקים בעוד וגאון‬ ‫את הנר על יד הדלת והמנעול שהתקינו‪ .‬הראשון שהעלה רעיון זה‪ ,‬הוא כנראה הרב אשר גרוניס ]נכד אחותו של‬ ‫החדושי הרי"ם[ רב בעיר וילטשין )פולין(‪ ,‬ולאחר מלחה"ע הראשונה היגר לויילס שבאנגליה וכיהן כרבה של העיר‬ ‫קארדיף‪ ,‬בספרו פרי אשר‪ ,‬תל אביב תש"ו‪ ,‬ח"ב עמ' קע‪ .‬אחריו העלה את הרעיון הרב ירוחם ליינר אדמו"ר מראדז'ין‪,‬‬ ‫ושמע מפיו הגאון רבי דוד קאהן‪ ,‬מרבני שכונת פלאטבוש )ברכת יעב"ץ‪ ,‬מועדים‪ ,‬ברוקלין תשמ"ז‪ ,‬ח"א עמ' קמב(‪ ,‬והוסיף‬ ‫עליו מדידיה בידו הגדולה‪ .‬האריך ברעיון זה‪ :‬הרב אברהם קורמן‪ ,‬פיענוח אגדות‪ ,‬תל אביב תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.259-258‬‬ ‫למרות ש"מדרש" זה התפרסם יחסית מאוחר‪ ,‬אולם נראה שהיה נפוץ בידי הקדמונים‪ ,‬מכך שפרטים רבים‬ ‫המובאים בכתביהם‪ ,‬לא מצאנו שורשם אלא במדרש זה‪ .‬לדוגמת‪ :‬גזירת כתובה‪ ,‬לכתוב על קרן השור‪ ,‬בתולה נשאת‬ ‫תבעל להגמון‪ ,‬והן גזרות שנזכרו בפיוטי הראשונים‪ .‬כן מוזכר בו י"ב בני חשמונאי‪ ,‬שלא מצאנו זכרם במקום אחר‪ .‬כן‬ ‫נראה שעל מדרש זה מבוסס היוצר 'אודך כי אנפת'‪.‬‬ ‫כן אפשר להצביע על מדרשים אלו למקור למש"כ הרמב"ם אודות גזרת היוונים‪" :‬ופשטו ידם בממונם"‪ ,‬היינו מכך‬ ‫שבתיהם היו פרוצים כהפקר‪ .‬והפלא שה'מעשה רקח' על הרמב"ם הגיה בדברי הרמב"ם‪" :‬ופשטו ידם בבנותיהם"‪,‬‬ ‫ותיקן שצריך לומר "בבתיהם"‪ ,‬וכיוון למרשים אלו!‬

‫‪á‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫לרבים‪ ,‬ובכך הוא מיישב את תמיהת האחרונים על דברי המ"מ‪ .‬הרמב"ם מחדש שיש חיוב לעני למכור‬ ‫כסותו בעבור נר חנוכה‪ ,‬ולדעת המגיד משנה המקור לדבריו הוא ההלכה לגבי ארבעה כוסות‪ ,‬שאפילו‬ ‫עני שבישראל ימכור כסותו )פסחים צט‪ ,‬ב(‪ ,‬והטעם משום פרסומי ניסא‪ .‬כל שכן נר חנוכה שעדיף‬ ‫מקידוש היום‪ .‬רבים ושלמים עמדו על 'כל שכן' זה‪ ,‬ותמהו למה נר חנוכה עדיף מד' כוסות‪ .3‬אך לטעמו‬ ‫של האבנ"ז‪ ,‬הרי פרסום הנס של ד' כוסות המתקיים רק לבני ביתו אינו דומה לדרגת פרסום הנס של‬ ‫נ"ח המיועד לבני רה"ר‪ ,‬וזהו 'כל שכן' נר חנוכה‪ ,‬שבשבילו בוודאי יש למכור כסותו‪.4‬‬

‫פרק א‪ :‬מקום ההדלקה‬ ‫לשון הברייתא )שבת כא ע"ב(‪" :‬תנו רבנן‪ ,‬נר חנוכה מצווה להניחה‪ 5‬על פתח ביתו‪ 6‬מבחוץ‪ .‬אם היה‬ ‫בעלייה – מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים‪ .‬ובשעת הסכנה‪ ,‬מניחה על שולחנו ודיו"‪.7‬‬ ‫המקום המועדף הוא על פתח הבית מבחוץ‪ .‬בטעם ההנחה על פתח הבית‪ ,‬ביאר רש"י‪" :‬כדי לפרסם‬ ‫הנס"‪ ,8‬והוסיף המאירי‪ :‬לעוברי דרכים‪.‬‬ ‫בית או חצר‬ ‫יש מהראשונים – ובראשם בעלי התוספות – שהבינו שהגמרא מיירי בבית הפתוח ישירות לרה"ר‪ ,‬אבל‬ ‫באופן שביתו פתוח לחצר‪ ,‬מניחו על פתח החצר הפונה לרה"ר‪ ,9‬מחוץ לפתח‪.10‬‬

‫‪ 3‬לח"מ; לחם חמודות; שבות יעקב‪ ,‬ח"ג סי' מט; מאמר מרדכי‪ ,‬תרעא‪ ,‬ב; מועדים וזמנים‪ ,‬סו"ס קנ‪.‬‬ ‫‪ 4‬שו"ת אבנ"ז או"ח סי' תקא‪.‬‬ ‫‪ 5‬אע"פ ש'נר' משמש לשון זכר גם בלשון חכמים )תוספתא ברכות‪ ,‬ו‪ ,‬ה‪ :‬נר טמון; תוס' תרומות‪ ,‬י‪ ,‬ט‪ :‬נר מלא ועוד‪ ,‬וגם‬ ‫בלשון נקבה‪ :‬תוס' שבת‪ ,‬יא‪ ,‬יב‪ :‬שתי נרות‪ ,‬ועוד(‪ .‬בעלי התוס' הוכיחו מלשונם בסוגיה זו שנר משמש בשתי הלשונות‪,‬‬ ‫ראה תוס' חגיגה דף כה ע"א‪ ,‬וכן בקידושין דף ב ע"ב‪ ,‬ותוס' הרא"ש שם‪ .‬מאידך יש שהעלו שזה שנקטו "נר חנוכה"‬ ‫בלשון נקבה משום שראו ב"חנוכה" את עיקר הביטוי‪ ,‬כלומר שזה נובע מהסמיכות של נר‪-‬חנוכה‪ .‬כן כתב ב'ראש יוסף'‬ ‫על אתר ד"ה אמר רב הונא; וראה מה שהעיר עליו ב'ילקוט הגרשוני'‪ ,‬תרעא‪ ,‬ד‪ .‬כדברי הראש יוסף כתב מד"ע הרב ח"י‬ ‫ערנרייך אב"ד דעווא‪ ,‬אוצר החיים‪ ,‬א )תרפ"ה(‪ ,‬עמ' מה‪ .‬אולם צ"ב שהרי מצאנו כמה פעמים שחכמים השתמשו בלשון‬ ‫נקבה‪ :‬תוספתא שבת‪ ,‬יא‪ ,‬יב‪" :‬שתי נרות"; גמרא ברכות נג‪ ,‬ב‪" :‬נר טמונה"; שבת‪ ,‬כב‪ ,‬כ‪" :‬זה נר מערבי שנותן בה שמן‬ ‫כמידת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים"‪ .‬שם‪ ,‬קנא‪ ,‬ב‪" :‬נר שכבה והולכת"; מנחות פח‪ ,‬ב‪" :‬נר שכבתה"‪.‬‬ ‫וראה אצל רבי חנוך ארנטרוי אב"ד מינכן‪ ,‬עיונים בדברי חז"ל ובלשונם‪ ,‬ירושלים תשל"ח‪ ,‬עמ' י‪.‬‬ ‫‪ 6‬הטעם שדווקא סמוך לפתח‪ :‬שאם ירחיקנו להלן מהפתח‪ ,‬אינו ניכר שבעל הבית הניחו שם‪ ,‬כך מסביר רש"י‪ .‬ויש‬ ‫שנימקו‪ :‬מפני פרסום הנס של הנכנסים והיוצאים )ב"ח ד"ה ואם היה דר בעליה(‪ .‬טעם על פי דרש‪ ,‬ראה דרשות חת"ס‪,‬‬ ‫דף ד טו"ג‪.‬‬ ‫‪ 7‬ברייתא זו מובאת אצל גדולי הגאונים והראשונים במילואה‪ :‬שאילתות )וישלח שא' כד(; סדור רע"ג‪ ,‬הל' חנוכה;‬ ‫רי"ף על אתר ומשם לכל הראשונים וכן נפסק בשו"ע‪.‬‬ ‫‪ 8‬וכ"ה‪ :‬ריבב"ן‪.‬‬ ‫‪ 9‬תוס' על אתר‪ ,‬וכ"כ רשב"א ופסקי רי"ד; רבנו ירוחם נתיב ט ח"א בשם יש מפרשים; ומשם לשו"ע סע' ה‪.‬‬ ‫תוס' מביאים ראיה לדבריהם מדברי הגמרא לקמן )כג ע"א( "חצר שיש לה ב' פתחים"‪ ,‬שמשמע שמדליקים ע"י‬ ‫פתח החצר‪ .‬וכן מדברי הגמרא "נר שיש לו שתי פיות עולה לשנים"‪ ,‬שמשמע לשני בתים‪ ,‬ואם היו מניחים על פתחי‬ ‫בתיהם היה לזה מימין ולזה משמאל‪ .‬עוד הקשו הראשונים על רש"י מהמשנה‪" :‬הניח חנווני נרו מבחוץ‪ ,‬ר"י פוטר"‪,‬‬ ‫והרי לרש"י מדליקים מבפנים‪.‬‬ ‫לגבי הראיה הראשונה‪ ,‬מיישבים שרש"י מפרש אחרת את דבריהם‪ ,‬והוא שיש לבית שני פתחים לחצר‪ ,‬וצריכים נר‬

‫‪â‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫אך דעת ראשונים אחרים‪ – 11‬ובראשם רש"י – שלא חילקו‪ .‬לדעתם‪ ,‬בין אם הדלת פתוחה לרחוב ובין‬ ‫אם פתוחה לחצר‪ ,‬מניח את הנר בפתח הבית‪.12‬‬ ‫יש מי שחידש והשווה בין שתי הדעות‪ ,‬שגם לדעת רש"י אינו צריך להניח ברה"ר‪ ,‬ושרי להניח בחצר‬ ‫דווקא כשרבים גרים בה‪ ,‬כי אז יש פרסום גדול; אבל בחצר שאין דרים בה רבים‪ ,‬אינו יוצא בחצר‪ .‬כמן‬ ‫כן אם רוצה יכול בכל אופן להניח ברה"ר‪.13‬‬ ‫לדעת רש"י מקום הנחת הנרות בפתח תלויה במחלוקת‪ .‬י"א שאם היה ביתו פתוח לרה"ר – מניחו‬ ‫בפתח הבית מבחוץ‪ ;14‬ויש סוברים שמניחו בפנים‪.15‬‬ ‫מקום ההנחה בחצר‬ ‫ויש שהבינו אחרת בדעת רש"י‪ ,‬שמניחו בפתח החצר מבפנים – סמוך לרה"ר‪ ,‬באופן שיראו העוברים‬ ‫ברה"ר‪ .16‬ויש הוסיפו שגם לדעת רש"י‪ ,‬אם רצה יכול להניחו בחוץ ממש‪ .‬וכן היה המנהג בזמן התלמוד‬ ‫כפי שמוכח במשנה של גמל‪ .‬ולא עוד אלא שאם אפשר לו‪ ,‬מצוה להניחו מבחוץ ממש‪.17‬‬

‫לכל פתח‪ .‬ולגבי הראיה השנייה העלה הפר"ח שמיירי בדלת ללא מזוזה‪.‬‬ ‫לגבי הקושיא מדינו של חנווני‪ ,‬יש לומר בפשיטות שהכניסה לחנות היא ישירות מרה"ר‪ ,‬ראה לקמן הע' ‪ .17‬רבי‬ ‫יצחק הכהן ראפפורט אב"ד ירושלים העלה כמה יישובים לדעת רש"י‪ ,‬ראה שו"ת בתי כהונה‪ ,‬אזמיר תצ"ו‪ ,‬ח"ב‪ ,‬חלק‬ ‫בית ועד‪ :‬הגהות לסמ"ג הלכות חנוכה‪ ,‬דף טז טו"ד‪.‬‬ ‫‪ 10‬ראשונים הנ"ל‪ ,‬אולם בתוס' לא דייקו לכתוב כן‪.‬‬ ‫‪ 11‬רוב הראשונים ובראשם הרי"ף רמב"ם ורא"ש העתיקו את לשון הגמרא ללא שום חילוקים ואוקימתות‪ ,‬משמע‬ ‫שס"ל כרש"י‪ ,‬וכן כתב בערוה"ש‪ ,‬סע' כ‪ ,‬בדעתם‪ .‬כפירוש רש"י פירשו‪ :‬ספר הנר למסכת שבת‪ ,‬לרבי זכריה אגמאתי‪,‬‬ ‫שנכתב בשנת ד'תתק"ן‪ ,‬ירושלים תש"ע; ריטב"א; או"ז; סמ"ג; שבה"ל; ר"ן‪ .‬רבי יוסף צבי הלוי אב"ד יפו תמה על‬ ‫השו"ע שהתעלם מדעת רש"י והראשונים‪ ,‬בספרו אמירה נעימה‪ ,‬ירושלים תש"ח‪ ,‬עמ' תקלו‪ .‬מן הענין לציין להנהגת‬ ‫רבי צבי פסח פראנק אב"ד ירושלים‪ ,‬שהדליק על פתח ביתו‪ ,‬היות שפתח ביתו היה נראה מרה"ר‪ ,‬ראה מקראי קודש‪,‬‬ ‫סו"ס יז‪ ,‬בהג' הררי קודש‪ .‬סברא זו נמצאת גם בשם החזו"א‪ ,‬דינים והנהגות‪ ,‬בני ברק תשנ"ו‪ ,‬עמ' קו‪.‬‬ ‫‪ 12‬רש"י ר"ן‪ ,‬או"ז סי' שכג; סמ"ג הלכת חנוכה בשם ר' יצחק; פסקי ריא"ז ]יוצא שאינו סובר כזקנו הרי"ד![‪ .‬המאירי‬ ‫רצה להביא ראיה לרש"י מהגמרא לקמן )דף מה( "מהו לטלטולי שרגא בחנוכה"‪ ,‬אולם בסוף דחה את הראיה‪ .‬וראה‬ ‫ב"ח סוף תרעא בשם ר"י הבחור‪ .‬בפירוש ריבב"ן ציין לשני הפירושים‪.‬‬ ‫לכאורה יש להבין בשיטת רש"י‪ ,‬הלא בהנחת הנר ברה"ר יהיה יותר פרסום‪ .‬יש מי שביאר שאם יניחו ברה"ר‬ ‫יאמרו שכוונתו להאיר לרה"ר‪ ,‬וליכא היכר מצווה‪ ,‬לפיכך מניחה על פתח ביתו הפתוח לחצירו‪ ,‬שלא חסר שם אור )ראש‬ ‫יוסף‪ ,‬לרבי יוסף אישקאפה‪ ,‬אזמיר תי"ח‪ ,‬חידושים לחנוכה‪ ,‬דף פט טו"ד(‪.‬‬ ‫‪ 13‬חכמת מנוח‪ ,‬ביאור רש"י ]לפי דבריו מיושב למה נפסק להלכה כדעת מיעוט הראשונים‪ ,‬וד"ל[‪ .‬ביאור בדבריו העלה‬ ‫רבי יוסף צבי הלוי )לעיל הע' ‪.(11‬‬ ‫‪ 14‬חי' הר"ן‪ ,‬והרא"ם לסמ"ג; וראה בביאורי רבי יונה נבון לרא"ם )נספח לספרו שו"ת נחפה בכסף‪ ,‬קושטא תק"ח(‬ ‫שהסביר את דעת רש"י‪.‬‬ ‫‪ 15‬פר"ח‪ ,‬תרעא‪ ,‬ה‪ ,‬על פי רש"י בחלון שמניחו בפנים‪.‬‬ ‫‪ 16‬וכך מתיישבות תמיהות תוס'‪ ,‬רבנו ירוחם וריטב"א בדעת רש"י‪ .‬מאירי שם בשם יש שפירש‪ .‬וראה פר"ח שחיזק את דעת‬ ‫רבנו ירוחם מכמה לשונות של רש"י בתלמוד‪ .‬וכן נראה דעת הרש"ב מליובאוויטש‪ ,‬ספר המאמרים – תרמ"ג‪ ,‬ראש עמ' לו‪.‬‬ ‫ר"מ קזיס מבאר בדעת רש"י‪" :‬מכל מקום מי שפתח ביתו אינו נראה לבני רה"ר מדליק על פתח ביתו‪ ,‬וסגי בהכי‬ ‫שיהיה פרסום הנס לבני החצר‪ ,‬כי לא חלקו חכמים בכך"‪ .‬ויש לעיין בב"ח סוד"ה נר‪.‬‬ ‫‪ 17‬ריטב"א‪ .‬כעי"ז בחידושי ר"מ קזיס‪ ,‬ביישבו קושיית תוס' מעל רש"י מסוגיה דגמל‪" :‬י"ל שמיירי שהבית ]החנות[‬ ‫פתוח לרה"ר ]וכ"כ בתוס' הרא"ש‪ ,‬ופירוש רא"ם על הסמ"ג‪ ,‬כדי ליישב קושיית תוס' על רש"י[‪ .‬א"נ שהניחו ברה"ר כדי‬

‫‪ã‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫להלכה נפסק בשו"ע כדעת תוס' )תרעא‪ ,‬ד(‪" :‬מניחו על פתח הסמוך לרה"ר מבחוץ‪ .‬אם הבית פתוח‬ ‫לרה"ר מניחו על פתחו‪ ,‬ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר"‪ .‬וכן פסקו האחרונים‪.‬‬

‫הגדרת 'חצר' בזמנינו‬ ‫ידועה השמועה בשם החזו"א שבימינו שאין החצר משמשת אלא למעבר או לגינה‪ ,‬ולא לשימוש ביתי‬ ‫כבתקופת חז"ל‪ ,‬ואם ידליק בפתח החצר לא יהא היכר לבית‪ ,‬לכן יש להדליק בפתח הבית הפונה לחצר‪.18‬‬ ‫לעומתו נמצאה שמועה בשם הגריז"ס מבריסק‪ ,‬שגם בזמנינו יש להדליק בפתח החצר‪ ,‬למרות שלא‬ ‫מיועד לתשמיש‪ ,19‬וכן נקטו רבנו דורנו‪.20‬‬ ‫מכל מקום אף לדעת החזו"א אין להדליק בפתח הבית הפונה לחצר‪ ,‬אלא אם כן נראים הנרות לעוברים‬ ‫ושבים ברה"ר‪ .‬אבל אם החצר מוקפת חומה‪ ,‬לדעת החזו"א יש להדליק על חלון ביתו‪ .21‬ויש שהמליצו‬ ‫להדליק בשני הפתחים‪ ,‬בפתח הבית ובפתח החצר‪.22‬‬ ‫כן נמצאה שמועה בשם הגריז"ס מבריסק שאם פתח החצר אינו פתח גמור לחייב אותו במזוזה‪ ,‬אין‬ ‫להדליק שם נ"ח‪ ,23‬ולמעשה רבני דורנו לא נקטו כך‪.24‬‬ ‫פרק ב‪ :‬המיקום על יד הפתח‬ ‫שמועת רבה בגמרא‪ :‬מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח‪ ,‬והטעם – כדי שיהא ניכר שבעה"ב הניחו שם‪,25‬‬ ‫ויש שהטעימו שהנכנסים והיוצאים יראו אותו‪.26‬‬ ‫לדעת הסוברים שהטפח הסמוך לפתח מעכב‪ ,‬יש חידשו שאם כמה הדליקו ליד הטפח הסמוך לדלת ולא‬ ‫נשאר מקום לאחרים‪ ,‬יש להם להדליק בצד ימין‪ ,‬כדי שיונח סמוך לדלת‪ .27‬אך אחרים סוברים כי רבים‬ ‫לפרסם הנס יותר‪ ,‬ואע"פ שאין מצוותו שם‪ ,‬מ"מ איהו למצווה איכוון"‪ .‬וכיון לדברי הרא"ם בביאורו לסמ"ג )ד"ה על‬ ‫פתח ביתו(‪" :‬אע"ג שאין מצוותו בחוץ‪ ,‬כיון דלפרסומי מצוה קמכוין‪ ,‬פטור הוא"‪.‬‬ ‫וכן הוכיח בארוכה רבי יצחק הכהן ראפפורט )לעיל הע' ‪ .(9‬וסיים ששוב מצא כן בריטב"א כ"י‪.‬‬ ‫‪ 18‬שו"ת אז נדברו‪ ,‬ח"ה סי' לט; דינים והנהגות‪ ,‬בני ברק תשנ"ו‪ ,‬עמ' קו; ארחות רבנו‪ ,‬בני ברק תשנ"ח‪ ,‬ח"ג עמ' ג‪.‬‬ ‫‪ 19‬שבות יצחק‪-‬חנוכה‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪ ,‬עמ' ז‪.‬‬ ‫‪ 20‬הליכות שלמה פרק יב ס"ק ו‪" :‬נראה פשוט שמה שאמרו להדליק בפתח החצר אינו דווקא משום שיש על החצר שם‬ ‫בית ממש‪ ,‬אלא משום שהתם הוי פרוסמי ניסא טפי‪ ,‬וכיון שכן לא בעינן תשמישי דיורין אלא די בכך שחצר זו משמשת‬ ‫לו לכניסה ויציאה והדבר ניכר שזהו שימושו‪ ,‬ועי"ז יודעים בני רה"ר שנר זה הודלק ע"י דיירי הבית"‪.‬‬ ‫‪ 21‬שו"ת אז נדברו‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ 22‬הגאון ר' שריה דבליצקי‪ ,‬מכתבו ב'אור תורה'‪ ,‬כסלו תשל"ו‪ ,‬עמ' רכג‪ ,‬ולדעתו הברכות יברך על פתח החצר‪.‬‬ ‫‪ 23‬מועדים וזמנים‪ ,‬ח"ו סי' פח‪.‬‬ ‫‪ 24‬הליכות שלמה‪ ,‬עמ' רעא; דעת רבי יוסף שלום אלישיב הובאה בספרו של ר"י דרזי‪ ,‬שבות יצחק – חנוכה‪ ,‬עמ' ז;‬ ‫תשובות והנהגות‪ ,‬ח"ב סי' שמב‪ ,‬ושכן המנהג העתיק בירושלים‪.‬‬ ‫‪ 25‬רש"י‪.‬‬ ‫‪ 26‬ב"ח‪ .‬ובד"מ ס"ק ט שנראה שכך ניכר שהודלק לשם חנוכה! החת"ס )ד"ה בטפח( הטעים את הדבר על פי דרוש‪.‬‬ ‫‪ 27‬רבי משה ב"ר זבולון אליעזר היילפרון‪ ,‬תלמידם של הרמ"א ומהרש"ל‪ ,‬וגיסו של מהרש"א‪ ,‬זכרון משה על פירוש‬ ‫רש"י עה"ת‪ ,‬לובלין שע"א‪ .‬ומוסיף שהוא הדין כשאין מזוזה לדלת‪ ,‬ידליק מצד ימין‪ ,‬ואם ייחסר מקום לטפח הסמוך‬

‫‪ä‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫המדליקים על פתח אחד‪ ,‬רשאים להניח הנרות זה בצד זה – בהפסק הראוי – אף שרק נרותיו של‬ ‫הראשון הם בטפח הסמוך לפתח‪ ,‬הואיל וניכר הדבר שכל הנרות שייכים לפתח זה‪.28‬‬ ‫גם המניח בפנים הדלת מקיים פרסום הנס על ידי בני הבית‪ .29‬ויש שלא קיבלו סברא זאת‪ ,‬ולדעתם‬ ‫רבים ההולכים לצורך עסקיהם‪ ,‬נכנסים גם לבית חבריהם‪.30‬‬

‫באיזה צד מן הדלת‬ ‫מצוה להניחו משמאל הכניסה לבית‪ ,‬כדי שתהיה מזוזה בימין ונר בשמאל‪ ,31‬ועומד בין שתי מצוות‪.32‬‬ ‫ואם הניחה בימין‪ ,‬י"א שיצא‪ ,33‬ויש להוכיח מכמה ראשונים החולקים ולדעתם צד שמאל מעכב‪.34‬‬ ‫כשאין מזוזה בפתח‪ ,‬נחלקו באיזה צד מניחו‪ .‬דעת הראבי"ה שיש להדליק בצד ימין‪ ,‬שהרי הטעם לצד‬ ‫שמאל הוא שיהא מסובב במצוות‪" ,‬הא לאו הכי מדליק בימין"‪ .35‬וכן נפסק בטוש"ע‪ ,‬תרעא‪ ,‬ז‪ .‬וכמה‬ ‫לדלת‪ ,‬ימשיכו להדליק מצד שמאל‪ ,‬וכך יהיו גם מסובבים במצוות‪ .‬בכותרת לחידושו זה כתב‪" :‬נר חנוכה כשאין בפתח‬ ‫מזוזה ידליק אחד מבני הבית משמאל"‪ ,‬וכותרת זו מטעה‪ ,‬כאילו שכוונתו שבכל אופן ינהגו כך‪ ,‬ואכן כך הבין ]בטעות[‬ ‫החו"י שכתב ב'מקור חיים' )תרעא( בשם זכרון משה‪" :‬אם אין מזוזה ושנים מדליקים‪ ,‬מדליק אחד מזה‪ ,‬ואחד מזה"‪.‬‬ ‫‪ 28‬הליכות שלמה‪ ,‬פרק יד סע' א‪.‬‬ ‫‪ 29‬רשב"א‪ ,‬דף כא ע"ב‪.‬‬ ‫‪ 30‬נר מצוה למהר"ל‪ ,‬מהדורת מכון ירושלים‪ ,‬עמ' קח‪ .‬מהר"ל סובר שפרסום הנס מעכב‪ ,‬ולכן אין להדליק אחרי הזמן‪,‬‬ ‫וראייתו מכך שהלא צריך ליתן שמן כשיעור‪ .‬רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ – יישב את קושייתו‪" :‬צריכים‬ ‫ליתן כשיעור מפני שיש שיעור ששיערו חז"ל שבשיעור הזה יכולים העולמות להאיר‪ ,‬כי ידוע כשאדם רואה איזה דבר‬ ‫חידוש‪ ,‬א"א לחוק אותו בשכלו כרגע‪ ,‬וחז"ל היו בקיעים בשיעורים אשר ראוי לחוק בשכלו" )נר ישראל‪ :‬פירוש על ספר‬ ‫ליקוטי רה"ג‪ :‬סודות על‪-‬שם מ"ב‪ ,‬ווילנא ]למברג[ ת"ר‪ ,‬ס"ק מט‪ ,‬דף טו ע"א(‪.‬‬ ‫‪ 31‬דעת רבא‪ ,‬דף כב ע"א‪.‬‬ ‫‪ 32‬סדור רע"ג‪ ,‬עמ' ק; תורתן של ראשונים‪ ,‬מכתבי הגאונים‪ ,‬י"ל על ידי ר' חיים מאיר הורביץ‪ ,‬פפד"מ תרמ"ב‪ ,‬עמ' ‪;18‬‬ ‫מעשה הגאונים‪ ,‬י"ל על ידי אברהם אפשטיין‪ ,‬ברלין תרע"א‪ ,‬עמ' ‪ ;44‬המנהיג‪ ,‬סי' קמח‪.‬‬ ‫‪ 33‬לח"מ פ"ד ה"ד בדברי המגיד משנה‪ .‬והוכיח כך מלשונו מההלכה של 'נר שיש לו שתי פיות עולה לשנים'‪ ,‬שחידש ]דלא‬ ‫כתוס'[ שמדובר שפתחי שני בתים הסמוכים זה לזה‪ ,‬בכדי שהנר הוא לכל פתח בטפח הסמוך לו‪ .‬והקשה עליו הלח"מ‪:‬‬ ‫הרי בעינן נר חנוכה בשמאל‪ ,‬ובכהאי גוונא הרי נר של בית אחד הוא מצד ימין?! ומיישב‪" :‬אפשר שסובר הרב המגיד‬ ‫שלא בעי הכי ]צד שמאל[ אלא לכתחילה אבל אינו מעכב"‪ .‬וראה חידושי מהרצ"א‪ ,‬על הרמב"ם הל' ד ]עמ' קמד[‪ .‬וכן‬ ‫כתב הפר"ח )תרעא‪ ,‬ז( ללא שום מקור וללא הסבר‪.‬‬ ‫אם צד שמאל של הפתח אינו מספיק לנרות של כל בני הבית ]כגון בישיבה[‪ ,‬מחדש רבי שלמה זלמן אויערבאך שרשאי‬ ‫להניח בצד ימין‪ ,‬ונימוקו עמו שהדין של שמאל אינו מעיקר דין ההדלקה אלא הידור )הליכות שלמה‪ ,‬פרק יד ס"ק א(‪.‬‬ ‫‪ 34‬כן מוכח מדברי רש"י ותוס'‪ .‬רש"י הוא בסוגיית נר שיש לה שתי פיות עולה לשנים )דף כג ע"ב(‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬היינו‬ ‫למהדרין המדליקים נר לכל אנשי הבית‪ ,‬יכול להדליק בנר כזה עבור שנים מבני הבית‪ .‬ואם נאמר שמניחו בימין יוצא‬ ‫בדיעבד‪ ,‬למה נדחק רש"י לפרש שמיירי למהדרין‪ ,‬הרי היה יכול לפרש כפשוטו שמיירי בשני שכנים‪ ,‬לאחד הנר לימינו‬ ‫ולשני הנר בשמאלו‪ ,‬ועולה לשניהם! וכן מוכח מדברי תוס' )כא ע"ב( שהשיגו על שיטת רש"י שמניחים הנר על פתח‬ ‫הבית הפונה לחצר‪ .‬תוס' מוכיחים דלא כרש"י מסוגיית 'נר שיש לה שתי פיות'‪ ,‬ואם מניח על פתח ביתו‪ ,‬אם כן לאחד נר‬ ‫זה הוא בשמאל כדין‪ ,‬אולם לשני נר זה מימין! מכח קושיא זו חולקים על רש"י ואם היה ס"ל שבדיעבד כשר בימין‪ ,‬אין‬ ‫שום הכרח נגד רש"י‪ .‬וראה אצל רבי דוד אב"ד נאווארדאק‪ ,‬שו"ת גליא מסכת‪ ,‬או"ח סי' ח דף פא ע"א‪.‬‬ ‫‪ 35‬ראבי"ה‪ ,‬הל' חנוכה סי' תתמג; חלק התשובות‪ ,‬סו"ס תתקעג‪ .‬ומסיים‪" :‬וזה זמן גדול שהייתי דן זה הדבר ולא‬ ‫סמכתי על עניות דעתי‪ ,‬עד שאמר לי שוב ה"ר מנחם בשם רבנו אפרים מ"כ ששמע כן מפיו להדליק בימין כשאין לו‬ ‫מזוזה"‪ .‬כוונתו לרבנו אפרים ב"ר יעקב מבונא‪ ,‬תלמידו של רבי יואל אביו של הראבי"ה‪ ,‬וחתנו של הראב"ן‪.‬‬ ‫וכן כתב באו"ז‪ ,‬ח"ב סי' שכג בשם ר' אפרים ]וכ"ה בפסקיו שנדפסו על ידי ר' משה בלוי‪ ,‬ברוקלין תשנ"ז‪ ,‬עמ' נד[‪,‬‬ ‫ובמרדכי‪ ,‬שבת ס' רסו בשם ר' יקר – והוא כינויו של רבינו אפרים‪ .‬וכן נהג מהר"ם מרוטנבורג‪" :‬כשלא היה מזוזה‬

‫‪å‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫הסברים ניתנו לכך‪ :‬ימין עדיף לקיום מצוות‪ ;36‬ועוד שכן המנורה בבהמ"ק היתה בימין‪ ,‬בדרום‪.37‬‬ ‫והב"ח הטעים שכל דבר מצוה עדיף לעשותו בימין‪ ,‬וצריך להדליק בפתח הבית מפני הנכנסים‬ ‫והיוצאים‪ ,‬וכל פינות שאתה פונה אינם אלא לימין‪ ,‬לכן יש להדליק בימין כי לשם כולם פונים ויזכרו‬ ‫בנס מיד כשיראו הנרות דולקים‪.38‬‬ ‫ויש מן הראשונים החולקים וסוברים שאף אם אין מזוזה בימין ידליק בשמאל‪ ,‬כיון שכך תיקנו‬ ‫חכמים‪ ,‬ולא חילקו בדבריהם אף כאשר הטעם אינו מתקיים‪.39‬‬ ‫הלכה זו היתה נוגעת למעשה בתקופת הראשונים‪ ,‬שכן אצל רבים לא היו מזוזות בכל הדלתות‪ .‬ובפרט‬ ‫בפתח הפונה לרה"ר‪ ,‬נמנעו רבים לקבוע בו מזוזה‪ ,‬מחשש גניבה‪.40‬‬ ‫השוכר בית בחו"ל הפטור ממזוזה כל ל' יום‪ ,‬וחל חנוכה בתוך השלושים‪ ,‬והדליק נ"ח בימין כדין מי‬ ‫שאין לו מזוזה בפתחו‪ ,‬ובתוך ימי החנוכה קבע מזוזה‪ ,‬העלה אחד מהאחרונים שיעביר את הנר לצד‬ ‫שמאל‪ ,‬ואין בזה ממה שאמרו בירושלמי )שבת יד‪ ,‬ג( 'קרש שזכה להינתן בצפון יינתן בצפון'‪ ,‬שהרי על‬ ‫דעת כן הדליק תחילה‪ ,‬על מנת ליטלו ממקומו עם קביעת המזוזה‪.41‬‬ ‫גם כשכבר הדליק אחד בצד שמאל‪ ,‬ידליק גם השני שם‪ ,‬למרות שהוא כבר מסובב במצוות‪ ,‬לפי שאין‬ ‫בפתחו‪ ,‬הדליק בימין" )תשובות ופסקים‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬ח"א עמ' שיז(; המנהיג הל' חנוכה סי' קמח בשם גאון ]ולא‬ ‫מצאתי לו חבר[; ר"ן‪ ,‬בשם יש מי שכתב‪ .‬וכן הוא אצל דור האחרון של ראשוני אשכנז‪ :‬מנהגי מהר"ש מאוסטרייך‪ ,‬סי'‬ ‫תקמ‪" :‬שהדליק בבית החורף שאין שם מזוזה"; תלמידו בשו"ת מהרי"ל‪ ,‬סו"ס מ בשם רבו‪ .‬וכן כתב רבי שמואל ב"ר‬ ‫יוסף מלובלין אב"ד בומסלא‪ ,‬לחם רב‪ ,‬פראג שס"ט‪ ,‬סי' תרעב ס"ק ב‪.‬‬ ‫‪ 36‬הגה"מ‪ ,‬חנוכה פ"ד ס"ק ח; ר"ן‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ 37‬הג' רבנו פרץ לסמ"ק‪.‬‬ ‫‪ 38‬כדוגמת הטעם של מזוזה בימין‪ .‬טעם על פי דרוש העלה רבי שמואל מליובאוויטש ובנו הרש"ב‪ ,‬תורת שמואל‪,‬‬ ‫תרל"א‪ ,‬עמ' קה‪-‬קו; ספר המאמרים – תרמ"ג‪ ,‬מאמר לשבת חנוכה‪ .‬וראה עוד‪ :‬רבי ישראל יעקב פישר‪ ,‬ראב"ד‬ ‫ירושלים‪ ,‬אבן ישראל על אגדה ח"א‪ ,‬ירושלים תשנ"ט‪ ,‬עמ' קמח‪-‬קמט‪.‬‬ ‫‪ 39‬אורחות חיים‪ ,‬הל' חנוכה סע' ג; כלבו‪ ,‬סי' מד‪ .‬וכן דעת שבלי הלקט שכתב אחרי שהביא דעת ר' אפרים‪" :‬ויש‬ ‫חולקים עליו‪ ,‬וגם בעיני אינם נראים לי דברי רבינו אפרים זצ"ל‪ ,‬כיון הוא כדי שתהא מזוזה בימין ונ"ח משמאל‪ ,‬מה לי‬ ‫אם הדליק בחוץ מה לי עם הדליק בפנים" ]ודבריו צ"ב[‪ .‬וכן דעת השאילתות לפי ביאור הנצי"ב‪ ,‬העמק שאלה‪ ,‬ס"ק כב‬ ‫)במוע"ז ח"ו‪ ,‬סי' פח תמה על דבריו‪ .‬בס"ק כ העלה הנצי"ב רעיון שיכול להדליק היכן שירצה(‪ .‬וכן נהג רבי שלום‬ ‫מאוסטרייך בשנותיו המאוחרות )מנהגיו‪ ,‬סי' תקמ(‪.‬‬ ‫‪ 40‬רבנו ירוחם‪ ,‬נתיב ט ח"א‪.‬‬ ‫‪ 41‬ועוד‪ ,‬אינו יאה לשנות ממנהג העולם‪ ,‬שלא יחשדוהו שעושה שלא כדין‪ .‬כך כתב רבי אברהם פאלאג'י‪ ,‬שו"ת ויען‬ ‫אברהם‪ ,‬אזמיר תרמ"ו‪ ,‬סי' מט‪] .‬אמר יחיאל‪ :‬לא הבינותי חקירתו‪ ,‬האם יש הו"א שיעבור על תקנת חז"ל בגלל 'ענין‬ ‫של מעליותא' של 'קרש שזכה'‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם נאמר שהקרש זכה‪ ,‬א"כ גם לשנים הבאות נאמר כך‪[.‬‬ ‫לפי חקירתו של הרב פאלאג'י הסתפק רבי ברוך שמעון שניאורסאהן ר"י טשעבין אם בזמננו שמדליקים בפנים ליד‬ ‫הדלת או בחלון‪ ,‬האם יש מקום להקפיד שלא ישנה ממקומו הראשון‪ ,‬כיון שכאן לא שייך לומר "אדעתה דהכי התחיל"‬ ‫)ברכת שמעון‪ ,‬על שו"ע‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬ס' תרעא סע' ז(‪ .‬ומצאתי שבמק"א ביטל רבי ברוך שמעון את הסתפקות הרב‬ ‫פאלאג'י‪ ,‬וקבע שהמושג של 'קרש שזכה' מייחד את מקום הנחת הקרש למקום מקודש יותר‪ ,‬וכגון מיקום צד הראש של‬ ‫הטלית‪ ,‬אבל הכא אין נפק"מ לגבי עצם הנר היכן הוא מניחו )ברכת שמעון עה"ת‪ ,‬ירושלים תש"ן‪ ,‬סו"פ תרומה(‪] .‬אמר‬ ‫יחיאל‪ :‬בחילוקו זה כיוון לדברי גדולים‪ :‬בכורי יעקב‪ ,‬סי' תרל; אמרי אש‪ ,‬או"ח סי' ז; מהר"ם שיק‪ ,‬או"ח סי' עה;‬ ‫כת"ס‪ ,‬יו"ד סי' קמד; אמרי יושר‪ ,‬ח"א סי' עב‪ .‬ויש להעיר על דבריהם מקפידת המהרי"ל שאפילו בדופני הסוכה‬ ‫שהדופן שזכה בצפון יישאר בצפון‪ .‬וכן מדברי החת"ס שהקיש את הלימוד של 'קרש שזכה' גם לעצם מיקום הבימה‬ ‫בבית הכנסת‪ ,‬שו"ת חת"ס‪ ,‬או"ח סי' כח; וכ"כ בשו"ת יהודה יעלה‪ ,‬סי' ג; בית שערים‪ ,‬או"ח סי' נה; לבו"מ‪ ,‬או"ח סי'‬ ‫כח‪ ,‬וראה מחנה חיים מהדו' ג או"ח סי' יד‪[.‬‬

‫‪æ‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫מחלקים בתקנת חכמים‪.42‬‬ ‫כל זה נאמר כלפי המניח את הנר על פתח ביתו מבחוץ‪ ,‬דהיינו על הכותל הסמוך לפתח‪ .‬ואם בכוונתו‬ ‫להניחו בחלל הפתח‪ ,43‬אף הוא מניחו בחצי השמאלי של החלל‪ .44‬ולפי חידוש זה הסתפק הט"ז‪ ,‬האם ראוי‬ ‫להקריבו לקצה השמאלי של חלל הפתח‪ ,‬או שמא אין עדיפות בתוך הפתח ובאיזה מקום שירצה ידליק‪.45‬‬ ‫גובה הנר‪ 46‬לא יהיה לכתחילה למעלה מעשרה טפחים‪ .‬ויש שכתבו שאדרבה מצוה להניחה למעלה‬ ‫מעשרה טפחים ועד י"ח טפחים‪ .47‬יש שכתבו שכיום שמדליקים בפנים‪ ,‬אין להקפיד שיהא למטה‬ ‫מעשרה טפחים‪ ,48‬מאידך יש שהקפידו גם בתוך הבית על השיעור‪.49‬‬ ‫מי שאין לו בית‬ ‫נחלקו הראשונים לגבי מי שאין לו בית‪ ,‬האם מחוייב להדליק ברחוב‪ .‬ממשמעות תשובת רבי יעקב בר‬ ‫יקר שיש להדליק‪ ,50‬מאידך מדברי תוס' משמע שאינו מחוייב‪ ,‬והמדליק ברה"ר לא יצא ידי חובתו‪.51‬‬ ‫ונימוקם עמם‪ ,‬שנר חנוכה אינו חובת גברא אלא חובת הבית‪ .52‬ולכן השט בספינה שאינה מקורה‪ ,‬לא‬ ‫‪ 42‬הליכות שלמה‪ ,‬פרק יג סע' ג‪.‬‬ ‫‪ 43‬הרי חלל הפתח דינו כטפח הסמוך לפתח‪ .‬ראה מטה משה‪ ,‬תתקעט‪ ,‬בשם מהרש"ל‪.‬‬ ‫‪ 44‬ראשונים בשם סה"ת; אר"ח‪ ,‬סמ"ק‪ ,‬מרדכי‪ ,‬משם לשו"ע תרעא‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫‪ 45‬ט"ז ס"ק ו‪.‬‬ ‫‪ 46‬ואזלינן לפי הלהב‪ ,‬מש"ז ס"ק ה; ערוה"ש‪ ,‬סע' כב‪ .‬וי"א שאם רגלי המנורה בתוך השיעור אין בכך כלום )לקט יושר(‪,‬‬ ‫וראה שו"ת מנחת יצחק‪ ,‬ח"ו סי' סו‪ ,‬שביאר את דבריו באופן אחר‪.‬‬ ‫‪ 47‬סדר היום )הובא בשע"ת(‪ .‬בספר דברי חיים‪ ,‬חנוכה דף כה ע"ב‪ ,‬מביא שיטת רמ"ע מפאנו שצריך להדליק למעלה‬ ‫מי"ט‪ ,‬וביאר את דבריו‪.‬‬ ‫‪ 48‬ב"י בשם מרדכי‪ ,‬וכבר כתב כן בריטב"א ומאירי‪ .‬וכן נקטו למעשה‪ :‬א"ר; מקור חיים‪ ,‬שכן נהג אביו ר' שמשון בכרך‬ ‫אב"ד וורמיישא‪ .‬וכן כתב מפורש במנהגי וורמיישא )עמ' רמ(‪" :‬ומניחין למעלה מעשרה טפחים"‪.‬‬ ‫‪ 49‬יסוד ושורש העבודה‪" :‬ולא יסמוך בזה על אומדן דעתו‪ ,‬אלא יקח קנה המידה למדוד שיהא למטה מי"ט"; וכן נהג‬ ‫רבי אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסויד‪ ,‬שמדד עשרה טפחים )הרב שלמה יהודה הירש‪ ,‬מרא דשמעתתא‪ ,‬ירושלים‬ ‫תשס"א‪ ,‬סע' רעח(‪.‬‬ ‫‪ 50‬תשובתו לרבי יצחק ב"ר יהודה‪" :‬מי שבא בדרך או מהלך בספינה ולא היה לו נר מה להדליק‪ ,‬כשחוזר לביתו באמצע‬ ‫ימי חנוכה‪ ,‬אין לו להדליק כי אם ]מספר[ מה שמדליקים באותו לילה‪ ."...‬כן הגירסא בשו"ת מעשה הגאונים‪ ,‬סי' נה‪,‬‬ ‫הובאה בספר הפרדס לרש"י‪ ,‬סדר חנוכה; שבה"ל‪ ,‬סי' קפו ]אולם ברש"י על אתר וכן ברוב ספרי דבי רש"י‪ ,‬לא מובאות‬ ‫מילים אלו‪" :‬ואין לו נר"[‪ .‬משמע שאם היה לו נר‪ ,‬אע"פ שנמצא בדרך‪ ,‬מדליק‪ .‬וכן מוכח מלשון רבינו יהונתן מלוניל‪,‬‬ ‫מהדורת יד הרב הרצוג‪ ,‬עמ' קנב‪" :‬יושב בספינה שאין לו נר להדליק" ]והמו"ל לא עלה על השינוי המשמעותי הזה[‪.‬‬ ‫‪ 51‬משמעות תוס' בסוכה דף מו ע"א ד"ה הרואה‪ ,‬שהטעם שתיקנו לברך ברכת 'הרואה' בגלל שיש כמה אנשים שאין‬ ‫להם בתים ואין בידם לקיים המצוה‪ ,‬מוכרח שהוא חובת בית‪ .‬וכ"ה בתוס' הרא"ש‪ ,‬תוס' רבנו פרץ‪ ,‬מכתם לפסחים דף‬ ‫קא ע"ב‪ .‬וכן מוכח מלשון רש"י שם שתיקנו את הברכה המיוחדת בעבור היושב בספינה‪.‬‬ ‫כדברי תוס' כן כתבו הראשונים פוסקי הלכה‪ :‬אהל מועד‪ ,‬נתיב ז; אבודרהם; שלט"ג על המרדכי‪ .‬וכן משמעות‬ ‫דברי הט"ז )תרעז‪ ,‬ב(‪" :‬להדליק בבית חבירו הוי כאילו עומד בשעת הדלקה על רחוב העיר שאין שייך לו שם הדלקה"‪.‬‬ ‫‪ 52‬כן כתב רבי דוד אב"ד נאווארדאק בעל 'גליא מסכת'‪ ,‬במכתבו אל ר' אברהם אבלי אב"ד ווילנא‪ ,‬שו"ת באר אברהם‪,‬‬ ‫סי' טז עמ' רלב‪ .‬ושכן משמעות לשון הרמב"ם )ה"א(‪" :‬מצוותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד"‪.‬‬ ‫בפנ"י דף כא ע"ב ביאר שמשום הכי סגי בנר אחד בעבור כל בני הבית‪ ,‬שהטילו חובת מצוה זו כאילו היא חובת‬ ‫הבית; ובשפ"א שם האריך בדבריו‪ .‬וכבר מבואר כן בשו"ת חכם צבי בהוספות סי' יג‪ ,‬ובסברא זו ביאר למה קטן שהגיע‬ ‫לחנוך מוציא בנר חנוכה את הגדול‪ ,‬כיון שאין החיוב על הגברא אלא על אחד מבני הבית‪.‬‬

‫‪ç‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫ידליק בה‪ .53‬ויש מגדולי האחרונים שכתב שההולך ביער או שט בספינה צריך להדליק‪ ,‬אע"פ שמדליקים‬ ‫בביתו‪ .54‬וכן נקטו כמה מרבני זמנינו שבית אינו מעכב‪ ;55‬ויש שהכריעו שבית מעכב‪.56‬‬ ‫הדלקה בחלון‬ ‫‪57‬‬

‫‪58‬‬

‫היה דר בעלייה – שאין לו מקום בחצירו להניחו שם – מניחו בחלון הסמוך לרה"ר ‪ ,‬ואפילו אם יש‬ ‫לעלייה עוד חלון פתוח לחצר‪ ,‬אינו מניחו אלא בחלון הסמוך לרה"ר‪.59‬‬ ‫אחד מהראשונים דייק שמניחה בפנים כנגד החלון‪ ,‬היינו בבית‪ ,‬מול החלון‪ .60‬והסבירו האחרונים שאין‬ ‫נוח למדליק בפנים‪ ,‬להושיט את ידו החוצה‪ ,‬לכן מניחו בפנים סמוך לחלון‪ .61‬ויש סוברים שמניחה‬ ‫בחלון מבחוץ‪.62‬‬ ‫הדברים אמורים כשאין לעלייה פתח פתוח לרה"ר‪ ,‬אלא פתחה לבית‪ .63‬אבל אם יש לעלייה פתח פתוח‬ ‫לרה"ר‪ ,‬מניחו על הפתח‪ ,‬ואם היא פתוחה לחצר מניחו על פתח החצר לרה"ר‪.‬‬ ‫והוסיף הב"י שאם אין לעלייה פתח פתוח לחצר אלא פתוחה היא לבית‪ ,‬היינו לבית של דייר אחר‪,‬‬ ‫וממילא אין לזה שדר בעלייה כניסה פרטית לחצר‪ ,‬ואם ידליק בפתח הבית של שכנו הפונה לרה"ר לא‬ ‫יהא היכר שהוא הדליק הנרות‪ ,‬מדליק בחלון‪ .‬וכל זה לשיטת תוס' שמניחו בפתח החצר‪.64‬‬ ‫ויש לדון בבתים משותפים כמו שלנו‪ ,‬מה דינו של חדר מדרגות‪ .‬מצד אחד הרי זה עדיף מהדר בעלייה –‬ ‫כי חדר המדרגות אינו מיוחד לדייר מסויים‪ ,‬אלא הוא חצר משותף לכל הדיירים ושפיר נקראת הכניסה‬

‫‪ 53‬שו"ת מהרש"ם‪ ,‬ח"ד סי' קמו‪ .‬ומסיים שמי ששכר חדר בספינה מקורה ללילה ידליק‪ ,‬ומה שהספינה מהלכת אין בזה‬ ‫חסרון‪ ,‬ואע"פ שרכוב כמהלך‪ ,‬מ"מ לא מצינו שצריך דווקא בית קבוע בשביל פרסום הנס‪.‬‬ ‫‪ 54‬לבוש‪ ,‬תרעז‪ ,‬ב‪ .‬הגאון רבי יוחנן סופר אב"ד ערלוי האריך בבירור הלכה זו‪ ,‬יומין דחנוכה‪ ,‬ירושלים תשסג‪ ,‬סי' מג‪.‬‬ ‫‪ 55‬שו"ת אז נדברו‪ ,‬ח"ו סי' עה; ח"ז סי' סז; הגאון ר' מנחם זכריה זילבר‪ ,‬אב"ד פריימאן‪ ,‬שו"ת מאזני צדק‪ ,‬ברוקלין‬ ‫תשס"ז‪ ,‬סי' עו ס"ק י‪.‬‬ ‫‪ 56‬מנחת שלמה תנינא‪ ,‬סי' נח‪ .‬והאריך שם בגודלו וגדרו של בית לגבי נ"ח‪.‬‬ ‫‪ 57‬רש"י‪ ,‬דף כא ע"ב‪.‬‬ ‫‪ 58‬ברייתא‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ 59‬פר"ח בדעת רש"י‪.‬‬ ‫‪ 60‬רש"י‪ ,‬ספר הנר‪.‬‬ ‫‪ 61‬ר"מ קזיס‪.‬‬ ‫‪ 62‬פירוש רבנו פרחיה‪ ,‬דף כא ע"ב‪ ,‬בשם רב האי גאון ]וצ"ב שהרי בפירושו של רה"ג לסוגיה לא מופיע פרט זה![; וכן‬ ‫כתב מד"ע רבנו ירוחם נ"ט ח"א‪.‬‬ ‫‪ 63‬היינו שאם יניחנו על פתח הבית לחצר או על פתח החצר לרה"ר‪ ,‬לא יהא ניכר שהנר שייך לעלייה‪ ,‬ואם יניחנו בפתח‬ ‫העלייה לבית‪ ,‬יחשדוהו העוברים ברה"ר שלא הדליק‪.‬‬ ‫‪ 64‬שאם היה פתח העלייה פתוח לרה"ר מניחה על הפתח‪ ,‬ואם היה פתוח לחצר‪ ,‬מניחה על פתח החצר הפתוח לרה"ר‪.‬‬ ‫על כן מוכרח שמיירי שהעלייה פתוחה לבית‪ ,‬וכשמניח בפתח הבית או החצר‪ ,‬אינו ניכר שהוא המדליק‪ .‬וראה מש"כ‬ ‫רבי יצחק הכהן ראפפורט )לעיל הערה ‪ (9‬שחיזק את דברי הב"י‪ .‬בדעת רש"י האריך הרב שריה דבליצקי‪ ,‬אור תורה‪,‬‬ ‫כסלו תשל"ו‪ ,‬עמ' רל‪.‬‬

‫‪è‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪â"òùú äëåðç‬‬ ‫לחדר המדרגות פתח חצירו‪ .‬או דילמא גם בחדר מדרגות הספק עדיין קיים‪ ,‬שאין ניכר מי הדליק‪.65‬‬ ‫והנה‪ ,‬לשיטת החזו"א פשוט שאינו מדליק לא בכניסה לחדר מדרגות ולא בכניסה לחצר‪ ,‬וגם לא בפתח‬ ‫ביתו‪ .‬אלא ידליק בחלון הפונה לרה"ר‪ .‬אבל הספק הוא לדעת הגריז"ס‪.‬‬ ‫למעשה הכריעו רוב מורי ההוראה שידליק בפתח הכניסה לחדר המדרגות‪ ,66‬ואם החצר מוקפת חומה‪,‬‬ ‫ידליק בפתח החצר‪ ,67‬ויש שהכריעו להדליק בחלון‪ .68‬וי"א שהמהדר ידליק בכניסה לחדר מדרגות‬ ‫בברכה ומיד בלי הפסק יעלה וידליק בחלון ביתו‪.69‬‬ ‫עדיפות של חלון‬ ‫במציאות שהפתח אינו פונה לרה"ר‪ ,‬ואין רבים רואים את הנר‪ ,‬יש אומרים שעדיף להדליק על יד‬ ‫החלון‪ ,‬שבו יש פרסום‪ ,70‬ויש מי שהסתפק בכך‪.71‬‬ ‫הדר בקומה גבוהה‪ ,‬עד עשרים אמה‪ ,‬עדיף שיניח בחלון וכדינא דגמרא‪ ,‬ויש בכך פרסום הנס לרה"ר‪,‬‬ ‫ואף אם הוא למעלה מעשרה טפחים מהקרקע‪ .‬שהרי כל הטעם בעדיפות למטה מעשרה שיהא ניכר‬ ‫שהוא לצרכו‪ ,‬והרי גם בחלון ניכר‪.72‬‬ ‫אך הגר בקומה שלמעלה מעשרים אמה‪ ,‬נראה שיניחנו ליד דלת ביתו‪ ,‬כי בחלון אין שום היכר לרה"ר‪,‬‬ ‫ולפחות יהיה ההיכר לבני הבית‪ .73‬ויש סוברים שגם בכה"ג ידליק בחלון‪.74‬‬ ‫המדליק בחלון יניחה בצד ימין‪ ,‬שבכל דבר מצווה – ימין עדיף‪ ;75‬ויש שהעלו שהתקנה של שמאל חלה‬ ‫גם על חלון‪.76‬‬

‫‪ 65‬חובת הדר‪ ,‬פ"א הע' טז; מוע"ז‪ ,‬ח"ב סי' קמג‪ .‬והאריך בכך הרה"ג ר' צבי שיינברגר‪ ,‬ליבון הלכות‪ ,‬ירושלים תשס"א‪,‬‬ ‫סי' מט‪.‬‬ ‫‪ 66‬וכן נהג הגריז"ס‪ .‬וכן הכריע הרגשז"א‪ ,‬הליכות שלמה‪ ,‬פרק יד סע' ד‪.‬‬ ‫‪ 67‬ואין צריך להדר לקבוע משקוף ומזוזה‪ ,‬כן כתב במוע"ז שם‪.‬‬ ‫‪ 68‬שבט הלוי‪ ,‬ח"ז סי' פד‪.‬‬ ‫‪ 69‬מוע"ז ח"ו סי' סז‪.‬‬ ‫‪ 70‬מג"א תרעא‪ ,‬ס"ק ח וכביאור הלבו"ש; ארחות רבינו סע' ל‪ ,‬בשם החזו"א; אגרות משה‪ ,‬או"ח ח"ד‪ ,‬סי' קכה‪:‬‬ ‫שפרסומי ניסא הוא עיקר המצוה‪ ,‬וטעם להיות מוקף במצוות‪ ,‬הוא רק "עניין" לאחר ההנחה על יד הדלת‪ .‬ומסיים‪:‬‬ ‫"וכן נהג אדוני אבי הגאון והרבה גדולי דורות שלפנינו"‪ .‬וראה חובת הדר‪ ,‬פרק יד הע' יד‪.‬‬ ‫‪ 71‬שו"ת רבי עקיבא יוסף‪ .‬ולכן החמיר לעצמו שהדליק שתי מנורות‪ ,‬האחת בחלון והשנייה ע"י הפתח‪ ,‬והדליקן בזה‬ ‫אחר זה!‬ ‫‪ 72‬תשובות והנהגות‪ ,‬ח"ב סי' שמב ס"ק יב‪.‬‬ ‫‪ 73‬מקו"ח; פר"ח‪ ,‬תרעא‪ ,‬ה‪ ,‬הובא בא"א שם ס"ק ח; מחצה"ש שם; חיי"א קנד‪ ,‬טז; שעה"צ ס"ק מב‪ .‬וכן הכריע רבי‬ ‫יחיאל יעקב ויינברג‪ ,‬שרידי אש‪ ,‬או"ח סי' נז‪" :‬והוא פשוט ואין צריך לפנים"‪.‬‬ ‫‪ 74‬משמעות לשון הריטב"א‪" :‬וסתמא קאמר אע"פ שהיא גבוהה לבני רה"ר למעלה מכ' אמה‪ ,‬דבדידיה משערינן‪ ,‬כיון‬ ‫דאי אפשר בלאו הכי"‪ .‬דבריו הובאו בתשובות והנהגות הנ"ל; וכן הכריע בהליכות שלמה‪ ,‬פרק יד סע' ה‪" :‬בשעה שאינו‬ ‫מדליק על פתח ביתו"‪.‬‬ ‫‪ 75‬לוח ארץ‪-‬ישראל; הליכות שלמה‪ ,‬פרק יד סע' ג ס"ק ג‪.‬‬ ‫‪ 76‬העמק שאלה‪ ,‬שאילתא כו ס"ק כב‪.‬‬

‫‪é‬‬

øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî

â"òùú äëåðç ‫שני פתחים‬ ‫ הדברים אמורים בבית‬,‫חצר שיש לה פתחים בשתי רוחות )ולסוברים שמדליקים בפתח הבית לחצר‬ ‫ שלא יאמרו‬,‫ והטעם מפני החשד‬.77‫ נר לכל פתח‬,‫ צריכה שני נרות‬,(‫שיש לו שני פתחים פתוחים לחצר‬ ‫ ויאמרו כשם‬,‫ שפעמים יעברו ברוח זו ולא יעברו ברוח אחרת‬,‫העוברים ברוח זו שלא הניח נר חנוכה‬ .78‫שלא הדליק בפתח שברוח זו כך לא הדליק בפתח שברוח האחרת‬ øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá

øåîæî øéùá øåîâà æà ïá éñåøéà ìùá éúçôùîá äéåøùä äìåôëä äçîùì úùã÷åî åæ äòéøé äæ ã÷åùä (íéìùåøé) íéðåìñ úáéùé ãéîìú éæðëùà ìàåé ø"äë éúåçàå éñéâ åøåá) 'äùîì úøàôú' ììåëá íéøáç ÷åáéãá úå÷îòáå ïåéòá íééúðùë ãåîòì äëæå ,à"èéìù õ"ë äéîøé áøä ãéñçä ïåàâä úåàéùðáù (÷øàô ,ã"åéç ò"åùì â"ç ìù íéáçøð íé÷ìçå 'à ÷ìç ìò ,øéòä éðáø ìöà ïçáîá õéáøî ,éæðëùà íééç éáø â"äøä éñéâì øé÷é ïá .åìîòá éøô úåàøì äëæå áøä íñøåôîä ãéâðä ç"äøä úá â"áò ,÷øàô åøåáá íéøãòì äàøéå äøåú .(åèðåøåè) àðå÷ðã íåìù (íéìùåøé) ïéìøà÷ úáéùé éøéçáî øáäãìåâ á÷òé ø"äë éñåøéà :äëøáì éðùå ììåë úåîìù úåúëñî òáùá øéòä éìåãâ ìöà ïçáîá ãåîòì äëæ øùà ùôðä ïéãò éçàì øé÷é ïá .åãéá åãåîìúå ,íéðåøçàå íéðåùàøá ïåéòä ãö éáø ç"äøä úá â"áò ,(úéìéò øúéá) øáäãìåâ ïðçåé 'ø ç"äøä úåëéìä íéòðå éàðéìø÷ä áåùééá êååúä éãåîòîå äéøáèá íéëðçîä éáåùçî øôù óñåé .íù ùãçúîä ïùéä áéçøäì åëæéå ,íéîùáù íäéáàì ïîàð úéá íé÷äì åëæéù àåòø àäé êùîä ,úôåîå ìîñ íúéá àäéå ,íéîù úàøéå äøåúá ùãå÷ä úåìåáâ .äçôùîä úøàôúìå ìàøùé íò úìùåùì

.‫ שבת דף כג ע"א‬77 ‫ הוא‬."‫ לפיוט 'מעוז צור' על הביטוי "על נסיך‬,‫ פראג שע"ו‬,‫ חנוכת הבית‬,‫ מן הענין לציין לדיוקו של רבי שאול ב"ר דוד‬78 .‫ ויישב כי יתכן שרמז הוא לחיוב הדלקת שני נרות לשני פתחים‬,‫תמה למה ניסח בלשון רבים‬

àé