Va Yehi

Report 13 Downloads 69 Views
‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬

‫÷‪íéðåùàøä åðéúåáø éàøá àø÷îä úôå÷úá úîä úøåá‬‬ ‫העיסוק בדיני קבורה במקרא הוא קדום ביותר‪ .‬כבר בספר בראשית מוצאים חשיבות מרובה לעניין‪ ,‬כאשר‬ ‫אברהם אבינו ע"ה משקיע מאמצים רבים לרכוש חלקת קבר לשרה אשתו‪ ,‬וכן בשתי קבורות המסופרות‬ ‫בפרשתנו‪ :‬האחת תיאור הלווייתו של יעקב אבינו בארוכה‪ ,‬והשנייה על העיסוק בגופו של יוסף‪ .1‬יריעה זו‬ ‫תעסוק ביסוד דיני הקבורה והמסתעף‪ ,‬וכן בכמה הלכות שאפשר להפיק מהמקראות בפרשתנו‪.‬‬ ‫הציווי הפורמאלי של קבורת מת נעוץ בספר דברים‪ .‬עיון בפסוק מעלה כי המצווה מנוסחת כעשה וגם כלא‪-‬‬ ‫תעשה‪' :‬לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלוהים תלוי ולא תטמא את אדמתך‬ ‫אשר ה' אלהיך תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה' )דברים כא‪ ,‬כג(‪ .‬פסוק זה‬ ‫מתייחס להרוגי בית‪-‬דין‪ ,‬ונשאלת השאלה מהו היחס בין הרוגי בי"ד למצווה הכללית של קבורת כל אדם‪.‬‬ ‫בתיאור אופן תליית הרוגי בי"ד הנתלים‪ ,‬אומרת המשנה בפ"ו דסנהדרין שתיכף אחרי התלייה מורידים‬ ‫אותם מהעץ‪ .‬ואם לן המת בלילה בלא קבורה‪ ,‬הרי מי שמוטל עליו לקברו עובר על 'לא תעשה' שנאמר 'לא‬ ‫תלין נבלתו על עץ כי קבור תקברנו'‪ .‬ממשיכה המשנה‪" :‬ולא זו בלבד" שהמלין הרוג בית‪-‬דין עובר על לאו‪,‬‬ ‫"אלא כל המלין את מתו" שמוטל עליו לקברו "עובר בלא תעשה"‪ .‬הגמרא )סנהדרין מו ע"ב( מביאה מקור‬ ‫להוספה זו מדרשת הכתוב‪ ,‬והוא מאמרו של רשב"י‪" :‬מנין למלין את מתו שעובר עליו בלא‪-‬תעשה?‬ ‫תלמוד לומר 'כי קבור תקברנו'"‪ ,‬דהיינו מכפל הלשון התרבו שאר מתים שהם בכלל הלאו )רש"י(‪ .2‬עוד‬ ‫מביאה הגמרא דרש נוסף בשם רשב"י‪" :‬רמז לקבורה מן התורה מנין? ת"ל 'כי קבור תקברנו'‪ ,‬מכאן רמז‬ ‫‪ 1‬עוד מפורט קבורת הצדיקים‪ :‬יצחק )לה‪ ,‬כט(‪ ,‬ויעקב )נ‪ ,‬יג(‪ ,‬וכן הנשים‪ :‬שרה )כג‪ ,‬יט(‪ ,‬דבורה )לה‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫‪ 2‬יש שחידשו שלפי פשוטו של מקרא‪ ,‬כפל הלשון בא ללמדינו ש"אפילו אלף פעמים הוצא מקברו‪ ,‬חייב שוב לקברו"‪,‬‬ ‫שו"ת תשב"ץ‪ ,‬ח"ב סי' קיא; ורבים כיוונו לדבריו למרות שלא ראוהו‪ :‬שו"ת מחנה חיים‪ ,‬יו"ד ח"ג‪ ,‬סי' מב; משך חכמה‬ ‫על אתר‪" :‬נראה שכפילות מורה 'אפילו מאה פעמים'‪ ,‬כמו שדרש הנך כפילות בב"מ דף לא ע"ב‪ .‬פעם הראשונה כשהוא‬ ‫תלוי‪ ,‬הקוברים אותו הוא מסור לבית דין שהם הרגוהו‪ .‬אבל כשחטטוהו ואח"כ לקבור אותו פעם שנייה‪ ,‬הוי ככל אדם‪.‬‬ ‫ומשמע מזה שבכל מת חייבים לקבור"‪.‬‬ ‫יחיד הוא רבי שלמה קלוגר שחולק על סברא זו; בספרו 'עין דמעה' העלה שמותר להוציא עין ממת שכבר נקבר‬ ‫לצורך רפואי‪ ,‬כעבור זמן מה קיבל מכתב מאחד מחכמי עיר הוסיאטין שקבל לפניו על כך שלומדי העיר‪" :‬תמהו‪ ,‬אטו‬ ‫כיון שנקבר כבר פעם אחת‪ ,‬אין כבר חיוב לקברו פעם שנייה?!"‪ .‬על הערה זו השיב רש"ק בלשון עוקצנית‪" :‬הנה הבל‬ ‫יפצה פיהם‪ ,‬ודבר זה מביא לידי גיחוך‪ .‬לו יהא כדבריהם שהחיוב עוד לקברו אם נפתח הקבר מ"מ כיון שכבר נקבר פעם‬ ‫אחת נעשה מצוותו"‪ ,‬והוא ממשיך שהחיוב לקברו פעם שנייה במקרה שהושלך מקברו הוא רק מדרבנן‪ .‬והביא ראיה‬ ‫לכך מלשון הגמרא בסנהדרין‪ ,‬מדלא קאמר שצריכים את הכפל לשון לעניין לקברו אפילו מאה פעמים!‪ ,‬משמע שא"צ‬ ‫אלא פעם אחת‪ ,‬טוב טעם ודעת‪ ,‬קמא‪ ,‬סי' רפה‪ .‬בן דורו רבי אברהם דוד מבוטשאטש‪ ,‬הסתפק בנידון כגון זה‪ ..." :‬אולי‬ ‫כיון שנתקיים מצות קבורה גם קודם עיכול הבשר מהעצמות אינו עוד כמת מצוה‪ ,‬וכ"ש אחר עיכול הבשר‪ ,"..‬דעת‬ ‫קדושים‪ ,‬סי' שס‪ ,‬ותלמידו המובהק רבי פייבל אב"ד בראדשין‪ ,‬העיר ע"ד מדברי התשב"ץ‪ ,‬גידולי הקדש שם‪.‬‬ ‫רבים השיגו על דברי רש"ק‪ :‬ראשון לציון הוא רבי יצחק שמעלקיס‪ ,‬שבשאלה שהגיע לפניו אודות קברו מת ולמחר‬ ‫שטף הגשם חלק מהכיסוי‪ ,‬ודעתו שאחרי שקיימו את המצוות הקבורה‪ ,‬אין חיוב מה"ת לקברו שוב‪ ,‬אלא הוא מדרבנן‪,‬‬ ‫ולמרות כל זאת השיג על רש"ק‪ ,‬שו"ת בית יצחק‪ ,‬יו"ד ח"ב‪ ,‬סי' קס ס"ק ב; ולאחריו רבי משה יונה צוייג‪ ,‬אב"ד‬ ‫מאהליב‪ ,‬אהל משה‪ ,‬ח"א מדור 'הר אבל'‪ ,‬סי' שמט סע' א; רבי זאב וואלף לייטר‪ ,‬שו"ת בית דוד‪ ,‬סו"ס ס‪ ,‬והוא כבר‬ ‫העיר לדברי התשב"ץ; שו"ת קול מבשר‪ ,‬סי' א‬

‫‪à‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫לקבורה מן התורה"‪ ,3‬כך מפרשים רבים מהראשונים‪ .‬מאידך יש שביארו אחרת‪ ,‬ששאלת רשב"י לפי נוסח‬ ‫זה אינה אודות חיוב קבורה בשאר מתים‪ ,‬אלא שאלתו היא היכן יש בתורה רמז שקבורה – בין בהרוגי‬ ‫בי"ד ובין בשאר אדם ‪ -‬צריכה להיות דווקא בארץ )באדמה או במערה(‪ ,‬ושלא די בסילוק המת מעיני בני‬ ‫אדם על ידי הטמנתו בארון וכדומה‪ .‬ולשאלה זו מבאר רשב"י שהחיוב נדרש מכפילות הלשון 'קבור‬ ‫תקברנו'‪ ,‬ש"קבור" מלמד שצריך לגנזו‪ ,‬והוספת "תקברנו" מלמדת שצריך לגנזו דווקא בארץ‪ ,‬שהיא‬ ‫תכלית הגניזה‪ .4‬כשיטה אחרונה הכריע ב'תורת האדם' שהינו ספרו של הרמב"ן על הלכות אבלות‪ ,‬ולכן‬ ‫פוסק שהמניח מתו בארון ולא קוברו בקרקע‪ ,‬עובר על איסור הלנת המת‪ ,5‬וצריך לקברו בקרקע‪ .6‬אבל אם‬ ‫קברו בקרקע בתוך ארון‪ ,‬אינו עובר עליו‪ ,‬אך עדיף לקברו ישירות בקרקע‪ ,‬שהיא עיקר המצווה‪.7‬‬ ‫דברי רמב"ן הועתקו לטור )סי' שסב( ומשם לשו"ע‪" :‬הנותן מתו בארון‪ ,‬ולא קברו בקרקע‪ ,‬עובר‪ ,‬משום‬ ‫שמלין את המת אלא צריך לקברו בקרקע‪ .‬ואם עשה ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו‪ .‬מכל‪-‬מקום‬ ‫‪ 3‬נחלקו המפרשים האם לפי המאמר השני בו מודגש "רמז"‪ ,‬האם אין בתורה אלא רמז לחיוב אדם לקבור את מתו‪,‬‬ ‫ומאמר זה חולק על הראשון‪ ,‬וסובר שאין מצווה מפורשת מה"ת לקבורה‪ ,‬ואף אין בהם איסור הלנה מן התורה‪ ,‬כן‬ ‫סוברים רבנו חננאל‪ ,‬רבנו יונה על אתר‪ ,‬לח"מ‪ ,‬הלכות אבל פרק יב ה"א‪ ,‬אך אחרים סוברים שאף לפי נוסח זה הכוונה‬ ‫היא שמצווה מה"ת הוא לקבור שאר המתים‪ ,‬ולשון "רמז" שנוקטת הדרשה אינו אלא לפי פשוטו של מקרא העוסק‬ ‫בהרוגי בי"ד )שו"ת רדב"ז‪ ,‬ח"ב סי' תשפ(‪.‬‬ ‫למעשה האם הוא חיוב מה"ת או מדרבנן‪ :‬בפסיקתא זוטרתי )חיי שרה‪ ,‬כג‪ ,‬ג(‪" :‬קבורה דנהוג עלמא ודאי‬ ‫דאורייתא היא‪ ..‬מדכתיב ואל עפר תשוב‪ ,"..‬וכעין זה ב'שכל טוב'‪ ,‬שם‪ .‬וכן דעת הראשונים‪ :‬רמב"ן בשורש א'; ספר‬ ‫החינוך )מ' תקלז( שהוא מה"ת; המאירי מנסח כך‪" :‬המלין מתו דרך התרשלות עובר בעשה"; וכ"נ דעת מהר"ם מינץ‪,‬‬ ‫סי' נה‪ .‬בדעת הרמב"ם ידוע הסתירה לכאורה בין סה"מ עשה רלא שלכאורה נראה מדבריו שהוא מה"ת‪ ,‬לבין דבריו‬ ‫בפי"ד מהל' אבל ה"א שהיא מ"ע מדבריהם‪ ,‬ורבו גם רבו המפרשים ליישב הסתירה‪.‬‬ ‫רבנו חננאל בהמשך הסוגיא כותב מפורשות שחיובו הוא מדרבנן‪ ,‬גילוי דברי ר"ח בש"ס ווילנא גרמו לסערה‬ ‫בספרות השו"ת‪ .‬רבי מאיר דן פלאצקי מעלה שכוונת הר"ח שהחיוב בקרקע הינו רק מדרבנן‪ ,‬אבל עצם הקבורה ]בארון‬ ‫וכדומה[ פשוט שהוא מה"ת; היו שמרוב דוחק העלו שיש ט"ס בדבריו‪ ,‬ראה‪ :‬שו"ת לבוש מרדכי )עפשטיין(‪ ,‬סי' לה;‬ ‫מלכי בקדש )הירשנזון(‪ ,‬ח"ג סי' ד‪ ,‬ח"ו סי' ח‪.‬‬ ‫בשו"ת חו"י סי' קלט כתב שהוא מדברי קבלה‪ ,‬גם דבריו משכו את תשומת לבם של רבים ושלמים‪ ,‬לדוגמה ראה‬ ‫שו"ת חבצלת השרון‪ ,‬סי' צח‪ .‬רבי ירוחם פישל פרלא במצוה יט‪ ,‬דייק בדעת רס"ג שהוא מדרבנן‪ ,‬מתוך כך שהשמיט‬ ‫מצוה זו‪ .‬הלח"מ הכריע כלשון הראשונה בגמרא‪ ,‬כדעת לח"מ נקטו‪ :‬רבי אברהם משכיל‪-‬לאיתן ממינסק‪ ,‬באר אברהם‪,‬‬ ‫ווילנא תר"ד‪ ,‬מסכת ברכות דף יט ע"ב ]דף ו ע"א מדפי הספר[; תורה תמימה על אתר; רבי נתן נטע אולבסקי‪ ,‬רב‬ ‫במוסקבה ]תרמ"א‪-‬תשכ"ז[‪ ,‬חיי עולם נטע‪ ,‬ווילנא תרצ"ד‪ ,‬ר"ס לד‪ .‬על דברי הלח"מ השיג רבי אליהו ישראל‪ ,‬אב"ד‬ ‫אלכסנדריה‪ ,‬ארעא דישראל‪ ,‬ליוורנו תקס"ו‪ ,‬מערכת קבורה; וראה שו"ת אבן יעקב )מעסקין( סי' לט‪ .‬רבי ישראל יעקב‬ ‫אלגאזי חילק בדעת הרמב"ם שאף שמה"ת מצוה לקברו‪ ,‬אבל סגי בארון‪ ,‬ומדרבנן צריך קרקע דווקא‪ ,‬קהלת יעקב‪,‬‬ ‫אות ק' סי' רפד‪ .‬בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ‪ ,‬שהחיוב מה"ת הוא דווקא בהרוגי בי"ד‪ ,‬ושאר מתים‪ ,‬החיוב מדרבנן‪.‬‬ ‫בשו"ת שאג"א החדשות‪ ,‬סי' ו מחדש שגם ה'תקברנו' מיירי על הרוגי בי"ד‪ .‬לב שמח בדעת הרמב"ם שרק אצל קרוביו‬ ‫הוא מה"ת; כעין זה העלה רבי דוד זינצהיים בדעת רש"י שרק במתו‪ ,‬הינה מצו"ע‪ ,‬לעומת מת שאינו קרובו‪ ,‬חיוב‬ ‫הקבורה הוא מטעם גמ"ח‪ ,‬יד דוד‪ ,‬סנהדרין שם‪ .‬כן ידוע על הויכוח הסוער בין החת"ס ורצ"ה חיות אב"ד זולקאווא‪,‬‬ ‫בפולמוס 'הלנת המתים'‪ ,‬ושם עלתה שאלה זו האם נקטינן שמצוות קבורה היא מה"ת או מדבריהם‪ ,‬שו"ת חת"ס יו"ד‬ ‫ר"ס שלח‪ ,‬וקובץ תשובות‪ ,‬סי' נח‪ ,‬לעומת 'דרכי הוראה'‪ ,‬סי' ג‪-‬ד‪ .‬וראה שדי חמד‪ ,‬מערכת ק' סע' לט שאסף איש טהור‬ ‫רשימה ארוכה של ספרי אחרונים הדנים בגדרו של חיוב קבורה‪.‬‬ ‫‪ 4‬יד רמ"ה וחידושי הר"ן על אתר‪ ,‬וכן ביאר הרמב"ן בתוה"א‪ ,‬עניין הקבורה‪ ,‬ד"ה בנגמר הדין‪.‬‬ ‫‪ 5‬ביאור יפה בדברי רמב"ן‪ ,‬אצל רבי שמעון סידאן אב"ד טירנוי‪ ,‬שבט שמעון על הל' אבלות‪ ,‬ווינא תרמ"א‪ ,‬סי' שעה‪ ,‬סע' א‪.‬‬ ‫‪ 6‬בתלמוד מצאנו ארונות שהונחו על פני השדה‪.‬‬ ‫‪ 7‬נוסף לספרי ההלכה‪ ,‬לשונו הובאה בספרי קדמונים‪ ,‬לדוגמת‪ :‬מנורת המאור )אלנקאוו(‪ ,‬ניו יורק תרצ"א‪ ,‬ח"ג עמ' ‪507‬‬

‫‪á‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫יפה לקברו בארץ‪ ,‬דקבורת ארץ ממש – מצווה‪ ,‬אפילו בחו"ל"‪ .‬ופשוט שכוונת "משום מלין המת"‪,‬‬ ‫מוסבת על ביטול העשה‪ ,‬שהרי איסור ההלנה הוא תולדה מכך שלא התקיימה עשיית מצוות עשה של‬ ‫קבורה‪ ,‬ומצוות קבורה הרי לשיטתו אינה מתקיימת אלא ע"י "גניזה בקרקע"‪.‬‬ ‫השבוע קוראים את פרשת ויחי בה מתוארת פטירת יעקב ויוסף‪ ,‬ועל רצונם להיקבר בארץ כנען‪ ,8‬לכן‬ ‫דבר בעתו להתמקד בצורת הקבורה של יעקב ויוסף‪.‬‬ ‫את יעקב קברו במערה‪ ,‬מן הסתם מדובר בכוך‪ ,9‬אם כי המחקר הוכיח שהאבות נקברו ב'חדר‪-‬קבורה'‬ ‫]ללא שום ארון או גלוסקמא[‪ ,10‬ללא שום תוספת של ארון וכדומה‪ .‬ואילו אצל יוסף מפורש במקרא כי‬ ‫כאשר חש שמיתתו מתקרבת הודיע לאחיו שהקב"ה יעלה אותם ממצרים לארץ כנען‪ ,‬והעמיד בפניהם‬ ‫דרישה אחת שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים לארץ ישראל‪ ,‬ייקחו את עצמותיו לקבורה סופית בארץ‬ ‫ישראל והוא משביעם על כך‪ .11‬הפסוק אומר‪' :‬וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון‬ ‫במצרים' )נ‪ ,‬כד‪-‬כו(‪.‬‬ ‫צורת הקבורה בתקופת המקרא‬ ‫מה פשר המילים‪" :‬ויישם אותו בארון במצרים"? האם מדובר בארון העומד על הקרקע‪ ,‬או שמא‬ ‫שטמנו את הארון בתוך הקרקע? הבה נטייל אצל מפרשי המקרא ונתבונן בדבריהם‪ .‬אבל לפני העיון‬ ‫בדבריהם‪ ,‬יש לנו לחטוף מבט על צורת הקבורה בתקופת המקרא ושלאחריה‪ ,‬כפי אשר העלו‬ ‫הארכיאולוגים שדשו בסוגיה זו‪.‬‬ ‫מתקופת המלכים ]תקופת הברזל ב‪-‬ג[ נתגלו מאות מערות קבורה חצובות בסלע באזור יהודה‪ ,‬ותקופה‬ ‫זו היא הראשונה בתולדות א"י שבה מצאו מערות‪-‬קבורה מתוכננות היטב‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הקבורה‬ ‫בארונות ניידים של עץ‪ ,‬אבן או חרס ואף של חומר מתכלה הקרוי קרטונאג'‪ ,‬היתה מקובלת בתרבות‬ ‫המצרית העתיקה למן ראשית ימיה‪ .‬סקירת הנתונים הארכיאולוגיים ממערות קבורה של תקופת‬ ‫המלוכה ביהודה מעלה שתי תופעות נפרדות‪ :‬קבורה בארונות שנחצבו בסלע המערה‪ ,‬וקבורה בארונות‬ ‫ניידים‪ .‬ידועות מערות‪-‬קברים שנחצבו בהן שקתות עמוקות‪ ,‬אשר שימשו כארונות‪-‬קבורה‪ .‬לשקתות‬ ‫אלה יש בדרך כלל רק דופן חופשית אחת‪ ,‬בעוד ששלוש הדפנות האחרות הן קירותיה של המערה‪.12‬‬ ‫‪ 8‬אצל יעקב מודגש רצון זה שלוש פעמים‪' :‬אל נא תקברני במצרים )מז‪ ,‬כט(; 'ונשאתני ממצרים' )מז‪ ,‬ל(; 'קברו אתי אל‬ ‫אבתי אל המערה‪ ..‬בארץ כנען )מט‪ ,‬כט‪-‬ל(; ואילו אצל יוסף השביע את בני ישראל‪' :‬והעלתם את עצמתי מזה'‪.‬‬ ‫‪ 9‬יוסף ביקש למסור למצריים‪ :‬אבי השביעני לאמר‪ ,‬הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען )נ‪ ,‬ה(‪ ,‬ויש להניח‬ ‫שכוונתו לחציבה בסלע מקום מערה לקבורתו‪ .‬ומצאנו כן במלכים אחרים‪ .‬אצל אסא מלך יהודה כתוב‪ :‬ויקברהו‬ ‫בקרתיו אשר כרה‪-‬לו בעיר דויד )דה"י –ב ‪ ,‬טז‪ ,‬יד(‪ ,‬וכן אצל שבנא אחד משרי יהודה‪ ,‬מסופר עליו בתוכחת ישעיהו‪:‬‬ ‫מהלך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר' )ישעיהו כב‪ ,‬טז(‪ .‬וראה העמק דבר על אתר שחילק בין חפירה לכרייה‪.‬‬ ‫‪ 10‬מחקרו של החוקר האנגלי ד"ר צ'ארלס ווילסון‪ ,‬מבואר בארוכה ע"י אלי שילר בכת"ע אריאל‪ :‬מערת המכפלה‪,‬‬ ‫ירושלים תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.40-10‬‬ ‫‪ 11‬יש להבין‪ ,‬למה אצל יעקב‪ ,‬הוא משביע את יוסף שתיכף עם מיתתו ידאג להעלותו לכנען‪ ,‬ואילו יוסף בצוואתו‪ ,‬מוכן‬ ‫להיקבר כעת במצרים ורק מבקש שעם עלייתם לכנען ]אחרי מאות שנים[ ידאגו גם לעצמותיו הוא‪.‬‬ ‫‪ 12‬גבריאל ברקאי‪' ,‬קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא'‪ ,‬בתוך קברים ונוהגי קבורה‪ :‬בארץ ישראל בעת העתיקה‪,‬‬

‫‪â‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫בקברים מימי בית‪-‬ראשון‪ ,‬שהיו קברי‪-‬משפחה בעל חדרים חצובים‪ ,‬לא נמצאו שרידים המעידים על‬ ‫ארונות‪ ,13‬וכנראה שהיו שהניחו תחת הגופה רצפה או טבלה של שיש או של עץ‪ .14‬מאידך‪ ,‬מתקופת בית‪-‬‬ ‫שני מצאנו קבורה בארונות‪-‬עץ‪ .‬בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו במקומות שונים בארץ ‪-‬בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬נמצאו ארונות רבים‪ .‬ביריחו נמצאו ארונות המתוארכים לתקופה הרומית; במערות נחל‪-‬‬ ‫דוד שבאזור עין‪-‬גדי נמצאו מספר ארונות; בבית הקברות באזור קומראן נמצאו שרידי עץ בשני קברים‪.‬‬ ‫כן התגלו ביטבתה‪ ,‬בית שערים וסוריה ארונות עץ יהודיים‪ .15‬בתקופת בית‪-‬שני והלאה בתקופת חז"ל‪,‬‬ ‫התפשט לרוב שימוש חיוני של תכריכים וארון‪.16‬‬ ‫כד נדייק‪ ,‬לא מצאנו בספרי חז"ל רמז שהקפידו על אופן מסוים בקבורה‪ ,‬או שיש עדיפות מסוימת‬ ‫בחומר הארון‪ ,‬או שעדיף ללא ארון‪.‬‬ ‫כעת נעבור על מפרשי המקרא האיך ביארו את המילים "ויישם בארון במצרים"‪ ,‬וכן למה שמוהו בתוך‬ ‫ארון ולא קברוהו כדרך כל אדם‪ .‬כן יש לנו לבאר‪ ,‬האיך נהגו עם יעקב באותם שבעים יום שגופו שהה‬ ‫]אחרי החנטה[ במצרים‪ ,‬האם היה קבור או לא‪.‬‬ ‫העיסוק בגופת יעקב אבינו‬ ‫המשנה בפרק אחרון במסכת נזיר מונה הלכות במי שאדם שחפר בקרקע ומצא מת קבור‪ ,‬האיך עליו‬ ‫לנהוג‪ .‬בין ההלכות שנשנו שם נאמר שמת שמותר לפנותו 'נוטלו עם תפוסתו'‪ ,‬היינו יחד עם העפר‬ ‫שמסביבו‪ ,‬וקובר אותם במקום אחר‪ .17‬הגמרא )דף סה ע"א( מביאה ראיה להלכה זו‪ :‬אמר רב יהודה‪:‬‬ ‫אמר קרא‪ ,‬בעת שביקש יעקב מיוסף 'ונשאתני ממצרים' ולכאורה המלה 'ממצרים' מיותרת שהרי יעקב‬ ‫היה במצרים בשעת מיתתו‪ ,‬ופשוט הוא שכדי לקוברו בחברון יש לשאתו משם‪ ,18‬אלא שבאה בתורה‬ ‫יד בן צבי תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.129-110‬‬ ‫‪ 13‬ראה‪ :‬ד' אוסישקין‪ ,‬כפר השילוח )עיר קברים מתקופת המלוכה(‪ ,‬ירושלים תשמ"ז; ג' ברקאי‪' ,‬בית קברות הצפוני‬ ‫של ירושלים בימי בית ראשון'‪ ,‬קדמוניות ‪ ,(1975) 31-30‬עמ' ‪.76-71‬‬ ‫‪ 14‬ראה‪ :‬תוספתא‪ ,‬אהלות פ"ב ה"ג‪ ,‬מסכת נדה כז עב; נזיר נא ע"א‪ .‬על טבלאות שהתגלו בארכיאולוגיה ראה במאמרו‬ ‫של יוסף פטריך‪' ,‬קבורה ראשונה על פי מקורות חז"ל'‪ ,‬בתוך‪ :‬קברים ונוהגי קבורה ]לעיל הע' ‪ ,[12‬הערה ‪.66‬‬ ‫‪ 15‬רחל חכלילי‪' ,‬התמורה במנהגי הקבורה בשלהי תקופת בית‪-‬שני לאור חפירות בתי‪-‬עלמין ביריחו'‪ ,‬בתוך‪ :‬קברים‬ ‫ונוהגי קבורה‪] ,‬לעיל הע' ‪ [12‬עמ' ‪.186-173‬‬ ‫לאחר חקירות רבות בטיפוסי קבורה שונים‪ ,‬הן בכוכים והן בקבר חצוב ברצפת חדר הקבורה והם בשקע קיר‬ ‫שתקרתו קמורה‪ ,‬ניתן לומר שלפעמים קברו בארון ולפעמים ללא ארון‪ ,‬ניסן רובין‪ ,‬קץ החיים‪ ,‬תל אביב ‪ ,1997‬עמ' ‪.143‬‬ ‫‪ 16‬בירושלמי מסכת פסחים )ח‪ ,‬ח(‪" :‬ואפילו בארון של עץ אין בו משום ליקוט עצמות"‪ ,‬ובקרבן העדה‪ :‬ואפילו בארון‬ ‫עץ‪ ,‬שהרי כקבר הוא‪ .‬בירושלמי מסכת כלאים )ט‪ ,‬ד(‪" :‬כיון שהיו מגיעים לא"י הן נוטלים גוש עפר ומניחים על ארונן"‪.‬‬ ‫ולפיכך מותר להלין את המת על מנת להביא לו ארון ותכריכים )סנהדרין פ"ו מ"ה(; וכן‪ ,‬מחשיכין על התחום להביא לו‬ ‫ארון ותכריכים )שבת פכ"ג מ"ד(‪ .‬בהלכות נדרים נתנו דוגמה‪" :‬המודר הנאה מחברו ומת‪ ,‬מביא לו ארון ותכריכין'‬ ‫)תוספתא נדרים פ"ב ה"ז(‪ ,‬ובהלכות חוה"מ מבואר‪" :‬חכמים מתירים לעשות למת ארון בחצרו בחולו של מועד )מוע"ק‬ ‫פ"א מ"ו(‪ ,‬וראה עוד עדויות פ"ה מ"ו‪.‬‬ ‫‪ 17‬בספרי הראשונים מצאנו כמה טעמים לכך‪ :‬י"א משום כבודו של מת‪ ,‬שכן יתכן שמעורב שם דם או נצל של המת‪.‬‬ ‫וי"א שנוטלו כדי לטהר את המקום‪.‬‬ ‫‪ 18‬פירוש רבנו גרשום‪.‬‬

‫‪ã‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫ללמדנו שכך ביקש יעקב מיוסף‪ :‬טול גם מעפר מצרים‪.‬‬ ‫והקשו הקדמונים‪ ,19‬הלא לכאורה לא היה כלל קבור באדמת מצרים‪ ,‬למה להם לקחת מעפרו? ואחרי‬ ‫חיפוש ובדיקה יסודית מצאנו כמה מהלכים המיישבים תמיהה זו‪.‬‬ ‫א‪ .‬אין הכי נמי‪ ,‬יעקב לא היה קבור באדמת מצרים‪ ,‬אלא הטעים להם את צוואתו שלא יכבד עליהם‬ ‫עול המשא‪" :‬יעקב אמר ליוסף‪ ,‬לכשתצאו ותקחו כל השבטים‪ ,‬ותקחו גם אותי‪ ,‬תהיו צריכים ליקח‬ ‫עמי תפישת הקבר‪ ,‬ויהא טורח הרבה עליכם‪ ,‬אבל עם תקחני עתה לא תצטרך לא לזה ולא לזה"‪.20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫יישוב זה הובא בשם קדמונים‪ ,‬וכיוונו לדבריהם‪ :‬רבי אברהם גרשון מקיטוב ]גיסו של הבעש"ט[‬ ‫‪22‬‬ ‫שהוסיף פנינה יקרה‪ ,‬שהתנגדות יעקב היתה משום ההלכה היא שתצטרכו לצרף עפר "טמא" !‬ ‫אחריו כיוון לדבריהם רבי יצחק מוולוזין‪ ,‬כפי שמביא חתנו הנצי"ב מוולאזי'ן בשמו‪ :‬לכאורה‬ ‫תמוה‪ ,‬הא יעקב לא נקבר במצרים אף לשעה‪ .‬אלא שבקשת יעקב הייתה בלשון כפולה‪ :‬שלא תקבר‬ ‫אותי לפי שעה‪ 23‬ואח"כ כשתרצה להעביר אותי תצטרך להוסיף לגופי גם את התפוסה‪ ,‬כלומר‬ ‫ה"אל נא" שבפסוק הקודם 'אל נא תקברני במצרים' מוסב גם על פסוק זה 'אל נא שכבתי עם‬ ‫אבותי ונשאתני ממצרים'‪ ,‬היינו אל תעלני עם העפר‪.24‬‬ ‫ב‪ .‬יעקב היה אכן קבור באדמת מצרים‪ .‬רמב"ם בפירוש למשניות‪" :‬וידוע שהם ישאוהו משם‪ ,‬אבל‬

‫‪ 19‬גם מפרשי המשנה תמהו תמיהה זו‪ ,‬וכל אחד יישב כדרכו‪ ,‬ראה‪ :‬תויו"ט‪ ,‬קול הרמ"ז ועוד‪.‬‬ ‫‪ 20‬מושב זקנים על התורה‪ ,‬עמ' צו‪ :‬תימה להרב ר' ישעייה‪ ...‬ותירץ ר' חיים‪.‬‬ ‫‪ 21‬כפי שמעיד החיד"א‪" :‬ושמעתי משם הרב מוהר"ר אברהם גרשון‪ ,...‬פני דוד‪ ,‬ויחי‪ ,‬סע' ט; ושנהו בספרו 'פתח עינים'‬ ‫בחידושים למסכת נזיר‪ :‬ושמעתי משם הרב החסיד כמהר"ר אברהם גרשון אשכנזי"‪.‬‬ ‫‪ 22‬וכנראה שזו כוונת רבי יהודה מילר אב"ד בינגא ]תכ"א‪-‬תקי"א[ ביישובו לתמיהה זו‪" :‬ואינו מהראוי ליטול עפר‬ ‫תפוסות מעפר מצרים אם תקברני לפי שעה‪ ,‬להביא עפר חו"ל במערת המכפלה"‪ ,‬שו"ת רבי יהודה מילר‪ ,‬סו"ס צז‪.‬‬ ‫וזוהי כוונת החת"ס ביישוב תמיהה זו‪ ,‬שהכוונה לקושי רוחני ולא משום שדאג להם על כובד המשא‪ ,‬וז"ל החת"ס‪:‬‬ ‫"לולי פירש רש"י הייתי מפרש בהיפך שהזהירו שלא לקברו כלל במצרים אפילו ע"מ לפנותו לאחר זמן להביאהו לא"י‪,‬‬ ‫דא"כ יצטרך לישא מעפר מצרים עמו ואז לא יקבר בקבורתם‪ ,‬כי לא יבוא לתוך מערת המכפלה מעפר חו"ל‪ ,‬על כן אמר‬ ‫ונשאתני לגמרי ממצרים שלא ישאר לי שום אחיזה בהם‪ "...‬חת"ס על התורה‪ ,‬עמ' רלג‪ .‬ובנוסח שונה קצת נמצא‬ ‫ב'תורת משה' שלו‪" :‬ולא רצה יעקב שיהיה מעפר מצרים במערת המכפלה"‪.‬‬ ‫‪ 23‬הנצי"ב מפרש את כפל הלשון‪ ,‬לכאורה‪' ,‬אל נא תקברני במצרים'‪ ,‬וממשיך קום ועשה 'ושכבתי עם‪-‬אבותי‪ ,‬הכפילות‬ ‫בא ללמד‪ :‬שלא יאמר שרק על קבורה מוחלטת הוא מבקש שלא יישאר בקבורה במצרים –אך יוכל לעשות זאת לאחר‬ ‫זמן‪ ,‬ובינתיים לקברו במצרים‪ ,‬וכמו שהיה עם יוסף‪ ,‬אלא תיכף ומיד אחר השכיבה 'ונשאתני ממצרים‪ .‬וזכה לכוין‬ ‫לדברי קדמונים‪ :‬רבותינו בעלי התוס'‪ ,‬כבר דייקו דיוק זה‪" :‬מפני כי אם לא היה אומר רק 'וקברתני בקבורתם' היה‬ ‫יכול לטעות שיקברנו קצת זמן במצרים ואח"כ יעלוהו בקבורת אבותיו‪ ,‬על כן הוצרך לומר 'אל נא תקברני במצרים כל‬ ‫וכלל"‪ ,‬תוספות השלם‪ ,‬מדור השלמות ותיקונים‪ ,‬עמ' רפב‪.‬‬ ‫יש מהמפרשים שביארו מילת "נא" בבקשת 'אל נא תקברני במצרים' שהכוונה ל'עתה'‪ ,‬שתיכף ומיד תקברו אותי‪,‬‬ ‫וזה לשון דון יצחק אברבנאל‪" :‬איני רוצה שעתה אקבר במצרים ושאז ]עם יציאת ישראל ממצרים[ ישאו עצמותי מזה‪.‬‬ ‫שאלתי ובקשתי שלא עתה תקברני במצרים אלא שמיד שאשכוב עם אבותי – והוא רמז למיתה‪ -‬מיד אתה תשאני‬ ‫ממצרים‪ ,‬באופן שבשום צד –לא זמן רב ולא מעט‪ -‬אקבר במצרים"; וכן כתב בן דורו וארצו רבי יצחק עראמה‪:‬‬ ‫"שהכוונה אפילו לפי שעה לא יקברהו שם על מנת להעלותו אח"כ‪ ,‬כי ירא שמא ידחה הדבר"‪) ,‬עקידת יצחק‪ ,‬שער לב‪,‬‬ ‫דף רנט ע"א(‪ .‬וכן פירשו‪ :‬באר בשדה‪ ,‬כתנות אור‪ ,‬אוה"ח‪ ,‬קול סופר למסכת נזיר‪ ,‬ועוד ש'נא' היינו אפילו לפי‪-‬שעה‪.‬‬ ‫‪ 24‬העמק דבר‪ ,‬על אתר; מרומי שדה‪ ,‬חידושים לנזיר‪ ,‬על אתר‪.‬‬

‫‪ä‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫הכוונה 'טול עמי מעפר מצרים' שאני שוכב בו לפי שתמצית הליחות והבשר המעופש מעורב בזה‬ ‫העפר"‪ .25‬וכן פירש רבי חזקיהו ב"ר מנוח את המשפט "ושכבתי" בקבר במצרים‪ ,‬וראייתו מהסוגיא‬ ‫בנזיר‪ ,‬ורק במרוצת הזמן 'ונשאתני ממצרים‪ .26‬והטעם שנקבר‪ ,‬כדי שלא לעבור על איסור 'בל תלין'‪.27‬‬ ‫ג‪ .‬יעקב נתן להם את שתי האפשרויות‪ :‬אם תוכלו להעלותי תיכף עם מיתתי‪ ,‬טוב‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬העלו את‬ ‫גופי עם התפיסה‪ .‬ביאור זה מרומז בדברי הריטב"א )ב"ב קא ע"ב(‪" :‬סמכי לה אקרא דכתיב‬ ‫'ונשאתני ממצרים' אם תקברני במצרים לפי שעה‪ ,‬או עד שאתעכל‪ ,‬טול עמי מקרקע מצרים"‪ .‬כמה‬ ‫מהאחרונים כיוונו לדבריו‪.28‬‬ ‫ד‪ .‬גם במקרה שאינו טמון באדמה‪ ,‬עבודה זו ששכב על אדמת מצרים‪ ,‬מצריך תפיסת עפר‪ ,‬שהרי העפר‬ ‫נבלע בדם ושאריות הגופה‪ ;29‬ויש שחידש שמעשה החניטה חייבה לקיחת העפר‪" :‬מפני שפתחוהו‬ ‫לחנטו‪ ,‬לכך ציוה שיטלוהו תבוסתו"‪.30‬‬ ‫ישנה סוגיה נוספת בה דנים ומסיקים האם קברו את יעקב במצרים באותם ימי אבל‪ .‬התורה מספרת‬ ‫שבאמצע הובלת יעקב לחברון עברו את 'גורן האטד' ושם הספידוהו 'ויעש לאביו אבל שבעת ימים'‪.‬‬ ‫הירושלמי במו"ק שואל‪" :‬מניין לאבל מן התורה שבעה‪' ,‬ויעש לאביו אבל שבעת ימים'‪ ,‬ולמידים דבר‬ ‫קודם למתן תורה וכו'"‪ .‬והנה נחלקו הראשונים האם צורת הקריאה בירושלמי היא בניחותא‪ ,‬שאכן‬ ‫למדים מקודם מתן תורה‪ ,‬או שמא בלשון תמיהה‪ .‬לאור כל הנאמר בביאור הלכה זו‪ ,‬שמא נוכל להפיק‬ ‫לקח מהאבל על יעקב?!‬ ‫א‪ .‬תוס' במסכת מו"ק )דף כ ע"א( מפרש את הירושלמי בלשון תמיהה‪ ,‬ודרך אגב מוסיף את דעתו‬ ‫האם אכן קברוהו או לא‪'" :‬ו'מויעש לאביו אבל שבעת ימים' לא מצי לאתויי‪ ,‬דהתם קודם קבורה‬ ‫היה‪ ,‬ובירושלמי משני דאין למדים מקודם מתן תורה‪ ."...‬וכוונתם לפי ההלכה שחיוב אבלות‬ ‫מתחיל עם סתימת הגולל‪.31‬‬ ‫‪ 25‬פירוש המשניות לרמב"ם‪ ,‬נזיר שם ]וראה פירושו לאהלות פרק טז מ"ג[; מקור לנימוקו בר"י מיגאש לבבא בתרא‪ ,‬דף‬ ‫קא ע"ב‪.‬‬ ‫‪ 26‬חזקוני‪ ,‬על אתר‪.‬‬ ‫בדרוש להספד נקט רבי מרדכי גלאנטי ]בנו של הרב המג"ן[ כדברי החזקוני‪ ,‬והאריך בביאור פסוקי הפרשה על פי‬ ‫שיטה זו‪ ,‬דברי מרדכי‪ ,‬ליוורנו תר"ך‪ ,‬מדור דבר בארץ‪ ,‬דרוש א; וכן כתב מד"ע רבי יוסף רוזין מדווינסק‪" :‬עיין נזיר דף‬ ‫סה‪ ,‬מוכח דנקבר שם בארץ מצרים ונטל עמו אח"כ עפר"‪ ,‬צפנת פענח עה"ת‪ ,‬על אתר‪.‬‬ ‫‪ 27‬רבי גרשון העניך ליינר מראדזין‪ ,‬סדרי טהרה‪ ,‬מסכת אהלות‪ ,‬פיעטרקוב תרס"ג‪ ,‬דף רא ע"ב‪ ,‬ומסיים שמכאן ראיה‬ ‫לשיטת הרמב"ם שגם נקבר לפי שעה קונה תפיסתו‪.‬‬ ‫‪ 28‬רבי דוד קורינאלדי‪" :‬הכי קאמר‪ ,‬אם יהיה צריך לקוברו במצרים לפי שעה עד שיוכלו לשאת אותו לכנען‪ ,‬ייטול עמו‬ ‫מעפר של מצרים"‪ ,‬בית דוד למשנה‪ ,‬אמסטרדם תצ"ח‪ ,‬על אתר )הובא ב'באר בשדה' על אתר והוסיף תבלין לדבריו(;‬ ‫רבי שמשון חסיד מהמבורג‪ ,‬הובא ב'תוספות חדשים' למשניות; רבי זאב אטלס מירושלים‪ ,‬שלמי שמחה עה"ת‪,‬‬ ‫ווארשא תרכ"ד‪ ,‬דף כה ע"א; חזון איש‪ ,‬יו"ד סי' רח ס"ק ו במוסגר‪.‬‬ ‫‪ 29‬רבי אשר ב"ר יקותיאל זלמן לוריא‪ ,‬אור יקרות‪ ,‬ביאור למסכת אהלות‪ ,‬ירושלים תרנ"ט‪ ,‬פרק יז מ"א‪.‬‬ ‫‪ 30‬קול הרמ"ז‪ ,‬על אתר‪ .‬ורבים תמהו על דבריו‪ ,‬ראה‪ :‬פני דוד‪ ,‬שו"ת רבי יהודה מילר‪ ,‬סי' צז ועוד‪.‬‬ ‫‪ 31‬כמבואר במוע"ק דף כז ע"א‪ ,‬וסנהדרין דף מז ע"ב‪ .‬וכן שיטת‪ :‬העמק דבר‪.‬‬

‫‪å‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫ב‪ .‬בשאילתות הביא את הלימוד לשבעת ימי אבלות מפסוק‪ ,‬ודחאו מכך ששאני יעקב שהיה מכובד‪,‬‬ ‫ולכן אין ראיה מהנעשה לכבודו‪ .‬מתוך כך הוכיח רבי ישעיה פיק שלבעל השאילתות הוא כפשטות‬ ‫לשון הגמרא שיעקב נקבר במצרים‪ ,‬דלא כתוספות‪.32‬‬ ‫ג‪ .‬ויש שהעלו שהתורה דיברה בלשון עתיד‪ ,‬שהכוונה לאחרי הקבורה בחברון‪ .‬כשיטה זו כן סוברים‬ ‫פשטני המקרא‪ :‬אבן עזרא‪" :‬ויעש לאביו אבל – אחר שקברוהו‪ ,‬כאשר אמרו קדמונינו"‪ .‬וביאר רבי‬ ‫יוסף בן אליעזר הספרדי בביאורו לראב"ע שכוונתו למסכת סנהדרין )מז(‪ :‬אבלות‪ ,‬מאימתי קא‬ ‫מתחלת – מסתימת הגולל‪.33‬‬ ‫ד‪ .‬יש שיישבו שהאבל עשו אחרי שמסרוהו לקבורה‪ ,‬היינו שיוסף נשאר שם ולא המשיך עם אחיו‬ ‫לחברון‪ ,‬ולכן הוי כמסרוהו לכתפים שחל עליו דין אבלות‪ .34‬לשיטתם יש להניח שלדעתם לא‬ ‫קברוהו לפי שעה במצרים‪.‬‬ ‫כעת נעבור למפרשי המקרא לביאור וטעם שימת יוסף בארון‪:‬‬ ‫א‪' .‬כדי שיהיה להם מצוי בצאתם ממצרים'‪ .35‬ואולי זוהי כוונת כמה מפשטני המקרא שכתבו‪" :‬אבל‬ ‫לא נקבר‪ ,‬שהרי עתידים היו להעלותו‪ ;"36‬או בנוסח דומה‪" :‬שהיו חוששים שמא על ידי קבורתו‬ ‫בעפר יהיה נשכח ויאבד זכרו"‪ .37‬וכן נקט הנצי"ב‪ :‬לא קברו אותו‪ ,‬ומן השמים הייתה סיבה כדי‬ ‫שיכירו את הארון בצאתם ממצרים )העמ"ד(‪.38‬‬ ‫ב‪ .‬כל זמן שלא נקבר בארץ אין איסור פינוי‪ ,‬שהרי ההלכה היא "קבר הידוע אסור לפנותו"‪ ,‬ולכן "לא‬ ‫חשבו להיתר לפנות את המתים אחר קבורתם בעפר"‪.39‬‬ ‫ג‪ .‬להודיע שקברוהו כדרך המלכים בארון‪ ,‬שהדורות הראשונים לא היו קוברים את מתיהם בארונות‪,‬‬ ‫זולתי מלכים לבדם‪ .40‬ביאור זה נעוץ‪ ,‬כנראה‪ ,‬בדברי רבי נתן המובא במסכת סוטה )דף יג ע"א( שם‬

‫בדרשתו לט' טבת שנת תקצ"ד‪ ,‬הסביר החת"ס באופן מופלא סיבת האבל באמצע הובלת יעקב לקבורה‪ ,‬והוא מטעם‬ ‫שאז נכנסו לגבולות א"י‪ ,‬ורק אז "נסתלק למעלה"‪ ,‬דרשות‪ ,‬דף צ טו"ד‪.‬‬ ‫‪ 32‬שאילתות מהדורת דיהרנפורט תקמ"ו‪ ,‬שאילות שלום‪ ,‬פרשת ויחי ס"ק מה‪.‬‬ ‫‪ 33‬צפנת פענח‪ ,‬קראקא תרע"ב‪ ,‬עמ' ‪ ;177‬וכן העלה בחומש 'מחוקקי יהודה' בשם רש"ד‪.‬‬ ‫‪ 34‬ראה‪ :‬מושב זקנים‪ ,‬ר' חיים פלטיאל‪ ,‬פענח רזא‪ ,‬פירוש ר' יעקב מווינא; בפירוש הטור עה"ת‪ ,‬לא קיבל פירוש זה‬ ‫‪ 35‬ר' יוסף בכור‪-‬שור; מושב זקנים על התורה‪ ,‬לונדון תשי"ט‪ ,‬עמ' קג‬ ‫‪ 36‬רשב"ם‪ ,‬חזקוני‪.‬‬ ‫‪ 37‬רבי אברהם בן הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪ 38‬ונוסח דומה אצל רבי רפאל בירדוגו ]תק"ז‪-‬תקפ"ב[‪ ,‬אב"ד מקנס )מרוקו(‪" :‬גילה ה' יתעלה השגחתו על יוסף שלא‬ ‫קברוהו בעפר מצרים‪ ,‬רק נשאר בארון במצרים‪ ,‬ולא שתו לבם המצריים לקוברו‪ ,‬כדי שיהיה מוכן לשעת הגאולה"‪ ,‬מי‬ ‫מנוחות עה"ת‪ ,‬ירושלים תר"ס‪ ,‬על אתר‪.‬‬ ‫‪ 39‬ר' אברהם בן הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪ 40‬מושב זקנים‪ ,‬שם‪.‬‬

‫‪æ‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫מאריכה הגמרא בתיאור הסיפור‪" :‬רבי נתן אומר בקברניט של מלכים היה קבור"‪ ,41‬פרש"י‬ ‫'קברניט' – בקברות של מלכים‪ ,‬ולשון יווני הוא‪ .‬וכן בספר הערוך‪ ,‬ערך קברניט‪.42‬‬ ‫ד‪ .‬בארון נשמר יותר השלד והעצמות יותר מהטמון בעפר‪.43‬‬ ‫ה‪" .‬היה ראוי לומר 'וישם' ]לכאורה ישנה י' מיותרת[‪ ,‬אלא שהעמיק לארונו עשר אמות בתוך נילוס‪,‬‬ ‫כדי שלא יעבדו אותו במצרים"‪ .44‬ביאור זה יסודו בדרוש של חז"ל‪ :‬ארון של מתכת עשו לו‬ ‫מצריים‪ ,‬וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו‪.45‬‬ ‫ארונו של יוסף ממה היה עשוי‬ ‫א‪ .‬תרגום אונקלוס‪" :‬וסמוהי בארונא במצרים"‪ ,46‬ולא פירש איזה סוג ארון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תרגום יונתן ו‪-‬ירושלמי‪" :‬ושוון יתיה בגלוסקמא‪ ,‬ושקעון יתיה בגו נילוס דמצרים"‪' .‬גלוסקמא'‬ ‫היא מילה יוונית 'גלוסוקמיאום'‪ ,‬שפירושה תיבה שמרו בה פריטים שונים‪ .‬שימוש בספרות חז"ל‬ ‫לגלוסקמא הינה התייחסות לתיבה שנועדה לליקוט עצמות לקבורה משנית‪] 47‬תחילה קברו בכוך‪,‬‬ ‫ואח"כ ליקטו את העצמות והכניסו לגלוסקמא[‪ .‬לפי מצאי הארכיאולוגיה השימוש בגלוסקמאות‬ ‫]אבן או גיר וחומרים דומים[ לליקוט שנייה החלה בתקופת החשמונאים לערך‪ ,‬אבל ארונות אבן‬ ‫'סרקופגים' נמצאים כבר מתקופת המלכים‪ ,‬ופזורים באלפיהם ברחבי הארץ‪.48‬‬ ‫‪ 41‬ויש להעיר מדברי 'מדרש הגדול' המבאר שיעקב נקט באקט חמור בכך שהשביע את יוסף‪ ,‬למה לא סמך על הבטחתו‪:‬‬ ‫"אמר לו יוסף אתה נוהג בי כמנהג העבד‪ ,‬איני צריך שבועה די צוואה‪ ,‬אמר לו ]יעקב[ מתיירא אני שמא יאמר לך פרעה‬ ‫'קבור אותו כאן אצל קברות המלכים'‪ ,‬אי אתה זז מכאן עד שתשבע‪ ,‬והתיישב בדעתו‪ ,‬מיד 'ושבע לו' "‪ ,‬מדרש הגדול‪,‬‬ ‫מז‪ ,‬לא‪.‬ויש להעיר מגישה של כמה ארכיאולוגים ומומחים לתולדות מצריים העתיקה‪ ,‬שיוסף היה קבור ‪Pyramid of‬‬ ‫‪ Djoser‬באיזור ‪ ,Saqqara‬ראה‪ :‬משה לוי ו‪-‬יוסף רוזנשטיין‪ ,‬המקרא והארכיאולוגיה‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 42‬מקור מילה זו אינה ברורה‪ ,‬הרי ביוונית ‪ Kybernetes‬הוא רב חובל‪ ,‬מפקד אונייה‪ ,‬וכמאמרם )ב"ב צא ע"א(‪ :‬אוי‬ ‫לה לספינה שאבד קברניטה'‪ .‬ואכן החכם רש"ב בובר )בביאורו לפסיקתא דרב כהנא‪ ,‬פסקא י – ויהי בשלח‪ ,‬ד"ה ויקח‬ ‫משה את עצמות יוסף( האריך בחקר מילה זו‪ ,‬ואעתיק עיקרי דבריו‪ ,‬אחרי שהוא מעתיק את לשון רש"י‪ ,‬והא מעלה‬ ‫שישנה בדבריו ט"ס‪" :‬בתנחומא שם נשמטה המלה הזאת ]=קברניט[ ונכתב תחתיה 'בקבורת המלכים'‪ ,‬וכן בתוספתא‬ ‫סוטה פ"ד‪ ,‬ומזה בזהר פרשת בשלח )מו ע"א(‪:‬ואית דאמרי בין מלכי מצרא יהוה ומתמן סליק ליה‪ .‬ורבת יגעה לי נפשי‬ ‫לחפשה את שורש המלה במדרשי מלין יוונית‪ ,‬בעקבות רש"י שכתב שהיא מלשון יוונית‪ ,‬אבל יגעתי ולא מצאתי‪ ,‬לכן‬ ‫אין ספק בידי כי ט"ס הוא וצ"ל לברניט והיא מילה ביוונית ]לאבערניט[ וביאור בניינים שונים‪ ,‬אשר בהם נתפרדו‬ ‫דרכים רבים‪ ,‬המתעים כל זר הבא לתוכם‪ ,‬ובהם קברו את המלכים‪.‬‬ ‫כמובן שהוא מתכוין לפירמידות אשר במצרים העתיקה‪ ,‬ומפני שיטת הבנייה המיוחדת במינה להטעיה במציאת‬ ‫המבוקש תוך אלפי מבוכים ודרכי מסתור‪ ,‬נעלם קברו של יוסף‪ ,‬וזוהי כוונת רבי נתן בתוך הפירמידה היה קבור ונעלם‬ ‫מעיני כל חי‪ ,‬והיה קשה מנשוא גם למשה למצוא אותו‪ ,‬ולכן היה משה צריך להשביע את יוסף שיתגלה‪...‬‬ ‫‪ 43‬רבי אברהם בן הרמב"ם‪ ,‬והוסיף שם סיבה פילוסופית לכך‪.‬‬ ‫‪ 44‬רבי נתנאל בן ישעיה‪ ,‬מאור האפלה‪ ,‬ירושלים תשי"ז‪ ,‬עמ' קפג‬ ‫‪ 45‬מסכת סוטה‪ ,‬דף יג ע"א; מכילתא‪ ,‬בשלח יג; תרגום יונתן‬ ‫‪ 46‬ובתרגום השמרוני‪ :‬בארון‪.‬‬ ‫‪ 47‬וכך עשה רבי אליעזר ברבי צדוק‪" :‬כך אמר אבא בשעת מיתתו‪ :‬בני בתחילה קוברני בבקעה ובסוף לקט את עצמיי‬ ‫ונתנם בדלוסקמא – ועל אתה בידך‪ .‬וכך עשיתי לו‪ ,"...‬מסכת שמחות פרק יב ה"ט‪.‬‬ ‫‪ 48‬ראה‪ :‬עמוס קלונר ובועז זיסו‪ ,‬עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.57-49‬‬

‫‪ç‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫ג‪ .‬ראינו לעיל שחכמינו בכמה מקומות נקטו שבנו עבור יוסף ארון של מתכת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תרגום הפשיטתא‪" :‬ומית יוסף בר מאא ועסר שנין וחנטוהי וסמוהי בדופנא במצרין"‪ .49‬בכמה‬ ‫מקומות בתלמוד פירש רש"י את החומר 'דפנא' ‪ -‬ענפי עץ‪ ;50‬ויפה העיר ר"ד גולומב‪ ,‬שהשם 'דופנא'‬ ‫לארון מתים יסודו בעובדה שהיו עושים ארון למת מעצי אורן‪ ,‬היינו עצי דפנה‪ ,51‬והעדיפות לסוג עץ‬ ‫זה הינו הואיל וטבע האורן להמשיך אליו מטר‪ ,‬לכן נטעוהו במצרים על שפת הנילוס‪ ,‬ככה דף ערה‪,‬‬ ‫החשוף ומגולה‪ ,‬כי הוא חלק ללא בית קבול‪.52‬‬ ‫ה‪ .‬רבי אברהם בן הרמב"ם‪ ,‬שכנראה כבר שמע על צורת הקבורה העתיקה במצרים‪ ,‬כותב‪" :‬הקרוב‬ ‫שהוא תבנית ארון של שיש וכיוצא בו"‪.53‬‬ ‫ו‪ .‬בזוהר משמע שהיה טמון בארון ולא בקרקע‪ .‬הזוהר בסוף הפרשה מעלה בקיצור את השייכות בין‬ ‫יוסף לארון‪ ,‬ומדייק למה במילה ויישם נמצאת שתי יודי"ן‪ ,‬ומתרץ‪" :‬הואיל ויוסף שמר לו ברית‬ ‫למטה‪ ,‬ושומר לו ברית שלמעלה‪ .‬הסתלק מן העולם הושם בשני ארונות )מקום( בארון למטה‬ ‫ובארון למעלה )ארון הברית("‪ .54‬אותה אמרה נכפלה בזוהר סו"פ ויקהל‪ ,‬ושם הוא באריכות‪.‬‬ ‫הזוהר מאריך בעניין קדושת ארון הברית‪ ,‬בתו"ד מבאר שבחינת אות ברית וקודשת הברית קשורה‬ ‫לארון הלוחות; משם ממשיך שכל צד קדושה נקרא ארון הברית ]בתרגום[‪" :‬ואותו ארון הברית‬ ‫ראוי לגוף להכנס בו דיוקן האדם‪ ,‬ועל סוד זה אלו חסידים קדושים כאשר נפטרו מזה העולם‪ ,‬היו‬ ‫מכניסים אותם לארון‪ ,‬שהרי סט"א לא נתקן בגוף‪ ,‬ואין הוא בכלל גוף האדם‪ ...‬ביוסף מה כתוב‬ ‫'ויישם בארון'‪ ,‬שתי יודין מדוע‪ ,‬אלא שהתחבר בברית‪ ...‬ונכנס בארון‪ .‬מה הטעם‪ ,‬מפני ששמר‬

‫‪ 49‬נדפס לראשונה בלשה"ק‪ ,‬ע"י הרב חיים העלר‪ ,‬פשיטא‪ ,‬ברלין תרפ"ז‪ ,‬עמ' סו‪.‬‬ ‫‪ 50‬פסחים נו ע"א‪ :‬שיכרא דפנא – שכר של עץ שקורין לו"ר וגדילים בו שקרוין בריי"ש; בבא בתרא‪ ,‬ד ע"א‪ :‬ודפנא –‬ ‫ענפי עץ ערמונים שקוראין לור‪ ,‬ופריו קורין בריי"ש‪.‬‬ ‫‪ 51‬על פי מאמרם עשרה מיני ארזים הם‪ ,‬ואחד מהמינים הוא‪' :‬ארונים'‪ ,‬מפרש הגמרא שמין ארונים הוא נקרא ' ָע ֵרי'‪,‬‬ ‫ורש"י פירש בדיוק כפי שפירש בבא בתרא‪ :‬ערי – לור"ו שם האילן‪ ,‬ואת פריו קורין ברי"ש‪ ,‬ד' גולומב‪ ,‬תרגומנא‪ ,‬ברלין‬ ‫תרצ"ז‪ ,‬בראשית עמ' תעג‪.‬‬ ‫על זיהוי המין דופנא בכתבי הראשונים‪ ,‬האריך רבי דוד יואל ווייס בידו הגדולה‪ ,‬מגדים חדשים‪ ,‬מסכת מוע"ק דף ז‬ ‫ע"א וראה עוד‪ :‬אוצה"ג‪ ,‬לר"ה דף כג; ר' אלכסנדר טכורש‪ ,‬ילקוט הצמחים‪ ,‬ירושלים תש"ה‪ ,‬עמ' ‪41‬‬ ‫ַדל'‪.‬‬ ‫‪ 52‬כמוזכר בתוכחות ישעיהו כלפי עובדי ע"ז‪' :‬לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ‪-‬לו בעצי‪-‬יער נטע א ֶֹרן וגשם ְיג ֵ‬ ‫גולומב ממשיך ומחדש ברוב חריפותו ובקיאותו‪ ,‬שתרגום השבעים זקנים תרגמו את העיר המצרית 'תחפנחס'‬ ‫ל‪] Daphne‬ראה אצל ר' שלמה לווינזון ממינסק‪ ,‬עיר קדומים‪ ,‬ווילנא תקצ"ט‪ ,‬עמ' תו[ ואולי זוהי כוונת המתרגם‪:‬‬ ‫ויישם בארון במצרים‪ ,‬הכוונה שנקבר בתחפנחס‪ ,‬שהייתה למצרים עיר מכובדת; וכן כתב בן דורו ר' חנוך קאהוט‪ ,‬ערוך‬ ‫השלם‪ ,‬ערך דפני‪ ,‬עוד הוסיף שם קאהוט לבאר שמצאנו עיר נוספת באותו שם באזור סוריא‪' :‬דפני של אנטיוכיא'‪ ,‬והוא‬ ‫מעלה השערה שנקרא כך על שם עצי הערמונים שבאזור‪.‬‬ ‫‪ 53‬פירוש ר' אברהם בן הרמב"ם‪ ,‬לונדון תשי"ח‪ ,‬עמ' ריח‪.‬‬ ‫‪ 54‬ואולי הכוונה למאמרם )סוטה יג(‪ :‬כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו שני ארונות אלו מהלכין זה עם זה‪ ,‬והיו‬ ‫עוברים ושבים אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו‪ ,‬אמרו אחד של מת ואחד שכינה‪ ,‬וכי מה דרכו של מת להלך עם‬ ‫השכינה‪ ,‬אמרו‪ :‬קיים זה כל מה שכתוב בזה‪ .‬הרי הגמרא מקבילה את שתי הארונות‪ ,‬ולא עוד אלא עדות שלא עבר על‬ ‫אף פרט מהתורה‪ ,‬וכמובן שכלול בכך שמירת הברית‬

‫‪è‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫בברית קודש‪ ,‬והתקיים בו‪ ,‬לכן נראה להכנס לארון"‪.55‬‬

‫סיכום‬ ‫על הרוגי בית‪-‬דין חלים מצות עשה ול"ת‪ ,‬לקבור בו ביום כל מת בקרקע‪ .‬נחלקו ראשונים ואחרונים‪,‬‬ ‫האם חיוב זה חל לקרוביו של שאר מתים‪ ,‬ודעת רובם שהוא מה"ת‪.‬‬ ‫רמב"ן חידש שקבורה בארון ללא הטמנה בקרקע אינו מוציאה מחובת הקבורה‪ ,‬ולכתחילה יש לקבור‬ ‫ללא ארון כלל‪ ,‬וכך נפסק בשו"ע‪.‬‬ ‫מפרשי המקרא ומפרשי התלמוד נחלקו האם קברו את יעקב בקרקע מצרים באותם ימי אבל‪.‬‬ ‫לגבי ארונו של יוסף מצאנו דעות שונות ומגוונות האם הכניסו אותו בארון גרידא‪ ,‬או שמא הטמינו את‬ ‫הארון בתוך הקרקע‪ ,‬ולשיטה אחת בתוך נהר הנילוס‪ .‬כן הבאנו כמה וכמה דעות והשערות לגבי טיב‬ ‫החומר ממנו נעשה ארונו של יוסף‪.‬‬ ‫במאמר הבא‪ ,‬בעוד כחודש ימים‪ ,‬נפרסם לראשונה שתי תשובות להלכה מאת רבנים מלפני מאה שנה‬ ‫אודות אופני וצורת קבורה על פי ההלכה הצרופה‪.‬‬ ‫* * *‬

‫פנינים יקרים‬ ‫בפירושו למשניות )נזיר( מעלה רבי חיים סופר רעיון מבריק בחידושו של צוואת יעקב להעלותו תיכף ומיד‬ ‫לחברון‪ ,‬ושלא להיקבר גם לפי‪-‬שעה במצרים‪ .‬כי כאשר נתבונן בכל שלושת הנימוקים שחז"ל העלו בפחדו‬ ‫של יעקב לקבורה במצרים‪ ,‬נראה כי אלה אינם חלים אם ייקבר לפי שעה‪ .‬א‪ .‬שלא להפך לעז למצריים‪ .‬ב‪.‬‬ ‫שלא יצטרך בעתיד להיות בצער גלגול מחילות‪ .‬ג‪ .‬שעפרה של מצרים יהיה נלקה בכינים‪ .‬והנה טעמים אלו‬ ‫אינם שייכים אם ייקבר שם לזמן מועט‪ ,‬לכן הוסיף‪ ,‬שישנו חשש אחר‪ ,‬שהרי בהוציאכם את גופי מאדמת‬ ‫‪ 55‬זח"ב‪ ,‬דף ריד ע"ב‪ .‬לא מצאתי אצל מפרשי הזוהר שיבחינו האם נקבר בארון דייקא‪ ,‬או שמא גנזו את הארון בקרקע‪.‬‬ ‫בחינה הפוכה מהזוהר העלה ר' יעקב סקילי )תלמיד הרשב"א(‪":‬בהיותו ]יוסף[ בחיים לא היה צריך ארון ליגנז‬ ‫בתוכו כי המלכות היתה מגינה עליו שהיה מלך‪ ,‬וכח המלכות היא סמכתהו ושמרתו‪ ,‬כי מלכותו בכל משלה‪ .‬ומתי‬ ‫הוצרך לארון‪ ,‬אחר שנפטר ונסתלק מן המלכות ד'אין שלטון ביום המות'‪ ,‬ואז ניתנה רשות למחבל לחבל ולשלוט בו‪,‬‬ ‫ועל כן שמוהו בארון להגן עליו מן המשחית דוגמא עליונית"‪ ,‬תורת המנחה‪ ,‬צפת תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬ ‫רבי אליהו בעל מדרש תלפיות' השאיר אחריו פנינה יקרה‪ ,‬בחידושיו לפרשת שמות‪ ,‬הוא מבאר את הסמיכות של‬ ‫ראש הפרשה עם סוף פרשת ויחי‪ ,‬ארונו של יוסף עם שמות השבטים‪ ,‬בהקדם מאמרם ששמות השבטים על שם הגאולה‬ ‫נקראו‪ ,‬גם ידוע מאמרם שהמצריים רצו להעלים את ארון יוסף ולכן הניחו על ארונו טס של עופרת כדי שלא ימצאו‬ ‫אותו‪ ,‬וזה יגרום שלא יוכלו לצאת ממצרים‪ .‬אלא‪ ,‬שטעותם היתה שגם שמות השבטים מסוגלים לגאולה‪ .‬וממשיך‪:‬‬ ‫"אמנם ראיתי בכת"י מהמקובלים ז"ל שכל מי שלא פגם בבריתו צריך לקוברו בארון עצמו‪ ,‬שאין לו צורך שיגע גופו‬ ‫לארץ‪ ,‬וראיה מיוסף שלא פגם בבריתו כתיב ויישם בארון‪ ,‬ונראה דלזה סמיך 'ואלה שמות' בוי"ו כמוסיף על ענין‬ ‫ראשון‪ ,‬לומר שלא יוסף בלבד לא פגם בבריתו‪ ,‬גם שאר השבטים שמו אותם בארון על שלא פגמו בבריתם‪) "...‬סמוכים‬ ‫לעד‪ ,‬שאלוניקי תקפ"ו‪ ,‬דף כ טו"א(‪ .‬תמוה שהביא מאמר הזוהר בשם כת"י מקובלים?! ומצאתי שרבי חיים פאלאג'י‬ ‫בספרו 'נפש חיים'‪ ,‬שאלוניקי תר"ב )מערת א' סע' צב( כבר עמד על כך‪ ,‬וציין לדברי הזוהר פ' ויקהל‪.‬‬ ‫וראה עוד‪ :‬אגרא דכלה‪ ,‬דף קעד ע"א;תפארת שלמה‪ ,‬לשמחת תורה; פרי צדיק‪ ,‬ויחי סע' ב ו‪-‬אחר הבדלה‪.‬‬

‫‪é‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬ ‫מצרים תצטרכו להוסיף 'תפוסה'‪ ,‬ואז יהיה בהם כינים‪ .56‬לאור כל האמור מעלה רבה של מונקאטש‬ ‫שמכאן הוכיחו חכמינו לימוד זה‪ ,‬והלא תמהו האחרונים האיך אפשר להפיק מיעקב דין תפיסה‪ ,‬בה‬ ‫בשעה שלא נקבר במצרים כלל וכלל‪ ,‬אלא מסיים רח"ס שבקשתו העיקשת של יעקב לא להיקבר גם לזמן‬ ‫מה‪ ,‬מוכיחה שיצטרכו להעלות קצת עפר וישנו חשש של רחש כינים‪ ,‬ודפח"ח‪.57‬‬ ‫אותו רעיון העלה רבה של בריסק‪-‬ירושלים רבי יהושע לייב דיסקין‪ ,‬רק הסיט את הרעיון לכיוון הפוך‪,‬‬ ‫והוסיף עליו פנינה יקרה‪ :‬אם תאנסו ולא תצליחו להעלות אותי תיכף חברונה‪ ,‬ותצטרכו לקברני באופן‬ ‫עראי‪ ,‬אל תהססו מלקחת 'תפוסה'‪ ,‬ואיני חושש מפני מכת כינים‪ ,‬וזאת משום דין "המת קונה תפיסתו'‪.‬‬ ‫הגמרא שם מוכיחה שמת קונה תפיסתו‪ ,‬היינו עפר תיחוח ושלוש אצבעות‪ ,‬שאם נאמר שאין המת קונה‬ ‫תפיסתו‪ ,‬על כרחך שאותו עפר היה חל עליו מכת כינים‪ ,‬ולא היה תועלת ליעקב עם העברתו לא"י‪ ,‬שהרי‬ ‫הכינים היו נגררים אחריו‪ ,‬כיון שהוא נקרא "עפר מצרים" ואינו שייך ליעקב‪ ,‬אלא על כרחך שהמת‬ ‫קונה תפיסתו‪" :‬וכך אמר יעקב עבורי לא איכפת לי‪ ,‬היינו שגופי בלאו‪-‬הכי לא תשלוט עליו מכת כינים‪,‬‬ ‫וראיה לכך שאם תרצו לקחת עמו מעפר ארץ מצרים עד ג' אצבעות גם‪-‬כן לא ישלטו בו הכינים"‪,‬‬ ‫ושפ"י; ומסיים בחידוש מהפכני‪ ,‬שיעקב עמד על כך שלא יהיה קבור גם לזמן מועט‪ ,‬שיכול להיות‬ ‫שבזכותו בהיותו קבור אצלם‪ ,‬ינצלו כל מצרים בזכותו‪ ,‬ולא ילקו במכת כינים‪" :‬וזה איני רוצה‪ ,‬על‪-‬כן‬ ‫ונשאתני ממצרים"‪.58‬‬ ‫בתשובה הלכתית מאריך רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש בגדרה של מצוות קבורת המת‪ ,‬ודרך אגב‬ ‫תמה על צוואת יוסף שיקברו אותו בארון‪" :‬משמע ששמוהו בארון ולא קברו אותו בעפר‪ ,‬וכן משמעות‬ ‫דבריהם )שמו"ר‪ ,‬עה"פ ויקח משה את עצמות יוסף( שהיה קבור כדרך שהמלכים קבורים‪ ,‬וכן מפורש‬ ‫בספורנו שלא קברוהו בארץ‪ .‬אב"ד מונקאטש ממשיך בייחודו של יוסף שנחנט‪ ,‬בנפק"מ בין טעמי‬ ‫הקבורה‪ ,‬אם הטעם משום להימנע מביזיון המת‪ ,‬לא שייך בזיון בנחנט; ואם הטעם משום כפרה‪ ,‬לא‬ ‫מהני חנטה‪" :‬הגם שיוסף היה צדיק‪ ,‬הלא אין אדם צדיק בארץ‪ ,59‬ויצטרך קבורה בארץ‪ ,‬ולמה לא‬ ‫ציווה שיוקבר עכ"פ בארץ מצרים"‪.60‬‬

‫‪ 56‬מהרי"ל דיסקין הביא ראיה לכך‪ ,‬מלשון הפסוק )שמות ח‪ ,‬יג( 'כל עפר הארץ וכו' בכל ארץ מצרים'‪ ,‬שאפשר להעמיס‬ ‫ביאורו‪ :‬כל מקום שנמצא מעפר ארץ מצרים‪.‬‬ ‫‪ 57‬קול סופר‪ ,‬נזיר פ"ט‪ ,‬סע' שצג‪ .‬כעין זה כתב רבי מאיר בנימין דאנון‪ :‬אל 'נא' תקברני‪ ,‬במילת 'נא' דייק לומר אפילו עתה‬ ‫לשעה ולזמן מועט‪ ...‬משום שאם כה תעשה‪ ,‬אז כשיבוא הזמן 'ושכבתי עם אבותי'‪ ,‬דהיינו לאחר י"ב חודש הנשמה עולה‬ ‫לג"ע העליון עם נשמות אבותיו הקדושים‪' ..‬ונשאתני ממצרים' צריך שתשאני ממצרים –שתטול כדי תבוסה מעפר מצרים‪,‬‬ ‫וסופה להיות עפרה כינים בכל מקום שיהיה‪ ,‬ולזה אני מזהיר אותך ש'אל תקברני במצרים' אפילו לשעה כדי שלא ירחישו‬ ‫הכינים תחתיו"‪ ,‬באר בשדה על פירוש רש"י‪ ,‬על אתר‪ .‬וכ"כ רבי אהרן קרול מחשובי חסידי גור בלאדז'‪ ,‬תורת אהרן‪,‬‬ ‫פיעטרקוב תרפ"ח‪ ,‬על אתר‪ .‬כדמות ראיה לכך‪ ,‬שעפר מצרים בכל מקום שהוא‪ ,‬יוכה במכת כינים‪ ,‬אפשר להצביע למדרש‬ ‫'משנת רבי אליעזר' )פרק יט(‪" :‬אף על עפר שהיה טוח בבתיהן נעשה כינים‪ ,‬שנאמר‪ ,‬כל עפר הארץ היה כנים"‪.‬‬ ‫‪ 58‬מהרי"ל דיסקין עה"ת‪ ,‬עמ' קכב‪-‬קכג‪.‬‬ ‫‪ 59‬נעלם לפניו דברי הזוהר!‬ ‫‪ 60‬שו"ת מחנה חיים‪ ,‬או"ח ח"ג‪ ,‬סי' מב ד"ה הן אמת; בסיומו מציין לדברי התרגום ורשב"ם שכן קברוהו באדמה‪.‬‬

‫‪àé‬‬

‫‪øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî‬‬

‫‪ã"òùú éçéå úùøô‬‬

‫קבורה במים‬ ‫רבי אהרן וואלקין אב"ד קארלין נשאל ע"י הרב יצחק מלמד רבה של טרויאנובקא‪ ,61‬במקרה שבעירו‬ ‫בית העלמין נמצא במקום נמוך‪ ,‬ובחפירה מועטת מתמלא הקבר במים‪ ,‬האם שרי לקבור כך את המת?‬ ‫בתשובתו מאריך רבה של קארלין באופן הקבורה הנאותה על פי ההלכה‪ ,‬ולדעתו אין לקוברו בשום‬ ‫אופן בתוך מים‪ .‬דרך אגב‪ ,‬מוסיף על פי דרוש‪" :‬ואפשר שזה הטעם שהטמינו את ארונו של יוסף בנהר‬ ‫נילוס‪ ,‬שהרי ציווה שלא לקברו במצרים‪ ,‬ולא רצו לעבור על צוואתו‪ ,‬משום‪-‬הכי הוכרחו להטמינו בנהר‬ ‫נילוס‪ ,‬שהרי במים לא אין זה קבורה"‪.62‬‬ ‫בנו רבי שמואל דוד וואלקין מתלמידיו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬ולימים אב"ד לוקאטש )פולין(‪ ,‬קווינס‬ ‫)ברוקלין( הוסיף לדבריו פרפרת נאה‪ ,‬בהקדם דבריהם )סוטה יג ע"א( שקברו את יוסף בארון של‬ ‫מתכת‪ ,‬לכאורה היו צריכים לקברו בארון של זהב מפני כבוד המלכות‪ ,‬אלא הגמרא במסכת חולין )פח‬ ‫ע"ב( מביא מי שנאנס ואין לו עפר לכיסוי הדם היה מהלך במדבר ואין לו אפר לכסות‪ ,‬שוחק דינר זהב‬ ‫ומכסה; והטעם מפורש בגמרא שם‪ ,‬משום שזהב נקרא 'עפר'‪ ,‬כמו שכתוב 'ועפרות זהב לו'‪ ,‬ולכך‬ ‫קברוהו במתכות דווקא שאין לו דין קבורה‪ ,‬אילו היו משתמשים בארון של זהב הוי כמו עפר ודינו‬ ‫כקבור‪ ,‬לכן השתמשו במתכות שאין לו דין עפר כמפורש בגמרא שם‪ :‬יכול שאני מרבה זבל הגס וחול‬ ‫הגס ושחיקת כלי מתכות‪ ,‬תלמוד‪-‬לומר 'בעפר' ושאר מתכות לא איקרי עפר‪ ,‬כמבואר בתוס' שם‪.63‬‬ ‫ר' שמואל דוד העלה את מעלת זהב לעומת מתכת‪ ,‬וקדמו בזה רבי אברהם בורנשטיין רבה המפורסם של‬ ‫סאכטשוב‪ ,‬בדונו בביאור דברי הרמב"ן שלקבור בארון די לקיום המצווה‪ ,‬למרות שסתם ארון של עץ הוא‪,‬‬ ‫ואסמכתא לכך מדבריהם )חולין פח ע"ב( שנסורת של עץ קיים מצוות כיסוי הדם 'דמים עפר הוא'‪" ,‬א"כ‬ ‫אם חיבר העץ לקרקע חשיב כארעא סמיכתא"‪ .‬אולם המשך דבריו דייק מדברי רמב"ן בכך שלא פירט‬ ‫"ארון משל עץ" משמע שבכל חומר שרי‪ ,‬ואכן "יש להביא ראיה מיוסף הצדיק שניתן בנילוס בארון של‬ ‫ברזל‪ ,‬ואם הייתה קפידא בדבר היה לו ליתנו בשל זהב דמקרי ג"כ עפר‪ ,‬או בשל עץ וליתן עליו ברזל‬ ‫וכיוצא"‪.‬‬ ‫אולם בסוף דבריו חוזר מדיוקו זה‪ ,‬ומעלה שאין להביא ראיה מיוסף הצדיק‪ ,‬שהרי "לא רצה להיקבר‬ ‫כלל בקרקע מצרים להיות נזרע בקרקע חו"ל‪ ,‬דמפורש בכתובות )קיא ע"א( שקבורת מת כמו זריעה‪,‬‬ ‫ומאחר שקודם מתן‪-‬תורה לא היה חיוב‪ ,‬היה יכול לעשות כן‪ .‬והרי כתב הרמב"ן )בראשית כו‪ ,‬ה(‬

‫‪ 61‬נולד בשנת תרכ"ב לאביו רבי שמשון מלמד מחשובי המסתופפים בצל רבי אהרן מקארלין בעל 'בית אהרן'‪ ,‬עוד‬ ‫בצעירותו התפרסם רבי יצחק בתורה ויראה‪ ,‬נסמך להוראה בגיל צעיר ע"י גדולי ליטא ובתוכם רבי שלמה הכהן‬ ‫מווילנא‪ .‬היה ממורי הוראה לבית רבי ישראל פרלוב אדמו"ר מסטאלין‪ ,‬ועם פטירתו הוא היה מאלו אשר הכתירו את‬ ‫בנו רבי יוחנן לאדמורו"ת בעיר לוצק‪ .‬בשנת תרנ"ח נתכהן בעיירה טרויאנובקה )וואהלין(‪ .‬היה חסיד גדול וותיק‪ ,‬וזכה‬ ‫לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ויראה‪ ,‬נפטר בשנת ת"ש לערך‪.‬‬ ‫‪ 62‬שו"ת זקן אהרן‪ ,‬ח"ב יו"ד סי' עז‪.‬‬ ‫לאור השלג הכבד המכסה ‪ -‬בשעות אלו ‪ -‬את בתי‪-‬הקברות הגדולים והחשובים שבירושלים‪ :‬הר הזיתים והר‬ ‫המנוחות‪ ,‬יש להסתפק האם לשלג דינו כמים‪ ,‬או שמא הוי כמחובר לארץ?!‬ ‫‪ 63‬כתבי אבא מארי‪ ,‬ניו יורק תשמ"ב‪ ,‬עמ' קמא‪.‬‬

‫‪áé‬‬

øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî

ã"òùú éçéå úùøô .64"‫שכן בעניין קבורת מת בארץ‬-‫ כל‬,‫שהאבות לא היו מקיימים התורה בחו"ל‬ ‫ או שמא התקינו שם חור שיחשיבנו‬,‫ והתחבר לקרקע‬,‫יש לפרש )בדרך דוחק( שהארון שקע בנילוס‬ .‫כעציץ נקוב המחברו לקרקע‬ øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá

óñåé ìù åãåáëì äéåðáë äúåà íéñçééîä ùé - ñåìéðä úôù ìò úðëåùä ,åæ äãéîøô íéøöîî ìàøùé éðá úàöì ãò äá ïåîè äéäù çéðäì ùé ,äðåëð åæ äòéá÷ íà

äãéîãøôä ìà äáéäøîä äñéðëä ?óñåé ìù åðåøà ìáåä äæ ìåòùîá íàä

.‫ יו"ד סי' תעב‬,‫ שו"ת אבני נזר‬64

âé

Recommend Documents