Passover 2015

Report 6 Downloads 235 Views
‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬

‫‪ïåâøàá åéðáå áåèé÷î éæðëùà ïåùøâ íäøáà éáø ìù í÷ìç‬‬ ‫‪íéìùåøéá úéæðëùàä äìéä÷ä íå÷éùå‬‬ ‫‪íéùéîç íééúàî ìâøìå ,æ"÷ú ïåéñ ç"øá ,äöøà åúééìòì äðù äðåîùå íéùù íééúàî úàø÷ì‬‬ ‫‪.à"ë÷ú ïåùàø-øãàá ä"ëá ,åúøéèôì íéðù òáøàå‬‬ ‫‪- à øîàî -‬‬

‫לזכר נשמת אבי מורי הרה"ח ר' שלמה ב"ר אברהם גד‪ ,‬שבמבחר ימיו‬ ‫ובשיא עשייתו והצלחתו זנח את מנעמי הגלות‪ ,‬עקר מטומאת העמים‬ ‫ועלה להר הקודש ירושלימה‪ ,‬ובה עלה והתעלה בתורה ויראה‪ .‬נלב"ע ח'‬ ‫באדר תשע"ה‬

‫ייסוד היישוב האשכנזי בירושלים מהול במנה גדושה של ייסורים וצרות ורק מתוך מסירות נפש זכו‬ ‫לייסד אותו‬

‫‪1‬‬

‫ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים והמקומות הקדושים היו תמיד בעלי משקל בתודעתם של היהודים בגלויותיהם‪,‬‬ ‫והם הזכירוה יום יום בתפילותיהם‪ .‬עם זאת העלייה אליה הייתה נחלת מעטים‪ ,‬והפוסקים נחלקו‬ ‫בשאלת מצוות ישוב בארץ‪ .‬מסימני ההיכר של הכמיהה והכיסופים לציון היו העליות לא"י במשך שנות‬ ‫הגלות‪ .‬בכל הדורות היו יחידים וקבוצות של יהודים שעלו לא"י מתוך הקרבה וחירוף נפש‪ .‬במיוחד יש‬ ‫לציין את העלייה הגדולה של בעלי התוספות‪ ,‬יותר משלוש מאות חכמי אנגליה צרפת ופרובנס‪ ,‬שעלו‬ ‫לארץ בשלהי האלף החמישי‪ ,‬כיובל שנים לאחר מכן עלייתו של רבי יחיאל מפאריז עם בני ישיבתו )ה'‬ ‫י"ט(‪ ,‬ואת עליית הרמב"ן שמונה שנים אחריו‪ ,‬עלייה אשר ממנה פינה ויתד ולהתחדשות היישוב‬ ‫בירושלים‪ .‬כן השאירה רושם עמוק עליית רבי עובדיה מברטנורא‪ ,‬מפרש המשנה הנודע שעלה‬ ‫מברטינורו )ברטנורא( שבאיטליה בשנת רמ"ח‪ .2‬העלייה המשמעותית ביותר‪ ,‬בכמות ובאיכות‪,‬‬ ‫התרחשה בעקבות גירושי היהודים מחצי האי האיברי ממושבותיהם‪ .‬ראשוני העולים הגיעו לאחר שנות‬ ‫נדודים‪ ,‬אך יש עדויות למספרים משמעותיים משנת ר"פ ואילך‪ .‬בין העולים היו כמה מגדולי החכמים‬ ‫‪ 1‬התודה והברכה לפרופ' ירון בן נאה על קריאתו המוקפדת והערותיו המועילות‪.‬‬ ‫‪ 2‬הואיל ואנו עומדים לפני חג הפסח‪ ,‬מן הראוי לציין שמפרש המשנה נכנס לשערי העיר בצהרי י"ג ניסן שנת רמ"ח‪ ,‬כפי‬ ‫שמתאר זאת ביומנו בהתרגשות רבה‪ .‬מנמל פאלירמו שבסיציליה הפליג לחופי מצרים‪ ,‬אליה הגיע בכ"א טבת‪ .‬לאחר‬ ‫עיכובים רבים הגיע רגלי לאלכסנדריה בי"ד שבט‪ ,‬ושם הצטרף בשיירת גמלים שעברה במדבר סיני‪ ,‬וביום ז' בניסן הגיע‬ ‫לעזה‪ ,‬משם ברכיבה על חמור דרך חברון ובית לחם הגיע ירושלימה‪" :‬נסענו מחברון ביום השלישי בי"ג בניסן‪ ...‬ובאנו‬ ‫עד מצבת רחל‪ ..‬וכל אחד ]מהשיירה[ התפלל שם כפי כוחו‪ ...‬ומבית לחם לירושלים כשלושה מילים וכל הדרך מלאה‬ ‫כרמים וזיתים‪ ...‬משם נגלתה העיר המהולל הקרית משושנו‪ ,‬ושם קרענו את בגדינו כחובה‪ ,‬וכאשר עברה עוד מעט נגלה‬ ‫אלינו בית מקדשנו ותפארתנו ההרוס וקרענו קריעה שנייה על המקדש‪ ,‬ובאנו עד שערי ירושלים ונכנסנו בה בשלושה‪-‬‬ ‫עשר לחודש ניסן רמ"ח בצהרים בעצם היום ההוא עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים‪ ,‬ושם בא לקראתנו רב אשכנזי‬ ‫אחד אשר נתגדל באיטליה שמו ר' יעקב די קולומבאנו והביאני אל ביתו ונתאכסנתי עמו כל ימי הפסח"‪ ,‬א' יערי‪,‬‬ ‫אגרות א"י‪ ,‬עמ' ‪.127‬‬

‫‪à‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫וצדיקי הדור שהאירו בתורתם עיני כל ישראל כדוגמת רבי יוסף קארו‪ ,‬ה'בית יוסף'‪ ,‬וחבורתו בעלי‬ ‫ההלכה‪ ,‬רבי שלמה אלקבץ‪ ,‬רבי משה קורדובירו וגורי האר"י – בעלי חכמת הנסתר‪ .‬רבים מהחכמים‬ ‫בחרו להתיישב דווקא בעיר צפת‪ ,‬שהייתה למרכז תורני חשוב‪ ,‬והאפילה על ירושלים‪.‬‬

‫קהל אשכנזים בירושלים‬ ‫משך מאות השנים הללו‪ ,‬בעיקר ממאורעות ה"מוות השחור" באירופה בשנת ק"ט‪ ,‬היו העולים‬ ‫מארצות אירופה מיעוט ביחס לעולים מארצות האיסלאם ‪ /‬אזור הים התיכון‪ .3‬ברבות הימים הלכו‬ ‫ורבו‪ ,‬ואט אט התהוותה קהילה אשכנזית‪ .‬ולמרות שמדי פעם אחזו במנהגם וגם הקימו לעצמם ישיבה‬ ‫ובית‪-‬דין‪ ,‬לא הצליחו להכות שורש‪ ,4‬והקהילה הייתה כפופה להנהגה של יהודי המזרח‪ ,‬ולנגידות‬ ‫שמושבה בקהיר הממלוכית‪ ,‬ומאוחר יותר )לאחר שנת רע"ז( הייתה לה זיקה לקהילה היהודית‬ ‫העשירה והחזקה בבירה העות'מאנית‪ ,‬איסטנבול‪.‬‬ ‫יהודי ירושלים היו נתונים לחסדם של המושלים‪ ,‬הערבים והתורכים והשייח'ים הערביים המקומיים‪,‬‬ ‫שניצלו את חולשתם וראו בהם מקור לסחיטת כספים‪ .‬הקהילה האשכנזית בירושלים בתקופה זו‬ ‫הייתה חלק קטן מהאוכלוסייה היהודית‪ .‬בשל תנאי החיים הקשים היה מספרם של יהודי העיר נמוך‬ ‫יחסית‪ ,‬וצמיחה נבעה בדרך כלל מהגירה ועלייה ולא מריבוי טבעי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬עין השלטונות הייתה‬ ‫פקוחה ואם חל גידול דמוגרפי‪ ,‬מיהרו לתבוע תביעות נוספות והכבידו את עול המיסים‪ .‬הכנסות‬ ‫הקהילה לא נשתנו משמעותית‪ .‬עם הזמן תגדל החלוקה של התמיכה שנשלחה מחו"ל ויהפוך רכיב‬ ‫מרכזי בתקציב הקהילה‪.‬‬ ‫עד לחורבן ה"חצר" האשכנזית בירושלים בשנת תפ"א‪ ,‬ישבו האשכנזים בחצר רחבת ידיים עם בית‬ ‫כנסת בתוכה‪ ,‬כשהיא נסגרת מדי לילה‪.5‬‬ ‫באגרתו משנת רמ"ח מספר ר' עובדיה מברטנורא על חצר "אשר בו בית כנסת גדול מאוד‪ ,‬ובתוכו בתים‬ ‫רבים וכולם הקדש אשכנזים‪ ,‬ואשכנזיות אלמנות יגורו בה‪ .‬חצרות רבות היו בירושלים ברחוב היהודים‬ ‫כולם של הקדש וכולם מכרו הזקנים‪ ,6‬לא נשאר בהם אחד‪ .‬רק הקדש האשכנזים לא יכלו למכור‪ ,‬כי‬ ‫חוק לאשכנזים וחלקם הוא ואין לעניים אחרים חלק בו"‪ ,7‬על תקופה זו כתב ד"ר אברהם דוד‪ :‬העדה‬

‫‪ 3‬ראה א' ריינר‪' ,‬בין אשכנז לירושלים‪' :‬חכמים אשכנזים בא"י לאחר ה"מוות השחור" '‪ ,‬שלם ד ]תשמ"ד[‪ ,‬עמ' ‪.62-27‬‬ ‫‪ 4‬באגרתו משנת רמ"א מעיד ר' יוסף דמונטנייא האשכנזי על חלקת בית‪-‬קברות מיוחד לאשכנזים בהר הזיתים‪ ,‬אגרות‬ ‫א"י‪ ,‬עמ' ‪.92‬‬ ‫‪ 5‬סקירה על ה"חצר"‪ ,‬אצל אלחנן ריינר‪' :‬חצר האשכנזים בירושלים‪ :‬ימי ראשית'‪ ,‬ספר החורבה‪ ,‬ירושלים תש"ע‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.43-11‬‬ ‫‪ 6‬ביאור הדברים‪ ,‬אצל מכובדי פרו' אלחנן ריינר‪' ,‬הנהגת הקהילה בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית‪ :‬תעודות‬ ‫ובירורים בשולי "פרשת הזקנים"‪ ,‬שלם ו ]תשנ"ב[‪ ,‬עמ' ‪.81-23‬‬ ‫‪ 7‬אגרות א"י‪ ,‬עמ' ‪ .129‬על חכמים נוספים בעדה האשכנזית בתקופה זו‪ ,‬ראה‪ :‬א' דוד‪' ,‬לתולדות הקהילה האשכנזית‬ ‫בירושלים במאה הט"ז'‪ ,‬ותיקין‪ :‬מחקרים בתולדות היישוב‪ ,‬רמת גן‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪.35-25‬‬ ‫ייתכן מאוד‪ ,‬ואין זה רחוק שמכלול ה"חורבה" כולו יושב על תחומי ההקדש האשכנזי הקדום‪ ,‬מתוך מכתבו של‬ ‫פרו' ירון בן נאה‪.‬‬

‫‪á‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫האשכנזית תפשה מקום חשוב ומרכזי בכלל החברה היהודית בעיר‪ .‬באותם ימים נמנו האשכנזים עם‬ ‫ההנהגה הרוחנית והחברתית של היישוב היהודי‪ ,‬בכללם יהודים איטלקיים ממוצא אשכנזי‪ .8‬בתקופה‬ ‫זו‪ ,‬בעוד שהעדות‪ :‬המוסתערבים‪ ,‬המערבים – יוצאי צפון‪-‬אפריקה‪ ,‬האיטלקים ואחרים‪ ,‬נטמעו ככל‬ ‫הנראה בקרב העדה הספרדית הגדולה‪ ,‬הקפידו האשכנזים לשמור על ייחודם העצמי‪ ,‬וניהלו את חייהם‬ ‫כעדה נפרדת על פי המסורת האשכנזית‪ .9‬תולדותיה של חצר זו ובה"כ שבתוכה‪ ,‬בתקופה זו‪ ,‬כמעט‬ ‫ואינן ידועות‪ ,‬אך מן המקורות הדלים על היישוב היהודי בירושלים עולה‪ ,‬שהיו אז שתי ישיבות‪ ,‬האחת‬ ‫בניהולם של חכמים ספרדים‪ ,‬והאחרת בניהולם של חכמים אשכנזים‪.10‬‬ ‫האזכור הבא על קיום בית‪-‬כנסת אשכנזי הינו אצל רבי מרדכי ב"ר ישעיה ליטש מפרויסטיץ‪ ,‬המתאר‬ ‫את העיר עת ביקורו בשנת שע"ה‪" :‬צו ירושלים עיה"ק זיין דרייא שולן‪ ,‬אייני פון אשכנזים"‪ .11‬בשנת‬ ‫שפ"א עלה השל"ה הקדוש והרים קרנו של היישוב האשכנזי‪ ,‬כפי שהוא מעיד באיגרתו למשפחתו כשנה‬ ‫אחרי עלייתו‪" :‬כי קהל אשכנזים בירושלים הוא בכפל מקהל האשכנזים שבצפת‪ ,‬ובכל יום ויום‬ ‫מתרבים‪ .‬ויש בקהל אשכנזים כמה וכמה אנשים חשובים גדולים בתורה"‪ .12‬על 'החצר האשכנזי' מרמז‬ ‫השל"ה באיגרתו במשפט אחד‪" :‬גם קהל אשכנזים יושבים מסוגרים"‪ 13,‬היינו בתוך חצר סגורה‪ .‬כעבור‬ ‫ארבע שנים בשנת שפ"ה‪ ,‬מעיד עולה מאיטליה ]ר' דניאל פינצי[ שבכל העיר הגדולה לא נמצא אלא שני‬ ‫בתי‪-‬כנסת האחד אשכנזי והוא קטן‪" :‬שכל האשכנזים‪ ,‬והחכם כמוהר"ר ישעיה בראשם‪ ,‬הולכים שם‪.‬‬ ‫ויש להם מנהגים טובים‪.14"...‬‬ ‫גורלה של החצר האשכנזית קשור בקשר בל ינתק עם מדיניותם האכזרית של השליטים המוסלמים‪.‬‬ ‫החורבן הראשון של החצר‪ :‬בשנת שפ"ה מונה מחמד ן' פרוח' כמושל העיר מטעם הסולטאן‪ ,‬כל כהונתו‬ ‫החזיקה שנתיים ימים‪ ,‬אבל בשנתיים אלו הצליח ברוב אכזריותו להרוס את היישוב‪ ,‬עד עפר; הקהילה‬ ‫נידלדלה‪ ,‬ומנתה קרוב לאלף נפשות‪ .15‬לאחר מאמצים מרובים הצליחו היהודים לשקם את החורבות‪,‬‬ ‫וכבר בשנת ת"י אנו שומעים על חצר אשכנזית 'חיה ותוססת'‪ .16‬בתקופה זו – בשנת תט"ו ‪ -‬עולה‬ ‫‪ 8‬א' דוד‪' ,‬הקהילה האשכנזית‪ :‬קוים לדמותה של הקהילה של הקהילה האשכנזית בירושלים במאה הט"ז'‪ ,‬דברי‬ ‫הקונגרס העולמי בששי למדעי היהדות‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.333-331‬‬ ‫אוסף שמי של אישים חשובים מהקהילה האשכנזית‪ ,‬ראה אצל א' דוד‪ ,‬עלייה והתיישבות בא"י במאה הט"ז‪,‬‬ ‫ירושלים תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.71-69‬‬ ‫‪ 9‬דוד‪ ,‬הקהילה האשכנזית‪ ,‬עמ' ‪.335‬‬ ‫‪ 10‬ראה‪ :‬א' דוד‪ ,‬עלייה והתיישבות‪ ,‬עמ' ‪.94-88‬‬ ‫‪ 11‬תוצאות ארץ ישראל‪ ,‬אמסטרדם ת"ט‪ ,‬עמ' האחרון‪ .‬התודה לידידי הרב ישעיה אשר זעליג מילר )מונסי( שהעירני על‬ ‫מקור נדיר זה‪.‬‬ ‫‪ 12‬אגרות א"י‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬ ‫‪ 13‬שם‪.‬‬ ‫‪ 14‬מ' בניהו‪' ,‬ספור דברים מורגלים בירושלים'‪ ,‬אסופות א ]תשמ"ז[‪ ,‬עמ' רלו‪.‬‬ ‫‪ 15‬על תקופה קשה זו‪ ,‬האריכה מ' רוזן בספרה 'הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז'‪ ,‬תל אביב תשמ"ה‪ .‬על ימיו של‬ ‫ן' פרוח ראו ספר 'חרבות ירושלים' שההדירה‪.‬‬ ‫‪ 16‬ר' משה פוריית מפראג שישב אז בירושלים‪ ,‬יצא בשליחות הקהל האשכנזי‪ ,‬ובדרכו הדפיס את ספרו 'דרכי ציון'‪ ,‬בו‬ ‫תיאר את סדרי החיים בעיר‪ .‬בין הדברים תיאר את החצר האשכנזית ובתוכה בה"כ אחד ושני בתי מדרשות )מסעות‬

‫‪â‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫מאשכנז‪ 17‬רבי פייביש אשכנזי המכונה אור שרגא‪ ,‬תלמידו של מהר"ם מלובלין‪ ,‬ונתכהן כרב הקהילה‪,18‬‬ ‫עד לפטירתו בשנת תל"ב‪ .‬אבל הצרות לא הפסיקו‪ ,‬ואת זאת אנו למדים משליחותו של רבי נתן שפירא‬ ‫מח"ס 'מצת שמורים' לאירופה עבור הקהילה בשנת תט"ז‪ ,‬כשהוא מתאר את המצוקה הנוראה‪ :‬מתו‬ ‫ברעב ארבע מאות אלמנות‪ ,‬והנותרים בחיים סבלו מהתעללות של התורכים‪.19‬‬ ‫קורות הקהילה משנת ת"מ ואילך‪ :‬כאמור‪ ,‬למרות שכלפי חוץ היו כפופים לקהילה הספרדית‪ ,‬שהייתה‬ ‫גדולה בהרבה מהאשכנזים‪ ,20‬קהל האשכנזים היה מאורגן בפני עצמו‪ ,‬עם רב ובית‪-‬דין שלהם‪ ,‬ומוסדות‬ ‫משלהם‪ .21‬הם התרכזו בעיקר בתחום שטחה של "החצר"; חצר גדולה שהיו בה ארבעים דירות‬ ‫]=חדרים[‪ ,‬בית מדרש ובית‪-‬דין‪ .‬ידועים לנו שמות סופרי הבי"ד והשד"רים שהקהילה שלחה בשנים‬ ‫תמ"ה‪-‬ת"ס‪ ,22‬כשהרב המכהן היה רבי משה ב"ר יעקב הכהן‪ .23‬הוא עצמו נשלח לגולה בגין המשבר‬ ‫הכספי של הקהילה‪ .‬החובות תפחו‪ ,‬הנושים המוסלמים שכמעט ונואשו מלקבל את כספם חזרה‪ ,‬איימו‬ ‫לתפוס את בה"כ ולהפכו למסגד‪ ,‬ולכן קיבל עליו ר' משה לטפל בפירעון החובות‪.24‬‬ ‫רבי אריה יהודה ליב הכהן מבודן‪ ,‬ראש הקהילה‬ ‫בשנת תמ"ה עלה ארי מבבל לא"י‪ ,‬והכוונה לרבי אריה יהודה ליב הכהן‪ ,‬בן זקוניו של רבי אפרים רבה‬ ‫של אויבן בעל 'שער אפרים'‪ .25‬רי"ל נולד לאחר שנת ת"ח‪ ,26‬זכה – ביחד עם בן אחותו‪ ,‬בעל 'חכם צבי' –‬

‫א"י‪ ,‬עמ' ‪ .(282‬היות ואנו נמצאים בערב חג הפסח כדאי להעתיק מתיאורו על ההכנות לחג בעיר‪" :‬קמח לפסח מכין כל‬ ‫אחד לעצמו‪ ,‬אבל יש גם קמח פסח בשוק‪ .‬רוב האנשים קונים את החיטה בתמוז ותולים אותה שלא תהיה לחה ולא‬ ‫תנבוט‪ ...‬בליל פסח ]אחר ערבית[‪ ,‬אומר החזן בקול את הברכה 'לקרוא את ההלל' וכל הקהל אומר הלל‪ .‬החזן אינו שר‬ ‫"הודו" ו"אנא" )שם‪ ,‬עמ' ‪.(292‬‬ ‫בפרק זה מצליחים האשכנזים להחזיק מעמד‪-‬מה בעיר‪ .‬היה להם "רב מורה" רבי נתן שפירא מקראקא מח"ס טוב‬ ‫הארץ‪ ,‬ואפילו "נשיא לאשכנזים"‪ .‬הם גם שולחים שליח מיוחד בשנת תט"ו‪ .‬בשנת תל"ד נמצא רבי שבתי באר שליח‬ ‫משותף לירושלים‪ ,‬צפת וחברון‪.‬‬ ‫‪ 17‬ראה תוח"י‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.48-46‬‬ ‫‪ 18‬בתחילה שימש "ר"מ ואב"ד דק"ק ווינא"‪ ,‬בשנת תט"ו שהה באויבן‪ ,‬וחילו לפניו מנהיגי הקהילה לתקן להם תקנות‬ ‫מועילות‪" ,‬וכל הק"ק כתבו וחתמו לו כתב רבנות שקיבלוהו עליהם לאב"ד ור"מ וכל אשר יצא מפיו כן יקום" )שו"ת‬ ‫תורת חסד )פרחייא(‪ ,‬סי' לג(‪ .‬משם עלה ירושלימה‪ .‬נכדו ר' משה ב"ר ישעיה מזכיר במפורש את האכזבה של המון העם‬ ‫שקיוו לביאת הגואל השנת ת"ח על סמך דברי הזוהר‪ ,‬ומעיד שגם זקנו ר' אור‪-‬שרגא "שהיה נשיא בא"י"‪ ,‬צפה לאותה‬ ‫שנה את הקץ‪ ,‬ברית מטה משה‪ ,‬ברלין תס"א‪ ,‬סוף הספר דף קד ע"ב‪.‬‬ ‫‪ 19‬שלוחי א"י‪ ,‬עמ' ‪.279‬‬ ‫‪ 20‬רבי יעקב חאגיז מרבני ירושלים כותב לפני שנת תל"ג‪" :‬האשכנזים שבכאן שהם מיעוטא דמיעוטא"‪ ,‬שו"ת הלכות‬ ‫קטנות‪ ,‬קונטרס לגיטין סי' ו‪.‬‬ ‫‪ 21‬רבי אברהם הלוי ממצרים‪ ,‬שו"ת גנת ורדים‪ ,‬קושטא תע"ז‪ ,‬ח"א יו"ד כלל ג סי' ה‪.‬‬ ‫‪ 22‬א' יערי‪ ,‬שלוחי א"י‪ ,‬ירושלים תשי"א‪ ,‬עמ' ‪.321-312‬‬ ‫‪ 23‬גנת ורדים‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪ 24‬שליחותו הייתה בשנים תמ"ח‪-‬תנ"ג‪ ,‬שלוחי א"י‪ ,‬עמ' ‪ ;320-313‬ובארוכה אצל ירון בן נאה‪' ,‬יחסי האשכנזים‬ ‫וספרדים בירושלים בסוף המאה הי"ז'‪ ,‬קתדרה‪] 103 ,‬ניסן תשס"ב[‪ ,‬עמ' ‪ .51-40‬ר' משה שלח שד"רים גם לצפון‬ ‫אפריקה לאסוף כספים על כך‪ ,‬הרב דוד עובדיה‪ ,‬קהלת צפרו‪ ,‬ה‪ ,‬ירושלים תשנ"ב‪ ,‬עמ' כא‪-‬כה‪.‬‬ ‫‪ 25‬לתולדותיו‪ :‬רי"י גרינוולד‪ ,‬תולדות ר' אפרים הכהן מווילנא‪ ,‬קלוזש תרפ"ד; הרב אלכסנדר זושיא קינסטליכר‪,‬‬ ‫צפונות‪ ,‬ב ]טבת תשמ"ט[‪ ,‬עמ' צ‪-‬צז‪.‬‬

‫‪ã‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫לשאוב מלא חופניים מבאר תורת אביו‪ .27‬בשנת תל"ח הייתה מגיפה קשה באויבן והפילה חללים רבים‪,‬‬ ‫ואף הוא כמעט והגיע אל שערי מות‪ .‬ולא הספיק צרות אלו‪ ,‬ואחריהן נחתה מלחמה על האזור‪" :‬ואימת‬ ‫מות נפלה עלי מבית ומבחוץ"‪ ,‬ונדר נדר שאם יינצל מהתופת "אעלה על במתי א"ב אבות העולם לארעא‬ ‫קדישא"‪ .‬בשנת תמ"ה עלה ירושלימה‪ ,28‬ונתקבל בחיבה ונמנה בין לומדי 'בית המדרש הגדול של רבי‬ ‫משה גלאנטי'‪ ,‬ובשנה זו ערך את חיבור אביו לדפוס‪ .‬בשנת תמ"ז יצא לחו"ל כדי להתרים כספים‬ ‫להדפסת החיבור‪ ,29‬וכעבור שנה הדפיסו בעיר זולצבאך‪ .‬לאחר מכן חזר ירושלימה עם עלייתו של רבי‬ ‫אברהם רוויגו‪ ,30‬והיה מגדוליה‪ ,‬למד ולימד‪.‬‬ ‫בנו ר' ידידיה למד תורה אצל רבי אברהם יצחקי‪ ,‬ראש רבני ירושלים בזמנו‪ ,‬וזכה להתדבק בו ונשא את‬ ‫בת רבו לו לאשה‪.31‬‬ ‫פעולותיו הכבירים של רבי צבי הירש אשכנזי בעל 'חכם‪-‬צבי' לשיקום הקהילה‬ ‫על פי תעודה המתפרסמת כאן לראשונה‪ ,‬מתוודעים אנו שר' אריה ליב היה מהממונים לקבלת‬ ‫התרומות שהגיעו מחו"ל עבור היישוב‪ .‬מדובר בקבלה של תרומת א"י מקהלות אה"ו המפורסמות‪,‬‬ ‫שנשלחו ע"י גאון ישראל רבי צבי הירש אשכנזי בעל 'חכם צבי' שכיהן כגבאי צדקה למעות א"י‪ .‬תאריך‬ ‫התעודה הוא משלהי תנ"ט‪ ,‬והוא תואם בדיוק את תוכן מכתבו לרד"א שר"מ כהן וויתר עבורו על ניהול‬ ‫כספי התרומות‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬בכל קהילה מכובדת היה גבאי מיוחד לכספי א"י‪ ,‬שהיה מטפל בגביית הנדרים והנדבות‪ ,‬בגביית‬ ‫המסים‪ ,‬בסידור המגביות בימים מסויימים בשנה‪ ,‬ובהעברת הכספים לידי שליח א"י‪ ,‬למרכז הארצי או‬ ‫ישר לא"י‪ .‬בקצת קהילות שימשו רבני הקהילות גזברים של כספי א"י‪ ,‬כדוגמת‪ :‬בעל 'חכם צבי'‪ ,‬את‬ ‫זאת אנו למדים מעדות בנו – היעב"ץ – המתאר את המצב החמור בירושלים‪ ,32‬והוא מאשים במצב זה‬

‫‪ 26‬לתולדותיו‪ :‬רי"י גרינוולד‪' ,‬רבני אונגאריה שעלו לא"י משנת תמ"ה עד תרנ"ה'‪ ,‬סיני כו‪ ,‬עמ' רכב‪-‬רכה; הרב א"ז‬ ‫קינסטליכר‪ ,‬צפונות‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' צ‪-‬צט‪.‬‬ ‫‪ 27‬הקדמה לשו"ת שער אפרים‪.‬‬ ‫‪ 28‬באותו פרק זמן קיבל אביו כתב רבנות מהקהילה בירושלים‪" :‬לרב ולמו"צ לישב על כסא רם ונשא"‪.‬‬ ‫‪ 29‬בעברו את איטליה עמד בקשרים עם חוג במקובלים של הרמ"ז ור' אברהם רוויגו‪ .‬על סדר מסעותיו‪ ,‬ראה שלוחי א"י‪,‬‬ ‫עמ' ‪.358-354‬‬ ‫‪ 30‬ראה במאמרו של י' מאן‪ ,‬לקמן הע' ‪ ,47‬מעמ' סד ואילך‪.‬‬ ‫‪ 31‬היעב"ץ בהתחלת 'מגלת ספר' שלו מזכירו‪" :‬רי"ל הניח אחריו בן חכם גדול הרב ר' ידידיה ז"ל‪ ,‬אשר נשא בת חכם‬ ‫אברהם יצחקי ז"ל‪ ,‬מרא דארעא דישראל בימיו"‪ .‬בשנת תצ"ב הדפיס בקושטא ספר חמיו‪ ,‬שו"ת זרע אברהם חלק שני‪,‬‬ ‫בה הטיב לסכם את קריסתה של הקהילה‪ ,‬ואלו מקצת דבריו בשבח חותנו שמסר את נפשו להצלת העיר‪" :‬יגע רב"י‬ ‫בעשר אצבעותיו‪ ,‬יושיבם לנצח משכנות מבטחים‪ ,‬הקדיש גופו לשמים לדרוך אניות ולדרוך בציות מפני צרת הבת‬ ‫ירושלים צרות זו לזו כתרוה‪ ....‬כי יצא חצי העיר בגולה ומלכם לפניהם‪ ,‬תורה חוזרת משכונה לשכונה לובשת שחורים‬ ‫ומאניה בלויי‪ ...‬אתיא תוך במערות צורים ובנקיקי סלעים מפני חמת המציק‪ ,‬והנשארים ימקו ילכו מחי"ל אל חי"ח‬ ‫נמוכי הרוח נאנחים בשברון מתנים בחוצות ירושלים‪ ..‬ציון היא דורש ה'ן לה‪."...‬‬ ‫‪ 32‬בצורה קודרת הוא מתאר את קריסת הקהילה‪" :‬כמעט בטלה ישיבת הארץ הקדושה מן האשכנזים‪ ,‬ולא נשארה‬ ‫אחוזת דירה לשום אשכנזי בירושלים‪ .‬בפרטות לעת הזאת נעקרה אותה קהילה אשכנזית לגמרי‪ ,‬מפני עול החובות‬ ‫שלא יכלו לצאת ידי חובתם"‪ ,‬מגילת ספר‪ ,‬מהדורת הרב אברהם יעקב בומבך‪ ,‬ירושלים תשע"ב‪ ,‬עמ' כב‪.‬‬

‫‪ä‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫גם את גבאי א"י שבחו"ל שלא עסקו באמונה‪ ,‬מאידך אביו השתדל לשלוח את כל התרומות לידי גביר‬ ‫מהימן בליוורנו שהעביר את הכסף לידי חכם מסוים שבחברון והוא חילקו בידיו לנצרכים בירושלים‬ ‫שאישרו את קבלת הכסף‪ .‬הוא כותב‪" :‬והיתה מצודתו פרושה בירושלים ג"כ‪ ,‬עיני השקפתו היה עליהם‬ ‫לטובה‪ ,‬שיגיעו מעות א"י הנגבים בג' קהלות לידי עניי ירושלים ושיתחלקו בסדר וביושר; לא כשאר‬ ‫קהלות אשכנזים שכל מעות א"י הלכו לטמיון ואוכלים הגבאים הכוללים שלהם‪"..‬‬ ‫וכנגד זה הוא מעמיד את בני קהילות הספרדים הדואגים לבני עדתם שבא"י‪ ,‬ומסייעים להם בנאמנות‬ ‫ובסדר‪ ,‬ולפיכך הם מצליחים‪.33‬‬ ‫כדי לנהל חלוקה ישרה ומהימנה‪ ,‬עמד החכ"צ על כך שכל מקבל ירשם "קבלה" על קבלת התרומה‪ .‬בנו‬ ‫הרב יעב"ץ מעיד שראה פתקים אלו‪" :‬ואנכי ראיתי הפתקות של הקבלת דמים‪ ,‬מי ומי העניים‬ ‫והאביונים‪ ,‬שנשתלחו משם‪ ,‬והגיעו לידו הקדושה על הפאסט מליוורנו‪ ,‬וחתומים עליהם כל אחד‬ ‫מעניים לומדים‪ ,‬יתומים ואלמנות‪ ,‬איש את שמו על פתקו בכתב ידו‪ ,‬מודיע ומעיד כמה קיבל ע"י החכם‬ ‫מחברון מן המעות הנשלחים לידו מאלו המקומות‪ ,‬כל אחד רשום בכתב אמת וחתום שמו"‪ .34‬עותק‬ ‫מפתקה כזו לא נשאר‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כאן מתפרסם לראשונה קבלה מרבני העיר על קבלת חבילת‬ ‫התרומות שנשלחה מאת ה"גבאי" בעל חכם צבי בשנת תנ"ט‪ ,‬עת היותו רב ור"מ באלטונא‪.‬‬ ‫וז"ל התעודה‪:35‬‬ ‫ב"ה‪ .‬להודיע קושט אמרי אמת איך שקבלנו אנחנו הח"מ סך ארבע מאות ושמונים ותשע‬ ‫פיזוס ליוורניאש‪ ...‬ששלחו לכאן בעה"ק ירושלם ת"ו ע"י החכם השלם הדיין המצויין הרב‬ ‫המובהק כמהר"ר צבי הירש נר"ו מאובן‪ ,‬מן השלשה קהלות קדושות‪ ,‬אלטונא והמבורג‬ ‫וואנדיזבאק ה' עליהם יחיו‪ ,‬וחילקנום כראוי וכהוגן בין כל האשכנזים העומדים היום בעה"ק‬ ‫ת"ו לאנשים ונשים אלמנות ויתומים ות"ח בראש כולם כראוי לשם שמים‪ .‬וברכות נגד‬ ‫השלשה קהלות קדושות הנ"ל‪ ,‬הם ונשיהם ובניהם יצ"ו‪ ,‬ובראש האלופים והקצינים ראשי עם‬ ‫קודש יצ"ו ושם הרב הגדול כמה"ר צבי הירש נר"ו‪ ,‬ה' צבאות השוכן שכינתו בציון יגן עליהם‪,‬‬ ‫ויכתבם ויחתמם לאלתר לחיים טובים בשובע שמחות ורב ברכות‪ .‬וכל פרוטה ופרוטה יצטרף‬ ‫להם כשריון‪ .‬ולראי' מהימנא באנו על החותם‪ .‬שלהי אלול תנ"ט לפ"ק‬ ‫אליהו עובדיה‪ .36‬הצעיר אריה יהודה ליב כהן‪ ,‬אברהם יצחקי‪.37‬‬

‫‪ 33‬על חד‪-‬צדדיות זו‪ ,‬העיר א‪ .‬יערי‪ ,‬שנכתב מאי ידיעה‪ ,‬ומנגד יש לנו עדותו של בן‪-‬בריתו‪ ,‬ר' משה חאגיז המציג לראווה‬ ‫את קהילות אשכנז ועזרתן לבני עדתן בירושלים‪.‬‬ ‫‪ 34‬מגילת ספר‪ ,‬מהדורת הרב א"י בומבך‪ ,‬עמ' כג‪.‬‬ ‫‪ 35‬מונח באוצרו של הרה"ח ר' אברהם יהודה מאנדל הי"ו‪ ,‬ועתידה להתפרסם בקרוב בספרו 'גנזי יהודה' חלק שני‪.‬‬ ‫‪ 36‬על שליח זה אין לנו ידיעות רבות‪ .‬בשנת תנ"ח היה באזמיר כשליח ירושלים‪ ,‬ורבי חיים אלגאזי מספר עליו‪" :‬פה‬ ‫אזמיר בשנת תנ"ח האיר אל עבר פנינו החכם השלם כמה"ר אליהו עובדיא‪ ,‬וביו"ט ב' של גליות קראו אותו לס"ת‪,‬‬ ‫ועלה ולא רצה לברך‪ ...‬דלגבי דידיה י"ט ב' כחול שויה" )בני חיי‪ ,‬או"ח סי' תקסו(‪ .‬גם בהיותו על אם‪-‬בדרך ערך תשובות‬ ‫להלכה‪ ,‬בגנת ורדים )שו"ת חלק אה"ע כלל ד סי' ו( נמצאת תשובה שערך בדרך שליחותו‪ .‬מלבד תשובה זו נמצאת‬ ‫תשובה שערך בירושלים לאשר תשובת ר' אברהם יצחקי )שו"ת זרע אברהם‪ ,‬ח"א חו"מ‪ ,‬סי' ב(‪.‬‬

‫‪å‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫עם פטירתו של ר' משה ב"ר יעקב הכהן בהתחלת קיץ תנ"ט הוצע כתר הרבנות לרבי דוד אופנהיים‬ ‫הנודע‪ ,‬אב"ד ניקלשבורג והמדינה‪ ,‬היוזם היה רבי אריה ליב‪ .‬ביום ה' בתמוז שלח לו רא"ל מכתב בו‬ ‫הוא מודיעו שר"מ כ"ץ נפטר‪ ,‬ופונה אליו – אחרי התייעצות עם ראשי הקהילה להמליך אותו כרב העיר‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬אנו למדים שרא"ל היה אז מראשי עדת האשכנזים בעיר וממונה על חלוקת כספי הצדקה שהגיעו‬ ‫מחו"ל"‪ ,‬שהרי ז"ל‪" :‬וקודם פטירתו ]של ר"מ כהן[ נעשה בינינו שלום גדול‪ ,‬שכל כסף הקדשים אשר‬ ‫יושלח לכאן לשם עניים ות"ח‪ ,‬הכל יגיע לידי ושנים אחרים עמי‪ ,‬ועל פינו יחלק‪ .‬ואל עליון הוא יודע‬ ‫שתמיד שמתי עיני על דלי ציון על הת"ח"‪ .‬ר' דוד אופנהיים נענה כנראה בחיוב להצעתו‪ ,‬ובר"ח שבט‬ ‫תס"א נשלח לו כתב הכתרה‪ ,‬חתום בידי ל"ב גדולים וחקרי לב הקהילה וראשיה‪ ,‬ומינוהו ל'נשיא ארץ‪-‬‬ ‫ישראל'‪ ,‬אב"ד וריש מתיבתא‪ .38‬כנראה‪ ,‬שעיקר מטרת כהונתו הייתה כדי לשפר את מצבם הכלכלי‬ ‫ולגייס תמיכה קבועה‪ ,‬כפי שנראה להלן‪.‬‬ ‫פרטים מאלפים על היישוב טמונים בשורות האגרות‪ .‬לעניינינו‪ ,‬אציין לידיעה על ה'ישיבה' שהמשיכה‬ ‫בפעולתה‪ ,‬וכן על "הבית‪-‬הגדול" שקיים בתוך חצר האשכנזים‪ .39‬על בחירתו כרבם‪ ,‬היות והיה מענקי‬ ‫הדור וביכולתו להתרים כספים עבורם‪ ,‬ובין השאר היה בעצמו איש אמיד‪ ,‬אפשר להבחין בין בתרי‬ ‫תעודת ההכתרה‪" :‬ראש דבר ומנהיג עלינו בכל מילי דשמיא ומילי דמתא ואת פיו נשמור‪ ...‬ויצו עלינו‬ ‫נגיד רבן של בני הגולה‪ ,‬וגם המעלה המניח את הכלכלה אל המנוחה ואל הנחלה כו' ירושלים עבד‬ ‫כלילא‪ ...‬ומפליא לעשות רוב טובה לתת לנו עמידה וישיבה בארעא הלזו דקיימי רבנן אין יד עניים אין‬ ‫סמיכה משען ומשענה כי עם אל עליון וחסדי דוד‪."...‬‬ ‫בשנת תס"ז שלחו שוב קהל האשכנזים "כתב רבנות" לרד"א‪ ,‬רא"ל שהיה כאמור המציע הראשון לא‬ ‫נמצא חתום על הכתב‪ ,‬וכנראה שבתקופה זו לא שהה בעיר‪ .‬בשנת תע"ד שהה בקושטא ושם חתם כל‬ ‫כרוז נגד חיון וספריו‪ ,‬יחד עם רבי אברהם יצחקי ורבי יצחק הכהן ראפפורט בעל 'בתי כהונה'‪.40‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬עמלו שנים רבות כדי לבנות בה"כ חדש‪ ,‬ובשלהי שנת ת"ס הושלמה אומנם בנייתו‪.41‬‬ ‫בינתיים הגיעו חובות הקהילה לסכומים עצומים‪ ,‬הפרנסים לוו כספים מהערבים בריבית קצוצה‪,‬‬ ‫ובמשך הזמן נוספו על הקרן ריבית‪ ,‬מתנות וקנסות‪ .‬משראו המלווים כי אין ביכולתם לסלק החובות‪,‬‬ ‫‪ 37‬נולד בירושלים או בחברון בשנת תכ"א‪ ,‬אביו ר' דוד היה חתנו של ר' אברהם אזולאי‪ .‬למד אצל רבני ירושלים‪ .‬בשעה‬ ‫שיצא לשליחות כבר עמד בראש רבני העיר ובראש הישיבה הגדולה בה‪ ,‬כיהן כראשל"צ עד מותו בשנת תפ"ט‪.‬‬ ‫המצב בירושלים הורע מיום ליום‪ ,‬עד שבשנת תס"ח ראו ראשי הקהל צורך לשלוח את גדול רבני העיר בימים ההם‪,‬‬ ‫ולכן שלחוהו למסע ארוך ומתיש כדי לקבץ את שקלי הקודש‪ .‬כדאי לציין‪ ,‬שבהיותו אמסטרדם ראה אותו ר' יעקב‬ ‫עמדין שהיה אז צעיר לימים‪ ,‬ובספרו מור וקציעה ח"ב הלוח התיקון והשמטות דף צד מתאר את דמותו‪" :‬בקטנות‬ ‫ראיתי באמ"ד שליח ציון חכם יצחקי‪ ,‬כמדומה שהיה ארוך גבור‪ ,‬גבוה מכל עם משכמו מעלה"‪.‬‬ ‫‪ 38‬מ' בניהו‪ ,‬חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים'‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ג ]תשי"א[‪ ,‬עמ' קח‪-‬קכט;‬ ‫שו"ת נשאל דוד‪ ,‬ראש כרך ב‪.‬‬ ‫‪ 39‬בניהו‪ ,‬עמ' קיח; ובמכתבו מחודש תמוז הוא מכנה אותה‪" :‬ישיבתנו המפוארה שבין הספרדיים"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' קכא‪.‬‬ ‫אחד מהחותמים על כתב ההכתרה הינו‪ :‬לוי בא"א הר"ר יצחק גרשון ממדינת הגר‪ ,‬זעירא דמן חברייא בבית מדרש‬ ‫הגדול אשר פעה"ק ת"ו‪.‬‬ ‫‪ 40‬צפונות ג‪ ,‬הע' ‪.50‬‬ ‫‪ 41‬זכרונות ר' גדליה מסימיאטיץ‪ ,‬מסעות א"י‪ ,‬עמ' ‪.329‬‬

‫‪æ‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫לחצו עליהם בשיטות אכזריות ביותר‪ ,‬והקהילה שבינתיים חוותה משבר רציני ‪ -‬גוועה מרעב‪ .42‬שוועתם‬ ‫לאחיהם בארצות מוצאם עשתה אמנם פרי‪ ,‬והסכומים העצומים נאספו‪ ,‬אבל עד שהגיעו לידי הפרנסים‬ ‫בירושלים נטלו האשכנזים מלוות נוספות ונותרו שרויים בחובות‪ .43‬למותר לציין עד כמה רבו ההוצאות‬ ‫לשם בנין בית הכנסת וה"חצר" והחזקתו‪ ,‬בניגוד לאיסור שהשלטון הטיל על הקמת בתי כנסת חדשים‪,‬‬ ‫לוו עוד כספים מהערבים‪.44‬‬ ‫עלייתו הגדולה של ר' יהודה חסיד‪ ,‬וגודל השבר שהשאירה עם התפוררותה‬ ‫בשנת תס"א עלה המון רב‪ :‬רבי יהודה חסיד משעדליץ‪ ,‬מייסד בית המדרש ה"חורבה" בירושלים‪,‬‬ ‫שנקרא על שמו‪ ,‬ואתו סיעה גדולה של חסידים ואנשי מעשה שהיו כרוכים אחריו‪ ,‬המה ובני‬ ‫משפחותיהם – כמה מאות נפשות‪ ,‬ואולי יותר‪ .‬הייתה זו העלייה הגדולה ביותר בבת‪-‬אחת‪ ,‬שלא הייתה‬ ‫כמוה דורות רבים לפניה ואף לא לאחריה‪ ,‬ועוררה תסיסה עצומה בכל מקום שעברה‪ .‬לעולים הובטחה‬ ‫תמיכה מיוחדת מקהילות אשכנז‪ ,‬אולם לאחר שנודע על מותו של המנהיג‪ ,‬חמשה ימים אחר בואו‬ ‫ירושלימה‪ ,‬הוכתה החבורה בהלם ובשיתוק‪ .‬חלו עיכובים במשלוח הכספים‪ ,‬והחבורה כבר החלה‬ ‫להתפורר‪ .45‬משלא הגיעה התמיכה הכספית שהובטחה‪ ,‬גרמו החובות התופחים למתח ולסכסוכים‬ ‫פנימיים‪ ,‬שכן העולים היו למעמסה על הקהילה שגם כך הייתה שרויה במצוקה‪.‬‬ ‫תקופה זו הינה מן הקשות ביותר שידעה ירושלים‪ .‬כדי להבין את עומק השבר‪ ,‬יש להקדים ולתאר את‬ ‫גודל היישוב לפני העלייה‪ ,‬ואת הציפיות שקיוו להפיק טובה ממנה‪ .‬לפני עליית רי"ח גרו בעיר כ‪300-‬‬ ‫משפחות‪ ,‬ועליית רי"ח שהכפילה את האוכלוסייה‪ ,‬לא יכלה שלא להטביע את חותמה על ניהול‬ ‫הקהילה‪ .‬עוד לפני העלייה היו הוצאת הקהל מגיעות לסכומים עצומים‪ .‬מנהיגי הקהל קיוו להיבנות‬ ‫מהעלייה הגדולה‪ ,‬שתטה את לבן של קהילות אירופה לפעול לטובת הקהל‪ .‬ובפטירת המנהיג ובנפול‬ ‫העדה‪ ,‬לא זו בלבד שמאווייהם בטלו‪ ,‬אלא הוטל עליהם משא נוסף‪ .‬לעזרתם של הנשארים מחבורת‬ ‫ריה"ח‪ ,‬שהתרכזו במחיצת חתנו ר' ישעיה‪ ,‬באה חבורה שנייה‪ ,‬אמנם לא גדולה בכמותה אך חשובה‬ ‫באיכותה‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬

‫‪ 42‬שלוחי א"י‪ ,‬שם; מ' בניהו‪' ,‬חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים'‪ ,‬ירושלים ג ]תשי"א[‪,‬‬ ‫עמ' קח‪-‬קכט‪.‬‬ ‫‪ 43‬רבי משה חאגיז‪ ,‬שפת אמת‪ ,‬אמשטרדם תס"ז‪ ,‬דף כו ע"א‬ ‫‪ 44‬שלוחי א"י‪ ,‬עמ' ‪.324-323‬‬ ‫באגרתו מגולל ר' גדליה מסמיאטיץ מבני החבורה של ריה"ח‪ ,‬את התלאות שעברו הקהילה עם התמוטטות בה"כ‬ ‫בשנת תנ"ב‪ ,‬ועל השתדלנות המרובה לשיקומו‪ ,‬מסעות א"י‪ ,‬עמ' ‪ .332‬אפיזודה אחת לכבוד פסח‪ :‬ר' גדליה מספר פע"א‬ ‫נכנס כלב למסגד עומר והקאדי הורה להרוג בעטיו את כל הכלבים‪ .‬הנערים המוסלמים שהרגו את הכלבים הכריחו את‬ ‫היהודים להוציא הפגרים אל מחוץ לעיר‪" .‬ופעם אחת הייתי אני בבית הריחיים לטחון חיטים לפסח‪ ,‬והיו עמי כמה‬ ‫יהודים‪ ,‬ובתוך כך בא קול גדול שהערביים גוררים כלבים מתים ברחוב‪ .‬והיינו יושבים בבית הריחיים מסוגרים עד‬ ‫שעברו הרשעים"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.362‬‬ ‫‪ 45‬מ' בניהו‪' ,‬ה'חברה קדושה' של רבי יהודה החסיד ועלייתה לארץ‪-‬ישראל'‪ ,‬ספר היובל לשז"ר‪ ,‬ירושלים תש"ך‪ ,‬עמ'‬ ‫קלג‪-‬קפב‪.‬‬

‫‪ç‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫עליית רבי אברהם רוויגו ממודינא וחבורתו‬ ‫כעבור שנה – בתס"ב‪ ,‬עלתה מאיטליה חבורה נוספת‪ ,‬ובראשה המקובל רבי אברהם רוויגו ממודינא‪.‬‬ ‫במשך שנים התכונן לעלייה ועוד בשנת תנ"ח שלח את תלמידו‪ ,‬ר' מרדכי אשכנזי‪ ,‬לתור את הארץ‬ ‫ולהכין לו בית‪ .‬אחרי שהפקיד סכום כסף גדול "כדי לאכול פירותיהם שנה שנה לשובע על אדמת‬ ‫קודש"‪ ,‬הפליגה החבורה מליוורנו‪ .‬הנסיעה אשר ארכה חמשה שבועות‪ ,‬הייתה מייגעת ביותר‪ ,‬ולאחר‬ ‫טלטולים רבים הגיעו ירושלימה בב' באדר‪ .46‬לרוע מזלם‪ ,‬גם עליהם נחתה צרה‪ ,‬ביקש רא"ר לישב‬ ‫בשלוה וליהנות מזיווה של תורה תוך דיבוק‪-‬חברים‪ ,‬והנה קפצה עליו רוגזה של מגפת‪-‬דבר ובה נספו‬ ‫כמה ממקורביו וקרוביו‪.‬‬ ‫לאחר שהתאושש ר' אברהם מאבלו החל להגשים את מטרתו העיקרית‪ ,‬והיא הקמת ישיבה בירושלים‪.‬‬ ‫שותפו לייסוד הישיבה היה ר' ישעיה חתנו של ריה"ח‪ .‬שרידי חבורת רי"ח הצטרפו לישיבה‪ .47‬רא"ר לא‬ ‫זכה לשבת בארץ ימים רבים‪ .‬הסבל הרב בירושלים‪ ,‬ובייחוד של העולים החדשים אשר ידעו דוחק‬ ‫ורעב‪ ,‬הכריח אותו לצאת כשד"ר‪ ,‬ובמשך תשע שנים נשלח שלוש פעמים בשליחות הקהילה לאיטליה‬ ‫והולנד‪ ,‬ובפעם השלישית )תע"ד( תש כוחו‪ ,‬כרע ונפל ומת‪.48‬‬ ‫בינתיים פנו לעשירים מילידי הארץ להלוואות בריבית קצוצה של כ‪ 40-‬אחוז‪ .‬למעלה מעשרים שדרי"ם‬ ‫יצאו לתפוצות הגולה להציל את העולים החדשים‪ ,‬אולם לרוע מזלם‪ :‬אחדים לא הצליחו לחזור ארצה‪,‬‬ ‫ואלו שכן חזרו כספם לא הספיק כדי מחייה‪ ,‬וכמובן שהחובות תפחו והלכו‪ ,‬עד שפקעה סבלנותם של‬ ‫הערבים והעלו באש את בה"כ‪ ,‬כפי שיתואר להלן‪ .‬ולא רק זאת‪ ,‬אלא פורעניות שונות אשר התרגשו‬ ‫ובאו עליהם על ראשם בשרשרת‪ .‬בשנים תס"א‪-‬תס"ו התחוללו צרות קשות ומרות‪ ,‬מידי שמים ומידי‬ ‫אדם‪ ,‬והקהילה נחלשה והתפוררה‪.‬‬ ‫המאורע הדרמטי ביותר בשנים אלו‪ ,‬לכל תושבי העיר‪ ,‬היה 'מרד הנקיב אלאשראף'‪ .‬סדרת התרחשויות‬ ‫הקשורות במרד של המושל המקומי וסכסוכים פנימיים פגעו בחייהם של כל יושבי העיר‪ ,‬והחמיר‬ ‫במיוחד את מצבם של יהודייה חסרי המגן‪ .‬המלווים חייבו את היהודים בתשלומי מסים מוגדלים‪,‬‬ ‫הטילו עליהם קנסות‪ ,‬ופגעו בביטחון החיים והרכוש של יהודי העיר‪ .‬מלבד זאת גברו הרדיפות נגד‬ ‫הדת‪ :‬נסגרו בתי כנסת‪ ,‬חודשו גזירות המלבוש‪ ,‬וכדי להשפילם אילצו אותם לפנות את הדרך בפני‬ ‫שכניהם המוסלמים‪.49‬‬

‫‪ 46‬בשבת הראשונה והשנייה התפללו בבה"כ הספרדי‪" :‬כי כן המנהג שבאים הפרנסים והגבאים ומביאים מנחה בושם‬ ‫ויין‪ "...‬ורק לשבת השלישית התפללו אצל האשכנזים‪ ,‬אגרות א"י‪ ,‬עמ' ‪.239‬‬ ‫‪ 47‬אגרות א"י‪ ,‬ירושלים תש"י‪ ,‬אגרת לז‪ .‬וראה י' מאן‪' ,‬התיישבות המקובל ר' אברהם רוויגו וחבורתו בירושלים בשנת‬ ‫תס"ב'‪ ,‬ציון‪ ,‬ו ]תרצ"ד[‪ ,‬עמ' סד והלאה‪.‬‬ ‫‪ 48‬שלוחי א"י‪ ,‬עמ' ‪.351-347 ;166-165‬‬ ‫‪ 49‬על המרד ראה אצל‪ :‬מ' רוזן‪' ,‬מרד הנקיב אל אשראף בירושלים בשנים ‪ ,'1706-1702‬קתדרה ‪) 22‬טבת תשמ"ב(‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ;90-75‬ע' מנאע 'מרד נקיב אל אשראף בירושלים'‪ ,‬קתדרה ‪) 53‬תשרי תש"ן(‪ ,‬עמ' ‪.74-49‬‬ ‫על הגזירות נגד יהודי העיר‪ ,‬אצל ע' שוחט‪' ,‬היהודים בירןשלים במאה הי"ח'‪ ,‬ציון א ]תרצ"ו[‪ ,‬עמ' ‪.45-3‬‬

‫‪è‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬

‫קריסת הקהילה‬ ‫שנים תס"ד‪-‬תפ"ז היו שנים הקשות ביותר לכלל יישוב היהודי בעיר‪ .‬ההשתדלויות שנעשו למענם‬ ‫בחצר הסולטאן‪ ,‬בעיקר באמצעות יהודי אשכנזי בשם יוסף‪ ,‬שעמד בקשרים עם דמויות יהודיות‬ ‫בולטות באירופה‪ ,‬הועלו כפתרונות זמניים‪ ,‬והחוב נותר על כנו‪ .‬מאז המרד המקומי של תושבי העיר‬ ‫בשליח הסולטן היו היהודים נתונים בפחד מפני הערבים המקומיים‪ ,‬הוטלו עליהם קנסות כבדים‬ ‫שגררו צרות "למעלה ראש"‪ ,‬וכמובן שמתי מעט מהשארית האשכנזים נותרו ללא מגן‪ .50‬בשנת תפ"א‬ ‫התנפלו הערבים על החצר ועל בה"כ ושרפו אותם עד היסוד‪ ,51‬ולא שקטו עד שאסרו את מנהיגי‬ ‫הקהילה‪ .‬עשרה קבין של צר ומצוק ירדו על הקהילה‪ ,‬כפי שמשתקף מעדותם המצמררת של 'פקידי‬ ‫קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה על גסיסת הקהל האשכנזי ושריפת בה"כ‪" :‬מפני חמת המציק‬ ‫כי ראינו לבני אשכנז גם עליהם עבר כוס חובות מים הרעים מאז ועד הנה אנחנו מחשים עד אשר יניח‬ ‫ה' לאחינו וירשו גם הם משכנות הרועים‪ ..‬כי מיום אשר ידו פרש צר בבה"כ ובעו"ה נעשה קרעים‬ ‫קרעים‪ ,‬הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים"‪) 52‬וככל הנראה במתחם הקרוי כיום‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי(‪ .‬באותו סגנון מעיד רבי משה חאגיז בשנת ת"צ לערך‪" :‬בעו"ה מיום שנשרף בה"כ‬ ‫עומדים להתפלל הצנע לכת על עזרתא דבירושלים‪ ..‬ובחוץ מתפללים האשכנזים"‪ .53‬המצוקה הייתה כל‬ ‫כך איומה‪ ,‬שהקהילה הקטנה לא יכלה אפילו לשלוח שליחים לגולה להסביר את מצבם‪ ,‬כי לא הספיקה‬ ‫ידם להוצאות‪-‬הדרך‪ .‬ואז פנו באגרות אל בני קהילות אשכנז ושפכו לפניהם את מר לבם‪.54‬‬ ‫אולם הודות לסייעתא דשמיא ירושלים לא נעזבה לחלוטין ע"י האשכנזים; למרות התפוררות ארגון‬ ‫הקהילה‪ ,‬האשכנזים לא אמרו נואש‪ ,‬וכשבעים נפשות נשארו במסירות נפשם‪ ,55‬אבל רבים מהם הסוו‬ ‫את זרותם‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬באמצעות לבוש מקומי‪ .56‬חודשים אחדים אחרי שריפת בה"כ לווה רבי יעקב‬ ‫‪ 50‬תיאור חי על כך נמצא בתביעות לפירעון החובות מתוך כרכי 'בית משפט השרעי' בעיר‪ ,‬ראה‪ :‬א' כהן‪ ,‬יהודים בבית‬ ‫המשפט המוסלמי‪ :‬המאה הי"ח‪ ,‬ירושלים תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .218-206‬וראה עוד אצל אלישבע בן שמעון‪-‬פיקאלי‪' ,‬חבורת ר'‬ ‫יהודה חסיד בירושלים‪ :‬מבניין לחורבן'‪ ,‬ספר החורבה‪ ,‬ירושלים תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.56-45‬‬ ‫‪ 51‬ר' מנחם ב"ר שלמה הלוי‪ ,‬שארית ישראל‪ ,‬אמשטרדם תק"ג‪ ,‬פרק לד‪ .‬בה"כ נשאר סגור משך תקופה ארוכה כערובה‬ ‫בעד החובות‪.‬‬ ‫‪ 52‬מ' בניהו‪' ,‬קהל אשכנזים בירושלים'‪ ,‬ספונות‪ ,‬ב ]תשי"ח[‪ ,‬עמ' קעא‪.‬‬ ‫‪ 53‬פרשת אלה מסעי‪ ,‬אלטונא תצ"ג‪ ,‬דף ז ע"א‪.‬‬ ‫‪ 54‬שלוחי א"י‪ ,‬עמ' ‪.522‬‬ ‫‪ 55‬כן מפורש במכתבם של 'פקידי קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה‪ ,‬כי מספר האשכנזים בעיר הוא שבעים נפש‪:‬‬ ‫"הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים קהלה בפני עצמה בכלל אתה מוצא שבעים‪ .‬והגוים בעלי‪-‬‬ ‫החובות שרקו ויחרקו שן על הספרדים שמאבדים את ממונם כל הון יקר ונעים"‪ ,‬בניהו שם‪.‬‬ ‫‪ 56‬כעדות ר' משה ירושלמי משנת תקכ"ט‪" :‬אסור לו ליהודי אשכנזי ‪ ...‬להכנס לירושלים‪ ...‬וכל זאת בגלל מעשה חברה‬ ‫חסידים שעלו עם ר' יהודי החסיד השני ע"ה‪ ...‬לוו חסידים מן הישמעאלים שלוש מאות כיסים‪ ...‬וכשהגיע זמן הפירעון‬ ‫נחבשו בתפיסה ורבים הוכו עד מוות ורבים נמלטו ורבים מתו‪ ...‬ומאז ואילך אסור לו ליהודי אשכנזי ליישב בירושלים‬ ‫אם לא‪ ...‬שילבש מלבושי תורגמה וידבר בלשונם‪ .‬בית הכנסת שלהם סגור על מסגר בתורת משכון"‪" ,‬ידי משה"‪,‬‬ ‫מסעות א"י לא' יערי‪ ,‬תל אביב תש"ו‪ ,‬עמ' ‪ .448‬ואולי עובדא זו תסביר המסופר במכתבו של רבי בנימין מרדכי נבון‬ ‫ראב"ד בירושלים‪ ,‬משנת תקצ"ח‪" :‬מרוב החובות וגלות העכו"ם ברחו כולם ]האשכנזים[ מפעה"ק ונשמו הבתים ונחרב‬ ‫הביה"ק‪ ,‬ולא נשאר שום אחד מבני אשכנז‪ ,‬ואפילו אם היה שבא אחד להשתטח על קברי צדיקים היה בהחבא מפני‬ ‫רשעת הגויים‪ ,‬והיה כך יותר ממאה שנה שלא דרך בה רגל אשכנזי"‪ ,‬מ' בניהו‪' ,‬תשובה לר' בנימין מרדכי נבון'‪ ,‬סיני כד‪,‬‬

‫‪é‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫אשכנזי כסף מהערבים עבור האשכנזים; הערבים איימו על הספרדים בזקיפת החובות של האשכנזים‬ ‫עליהם‪ ,‬מפני שהם מסתירים אותם‪ ,‬וגם משום שחוקית הם היו ערבים להם בגופם וממונם‪ .‬כמובן‬ ‫שהידיעה המרה על חורבן הקהילה הגיעה חיש‪-‬מהר לחו"ל‪ ,‬וקהילות ישראל באירופה פעלו רבות‬ ‫להחזרת בית הכנסת וה'חצר' לאחיהם המיוסרים‪ .‬אולם מאמצים אדירים אלו לא עשו פרי‪ ,‬ושתי‬ ‫סיבות לכך‪ :‬האחת קשורה לבעיות בהעברת הכספים מאירופה לטובת יהודי א"י‪ ,‬והאחרת קשורה‬ ‫למאבקי כוח פנימיים‪ :‬וויכוחים בין ראשי הקהילה לעסקנים‪ ,‬וויכוחים בין הספרדים לאשכנזים על‬ ‫הזכאות לכספי הש"דרות שנאספו באירופה ועוד‪ .‬עובדות כואבות אלו עמדו לרועץ מול העברת הכספים‬ ‫– והקהילה האשכנזית הירושלמית לא זכתה להשתקם‪.57‬‬ ‫וויכוחים אלו גרמו לסכסוכים בין ראשי הקהילה הספרדית לבין האשכנזים המסכנים שעדיין נותרו‬ ‫בעור שיניהם בעיר‪ .‬הרי המצב המדיני והכלכלי הקשה פגע‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם בקהילה הספרדית‪ ,‬ובשנת תפ"ו‬ ‫הוקם באיסטנבול וועד של רבנים ואנשי מעשה לסיוע קהילת ירושלים וערי הקודש בכלל‪ ,‬וועד זה‬ ‫נקרא 'ועד פקידי קושטא'‪ .‬הם הסכימו לקבל עליהם את האפוטרופסות של ירושלים "ושלחו לשם‬ ‫שליח מיוחד לרפאות את מזבח ה' ההרוס"‪ .58‬בעתות צרה ומצוקה היו היהודים המקורבים למלכות‬ ‫עומדים בפרץ ומבקשים לפני השלטון בקושטא על עמם באה"ק‪ ,‬ותכופות הטו את לבו ולב שריו לטובה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬אנשי הוועד ריכזו את פעילות השליחים ופיקחו עליה בעינא פקיחא‪ ,‬כמו גם על הוצאות‬ ‫הקהילה הירושלמית‪ .‬על ידי כך נעשו ראשי קהלת קושטא אפוטרופסי היישוב הספרדי גם בעניינים‬ ‫פנימיים וממנים פקידים וראשי הישיבות בא"י‪ .59‬הוועד פנה גם לקהילות אשכנז‪ ,‬אולם הכסף לא הגיע‪.‬‬ ‫בשנת תצ"ה הזהיר הוועד את הקהילות באשכנז‪ ,‬שאם יוסיפו להתעלם תקרוס גם הקהילה הספרדית‬ ‫תחת עול החובות‪ .‬גם אזהרה זו לא נענתה‪.‬‬ ‫בשנת תצ"ז יצא שליח האשכנזים מהעיר לקושטא כדי להשפיע על הפקידים שיוסיפו להשתדל עבורם‪.‬‬ ‫ה"וועד" נעתר לבקשתם ושלחו שד"ר לקהילות אשכנז‪ ,‬בצירוף תכנית להקים ארגון משותף לשתי‬ ‫הקהילות תחת השגחת ה"וועד"‪ ,‬ושכל קהילה תנהל בית כנסת ובית‪-‬דין נפרד‪ .‬כנראה שגם הצעה זו לא‬ ‫עשתה רושם‪.60‬‬

‫תש"ט‪ ,‬עמ' רט‪ .‬מן ההכרח לומר שכוונתו לאשכנזים שלא הסתירו את עצמם!‬ ‫מאז חורבן ה"חצר" ניכרת מגמה של גידול במספר האשכנזים בקהילות הגליל‪ ,‬תחילה בצפת וכעבור שנים בודדות‬ ‫גם בטבריה‪ .‬בקהילות האשכנזיות בגליל התפתחו ועם עליית ה"חסידים" הגדולה השנת תקל"ז‪ ,‬כבר היה בהן גרעין‬ ‫ובסיס להרחבתן‪.‬‬ ‫‪ 57‬ראה מאמרו של בניהו 'חליפת אגרות'‪ ,‬לעיל הע' ‪.42‬‬ ‫‪ 58‬שו"ת אדמת קודש‪ ,‬א‪ ,‬דף קלב ע"א‪.‬‬ ‫‪ 59‬חומר עשיר על תפקידם של פקידי קושטא בעזרת היישוב נמצא בפנקסם‪ ,‬נחקר ותועד ע"י י' ברנאי‪ ,‬בספרו 'יהודי‬ ‫א"י המאה הי"ח‪ :‬בחסות פקידי קושטא‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ .‬על התרומות הרבות והמגוונות של הוועד‪ ,‬אצל ירון בן נאה‪,‬‬ ‫'סיוע של קהילת איסתנבול ליהודי א"י במאה הי"ז'‪ ,‬קתדרה ‪ ,94‬עמ' ‪.84-74‬‬ ‫‪ 60‬בראש ספרו 'אלה מסעי' האריך רבי משה חאגיז לברר הצעה זו‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות התגלו כתבים רבים המתעדים את הפעולות הנועזות של ראשי קהילה האשכנזית במיגור ופירעון‬ ‫החובות‪ ,‬סיכום בסוגיא זו‪ ,‬ראה לאחרונה אצל א' מורגנשטרן‪ ,‬שאסף מכל הנחקר עד עתה וגם הוסיף רבות מדיליה‪,‬‬ ‫'ולהיות נושא העול אחיי המיוסרים‪ :‬טוביה הרופא ויהודי ירושלים השנים ‪ ,'1729-1715‬קתדרה ‪] 142 ,‬טבת תשע"ב[‪,‬‬

‫‪àé‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬

‫יריעה הבאה תוקדש לעלייתו של רבי אברהם גרשון מקיטוב ובניו וחלקם בהחייאת הקהילה‬ ‫האשכנזית בעיר‪.‬‬

‫היות והיום – י"א בניסן ‪ -‬הוא יום היאר‪-‬צייט של רבי ישעיה הלוי איש‪-‬הורוויץ‪ ,‬מן הבולטים‬ ‫בגדולי התורה האשכנזים‪ ,‬שנודע בעיקר בזכות חיבור המוסר הקבלי הגדול והמשפיע מאין‬ ‫כמותו שחיבר‪ ,‬ספר 'שני לוחות הברית'‪ ,‬איש אשכולות היה‪ ,‬איש פלאים‪ ,‬גאון ומקובל‪ ,‬חסיד‬ ‫ואיש‪-‬מעשה‪ ,‬פרנס ואמרכל‪ ,‬מחבר ופוסק‪ ,‬מרביץ תורה‪ ,‬מנהיג לעמו ופטרון לעדתו‪ .‬אש‪-‬תשוקה‬ ‫לחונן עפרה של ציון‪ ,‬לאוקמי שכינתא מעפרא‪ ,‬וזכה לממש את מאווי לבו‪ :‬עלה לא"י בשנת‬ ‫שפ"א‪ .‬עלייתו‪ ,‬על אף סופה הטראגי‪ ,‬מסמלת תופעה חשובה שהתקיימה בתקופה זו‪ :‬עליית‬ ‫חכמים אשכנזים בולטים‪ .‬רבי ישעיה יליד פראג ורבן של קהילות‪ :‬דובנה‪ ,‬אוסטראה‪ ,‬פפד"מ‬ ‫ובאחרונה‪ ,‬אחרי גירוש פפד"מ בשנת שע"ד חזר לעיר מולדתו – פראג‪ ,‬ושימש שם ברבנות‪ .‬אשתו‬ ‫מרת חיה נפטרה בשנת ש"ף‪ ,‬ואז גמר בלבו לעזוב את כל הכבוד אשר היה לו בקהילתו‪ ,‬ולעלות‬ ‫לא"י‪ ,‬כדי לבסס ולהרחיב את היישוב‪ ,‬שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן‪ .‬היה‬ ‫הנכבד והידוע בשורת החכמים שעלו ירושלימה בגל עלייה זה‪.‬‬ ‫בירושלים גמר שנתיים לאחר עלייתו‪ ,‬את ספרו הגדול‪ ,‬של"ה‪ ,‬שהתחיל לחברו עוד בחו"ל כדי‬ ‫שישמש מורה‪-‬דרך מוסרי לבניו‪ ,‬והוסיף בו בירושלים עניינים רבים ע"פ כת"י בקבלה שמצא‬ ‫בא"י‪ ,‬ועל פי מנהגי א"י שמצאו חן בעיניו‪ .‬כן חיבר בירושלים ביאור על סידור‪-‬התפלה‪ ,‬וקראו לו‬ ‫בשם 'שער השמים' על שם ירושלים‪ ,‬שכל תפלות ישראל עולות דרכה‪.‬‬ ‫הוא הותיר אחריו שתי אגרות‪ .‬את הראשונה כתב מצפת בדרכו לירושלים ואת השנייה כתב כבר‬ ‫בירושלים עצמה‪ .‬בראשונה‪ ,‬מתאר בהתרגשות ובהתפעלות מכמירי לב את השינוי הגדול שחל‬ ‫במצבה של העיר סמוך לימיו‪ ,‬ותולה בכך תהליך כמעט משיחי הנמצא בעיצומו‪:‬‬ ‫"כי קהל אשכנזים בירושלים הוא בכפל מקהל אשכנזים שבצפת‪ ,‬ובכל יום ויום מתרבים‪ .‬ויש‬ ‫בקהל האשכנזים עמה וכמה אנשים חשובים גדולים בתורה‪ ...‬כי ירושלים אף שהיא בחורבנה‬ ‫עתה היא משוש כל הארץ‪ ,‬ושלום ושלוה ומזונות טובים‪ ,‬ויין מובחר מן המובחר‪ .‬ויותר זול‬ ‫ירושלים מבצפת‪ ...‬ואנחנו חושבים כל זה לסימן גאולה במהרה בימינו אמן‪ .‬ובזמן קצר אי"ה‬ ‫תשמע כי קהל אשכנזים יהיה גדול ונוראה מאוד ומאוד‪ ,‬כי ידעתי ת"ל כי רבים יבואו שמה‬ ‫וירצו להתחבר לי‪ ,‬השי"ת יתן לי חיים ובריאות אעשה נפלאות בת"ת ובהנהגת הציבור‪ ,‬אשר לא‬ ‫הייתה להם הנהגה בתורה‪ ,‬ומכח זה באו בעוה"ר לחרבות‪ ,‬אבל אהיה להם אי"ה לרועה נאמן‪,‬‬ ‫ולמען ירושלים לא אחשה‪ ,‬ואני אכתוב תמיד למנהיגי פולין‪ ...‬המעמד ומצב ומרבה האמת‬ ‫והאמונה של תורה בכל מכל כל" )אגרות א"י‪ ,‬עמ' ‪.(216‬‬

‫עמ' ‪.54-38‬‬

‫‪áé‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ä"òùú çñô‬‬ ‫שנים רבות עברו עד ששופץ בית כנסת ה'חורבה'‪ ,‬ועל כך נקדיש מאמר מיוחד‪ .‬כידוע שבראש‬ ‫המשפצים עמד רבי מנחם מנדל משקלוב‪ ,‬מגדולי תלמידי הגר"א‪ .‬בשנת תקע"ו התיישב‬ ‫בירושלים‪ ,‬ותיכף החל לפעול לשיקום ה"חצר"‪ .‬בימים אלו הייתה קבוצה קטנה של "חסידים"‬ ‫שצעדו בדרך הבעש"ט והמגיד ממעזריטש‪ ,‬וכנראה שגבא טורא ביניהם‪ ,‬עדות על כך נמצא אצל‬ ‫רבי משה ב"ר מרדכי גימפל סגל‪ ,‬שכנראה הסתופף בצלו של בעל 'התניא'‪ ,‬עלה מרוסיה והתיישב‬ ‫בירושלים‪ ,‬והתקבל בישיבתו של רמ"מ משקלוב‪ .‬בערוב ימיו חיבר ספר מוסר והנהגות קבליות‪,‬‬ ‫בתו"ד מצער על הפילוג בין החסידים והפרושים‪ .‬לדעתו שני הקהלים מייצגים שתי שיטות‬ ‫שונות בעבודת השם המודגשות בספר השל"ה‪ ,‬ושתיהן נכונות ומשלימות זו את זו‪ .‬כדאי להעתיק‬ ‫את דבריו המעניינים שהם אקטואליים גם בימינו אנו‪ ,‬אחרי שהוא מצטט מספרים שפירוד‬ ‫הלבבות מעכב את הגאולה‪:‬‬ ‫"העיקר שיהיה אחדות ושלום בינינו ואז במהרה יבוא הגואל צדק‪ ,‬ועיי"ש בענין הפירוד אשר‬ ‫נעשה לפעמים בין חסידים למתנגדים‪ .‬כי הלא לפי דברי השל"ה הקדוש ראוי מאוד להיות‬ ‫אחווה וריעות בינינו‪ ,‬כי במתנגדים נמצא יותר אנשים עובדים את ה' בסיגופים ובתעניתים‬ ‫ובצער‪ ,‬ובחסידים י"צ נמצא יותר אנשים עובדים את ה' בשמחה ובהתלהבות‪ .‬נמצא‪ ,‬זה עובד‬ ‫את ה' בסגנון זה וזה בסגנון אחר‪ .‬ובין שנינו יבוא נחת רוח כביכול להשי"ת‪ ...‬הן אמת שדברי‬ ‫השל"ה הק' נאמרים על כל אחד ואחד מישראל‪ ,‬שכל איש צריך לעבוד את ה' פעם בשמחה ופעם‬ ‫בסיגופים‪ ,‬כמו שנאמר 'עבדו את ה' בשמחה'‪ .‬מ"מ לאו כל אדם מקיים הכל כפי המצווה‪ ,‬אך ע"י‬ ‫התחברות ריעות ואהבת ישראל יושלמו כולם‪ ,‬כי מה שחסר זה יתיר זה‪ ,‬ובין כולם נעשה רצון‬ ‫הבורא יתברך ויתעלה" )לקוטי משה‪ ,‬ירושלים תר"ז‪ ,‬דף ו ע"ב(‪.‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ,çîùå øùë çñô úëøáá‬‬ ‫‪âé‬‬