Passover 2015
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô
ïåâøàá åéðáå áåèé÷î éæðëùà ïåùøâ íäøáà éáø ìù í÷ìç íéìùåøéá úéæðëùàä äìéä÷ä íå÷éùå íéùéîç íééúàî ìâøìå ,æ"÷ú ïåéñ ç"øá ,äöøà åúééìòì äðù äðåîùå íéùù íééúàî úàø÷ì .à"ë÷ú ïåùàø-øãàá ä"ëá ,åúøéèôì íéðù òáøàå - à øîàî -
לזכר נשמת אבי מורי הרה"ח ר' שלמה ב"ר אברהם גד ,שבמבחר ימיו ובשיא עשייתו והצלחתו זנח את מנעמי הגלות ,עקר מטומאת העמים ועלה להר הקודש ירושלימה ,ובה עלה והתעלה בתורה ויראה .נלב"ע ח' באדר תשע"ה
ייסוד היישוב האשכנזי בירושלים מהול במנה גדושה של ייסורים וצרות ורק מתוך מסירות נפש זכו לייסד אותו
1
ארץ ישראל ,ירושלים והמקומות הקדושים היו תמיד בעלי משקל בתודעתם של היהודים בגלויותיהם, והם הזכירוה יום יום בתפילותיהם .עם זאת העלייה אליה הייתה נחלת מעטים ,והפוסקים נחלקו בשאלת מצוות ישוב בארץ .מסימני ההיכר של הכמיהה והכיסופים לציון היו העליות לא"י במשך שנות הגלות .בכל הדורות היו יחידים וקבוצות של יהודים שעלו לא"י מתוך הקרבה וחירוף נפש .במיוחד יש לציין את העלייה הגדולה של בעלי התוספות ,יותר משלוש מאות חכמי אנגליה צרפת ופרובנס ,שעלו לארץ בשלהי האלף החמישי ,כיובל שנים לאחר מכן עלייתו של רבי יחיאל מפאריז עם בני ישיבתו )ה' י"ט( ,ואת עליית הרמב"ן שמונה שנים אחריו ,עלייה אשר ממנה פינה ויתד ולהתחדשות היישוב בירושלים .כן השאירה רושם עמוק עליית רבי עובדיה מברטנורא ,מפרש המשנה הנודע שעלה מברטינורו )ברטנורא( שבאיטליה בשנת רמ"ח .2העלייה המשמעותית ביותר ,בכמות ובאיכות, התרחשה בעקבות גירושי היהודים מחצי האי האיברי ממושבותיהם .ראשוני העולים הגיעו לאחר שנות נדודים ,אך יש עדויות למספרים משמעותיים משנת ר"פ ואילך .בין העולים היו כמה מגדולי החכמים 1התודה והברכה לפרופ' ירון בן נאה על קריאתו המוקפדת והערותיו המועילות. 2הואיל ואנו עומדים לפני חג הפסח ,מן הראוי לציין שמפרש המשנה נכנס לשערי העיר בצהרי י"ג ניסן שנת רמ"ח ,כפי שמתאר זאת ביומנו בהתרגשות רבה .מנמל פאלירמו שבסיציליה הפליג לחופי מצרים ,אליה הגיע בכ"א טבת .לאחר עיכובים רבים הגיע רגלי לאלכסנדריה בי"ד שבט ,ושם הצטרף בשיירת גמלים שעברה במדבר סיני ,וביום ז' בניסן הגיע לעזה ,משם ברכיבה על חמור דרך חברון ובית לחם הגיע ירושלימה" :נסענו מחברון ביום השלישי בי"ג בניסן ...ובאנו עד מצבת רחל ..וכל אחד ]מהשיירה[ התפלל שם כפי כוחו ...ומבית לחם לירושלים כשלושה מילים וכל הדרך מלאה כרמים וזיתים ...משם נגלתה העיר המהולל הקרית משושנו ,ושם קרענו את בגדינו כחובה ,וכאשר עברה עוד מעט נגלה אלינו בית מקדשנו ותפארתנו ההרוס וקרענו קריעה שנייה על המקדש ,ובאנו עד שערי ירושלים ונכנסנו בה בשלושה- עשר לחודש ניסן רמ"ח בצהרים בעצם היום ההוא עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ,ושם בא לקראתנו רב אשכנזי אחד אשר נתגדל באיטליה שמו ר' יעקב די קולומבאנו והביאני אל ביתו ונתאכסנתי עמו כל ימי הפסח" ,א' יערי, אגרות א"י ,עמ' .127
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô וצדיקי הדור שהאירו בתורתם עיני כל ישראל כדוגמת רבי יוסף קארו ,ה'בית יוסף' ,וחבורתו בעלי ההלכה ,רבי שלמה אלקבץ ,רבי משה קורדובירו וגורי האר"י – בעלי חכמת הנסתר .רבים מהחכמים בחרו להתיישב דווקא בעיר צפת ,שהייתה למרכז תורני חשוב ,והאפילה על ירושלים.
קהל אשכנזים בירושלים משך מאות השנים הללו ,בעיקר ממאורעות ה"מוות השחור" באירופה בשנת ק"ט ,היו העולים מארצות אירופה מיעוט ביחס לעולים מארצות האיסלאם /אזור הים התיכון .3ברבות הימים הלכו ורבו ,ואט אט התהוותה קהילה אשכנזית .ולמרות שמדי פעם אחזו במנהגם וגם הקימו לעצמם ישיבה ובית-דין ,לא הצליחו להכות שורש ,4והקהילה הייתה כפופה להנהגה של יהודי המזרח ,ולנגידות שמושבה בקהיר הממלוכית ,ומאוחר יותר )לאחר שנת רע"ז( הייתה לה זיקה לקהילה היהודית העשירה והחזקה בבירה העות'מאנית ,איסטנבול. יהודי ירושלים היו נתונים לחסדם של המושלים ,הערבים והתורכים והשייח'ים הערביים המקומיים, שניצלו את חולשתם וראו בהם מקור לסחיטת כספים .הקהילה האשכנזית בירושלים בתקופה זו הייתה חלק קטן מהאוכלוסייה היהודית .בשל תנאי החיים הקשים היה מספרם של יהודי העיר נמוך יחסית ,וצמיחה נבעה בדרך כלל מהגירה ועלייה ולא מריבוי טבעי .זאת ועוד ,עין השלטונות הייתה פקוחה ואם חל גידול דמוגרפי ,מיהרו לתבוע תביעות נוספות והכבידו את עול המיסים .הכנסות הקהילה לא נשתנו משמעותית .עם הזמן תגדל החלוקה של התמיכה שנשלחה מחו"ל ויהפוך רכיב מרכזי בתקציב הקהילה. עד לחורבן ה"חצר" האשכנזית בירושלים בשנת תפ"א ,ישבו האשכנזים בחצר רחבת ידיים עם בית כנסת בתוכה ,כשהיא נסגרת מדי לילה.5 באגרתו משנת רמ"ח מספר ר' עובדיה מברטנורא על חצר "אשר בו בית כנסת גדול מאוד ,ובתוכו בתים רבים וכולם הקדש אשכנזים ,ואשכנזיות אלמנות יגורו בה .חצרות רבות היו בירושלים ברחוב היהודים כולם של הקדש וכולם מכרו הזקנים ,6לא נשאר בהם אחד .רק הקדש האשכנזים לא יכלו למכור ,כי חוק לאשכנזים וחלקם הוא ואין לעניים אחרים חלק בו" ,7על תקופה זו כתב ד"ר אברהם דוד :העדה
3ראה א' ריינר' ,בין אשכנז לירושלים' :חכמים אשכנזים בא"י לאחר ה"מוות השחור" ' ,שלם ד ]תשמ"ד[ ,עמ' .62-27 4באגרתו משנת רמ"א מעיד ר' יוסף דמונטנייא האשכנזי על חלקת בית-קברות מיוחד לאשכנזים בהר הזיתים ,אגרות א"י ,עמ' .92 5סקירה על ה"חצר" ,אצל אלחנן ריינר' :חצר האשכנזים בירושלים :ימי ראשית' ,ספר החורבה ,ירושלים תש"ע ,עמ' .43-11 6ביאור הדברים ,אצל מכובדי פרו' אלחנן ריינר' ,הנהגת הקהילה בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית :תעודות ובירורים בשולי "פרשת הזקנים" ,שלם ו ]תשנ"ב[ ,עמ' .81-23 7אגרות א"י ,עמ' .129על חכמים נוספים בעדה האשכנזית בתקופה זו ,ראה :א' דוד' ,לתולדות הקהילה האשכנזית בירושלים במאה הט"ז' ,ותיקין :מחקרים בתולדות היישוב ,רמת גן ,תשל"ה ,עמ' .35-25 ייתכן מאוד ,ואין זה רחוק שמכלול ה"חורבה" כולו יושב על תחומי ההקדש האשכנזי הקדום ,מתוך מכתבו של פרו' ירון בן נאה.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô האשכנזית תפשה מקום חשוב ומרכזי בכלל החברה היהודית בעיר .באותם ימים נמנו האשכנזים עם ההנהגה הרוחנית והחברתית של היישוב היהודי ,בכללם יהודים איטלקיים ממוצא אשכנזי .8בתקופה זו ,בעוד שהעדות :המוסתערבים ,המערבים – יוצאי צפון-אפריקה ,האיטלקים ואחרים ,נטמעו ככל הנראה בקרב העדה הספרדית הגדולה ,הקפידו האשכנזים לשמור על ייחודם העצמי ,וניהלו את חייהם כעדה נפרדת על פי המסורת האשכנזית .9תולדותיה של חצר זו ובה"כ שבתוכה ,בתקופה זו ,כמעט ואינן ידועות ,אך מן המקורות הדלים על היישוב היהודי בירושלים עולה ,שהיו אז שתי ישיבות ,האחת בניהולם של חכמים ספרדים ,והאחרת בניהולם של חכמים אשכנזים.10 האזכור הבא על קיום בית-כנסת אשכנזי הינו אצל רבי מרדכי ב"ר ישעיה ליטש מפרויסטיץ ,המתאר את העיר עת ביקורו בשנת שע"ה" :צו ירושלים עיה"ק זיין דרייא שולן ,אייני פון אשכנזים" .11בשנת שפ"א עלה השל"ה הקדוש והרים קרנו של היישוב האשכנזי ,כפי שהוא מעיד באיגרתו למשפחתו כשנה אחרי עלייתו" :כי קהל אשכנזים בירושלים הוא בכפל מקהל האשכנזים שבצפת ,ובכל יום ויום מתרבים .ויש בקהל אשכנזים כמה וכמה אנשים חשובים גדולים בתורה" .12על 'החצר האשכנזי' מרמז השל"ה באיגרתו במשפט אחד" :גם קהל אשכנזים יושבים מסוגרים" 13,היינו בתוך חצר סגורה .כעבור ארבע שנים בשנת שפ"ה ,מעיד עולה מאיטליה ]ר' דניאל פינצי[ שבכל העיר הגדולה לא נמצא אלא שני בתי-כנסת האחד אשכנזי והוא קטן" :שכל האשכנזים ,והחכם כמוהר"ר ישעיה בראשם ,הולכים שם. ויש להם מנהגים טובים.14"... גורלה של החצר האשכנזית קשור בקשר בל ינתק עם מדיניותם האכזרית של השליטים המוסלמים. החורבן הראשון של החצר :בשנת שפ"ה מונה מחמד ן' פרוח' כמושל העיר מטעם הסולטאן ,כל כהונתו החזיקה שנתיים ימים ,אבל בשנתיים אלו הצליח ברוב אכזריותו להרוס את היישוב ,עד עפר; הקהילה נידלדלה ,ומנתה קרוב לאלף נפשות .15לאחר מאמצים מרובים הצליחו היהודים לשקם את החורבות, וכבר בשנת ת"י אנו שומעים על חצר אשכנזית 'חיה ותוססת' .16בתקופה זו – בשנת תט"ו -עולה 8א' דוד' ,הקהילה האשכנזית :קוים לדמותה של הקהילה של הקהילה האשכנזית בירושלים במאה הט"ז' ,דברי הקונגרס העולמי בששי למדעי היהדות ,כרך ב' ,תשל"ו ,עמ' .333-331 אוסף שמי של אישים חשובים מהקהילה האשכנזית ,ראה אצל א' דוד ,עלייה והתיישבות בא"י במאה הט"ז, ירושלים תשנ"ג ,עמ' .71-69 9דוד ,הקהילה האשכנזית ,עמ' .335 10ראה :א' דוד ,עלייה והתיישבות ,עמ' .94-88 11תוצאות ארץ ישראל ,אמסטרדם ת"ט ,עמ' האחרון .התודה לידידי הרב ישעיה אשר זעליג מילר )מונסי( שהעירני על מקור נדיר זה. 12אגרות א"י ,עמ' .216 13שם. 14מ' בניהו' ,ספור דברים מורגלים בירושלים' ,אסופות א ]תשמ"ז[ ,עמ' רלו. 15על תקופה קשה זו ,האריכה מ' רוזן בספרה 'הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז' ,תל אביב תשמ"ה .על ימיו של ן' פרוח ראו ספר 'חרבות ירושלים' שההדירה. 16ר' משה פוריית מפראג שישב אז בירושלים ,יצא בשליחות הקהל האשכנזי ,ובדרכו הדפיס את ספרו 'דרכי ציון' ,בו תיאר את סדרי החיים בעיר .בין הדברים תיאר את החצר האשכנזית ובתוכה בה"כ אחד ושני בתי מדרשות )מסעות
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô מאשכנז 17רבי פייביש אשכנזי המכונה אור שרגא ,תלמידו של מהר"ם מלובלין ,ונתכהן כרב הקהילה,18 עד לפטירתו בשנת תל"ב .אבל הצרות לא הפסיקו ,ואת זאת אנו למדים משליחותו של רבי נתן שפירא מח"ס 'מצת שמורים' לאירופה עבור הקהילה בשנת תט"ז ,כשהוא מתאר את המצוקה הנוראה :מתו ברעב ארבע מאות אלמנות ,והנותרים בחיים סבלו מהתעללות של התורכים.19 קורות הקהילה משנת ת"מ ואילך :כאמור ,למרות שכלפי חוץ היו כפופים לקהילה הספרדית ,שהייתה גדולה בהרבה מהאשכנזים ,20קהל האשכנזים היה מאורגן בפני עצמו ,עם רב ובית-דין שלהם ,ומוסדות משלהם .21הם התרכזו בעיקר בתחום שטחה של "החצר"; חצר גדולה שהיו בה ארבעים דירות ]=חדרים[ ,בית מדרש ובית-דין .ידועים לנו שמות סופרי הבי"ד והשד"רים שהקהילה שלחה בשנים תמ"ה-ת"ס ,22כשהרב המכהן היה רבי משה ב"ר יעקב הכהן .23הוא עצמו נשלח לגולה בגין המשבר הכספי של הקהילה .החובות תפחו ,הנושים המוסלמים שכמעט ונואשו מלקבל את כספם חזרה ,איימו לתפוס את בה"כ ולהפכו למסגד ,ולכן קיבל עליו ר' משה לטפל בפירעון החובות.24 רבי אריה יהודה ליב הכהן מבודן ,ראש הקהילה בשנת תמ"ה עלה ארי מבבל לא"י ,והכוונה לרבי אריה יהודה ליב הכהן ,בן זקוניו של רבי אפרים רבה של אויבן בעל 'שער אפרים' .25רי"ל נולד לאחר שנת ת"ח ,26זכה – ביחד עם בן אחותו ,בעל 'חכם צבי' –
א"י ,עמ' .(282היות ואנו נמצאים בערב חג הפסח כדאי להעתיק מתיאורו על ההכנות לחג בעיר" :קמח לפסח מכין כל אחד לעצמו ,אבל יש גם קמח פסח בשוק .רוב האנשים קונים את החיטה בתמוז ותולים אותה שלא תהיה לחה ולא תנבוט ...בליל פסח ]אחר ערבית[ ,אומר החזן בקול את הברכה 'לקרוא את ההלל' וכל הקהל אומר הלל .החזן אינו שר "הודו" ו"אנא" )שם ,עמ' .(292 בפרק זה מצליחים האשכנזים להחזיק מעמד-מה בעיר .היה להם "רב מורה" רבי נתן שפירא מקראקא מח"ס טוב הארץ ,ואפילו "נשיא לאשכנזים" .הם גם שולחים שליח מיוחד בשנת תט"ו .בשנת תל"ד נמצא רבי שבתי באר שליח משותף לירושלים ,צפת וחברון. 17ראה תוח"י ,ב ,עמ' .48-46 18בתחילה שימש "ר"מ ואב"ד דק"ק ווינא" ,בשנת תט"ו שהה באויבן ,וחילו לפניו מנהיגי הקהילה לתקן להם תקנות מועילות" ,וכל הק"ק כתבו וחתמו לו כתב רבנות שקיבלוהו עליהם לאב"ד ור"מ וכל אשר יצא מפיו כן יקום" )שו"ת תורת חסד )פרחייא( ,סי' לג( .משם עלה ירושלימה .נכדו ר' משה ב"ר ישעיה מזכיר במפורש את האכזבה של המון העם שקיוו לביאת הגואל השנת ת"ח על סמך דברי הזוהר ,ומעיד שגם זקנו ר' אור-שרגא "שהיה נשיא בא"י" ,צפה לאותה שנה את הקץ ,ברית מטה משה ,ברלין תס"א ,סוף הספר דף קד ע"ב. 19שלוחי א"י ,עמ' .279 20רבי יעקב חאגיז מרבני ירושלים כותב לפני שנת תל"ג" :האשכנזים שבכאן שהם מיעוטא דמיעוטא" ,שו"ת הלכות קטנות ,קונטרס לגיטין סי' ו. 21רבי אברהם הלוי ממצרים ,שו"ת גנת ורדים ,קושטא תע"ז ,ח"א יו"ד כלל ג סי' ה. 22א' יערי ,שלוחי א"י ,ירושלים תשי"א ,עמ' .321-312 23גנת ורדים ,שם. 24שליחותו הייתה בשנים תמ"ח-תנ"ג ,שלוחי א"י ,עמ' ;320-313ובארוכה אצל ירון בן נאה' ,יחסי האשכנזים וספרדים בירושלים בסוף המאה הי"ז' ,קתדרה] 103 ,ניסן תשס"ב[ ,עמ' .51-40ר' משה שלח שד"רים גם לצפון אפריקה לאסוף כספים על כך ,הרב דוד עובדיה ,קהלת צפרו ,ה ,ירושלים תשנ"ב ,עמ' כא-כה. 25לתולדותיו :רי"י גרינוולד ,תולדות ר' אפרים הכהן מווילנא ,קלוזש תרפ"ד; הרב אלכסנדר זושיא קינסטליכר, צפונות ,ב ]טבת תשמ"ט[ ,עמ' צ-צז.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô לשאוב מלא חופניים מבאר תורת אביו .27בשנת תל"ח הייתה מגיפה קשה באויבן והפילה חללים רבים, ואף הוא כמעט והגיע אל שערי מות .ולא הספיק צרות אלו ,ואחריהן נחתה מלחמה על האזור" :ואימת מות נפלה עלי מבית ומבחוץ" ,ונדר נדר שאם יינצל מהתופת "אעלה על במתי א"ב אבות העולם לארעא קדישא" .בשנת תמ"ה עלה ירושלימה ,28ונתקבל בחיבה ונמנה בין לומדי 'בית המדרש הגדול של רבי משה גלאנטי' ,ובשנה זו ערך את חיבור אביו לדפוס .בשנת תמ"ז יצא לחו"ל כדי להתרים כספים להדפסת החיבור ,29וכעבור שנה הדפיסו בעיר זולצבאך .לאחר מכן חזר ירושלימה עם עלייתו של רבי אברהם רוויגו ,30והיה מגדוליה ,למד ולימד. בנו ר' ידידיה למד תורה אצל רבי אברהם יצחקי ,ראש רבני ירושלים בזמנו ,וזכה להתדבק בו ונשא את בת רבו לו לאשה.31 פעולותיו הכבירים של רבי צבי הירש אשכנזי בעל 'חכם-צבי' לשיקום הקהילה על פי תעודה המתפרסמת כאן לראשונה ,מתוודעים אנו שר' אריה ליב היה מהממונים לקבלת התרומות שהגיעו מחו"ל עבור היישוב .מדובר בקבלה של תרומת א"י מקהלות אה"ו המפורסמות, שנשלחו ע"י גאון ישראל רבי צבי הירש אשכנזי בעל 'חכם צבי' שכיהן כגבאי צדקה למעות א"י .תאריך התעודה הוא משלהי תנ"ט ,והוא תואם בדיוק את תוכן מכתבו לרד"א שר"מ כהן וויתר עבורו על ניהול כספי התרומות ,ראה להלן. כידוע ,בכל קהילה מכובדת היה גבאי מיוחד לכספי א"י ,שהיה מטפל בגביית הנדרים והנדבות ,בגביית המסים ,בסידור המגביות בימים מסויימים בשנה ,ובהעברת הכספים לידי שליח א"י ,למרכז הארצי או ישר לא"י .בקצת קהילות שימשו רבני הקהילות גזברים של כספי א"י ,כדוגמת :בעל 'חכם צבי' ,את זאת אנו למדים מעדות בנו – היעב"ץ – המתאר את המצב החמור בירושלים ,32והוא מאשים במצב זה
26לתולדותיו :רי"י גרינוולד' ,רבני אונגאריה שעלו לא"י משנת תמ"ה עד תרנ"ה' ,סיני כו ,עמ' רכב-רכה; הרב א"ז קינסטליכר ,צפונות ,ג ,עמ' צ-צט. 27הקדמה לשו"ת שער אפרים. 28באותו פרק זמן קיבל אביו כתב רבנות מהקהילה בירושלים" :לרב ולמו"צ לישב על כסא רם ונשא". 29בעברו את איטליה עמד בקשרים עם חוג במקובלים של הרמ"ז ור' אברהם רוויגו .על סדר מסעותיו ,ראה שלוחי א"י, עמ' .358-354 30ראה במאמרו של י' מאן ,לקמן הע' ,47מעמ' סד ואילך. 31היעב"ץ בהתחלת 'מגלת ספר' שלו מזכירו" :רי"ל הניח אחריו בן חכם גדול הרב ר' ידידיה ז"ל ,אשר נשא בת חכם אברהם יצחקי ז"ל ,מרא דארעא דישראל בימיו" .בשנת תצ"ב הדפיס בקושטא ספר חמיו ,שו"ת זרע אברהם חלק שני, בה הטיב לסכם את קריסתה של הקהילה ,ואלו מקצת דבריו בשבח חותנו שמסר את נפשו להצלת העיר" :יגע רב"י בעשר אצבעותיו ,יושיבם לנצח משכנות מבטחים ,הקדיש גופו לשמים לדרוך אניות ולדרוך בציות מפני צרת הבת ירושלים צרות זו לזו כתרוה ....כי יצא חצי העיר בגולה ומלכם לפניהם ,תורה חוזרת משכונה לשכונה לובשת שחורים ומאניה בלויי ...אתיא תוך במערות צורים ובנקיקי סלעים מפני חמת המציק ,והנשארים ימקו ילכו מחי"ל אל חי"ח נמוכי הרוח נאנחים בשברון מתנים בחוצות ירושלים ..ציון היא דורש ה'ן לה."... 32בצורה קודרת הוא מתאר את קריסת הקהילה" :כמעט בטלה ישיבת הארץ הקדושה מן האשכנזים ,ולא נשארה אחוזת דירה לשום אשכנזי בירושלים .בפרטות לעת הזאת נעקרה אותה קהילה אשכנזית לגמרי ,מפני עול החובות שלא יכלו לצאת ידי חובתם" ,מגילת ספר ,מהדורת הרב אברהם יעקב בומבך ,ירושלים תשע"ב ,עמ' כב.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô גם את גבאי א"י שבחו"ל שלא עסקו באמונה ,מאידך אביו השתדל לשלוח את כל התרומות לידי גביר מהימן בליוורנו שהעביר את הכסף לידי חכם מסוים שבחברון והוא חילקו בידיו לנצרכים בירושלים שאישרו את קבלת הכסף .הוא כותב" :והיתה מצודתו פרושה בירושלים ג"כ ,עיני השקפתו היה עליהם לטובה ,שיגיעו מעות א"י הנגבים בג' קהלות לידי עניי ירושלים ושיתחלקו בסדר וביושר; לא כשאר קהלות אשכנזים שכל מעות א"י הלכו לטמיון ואוכלים הגבאים הכוללים שלהם".. וכנגד זה הוא מעמיד את בני קהילות הספרדים הדואגים לבני עדתם שבא"י ,ומסייעים להם בנאמנות ובסדר ,ולפיכך הם מצליחים.33 כדי לנהל חלוקה ישרה ומהימנה ,עמד החכ"צ על כך שכל מקבל ירשם "קבלה" על קבלת התרומה .בנו הרב יעב"ץ מעיד שראה פתקים אלו" :ואנכי ראיתי הפתקות של הקבלת דמים ,מי ומי העניים והאביונים ,שנשתלחו משם ,והגיעו לידו הקדושה על הפאסט מליוורנו ,וחתומים עליהם כל אחד מעניים לומדים ,יתומים ואלמנות ,איש את שמו על פתקו בכתב ידו ,מודיע ומעיד כמה קיבל ע"י החכם מחברון מן המעות הנשלחים לידו מאלו המקומות ,כל אחד רשום בכתב אמת וחתום שמו" .34עותק מפתקה כזו לא נשאר ,לעומת זאת ,כאן מתפרסם לראשונה קבלה מרבני העיר על קבלת חבילת התרומות שנשלחה מאת ה"גבאי" בעל חכם צבי בשנת תנ"ט ,עת היותו רב ור"מ באלטונא. וז"ל התעודה:35 ב"ה .להודיע קושט אמרי אמת איך שקבלנו אנחנו הח"מ סך ארבע מאות ושמונים ותשע פיזוס ליוורניאש ...ששלחו לכאן בעה"ק ירושלם ת"ו ע"י החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק כמהר"ר צבי הירש נר"ו מאובן ,מן השלשה קהלות קדושות ,אלטונא והמבורג וואנדיזבאק ה' עליהם יחיו ,וחילקנום כראוי וכהוגן בין כל האשכנזים העומדים היום בעה"ק ת"ו לאנשים ונשים אלמנות ויתומים ות"ח בראש כולם כראוי לשם שמים .וברכות נגד השלשה קהלות קדושות הנ"ל ,הם ונשיהם ובניהם יצ"ו ,ובראש האלופים והקצינים ראשי עם קודש יצ"ו ושם הרב הגדול כמה"ר צבי הירש נר"ו ,ה' צבאות השוכן שכינתו בציון יגן עליהם, ויכתבם ויחתמם לאלתר לחיים טובים בשובע שמחות ורב ברכות .וכל פרוטה ופרוטה יצטרף להם כשריון .ולראי' מהימנא באנו על החותם .שלהי אלול תנ"ט לפ"ק אליהו עובדיה .36הצעיר אריה יהודה ליב כהן ,אברהם יצחקי.37
33על חד-צדדיות זו ,העיר א .יערי ,שנכתב מאי ידיעה ,ומנגד יש לנו עדותו של בן-בריתו ,ר' משה חאגיז המציג לראווה את קהילות אשכנז ועזרתן לבני עדתן בירושלים. 34מגילת ספר ,מהדורת הרב א"י בומבך ,עמ' כג. 35מונח באוצרו של הרה"ח ר' אברהם יהודה מאנדל הי"ו ,ועתידה להתפרסם בקרוב בספרו 'גנזי יהודה' חלק שני. 36על שליח זה אין לנו ידיעות רבות .בשנת תנ"ח היה באזמיר כשליח ירושלים ,ורבי חיים אלגאזי מספר עליו" :פה אזמיר בשנת תנ"ח האיר אל עבר פנינו החכם השלם כמה"ר אליהו עובדיא ,וביו"ט ב' של גליות קראו אותו לס"ת, ועלה ולא רצה לברך ...דלגבי דידיה י"ט ב' כחול שויה" )בני חיי ,או"ח סי' תקסו( .גם בהיותו על אם-בדרך ערך תשובות להלכה ,בגנת ורדים )שו"ת חלק אה"ע כלל ד סי' ו( נמצאת תשובה שערך בדרך שליחותו .מלבד תשובה זו נמצאת תשובה שערך בירושלים לאשר תשובת ר' אברהם יצחקי )שו"ת זרע אברהם ,ח"א חו"מ ,סי' ב(.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô עם פטירתו של ר' משה ב"ר יעקב הכהן בהתחלת קיץ תנ"ט הוצע כתר הרבנות לרבי דוד אופנהיים הנודע ,אב"ד ניקלשבורג והמדינה ,היוזם היה רבי אריה ליב .ביום ה' בתמוז שלח לו רא"ל מכתב בו הוא מודיעו שר"מ כ"ץ נפטר ,ופונה אליו – אחרי התייעצות עם ראשי הקהילה להמליך אותו כרב העיר. אגב ,אנו למדים שרא"ל היה אז מראשי עדת האשכנזים בעיר וממונה על חלוקת כספי הצדקה שהגיעו מחו"ל" ,שהרי ז"ל" :וקודם פטירתו ]של ר"מ כהן[ נעשה בינינו שלום גדול ,שכל כסף הקדשים אשר יושלח לכאן לשם עניים ות"ח ,הכל יגיע לידי ושנים אחרים עמי ,ועל פינו יחלק .ואל עליון הוא יודע שתמיד שמתי עיני על דלי ציון על הת"ח" .ר' דוד אופנהיים נענה כנראה בחיוב להצעתו ,ובר"ח שבט תס"א נשלח לו כתב הכתרה ,חתום בידי ל"ב גדולים וחקרי לב הקהילה וראשיה ,ומינוהו ל'נשיא ארץ- ישראל' ,אב"ד וריש מתיבתא .38כנראה ,שעיקר מטרת כהונתו הייתה כדי לשפר את מצבם הכלכלי ולגייס תמיכה קבועה ,כפי שנראה להלן. פרטים מאלפים על היישוב טמונים בשורות האגרות .לעניינינו ,אציין לידיעה על ה'ישיבה' שהמשיכה בפעולתה ,וכן על "הבית-הגדול" שקיים בתוך חצר האשכנזים .39על בחירתו כרבם ,היות והיה מענקי הדור וביכולתו להתרים כספים עבורם ,ובין השאר היה בעצמו איש אמיד ,אפשר להבחין בין בתרי תעודת ההכתרה" :ראש דבר ומנהיג עלינו בכל מילי דשמיא ומילי דמתא ואת פיו נשמור ...ויצו עלינו נגיד רבן של בני הגולה ,וגם המעלה המניח את הכלכלה אל המנוחה ואל הנחלה כו' ירושלים עבד כלילא ...ומפליא לעשות רוב טובה לתת לנו עמידה וישיבה בארעא הלזו דקיימי רבנן אין יד עניים אין סמיכה משען ומשענה כי עם אל עליון וחסדי דוד."... בשנת תס"ז שלחו שוב קהל האשכנזים "כתב רבנות" לרד"א ,רא"ל שהיה כאמור המציע הראשון לא נמצא חתום על הכתב ,וכנראה שבתקופה זו לא שהה בעיר .בשנת תע"ד שהה בקושטא ושם חתם כל כרוז נגד חיון וספריו ,יחד עם רבי אברהם יצחקי ורבי יצחק הכהן ראפפורט בעל 'בתי כהונה'.40 בד בבד ,עמלו שנים רבות כדי לבנות בה"כ חדש ,ובשלהי שנת ת"ס הושלמה אומנם בנייתו.41 בינתיים הגיעו חובות הקהילה לסכומים עצומים ,הפרנסים לוו כספים מהערבים בריבית קצוצה, ובמשך הזמן נוספו על הקרן ריבית ,מתנות וקנסות .משראו המלווים כי אין ביכולתם לסלק החובות, 37נולד בירושלים או בחברון בשנת תכ"א ,אביו ר' דוד היה חתנו של ר' אברהם אזולאי .למד אצל רבני ירושלים .בשעה שיצא לשליחות כבר עמד בראש רבני העיר ובראש הישיבה הגדולה בה ,כיהן כראשל"צ עד מותו בשנת תפ"ט. המצב בירושלים הורע מיום ליום ,עד שבשנת תס"ח ראו ראשי הקהל צורך לשלוח את גדול רבני העיר בימים ההם, ולכן שלחוהו למסע ארוך ומתיש כדי לקבץ את שקלי הקודש .כדאי לציין ,שבהיותו אמסטרדם ראה אותו ר' יעקב עמדין שהיה אז צעיר לימים ,ובספרו מור וקציעה ח"ב הלוח התיקון והשמטות דף צד מתאר את דמותו" :בקטנות ראיתי באמ"ד שליח ציון חכם יצחקי ,כמדומה שהיה ארוך גבור ,גבוה מכל עם משכמו מעלה". 38מ' בניהו ,חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים' ,ירושלים ,ג ]תשי"א[ ,עמ' קח-קכט; שו"ת נשאל דוד ,ראש כרך ב. 39בניהו ,עמ' קיח; ובמכתבו מחודש תמוז הוא מכנה אותה" :ישיבתנו המפוארה שבין הספרדיים" ,שם ,עמ' קכא. אחד מהחותמים על כתב ההכתרה הינו :לוי בא"א הר"ר יצחק גרשון ממדינת הגר ,זעירא דמן חברייא בבית מדרש הגדול אשר פעה"ק ת"ו. 40צפונות ג ,הע' .50 41זכרונות ר' גדליה מסימיאטיץ ,מסעות א"י ,עמ' .329
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô לחצו עליהם בשיטות אכזריות ביותר ,והקהילה שבינתיים חוותה משבר רציני -גוועה מרעב .42שוועתם לאחיהם בארצות מוצאם עשתה אמנם פרי ,והסכומים העצומים נאספו ,אבל עד שהגיעו לידי הפרנסים בירושלים נטלו האשכנזים מלוות נוספות ונותרו שרויים בחובות .43למותר לציין עד כמה רבו ההוצאות לשם בנין בית הכנסת וה"חצר" והחזקתו ,בניגוד לאיסור שהשלטון הטיל על הקמת בתי כנסת חדשים, לוו עוד כספים מהערבים.44 עלייתו הגדולה של ר' יהודה חסיד ,וגודל השבר שהשאירה עם התפוררותה בשנת תס"א עלה המון רב :רבי יהודה חסיד משעדליץ ,מייסד בית המדרש ה"חורבה" בירושלים, שנקרא על שמו ,ואתו סיעה גדולה של חסידים ואנשי מעשה שהיו כרוכים אחריו ,המה ובני משפחותיהם – כמה מאות נפשות ,ואולי יותר .הייתה זו העלייה הגדולה ביותר בבת-אחת ,שלא הייתה כמוה דורות רבים לפניה ואף לא לאחריה ,ועוררה תסיסה עצומה בכל מקום שעברה .לעולים הובטחה תמיכה מיוחדת מקהילות אשכנז ,אולם לאחר שנודע על מותו של המנהיג ,חמשה ימים אחר בואו ירושלימה ,הוכתה החבורה בהלם ובשיתוק .חלו עיכובים במשלוח הכספים ,והחבורה כבר החלה להתפורר .45משלא הגיעה התמיכה הכספית שהובטחה ,גרמו החובות התופחים למתח ולסכסוכים פנימיים ,שכן העולים היו למעמסה על הקהילה שגם כך הייתה שרויה במצוקה. תקופה זו הינה מן הקשות ביותר שידעה ירושלים .כדי להבין את עומק השבר ,יש להקדים ולתאר את גודל היישוב לפני העלייה ,ואת הציפיות שקיוו להפיק טובה ממנה .לפני עליית רי"ח גרו בעיר כ300- משפחות ,ועליית רי"ח שהכפילה את האוכלוסייה ,לא יכלה שלא להטביע את חותמה על ניהול הקהילה .עוד לפני העלייה היו הוצאת הקהל מגיעות לסכומים עצומים .מנהיגי הקהל קיוו להיבנות מהעלייה הגדולה ,שתטה את לבן של קהילות אירופה לפעול לטובת הקהל .ובפטירת המנהיג ובנפול העדה ,לא זו בלבד שמאווייהם בטלו ,אלא הוטל עליהם משא נוסף .לעזרתם של הנשארים מחבורת ריה"ח ,שהתרכזו במחיצת חתנו ר' ישעיה ,באה חבורה שנייה ,אמנם לא גדולה בכמותה אך חשובה באיכותה ,כדלהלן.
42שלוחי א"י ,שם; מ' בניהו' ,חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים' ,ירושלים ג ]תשי"א[, עמ' קח-קכט. 43רבי משה חאגיז ,שפת אמת ,אמשטרדם תס"ז ,דף כו ע"א 44שלוחי א"י ,עמ' .324-323 באגרתו מגולל ר' גדליה מסמיאטיץ מבני החבורה של ריה"ח ,את התלאות שעברו הקהילה עם התמוטטות בה"כ בשנת תנ"ב ,ועל השתדלנות המרובה לשיקומו ,מסעות א"י ,עמ' .332אפיזודה אחת לכבוד פסח :ר' גדליה מספר פע"א נכנס כלב למסגד עומר והקאדי הורה להרוג בעטיו את כל הכלבים .הנערים המוסלמים שהרגו את הכלבים הכריחו את היהודים להוציא הפגרים אל מחוץ לעיר" .ופעם אחת הייתי אני בבית הריחיים לטחון חיטים לפסח ,והיו עמי כמה יהודים ,ובתוך כך בא קול גדול שהערביים גוררים כלבים מתים ברחוב .והיינו יושבים בבית הריחיים מסוגרים עד שעברו הרשעים" ,שם ,עמ' .362 45מ' בניהו' ,ה'חברה קדושה' של רבי יהודה החסיד ועלייתה לארץ-ישראל' ,ספר היובל לשז"ר ,ירושלים תש"ך ,עמ' קלג-קפב.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô עליית רבי אברהם רוויגו ממודינא וחבורתו כעבור שנה – בתס"ב ,עלתה מאיטליה חבורה נוספת ,ובראשה המקובל רבי אברהם רוויגו ממודינא. במשך שנים התכונן לעלייה ועוד בשנת תנ"ח שלח את תלמידו ,ר' מרדכי אשכנזי ,לתור את הארץ ולהכין לו בית .אחרי שהפקיד סכום כסף גדול "כדי לאכול פירותיהם שנה שנה לשובע על אדמת קודש" ,הפליגה החבורה מליוורנו .הנסיעה אשר ארכה חמשה שבועות ,הייתה מייגעת ביותר ,ולאחר טלטולים רבים הגיעו ירושלימה בב' באדר .46לרוע מזלם ,גם עליהם נחתה צרה ,ביקש רא"ר לישב בשלוה וליהנות מזיווה של תורה תוך דיבוק-חברים ,והנה קפצה עליו רוגזה של מגפת-דבר ובה נספו כמה ממקורביו וקרוביו. לאחר שהתאושש ר' אברהם מאבלו החל להגשים את מטרתו העיקרית ,והיא הקמת ישיבה בירושלים. שותפו לייסוד הישיבה היה ר' ישעיה חתנו של ריה"ח .שרידי חבורת רי"ח הצטרפו לישיבה .47רא"ר לא זכה לשבת בארץ ימים רבים .הסבל הרב בירושלים ,ובייחוד של העולים החדשים אשר ידעו דוחק ורעב ,הכריח אותו לצאת כשד"ר ,ובמשך תשע שנים נשלח שלוש פעמים בשליחות הקהילה לאיטליה והולנד ,ובפעם השלישית )תע"ד( תש כוחו ,כרע ונפל ומת.48 בינתיים פנו לעשירים מילידי הארץ להלוואות בריבית קצוצה של כ 40-אחוז .למעלה מעשרים שדרי"ם יצאו לתפוצות הגולה להציל את העולים החדשים ,אולם לרוע מזלם :אחדים לא הצליחו לחזור ארצה, ואלו שכן חזרו כספם לא הספיק כדי מחייה ,וכמובן שהחובות תפחו והלכו ,עד שפקעה סבלנותם של הערבים והעלו באש את בה"כ ,כפי שיתואר להלן .ולא רק זאת ,אלא פורעניות שונות אשר התרגשו ובאו עליהם על ראשם בשרשרת .בשנים תס"א-תס"ו התחוללו צרות קשות ומרות ,מידי שמים ומידי אדם ,והקהילה נחלשה והתפוררה. המאורע הדרמטי ביותר בשנים אלו ,לכל תושבי העיר ,היה 'מרד הנקיב אלאשראף' .סדרת התרחשויות הקשורות במרד של המושל המקומי וסכסוכים פנימיים פגעו בחייהם של כל יושבי העיר ,והחמיר במיוחד את מצבם של יהודייה חסרי המגן .המלווים חייבו את היהודים בתשלומי מסים מוגדלים, הטילו עליהם קנסות ,ופגעו בביטחון החיים והרכוש של יהודי העיר .מלבד זאת גברו הרדיפות נגד הדת :נסגרו בתי כנסת ,חודשו גזירות המלבוש ,וכדי להשפילם אילצו אותם לפנות את הדרך בפני שכניהם המוסלמים.49
46בשבת הראשונה והשנייה התפללו בבה"כ הספרדי" :כי כן המנהג שבאים הפרנסים והגבאים ומביאים מנחה בושם ויין "...ורק לשבת השלישית התפללו אצל האשכנזים ,אגרות א"י ,עמ' .239 47אגרות א"י ,ירושלים תש"י ,אגרת לז .וראה י' מאן' ,התיישבות המקובל ר' אברהם רוויגו וחבורתו בירושלים בשנת תס"ב' ,ציון ,ו ]תרצ"ד[ ,עמ' סד והלאה. 48שלוחי א"י ,עמ' .351-347 ;166-165 49על המרד ראה אצל :מ' רוזן' ,מרד הנקיב אל אשראף בירושלים בשנים ,'1706-1702קתדרה ) 22טבת תשמ"ב( ,עמ' ;90-75ע' מנאע 'מרד נקיב אל אשראף בירושלים' ,קתדרה ) 53תשרי תש"ן( ,עמ' .74-49 על הגזירות נגד יהודי העיר ,אצל ע' שוחט' ,היהודים בירןשלים במאה הי"ח' ,ציון א ]תרצ"ו[ ,עמ' .45-3
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô
קריסת הקהילה שנים תס"ד-תפ"ז היו שנים הקשות ביותר לכלל יישוב היהודי בעיר .ההשתדלויות שנעשו למענם בחצר הסולטאן ,בעיקר באמצעות יהודי אשכנזי בשם יוסף ,שעמד בקשרים עם דמויות יהודיות בולטות באירופה ,הועלו כפתרונות זמניים ,והחוב נותר על כנו .מאז המרד המקומי של תושבי העיר בשליח הסולטן היו היהודים נתונים בפחד מפני הערבים המקומיים ,הוטלו עליהם קנסות כבדים שגררו צרות "למעלה ראש" ,וכמובן שמתי מעט מהשארית האשכנזים נותרו ללא מגן .50בשנת תפ"א התנפלו הערבים על החצר ועל בה"כ ושרפו אותם עד היסוד ,51ולא שקטו עד שאסרו את מנהיגי הקהילה .עשרה קבין של צר ומצוק ירדו על הקהילה ,כפי שמשתקף מעדותם המצמררת של 'פקידי קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה על גסיסת הקהל האשכנזי ושריפת בה"כ" :מפני חמת המציק כי ראינו לבני אשכנז גם עליהם עבר כוס חובות מים הרעים מאז ועד הנה אנחנו מחשים עד אשר יניח ה' לאחינו וירשו גם הם משכנות הרועים ..כי מיום אשר ידו פרש צר בבה"כ ובעו"ה נעשה קרעים קרעים ,הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים") 52וככל הנראה במתחם הקרוי כיום רבן יוחנן בן זכאי( .באותו סגנון מעיד רבי משה חאגיז בשנת ת"צ לערך" :בעו"ה מיום שנשרף בה"כ עומדים להתפלל הצנע לכת על עזרתא דבירושלים ..ובחוץ מתפללים האשכנזים" .53המצוקה הייתה כל כך איומה ,שהקהילה הקטנה לא יכלה אפילו לשלוח שליחים לגולה להסביר את מצבם ,כי לא הספיקה ידם להוצאות-הדרך .ואז פנו באגרות אל בני קהילות אשכנז ושפכו לפניהם את מר לבם.54 אולם הודות לסייעתא דשמיא ירושלים לא נעזבה לחלוטין ע"י האשכנזים; למרות התפוררות ארגון הקהילה ,האשכנזים לא אמרו נואש ,וכשבעים נפשות נשארו במסירות נפשם ,55אבל רבים מהם הסוו את זרותם ,עם הזמן ,באמצעות לבוש מקומי .56חודשים אחדים אחרי שריפת בה"כ לווה רבי יעקב 50תיאור חי על כך נמצא בתביעות לפירעון החובות מתוך כרכי 'בית משפט השרעי' בעיר ,ראה :א' כהן ,יהודים בבית המשפט המוסלמי :המאה הי"ח ,ירושלים תשנ"ו ,עמ' .218-206וראה עוד אצל אלישבע בן שמעון-פיקאלי' ,חבורת ר' יהודה חסיד בירושלים :מבניין לחורבן' ,ספר החורבה ,ירושלים תש"ע ,עמ' .56-45 51ר' מנחם ב"ר שלמה הלוי ,שארית ישראל ,אמשטרדם תק"ג ,פרק לד .בה"כ נשאר סגור משך תקופה ארוכה כערובה בעד החובות. 52מ' בניהו' ,קהל אשכנזים בירושלים' ,ספונות ,ב ]תשי"ח[ ,עמ' קעא. 53פרשת אלה מסעי ,אלטונא תצ"ג ,דף ז ע"א. 54שלוחי א"י ,עמ' .522 55כן מפורש במכתבם של 'פקידי קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה ,כי מספר האשכנזים בעיר הוא שבעים נפש: "הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים קהלה בפני עצמה בכלל אתה מוצא שבעים .והגוים בעלי- החובות שרקו ויחרקו שן על הספרדים שמאבדים את ממונם כל הון יקר ונעים" ,בניהו שם. 56כעדות ר' משה ירושלמי משנת תקכ"ט" :אסור לו ליהודי אשכנזי ...להכנס לירושלים ...וכל זאת בגלל מעשה חברה חסידים שעלו עם ר' יהודי החסיד השני ע"ה ...לוו חסידים מן הישמעאלים שלוש מאות כיסים ...וכשהגיע זמן הפירעון נחבשו בתפיסה ורבים הוכו עד מוות ורבים נמלטו ורבים מתו ...ומאז ואילך אסור לו ליהודי אשכנזי ליישב בירושלים אם לא ...שילבש מלבושי תורגמה וידבר בלשונם .בית הכנסת שלהם סגור על מסגר בתורת משכון"" ,ידי משה", מסעות א"י לא' יערי ,תל אביב תש"ו ,עמ' .448ואולי עובדא זו תסביר המסופר במכתבו של רבי בנימין מרדכי נבון ראב"ד בירושלים ,משנת תקצ"ח" :מרוב החובות וגלות העכו"ם ברחו כולם ]האשכנזים[ מפעה"ק ונשמו הבתים ונחרב הביה"ק ,ולא נשאר שום אחד מבני אשכנז ,ואפילו אם היה שבא אחד להשתטח על קברי צדיקים היה בהחבא מפני רשעת הגויים ,והיה כך יותר ממאה שנה שלא דרך בה רגל אשכנזי" ,מ' בניהו' ,תשובה לר' בנימין מרדכי נבון' ,סיני כד,
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô אשכנזי כסף מהערבים עבור האשכנזים; הערבים איימו על הספרדים בזקיפת החובות של האשכנזים עליהם ,מפני שהם מסתירים אותם ,וגם משום שחוקית הם היו ערבים להם בגופם וממונם .כמובן שהידיעה המרה על חורבן הקהילה הגיעה חיש-מהר לחו"ל ,וקהילות ישראל באירופה פעלו רבות להחזרת בית הכנסת וה'חצר' לאחיהם המיוסרים .אולם מאמצים אדירים אלו לא עשו פרי ,ושתי סיבות לכך :האחת קשורה לבעיות בהעברת הכספים מאירופה לטובת יהודי א"י ,והאחרת קשורה למאבקי כוח פנימיים :וויכוחים בין ראשי הקהילה לעסקנים ,וויכוחים בין הספרדים לאשכנזים על הזכאות לכספי הש"דרות שנאספו באירופה ועוד .עובדות כואבות אלו עמדו לרועץ מול העברת הכספים – והקהילה האשכנזית הירושלמית לא זכתה להשתקם.57 וויכוחים אלו גרמו לסכסוכים בין ראשי הקהילה הספרדית לבין האשכנזים המסכנים שעדיין נותרו בעור שיניהם בעיר .הרי המצב המדיני והכלכלי הקשה פגע ,כאמור ,גם בקהילה הספרדית ,ובשנת תפ"ו הוקם באיסטנבול וועד של רבנים ואנשי מעשה לסיוע קהילת ירושלים וערי הקודש בכלל ,וועד זה נקרא 'ועד פקידי קושטא' .הם הסכימו לקבל עליהם את האפוטרופסות של ירושלים "ושלחו לשם שליח מיוחד לרפאות את מזבח ה' ההרוס" .58בעתות צרה ומצוקה היו היהודים המקורבים למלכות עומדים בפרץ ומבקשים לפני השלטון בקושטא על עמם באה"ק ,ותכופות הטו את לבו ולב שריו לטובה. זאת ועוד ,אנשי הוועד ריכזו את פעילות השליחים ופיקחו עליה בעינא פקיחא ,כמו גם על הוצאות הקהילה הירושלמית .על ידי כך נעשו ראשי קהלת קושטא אפוטרופסי היישוב הספרדי גם בעניינים פנימיים וממנים פקידים וראשי הישיבות בא"י .59הוועד פנה גם לקהילות אשכנז ,אולם הכסף לא הגיע. בשנת תצ"ה הזהיר הוועד את הקהילות באשכנז ,שאם יוסיפו להתעלם תקרוס גם הקהילה הספרדית תחת עול החובות .גם אזהרה זו לא נענתה. בשנת תצ"ז יצא שליח האשכנזים מהעיר לקושטא כדי להשפיע על הפקידים שיוסיפו להשתדל עבורם. ה"וועד" נעתר לבקשתם ושלחו שד"ר לקהילות אשכנז ,בצירוף תכנית להקים ארגון משותף לשתי הקהילות תחת השגחת ה"וועד" ,ושכל קהילה תנהל בית כנסת ובית-דין נפרד .כנראה שגם הצעה זו לא עשתה רושם.60
תש"ט ,עמ' רט .מן ההכרח לומר שכוונתו לאשכנזים שלא הסתירו את עצמם! מאז חורבן ה"חצר" ניכרת מגמה של גידול במספר האשכנזים בקהילות הגליל ,תחילה בצפת וכעבור שנים בודדות גם בטבריה .בקהילות האשכנזיות בגליל התפתחו ועם עליית ה"חסידים" הגדולה השנת תקל"ז ,כבר היה בהן גרעין ובסיס להרחבתן. 57ראה מאמרו של בניהו 'חליפת אגרות' ,לעיל הע' .42 58שו"ת אדמת קודש ,א ,דף קלב ע"א. 59חומר עשיר על תפקידם של פקידי קושטא בעזרת היישוב נמצא בפנקסם ,נחקר ותועד ע"י י' ברנאי ,בספרו 'יהודי א"י המאה הי"ח :בחסות פקידי קושטא ,ירושלים תשמ"ב .על התרומות הרבות והמגוונות של הוועד ,אצל ירון בן נאה, 'סיוע של קהילת איסתנבול ליהודי א"י במאה הי"ז' ,קתדרה ,94עמ' .84-74 60בראש ספרו 'אלה מסעי' האריך רבי משה חאגיז לברר הצעה זו. בשנים האחרונות התגלו כתבים רבים המתעדים את הפעולות הנועזות של ראשי קהילה האשכנזית במיגור ופירעון החובות ,סיכום בסוגיא זו ,ראה לאחרונה אצל א' מורגנשטרן ,שאסף מכל הנחקר עד עתה וגם הוסיף רבות מדיליה, 'ולהיות נושא העול אחיי המיוסרים :טוביה הרופא ויהודי ירושלים השנים ,'1729-1715קתדרה ] 142 ,טבת תשע"ב[,
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô
יריעה הבאה תוקדש לעלייתו של רבי אברהם גרשון מקיטוב ובניו וחלקם בהחייאת הקהילה האשכנזית בעיר.
היות והיום – י"א בניסן -הוא יום היאר-צייט של רבי ישעיה הלוי איש-הורוויץ ,מן הבולטים בגדולי התורה האשכנזים ,שנודע בעיקר בזכות חיבור המוסר הקבלי הגדול והמשפיע מאין כמותו שחיבר ,ספר 'שני לוחות הברית' ,איש אשכולות היה ,איש פלאים ,גאון ומקובל ,חסיד ואיש-מעשה ,פרנס ואמרכל ,מחבר ופוסק ,מרביץ תורה ,מנהיג לעמו ופטרון לעדתו .אש-תשוקה לחונן עפרה של ציון ,לאוקמי שכינתא מעפרא ,וזכה לממש את מאווי לבו :עלה לא"י בשנת שפ"א .עלייתו ,על אף סופה הטראגי ,מסמלת תופעה חשובה שהתקיימה בתקופה זו :עליית חכמים אשכנזים בולטים .רבי ישעיה יליד פראג ורבן של קהילות :דובנה ,אוסטראה ,פפד"מ ובאחרונה ,אחרי גירוש פפד"מ בשנת שע"ד חזר לעיר מולדתו – פראג ,ושימש שם ברבנות .אשתו מרת חיה נפטרה בשנת ש"ף ,ואז גמר בלבו לעזוב את כל הכבוד אשר היה לו בקהילתו ,ולעלות לא"י ,כדי לבסס ולהרחיב את היישוב ,שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן .היה הנכבד והידוע בשורת החכמים שעלו ירושלימה בגל עלייה זה. בירושלים גמר שנתיים לאחר עלייתו ,את ספרו הגדול ,של"ה ,שהתחיל לחברו עוד בחו"ל כדי שישמש מורה-דרך מוסרי לבניו ,והוסיף בו בירושלים עניינים רבים ע"פ כת"י בקבלה שמצא בא"י ,ועל פי מנהגי א"י שמצאו חן בעיניו .כן חיבר בירושלים ביאור על סידור-התפלה ,וקראו לו בשם 'שער השמים' על שם ירושלים ,שכל תפלות ישראל עולות דרכה. הוא הותיר אחריו שתי אגרות .את הראשונה כתב מצפת בדרכו לירושלים ואת השנייה כתב כבר בירושלים עצמה .בראשונה ,מתאר בהתרגשות ובהתפעלות מכמירי לב את השינוי הגדול שחל במצבה של העיר סמוך לימיו ,ותולה בכך תהליך כמעט משיחי הנמצא בעיצומו: "כי קהל אשכנזים בירושלים הוא בכפל מקהל אשכנזים שבצפת ,ובכל יום ויום מתרבים .ויש בקהל האשכנזים עמה וכמה אנשים חשובים גדולים בתורה ...כי ירושלים אף שהיא בחורבנה עתה היא משוש כל הארץ ,ושלום ושלוה ומזונות טובים ,ויין מובחר מן המובחר .ויותר זול ירושלים מבצפת ...ואנחנו חושבים כל זה לסימן גאולה במהרה בימינו אמן .ובזמן קצר אי"ה תשמע כי קהל אשכנזים יהיה גדול ונוראה מאוד ומאוד ,כי ידעתי ת"ל כי רבים יבואו שמה וירצו להתחבר לי ,השי"ת יתן לי חיים ובריאות אעשה נפלאות בת"ת ובהנהגת הציבור ,אשר לא הייתה להם הנהגה בתורה ,ומכח זה באו בעוה"ר לחרבות ,אבל אהיה להם אי"ה לרועה נאמן, ולמען ירושלים לא אחשה ,ואני אכתוב תמיד למנהיגי פולין ...המעמד ומצב ומרבה האמת והאמונה של תורה בכל מכל כל" )אגרות א"י ,עמ' .(216
עמ' .54-38
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô שנים רבות עברו עד ששופץ בית כנסת ה'חורבה' ,ועל כך נקדיש מאמר מיוחד .כידוע שבראש המשפצים עמד רבי מנחם מנדל משקלוב ,מגדולי תלמידי הגר"א .בשנת תקע"ו התיישב בירושלים ,ותיכף החל לפעול לשיקום ה"חצר" .בימים אלו הייתה קבוצה קטנה של "חסידים" שצעדו בדרך הבעש"ט והמגיד ממעזריטש ,וכנראה שגבא טורא ביניהם ,עדות על כך נמצא אצל רבי משה ב"ר מרדכי גימפל סגל ,שכנראה הסתופף בצלו של בעל 'התניא' ,עלה מרוסיה והתיישב בירושלים ,והתקבל בישיבתו של רמ"מ משקלוב .בערוב ימיו חיבר ספר מוסר והנהגות קבליות, בתו"ד מצער על הפילוג בין החסידים והפרושים .לדעתו שני הקהלים מייצגים שתי שיטות שונות בעבודת השם המודגשות בספר השל"ה ,ושתיהן נכונות ומשלימות זו את זו .כדאי להעתיק את דבריו המעניינים שהם אקטואליים גם בימינו אנו ,אחרי שהוא מצטט מספרים שפירוד הלבבות מעכב את הגאולה: "העיקר שיהיה אחדות ושלום בינינו ואז במהרה יבוא הגואל צדק ,ועיי"ש בענין הפירוד אשר נעשה לפעמים בין חסידים למתנגדים .כי הלא לפי דברי השל"ה הקדוש ראוי מאוד להיות אחווה וריעות בינינו ,כי במתנגדים נמצא יותר אנשים עובדים את ה' בסיגופים ובתעניתים ובצער ,ובחסידים י"צ נמצא יותר אנשים עובדים את ה' בשמחה ובהתלהבות .נמצא ,זה עובד את ה' בסגנון זה וזה בסגנון אחר .ובין שנינו יבוא נחת רוח כביכול להשי"ת ...הן אמת שדברי השל"ה הק' נאמרים על כל אחד ואחד מישראל ,שכל איש צריך לעבוד את ה' פעם בשמחה ופעם בסיגופים ,כמו שנאמר 'עבדו את ה' בשמחה' .מ"מ לאו כל אדם מקיים הכל כפי המצווה ,אך ע"י התחברות ריעות ואהבת ישראל יושלמו כולם ,כי מה שחסר זה יתיר זה ,ובין כולם נעשה רצון הבורא יתברך ויתעלה" )לקוטי משה ,ירושלים תר"ז ,דף ו ע"ב(.
øáäãìåâ ìàéçé ,çîùå øùë çñô úëøáá âé
ä"òùú çñô
ïåâøàá åéðáå áåèé÷î éæðëùà ïåùøâ íäøáà éáø ìù í÷ìç íéìùåøéá úéæðëùàä äìéä÷ä íå÷éùå íéùéîç íééúàî ìâøìå ,æ"÷ú ïåéñ ç"øá ,äöøà åúééìòì äðù äðåîùå íéùù íééúàî úàø÷ì .à"ë÷ú ïåùàø-øãàá ä"ëá ,åúøéèôì íéðù òáøàå - à øîàî -
לזכר נשמת אבי מורי הרה"ח ר' שלמה ב"ר אברהם גד ,שבמבחר ימיו ובשיא עשייתו והצלחתו זנח את מנעמי הגלות ,עקר מטומאת העמים ועלה להר הקודש ירושלימה ,ובה עלה והתעלה בתורה ויראה .נלב"ע ח' באדר תשע"ה
ייסוד היישוב האשכנזי בירושלים מהול במנה גדושה של ייסורים וצרות ורק מתוך מסירות נפש זכו לייסד אותו
1
ארץ ישראל ,ירושלים והמקומות הקדושים היו תמיד בעלי משקל בתודעתם של היהודים בגלויותיהם, והם הזכירוה יום יום בתפילותיהם .עם זאת העלייה אליה הייתה נחלת מעטים ,והפוסקים נחלקו בשאלת מצוות ישוב בארץ .מסימני ההיכר של הכמיהה והכיסופים לציון היו העליות לא"י במשך שנות הגלות .בכל הדורות היו יחידים וקבוצות של יהודים שעלו לא"י מתוך הקרבה וחירוף נפש .במיוחד יש לציין את העלייה הגדולה של בעלי התוספות ,יותר משלוש מאות חכמי אנגליה צרפת ופרובנס ,שעלו לארץ בשלהי האלף החמישי ,כיובל שנים לאחר מכן עלייתו של רבי יחיאל מפאריז עם בני ישיבתו )ה' י"ט( ,ואת עליית הרמב"ן שמונה שנים אחריו ,עלייה אשר ממנה פינה ויתד ולהתחדשות היישוב בירושלים .כן השאירה רושם עמוק עליית רבי עובדיה מברטנורא ,מפרש המשנה הנודע שעלה מברטינורו )ברטנורא( שבאיטליה בשנת רמ"ח .2העלייה המשמעותית ביותר ,בכמות ובאיכות, התרחשה בעקבות גירושי היהודים מחצי האי האיברי ממושבותיהם .ראשוני העולים הגיעו לאחר שנות נדודים ,אך יש עדויות למספרים משמעותיים משנת ר"פ ואילך .בין העולים היו כמה מגדולי החכמים 1התודה והברכה לפרופ' ירון בן נאה על קריאתו המוקפדת והערותיו המועילות. 2הואיל ואנו עומדים לפני חג הפסח ,מן הראוי לציין שמפרש המשנה נכנס לשערי העיר בצהרי י"ג ניסן שנת רמ"ח ,כפי שמתאר זאת ביומנו בהתרגשות רבה .מנמל פאלירמו שבסיציליה הפליג לחופי מצרים ,אליה הגיע בכ"א טבת .לאחר עיכובים רבים הגיע רגלי לאלכסנדריה בי"ד שבט ,ושם הצטרף בשיירת גמלים שעברה במדבר סיני ,וביום ז' בניסן הגיע לעזה ,משם ברכיבה על חמור דרך חברון ובית לחם הגיע ירושלימה" :נסענו מחברון ביום השלישי בי"ג בניסן ...ובאנו עד מצבת רחל ..וכל אחד ]מהשיירה[ התפלל שם כפי כוחו ...ומבית לחם לירושלים כשלושה מילים וכל הדרך מלאה כרמים וזיתים ...משם נגלתה העיר המהולל הקרית משושנו ,ושם קרענו את בגדינו כחובה ,וכאשר עברה עוד מעט נגלה אלינו בית מקדשנו ותפארתנו ההרוס וקרענו קריעה שנייה על המקדש ,ובאנו עד שערי ירושלים ונכנסנו בה בשלושה- עשר לחודש ניסן רמ"ח בצהרים בעצם היום ההוא עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ,ושם בא לקראתנו רב אשכנזי אחד אשר נתגדל באיטליה שמו ר' יעקב די קולומבאנו והביאני אל ביתו ונתאכסנתי עמו כל ימי הפסח" ,א' יערי, אגרות א"י ,עמ' .127
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô וצדיקי הדור שהאירו בתורתם עיני כל ישראל כדוגמת רבי יוסף קארו ,ה'בית יוסף' ,וחבורתו בעלי ההלכה ,רבי שלמה אלקבץ ,רבי משה קורדובירו וגורי האר"י – בעלי חכמת הנסתר .רבים מהחכמים בחרו להתיישב דווקא בעיר צפת ,שהייתה למרכז תורני חשוב ,והאפילה על ירושלים.
קהל אשכנזים בירושלים משך מאות השנים הללו ,בעיקר ממאורעות ה"מוות השחור" באירופה בשנת ק"ט ,היו העולים מארצות אירופה מיעוט ביחס לעולים מארצות האיסלאם /אזור הים התיכון .3ברבות הימים הלכו ורבו ,ואט אט התהוותה קהילה אשכנזית .ולמרות שמדי פעם אחזו במנהגם וגם הקימו לעצמם ישיבה ובית-דין ,לא הצליחו להכות שורש ,4והקהילה הייתה כפופה להנהגה של יהודי המזרח ,ולנגידות שמושבה בקהיר הממלוכית ,ומאוחר יותר )לאחר שנת רע"ז( הייתה לה זיקה לקהילה היהודית העשירה והחזקה בבירה העות'מאנית ,איסטנבול. יהודי ירושלים היו נתונים לחסדם של המושלים ,הערבים והתורכים והשייח'ים הערביים המקומיים, שניצלו את חולשתם וראו בהם מקור לסחיטת כספים .הקהילה האשכנזית בירושלים בתקופה זו הייתה חלק קטן מהאוכלוסייה היהודית .בשל תנאי החיים הקשים היה מספרם של יהודי העיר נמוך יחסית ,וצמיחה נבעה בדרך כלל מהגירה ועלייה ולא מריבוי טבעי .זאת ועוד ,עין השלטונות הייתה פקוחה ואם חל גידול דמוגרפי ,מיהרו לתבוע תביעות נוספות והכבידו את עול המיסים .הכנסות הקהילה לא נשתנו משמעותית .עם הזמן תגדל החלוקה של התמיכה שנשלחה מחו"ל ויהפוך רכיב מרכזי בתקציב הקהילה. עד לחורבן ה"חצר" האשכנזית בירושלים בשנת תפ"א ,ישבו האשכנזים בחצר רחבת ידיים עם בית כנסת בתוכה ,כשהיא נסגרת מדי לילה.5 באגרתו משנת רמ"ח מספר ר' עובדיה מברטנורא על חצר "אשר בו בית כנסת גדול מאוד ,ובתוכו בתים רבים וכולם הקדש אשכנזים ,ואשכנזיות אלמנות יגורו בה .חצרות רבות היו בירושלים ברחוב היהודים כולם של הקדש וכולם מכרו הזקנים ,6לא נשאר בהם אחד .רק הקדש האשכנזים לא יכלו למכור ,כי חוק לאשכנזים וחלקם הוא ואין לעניים אחרים חלק בו" ,7על תקופה זו כתב ד"ר אברהם דוד :העדה
3ראה א' ריינר' ,בין אשכנז לירושלים' :חכמים אשכנזים בא"י לאחר ה"מוות השחור" ' ,שלם ד ]תשמ"ד[ ,עמ' .62-27 4באגרתו משנת רמ"א מעיד ר' יוסף דמונטנייא האשכנזי על חלקת בית-קברות מיוחד לאשכנזים בהר הזיתים ,אגרות א"י ,עמ' .92 5סקירה על ה"חצר" ,אצל אלחנן ריינר' :חצר האשכנזים בירושלים :ימי ראשית' ,ספר החורבה ,ירושלים תש"ע ,עמ' .43-11 6ביאור הדברים ,אצל מכובדי פרו' אלחנן ריינר' ,הנהגת הקהילה בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית :תעודות ובירורים בשולי "פרשת הזקנים" ,שלם ו ]תשנ"ב[ ,עמ' .81-23 7אגרות א"י ,עמ' .129על חכמים נוספים בעדה האשכנזית בתקופה זו ,ראה :א' דוד' ,לתולדות הקהילה האשכנזית בירושלים במאה הט"ז' ,ותיקין :מחקרים בתולדות היישוב ,רמת גן ,תשל"ה ,עמ' .35-25 ייתכן מאוד ,ואין זה רחוק שמכלול ה"חורבה" כולו יושב על תחומי ההקדש האשכנזי הקדום ,מתוך מכתבו של פרו' ירון בן נאה.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô האשכנזית תפשה מקום חשוב ומרכזי בכלל החברה היהודית בעיר .באותם ימים נמנו האשכנזים עם ההנהגה הרוחנית והחברתית של היישוב היהודי ,בכללם יהודים איטלקיים ממוצא אשכנזי .8בתקופה זו ,בעוד שהעדות :המוסתערבים ,המערבים – יוצאי צפון-אפריקה ,האיטלקים ואחרים ,נטמעו ככל הנראה בקרב העדה הספרדית הגדולה ,הקפידו האשכנזים לשמור על ייחודם העצמי ,וניהלו את חייהם כעדה נפרדת על פי המסורת האשכנזית .9תולדותיה של חצר זו ובה"כ שבתוכה ,בתקופה זו ,כמעט ואינן ידועות ,אך מן המקורות הדלים על היישוב היהודי בירושלים עולה ,שהיו אז שתי ישיבות ,האחת בניהולם של חכמים ספרדים ,והאחרת בניהולם של חכמים אשכנזים.10 האזכור הבא על קיום בית-כנסת אשכנזי הינו אצל רבי מרדכי ב"ר ישעיה ליטש מפרויסטיץ ,המתאר את העיר עת ביקורו בשנת שע"ה" :צו ירושלים עיה"ק זיין דרייא שולן ,אייני פון אשכנזים" .11בשנת שפ"א עלה השל"ה הקדוש והרים קרנו של היישוב האשכנזי ,כפי שהוא מעיד באיגרתו למשפחתו כשנה אחרי עלייתו" :כי קהל אשכנזים בירושלים הוא בכפל מקהל האשכנזים שבצפת ,ובכל יום ויום מתרבים .ויש בקהל אשכנזים כמה וכמה אנשים חשובים גדולים בתורה" .12על 'החצר האשכנזי' מרמז השל"ה באיגרתו במשפט אחד" :גם קהל אשכנזים יושבים מסוגרים" 13,היינו בתוך חצר סגורה .כעבור ארבע שנים בשנת שפ"ה ,מעיד עולה מאיטליה ]ר' דניאל פינצי[ שבכל העיר הגדולה לא נמצא אלא שני בתי-כנסת האחד אשכנזי והוא קטן" :שכל האשכנזים ,והחכם כמוהר"ר ישעיה בראשם ,הולכים שם. ויש להם מנהגים טובים.14"... גורלה של החצר האשכנזית קשור בקשר בל ינתק עם מדיניותם האכזרית של השליטים המוסלמים. החורבן הראשון של החצר :בשנת שפ"ה מונה מחמד ן' פרוח' כמושל העיר מטעם הסולטאן ,כל כהונתו החזיקה שנתיים ימים ,אבל בשנתיים אלו הצליח ברוב אכזריותו להרוס את היישוב ,עד עפר; הקהילה נידלדלה ,ומנתה קרוב לאלף נפשות .15לאחר מאמצים מרובים הצליחו היהודים לשקם את החורבות, וכבר בשנת ת"י אנו שומעים על חצר אשכנזית 'חיה ותוססת' .16בתקופה זו – בשנת תט"ו -עולה 8א' דוד' ,הקהילה האשכנזית :קוים לדמותה של הקהילה של הקהילה האשכנזית בירושלים במאה הט"ז' ,דברי הקונגרס העולמי בששי למדעי היהדות ,כרך ב' ,תשל"ו ,עמ' .333-331 אוסף שמי של אישים חשובים מהקהילה האשכנזית ,ראה אצל א' דוד ,עלייה והתיישבות בא"י במאה הט"ז, ירושלים תשנ"ג ,עמ' .71-69 9דוד ,הקהילה האשכנזית ,עמ' .335 10ראה :א' דוד ,עלייה והתיישבות ,עמ' .94-88 11תוצאות ארץ ישראל ,אמסטרדם ת"ט ,עמ' האחרון .התודה לידידי הרב ישעיה אשר זעליג מילר )מונסי( שהעירני על מקור נדיר זה. 12אגרות א"י ,עמ' .216 13שם. 14מ' בניהו' ,ספור דברים מורגלים בירושלים' ,אסופות א ]תשמ"ז[ ,עמ' רלו. 15על תקופה קשה זו ,האריכה מ' רוזן בספרה 'הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז' ,תל אביב תשמ"ה .על ימיו של ן' פרוח ראו ספר 'חרבות ירושלים' שההדירה. 16ר' משה פוריית מפראג שישב אז בירושלים ,יצא בשליחות הקהל האשכנזי ,ובדרכו הדפיס את ספרו 'דרכי ציון' ,בו תיאר את סדרי החיים בעיר .בין הדברים תיאר את החצר האשכנזית ובתוכה בה"כ אחד ושני בתי מדרשות )מסעות
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô מאשכנז 17רבי פייביש אשכנזי המכונה אור שרגא ,תלמידו של מהר"ם מלובלין ,ונתכהן כרב הקהילה,18 עד לפטירתו בשנת תל"ב .אבל הצרות לא הפסיקו ,ואת זאת אנו למדים משליחותו של רבי נתן שפירא מח"ס 'מצת שמורים' לאירופה עבור הקהילה בשנת תט"ז ,כשהוא מתאר את המצוקה הנוראה :מתו ברעב ארבע מאות אלמנות ,והנותרים בחיים סבלו מהתעללות של התורכים.19 קורות הקהילה משנת ת"מ ואילך :כאמור ,למרות שכלפי חוץ היו כפופים לקהילה הספרדית ,שהייתה גדולה בהרבה מהאשכנזים ,20קהל האשכנזים היה מאורגן בפני עצמו ,עם רב ובית-דין שלהם ,ומוסדות משלהם .21הם התרכזו בעיקר בתחום שטחה של "החצר"; חצר גדולה שהיו בה ארבעים דירות ]=חדרים[ ,בית מדרש ובית-דין .ידועים לנו שמות סופרי הבי"ד והשד"רים שהקהילה שלחה בשנים תמ"ה-ת"ס ,22כשהרב המכהן היה רבי משה ב"ר יעקב הכהן .23הוא עצמו נשלח לגולה בגין המשבר הכספי של הקהילה .החובות תפחו ,הנושים המוסלמים שכמעט ונואשו מלקבל את כספם חזרה ,איימו לתפוס את בה"כ ולהפכו למסגד ,ולכן קיבל עליו ר' משה לטפל בפירעון החובות.24 רבי אריה יהודה ליב הכהן מבודן ,ראש הקהילה בשנת תמ"ה עלה ארי מבבל לא"י ,והכוונה לרבי אריה יהודה ליב הכהן ,בן זקוניו של רבי אפרים רבה של אויבן בעל 'שער אפרים' .25רי"ל נולד לאחר שנת ת"ח ,26זכה – ביחד עם בן אחותו ,בעל 'חכם צבי' –
א"י ,עמ' .(282היות ואנו נמצאים בערב חג הפסח כדאי להעתיק מתיאורו על ההכנות לחג בעיר" :קמח לפסח מכין כל אחד לעצמו ,אבל יש גם קמח פסח בשוק .רוב האנשים קונים את החיטה בתמוז ותולים אותה שלא תהיה לחה ולא תנבוט ...בליל פסח ]אחר ערבית[ ,אומר החזן בקול את הברכה 'לקרוא את ההלל' וכל הקהל אומר הלל .החזן אינו שר "הודו" ו"אנא" )שם ,עמ' .(292 בפרק זה מצליחים האשכנזים להחזיק מעמד-מה בעיר .היה להם "רב מורה" רבי נתן שפירא מקראקא מח"ס טוב הארץ ,ואפילו "נשיא לאשכנזים" .הם גם שולחים שליח מיוחד בשנת תט"ו .בשנת תל"ד נמצא רבי שבתי באר שליח משותף לירושלים ,צפת וחברון. 17ראה תוח"י ,ב ,עמ' .48-46 18בתחילה שימש "ר"מ ואב"ד דק"ק ווינא" ,בשנת תט"ו שהה באויבן ,וחילו לפניו מנהיגי הקהילה לתקן להם תקנות מועילות" ,וכל הק"ק כתבו וחתמו לו כתב רבנות שקיבלוהו עליהם לאב"ד ור"מ וכל אשר יצא מפיו כן יקום" )שו"ת תורת חסד )פרחייא( ,סי' לג( .משם עלה ירושלימה .נכדו ר' משה ב"ר ישעיה מזכיר במפורש את האכזבה של המון העם שקיוו לביאת הגואל השנת ת"ח על סמך דברי הזוהר ,ומעיד שגם זקנו ר' אור-שרגא "שהיה נשיא בא"י" ,צפה לאותה שנה את הקץ ,ברית מטה משה ,ברלין תס"א ,סוף הספר דף קד ע"ב. 19שלוחי א"י ,עמ' .279 20רבי יעקב חאגיז מרבני ירושלים כותב לפני שנת תל"ג" :האשכנזים שבכאן שהם מיעוטא דמיעוטא" ,שו"ת הלכות קטנות ,קונטרס לגיטין סי' ו. 21רבי אברהם הלוי ממצרים ,שו"ת גנת ורדים ,קושטא תע"ז ,ח"א יו"ד כלל ג סי' ה. 22א' יערי ,שלוחי א"י ,ירושלים תשי"א ,עמ' .321-312 23גנת ורדים ,שם. 24שליחותו הייתה בשנים תמ"ח-תנ"ג ,שלוחי א"י ,עמ' ;320-313ובארוכה אצל ירון בן נאה' ,יחסי האשכנזים וספרדים בירושלים בסוף המאה הי"ז' ,קתדרה] 103 ,ניסן תשס"ב[ ,עמ' .51-40ר' משה שלח שד"רים גם לצפון אפריקה לאסוף כספים על כך ,הרב דוד עובדיה ,קהלת צפרו ,ה ,ירושלים תשנ"ב ,עמ' כא-כה. 25לתולדותיו :רי"י גרינוולד ,תולדות ר' אפרים הכהן מווילנא ,קלוזש תרפ"ד; הרב אלכסנדר זושיא קינסטליכר, צפונות ,ב ]טבת תשמ"ט[ ,עמ' צ-צז.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô לשאוב מלא חופניים מבאר תורת אביו .27בשנת תל"ח הייתה מגיפה קשה באויבן והפילה חללים רבים, ואף הוא כמעט והגיע אל שערי מות .ולא הספיק צרות אלו ,ואחריהן נחתה מלחמה על האזור" :ואימת מות נפלה עלי מבית ומבחוץ" ,ונדר נדר שאם יינצל מהתופת "אעלה על במתי א"ב אבות העולם לארעא קדישא" .בשנת תמ"ה עלה ירושלימה ,28ונתקבל בחיבה ונמנה בין לומדי 'בית המדרש הגדול של רבי משה גלאנטי' ,ובשנה זו ערך את חיבור אביו לדפוס .בשנת תמ"ז יצא לחו"ל כדי להתרים כספים להדפסת החיבור ,29וכעבור שנה הדפיסו בעיר זולצבאך .לאחר מכן חזר ירושלימה עם עלייתו של רבי אברהם רוויגו ,30והיה מגדוליה ,למד ולימד. בנו ר' ידידיה למד תורה אצל רבי אברהם יצחקי ,ראש רבני ירושלים בזמנו ,וזכה להתדבק בו ונשא את בת רבו לו לאשה.31 פעולותיו הכבירים של רבי צבי הירש אשכנזי בעל 'חכם-צבי' לשיקום הקהילה על פי תעודה המתפרסמת כאן לראשונה ,מתוודעים אנו שר' אריה ליב היה מהממונים לקבלת התרומות שהגיעו מחו"ל עבור היישוב .מדובר בקבלה של תרומת א"י מקהלות אה"ו המפורסמות, שנשלחו ע"י גאון ישראל רבי צבי הירש אשכנזי בעל 'חכם צבי' שכיהן כגבאי צדקה למעות א"י .תאריך התעודה הוא משלהי תנ"ט ,והוא תואם בדיוק את תוכן מכתבו לרד"א שר"מ כהן וויתר עבורו על ניהול כספי התרומות ,ראה להלן. כידוע ,בכל קהילה מכובדת היה גבאי מיוחד לכספי א"י ,שהיה מטפל בגביית הנדרים והנדבות ,בגביית המסים ,בסידור המגביות בימים מסויימים בשנה ,ובהעברת הכספים לידי שליח א"י ,למרכז הארצי או ישר לא"י .בקצת קהילות שימשו רבני הקהילות גזברים של כספי א"י ,כדוגמת :בעל 'חכם צבי' ,את זאת אנו למדים מעדות בנו – היעב"ץ – המתאר את המצב החמור בירושלים ,32והוא מאשים במצב זה
26לתולדותיו :רי"י גרינוולד' ,רבני אונגאריה שעלו לא"י משנת תמ"ה עד תרנ"ה' ,סיני כו ,עמ' רכב-רכה; הרב א"ז קינסטליכר ,צפונות ,ג ,עמ' צ-צט. 27הקדמה לשו"ת שער אפרים. 28באותו פרק זמן קיבל אביו כתב רבנות מהקהילה בירושלים" :לרב ולמו"צ לישב על כסא רם ונשא". 29בעברו את איטליה עמד בקשרים עם חוג במקובלים של הרמ"ז ור' אברהם רוויגו .על סדר מסעותיו ,ראה שלוחי א"י, עמ' .358-354 30ראה במאמרו של י' מאן ,לקמן הע' ,47מעמ' סד ואילך. 31היעב"ץ בהתחלת 'מגלת ספר' שלו מזכירו" :רי"ל הניח אחריו בן חכם גדול הרב ר' ידידיה ז"ל ,אשר נשא בת חכם אברהם יצחקי ז"ל ,מרא דארעא דישראל בימיו" .בשנת תצ"ב הדפיס בקושטא ספר חמיו ,שו"ת זרע אברהם חלק שני, בה הטיב לסכם את קריסתה של הקהילה ,ואלו מקצת דבריו בשבח חותנו שמסר את נפשו להצלת העיר" :יגע רב"י בעשר אצבעותיו ,יושיבם לנצח משכנות מבטחים ,הקדיש גופו לשמים לדרוך אניות ולדרוך בציות מפני צרת הבת ירושלים צרות זו לזו כתרוה ....כי יצא חצי העיר בגולה ומלכם לפניהם ,תורה חוזרת משכונה לשכונה לובשת שחורים ומאניה בלויי ...אתיא תוך במערות צורים ובנקיקי סלעים מפני חמת המציק ,והנשארים ימקו ילכו מחי"ל אל חי"ח נמוכי הרוח נאנחים בשברון מתנים בחוצות ירושלים ..ציון היא דורש ה'ן לה."... 32בצורה קודרת הוא מתאר את קריסת הקהילה" :כמעט בטלה ישיבת הארץ הקדושה מן האשכנזים ,ולא נשארה אחוזת דירה לשום אשכנזי בירושלים .בפרטות לעת הזאת נעקרה אותה קהילה אשכנזית לגמרי ,מפני עול החובות שלא יכלו לצאת ידי חובתם" ,מגילת ספר ,מהדורת הרב אברהם יעקב בומבך ,ירושלים תשע"ב ,עמ' כב.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô גם את גבאי א"י שבחו"ל שלא עסקו באמונה ,מאידך אביו השתדל לשלוח את כל התרומות לידי גביר מהימן בליוורנו שהעביר את הכסף לידי חכם מסוים שבחברון והוא חילקו בידיו לנצרכים בירושלים שאישרו את קבלת הכסף .הוא כותב" :והיתה מצודתו פרושה בירושלים ג"כ ,עיני השקפתו היה עליהם לטובה ,שיגיעו מעות א"י הנגבים בג' קהלות לידי עניי ירושלים ושיתחלקו בסדר וביושר; לא כשאר קהלות אשכנזים שכל מעות א"י הלכו לטמיון ואוכלים הגבאים הכוללים שלהם".. וכנגד זה הוא מעמיד את בני קהילות הספרדים הדואגים לבני עדתם שבא"י ,ומסייעים להם בנאמנות ובסדר ,ולפיכך הם מצליחים.33 כדי לנהל חלוקה ישרה ומהימנה ,עמד החכ"צ על כך שכל מקבל ירשם "קבלה" על קבלת התרומה .בנו הרב יעב"ץ מעיד שראה פתקים אלו" :ואנכי ראיתי הפתקות של הקבלת דמים ,מי ומי העניים והאביונים ,שנשתלחו משם ,והגיעו לידו הקדושה על הפאסט מליוורנו ,וחתומים עליהם כל אחד מעניים לומדים ,יתומים ואלמנות ,איש את שמו על פתקו בכתב ידו ,מודיע ומעיד כמה קיבל ע"י החכם מחברון מן המעות הנשלחים לידו מאלו המקומות ,כל אחד רשום בכתב אמת וחתום שמו" .34עותק מפתקה כזו לא נשאר ,לעומת זאת ,כאן מתפרסם לראשונה קבלה מרבני העיר על קבלת חבילת התרומות שנשלחה מאת ה"גבאי" בעל חכם צבי בשנת תנ"ט ,עת היותו רב ור"מ באלטונא. וז"ל התעודה:35 ב"ה .להודיע קושט אמרי אמת איך שקבלנו אנחנו הח"מ סך ארבע מאות ושמונים ותשע פיזוס ליוורניאש ...ששלחו לכאן בעה"ק ירושלם ת"ו ע"י החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק כמהר"ר צבי הירש נר"ו מאובן ,מן השלשה קהלות קדושות ,אלטונא והמבורג וואנדיזבאק ה' עליהם יחיו ,וחילקנום כראוי וכהוגן בין כל האשכנזים העומדים היום בעה"ק ת"ו לאנשים ונשים אלמנות ויתומים ות"ח בראש כולם כראוי לשם שמים .וברכות נגד השלשה קהלות קדושות הנ"ל ,הם ונשיהם ובניהם יצ"ו ,ובראש האלופים והקצינים ראשי עם קודש יצ"ו ושם הרב הגדול כמה"ר צבי הירש נר"ו ,ה' צבאות השוכן שכינתו בציון יגן עליהם, ויכתבם ויחתמם לאלתר לחיים טובים בשובע שמחות ורב ברכות .וכל פרוטה ופרוטה יצטרף להם כשריון .ולראי' מהימנא באנו על החותם .שלהי אלול תנ"ט לפ"ק אליהו עובדיה .36הצעיר אריה יהודה ליב כהן ,אברהם יצחקי.37
33על חד-צדדיות זו ,העיר א .יערי ,שנכתב מאי ידיעה ,ומנגד יש לנו עדותו של בן-בריתו ,ר' משה חאגיז המציג לראווה את קהילות אשכנז ועזרתן לבני עדתן בירושלים. 34מגילת ספר ,מהדורת הרב א"י בומבך ,עמ' כג. 35מונח באוצרו של הרה"ח ר' אברהם יהודה מאנדל הי"ו ,ועתידה להתפרסם בקרוב בספרו 'גנזי יהודה' חלק שני. 36על שליח זה אין לנו ידיעות רבות .בשנת תנ"ח היה באזמיר כשליח ירושלים ,ורבי חיים אלגאזי מספר עליו" :פה אזמיר בשנת תנ"ח האיר אל עבר פנינו החכם השלם כמה"ר אליהו עובדיא ,וביו"ט ב' של גליות קראו אותו לס"ת, ועלה ולא רצה לברך ...דלגבי דידיה י"ט ב' כחול שויה" )בני חיי ,או"ח סי' תקסו( .גם בהיותו על אם-בדרך ערך תשובות להלכה ,בגנת ורדים )שו"ת חלק אה"ע כלל ד סי' ו( נמצאת תשובה שערך בדרך שליחותו .מלבד תשובה זו נמצאת תשובה שערך בירושלים לאשר תשובת ר' אברהם יצחקי )שו"ת זרע אברהם ,ח"א חו"מ ,סי' ב(.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô עם פטירתו של ר' משה ב"ר יעקב הכהן בהתחלת קיץ תנ"ט הוצע כתר הרבנות לרבי דוד אופנהיים הנודע ,אב"ד ניקלשבורג והמדינה ,היוזם היה רבי אריה ליב .ביום ה' בתמוז שלח לו רא"ל מכתב בו הוא מודיעו שר"מ כ"ץ נפטר ,ופונה אליו – אחרי התייעצות עם ראשי הקהילה להמליך אותו כרב העיר. אגב ,אנו למדים שרא"ל היה אז מראשי עדת האשכנזים בעיר וממונה על חלוקת כספי הצדקה שהגיעו מחו"ל" ,שהרי ז"ל" :וקודם פטירתו ]של ר"מ כהן[ נעשה בינינו שלום גדול ,שכל כסף הקדשים אשר יושלח לכאן לשם עניים ות"ח ,הכל יגיע לידי ושנים אחרים עמי ,ועל פינו יחלק .ואל עליון הוא יודע שתמיד שמתי עיני על דלי ציון על הת"ח" .ר' דוד אופנהיים נענה כנראה בחיוב להצעתו ,ובר"ח שבט תס"א נשלח לו כתב הכתרה ,חתום בידי ל"ב גדולים וחקרי לב הקהילה וראשיה ,ומינוהו ל'נשיא ארץ- ישראל' ,אב"ד וריש מתיבתא .38כנראה ,שעיקר מטרת כהונתו הייתה כדי לשפר את מצבם הכלכלי ולגייס תמיכה קבועה ,כפי שנראה להלן. פרטים מאלפים על היישוב טמונים בשורות האגרות .לעניינינו ,אציין לידיעה על ה'ישיבה' שהמשיכה בפעולתה ,וכן על "הבית-הגדול" שקיים בתוך חצר האשכנזים .39על בחירתו כרבם ,היות והיה מענקי הדור וביכולתו להתרים כספים עבורם ,ובין השאר היה בעצמו איש אמיד ,אפשר להבחין בין בתרי תעודת ההכתרה" :ראש דבר ומנהיג עלינו בכל מילי דשמיא ומילי דמתא ואת פיו נשמור ...ויצו עלינו נגיד רבן של בני הגולה ,וגם המעלה המניח את הכלכלה אל המנוחה ואל הנחלה כו' ירושלים עבד כלילא ...ומפליא לעשות רוב טובה לתת לנו עמידה וישיבה בארעא הלזו דקיימי רבנן אין יד עניים אין סמיכה משען ומשענה כי עם אל עליון וחסדי דוד."... בשנת תס"ז שלחו שוב קהל האשכנזים "כתב רבנות" לרד"א ,רא"ל שהיה כאמור המציע הראשון לא נמצא חתום על הכתב ,וכנראה שבתקופה זו לא שהה בעיר .בשנת תע"ד שהה בקושטא ושם חתם כל כרוז נגד חיון וספריו ,יחד עם רבי אברהם יצחקי ורבי יצחק הכהן ראפפורט בעל 'בתי כהונה'.40 בד בבד ,עמלו שנים רבות כדי לבנות בה"כ חדש ,ובשלהי שנת ת"ס הושלמה אומנם בנייתו.41 בינתיים הגיעו חובות הקהילה לסכומים עצומים ,הפרנסים לוו כספים מהערבים בריבית קצוצה, ובמשך הזמן נוספו על הקרן ריבית ,מתנות וקנסות .משראו המלווים כי אין ביכולתם לסלק החובות, 37נולד בירושלים או בחברון בשנת תכ"א ,אביו ר' דוד היה חתנו של ר' אברהם אזולאי .למד אצל רבני ירושלים .בשעה שיצא לשליחות כבר עמד בראש רבני העיר ובראש הישיבה הגדולה בה ,כיהן כראשל"צ עד מותו בשנת תפ"ט. המצב בירושלים הורע מיום ליום ,עד שבשנת תס"ח ראו ראשי הקהל צורך לשלוח את גדול רבני העיר בימים ההם, ולכן שלחוהו למסע ארוך ומתיש כדי לקבץ את שקלי הקודש .כדאי לציין ,שבהיותו אמסטרדם ראה אותו ר' יעקב עמדין שהיה אז צעיר לימים ,ובספרו מור וקציעה ח"ב הלוח התיקון והשמטות דף צד מתאר את דמותו" :בקטנות ראיתי באמ"ד שליח ציון חכם יצחקי ,כמדומה שהיה ארוך גבור ,גבוה מכל עם משכמו מעלה". 38מ' בניהו ,חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים' ,ירושלים ,ג ]תשי"א[ ,עמ' קח-קכט; שו"ת נשאל דוד ,ראש כרך ב. 39בניהו ,עמ' קיח; ובמכתבו מחודש תמוז הוא מכנה אותה" :ישיבתנו המפוארה שבין הספרדיים" ,שם ,עמ' קכא. אחד מהחותמים על כתב ההכתרה הינו :לוי בא"א הר"ר יצחק גרשון ממדינת הגר ,זעירא דמן חברייא בבית מדרש הגדול אשר פעה"ק ת"ו. 40צפונות ג ,הע' .50 41זכרונות ר' גדליה מסימיאטיץ ,מסעות א"י ,עמ' .329
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô לחצו עליהם בשיטות אכזריות ביותר ,והקהילה שבינתיים חוותה משבר רציני -גוועה מרעב .42שוועתם לאחיהם בארצות מוצאם עשתה אמנם פרי ,והסכומים העצומים נאספו ,אבל עד שהגיעו לידי הפרנסים בירושלים נטלו האשכנזים מלוות נוספות ונותרו שרויים בחובות .43למותר לציין עד כמה רבו ההוצאות לשם בנין בית הכנסת וה"חצר" והחזקתו ,בניגוד לאיסור שהשלטון הטיל על הקמת בתי כנסת חדשים, לוו עוד כספים מהערבים.44 עלייתו הגדולה של ר' יהודה חסיד ,וגודל השבר שהשאירה עם התפוררותה בשנת תס"א עלה המון רב :רבי יהודה חסיד משעדליץ ,מייסד בית המדרש ה"חורבה" בירושלים, שנקרא על שמו ,ואתו סיעה גדולה של חסידים ואנשי מעשה שהיו כרוכים אחריו ,המה ובני משפחותיהם – כמה מאות נפשות ,ואולי יותר .הייתה זו העלייה הגדולה ביותר בבת-אחת ,שלא הייתה כמוה דורות רבים לפניה ואף לא לאחריה ,ועוררה תסיסה עצומה בכל מקום שעברה .לעולים הובטחה תמיכה מיוחדת מקהילות אשכנז ,אולם לאחר שנודע על מותו של המנהיג ,חמשה ימים אחר בואו ירושלימה ,הוכתה החבורה בהלם ובשיתוק .חלו עיכובים במשלוח הכספים ,והחבורה כבר החלה להתפורר .45משלא הגיעה התמיכה הכספית שהובטחה ,גרמו החובות התופחים למתח ולסכסוכים פנימיים ,שכן העולים היו למעמסה על הקהילה שגם כך הייתה שרויה במצוקה. תקופה זו הינה מן הקשות ביותר שידעה ירושלים .כדי להבין את עומק השבר ,יש להקדים ולתאר את גודל היישוב לפני העלייה ,ואת הציפיות שקיוו להפיק טובה ממנה .לפני עליית רי"ח גרו בעיר כ300- משפחות ,ועליית רי"ח שהכפילה את האוכלוסייה ,לא יכלה שלא להטביע את חותמה על ניהול הקהילה .עוד לפני העלייה היו הוצאת הקהל מגיעות לסכומים עצומים .מנהיגי הקהל קיוו להיבנות מהעלייה הגדולה ,שתטה את לבן של קהילות אירופה לפעול לטובת הקהל .ובפטירת המנהיג ובנפול העדה ,לא זו בלבד שמאווייהם בטלו ,אלא הוטל עליהם משא נוסף .לעזרתם של הנשארים מחבורת ריה"ח ,שהתרכזו במחיצת חתנו ר' ישעיה ,באה חבורה שנייה ,אמנם לא גדולה בכמותה אך חשובה באיכותה ,כדלהלן.
42שלוחי א"י ,שם; מ' בניהו' ,חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים' ,ירושלים ג ]תשי"א[, עמ' קח-קכט. 43רבי משה חאגיז ,שפת אמת ,אמשטרדם תס"ז ,דף כו ע"א 44שלוחי א"י ,עמ' .324-323 באגרתו מגולל ר' גדליה מסמיאטיץ מבני החבורה של ריה"ח ,את התלאות שעברו הקהילה עם התמוטטות בה"כ בשנת תנ"ב ,ועל השתדלנות המרובה לשיקומו ,מסעות א"י ,עמ' .332אפיזודה אחת לכבוד פסח :ר' גדליה מספר פע"א נכנס כלב למסגד עומר והקאדי הורה להרוג בעטיו את כל הכלבים .הנערים המוסלמים שהרגו את הכלבים הכריחו את היהודים להוציא הפגרים אל מחוץ לעיר" .ופעם אחת הייתי אני בבית הריחיים לטחון חיטים לפסח ,והיו עמי כמה יהודים ,ובתוך כך בא קול גדול שהערביים גוררים כלבים מתים ברחוב .והיינו יושבים בבית הריחיים מסוגרים עד שעברו הרשעים" ,שם ,עמ' .362 45מ' בניהו' ,ה'חברה קדושה' של רבי יהודה החסיד ועלייתה לארץ-ישראל' ,ספר היובל לשז"ר ,ירושלים תש"ך ,עמ' קלג-קפב.
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô עליית רבי אברהם רוויגו ממודינא וחבורתו כעבור שנה – בתס"ב ,עלתה מאיטליה חבורה נוספת ,ובראשה המקובל רבי אברהם רוויגו ממודינא. במשך שנים התכונן לעלייה ועוד בשנת תנ"ח שלח את תלמידו ,ר' מרדכי אשכנזי ,לתור את הארץ ולהכין לו בית .אחרי שהפקיד סכום כסף גדול "כדי לאכול פירותיהם שנה שנה לשובע על אדמת קודש" ,הפליגה החבורה מליוורנו .הנסיעה אשר ארכה חמשה שבועות ,הייתה מייגעת ביותר ,ולאחר טלטולים רבים הגיעו ירושלימה בב' באדר .46לרוע מזלם ,גם עליהם נחתה צרה ,ביקש רא"ר לישב בשלוה וליהנות מזיווה של תורה תוך דיבוק-חברים ,והנה קפצה עליו רוגזה של מגפת-דבר ובה נספו כמה ממקורביו וקרוביו. לאחר שהתאושש ר' אברהם מאבלו החל להגשים את מטרתו העיקרית ,והיא הקמת ישיבה בירושלים. שותפו לייסוד הישיבה היה ר' ישעיה חתנו של ריה"ח .שרידי חבורת רי"ח הצטרפו לישיבה .47רא"ר לא זכה לשבת בארץ ימים רבים .הסבל הרב בירושלים ,ובייחוד של העולים החדשים אשר ידעו דוחק ורעב ,הכריח אותו לצאת כשד"ר ,ובמשך תשע שנים נשלח שלוש פעמים בשליחות הקהילה לאיטליה והולנד ,ובפעם השלישית )תע"ד( תש כוחו ,כרע ונפל ומת.48 בינתיים פנו לעשירים מילידי הארץ להלוואות בריבית קצוצה של כ 40-אחוז .למעלה מעשרים שדרי"ם יצאו לתפוצות הגולה להציל את העולים החדשים ,אולם לרוע מזלם :אחדים לא הצליחו לחזור ארצה, ואלו שכן חזרו כספם לא הספיק כדי מחייה ,וכמובן שהחובות תפחו והלכו ,עד שפקעה סבלנותם של הערבים והעלו באש את בה"כ ,כפי שיתואר להלן .ולא רק זאת ,אלא פורעניות שונות אשר התרגשו ובאו עליהם על ראשם בשרשרת .בשנים תס"א-תס"ו התחוללו צרות קשות ומרות ,מידי שמים ומידי אדם ,והקהילה נחלשה והתפוררה. המאורע הדרמטי ביותר בשנים אלו ,לכל תושבי העיר ,היה 'מרד הנקיב אלאשראף' .סדרת התרחשויות הקשורות במרד של המושל המקומי וסכסוכים פנימיים פגעו בחייהם של כל יושבי העיר ,והחמיר במיוחד את מצבם של יהודייה חסרי המגן .המלווים חייבו את היהודים בתשלומי מסים מוגדלים, הטילו עליהם קנסות ,ופגעו בביטחון החיים והרכוש של יהודי העיר .מלבד זאת גברו הרדיפות נגד הדת :נסגרו בתי כנסת ,חודשו גזירות המלבוש ,וכדי להשפילם אילצו אותם לפנות את הדרך בפני שכניהם המוסלמים.49
46בשבת הראשונה והשנייה התפללו בבה"כ הספרדי" :כי כן המנהג שבאים הפרנסים והגבאים ומביאים מנחה בושם ויין "...ורק לשבת השלישית התפללו אצל האשכנזים ,אגרות א"י ,עמ' .239 47אגרות א"י ,ירושלים תש"י ,אגרת לז .וראה י' מאן' ,התיישבות המקובל ר' אברהם רוויגו וחבורתו בירושלים בשנת תס"ב' ,ציון ,ו ]תרצ"ד[ ,עמ' סד והלאה. 48שלוחי א"י ,עמ' .351-347 ;166-165 49על המרד ראה אצל :מ' רוזן' ,מרד הנקיב אל אשראף בירושלים בשנים ,'1706-1702קתדרה ) 22טבת תשמ"ב( ,עמ' ;90-75ע' מנאע 'מרד נקיב אל אשראף בירושלים' ,קתדרה ) 53תשרי תש"ן( ,עמ' .74-49 על הגזירות נגד יהודי העיר ,אצל ע' שוחט' ,היהודים בירןשלים במאה הי"ח' ,ציון א ]תרצ"ו[ ,עמ' .45-3
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô
קריסת הקהילה שנים תס"ד-תפ"ז היו שנים הקשות ביותר לכלל יישוב היהודי בעיר .ההשתדלויות שנעשו למענם בחצר הסולטאן ,בעיקר באמצעות יהודי אשכנזי בשם יוסף ,שעמד בקשרים עם דמויות יהודיות בולטות באירופה ,הועלו כפתרונות זמניים ,והחוב נותר על כנו .מאז המרד המקומי של תושבי העיר בשליח הסולטן היו היהודים נתונים בפחד מפני הערבים המקומיים ,הוטלו עליהם קנסות כבדים שגררו צרות "למעלה ראש" ,וכמובן שמתי מעט מהשארית האשכנזים נותרו ללא מגן .50בשנת תפ"א התנפלו הערבים על החצר ועל בה"כ ושרפו אותם עד היסוד ,51ולא שקטו עד שאסרו את מנהיגי הקהילה .עשרה קבין של צר ומצוק ירדו על הקהילה ,כפי שמשתקף מעדותם המצמררת של 'פקידי קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה על גסיסת הקהל האשכנזי ושריפת בה"כ" :מפני חמת המציק כי ראינו לבני אשכנז גם עליהם עבר כוס חובות מים הרעים מאז ועד הנה אנחנו מחשים עד אשר יניח ה' לאחינו וירשו גם הם משכנות הרועים ..כי מיום אשר ידו פרש צר בבה"כ ובעו"ה נעשה קרעים קרעים ,הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים") 52וככל הנראה במתחם הקרוי כיום רבן יוחנן בן זכאי( .באותו סגנון מעיד רבי משה חאגיז בשנת ת"צ לערך" :בעו"ה מיום שנשרף בה"כ עומדים להתפלל הצנע לכת על עזרתא דבירושלים ..ובחוץ מתפללים האשכנזים" .53המצוקה הייתה כל כך איומה ,שהקהילה הקטנה לא יכלה אפילו לשלוח שליחים לגולה להסביר את מצבם ,כי לא הספיקה ידם להוצאות-הדרך .ואז פנו באגרות אל בני קהילות אשכנז ושפכו לפניהם את מר לבם.54 אולם הודות לסייעתא דשמיא ירושלים לא נעזבה לחלוטין ע"י האשכנזים; למרות התפוררות ארגון הקהילה ,האשכנזים לא אמרו נואש ,וכשבעים נפשות נשארו במסירות נפשם ,55אבל רבים מהם הסוו את זרותם ,עם הזמן ,באמצעות לבוש מקומי .56חודשים אחדים אחרי שריפת בה"כ לווה רבי יעקב 50תיאור חי על כך נמצא בתביעות לפירעון החובות מתוך כרכי 'בית משפט השרעי' בעיר ,ראה :א' כהן ,יהודים בבית המשפט המוסלמי :המאה הי"ח ,ירושלים תשנ"ו ,עמ' .218-206וראה עוד אצל אלישבע בן שמעון-פיקאלי' ,חבורת ר' יהודה חסיד בירושלים :מבניין לחורבן' ,ספר החורבה ,ירושלים תש"ע ,עמ' .56-45 51ר' מנחם ב"ר שלמה הלוי ,שארית ישראל ,אמשטרדם תק"ג ,פרק לד .בה"כ נשאר סגור משך תקופה ארוכה כערובה בעד החובות. 52מ' בניהו' ,קהל אשכנזים בירושלים' ,ספונות ,ב ]תשי"ח[ ,עמ' קעא. 53פרשת אלה מסעי ,אלטונא תצ"ג ,דף ז ע"א. 54שלוחי א"י ,עמ' .522 55כן מפורש במכתבם של 'פקידי קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה ,כי מספר האשכנזים בעיר הוא שבעים נפש: "הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים קהלה בפני עצמה בכלל אתה מוצא שבעים .והגוים בעלי- החובות שרקו ויחרקו שן על הספרדים שמאבדים את ממונם כל הון יקר ונעים" ,בניהו שם. 56כעדות ר' משה ירושלמי משנת תקכ"ט" :אסור לו ליהודי אשכנזי ...להכנס לירושלים ...וכל זאת בגלל מעשה חברה חסידים שעלו עם ר' יהודי החסיד השני ע"ה ...לוו חסידים מן הישמעאלים שלוש מאות כיסים ...וכשהגיע זמן הפירעון נחבשו בתפיסה ורבים הוכו עד מוות ורבים נמלטו ורבים מתו ...ומאז ואילך אסור לו ליהודי אשכנזי ליישב בירושלים אם לא ...שילבש מלבושי תורגמה וידבר בלשונם .בית הכנסת שלהם סגור על מסגר בתורת משכון"" ,ידי משה", מסעות א"י לא' יערי ,תל אביב תש"ו ,עמ' .448ואולי עובדא זו תסביר המסופר במכתבו של רבי בנימין מרדכי נבון ראב"ד בירושלים ,משנת תקצ"ח" :מרוב החובות וגלות העכו"ם ברחו כולם ]האשכנזים[ מפעה"ק ונשמו הבתים ונחרב הביה"ק ,ולא נשאר שום אחד מבני אשכנז ,ואפילו אם היה שבא אחד להשתטח על קברי צדיקים היה בהחבא מפני רשעת הגויים ,והיה כך יותר ממאה שנה שלא דרך בה רגל אשכנזי" ,מ' בניהו' ,תשובה לר' בנימין מרדכי נבון' ,סיני כד,
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô אשכנזי כסף מהערבים עבור האשכנזים; הערבים איימו על הספרדים בזקיפת החובות של האשכנזים עליהם ,מפני שהם מסתירים אותם ,וגם משום שחוקית הם היו ערבים להם בגופם וממונם .כמובן שהידיעה המרה על חורבן הקהילה הגיעה חיש-מהר לחו"ל ,וקהילות ישראל באירופה פעלו רבות להחזרת בית הכנסת וה'חצר' לאחיהם המיוסרים .אולם מאמצים אדירים אלו לא עשו פרי ,ושתי סיבות לכך :האחת קשורה לבעיות בהעברת הכספים מאירופה לטובת יהודי א"י ,והאחרת קשורה למאבקי כוח פנימיים :וויכוחים בין ראשי הקהילה לעסקנים ,וויכוחים בין הספרדים לאשכנזים על הזכאות לכספי הש"דרות שנאספו באירופה ועוד .עובדות כואבות אלו עמדו לרועץ מול העברת הכספים – והקהילה האשכנזית הירושלמית לא זכתה להשתקם.57 וויכוחים אלו גרמו לסכסוכים בין ראשי הקהילה הספרדית לבין האשכנזים המסכנים שעדיין נותרו בעור שיניהם בעיר .הרי המצב המדיני והכלכלי הקשה פגע ,כאמור ,גם בקהילה הספרדית ,ובשנת תפ"ו הוקם באיסטנבול וועד של רבנים ואנשי מעשה לסיוע קהילת ירושלים וערי הקודש בכלל ,וועד זה נקרא 'ועד פקידי קושטא' .הם הסכימו לקבל עליהם את האפוטרופסות של ירושלים "ושלחו לשם שליח מיוחד לרפאות את מזבח ה' ההרוס" .58בעתות צרה ומצוקה היו היהודים המקורבים למלכות עומדים בפרץ ומבקשים לפני השלטון בקושטא על עמם באה"ק ,ותכופות הטו את לבו ולב שריו לטובה. זאת ועוד ,אנשי הוועד ריכזו את פעילות השליחים ופיקחו עליה בעינא פקיחא ,כמו גם על הוצאות הקהילה הירושלמית .על ידי כך נעשו ראשי קהלת קושטא אפוטרופסי היישוב הספרדי גם בעניינים פנימיים וממנים פקידים וראשי הישיבות בא"י .59הוועד פנה גם לקהילות אשכנז ,אולם הכסף לא הגיע. בשנת תצ"ה הזהיר הוועד את הקהילות באשכנז ,שאם יוסיפו להתעלם תקרוס גם הקהילה הספרדית תחת עול החובות .גם אזהרה זו לא נענתה. בשנת תצ"ז יצא שליח האשכנזים מהעיר לקושטא כדי להשפיע על הפקידים שיוסיפו להשתדל עבורם. ה"וועד" נעתר לבקשתם ושלחו שד"ר לקהילות אשכנז ,בצירוף תכנית להקים ארגון משותף לשתי הקהילות תחת השגחת ה"וועד" ,ושכל קהילה תנהל בית כנסת ובית-דין נפרד .כנראה שגם הצעה זו לא עשתה רושם.60
תש"ט ,עמ' רט .מן ההכרח לומר שכוונתו לאשכנזים שלא הסתירו את עצמם! מאז חורבן ה"חצר" ניכרת מגמה של גידול במספר האשכנזים בקהילות הגליל ,תחילה בצפת וכעבור שנים בודדות גם בטבריה .בקהילות האשכנזיות בגליל התפתחו ועם עליית ה"חסידים" הגדולה השנת תקל"ז ,כבר היה בהן גרעין ובסיס להרחבתן. 57ראה מאמרו של בניהו 'חליפת אגרות' ,לעיל הע' .42 58שו"ת אדמת קודש ,א ,דף קלב ע"א. 59חומר עשיר על תפקידם של פקידי קושטא בעזרת היישוב נמצא בפנקסם ,נחקר ותועד ע"י י' ברנאי ,בספרו 'יהודי א"י המאה הי"ח :בחסות פקידי קושטא ,ירושלים תשמ"ב .על התרומות הרבות והמגוונות של הוועד ,אצל ירון בן נאה, 'סיוע של קהילת איסתנבול ליהודי א"י במאה הי"ז' ,קתדרה ,94עמ' .84-74 60בראש ספרו 'אלה מסעי' האריך רבי משה חאגיז לברר הצעה זו. בשנים האחרונות התגלו כתבים רבים המתעדים את הפעולות הנועזות של ראשי קהילה האשכנזית במיגור ופירעון החובות ,סיכום בסוגיא זו ,ראה לאחרונה אצל א' מורגנשטרן ,שאסף מכל הנחקר עד עתה וגם הוסיף רבות מדיליה, 'ולהיות נושא העול אחיי המיוסרים :טוביה הרופא ויהודי ירושלים השנים ,'1729-1715קתדרה ] 142 ,טבת תשע"ב[,
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô
יריעה הבאה תוקדש לעלייתו של רבי אברהם גרשון מקיטוב ובניו וחלקם בהחייאת הקהילה האשכנזית בעיר.
היות והיום – י"א בניסן -הוא יום היאר-צייט של רבי ישעיה הלוי איש-הורוויץ ,מן הבולטים בגדולי התורה האשכנזים ,שנודע בעיקר בזכות חיבור המוסר הקבלי הגדול והמשפיע מאין כמותו שחיבר ,ספר 'שני לוחות הברית' ,איש אשכולות היה ,איש פלאים ,גאון ומקובל ,חסיד ואיש-מעשה ,פרנס ואמרכל ,מחבר ופוסק ,מרביץ תורה ,מנהיג לעמו ופטרון לעדתו .אש-תשוקה לחונן עפרה של ציון ,לאוקמי שכינתא מעפרא ,וזכה לממש את מאווי לבו :עלה לא"י בשנת שפ"א .עלייתו ,על אף סופה הטראגי ,מסמלת תופעה חשובה שהתקיימה בתקופה זו :עליית חכמים אשכנזים בולטים .רבי ישעיה יליד פראג ורבן של קהילות :דובנה ,אוסטראה ,פפד"מ ובאחרונה ,אחרי גירוש פפד"מ בשנת שע"ד חזר לעיר מולדתו – פראג ,ושימש שם ברבנות .אשתו מרת חיה נפטרה בשנת ש"ף ,ואז גמר בלבו לעזוב את כל הכבוד אשר היה לו בקהילתו ,ולעלות לא"י ,כדי לבסס ולהרחיב את היישוב ,שלמען החזקתה טרח ואסף כספים עוד קודם לכן .היה הנכבד והידוע בשורת החכמים שעלו ירושלימה בגל עלייה זה. בירושלים גמר שנתיים לאחר עלייתו ,את ספרו הגדול ,של"ה ,שהתחיל לחברו עוד בחו"ל כדי שישמש מורה-דרך מוסרי לבניו ,והוסיף בו בירושלים עניינים רבים ע"פ כת"י בקבלה שמצא בא"י ,ועל פי מנהגי א"י שמצאו חן בעיניו .כן חיבר בירושלים ביאור על סידור-התפלה ,וקראו לו בשם 'שער השמים' על שם ירושלים ,שכל תפלות ישראל עולות דרכה. הוא הותיר אחריו שתי אגרות .את הראשונה כתב מצפת בדרכו לירושלים ואת השנייה כתב כבר בירושלים עצמה .בראשונה ,מתאר בהתרגשות ובהתפעלות מכמירי לב את השינוי הגדול שחל במצבה של העיר סמוך לימיו ,ותולה בכך תהליך כמעט משיחי הנמצא בעיצומו: "כי קהל אשכנזים בירושלים הוא בכפל מקהל אשכנזים שבצפת ,ובכל יום ויום מתרבים .ויש בקהל האשכנזים עמה וכמה אנשים חשובים גדולים בתורה ...כי ירושלים אף שהיא בחורבנה עתה היא משוש כל הארץ ,ושלום ושלוה ומזונות טובים ,ויין מובחר מן המובחר .ויותר זול ירושלים מבצפת ...ואנחנו חושבים כל זה לסימן גאולה במהרה בימינו אמן .ובזמן קצר אי"ה תשמע כי קהל אשכנזים יהיה גדול ונוראה מאוד ומאוד ,כי ידעתי ת"ל כי רבים יבואו שמה וירצו להתחבר לי ,השי"ת יתן לי חיים ובריאות אעשה נפלאות בת"ת ובהנהגת הציבור ,אשר לא הייתה להם הנהגה בתורה ,ומכח זה באו בעוה"ר לחרבות ,אבל אהיה להם אי"ה לרועה נאמן, ולמען ירושלים לא אחשה ,ואני אכתוב תמיד למנהיגי פולין ...המעמד ומצב ומרבה האמת והאמונה של תורה בכל מכל כל" )אגרות א"י ,עמ' .(216
עמ' .54-38
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú çñô שנים רבות עברו עד ששופץ בית כנסת ה'חורבה' ,ועל כך נקדיש מאמר מיוחד .כידוע שבראש המשפצים עמד רבי מנחם מנדל משקלוב ,מגדולי תלמידי הגר"א .בשנת תקע"ו התיישב בירושלים ,ותיכף החל לפעול לשיקום ה"חצר" .בימים אלו הייתה קבוצה קטנה של "חסידים" שצעדו בדרך הבעש"ט והמגיד ממעזריטש ,וכנראה שגבא טורא ביניהם ,עדות על כך נמצא אצל רבי משה ב"ר מרדכי גימפל סגל ,שכנראה הסתופף בצלו של בעל 'התניא' ,עלה מרוסיה והתיישב בירושלים ,והתקבל בישיבתו של רמ"מ משקלוב .בערוב ימיו חיבר ספר מוסר והנהגות קבליות, בתו"ד מצער על הפילוג בין החסידים והפרושים .לדעתו שני הקהלים מייצגים שתי שיטות שונות בעבודת השם המודגשות בספר השל"ה ,ושתיהן נכונות ומשלימות זו את זו .כדאי להעתיק את דבריו המעניינים שהם אקטואליים גם בימינו אנו ,אחרי שהוא מצטט מספרים שפירוד הלבבות מעכב את הגאולה: "העיקר שיהיה אחדות ושלום בינינו ואז במהרה יבוא הגואל צדק ,ועיי"ש בענין הפירוד אשר נעשה לפעמים בין חסידים למתנגדים .כי הלא לפי דברי השל"ה הקדוש ראוי מאוד להיות אחווה וריעות בינינו ,כי במתנגדים נמצא יותר אנשים עובדים את ה' בסיגופים ובתעניתים ובצער ,ובחסידים י"צ נמצא יותר אנשים עובדים את ה' בשמחה ובהתלהבות .נמצא ,זה עובד את ה' בסגנון זה וזה בסגנון אחר .ובין שנינו יבוא נחת רוח כביכול להשי"ת ...הן אמת שדברי השל"ה הק' נאמרים על כל אחד ואחד מישראל ,שכל איש צריך לעבוד את ה' פעם בשמחה ופעם בסיגופים ,כמו שנאמר 'עבדו את ה' בשמחה' .מ"מ לאו כל אדם מקיים הכל כפי המצווה ,אך ע"י התחברות ריעות ואהבת ישראל יושלמו כולם ,כי מה שחסר זה יתיר זה ,ובין כולם נעשה רצון הבורא יתברך ויתעלה" )לקוטי משה ,ירושלים תר"ז ,דף ו ע"ב(.
øáäãìåâ ìàéçé ,çîùå øùë çñô úëøáá âé
