Who Says I Have To? What Mitzvah Really Means ... AWS

Who Says I Have To? What Mitzvah Really Means, and Why It Matters I. Presenting the question - anything but commandment ‫א‬:‫​ו‬ ‫משנה יומא‬ .‫ עד שיהו שווין במראה ובקומה ובדמים; ולקיחתן כאחת‬,‫מצותן‬--‫שני שעירי יום הכיפורים‬ .‫ כשרים‬,‫ כשרים; לקח אחד מהן היום ואחד למחר‬,‫אף על פי שאינן שווין‬ Mishna Yoma 6:1 The ​ mitzvah ​ of the two goats of Yom Kippur is that they be identical in appearance, in height, and in value; and that they be purchased simultaneously. But even if they are not identical, they are acceptable (​ kasher​ ). And [even] if one is bought one day, and the other on the next day, they are acceptable (​ kasher​ ). II. Mitzvah as being-with: Yitro-Moshe - Exodus ch 18:17-23 :‫שׁה ֵאלָיו‬ ֶ ֹ‫אמר חֹ ֵתן מ‬ ֶ ֹ‫וַיּ‬ .‫שׂה‬ ָ ‫שׁר‬ ֶ ֹ‫אַתּה ע‬ ֶ ‫טוֹב ַה ָדּבָר ֲא‬-‫ לֹא‬.1 ִ ‫ָבד‬ ְ‫מ‬ .ָ‫תוּכַל ֲעשֹׂהוּ ְל ַב ֶדּך‬-‫מּ ָך ַה ָדּבָר לֹא‬ ֵ ‫כ‬-‫ כִּי‬.ְ‫שׁר ִעמָּך‬ ָ ‫אַתּה גּ‬-‫ַם‬ ָ ‫גּ‬--‫תּבֹּל‬ ִ ‫ נָבֹל‬.2 ֶ ‫ה ָעם ַהֶזּה ֲא‬-‫ַם‬ ‫ך‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ִי‬ ‫א‬ ,ָ ְ ָ ‫שׁמַע ְבּקֹלִי‬ ָ ‫ ַע‬.3 ְ ‫תּה‬ ‫ָך‬ ‫מּ‬ ‫ע‬ ֹ ִ ;ְ ‫ִיהי ֱאלקים‬ ִ ‫ ו‬.4 ... ‫שׂה‬ ַ ‫ה ָדּבָר ַהֶזּה‬-‫ת‬ ַ ‫ אִם ֶא‬.5 ֶ ‫תּ ֲע‬ ‫ וְ ִצוְּ ָך ֱאלֹקים‬.6 .‫שׁלוֹם‬ ָ ‫מקֹמוֹ יָבֹא ְב‬ ָ ‫תּ ֲעמֹד וְגַם כּ‬ ָ ‫ וְיָ ָכ ְל‬.7 ְ -‫ה ָעם ַהֶזּה ַעל‬-‫ָל‬ ֹ ֹ ֹ .‫שׁר אָמָר‬ ֶ ‫תנוֹ וַיַּ ַעשׂ כּל ֲא‬ ְ ‫שׁה ְלקוֹל ח‬ ֶ ‫ִשׁמַע מ‬ ְ ‫ וַיּ‬.8 Moses’s father in law said to him, 1. “This thing which you do is not good. 2. You will surely wither, both you and this people that is with you. For this thing is too heavy for you, you will not be able to do it alone. 3. Now, obey my speech, and I will counsel you. 4. And God will be with you... 5. If you do this thing [which I have said] 6. God will ​ tzivah ​ you, 7. you will be able to stand; and all this people will arrive in its place in peace.” 8. And Moses obeyed the speech of his father-in-law, doing everything he had said.

Who Says I Have To? What Mitzvah Really Means, and Why It Matters - Rabbi Jason Rubenstein - p. 1/2

III. ​ Tzivah​ as Love - R. Moshe Hayyim Luzzato, Path of the Righteous :‫ביאור מדת החסידות‬ .‫ אשרי אדם שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו‬:(‫הנה שורש החסידות הוא משאמרו חז"ל )ברכות י"ז‬ ‫ אמנם‬,‫והענין הוא כי הנה המצות המוטלות על כל ישראל כבר ידועות הן וחובתן ידועה עד היכן היא מגעת‬ ‫מי שאוהב את הבורא ית"ש אהבה אמתית לא ישתדל ויכוין לפטור עצמו במה שכבר מפורסם מן החובה‬ ‫ אלא יקרה לו כמו שיקרה אל בן אוהב אביו שאילו יגלה אביו את דעתו גילוי מעט‬,‫אשר על כל ישראל בכלל‬ ‫ ואע"פ שלא אמרו‬.‫ כבר ירבה הבן בדבר ההוא ובמעשה ההוא כל מה שיוכל‬,‫שהוא חפץ בדבר מן הדברים‬ ‫ גם את‬,‫ הנה די לאותו הבן להבין היכן דעתו של אביו נוטה לעשות לו‬,‫אביו אלא פעם אחת ובחצי דיבור‬ ‫ כיון שיוכל לדון בעצמו שיהיה הדבר ההוא נחת רוח לפניו ולא ימתין שיצוהו יותר‬,‫אשר לא אמר לו בפירוש‬ .‫בפירוש או שיאמר לו פעם אחרת‬ The source of all piety is contained in the statement of our sages, “Fortunate is the person who labors in the Torah, and brings comfort to her maker.” The meaning of this is that the mitzvot which are incumbent upon all Israel are well-known - them, their extent of their application, their details. But a person who truly loves God will not try to fulfill only their explicit obligations. Rather, the same thing will happen to this person as happens to a child who loves her father: when the father reveals, however slightly, that he delights in a certain thing, the child will quickly follow by pursuing that thing or action to the fullest of her ability. And even though her father may have only expressed this once, and in passing, that will be enough for the child to discern the inclinations of her father’s mind; since she can reason for herself that this thing brings comfort to him, she will not wait until it is enjoined (​ tzivah​ ) explicitly or said again. ‫ בין‬,‫ בין איש לאשתו‬,‫והנה דבר זה אנחנו רואים אותו בעינינו שיולד בכל עת ובכל שעה בין כל אוהב וריע‬ ‫ די לי במה‬,‫ שלא יאמר לא נצטויתי יותר‬.‫ כללו של דבר בין כל מי שהאהבה ביניהם עזה באמת‬,‫אב ובנו‬ ‫ אלא ממה שנצטוה ידון על דעת המצוה וישתדל לעשות לו מה שיוכל לדון שיהיה לו‬,‫שנצטויתי בפירוש‬ ‫ כי גם הוא מסוג האוהבים‬,‫ והנה כמקרה הזה יקרה למי שאוהב את בוראו ג"כ אהבה נאמנת‬.‫לנחת‬ ‫ותהיינה לו המצות אשר צוויים גלוי ומפורסם לגילוי דעת לבד לדעת שאל הענין ההוא נוטה רצונו וחפצו‬ ‫ אלא אדרבא יאמר‬,‫ או אפטור עצמי במה שמוטל עלי עכ"פ‬,‫ ואז לא יאמר די לי במה שאמור בפירוש‬,‫ית"ש‬ ‫ יהיה לי לעינים להרבות בזה הענין ולהרחיב אותו בכל‬,‫כיון שכבר מצאתי ראיתי שחפצו ית"ש נוטה לזה‬ .‫ וזהו הנקרא עושה נחת רוח ליוצרו‬,‫הצדדין שאוכל לדון שרצונו יתברך חפץ בו‬ We constantly see this occur before our very eyes, whenever we look at two true friends, or a husband and wife, parents and children - at any two people who truly and powerfully love one another. No one says, “I was enjoined (​ nitz’taveiti​ ) only this, so it is sufficient for me to do.” Rather the injunctions (​ mah she-nitz’taveh​ ) form a basis for learning about the mind of the one who enjoins them (​ ha-metzaveh​ ), and then a person makes great efforts to bring joy to her friend. And this is what happens to a person who loves God faithfully... she will say from studying the Torah ‘Now that I know that God desires this and that, I will pursue these things with alacrity, expanding upon them in every way that I can think of and do.’ Who Says I Have To? What Mitzvah Really Means, and Why It Matters - Rabbi Jason Rubenstein - p. 2/2