Shmita Unplugged
Shmita Unplugged Aharon Ariel Lavi – [email protected] – אהרן אריאל לביא
The Shabbat of the Land – שבת הארץ
1
3 Six years you shall sow thy field, and six years you shall prune thy vineyard, and gather in the produce thereof. 4 But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the LORD; you shall neither sow thy field, nor prune thy vineyard. 5 That which groweth of itself of thy harvest you shall not reap, and the grapes of thy undressed vine you shall not gather; it shall be a year of solemn rest for the land. 6 And the sabbath-produce of the land shall be for food for you: for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for the settler by thy side that sojourn with thee; 7 and for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all the increase thereof be for food.
שֵׁ ש שָׁ נִים תִ זְ ַרע שָׁ ֶדָך וְ שֵׁ ש שָׁ נִים תִ זְ מֹ ר כ ְַרמֶ ָך וְ ָאסַ פְ תָׁ אֶ ת תְ בּוָאתָׁ ּה; ּובַ שָׁ נָׁה ָָׁארץ שַ בָׁ ת ֶ הַ ְשבִ יעִ ת שַ בַ ת שַ בָׁ תוֹן יִהְ יֶה ל ;לַה' שָׁ ְדָך ֹלא תִ זְ ָׁרע וְ כ ְַר ְמָך ֹלא תִ זְ מֹ ר אֵׁ ת סְ פִ יחַ ְקצִ ְירָך ֹלא תִ ְקצוֹר וְ אֶ ת עִ נְבֵׁ י נְזִ ֶירָך ֹלא תִ בְ ֹצר ְשנַת שַ בָׁ תוֹן י ְִהיֶה ָארץ ָׁלכֶם לְ ָאכְ לָׁה ֶ ָָָׁׁארץ; וְ הָׁ יְתָׁ ה שַ בַ ת ה ֶ ל לְ ָך ּולְ עַ בְ ְדָך וְ ַלאֲמָׁ תֶ ָך וְ לִ ְשכִ ְירָך ּולְ תוֹשָׁ בְ ָך הַ ג ִָׁרים עִ מָׁ ְך; וְ לִ בְ הֶ מְ תְ ָך ַארצֶ ָך תִ הְ יֶה כָׁל תְ בּוָאתָׁ ּה ְ ְוְ לַחַ יָׁה אֲשֶ ר ב .לֶאכֹ ל ז-ג:ויקרא כה
Leviticus 25:3-7
2
34 Then shall the land be paid her sabbaths, as long as it lieth desolate, and ye are in your enemies' land; even then shall the land rest, and repay her sabbaths. 35 As long as it lieth desolate it shall have rest; even the rest which it had not in your sabbaths, when ye dwelt upon it … 43 For the land shall lie forsaken wiyout them, and shall be paid her sabbaths, while she lieth desolate wiyout them; and they shall be paid the punishment of their iniquity; because, even because they rejected Mine ordinances, and their soul abhorred My statutes.
ָארץ אֶ ת־שַ בְ תֹ תֶ יהָׁ כֹל ֶ ָׁ(לד) ָאז תִ ְרצֶ ה ה יְמֵׁ י הֳשַ מָׁ ה וְ אַ תֶ ם בְ אֶ ֶרץ אֹ יְבֵׁ יכֶם ָאז : ָָׁארץ וְ הִ ְרצָׁ ת אֶ ת־שַ בְ תֹ תֶ יה ֶ ָׁתִ ְשבַ ת ה (לה) כָׁל־יְמֵׁ י הָׁ שַ מָׁ ה תִ ְשבֹת אֵׁ ת אֲשֶ ר ָֹׁלא־שָׁ בְ תָׁ ה בְ שַ בְ תֹ תֵׁ יכֶם בְ ִשבְ תְ כֶם עָׁ לֶיה ָארץ תֵׁ עָׁ זֵׁב מֵׁ הֶ ם וְ תִ ֶרץ אֶ ת־ ֶ ָׁ (מג) וְ ה... שַ בְ תֹ תֶ יהָׁ בָׁ הְ שַ מָׁ ה מֵׁ הֶ ם וְ הֵׁ ם י ְִרצּו אֶ ת־ ֲע ֹונָׁם יַעַ ן ּובְ יַעַ ן בְ ִמ ְשפָׁטַ י מָׁ ָאסּו וְ אֶ ת־ .חֻ קֹ תַ י ָׁג ֲעלָׁה נַפְ שָׁ ם ויקרא כו
Leviticus 27:34-43
3
Because of the sins of incest, idolatry and the “letting go” of Shmita בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים and Jubilee – Galuth (exile) comes to the world, and they (the people גלות בא- והשמטת שמיטין ויובלות ובאין אחרים, ומגלין אותן,לעולם of Israel) are being exiled and others come and take their place. .ויושבין במקומן Shabbat 33a
4
(the Lord) told you to saw six [years] and shmita one, for you will know that the land is mine, and you have failed to do so. Therefore, stand up and go on exile out of it and it shall shmita by itself all the shmita years it owes me. Safra BeHukottai, Parsha B
5
Mishnah: [Regarding] a luf that was in the ground during shevi’it, Rabbi Eliezer says: if the poor collected its leaves so be it, and if not he (the land owner) must make accounting with the poor. Rabbi Yehoshua says: if the poor collected its leaves so be it, and if not they have no accounting with him.
1
שבת לג ע"א
אני אמרתי לכם שתהו זורעים שש בשביל שתדעו,ומשמטים לי אחת ,שהארץ שלי היא ואתם לא עשיתם כן אלא עמדו וגלו ממנה והיא תשמט .מאיליה כל שמיטים שהיא חייבת לי פרשה ב,ספרא בחקותי
:משנה לוף שעברה עליו שביעית רבי ליעזר אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו יעשה חשבון עם העניים רבי יהושע אומר אם לקטו עניים את עליו .לקטו ואם לאו אין לעניים עמו חשבון
Gemara: Rabbi Hizkiyah interprets the Mishnah [as referring to a luf that was planted] on the eve of Rosh HaShana of shevi’it, and added the amount of an egg before the beginning of the shevi’it, and then he crushed [its leaves] during shevi’it and uprooted it at the end of shevi’it. If you say that crushing is like uprooting, it all belongs to the owner. If you say that crushing is not like uprooting, all of it does not belong to the owner, therefore he must make accounting with the poor.
:גמרא רבי חזקיה פתר מתניתין ערב ראש השנה שביעית נטעו ערב ראש השנה שביעית ועשה ביצה בתחילת שביעית ודיכנו בשביעית ועקרו בסוף שביעית אין תימר דיכון כעקור כולו לבעל הבית אין תימר אין דיכון כעקור אין כולו לבעל הבית לפיכך יעשה חשבון .עם העניים ב,ירושלמי שביעית ה
Yerushalmi Shevi’it 5, 2
6
רבי לא מפקיד לאילין חלטוריא לא תיהוון מחשבין אגריכון על משחא תמן תנינן אמר רבי.אלא על חיטיא יהודא אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא אבל יש לו אומנות שלא הוא הרי זה מותר היאך עבידא היה יושב ובטל ממלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת כשר ואם לאו פסול אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבא שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אף על פי שאין עמו מלאכה Yerushalmi Shevi’it 7, 1 .אחרת מותר
Rabbi La instructed the producers of scalded and fried [wheat products]: Do not calculate your fee for the shevi’it oil, but for the nonshevi’it wheat only. [As for people who are ineligible to serve as witnesses because they are shevi’it merchants] Rabbi Yehuda said that this is true only when he does not have another vocation but this, but when he has another vocation besides this one it is allowed. How come? He sits idle and has no work during the years of the shavua (shevi’it cycle), and since shevi’it has come he began extending his hand and doing commerce with illegal produce. If he has another work he is kosher (eligible), and if not he is passul (ineligible).
א,ירושלמי שביעית ז
Debt Relinquishment – שמיטת כספים
7
8
1 At the end of every seven years you shall make a release. 2 And this is the manner of the release: every creditor shall release that which he hath lent unto his neighbour; he shall not exact it of his neighbour and his brother; because the LORD'S release hath been proclaimed. 3 Of a foreigner you mayest exact it; but whatsoever of thine is with thy brother thy hand shall release … 9 Beware that there be not a base yought in thy heart, saying: 'The seventh year, the year of release, is at hand'; and thine eye be evil against thy needy brother, and you give him nought; and he cry unto the LORD against thee, and it be sin in thee.10 You shall surely give him, and thy heart shall not be grieved when you givest unto him; because that for this thing the LORD thy God will bless thee in all thy work, and in all that you puttest thy hand unto. 11 For the poor shall never cease out of the land; therefore I command thee, saying: 'You shall surely open thy hand unto thy poor and needy brother, in thy land.' Deuteronomy 15
:(א) ִמקֵׁ ץ שֶ בַ ע שָׁ נִים תַ עֲשֶ ה ְש ִמטָׁ ה (ב) וְ זֶה ְדבַ ר הַ ְש ִמטָׁ ה שָׁ מוֹט כָׁל בַ עַ ל מַ שֵׁ ה יָׁד ֹו אֲשֶ ר יַשֶ ה בְ רֵׁ עֵׁ הּו ֹלא יִגֹ ש אֶ ת :'ָאחיו כִ י קָׁ ָׁרא ְש ִמטָׁ ה ַלה ִ ֵׁרעֵׁ הּו וְ אֶ ת (ג) אֶ ת הַ נָׁכְ ִרי תִ גֹ ש ַואֲשֶ ר יִהְ יֶה לְ ָך אֶ ת (ט) הִ שָׁ מֶ ר לְ ָך פֶ ן... ָאחיָך תַ ְשמֵׁ ט י ֶָׁדָך ִ יִהְ יֶה ָׁדבָׁ ר עִ ם לְ בָׁ בְ ָך בְ לִ יַעַ ל לֵׁאמֹ ר קָׁ ְרבָׁ ה ְשנַת הַ שֶ בַ ע ְשנַת הַ ְש ִמטָׁ ה וְ רָׁ עָׁ ה ָאחיָך הָׁ אֶ בְ יוֹן וְ ֹלא תִ תֵׁ ן ל ֹו וְ קָׁ ָׁרא ִ ְעֵׁ ינְָך ב (י) נָׁתוֹן:עָׁ לֶיָך אֶ ל ה' וְ הָׁ יָׁה בְ ָך חֵׁ ְטא תִ תֵׁ ן ל ֹו וְ ֹלא י ֵַׁרע לְ בָׁ בְ ָך בְ תִ תְ ָך ל ֹו כִ י בִ גְ לַל הַ ָׁדבָׁ ר הַ זֶה יְבָׁ ֶרכְ ָך ה' אֹלהֶ יָך בְ כָׁל (יא) כִ י ֹלא:מַ עֲשֶ ָך ּובְ כֹ ל ִמ ְשלַח י ֶָׁדָך ָארץ עַ ל כֵׁן ָאנֹ כִ י ֶ ָׁי ְֶח ַדל אֶ בְ יוֹן ִמקֶ ֶרב ה ְמצַ ּוְ ָך לֵׁאמֹ ר פָׁ תֹ חַ תִ פְ תַ ח אֶ ת י ְָׁדָך :ַארצֶ ָך ְ ְָאחיָך ַל ֲע ִניֶָך ּולְ אֶ בְ ֹינְָך ב ִ ְל
The shevi’it cancels a loan given with a note (contract) and without a note. Store credit is not cancelled and if it was made into a loan it is. Rabbi Yehuda says that the first thing shmita first. Wage is not cancelled and if it was made into a loan it is. Rabbi Yossi says that [the debt of wage for] every work that stops on shevi’it is cancelled, and if [the work] does not stop on shevi’it [its debt] is not cancelled … the
השביעית משמטת את המלוה בשטר הקפת החנות אינו.ושלא בשטר משמטת אם עשאה מלוה הרי זו משמטת רבי יהודא אומר הראשון ראשון משמט שכר שכיר אינו משמט ואם עשאו מלוה הרי זו משמט רבי יוסי אומר כל מלאכה שהיא פוסקת
2
דברים טו
בשביעית משמטת אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה החודש מעובר משמיט ואם לאו אינה Mishnah Shevi’it 10, 1 משמיט האונס והמפתה והמוציא שם .דין אין משמטין-רע וכל מעשה ב"ד אינן משמיטין המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לבית
[fines put on the] rapist, and the seducer and the maligner, and everything the beit-din (court) does, are not cancelled. Mortgages and loans handed over to the beit-din are not cancelled. א,משנה שביעית י
Liberating the Slaves – שחרור העבדים 9
10
11
If you buy a Hebrew servant, six years he shall serve; and in the כִ י תִ ְקנֶה עֶ בֶ ד עִ בְ ִרי שֵׁ ש שָׁ נִים ַי ֲעבֹד ּובַ ְשבִ עִ ת .יֵׁצֵׁ א לַחָׁ פְ ִשי ִחנָׁם seventh he shall go out free for nothing. Leviticus 21:2 ב:שמות כא ִ (יב) כִ י יִמָׁ כֵׁר לְ ָך 12 If thy brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, be sold ָאחיָך הָׁ עִ בְ ִרי א ֹו הָׁ עִ בְ ִריָׁה נּו ֶח ְל ַש ְת ת ִיע ִב ש ְ ַה ָׁה נ ָׁש ַַועֲבָׁ ְדָך שֵׁ ש שָׁ נִים ּוב unto thee, he shall serve thee six years; and in the seventh year (יג) וְ כִ י תְ שַ לְ חֶ נּו חָׁ פְ ִשי מֵׁ עִ מָׁ ְך:חָׁ פְ ִשי מֵׁ עִ מָׁ ְך you shall let him go free from thee. 13 And when you lettest him (יד) הַ ֲענֵׁיק תַ ֲענִיק ל ֹו:ֹלא תְ שַ לְ חֶ נּו ֵׁריקָׁ ם go free from thee, you shall not let him go empty; 14 you shall ּומיִ ְקבֶ ָך אֲשֶ ר בֵׁ ַרכְ ָך ה' אֹלהֶ יָך ִ ּומג ְָׁרנְָך ִ ִמצֹאנְָך furnish him liberally out of thy flock, and out of thy threshing- (טו) וְ ָׁזכ ְַרתָׁ כִ י עֶ בֶ ד הָׁ יִיתָׁ בְ אֶ רֶ ץ:ֹתִ תֶ ן לו floor, and out of thy winepress; of that wherewith the LORD thy ִמצְ ַריִם וַיִ פְ ְדָך ה' אֹלהֶ יָך עַ ל כֵׁן ָאנֹ כִ י ְמצַ ּוְ ָך אֶ ת :הַ ָׁדבָׁ ר הַ זֶה הַ יוֹם God hath blessed thee you shall give unto him. 15 And you shall דברים טו remember that you wast a bondman in the land of Egypt, and the LORD thy God redeemed thee; therefore I command thee this thing to-day. Deuteronomy 15 עובד כל שש ויוצא בתחילת שבע ובשביעית יצא בשביעית של מכירה לא שביעית של עולם אתה אומר שביעית של מכירה או אינה אלא שביעית של עולם כשהוא אומר שש שנים יעבד הרי שש שנים אמורות הא מה אני מקיים ובשביעית יצא שביעית של מכירה לא שביעית של עולם אימא חליף אמר ר' זעירא בשם רב הונא ובשביעית כתיב אמר רבי חונה אם אומר את שביעית של Yerushalmi Kidushin 1, 2 .עולם אם כן מה היובל בא ומוציא
He serves six years, and goes out free on the beginning of the seventh. “and in the seventh he shall go out” – [meaning], in the seventh year of his sale [to slavery] and not in the seventh year of the world (Shmita) … Rabbi Zeira said in the name of Rav Huna said: it says “and in the seventh”, Rabbi Huna said: if you say this means the seventh of the world then what does the Jubilee releases?
ב,ירושלמי קידושין א
The Jubilee – היובל
12
8 And you shall number seven sabbaths of years unto thee, seven (ח) וְ סָׁ פַ ְרתָׁ לְ ָך שֶ בַ ע שַ בְ תֹ ת שָׁ נִים שֶ בַ ע שָׁ נִים times seven years; and there shall be unto thee the days of seven שֶ בַ ע פְ עָׁ ִמים וְ הָׁ יּו לְ ָך יְמֵׁ י שֶ בַ ע שַ בְ תֹ ת הַ שָׁ נִים (ט) וְ הַ עֲבַ ְרתָׁ שוֹפַ ר:ַארבָׁ עִ ים שָׁ נָׁה ְ ְתֵׁ שַ ע ו sabbaths of years, even forty and nine years. 9 Then shall you תְ רּועָׁ ה בַ חֹ ֶדש הַ ְשבִ עִ י בֶ עָׁ שוֹר לַחֹ דֶ ש בְ יוֹם make proclamation with the blast of the horn on the tenth day of ) (י:ַארצְ כֶם ְ הַ כִ פ ִֻרים תַ עֲבִ ירּו שוֹפָׁ ר בְ כָׁל־ ְ וְ ִק ַד ְשתֶ ם אֵׁ ת ְשנַת הַ ח ֲִמ ִשים שָׁ נָׁה the seventh month; in the day of atonement shall ye make ּוק ָׁראתֶ ם ֶ ְָׁדרוֹר ב proclamation with the horn throughout all your land. 10 And ye ָארץ לְ כָׁל־יֹשְ בֶ יהָׁ יוֹבֵׁ ל הִ וא תִ הְ יֶה ָׁלכֶם ו ֹ ת ח ְ ַפ ש ְ ל־מ ִ ֶא יש ִא ְו ו ֹ ָׁת ז ֲֻח א ל־ ֶא יש ִא וְ שַ בְ תֶ ם shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the (יא) יוֹבֵׁ ל הִ וא ְשנַת הַ ח ֲִמ ִשים שָׁ נָׁה:תָׁ שֻ בּו land unto all the inhabitants thereof; it shall be a jubilee unto you; ָׁתִ הְ יֶה ָׁלכֶם ֹלא ִתזְ ָׁרעּו וְ ֹלא תִ ְקצְ רּו אֶ ת־סְ פִ יחֶ יה and ye shall return every man unto his possession, and ye shall : ָׁוְ ֹלא תִ בְ צְ רּו אֶ ת־נְזִ ֶריה יא ח:כה ויקרא return every man unto his family. 11 A jubilee shall that fiftieth year be unto you; ye shall not sow, neither reap that which grows of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines. Leviticus 25:8-11
3
13
When shmita applies according to Biblical law, relinquishment of debts applies both in Eretz Yisrael and outside of it according to Biblical law; and when shmita applies according to Rabbinic law, relinquishment of debts applies both in Eretz Yisrael and outside of it according to Rabbinic law … When yovel applies, shmita applies according to Biblical law; when the yovel stops shmita applies according to Rabbinic law. When did the yovel stop? [it says in the bible]: “its inhabitants” – when its inhabitants dwell on it, but not when they are exiled from it. Yerushalmi Shevi’it 7, 1
בשעה שהשמיטה נוהגת דבר תורה השמט לארץ דבר-כספים נוהגת בין בארץ בין בחוץ ובשעה שהשמיטה נוהגת מדבריהם,תורה -השמט כספים נוהגת בין בארץ בין בחוץ בשעה שהיובל נוהג... לארץ מדבריהם שמיטה נוהג דבר תורה פסקו יובלות שמיטה ? אימתי פסקו היובלות.נוהגת מדבריהן לא בזמן, בזמן שיושביה עליה- ""יושביה .שגלו מתוכה ב,ירושלמי שביעית י
Shmita and Galuth – שמיטה וגלות
14
11 Zedekiah was twenty and one years old when he began to reign; and he reigned eleven years in Jerusalem; 12 and he did that which was evil in the sight of the LORD his God; he humbled not himself before Jeremiah the prophet speaking from the mouth of the LORD. 13 And he also rebelled against king Nebuchadnezzar, who had made him swear by God; but he stiffened his neck, and hardened his heart from turning unto the LORD, the God of Israel. 14 Moreover all the chiefs of the priests, and the people, transgressed very greatly after all the abominations of the nations; and they polluted the house of the LORD which He had hallowed in Jerusalem. … 20 And them that had escaped from the sword carried he away to Babylon; and they were servants to him and his sons until the reign of the kingdom of Persia; 21 to fulfil the word of the LORD by the mouth of Jeremiah, until the land had been paid her sabbaths; for as long as she lay desolate she kept sabbath, to fulfil threescore and ten years. 22 Now in the first year of Cyrus king of Persia, that
(יא) בֶ ן־עֶ ְש ִרים וְ ַאחַ ת שָׁ נָׁה צִ ְד ִקיָׁהּו בְ מָׁ לְ כ ֹו (יב) ַויַעַ ש:וְ ַאחַ ת עֶ ְש ֵׁרה שָׁ נָׁה מָׁ לְַך בִ ירּושָׁ ִ ָׁלם הָׁ ַרע בְ עֵׁ ינֵׁי ה' אֹלהָׁ יו ֹלא נִכְ נַע ִמלִ פְ נֵׁי י ְִרמְ יָׁהּו (יג) וְ גַם בַ מֶ לְֶך נְבּוכ ְַדנֶאצַ ר:'הַ נָׁבִ יא ִמפִ י ה מָׁ ָׁרד אֲשֶ ר הִ ְשבִ יע ֹו בֵׁ אֹלהִ ים ַויֶקֶ ש אֶ ת־עָׁ ְרפ ֹו :ַויְאַ מֵׁ ץ אֶ ת־לְ בָׁ ב ֹו ִמשּוב אֶ ל־ה' אֹלהֵׁ י י ְִש ָׁראֵׁ ל (יד) גַם כָׁל־שָׁ ֵׁרי הַ ֹכ ֲהנִים וְ הָׁ עָׁ ם הִ ְרבּו למעול־ לִ ְמעָׁ ל־מַ עַ ל כְ כֹ ל תֹ עֲבוֹת הַ ג ֹויִם ַויְטַ מְ אּו אֶ ת־ :בֵׁ ית ה' אֲשֶ ר הִ ְק ִדיש בִ ירּושָׁ ִ ָׁלם ... (כ) ַו ֶיגֶל הַ ְשאֵׁ ִרית ִמן־הַ חֶ ֶרב אֶ ל־בָׁ בֶ ל וַיִ הְ יּו־ל ֹו ) (כא:ד־מֹלְך מַ לְ כּות פָׁרָׁ ס ְ ַּולְ בָׁ נָׁיו ַלעֲבָׁ ִדים ע ָארץ ֶ ָׁד־רצְ תָׁ ה ה ָׁ ַלְ מַ ֹּלאות ְדבַ ר־ה' בְ פִ י י ְִרמְ יָׁהּו ע אֶ ת־שַ בְ תוֹתֶ יהָׁ כָׁל־יְמֵׁ י הָׁ שַ מָׁ ה שָׁ בָׁ תָׁ ה לְ מַ ֹּלאות ִשבְ עִ ים שָׁ נָׁה; (כב) ּובִ ְשנַת ַאחַ ת לְ כו ֶֹרש מֶ לְֶך פָׁ ַרס לִ כְ לוֹת ְדבַ ר־ה' בְ פִ י י ְִר ְמיָׁהּו הֵׁ עִ יר ה' אֶ ת־ רּוחַ כו ֶֹרש מֶ לְֶך־פָׁ ַרס ַו ַיעֲבֶ ר־קוֹל בְ כָׁל־מַ לְ כּות ֹו (כג) כֹה־ָאמַ ר כו ֶֹרש מֶ לְֶך:וְ גַם־בְ ִמכְ תָׁ ב לֵׁאמֹ ר ָארץ נָׁתַ ן לִ י ה' אֹלהֵׁ י ֶ ָׁפָׁ ַרס כָׁל־מַ ְמלְ כוֹת ה הַ שָׁ מַ יִם וְ הּוא־פָׁ קַ ד עָׁ לַי לִ בְ נוֹת־ל ֹו בַ יִת 'יהּודה ִמי־בָׁ כֶם ִמכָׁל־עַ מ ֹו ה ָׁ ִבִ ירּושָׁ ִ ַלם אֲשֶ ר ב .אֹלהָׁ יו עִ מ ֹו וְ יָׁעַ ל כג-ט: לו,דברי הימים ב
15
the word of the LORD by the mouth of Jeremiah might be accomplished, the LORD stirred up the spirit of Cyrus king of Persia, that he made a proclamation throughout all his kingdom, and put it also in writing, saying: 23 'Thus saith Cyrus king of Persia: All the kingdoms of the earth hath the LORD, the God of heaven, given me; and He hath charged me to build Him a house in Jerusalem, which is in Judah. Whosoever there is among you of all His people--the LORD his God be with him--let him go up Chronicles II 36:9-22
16
[The land lay desolate] for the shmita and yovel that have not been של שמיטה ויובל שבטלו ישראל בארץ observed by [the People of] Israel in the land, and against them וכנגדן גלו שבעים שנה אותן שבעים שבתה .ארץ ישראל שנים שהכעיסו ישראל בארצם they went on exile for seventy years. During the same seventy כא:רש"י לדברי הימים ב לו years the Land of Israel lay desolate, for the years [the People of] Israel made G-d angry in their land. Rashi for Chronicles II 36:21
4
Shabbat eve and Shmita eve – ערב שביעית וערב שבת
17
:משנה Mishnah: Until when may one plow a Sde Ilan (field of trees) in the eve of עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי (before) shevi’it? Beit Shamai say: as long as it is good for the fruit, ובית הלל אומרים עד עצרת וקרובים דברי and Beit Hillel say: until the Atzeret (the festival of Shavu’ot) – and .אלו להיות כדברי אלו the words of them are close (similar) to the words of them. :גמרא מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות Gemara: In the same manner you are allowed to do work until the sun sets מלאכה עד שתשקע החמה אף ערב שבתות שנים את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע on the eve of Shabbat Bereshit, you are allowed to do work in the .החמה א,ירושלמי שביעית א eve of Shabbatot HaShanim until the sun sets. Yerushalmi Shevi’it 1, 1
18
What Sabbath does for the individual, shmita does for the nation as a whole … stilling the tumult of social life from time to time in certain predictable ways is meant to move this nation, when it is well-ordered, to rise toward an encounter with the heights of its other, inner moral and spiritual life. They touch the divine qualities inside them that transcend all the stratagems of the social order and that cultivate and elevate our social arrangements, bringing them toward perfection. Rabbi Avraham Yitzchak HaCohen Kook, Introduction to Shabbat HaAretz
19
Until when may one plow a Sde Lavan (white field, crops field) in the eve of (before) Shevi’it? Until the ground moisture ceases; as long as people plow to plant melon and gourds. Rabbi Shimon said: thus, you have given the Torah of each individual in his own hands! Rather, [one may plow] in Sde Lavan until Pesach and in Sde Ilan (field of trees) until the Atzeret.
את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל פועלת היא השמיטה על האומה,יחיד הפסקת הסדר החברתי בצדדים... בכללה , מביאה לאומה זו, מתקופה לתקופה,ידועים לידי עלייתה,כשהיא מסודרת על מכונה העצמית למרומי התכונות הפנימיות מצד התוכן,שבחיים המוסריים והרוחניים העומד למעלה למעלה מכל,האלוהי שבהם והוא מעבד ומעלה את,תכסיס וסדר חברתי .הסדרים החברתיים ונותן להם את שלמותם ' הקדמה ל'שבת הארץ,הרב אברהם יצחק הכהן קוק
?עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית כל זמן שבני אדם חורשין,משתכלה הליחה : אמר רבי שמעון.ליטע מקשעות ומדלעות נתת תורת כל אחד ואחד בידו! אלא בשדה .לבן עד הפסח ובשדה אילן עד העצרת א,משנה שביעית ב
Mishna Shevi’it 2, 1
At the Second Temple – בבית המקדש השני
20
21
Is it allowed to create an Ashpa (compost) on the front of his yard? … Now, even after the laborers have ceased their work it should be forbidden because of Mar’it Ha’Ayin (it appears like wrongdoing). So that people will not say: he is taking the compost to his irrigated field. The people of his city know whether he has an irrigated field or not. Yerushalmi Shevi’it 3, 1
מהו שיהא מותר לעשות אשפה על פתח אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא... ?חצירו אסור מפני מראית עין שלא יהו אומרים לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא יודעין הן בני עירו אם יש לו בית השלחין אם .אין לו
Mishna: In the beginning they said a person is allowed to gather sticks and stones from his [field], the same way he is allowed to gather from his fellow’s field, the large ones. But since transgressors multiplied they ruled that a person can gather from his fellow’s [field] and his fellow from his [field], without benefit.
:משנה בראשונה היו אומרים מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו כדרך שהוא , את הגס הגס:מלקט מתוך של חבירו ומשרבו עוברי עבירה התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה
5
א,ירושלמי שביעית ג
Gemara: Rabbi Yonah said that at first a person was allowed to gather the large sticks and grasses from his field, in the same manner that he gathers from his fellow’s (field), both small and large. Then people were suspected of gathering [even small ones from their own fields] and they would say they have collected only the larger ones. So the Rabbis ruled that a person can gather from his fellow’s [field] and his fellow from his [field], without benefit. Then the people were suspected of gathering for some benefit, and they would say “we have gathered without benefit”. So the Rabbis ruled it is allowed to bring only from what is close and available … We have another Tanna who taught that a person can gather stones and grasses from his own [field] the same way he can gather from his fellow’s [field], both smaller and larger, but not in the Mo’ed. Is it allowed in regards to stones as well? A Tanna was found who taught that is also even in regards to stone, since the heart knows whether [a person’s intent] is for netting (building) or for perversity. Rabbi Yose in the name of Menachem said:
ואין צריך לומר שיקצץ להן,שלא בטובה .מזונות :גמרא הכין צורכה מיתני בראשונה:אמר רבי יונה היו אומרים מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט בשל חבירו בין דקים וגסים; נחשדו להיות מלקטין דקים והן אומרים בגסין ליקטנו התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה; נחשדו להיות מלקטין בטובה והן אומרין שלא בטובה ליקטנו התקינו שיהו מביאין מן הקרוב ומן המצוי אמר רבי זעירא ראשונה מלקט אדם עצים... ראשונה מתקיימים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקין בין גסין ? אף באבנים כן.בשביעית אבל לא במועד הלב יודע אם לעקל, אף באבנים:אשכח תני רבי: רבי יוסי בשם מנחם.אם לעקלקלות עקיבא עבד כשיטתיה חמא חד איזמר כרמא לעקלין אנא:אמר לו ולית אסור? אמר לו ] הלב יודע אם לעקל: [אמר רבי עקיבא.בעי .אם לעקלקלות א,ירושלמי שביעית ד
22
Rabbi Akiva was performing [his investigation of people’s observance of Shmita] as was his custom. He saw a person pruning his vineyard. He said to him: “Is it not forbidden [to do so on Shevi’it]?”. [The farmer] said to him: “I need [the vines] to use as netting for an olive-press”. Rabbi Akiva said to him: “the heart knows whether [your intent] is for netting or for perversity”. Yerushalmi Shevi’it 4, 1
Looking to the Future – מבט אל העתיד
23
Rabbi Chiya Bar Aba asked before Rabbi Yochanan: and nowadays :רבי חייא בר אבא בעי קומי רבי יוחנן why do they plow for mature trees? [R’ Yochanan] said to him: :ועכשיו למה הן חורשין בזקינות? אמר לו בשעה שניתנה הלכה ניתנה שאם בקשו when the law was given it said that if they wish to plow they may. רבי בא בר זבדי בשם רבי.לחרוש יחרושו Rabbi Ba bar Zavdi [said] in the name of Rabbi Chunya of Bik’at ערבה וניסוך המים:חוניה דבקעת חוורן Chavran: the willow [ceremony], the water libation and the law of ,ועשר נטיעות מיסוד הנביאים הראשונים ten saplings were enacted by the prophets. Must we say they כך:מה ופליג? רבי יוסי בן רבי בון בשם לוי ועמדו השנים,היתה הלכה בידן ושכחוה disagree? Rabbi Yose son of Rabbi Bon said in the name of Levy: ללמדך שכל,והסכימו על דעת הראשונים Thus was the law transmitted to them, but they forgot it, and the דבר שבית דין נותנין נפשם עליו סופו latter prophets] arose and rediscovered the original laws. [This is] .להתקיים בידם כמה שנאמר למשה מסיני to teach you that anything for which the members of the Beit Din ה,ירושלמי שביעית א (court) sacrifice themselves, will ultimately become established by them as if it was transmitted to Moses in Sinai. Yerushalmi Shevi’it 1, 5
6
The Shabbat of the Land – שבת הארץ
1
3 Six years you shall sow thy field, and six years you shall prune thy vineyard, and gather in the produce thereof. 4 But in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto the LORD; you shall neither sow thy field, nor prune thy vineyard. 5 That which groweth of itself of thy harvest you shall not reap, and the grapes of thy undressed vine you shall not gather; it shall be a year of solemn rest for the land. 6 And the sabbath-produce of the land shall be for food for you: for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for the settler by thy side that sojourn with thee; 7 and for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all the increase thereof be for food.
שֵׁ ש שָׁ נִים תִ זְ ַרע שָׁ ֶדָך וְ שֵׁ ש שָׁ נִים תִ זְ מֹ ר כ ְַרמֶ ָך וְ ָאסַ פְ תָׁ אֶ ת תְ בּוָאתָׁ ּה; ּובַ שָׁ נָׁה ָָׁארץ שַ בָׁ ת ֶ הַ ְשבִ יעִ ת שַ בַ ת שַ בָׁ תוֹן יִהְ יֶה ל ;לַה' שָׁ ְדָך ֹלא תִ זְ ָׁרע וְ כ ְַר ְמָך ֹלא תִ זְ מֹ ר אֵׁ ת סְ פִ יחַ ְקצִ ְירָך ֹלא תִ ְקצוֹר וְ אֶ ת עִ נְבֵׁ י נְזִ ֶירָך ֹלא תִ בְ ֹצר ְשנַת שַ בָׁ תוֹן י ְִהיֶה ָארץ ָׁלכֶם לְ ָאכְ לָׁה ֶ ָָָׁׁארץ; וְ הָׁ יְתָׁ ה שַ בַ ת ה ֶ ל לְ ָך ּולְ עַ בְ ְדָך וְ ַלאֲמָׁ תֶ ָך וְ לִ ְשכִ ְירָך ּולְ תוֹשָׁ בְ ָך הַ ג ִָׁרים עִ מָׁ ְך; וְ לִ בְ הֶ מְ תְ ָך ַארצֶ ָך תִ הְ יֶה כָׁל תְ בּוָאתָׁ ּה ְ ְוְ לַחַ יָׁה אֲשֶ ר ב .לֶאכֹ ל ז-ג:ויקרא כה
Leviticus 25:3-7
2
34 Then shall the land be paid her sabbaths, as long as it lieth desolate, and ye are in your enemies' land; even then shall the land rest, and repay her sabbaths. 35 As long as it lieth desolate it shall have rest; even the rest which it had not in your sabbaths, when ye dwelt upon it … 43 For the land shall lie forsaken wiyout them, and shall be paid her sabbaths, while she lieth desolate wiyout them; and they shall be paid the punishment of their iniquity; because, even because they rejected Mine ordinances, and their soul abhorred My statutes.
ָארץ אֶ ת־שַ בְ תֹ תֶ יהָׁ כֹל ֶ ָׁ(לד) ָאז תִ ְרצֶ ה ה יְמֵׁ י הֳשַ מָׁ ה וְ אַ תֶ ם בְ אֶ ֶרץ אֹ יְבֵׁ יכֶם ָאז : ָָׁארץ וְ הִ ְרצָׁ ת אֶ ת־שַ בְ תֹ תֶ יה ֶ ָׁתִ ְשבַ ת ה (לה) כָׁל־יְמֵׁ י הָׁ שַ מָׁ ה תִ ְשבֹת אֵׁ ת אֲשֶ ר ָֹׁלא־שָׁ בְ תָׁ ה בְ שַ בְ תֹ תֵׁ יכֶם בְ ִשבְ תְ כֶם עָׁ לֶיה ָארץ תֵׁ עָׁ זֵׁב מֵׁ הֶ ם וְ תִ ֶרץ אֶ ת־ ֶ ָׁ (מג) וְ ה... שַ בְ תֹ תֶ יהָׁ בָׁ הְ שַ מָׁ ה מֵׁ הֶ ם וְ הֵׁ ם י ְִרצּו אֶ ת־ ֲע ֹונָׁם יַעַ ן ּובְ יַעַ ן בְ ִמ ְשפָׁטַ י מָׁ ָאסּו וְ אֶ ת־ .חֻ קֹ תַ י ָׁג ֲעלָׁה נַפְ שָׁ ם ויקרא כו
Leviticus 27:34-43
3
Because of the sins of incest, idolatry and the “letting go” of Shmita בעון גלוי עריות ועבודת כוכבים and Jubilee – Galuth (exile) comes to the world, and they (the people גלות בא- והשמטת שמיטין ויובלות ובאין אחרים, ומגלין אותן,לעולם of Israel) are being exiled and others come and take their place. .ויושבין במקומן Shabbat 33a
4
(the Lord) told you to saw six [years] and shmita one, for you will know that the land is mine, and you have failed to do so. Therefore, stand up and go on exile out of it and it shall shmita by itself all the shmita years it owes me. Safra BeHukottai, Parsha B
5
Mishnah: [Regarding] a luf that was in the ground during shevi’it, Rabbi Eliezer says: if the poor collected its leaves so be it, and if not he (the land owner) must make accounting with the poor. Rabbi Yehoshua says: if the poor collected its leaves so be it, and if not they have no accounting with him.
1
שבת לג ע"א
אני אמרתי לכם שתהו זורעים שש בשביל שתדעו,ומשמטים לי אחת ,שהארץ שלי היא ואתם לא עשיתם כן אלא עמדו וגלו ממנה והיא תשמט .מאיליה כל שמיטים שהיא חייבת לי פרשה ב,ספרא בחקותי
:משנה לוף שעברה עליו שביעית רבי ליעזר אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו ואם לאו יעשה חשבון עם העניים רבי יהושע אומר אם לקטו עניים את עליו .לקטו ואם לאו אין לעניים עמו חשבון
Gemara: Rabbi Hizkiyah interprets the Mishnah [as referring to a luf that was planted] on the eve of Rosh HaShana of shevi’it, and added the amount of an egg before the beginning of the shevi’it, and then he crushed [its leaves] during shevi’it and uprooted it at the end of shevi’it. If you say that crushing is like uprooting, it all belongs to the owner. If you say that crushing is not like uprooting, all of it does not belong to the owner, therefore he must make accounting with the poor.
:גמרא רבי חזקיה פתר מתניתין ערב ראש השנה שביעית נטעו ערב ראש השנה שביעית ועשה ביצה בתחילת שביעית ודיכנו בשביעית ועקרו בסוף שביעית אין תימר דיכון כעקור כולו לבעל הבית אין תימר אין דיכון כעקור אין כולו לבעל הבית לפיכך יעשה חשבון .עם העניים ב,ירושלמי שביעית ה
Yerushalmi Shevi’it 5, 2
6
רבי לא מפקיד לאילין חלטוריא לא תיהוון מחשבין אגריכון על משחא תמן תנינן אמר רבי.אלא על חיטיא יהודא אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא הוא אבל יש לו אומנות שלא הוא הרי זה מותר היאך עבידא היה יושב ובטל ממלאכתו כל שני שבוע כיון שבאת שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת כשר ואם לאו פסול אבל אם היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע כיון שבא שביעית התחיל מפשיט ידו ונושא ונותן בפירות עבירה אף על פי שאין עמו מלאכה Yerushalmi Shevi’it 7, 1 .אחרת מותר
Rabbi La instructed the producers of scalded and fried [wheat products]: Do not calculate your fee for the shevi’it oil, but for the nonshevi’it wheat only. [As for people who are ineligible to serve as witnesses because they are shevi’it merchants] Rabbi Yehuda said that this is true only when he does not have another vocation but this, but when he has another vocation besides this one it is allowed. How come? He sits idle and has no work during the years of the shavua (shevi’it cycle), and since shevi’it has come he began extending his hand and doing commerce with illegal produce. If he has another work he is kosher (eligible), and if not he is passul (ineligible).
א,ירושלמי שביעית ז
Debt Relinquishment – שמיטת כספים
7
8
1 At the end of every seven years you shall make a release. 2 And this is the manner of the release: every creditor shall release that which he hath lent unto his neighbour; he shall not exact it of his neighbour and his brother; because the LORD'S release hath been proclaimed. 3 Of a foreigner you mayest exact it; but whatsoever of thine is with thy brother thy hand shall release … 9 Beware that there be not a base yought in thy heart, saying: 'The seventh year, the year of release, is at hand'; and thine eye be evil against thy needy brother, and you give him nought; and he cry unto the LORD against thee, and it be sin in thee.10 You shall surely give him, and thy heart shall not be grieved when you givest unto him; because that for this thing the LORD thy God will bless thee in all thy work, and in all that you puttest thy hand unto. 11 For the poor shall never cease out of the land; therefore I command thee, saying: 'You shall surely open thy hand unto thy poor and needy brother, in thy land.' Deuteronomy 15
:(א) ִמקֵׁ ץ שֶ בַ ע שָׁ נִים תַ עֲשֶ ה ְש ִמטָׁ ה (ב) וְ זֶה ְדבַ ר הַ ְש ִמטָׁ ה שָׁ מוֹט כָׁל בַ עַ ל מַ שֵׁ ה יָׁד ֹו אֲשֶ ר יַשֶ ה בְ רֵׁ עֵׁ הּו ֹלא יִגֹ ש אֶ ת :'ָאחיו כִ י קָׁ ָׁרא ְש ִמטָׁ ה ַלה ִ ֵׁרעֵׁ הּו וְ אֶ ת (ג) אֶ ת הַ נָׁכְ ִרי תִ גֹ ש ַואֲשֶ ר יִהְ יֶה לְ ָך אֶ ת (ט) הִ שָׁ מֶ ר לְ ָך פֶ ן... ָאחיָך תַ ְשמֵׁ ט י ֶָׁדָך ִ יִהְ יֶה ָׁדבָׁ ר עִ ם לְ בָׁ בְ ָך בְ לִ יַעַ ל לֵׁאמֹ ר קָׁ ְרבָׁ ה ְשנַת הַ שֶ בַ ע ְשנַת הַ ְש ִמטָׁ ה וְ רָׁ עָׁ ה ָאחיָך הָׁ אֶ בְ יוֹן וְ ֹלא תִ תֵׁ ן ל ֹו וְ קָׁ ָׁרא ִ ְעֵׁ ינְָך ב (י) נָׁתוֹן:עָׁ לֶיָך אֶ ל ה' וְ הָׁ יָׁה בְ ָך חֵׁ ְטא תִ תֵׁ ן ל ֹו וְ ֹלא י ֵַׁרע לְ בָׁ בְ ָך בְ תִ תְ ָך ל ֹו כִ י בִ גְ לַל הַ ָׁדבָׁ ר הַ זֶה יְבָׁ ֶרכְ ָך ה' אֹלהֶ יָך בְ כָׁל (יא) כִ י ֹלא:מַ עֲשֶ ָך ּובְ כֹ ל ִמ ְשלַח י ֶָׁדָך ָארץ עַ ל כֵׁן ָאנֹ כִ י ֶ ָׁי ְֶח ַדל אֶ בְ יוֹן ִמקֶ ֶרב ה ְמצַ ּוְ ָך לֵׁאמֹ ר פָׁ תֹ חַ תִ פְ תַ ח אֶ ת י ְָׁדָך :ַארצֶ ָך ְ ְָאחיָך ַל ֲע ִניֶָך ּולְ אֶ בְ ֹינְָך ב ִ ְל
The shevi’it cancels a loan given with a note (contract) and without a note. Store credit is not cancelled and if it was made into a loan it is. Rabbi Yehuda says that the first thing shmita first. Wage is not cancelled and if it was made into a loan it is. Rabbi Yossi says that [the debt of wage for] every work that stops on shevi’it is cancelled, and if [the work] does not stop on shevi’it [its debt] is not cancelled … the
השביעית משמטת את המלוה בשטר הקפת החנות אינו.ושלא בשטר משמטת אם עשאה מלוה הרי זו משמטת רבי יהודא אומר הראשון ראשון משמט שכר שכיר אינו משמט ואם עשאו מלוה הרי זו משמט רבי יוסי אומר כל מלאכה שהיא פוסקת
2
דברים טו
בשביעית משמטת אינה פוסקת בשביעית אינה משמטת השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה אם היה החודש מעובר משמיט ואם לאו אינה Mishnah Shevi’it 10, 1 משמיט האונס והמפתה והמוציא שם .דין אין משמטין-רע וכל מעשה ב"ד אינן משמיטין המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לבית
[fines put on the] rapist, and the seducer and the maligner, and everything the beit-din (court) does, are not cancelled. Mortgages and loans handed over to the beit-din are not cancelled. א,משנה שביעית י
Liberating the Slaves – שחרור העבדים 9
10
11
If you buy a Hebrew servant, six years he shall serve; and in the כִ י תִ ְקנֶה עֶ בֶ ד עִ בְ ִרי שֵׁ ש שָׁ נִים ַי ֲעבֹד ּובַ ְשבִ עִ ת .יֵׁצֵׁ א לַחָׁ פְ ִשי ִחנָׁם seventh he shall go out free for nothing. Leviticus 21:2 ב:שמות כא ִ (יב) כִ י יִמָׁ כֵׁר לְ ָך 12 If thy brother, a Hebrew man, or a Hebrew woman, be sold ָאחיָך הָׁ עִ בְ ִרי א ֹו הָׁ עִ בְ ִריָׁה נּו ֶח ְל ַש ְת ת ִיע ִב ש ְ ַה ָׁה נ ָׁש ַַועֲבָׁ ְדָך שֵׁ ש שָׁ נִים ּוב unto thee, he shall serve thee six years; and in the seventh year (יג) וְ כִ י תְ שַ לְ חֶ נּו חָׁ פְ ִשי מֵׁ עִ מָׁ ְך:חָׁ פְ ִשי מֵׁ עִ מָׁ ְך you shall let him go free from thee. 13 And when you lettest him (יד) הַ ֲענֵׁיק תַ ֲענִיק ל ֹו:ֹלא תְ שַ לְ חֶ נּו ֵׁריקָׁ ם go free from thee, you shall not let him go empty; 14 you shall ּומיִ ְקבֶ ָך אֲשֶ ר בֵׁ ַרכְ ָך ה' אֹלהֶ יָך ִ ּומג ְָׁרנְָך ִ ִמצֹאנְָך furnish him liberally out of thy flock, and out of thy threshing- (טו) וְ ָׁזכ ְַרתָׁ כִ י עֶ בֶ ד הָׁ יִיתָׁ בְ אֶ רֶ ץ:ֹתִ תֶ ן לו floor, and out of thy winepress; of that wherewith the LORD thy ִמצְ ַריִם וַיִ פְ ְדָך ה' אֹלהֶ יָך עַ ל כֵׁן ָאנֹ כִ י ְמצַ ּוְ ָך אֶ ת :הַ ָׁדבָׁ ר הַ זֶה הַ יוֹם God hath blessed thee you shall give unto him. 15 And you shall דברים טו remember that you wast a bondman in the land of Egypt, and the LORD thy God redeemed thee; therefore I command thee this thing to-day. Deuteronomy 15 עובד כל שש ויוצא בתחילת שבע ובשביעית יצא בשביעית של מכירה לא שביעית של עולם אתה אומר שביעית של מכירה או אינה אלא שביעית של עולם כשהוא אומר שש שנים יעבד הרי שש שנים אמורות הא מה אני מקיים ובשביעית יצא שביעית של מכירה לא שביעית של עולם אימא חליף אמר ר' זעירא בשם רב הונא ובשביעית כתיב אמר רבי חונה אם אומר את שביעית של Yerushalmi Kidushin 1, 2 .עולם אם כן מה היובל בא ומוציא
He serves six years, and goes out free on the beginning of the seventh. “and in the seventh he shall go out” – [meaning], in the seventh year of his sale [to slavery] and not in the seventh year of the world (Shmita) … Rabbi Zeira said in the name of Rav Huna said: it says “and in the seventh”, Rabbi Huna said: if you say this means the seventh of the world then what does the Jubilee releases?
ב,ירושלמי קידושין א
The Jubilee – היובל
12
8 And you shall number seven sabbaths of years unto thee, seven (ח) וְ סָׁ פַ ְרתָׁ לְ ָך שֶ בַ ע שַ בְ תֹ ת שָׁ נִים שֶ בַ ע שָׁ נִים times seven years; and there shall be unto thee the days of seven שֶ בַ ע פְ עָׁ ִמים וְ הָׁ יּו לְ ָך יְמֵׁ י שֶ בַ ע שַ בְ תֹ ת הַ שָׁ נִים (ט) וְ הַ עֲבַ ְרתָׁ שוֹפַ ר:ַארבָׁ עִ ים שָׁ נָׁה ְ ְתֵׁ שַ ע ו sabbaths of years, even forty and nine years. 9 Then shall you תְ רּועָׁ ה בַ חֹ ֶדש הַ ְשבִ עִ י בֶ עָׁ שוֹר לַחֹ דֶ ש בְ יוֹם make proclamation with the blast of the horn on the tenth day of ) (י:ַארצְ כֶם ְ הַ כִ פ ִֻרים תַ עֲבִ ירּו שוֹפָׁ ר בְ כָׁל־ ְ וְ ִק ַד ְשתֶ ם אֵׁ ת ְשנַת הַ ח ֲִמ ִשים שָׁ נָׁה the seventh month; in the day of atonement shall ye make ּוק ָׁראתֶ ם ֶ ְָׁדרוֹר ב proclamation with the horn throughout all your land. 10 And ye ָארץ לְ כָׁל־יֹשְ בֶ יהָׁ יוֹבֵׁ ל הִ וא תִ הְ יֶה ָׁלכֶם ו ֹ ת ח ְ ַפ ש ְ ל־מ ִ ֶא יש ִא ְו ו ֹ ָׁת ז ֲֻח א ל־ ֶא יש ִא וְ שַ בְ תֶ ם shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the (יא) יוֹבֵׁ ל הִ וא ְשנַת הַ ח ֲִמ ִשים שָׁ נָׁה:תָׁ שֻ בּו land unto all the inhabitants thereof; it shall be a jubilee unto you; ָׁתִ הְ יֶה ָׁלכֶם ֹלא ִתזְ ָׁרעּו וְ ֹלא תִ ְקצְ רּו אֶ ת־סְ פִ יחֶ יה and ye shall return every man unto his possession, and ye shall : ָׁוְ ֹלא תִ בְ צְ רּו אֶ ת־נְזִ ֶריה יא ח:כה ויקרא return every man unto his family. 11 A jubilee shall that fiftieth year be unto you; ye shall not sow, neither reap that which grows of itself in it, nor gather the grapes in it of the undressed vines. Leviticus 25:8-11
3
13
When shmita applies according to Biblical law, relinquishment of debts applies both in Eretz Yisrael and outside of it according to Biblical law; and when shmita applies according to Rabbinic law, relinquishment of debts applies both in Eretz Yisrael and outside of it according to Rabbinic law … When yovel applies, shmita applies according to Biblical law; when the yovel stops shmita applies according to Rabbinic law. When did the yovel stop? [it says in the bible]: “its inhabitants” – when its inhabitants dwell on it, but not when they are exiled from it. Yerushalmi Shevi’it 7, 1
בשעה שהשמיטה נוהגת דבר תורה השמט לארץ דבר-כספים נוהגת בין בארץ בין בחוץ ובשעה שהשמיטה נוהגת מדבריהם,תורה -השמט כספים נוהגת בין בארץ בין בחוץ בשעה שהיובל נוהג... לארץ מדבריהם שמיטה נוהג דבר תורה פסקו יובלות שמיטה ? אימתי פסקו היובלות.נוהגת מדבריהן לא בזמן, בזמן שיושביה עליה- ""יושביה .שגלו מתוכה ב,ירושלמי שביעית י
Shmita and Galuth – שמיטה וגלות
14
11 Zedekiah was twenty and one years old when he began to reign; and he reigned eleven years in Jerusalem; 12 and he did that which was evil in the sight of the LORD his God; he humbled not himself before Jeremiah the prophet speaking from the mouth of the LORD. 13 And he also rebelled against king Nebuchadnezzar, who had made him swear by God; but he stiffened his neck, and hardened his heart from turning unto the LORD, the God of Israel. 14 Moreover all the chiefs of the priests, and the people, transgressed very greatly after all the abominations of the nations; and they polluted the house of the LORD which He had hallowed in Jerusalem. … 20 And them that had escaped from the sword carried he away to Babylon; and they were servants to him and his sons until the reign of the kingdom of Persia; 21 to fulfil the word of the LORD by the mouth of Jeremiah, until the land had been paid her sabbaths; for as long as she lay desolate she kept sabbath, to fulfil threescore and ten years. 22 Now in the first year of Cyrus king of Persia, that
(יא) בֶ ן־עֶ ְש ִרים וְ ַאחַ ת שָׁ נָׁה צִ ְד ִקיָׁהּו בְ מָׁ לְ כ ֹו (יב) ַויַעַ ש:וְ ַאחַ ת עֶ ְש ֵׁרה שָׁ נָׁה מָׁ לְַך בִ ירּושָׁ ִ ָׁלם הָׁ ַרע בְ עֵׁ ינֵׁי ה' אֹלהָׁ יו ֹלא נִכְ נַע ִמלִ פְ נֵׁי י ְִרמְ יָׁהּו (יג) וְ גַם בַ מֶ לְֶך נְבּוכ ְַדנֶאצַ ר:'הַ נָׁבִ יא ִמפִ י ה מָׁ ָׁרד אֲשֶ ר הִ ְשבִ יע ֹו בֵׁ אֹלהִ ים ַויֶקֶ ש אֶ ת־עָׁ ְרפ ֹו :ַויְאַ מֵׁ ץ אֶ ת־לְ בָׁ ב ֹו ִמשּוב אֶ ל־ה' אֹלהֵׁ י י ְִש ָׁראֵׁ ל (יד) גַם כָׁל־שָׁ ֵׁרי הַ ֹכ ֲהנִים וְ הָׁ עָׁ ם הִ ְרבּו למעול־ לִ ְמעָׁ ל־מַ עַ ל כְ כֹ ל תֹ עֲבוֹת הַ ג ֹויִם ַויְטַ מְ אּו אֶ ת־ :בֵׁ ית ה' אֲשֶ ר הִ ְק ִדיש בִ ירּושָׁ ִ ָׁלם ... (כ) ַו ֶיגֶל הַ ְשאֵׁ ִרית ִמן־הַ חֶ ֶרב אֶ ל־בָׁ בֶ ל וַיִ הְ יּו־ל ֹו ) (כא:ד־מֹלְך מַ לְ כּות פָׁרָׁ ס ְ ַּולְ בָׁ נָׁיו ַלעֲבָׁ ִדים ע ָארץ ֶ ָׁד־רצְ תָׁ ה ה ָׁ ַלְ מַ ֹּלאות ְדבַ ר־ה' בְ פִ י י ְִרמְ יָׁהּו ע אֶ ת־שַ בְ תוֹתֶ יהָׁ כָׁל־יְמֵׁ י הָׁ שַ מָׁ ה שָׁ בָׁ תָׁ ה לְ מַ ֹּלאות ִשבְ עִ ים שָׁ נָׁה; (כב) ּובִ ְשנַת ַאחַ ת לְ כו ֶֹרש מֶ לְֶך פָׁ ַרס לִ כְ לוֹת ְדבַ ר־ה' בְ פִ י י ְִר ְמיָׁהּו הֵׁ עִ יר ה' אֶ ת־ רּוחַ כו ֶֹרש מֶ לְֶך־פָׁ ַרס ַו ַיעֲבֶ ר־קוֹל בְ כָׁל־מַ לְ כּות ֹו (כג) כֹה־ָאמַ ר כו ֶֹרש מֶ לְֶך:וְ גַם־בְ ִמכְ תָׁ ב לֵׁאמֹ ר ָארץ נָׁתַ ן לִ י ה' אֹלהֵׁ י ֶ ָׁפָׁ ַרס כָׁל־מַ ְמלְ כוֹת ה הַ שָׁ מַ יִם וְ הּוא־פָׁ קַ ד עָׁ לַי לִ בְ נוֹת־ל ֹו בַ יִת 'יהּודה ִמי־בָׁ כֶם ִמכָׁל־עַ מ ֹו ה ָׁ ִבִ ירּושָׁ ִ ַלם אֲשֶ ר ב .אֹלהָׁ יו עִ מ ֹו וְ יָׁעַ ל כג-ט: לו,דברי הימים ב
15
the word of the LORD by the mouth of Jeremiah might be accomplished, the LORD stirred up the spirit of Cyrus king of Persia, that he made a proclamation throughout all his kingdom, and put it also in writing, saying: 23 'Thus saith Cyrus king of Persia: All the kingdoms of the earth hath the LORD, the God of heaven, given me; and He hath charged me to build Him a house in Jerusalem, which is in Judah. Whosoever there is among you of all His people--the LORD his God be with him--let him go up Chronicles II 36:9-22
16
[The land lay desolate] for the shmita and yovel that have not been של שמיטה ויובל שבטלו ישראל בארץ observed by [the People of] Israel in the land, and against them וכנגדן גלו שבעים שנה אותן שבעים שבתה .ארץ ישראל שנים שהכעיסו ישראל בארצם they went on exile for seventy years. During the same seventy כא:רש"י לדברי הימים ב לו years the Land of Israel lay desolate, for the years [the People of] Israel made G-d angry in their land. Rashi for Chronicles II 36:21
4
Shabbat eve and Shmita eve – ערב שביעית וערב שבת
17
:משנה Mishnah: Until when may one plow a Sde Ilan (field of trees) in the eve of עד אימתי חורשין בשדה האילן ערב שביעית בית שמאי אומרים כל זמן שהוא יפה לפרי (before) shevi’it? Beit Shamai say: as long as it is good for the fruit, ובית הלל אומרים עד עצרת וקרובים דברי and Beit Hillel say: until the Atzeret (the festival of Shavu’ot) – and .אלו להיות כדברי אלו the words of them are close (similar) to the words of them. :גמרא מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות Gemara: In the same manner you are allowed to do work until the sun sets מלאכה עד שתשקע החמה אף ערב שבתות שנים את מותר לעשות מלאכה עד שתשקע on the eve of Shabbat Bereshit, you are allowed to do work in the .החמה א,ירושלמי שביעית א eve of Shabbatot HaShanim until the sun sets. Yerushalmi Shevi’it 1, 1
18
What Sabbath does for the individual, shmita does for the nation as a whole … stilling the tumult of social life from time to time in certain predictable ways is meant to move this nation, when it is well-ordered, to rise toward an encounter with the heights of its other, inner moral and spiritual life. They touch the divine qualities inside them that transcend all the stratagems of the social order and that cultivate and elevate our social arrangements, bringing them toward perfection. Rabbi Avraham Yitzchak HaCohen Kook, Introduction to Shabbat HaAretz
19
Until when may one plow a Sde Lavan (white field, crops field) in the eve of (before) Shevi’it? Until the ground moisture ceases; as long as people plow to plant melon and gourds. Rabbi Shimon said: thus, you have given the Torah of each individual in his own hands! Rather, [one may plow] in Sde Lavan until Pesach and in Sde Ilan (field of trees) until the Atzeret.
את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל פועלת היא השמיטה על האומה,יחיד הפסקת הסדר החברתי בצדדים... בכללה , מביאה לאומה זו, מתקופה לתקופה,ידועים לידי עלייתה,כשהיא מסודרת על מכונה העצמית למרומי התכונות הפנימיות מצד התוכן,שבחיים המוסריים והרוחניים העומד למעלה למעלה מכל,האלוהי שבהם והוא מעבד ומעלה את,תכסיס וסדר חברתי .הסדרים החברתיים ונותן להם את שלמותם ' הקדמה ל'שבת הארץ,הרב אברהם יצחק הכהן קוק
?עד אימתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית כל זמן שבני אדם חורשין,משתכלה הליחה : אמר רבי שמעון.ליטע מקשעות ומדלעות נתת תורת כל אחד ואחד בידו! אלא בשדה .לבן עד הפסח ובשדה אילן עד העצרת א,משנה שביעית ב
Mishna Shevi’it 2, 1
At the Second Temple – בבית המקדש השני
20
21
Is it allowed to create an Ashpa (compost) on the front of his yard? … Now, even after the laborers have ceased their work it should be forbidden because of Mar’it Ha’Ayin (it appears like wrongdoing). So that people will not say: he is taking the compost to his irrigated field. The people of his city know whether he has an irrigated field or not. Yerushalmi Shevi’it 3, 1
מהו שיהא מותר לעשות אשפה על פתח אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא... ?חצירו אסור מפני מראית עין שלא יהו אומרים לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא יודעין הן בני עירו אם יש לו בית השלחין אם .אין לו
Mishna: In the beginning they said a person is allowed to gather sticks and stones from his [field], the same way he is allowed to gather from his fellow’s field, the large ones. But since transgressors multiplied they ruled that a person can gather from his fellow’s [field] and his fellow from his [field], without benefit.
:משנה בראשונה היו אומרים מלקט אדם עצים ואבנים ועשבים מתוך שלו כדרך שהוא , את הגס הגס:מלקט מתוך של חבירו ומשרבו עוברי עבירה התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה
5
א,ירושלמי שביעית ג
Gemara: Rabbi Yonah said that at first a person was allowed to gather the large sticks and grasses from his field, in the same manner that he gathers from his fellow’s (field), both small and large. Then people were suspected of gathering [even small ones from their own fields] and they would say they have collected only the larger ones. So the Rabbis ruled that a person can gather from his fellow’s [field] and his fellow from his [field], without benefit. Then the people were suspected of gathering for some benefit, and they would say “we have gathered without benefit”. So the Rabbis ruled it is allowed to bring only from what is close and available … We have another Tanna who taught that a person can gather stones and grasses from his own [field] the same way he can gather from his fellow’s [field], both smaller and larger, but not in the Mo’ed. Is it allowed in regards to stones as well? A Tanna was found who taught that is also even in regards to stone, since the heart knows whether [a person’s intent] is for netting (building) or for perversity. Rabbi Yose in the name of Menachem said:
ואין צריך לומר שיקצץ להן,שלא בטובה .מזונות :גמרא הכין צורכה מיתני בראשונה:אמר רבי יונה היו אומרים מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט בשל חבירו בין דקים וגסים; נחשדו להיות מלקטין דקים והן אומרים בגסין ליקטנו התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה; נחשדו להיות מלקטין בטובה והן אומרין שלא בטובה ליקטנו התקינו שיהו מביאין מן הקרוב ומן המצוי אמר רבי זעירא ראשונה מלקט אדם עצים... ראשונה מתקיימים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקין בין גסין ? אף באבנים כן.בשביעית אבל לא במועד הלב יודע אם לעקל, אף באבנים:אשכח תני רבי: רבי יוסי בשם מנחם.אם לעקלקלות עקיבא עבד כשיטתיה חמא חד איזמר כרמא לעקלין אנא:אמר לו ולית אסור? אמר לו ] הלב יודע אם לעקל: [אמר רבי עקיבא.בעי .אם לעקלקלות א,ירושלמי שביעית ד
22
Rabbi Akiva was performing [his investigation of people’s observance of Shmita] as was his custom. He saw a person pruning his vineyard. He said to him: “Is it not forbidden [to do so on Shevi’it]?”. [The farmer] said to him: “I need [the vines] to use as netting for an olive-press”. Rabbi Akiva said to him: “the heart knows whether [your intent] is for netting or for perversity”. Yerushalmi Shevi’it 4, 1
Looking to the Future – מבט אל העתיד
23
Rabbi Chiya Bar Aba asked before Rabbi Yochanan: and nowadays :רבי חייא בר אבא בעי קומי רבי יוחנן why do they plow for mature trees? [R’ Yochanan] said to him: :ועכשיו למה הן חורשין בזקינות? אמר לו בשעה שניתנה הלכה ניתנה שאם בקשו when the law was given it said that if they wish to plow they may. רבי בא בר זבדי בשם רבי.לחרוש יחרושו Rabbi Ba bar Zavdi [said] in the name of Rabbi Chunya of Bik’at ערבה וניסוך המים:חוניה דבקעת חוורן Chavran: the willow [ceremony], the water libation and the law of ,ועשר נטיעות מיסוד הנביאים הראשונים ten saplings were enacted by the prophets. Must we say they כך:מה ופליג? רבי יוסי בן רבי בון בשם לוי ועמדו השנים,היתה הלכה בידן ושכחוה disagree? Rabbi Yose son of Rabbi Bon said in the name of Levy: ללמדך שכל,והסכימו על דעת הראשונים Thus was the law transmitted to them, but they forgot it, and the דבר שבית דין נותנין נפשם עליו סופו latter prophets] arose and rediscovered the original laws. [This is] .להתקיים בידם כמה שנאמר למשה מסיני to teach you that anything for which the members of the Beit Din ה,ירושלמי שביעית א (court) sacrifice themselves, will ultimately become established by them as if it was transmitted to Moses in Sinai. Yerushalmi Shevi’it 1, 5
6
