øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô
÷íéðåùàøä åðéúåáø éàøá àø÷îä úôå÷úá úîä úøåá העיסוק בדיני קבורה במקרא הוא קדום ביותר .כבר בספר בראשית מוצאים חשיבות מרובה לעניין ,כאשר אברהם אבינו ע"ה משקיע מאמצים רבים לרכוש חלקת קבר לשרה אשתו ,וכן בשתי קבורות המסופרות בפרשתנו :האחת תיאור הלווייתו של יעקב אבינו בארוכה ,והשנייה על העיסוק בגופו של יוסף .1יריעה זו תעסוק ביסוד דיני הקבורה והמסתעף ,וכן בכמה הלכות שאפשר להפיק מהמקראות בפרשתנו. הציווי הפורמאלי של קבורת מת נעוץ בספר דברים .עיון בפסוק מעלה כי המצווה מנוסחת כעשה וגם כלא- תעשה' :לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלוהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר ה' אלהיך תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה' )דברים כא ,כג( .פסוק זה מתייחס להרוגי בית-דין ,ונשאלת השאלה מהו היחס בין הרוגי בי"ד למצווה הכללית של קבורת כל אדם. בתיאור אופן תליית הרוגי בי"ד הנתלים ,אומרת המשנה בפ"ו דסנהדרין שתיכף אחרי התלייה מורידים אותם מהעץ .ואם לן המת בלילה בלא קבורה ,הרי מי שמוטל עליו לקברו עובר על 'לא תעשה' שנאמר 'לא תלין נבלתו על עץ כי קבור תקברנו' .ממשיכה המשנה" :ולא זו בלבד" שהמלין הרוג בית-דין עובר על לאו, "אלא כל המלין את מתו" שמוטל עליו לקברו "עובר בלא תעשה" .הגמרא )סנהדרין מו ע"ב( מביאה מקור להוספה זו מדרשת הכתוב ,והוא מאמרו של רשב"י" :מנין למלין את מתו שעובר עליו בלא-תעשה? תלמוד לומר 'כי קבור תקברנו'" ,דהיינו מכפל הלשון התרבו שאר מתים שהם בכלל הלאו )רש"י( .2עוד מביאה הגמרא דרש נוסף בשם רשב"י" :רמז לקבורה מן התורה מנין? ת"ל 'כי קבור תקברנו' ,מכאן רמז 1עוד מפורט קבורת הצדיקים :יצחק )לה ,כט( ,ויעקב )נ ,יג( ,וכן הנשים :שרה )כג ,יט( ,דבורה )לה ,ח(. 2יש שחידשו שלפי פשוטו של מקרא ,כפל הלשון בא ללמדינו ש"אפילו אלף פעמים הוצא מקברו ,חייב שוב לקברו", שו"ת תשב"ץ ,ח"ב סי' קיא; ורבים כיוונו לדבריו למרות שלא ראוהו :שו"ת מחנה חיים ,יו"ד ח"ג ,סי' מב; משך חכמה על אתר" :נראה שכפילות מורה 'אפילו מאה פעמים' ,כמו שדרש הנך כפילות בב"מ דף לא ע"ב .פעם הראשונה כשהוא תלוי ,הקוברים אותו הוא מסור לבית דין שהם הרגוהו .אבל כשחטטוהו ואח"כ לקבור אותו פעם שנייה ,הוי ככל אדם. ומשמע מזה שבכל מת חייבים לקבור". יחיד הוא רבי שלמה קלוגר שחולק על סברא זו; בספרו 'עין דמעה' העלה שמותר להוציא עין ממת שכבר נקבר לצורך רפואי ,כעבור זמן מה קיבל מכתב מאחד מחכמי עיר הוסיאטין שקבל לפניו על כך שלומדי העיר" :תמהו ,אטו כיון שנקבר כבר פעם אחת ,אין כבר חיוב לקברו פעם שנייה?!" .על הערה זו השיב רש"ק בלשון עוקצנית" :הנה הבל יפצה פיהם ,ודבר זה מביא לידי גיחוך .לו יהא כדבריהם שהחיוב עוד לקברו אם נפתח הקבר מ"מ כיון שכבר נקבר פעם אחת נעשה מצוותו" ,והוא ממשיך שהחיוב לקברו פעם שנייה במקרה שהושלך מקברו הוא רק מדרבנן .והביא ראיה לכך מלשון הגמרא בסנהדרין ,מדלא קאמר שצריכים את הכפל לשון לעניין לקברו אפילו מאה פעמים! ,משמע שא"צ אלא פעם אחת ,טוב טעם ודעת ,קמא ,סי' רפה .בן דורו רבי אברהם דוד מבוטשאטש ,הסתפק בנידון כגון זה ..." :אולי כיון שנתקיים מצות קבורה גם קודם עיכול הבשר מהעצמות אינו עוד כמת מצוה ,וכ"ש אחר עיכול הבשר ,"..דעת קדושים ,סי' שס ,ותלמידו המובהק רבי פייבל אב"ד בראדשין ,העיר ע"ד מדברי התשב"ץ ,גידולי הקדש שם. רבים השיגו על דברי רש"ק :ראשון לציון הוא רבי יצחק שמעלקיס ,שבשאלה שהגיע לפניו אודות קברו מת ולמחר שטף הגשם חלק מהכיסוי ,ודעתו שאחרי שקיימו את המצוות הקבורה ,אין חיוב מה"ת לקברו שוב ,אלא הוא מדרבנן, ולמרות כל זאת השיג על רש"ק ,שו"ת בית יצחק ,יו"ד ח"ב ,סי' קס ס"ק ב; ולאחריו רבי משה יונה צוייג ,אב"ד מאהליב ,אהל משה ,ח"א מדור 'הר אבל' ,סי' שמט סע' א; רבי זאב וואלף לייטר ,שו"ת בית דוד ,סו"ס ס ,והוא כבר העיר לדברי התשב"ץ; שו"ת קול מבשר ,סי' א
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô לקבורה מן התורה" ,3כך מפרשים רבים מהראשונים .מאידך יש שביארו אחרת ,ששאלת רשב"י לפי נוסח זה אינה אודות חיוב קבורה בשאר מתים ,אלא שאלתו היא היכן יש בתורה רמז שקבורה – בין בהרוגי בי"ד ובין בשאר אדם -צריכה להיות דווקא בארץ )באדמה או במערה( ,ושלא די בסילוק המת מעיני בני אדם על ידי הטמנתו בארון וכדומה .ולשאלה זו מבאר רשב"י שהחיוב נדרש מכפילות הלשון 'קבור תקברנו' ,ש"קבור" מלמד שצריך לגנזו ,והוספת "תקברנו" מלמדת שצריך לגנזו דווקא בארץ ,שהיא תכלית הגניזה .4כשיטה אחרונה הכריע ב'תורת האדם' שהינו ספרו של הרמב"ן על הלכות אבלות ,ולכן פוסק שהמניח מתו בארון ולא קוברו בקרקע ,עובר על איסור הלנת המת ,5וצריך לקברו בקרקע .6אבל אם קברו בקרקע בתוך ארון ,אינו עובר עליו ,אך עדיף לקברו ישירות בקרקע ,שהיא עיקר המצווה.7 דברי רמב"ן הועתקו לטור )סי' שסב( ומשם לשו"ע" :הנותן מתו בארון ,ולא קברו בקרקע ,עובר ,משום שמלין את המת אלא צריך לקברו בקרקע .ואם עשה ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו .מכל-מקום 3נחלקו המפרשים האם לפי המאמר השני בו מודגש "רמז" ,האם אין בתורה אלא רמז לחיוב אדם לקבור את מתו, ומאמר זה חולק על הראשון ,וסובר שאין מצווה מפורשת מה"ת לקבורה ,ואף אין בהם איסור הלנה מן התורה ,כן סוברים רבנו חננאל ,רבנו יונה על אתר ,לח"מ ,הלכות אבל פרק יב ה"א ,אך אחרים סוברים שאף לפי נוסח זה הכוונה היא שמצווה מה"ת הוא לקבור שאר המתים ,ולשון "רמז" שנוקטת הדרשה אינו אלא לפי פשוטו של מקרא העוסק בהרוגי בי"ד )שו"ת רדב"ז ,ח"ב סי' תשפ(. למעשה האם הוא חיוב מה"ת או מדרבנן :בפסיקתא זוטרתי )חיי שרה ,כג ,ג(" :קבורה דנהוג עלמא ודאי דאורייתא היא ..מדכתיב ואל עפר תשוב ,"..וכעין זה ב'שכל טוב' ,שם .וכן דעת הראשונים :רמב"ן בשורש א'; ספר החינוך )מ' תקלז( שהוא מה"ת; המאירי מנסח כך" :המלין מתו דרך התרשלות עובר בעשה"; וכ"נ דעת מהר"ם מינץ, סי' נה .בדעת הרמב"ם ידוע הסתירה לכאורה בין סה"מ עשה רלא שלכאורה נראה מדבריו שהוא מה"ת ,לבין דבריו בפי"ד מהל' אבל ה"א שהיא מ"ע מדבריהם ,ורבו גם רבו המפרשים ליישב הסתירה. רבנו חננאל בהמשך הסוגיא כותב מפורשות שחיובו הוא מדרבנן ,גילוי דברי ר"ח בש"ס ווילנא גרמו לסערה בספרות השו"ת .רבי מאיר דן פלאצקי מעלה שכוונת הר"ח שהחיוב בקרקע הינו רק מדרבנן ,אבל עצם הקבורה ]בארון וכדומה[ פשוט שהוא מה"ת; היו שמרוב דוחק העלו שיש ט"ס בדבריו ,ראה :שו"ת לבוש מרדכי )עפשטיין( ,סי' לה; מלכי בקדש )הירשנזון( ,ח"ג סי' ד ,ח"ו סי' ח. בשו"ת חו"י סי' קלט כתב שהוא מדברי קבלה ,גם דבריו משכו את תשומת לבם של רבים ושלמים ,לדוגמה ראה שו"ת חבצלת השרון ,סי' צח .רבי ירוחם פישל פרלא במצוה יט ,דייק בדעת רס"ג שהוא מדרבנן ,מתוך כך שהשמיט מצוה זו .הלח"מ הכריע כלשון הראשונה בגמרא ,כדעת לח"מ נקטו :רבי אברהם משכיל-לאיתן ממינסק ,באר אברהם, ווילנא תר"ד ,מסכת ברכות דף יט ע"ב ]דף ו ע"א מדפי הספר[; תורה תמימה על אתר; רבי נתן נטע אולבסקי ,רב במוסקבה ]תרמ"א-תשכ"ז[ ,חיי עולם נטע ,ווילנא תרצ"ד ,ר"ס לד .על דברי הלח"מ השיג רבי אליהו ישראל ,אב"ד אלכסנדריה ,ארעא דישראל ,ליוורנו תקס"ו ,מערכת קבורה; וראה שו"ת אבן יעקב )מעסקין( סי' לט .רבי ישראל יעקב אלגאזי חילק בדעת הרמב"ם שאף שמה"ת מצוה לקברו ,אבל סגי בארון ,ומדרבנן צריך קרקע דווקא ,קהלת יעקב, אות ק' סי' רפד .בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ ,שהחיוב מה"ת הוא דווקא בהרוגי בי"ד ,ושאר מתים ,החיוב מדרבנן. בשו"ת שאג"א החדשות ,סי' ו מחדש שגם ה'תקברנו' מיירי על הרוגי בי"ד .לב שמח בדעת הרמב"ם שרק אצל קרוביו הוא מה"ת; כעין זה העלה רבי דוד זינצהיים בדעת רש"י שרק במתו ,הינה מצו"ע ,לעומת מת שאינו קרובו ,חיוב הקבורה הוא מטעם גמ"ח ,יד דוד ,סנהדרין שם .כן ידוע על הויכוח הסוער בין החת"ס ורצ"ה חיות אב"ד זולקאווא, בפולמוס 'הלנת המתים' ,ושם עלתה שאלה זו האם נקטינן שמצוות קבורה היא מה"ת או מדבריהם ,שו"ת חת"ס יו"ד ר"ס שלח ,וקובץ תשובות ,סי' נח ,לעומת 'דרכי הוראה' ,סי' ג-ד .וראה שדי חמד ,מערכת ק' סע' לט שאסף איש טהור רשימה ארוכה של ספרי אחרונים הדנים בגדרו של חיוב קבורה. 4יד רמ"ה וחידושי הר"ן על אתר ,וכן ביאר הרמב"ן בתוה"א ,עניין הקבורה ,ד"ה בנגמר הדין. 5ביאור יפה בדברי רמב"ן ,אצל רבי שמעון סידאן אב"ד טירנוי ,שבט שמעון על הל' אבלות ,ווינא תרמ"א ,סי' שעה ,סע' א. 6בתלמוד מצאנו ארונות שהונחו על פני השדה. 7נוסף לספרי ההלכה ,לשונו הובאה בספרי קדמונים ,לדוגמת :מנורת המאור )אלנקאוו( ,ניו יורק תרצ"א ,ח"ג עמ' 507
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô יפה לקברו בארץ ,דקבורת ארץ ממש – מצווה ,אפילו בחו"ל" .ופשוט שכוונת "משום מלין המת", מוסבת על ביטול העשה ,שהרי איסור ההלנה הוא תולדה מכך שלא התקיימה עשיית מצוות עשה של קבורה ,ומצוות קבורה הרי לשיטתו אינה מתקיימת אלא ע"י "גניזה בקרקע". השבוע קוראים את פרשת ויחי בה מתוארת פטירת יעקב ויוסף ,ועל רצונם להיקבר בארץ כנען ,8לכן דבר בעתו להתמקד בצורת הקבורה של יעקב ויוסף. את יעקב קברו במערה ,מן הסתם מדובר בכוך ,9אם כי המחקר הוכיח שהאבות נקברו ב'חדר-קבורה' ]ללא שום ארון או גלוסקמא[ ,10ללא שום תוספת של ארון וכדומה .ואילו אצל יוסף מפורש במקרא כי כאשר חש שמיתתו מתקרבת הודיע לאחיו שהקב"ה יעלה אותם ממצרים לארץ כנען ,והעמיד בפניהם דרישה אחת שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים לארץ ישראל ,ייקחו את עצמותיו לקבורה סופית בארץ ישראל והוא משביעם על כך .11הפסוק אומר' :וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים' )נ ,כד-כו(. צורת הקבורה בתקופת המקרא מה פשר המילים" :ויישם אותו בארון במצרים"? האם מדובר בארון העומד על הקרקע ,או שמא שטמנו את הארון בתוך הקרקע? הבה נטייל אצל מפרשי המקרא ונתבונן בדבריהם .אבל לפני העיון בדבריהם ,יש לנו לחטוף מבט על צורת הקבורה בתקופת המקרא ושלאחריה ,כפי אשר העלו הארכיאולוגים שדשו בסוגיה זו. מתקופת המלכים ]תקופת הברזל ב-ג[ נתגלו מאות מערות קבורה חצובות בסלע באזור יהודה ,ותקופה זו היא הראשונה בתולדות א"י שבה מצאו מערות-קבורה מתוכננות היטב .לעומת זאת ,הקבורה בארונות ניידים של עץ ,אבן או חרס ואף של חומר מתכלה הקרוי קרטונאג' ,היתה מקובלת בתרבות המצרית העתיקה למן ראשית ימיה .סקירת הנתונים הארכיאולוגיים ממערות קבורה של תקופת המלוכה ביהודה מעלה שתי תופעות נפרדות :קבורה בארונות שנחצבו בסלע המערה ,וקבורה בארונות ניידים .ידועות מערות-קברים שנחצבו בהן שקתות עמוקות ,אשר שימשו כארונות-קבורה .לשקתות אלה יש בדרך כלל רק דופן חופשית אחת ,בעוד ששלוש הדפנות האחרות הן קירותיה של המערה.12 8אצל יעקב מודגש רצון זה שלוש פעמים' :אל נא תקברני במצרים )מז ,כט(; 'ונשאתני ממצרים' )מז ,ל(; 'קברו אתי אל אבתי אל המערה ..בארץ כנען )מט ,כט-ל(; ואילו אצל יוסף השביע את בני ישראל' :והעלתם את עצמתי מזה'. 9יוסף ביקש למסור למצריים :אבי השביעני לאמר ,הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען )נ ,ה( ,ויש להניח שכוונתו לחציבה בסלע מקום מערה לקבורתו .ומצאנו כן במלכים אחרים .אצל אסא מלך יהודה כתוב :ויקברהו בקרתיו אשר כרה-לו בעיר דויד )דה"י –ב ,טז ,יד( ,וכן אצל שבנא אחד משרי יהודה ,מסופר עליו בתוכחת ישעיהו: מהלך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר' )ישעיהו כב ,טז( .וראה העמק דבר על אתר שחילק בין חפירה לכרייה. 10מחקרו של החוקר האנגלי ד"ר צ'ארלס ווילסון ,מבואר בארוכה ע"י אלי שילר בכת"ע אריאל :מערת המכפלה, ירושלים תשל"ו ,עמ' .40-10 11יש להבין ,למה אצל יעקב ,הוא משביע את יוסף שתיכף עם מיתתו ידאג להעלותו לכנען ,ואילו יוסף בצוואתו ,מוכן להיקבר כעת במצרים ורק מבקש שעם עלייתם לכנען ]אחרי מאות שנים[ ידאגו גם לעצמותיו הוא. 12גבריאל ברקאי' ,קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא' ,בתוך קברים ונוהגי קבורה :בארץ ישראל בעת העתיקה,
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô בקברים מימי בית-ראשון ,שהיו קברי-משפחה בעל חדרים חצובים ,לא נמצאו שרידים המעידים על ארונות ,13וכנראה שהיו שהניחו תחת הגופה רצפה או טבלה של שיש או של עץ .14מאידך ,מתקופת בית- שני מצאנו קבורה בארונות-עץ .בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו במקומות שונים בארץ -בשנים האחרונות ,נמצאו ארונות רבים .ביריחו נמצאו ארונות המתוארכים לתקופה הרומית; במערות נחל- דוד שבאזור עין-גדי נמצאו מספר ארונות; בבית הקברות באזור קומראן נמצאו שרידי עץ בשני קברים. כן התגלו ביטבתה ,בית שערים וסוריה ארונות עץ יהודיים .15בתקופת בית-שני והלאה בתקופת חז"ל, התפשט לרוב שימוש חיוני של תכריכים וארון.16 כד נדייק ,לא מצאנו בספרי חז"ל רמז שהקפידו על אופן מסוים בקבורה ,או שיש עדיפות מסוימת בחומר הארון ,או שעדיף ללא ארון. כעת נעבור על מפרשי המקרא האיך ביארו את המילים "ויישם בארון במצרים" ,וכן למה שמוהו בתוך ארון ולא קברוהו כדרך כל אדם .כן יש לנו לבאר ,האיך נהגו עם יעקב באותם שבעים יום שגופו שהה ]אחרי החנטה[ במצרים ,האם היה קבור או לא. העיסוק בגופת יעקב אבינו המשנה בפרק אחרון במסכת נזיר מונה הלכות במי שאדם שחפר בקרקע ומצא מת קבור ,האיך עליו לנהוג .בין ההלכות שנשנו שם נאמר שמת שמותר לפנותו 'נוטלו עם תפוסתו' ,היינו יחד עם העפר שמסביבו ,וקובר אותם במקום אחר .17הגמרא )דף סה ע"א( מביאה ראיה להלכה זו :אמר רב יהודה: אמר קרא ,בעת שביקש יעקב מיוסף 'ונשאתני ממצרים' ולכאורה המלה 'ממצרים' מיותרת שהרי יעקב היה במצרים בשעת מיתתו ,ופשוט הוא שכדי לקוברו בחברון יש לשאתו משם ,18אלא שבאה בתורה יד בן צבי תשנ"ד ,עמ' .129-110 13ראה :ד' אוסישקין ,כפר השילוח )עיר קברים מתקופת המלוכה( ,ירושלים תשמ"ז; ג' ברקאי' ,בית קברות הצפוני של ירושלים בימי בית ראשון' ,קדמוניות ,(1975) 31-30עמ' .76-71 14ראה :תוספתא ,אהלות פ"ב ה"ג ,מסכת נדה כז עב; נזיר נא ע"א .על טבלאות שהתגלו בארכיאולוגיה ראה במאמרו של יוסף פטריך' ,קבורה ראשונה על פי מקורות חז"ל' ,בתוך :קברים ונוהגי קבורה ]לעיל הע' ,[12הערה .66 15רחל חכלילי' ,התמורה במנהגי הקבורה בשלהי תקופת בית-שני לאור חפירות בתי-עלמין ביריחו' ,בתוך :קברים ונוהגי קבורה] ,לעיל הע' [12עמ' .186-173 לאחר חקירות רבות בטיפוסי קבורה שונים ,הן בכוכים והן בקבר חצוב ברצפת חדר הקבורה והם בשקע קיר שתקרתו קמורה ,ניתן לומר שלפעמים קברו בארון ולפעמים ללא ארון ,ניסן רובין ,קץ החיים ,תל אביב ,1997עמ' .143 16בירושלמי מסכת פסחים )ח ,ח(" :ואפילו בארון של עץ אין בו משום ליקוט עצמות" ,ובקרבן העדה :ואפילו בארון עץ ,שהרי כקבר הוא .בירושלמי מסכת כלאים )ט ,ד(" :כיון שהיו מגיעים לא"י הן נוטלים גוש עפר ומניחים על ארונן". ולפיכך מותר להלין את המת על מנת להביא לו ארון ותכריכים )סנהדרין פ"ו מ"ה(; וכן ,מחשיכין על התחום להביא לו ארון ותכריכים )שבת פכ"ג מ"ד( .בהלכות נדרים נתנו דוגמה" :המודר הנאה מחברו ומת ,מביא לו ארון ותכריכין' )תוספתא נדרים פ"ב ה"ז( ,ובהלכות חוה"מ מבואר" :חכמים מתירים לעשות למת ארון בחצרו בחולו של מועד )מוע"ק פ"א מ"ו( ,וראה עוד עדויות פ"ה מ"ו. 17בספרי הראשונים מצאנו כמה טעמים לכך :י"א משום כבודו של מת ,שכן יתכן שמעורב שם דם או נצל של המת. וי"א שנוטלו כדי לטהר את המקום. 18פירוש רבנו גרשום.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô ללמדנו שכך ביקש יעקב מיוסף :טול גם מעפר מצרים. והקשו הקדמונים ,19הלא לכאורה לא היה כלל קבור באדמת מצרים ,למה להם לקחת מעפרו? ואחרי חיפוש ובדיקה יסודית מצאנו כמה מהלכים המיישבים תמיהה זו. א .אין הכי נמי ,יעקב לא היה קבור באדמת מצרים ,אלא הטעים להם את צוואתו שלא יכבד עליהם עול המשא" :יעקב אמר ליוסף ,לכשתצאו ותקחו כל השבטים ,ותקחו גם אותי ,תהיו צריכים ליקח עמי תפישת הקבר ,ויהא טורח הרבה עליכם ,אבל עם תקחני עתה לא תצטרך לא לזה ולא לזה".20 21 יישוב זה הובא בשם קדמונים ,וכיוונו לדבריהם :רבי אברהם גרשון מקיטוב ]גיסו של הבעש"ט[ 22 שהוסיף פנינה יקרה ,שהתנגדות יעקב היתה משום ההלכה היא שתצטרכו לצרף עפר "טמא" ! אחריו כיוון לדבריהם רבי יצחק מוולוזין ,כפי שמביא חתנו הנצי"ב מוולאזי'ן בשמו :לכאורה תמוה ,הא יעקב לא נקבר במצרים אף לשעה .אלא שבקשת יעקב הייתה בלשון כפולה :שלא תקבר אותי לפי שעה 23ואח"כ כשתרצה להעביר אותי תצטרך להוסיף לגופי גם את התפוסה ,כלומר ה"אל נא" שבפסוק הקודם 'אל נא תקברני במצרים' מוסב גם על פסוק זה 'אל נא שכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים' ,היינו אל תעלני עם העפר.24 ב .יעקב היה אכן קבור באדמת מצרים .רמב"ם בפירוש למשניות" :וידוע שהם ישאוהו משם ,אבל
19גם מפרשי המשנה תמהו תמיהה זו ,וכל אחד יישב כדרכו ,ראה :תויו"ט ,קול הרמ"ז ועוד. 20מושב זקנים על התורה ,עמ' צו :תימה להרב ר' ישעייה ...ותירץ ר' חיים. 21כפי שמעיד החיד"א" :ושמעתי משם הרב מוהר"ר אברהם גרשון ,...פני דוד ,ויחי ,סע' ט; ושנהו בספרו 'פתח עינים' בחידושים למסכת נזיר :ושמעתי משם הרב החסיד כמהר"ר אברהם גרשון אשכנזי". 22וכנראה שזו כוונת רבי יהודה מילר אב"ד בינגא ]תכ"א-תקי"א[ ביישובו לתמיהה זו" :ואינו מהראוי ליטול עפר תפוסות מעפר מצרים אם תקברני לפי שעה ,להביא עפר חו"ל במערת המכפלה" ,שו"ת רבי יהודה מילר ,סו"ס צז. וזוהי כוונת החת"ס ביישוב תמיהה זו ,שהכוונה לקושי רוחני ולא משום שדאג להם על כובד המשא ,וז"ל החת"ס: "לולי פירש רש"י הייתי מפרש בהיפך שהזהירו שלא לקברו כלל במצרים אפילו ע"מ לפנותו לאחר זמן להביאהו לא"י, דא"כ יצטרך לישא מעפר מצרים עמו ואז לא יקבר בקבורתם ,כי לא יבוא לתוך מערת המכפלה מעפר חו"ל ,על כן אמר ונשאתני לגמרי ממצרים שלא ישאר לי שום אחיזה בהם "...חת"ס על התורה ,עמ' רלג .ובנוסח שונה קצת נמצא ב'תורת משה' שלו" :ולא רצה יעקב שיהיה מעפר מצרים במערת המכפלה". 23הנצי"ב מפרש את כפל הלשון ,לכאורה' ,אל נא תקברני במצרים' ,וממשיך קום ועשה 'ושכבתי עם-אבותי ,הכפילות בא ללמד :שלא יאמר שרק על קבורה מוחלטת הוא מבקש שלא יישאר בקבורה במצרים –אך יוכל לעשות זאת לאחר זמן ,ובינתיים לקברו במצרים ,וכמו שהיה עם יוסף ,אלא תיכף ומיד אחר השכיבה 'ונשאתני ממצרים .וזכה לכוין לדברי קדמונים :רבותינו בעלי התוס' ,כבר דייקו דיוק זה" :מפני כי אם לא היה אומר רק 'וקברתני בקבורתם' היה יכול לטעות שיקברנו קצת זמן במצרים ואח"כ יעלוהו בקבורת אבותיו ,על כן הוצרך לומר 'אל נא תקברני במצרים כל וכלל" ,תוספות השלם ,מדור השלמות ותיקונים ,עמ' רפב. יש מהמפרשים שביארו מילת "נא" בבקשת 'אל נא תקברני במצרים' שהכוונה ל'עתה' ,שתיכף ומיד תקברו אותי, וזה לשון דון יצחק אברבנאל" :איני רוצה שעתה אקבר במצרים ושאז ]עם יציאת ישראל ממצרים[ ישאו עצמותי מזה. שאלתי ובקשתי שלא עתה תקברני במצרים אלא שמיד שאשכוב עם אבותי – והוא רמז למיתה -מיד אתה תשאני ממצרים ,באופן שבשום צד –לא זמן רב ולא מעט -אקבר במצרים"; וכן כתב בן דורו וארצו רבי יצחק עראמה: "שהכוונה אפילו לפי שעה לא יקברהו שם על מנת להעלותו אח"כ ,כי ירא שמא ידחה הדבר") ,עקידת יצחק ,שער לב, דף רנט ע"א( .וכן פירשו :באר בשדה ,כתנות אור ,אוה"ח ,קול סופר למסכת נזיר ,ועוד ש'נא' היינו אפילו לפי-שעה. 24העמק דבר ,על אתר; מרומי שדה ,חידושים לנזיר ,על אתר.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô הכוונה 'טול עמי מעפר מצרים' שאני שוכב בו לפי שתמצית הליחות והבשר המעופש מעורב בזה העפר" .25וכן פירש רבי חזקיהו ב"ר מנוח את המשפט "ושכבתי" בקבר במצרים ,וראייתו מהסוגיא בנזיר ,ורק במרוצת הזמן 'ונשאתני ממצרים .26והטעם שנקבר ,כדי שלא לעבור על איסור 'בל תלין'.27 ג .יעקב נתן להם את שתי האפשרויות :אם תוכלו להעלותי תיכף עם מיתתי ,טוב ,ואם לאו ,העלו את גופי עם התפיסה .ביאור זה מרומז בדברי הריטב"א )ב"ב קא ע"ב(" :סמכי לה אקרא דכתיב 'ונשאתני ממצרים' אם תקברני במצרים לפי שעה ,או עד שאתעכל ,טול עמי מקרקע מצרים" .כמה מהאחרונים כיוונו לדבריו.28 ד .גם במקרה שאינו טמון באדמה ,עבודה זו ששכב על אדמת מצרים ,מצריך תפיסת עפר ,שהרי העפר נבלע בדם ושאריות הגופה ;29ויש שחידש שמעשה החניטה חייבה לקיחת העפר" :מפני שפתחוהו לחנטו ,לכך ציוה שיטלוהו תבוסתו".30 ישנה סוגיה נוספת בה דנים ומסיקים האם קברו את יעקב במצרים באותם ימי אבל .התורה מספרת שבאמצע הובלת יעקב לחברון עברו את 'גורן האטד' ושם הספידוהו 'ויעש לאביו אבל שבעת ימים'. הירושלמי במו"ק שואל" :מניין לאבל מן התורה שבעה' ,ויעש לאביו אבל שבעת ימים' ,ולמידים דבר קודם למתן תורה וכו'" .והנה נחלקו הראשונים האם צורת הקריאה בירושלמי היא בניחותא ,שאכן למדים מקודם מתן תורה ,או שמא בלשון תמיהה .לאור כל הנאמר בביאור הלכה זו ,שמא נוכל להפיק לקח מהאבל על יעקב?! א .תוס' במסכת מו"ק )דף כ ע"א( מפרש את הירושלמי בלשון תמיהה ,ודרך אגב מוסיף את דעתו האם אכן קברוהו או לא'" :ו'מויעש לאביו אבל שבעת ימים' לא מצי לאתויי ,דהתם קודם קבורה היה ,ובירושלמי משני דאין למדים מקודם מתן תורה ."...וכוונתם לפי ההלכה שחיוב אבלות מתחיל עם סתימת הגולל.31 25פירוש המשניות לרמב"ם ,נזיר שם ]וראה פירושו לאהלות פרק טז מ"ג[; מקור לנימוקו בר"י מיגאש לבבא בתרא ,דף קא ע"ב. 26חזקוני ,על אתר. בדרוש להספד נקט רבי מרדכי גלאנטי ]בנו של הרב המג"ן[ כדברי החזקוני ,והאריך בביאור פסוקי הפרשה על פי שיטה זו ,דברי מרדכי ,ליוורנו תר"ך ,מדור דבר בארץ ,דרוש א; וכן כתב מד"ע רבי יוסף רוזין מדווינסק" :עיין נזיר דף סה ,מוכח דנקבר שם בארץ מצרים ונטל עמו אח"כ עפר" ,צפנת פענח עה"ת ,על אתר. 27רבי גרשון העניך ליינר מראדזין ,סדרי טהרה ,מסכת אהלות ,פיעטרקוב תרס"ג ,דף רא ע"ב ,ומסיים שמכאן ראיה לשיטת הרמב"ם שגם נקבר לפי שעה קונה תפיסתו. 28רבי דוד קורינאלדי" :הכי קאמר ,אם יהיה צריך לקוברו במצרים לפי שעה עד שיוכלו לשאת אותו לכנען ,ייטול עמו מעפר של מצרים" ,בית דוד למשנה ,אמסטרדם תצ"ח ,על אתר )הובא ב'באר בשדה' על אתר והוסיף תבלין לדבריו(; רבי שמשון חסיד מהמבורג ,הובא ב'תוספות חדשים' למשניות; רבי זאב אטלס מירושלים ,שלמי שמחה עה"ת, ווארשא תרכ"ד ,דף כה ע"א; חזון איש ,יו"ד סי' רח ס"ק ו במוסגר. 29רבי אשר ב"ר יקותיאל זלמן לוריא ,אור יקרות ,ביאור למסכת אהלות ,ירושלים תרנ"ט ,פרק יז מ"א. 30קול הרמ"ז ,על אתר .ורבים תמהו על דבריו ,ראה :פני דוד ,שו"ת רבי יהודה מילר ,סי' צז ועוד. 31כמבואר במוע"ק דף כז ע"א ,וסנהדרין דף מז ע"ב .וכן שיטת :העמק דבר.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô ב .בשאילתות הביא את הלימוד לשבעת ימי אבלות מפסוק ,ודחאו מכך ששאני יעקב שהיה מכובד, ולכן אין ראיה מהנעשה לכבודו .מתוך כך הוכיח רבי ישעיה פיק שלבעל השאילתות הוא כפשטות לשון הגמרא שיעקב נקבר במצרים ,דלא כתוספות.32 ג .ויש שהעלו שהתורה דיברה בלשון עתיד ,שהכוונה לאחרי הקבורה בחברון .כשיטה זו כן סוברים פשטני המקרא :אבן עזרא" :ויעש לאביו אבל – אחר שקברוהו ,כאשר אמרו קדמונינו" .וביאר רבי יוסף בן אליעזר הספרדי בביאורו לראב"ע שכוונתו למסכת סנהדרין )מז( :אבלות ,מאימתי קא מתחלת – מסתימת הגולל.33 ד .יש שיישבו שהאבל עשו אחרי שמסרוהו לקבורה ,היינו שיוסף נשאר שם ולא המשיך עם אחיו לחברון ,ולכן הוי כמסרוהו לכתפים שחל עליו דין אבלות .34לשיטתם יש להניח שלדעתם לא קברוהו לפי שעה במצרים. כעת נעבור למפרשי המקרא לביאור וטעם שימת יוסף בארון: א' .כדי שיהיה להם מצוי בצאתם ממצרים' .35ואולי זוהי כוונת כמה מפשטני המקרא שכתבו" :אבל לא נקבר ,שהרי עתידים היו להעלותו ;"36או בנוסח דומה" :שהיו חוששים שמא על ידי קבורתו בעפר יהיה נשכח ויאבד זכרו" .37וכן נקט הנצי"ב :לא קברו אותו ,ומן השמים הייתה סיבה כדי שיכירו את הארון בצאתם ממצרים )העמ"ד(.38 ב .כל זמן שלא נקבר בארץ אין איסור פינוי ,שהרי ההלכה היא "קבר הידוע אסור לפנותו" ,ולכן "לא חשבו להיתר לפנות את המתים אחר קבורתם בעפר".39 ג .להודיע שקברוהו כדרך המלכים בארון ,שהדורות הראשונים לא היו קוברים את מתיהם בארונות, זולתי מלכים לבדם .40ביאור זה נעוץ ,כנראה ,בדברי רבי נתן המובא במסכת סוטה )דף יג ע"א( שם
בדרשתו לט' טבת שנת תקצ"ד ,הסביר החת"ס באופן מופלא סיבת האבל באמצע הובלת יעקב לקבורה ,והוא מטעם שאז נכנסו לגבולות א"י ,ורק אז "נסתלק למעלה" ,דרשות ,דף צ טו"ד. 32שאילתות מהדורת דיהרנפורט תקמ"ו ,שאילות שלום ,פרשת ויחי ס"ק מה. 33צפנת פענח ,קראקא תרע"ב ,עמ' ;177וכן העלה בחומש 'מחוקקי יהודה' בשם רש"ד. 34ראה :מושב זקנים ,ר' חיים פלטיאל ,פענח רזא ,פירוש ר' יעקב מווינא; בפירוש הטור עה"ת ,לא קיבל פירוש זה 35ר' יוסף בכור-שור; מושב זקנים על התורה ,לונדון תשי"ט ,עמ' קג 36רשב"ם ,חזקוני. 37רבי אברהם בן הרמב"ם. 38ונוסח דומה אצל רבי רפאל בירדוגו ]תק"ז-תקפ"ב[ ,אב"ד מקנס )מרוקו(" :גילה ה' יתעלה השגחתו על יוסף שלא קברוהו בעפר מצרים ,רק נשאר בארון במצרים ,ולא שתו לבם המצריים לקוברו ,כדי שיהיה מוכן לשעת הגאולה" ,מי מנוחות עה"ת ,ירושלים תר"ס ,על אתר. 39ר' אברהם בן הרמב"ם. 40מושב זקנים ,שם.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô מאריכה הגמרא בתיאור הסיפור" :רבי נתן אומר בקברניט של מלכים היה קבור" ,41פרש"י 'קברניט' – בקברות של מלכים ,ולשון יווני הוא .וכן בספר הערוך ,ערך קברניט.42 ד .בארון נשמר יותר השלד והעצמות יותר מהטמון בעפר.43 ה" .היה ראוי לומר 'וישם' ]לכאורה ישנה י' מיותרת[ ,אלא שהעמיק לארונו עשר אמות בתוך נילוס, כדי שלא יעבדו אותו במצרים" .44ביאור זה יסודו בדרוש של חז"ל :ארון של מתכת עשו לו מצריים ,וקבעוהו בנילוס הנהר כדי שיתברכו מימיו.45 ארונו של יוסף ממה היה עשוי א .תרגום אונקלוס" :וסמוהי בארונא במצרים" ,46ולא פירש איזה סוג ארון. ב .תרגום יונתן ו-ירושלמי" :ושוון יתיה בגלוסקמא ,ושקעון יתיה בגו נילוס דמצרים"' .גלוסקמא' היא מילה יוונית 'גלוסוקמיאום' ,שפירושה תיבה שמרו בה פריטים שונים .שימוש בספרות חז"ל לגלוסקמא הינה התייחסות לתיבה שנועדה לליקוט עצמות לקבורה משנית] 47תחילה קברו בכוך, ואח"כ ליקטו את העצמות והכניסו לגלוסקמא[ .לפי מצאי הארכיאולוגיה השימוש בגלוסקמאות ]אבן או גיר וחומרים דומים[ לליקוט שנייה החלה בתקופת החשמונאים לערך ,אבל ארונות אבן 'סרקופגים' נמצאים כבר מתקופת המלכים ,ופזורים באלפיהם ברחבי הארץ.48 41ויש להעיר מדברי 'מדרש הגדול' המבאר שיעקב נקט באקט חמור בכך שהשביע את יוסף ,למה לא סמך על הבטחתו: "אמר לו יוסף אתה נוהג בי כמנהג העבד ,איני צריך שבועה די צוואה ,אמר לו ]יעקב[ מתיירא אני שמא יאמר לך פרעה 'קבור אותו כאן אצל קברות המלכים' ,אי אתה זז מכאן עד שתשבע ,והתיישב בדעתו ,מיד 'ושבע לו' " ,מדרש הגדול, מז ,לא.ויש להעיר מגישה של כמה ארכיאולוגים ומומחים לתולדות מצריים העתיקה ,שיוסף היה קבור Pyramid of Djoserבאיזור ,Saqqaraראה :משה לוי ו-יוסף רוזנשטיין ,המקרא והארכיאולוגיה ,עמ' 42מקור מילה זו אינה ברורה ,הרי ביוונית Kybernetesהוא רב חובל ,מפקד אונייה ,וכמאמרם )ב"ב צא ע"א( :אוי לה לספינה שאבד קברניטה' .ואכן החכם רש"ב בובר )בביאורו לפסיקתא דרב כהנא ,פסקא י – ויהי בשלח ,ד"ה ויקח משה את עצמות יוסף( האריך בחקר מילה זו ,ואעתיק עיקרי דבריו ,אחרי שהוא מעתיק את לשון רש"י ,והא מעלה שישנה בדבריו ט"ס" :בתנחומא שם נשמטה המלה הזאת ]=קברניט[ ונכתב תחתיה 'בקבורת המלכים' ,וכן בתוספתא סוטה פ"ד ,ומזה בזהר פרשת בשלח )מו ע"א(:ואית דאמרי בין מלכי מצרא יהוה ומתמן סליק ליה .ורבת יגעה לי נפשי לחפשה את שורש המלה במדרשי מלין יוונית ,בעקבות רש"י שכתב שהיא מלשון יוונית ,אבל יגעתי ולא מצאתי ,לכן אין ספק בידי כי ט"ס הוא וצ"ל לברניט והיא מילה ביוונית ]לאבערניט[ וביאור בניינים שונים ,אשר בהם נתפרדו דרכים רבים ,המתעים כל זר הבא לתוכם ,ובהם קברו את המלכים. כמובן שהוא מתכוין לפירמידות אשר במצרים העתיקה ,ומפני שיטת הבנייה המיוחדת במינה להטעיה במציאת המבוקש תוך אלפי מבוכים ודרכי מסתור ,נעלם קברו של יוסף ,וזוהי כוונת רבי נתן בתוך הפירמידה היה קבור ונעלם מעיני כל חי ,והיה קשה מנשוא גם למשה למצוא אותו ,ולכן היה משה צריך להשביע את יוסף שיתגלה... 43רבי אברהם בן הרמב"ם ,והוסיף שם סיבה פילוסופית לכך. 44רבי נתנאל בן ישעיה ,מאור האפלה ,ירושלים תשי"ז ,עמ' קפג 45מסכת סוטה ,דף יג ע"א; מכילתא ,בשלח יג; תרגום יונתן 46ובתרגום השמרוני :בארון. 47וכך עשה רבי אליעזר ברבי צדוק" :כך אמר אבא בשעת מיתתו :בני בתחילה קוברני בבקעה ובסוף לקט את עצמיי ונתנם בדלוסקמא – ועל אתה בידך .וכך עשיתי לו ,"...מסכת שמחות פרק יב ה"ט. 48ראה :עמוס קלונר ובועז זיסו ,עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני ,ירושלים תשס"ג ,עמ' .57-49
ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô ג .ראינו לעיל שחכמינו בכמה מקומות נקטו שבנו עבור יוסף ארון של מתכת. ד .תרגום הפשיטתא" :ומית יוסף בר מאא ועסר שנין וחנטוהי וסמוהי בדופנא במצרין" .49בכמה מקומות בתלמוד פירש רש"י את החומר 'דפנא' -ענפי עץ ;50ויפה העיר ר"ד גולומב ,שהשם 'דופנא' לארון מתים יסודו בעובדה שהיו עושים ארון למת מעצי אורן ,היינו עצי דפנה ,51והעדיפות לסוג עץ זה הינו הואיל וטבע האורן להמשיך אליו מטר ,לכן נטעוהו במצרים על שפת הנילוס ,ככה דף ערה, החשוף ומגולה ,כי הוא חלק ללא בית קבול.52 ה .רבי אברהם בן הרמב"ם ,שכנראה כבר שמע על צורת הקבורה העתיקה במצרים ,כותב" :הקרוב שהוא תבנית ארון של שיש וכיוצא בו".53 ו .בזוהר משמע שהיה טמון בארון ולא בקרקע .הזוהר בסוף הפרשה מעלה בקיצור את השייכות בין יוסף לארון ,ומדייק למה במילה ויישם נמצאת שתי יודי"ן ,ומתרץ" :הואיל ויוסף שמר לו ברית למטה ,ושומר לו ברית שלמעלה .הסתלק מן העולם הושם בשני ארונות )מקום( בארון למטה ובארון למעלה )ארון הברית(" .54אותה אמרה נכפלה בזוהר סו"פ ויקהל ,ושם הוא באריכות. הזוהר מאריך בעניין קדושת ארון הברית ,בתו"ד מבאר שבחינת אות ברית וקודשת הברית קשורה לארון הלוחות; משם ממשיך שכל צד קדושה נקרא ארון הברית ]בתרגום[" :ואותו ארון הברית ראוי לגוף להכנס בו דיוקן האדם ,ועל סוד זה אלו חסידים קדושים כאשר נפטרו מזה העולם ,היו מכניסים אותם לארון ,שהרי סט"א לא נתקן בגוף ,ואין הוא בכלל גוף האדם ...ביוסף מה כתוב 'ויישם בארון' ,שתי יודין מדוע ,אלא שהתחבר בברית ...ונכנס בארון .מה הטעם ,מפני ששמר
49נדפס לראשונה בלשה"ק ,ע"י הרב חיים העלר ,פשיטא ,ברלין תרפ"ז ,עמ' סו. 50פסחים נו ע"א :שיכרא דפנא – שכר של עץ שקורין לו"ר וגדילים בו שקרוין בריי"ש; בבא בתרא ,ד ע"א :ודפנא – ענפי עץ ערמונים שקוראין לור ,ופריו קורין בריי"ש. 51על פי מאמרם עשרה מיני ארזים הם ,ואחד מהמינים הוא' :ארונים' ,מפרש הגמרא שמין ארונים הוא נקרא ' ָע ֵרי', ורש"י פירש בדיוק כפי שפירש בבא בתרא :ערי – לור"ו שם האילן ,ואת פריו קורין ברי"ש ,ד' גולומב ,תרגומנא ,ברלין תרצ"ז ,בראשית עמ' תעג. על זיהוי המין דופנא בכתבי הראשונים ,האריך רבי דוד יואל ווייס בידו הגדולה ,מגדים חדשים ,מסכת מוע"ק דף ז ע"א וראה עוד :אוצה"ג ,לר"ה דף כג; ר' אלכסנדר טכורש ,ילקוט הצמחים ,ירושלים תש"ה ,עמ' 41 ַדל'. 52כמוזכר בתוכחות ישעיהו כלפי עובדי ע"ז' :לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ-לו בעצי-יער נטע א ֶֹרן וגשם ְיג ֵ גולומב ממשיך ומחדש ברוב חריפותו ובקיאותו ,שתרגום השבעים זקנים תרגמו את העיר המצרית 'תחפנחס' ל] Daphneראה אצל ר' שלמה לווינזון ממינסק ,עיר קדומים ,ווילנא תקצ"ט ,עמ' תו[ ואולי זוהי כוונת המתרגם: ויישם בארון במצרים ,הכוונה שנקבר בתחפנחס ,שהייתה למצרים עיר מכובדת; וכן כתב בן דורו ר' חנוך קאהוט ,ערוך השלם ,ערך דפני ,עוד הוסיף שם קאהוט לבאר שמצאנו עיר נוספת באותו שם באזור סוריא' :דפני של אנטיוכיא' ,והוא מעלה השערה שנקרא כך על שם עצי הערמונים שבאזור. 53פירוש ר' אברהם בן הרמב"ם ,לונדון תשי"ח ,עמ' ריח. 54ואולי הכוונה למאמרם )סוטה יג( :כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר היו שני ארונות אלו מהלכין זה עם זה ,והיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו ,אמרו אחד של מת ואחד שכינה ,וכי מה דרכו של מת להלך עם השכינה ,אמרו :קיים זה כל מה שכתוב בזה .הרי הגמרא מקבילה את שתי הארונות ,ולא עוד אלא עדות שלא עבר על אף פרט מהתורה ,וכמובן שכלול בכך שמירת הברית
è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô בברית קודש ,והתקיים בו ,לכן נראה להכנס לארון".55
סיכום על הרוגי בית-דין חלים מצות עשה ול"ת ,לקבור בו ביום כל מת בקרקע .נחלקו ראשונים ואחרונים, האם חיוב זה חל לקרוביו של שאר מתים ,ודעת רובם שהוא מה"ת. רמב"ן חידש שקבורה בארון ללא הטמנה בקרקע אינו מוציאה מחובת הקבורה ,ולכתחילה יש לקבור ללא ארון כלל ,וכך נפסק בשו"ע. מפרשי המקרא ומפרשי התלמוד נחלקו האם קברו את יעקב בקרקע מצרים באותם ימי אבל. לגבי ארונו של יוסף מצאנו דעות שונות ומגוונות האם הכניסו אותו בארון גרידא ,או שמא הטמינו את הארון בתוך הקרקע ,ולשיטה אחת בתוך נהר הנילוס .כן הבאנו כמה וכמה דעות והשערות לגבי טיב החומר ממנו נעשה ארונו של יוסף. במאמר הבא ,בעוד כחודש ימים ,נפרסם לראשונה שתי תשובות להלכה מאת רבנים מלפני מאה שנה אודות אופני וצורת קבורה על פי ההלכה הצרופה. * * *
פנינים יקרים בפירושו למשניות )נזיר( מעלה רבי חיים סופר רעיון מבריק בחידושו של צוואת יעקב להעלותו תיכף ומיד לחברון ,ושלא להיקבר גם לפי-שעה במצרים .כי כאשר נתבונן בכל שלושת הנימוקים שחז"ל העלו בפחדו של יעקב לקבורה במצרים ,נראה כי אלה אינם חלים אם ייקבר לפי שעה .א .שלא להפך לעז למצריים .ב. שלא יצטרך בעתיד להיות בצער גלגול מחילות .ג .שעפרה של מצרים יהיה נלקה בכינים .והנה טעמים אלו אינם שייכים אם ייקבר שם לזמן מועט ,לכן הוסיף ,שישנו חשש אחר ,שהרי בהוציאכם את גופי מאדמת 55זח"ב ,דף ריד ע"ב .לא מצאתי אצל מפרשי הזוהר שיבחינו האם נקבר בארון דייקא ,או שמא גנזו את הארון בקרקע. בחינה הפוכה מהזוהר העלה ר' יעקב סקילי )תלמיד הרשב"א(":בהיותו ]יוסף[ בחיים לא היה צריך ארון ליגנז בתוכו כי המלכות היתה מגינה עליו שהיה מלך ,וכח המלכות היא סמכתהו ושמרתו ,כי מלכותו בכל משלה .ומתי הוצרך לארון ,אחר שנפטר ונסתלק מן המלכות ד'אין שלטון ביום המות' ,ואז ניתנה רשות למחבל לחבל ולשלוט בו, ועל כן שמוהו בארון להגן עליו מן המשחית דוגמא עליונית" ,תורת המנחה ,צפת תשנ"א ,עמ' .20 רבי אליהו בעל מדרש תלפיות' השאיר אחריו פנינה יקרה ,בחידושיו לפרשת שמות ,הוא מבאר את הסמיכות של ראש הפרשה עם סוף פרשת ויחי ,ארונו של יוסף עם שמות השבטים ,בהקדם מאמרם ששמות השבטים על שם הגאולה נקראו ,גם ידוע מאמרם שהמצריים רצו להעלים את ארון יוסף ולכן הניחו על ארונו טס של עופרת כדי שלא ימצאו אותו ,וזה יגרום שלא יוכלו לצאת ממצרים .אלא ,שטעותם היתה שגם שמות השבטים מסוגלים לגאולה .וממשיך: "אמנם ראיתי בכת"י מהמקובלים ז"ל שכל מי שלא פגם בבריתו צריך לקוברו בארון עצמו ,שאין לו צורך שיגע גופו לארץ ,וראיה מיוסף שלא פגם בבריתו כתיב ויישם בארון ,ונראה דלזה סמיך 'ואלה שמות' בוי"ו כמוסיף על ענין ראשון ,לומר שלא יוסף בלבד לא פגם בבריתו ,גם שאר השבטים שמו אותם בארון על שלא פגמו בבריתם) "...סמוכים לעד ,שאלוניקי תקפ"ו ,דף כ טו"א( .תמוה שהביא מאמר הזוהר בשם כת"י מקובלים?! ומצאתי שרבי חיים פאלאג'י בספרו 'נפש חיים' ,שאלוניקי תר"ב )מערת א' סע' צב( כבר עמד על כך ,וציין לדברי הזוהר פ' ויקהל. וראה עוד :אגרא דכלה ,דף קעד ע"א;תפארת שלמה ,לשמחת תורה; פרי צדיק ,ויחי סע' ב ו-אחר הבדלה.
é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô מצרים תצטרכו להוסיף 'תפוסה' ,ואז יהיה בהם כינים .56לאור כל האמור מעלה רבה של מונקאטש שמכאן הוכיחו חכמינו לימוד זה ,והלא תמהו האחרונים האיך אפשר להפיק מיעקב דין תפיסה ,בה בשעה שלא נקבר במצרים כלל וכלל ,אלא מסיים רח"ס שבקשתו העיקשת של יעקב לא להיקבר גם לזמן מה ,מוכיחה שיצטרכו להעלות קצת עפר וישנו חשש של רחש כינים ,ודפח"ח.57 אותו רעיון העלה רבה של בריסק-ירושלים רבי יהושע לייב דיסקין ,רק הסיט את הרעיון לכיוון הפוך, והוסיף עליו פנינה יקרה :אם תאנסו ולא תצליחו להעלות אותי תיכף חברונה ,ותצטרכו לקברני באופן עראי ,אל תהססו מלקחת 'תפוסה' ,ואיני חושש מפני מכת כינים ,וזאת משום דין "המת קונה תפיסתו'. הגמרא שם מוכיחה שמת קונה תפיסתו ,היינו עפר תיחוח ושלוש אצבעות ,שאם נאמר שאין המת קונה תפיסתו ,על כרחך שאותו עפר היה חל עליו מכת כינים ,ולא היה תועלת ליעקב עם העברתו לא"י ,שהרי הכינים היו נגררים אחריו ,כיון שהוא נקרא "עפר מצרים" ואינו שייך ליעקב ,אלא על כרחך שהמת קונה תפיסתו" :וכך אמר יעקב עבורי לא איכפת לי ,היינו שגופי בלאו-הכי לא תשלוט עליו מכת כינים, וראיה לכך שאם תרצו לקחת עמו מעפר ארץ מצרים עד ג' אצבעות גם-כן לא ישלטו בו הכינים", ושפ"י; ומסיים בחידוש מהפכני ,שיעקב עמד על כך שלא יהיה קבור גם לזמן מועט ,שיכול להיות שבזכותו בהיותו קבור אצלם ,ינצלו כל מצרים בזכותו ,ולא ילקו במכת כינים" :וזה איני רוצה ,על-כן ונשאתני ממצרים".58 בתשובה הלכתית מאריך רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש בגדרה של מצוות קבורת המת ,ודרך אגב תמה על צוואת יוסף שיקברו אותו בארון" :משמע ששמוהו בארון ולא קברו אותו בעפר ,וכן משמעות דבריהם )שמו"ר ,עה"פ ויקח משה את עצמות יוסף( שהיה קבור כדרך שהמלכים קבורים ,וכן מפורש בספורנו שלא קברוהו בארץ .אב"ד מונקאטש ממשיך בייחודו של יוסף שנחנט ,בנפק"מ בין טעמי הקבורה ,אם הטעם משום להימנע מביזיון המת ,לא שייך בזיון בנחנט; ואם הטעם משום כפרה ,לא מהני חנטה" :הגם שיוסף היה צדיק ,הלא אין אדם צדיק בארץ ,59ויצטרך קבורה בארץ ,ולמה לא ציווה שיוקבר עכ"פ בארץ מצרים".60
56מהרי"ל דיסקין הביא ראיה לכך ,מלשון הפסוק )שמות ח ,יג( 'כל עפר הארץ וכו' בכל ארץ מצרים' ,שאפשר להעמיס ביאורו :כל מקום שנמצא מעפר ארץ מצרים. 57קול סופר ,נזיר פ"ט ,סע' שצג .כעין זה כתב רבי מאיר בנימין דאנון :אל 'נא' תקברני ,במילת 'נא' דייק לומר אפילו עתה לשעה ולזמן מועט ...משום שאם כה תעשה ,אז כשיבוא הזמן 'ושכבתי עם אבותי' ,דהיינו לאחר י"ב חודש הנשמה עולה לג"ע העליון עם נשמות אבותיו הקדושים' ..ונשאתני ממצרים' צריך שתשאני ממצרים –שתטול כדי תבוסה מעפר מצרים, וסופה להיות עפרה כינים בכל מקום שיהיה ,ולזה אני מזהיר אותך ש'אל תקברני במצרים' אפילו לשעה כדי שלא ירחישו הכינים תחתיו" ,באר בשדה על פירוש רש"י ,על אתר .וכ"כ רבי אהרן קרול מחשובי חסידי גור בלאדז' ,תורת אהרן, פיעטרקוב תרפ"ח ,על אתר .כדמות ראיה לכך ,שעפר מצרים בכל מקום שהוא ,יוכה במכת כינים ,אפשר להצביע למדרש 'משנת רבי אליעזר' )פרק יט(" :אף על עפר שהיה טוח בבתיהן נעשה כינים ,שנאמר ,כל עפר הארץ היה כנים". 58מהרי"ל דיסקין עה"ת ,עמ' קכב-קכג. 59נעלם לפניו דברי הזוהר! 60שו"ת מחנה חיים ,או"ח ח"ג ,סי' מב ד"ה הן אמת; בסיומו מציין לדברי התרגום ורשב"ם שכן קברוהו באדמה.
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô
קבורה במים רבי אהרן וואלקין אב"ד קארלין נשאל ע"י הרב יצחק מלמד רבה של טרויאנובקא ,61במקרה שבעירו בית העלמין נמצא במקום נמוך ,ובחפירה מועטת מתמלא הקבר במים ,האם שרי לקבור כך את המת? בתשובתו מאריך רבה של קארלין באופן הקבורה הנאותה על פי ההלכה ,ולדעתו אין לקוברו בשום אופן בתוך מים .דרך אגב ,מוסיף על פי דרוש" :ואפשר שזה הטעם שהטמינו את ארונו של יוסף בנהר נילוס ,שהרי ציווה שלא לקברו במצרים ,ולא רצו לעבור על צוואתו ,משום-הכי הוכרחו להטמינו בנהר נילוס ,שהרי במים לא אין זה קבורה".62 בנו רבי שמואל דוד וואלקין מתלמידיו של ה'חפץ חיים' ,ולימים אב"ד לוקאטש )פולין( ,קווינס )ברוקלין( הוסיף לדבריו פרפרת נאה ,בהקדם דבריהם )סוטה יג ע"א( שקברו את יוסף בארון של מתכת ,לכאורה היו צריכים לקברו בארון של זהב מפני כבוד המלכות ,אלא הגמרא במסכת חולין )פח ע"ב( מביא מי שנאנס ואין לו עפר לכיסוי הדם היה מהלך במדבר ואין לו אפר לכסות ,שוחק דינר זהב ומכסה; והטעם מפורש בגמרא שם ,משום שזהב נקרא 'עפר' ,כמו שכתוב 'ועפרות זהב לו' ,ולכך קברוהו במתכות דווקא שאין לו דין קבורה ,אילו היו משתמשים בארון של זהב הוי כמו עפר ודינו כקבור ,לכן השתמשו במתכות שאין לו דין עפר כמפורש בגמרא שם :יכול שאני מרבה זבל הגס וחול הגס ושחיקת כלי מתכות ,תלמוד-לומר 'בעפר' ושאר מתכות לא איקרי עפר ,כמבואר בתוס' שם.63 ר' שמואל דוד העלה את מעלת זהב לעומת מתכת ,וקדמו בזה רבי אברהם בורנשטיין רבה המפורסם של סאכטשוב ,בדונו בביאור דברי הרמב"ן שלקבור בארון די לקיום המצווה ,למרות שסתם ארון של עץ הוא, ואסמכתא לכך מדבריהם )חולין פח ע"ב( שנסורת של עץ קיים מצוות כיסוי הדם 'דמים עפר הוא'" ,א"כ אם חיבר העץ לקרקע חשיב כארעא סמיכתא" .אולם המשך דבריו דייק מדברי רמב"ן בכך שלא פירט "ארון משל עץ" משמע שבכל חומר שרי ,ואכן "יש להביא ראיה מיוסף הצדיק שניתן בנילוס בארון של ברזל ,ואם הייתה קפידא בדבר היה לו ליתנו בשל זהב דמקרי ג"כ עפר ,או בשל עץ וליתן עליו ברזל וכיוצא". אולם בסוף דבריו חוזר מדיוקו זה ,ומעלה שאין להביא ראיה מיוסף הצדיק ,שהרי "לא רצה להיקבר כלל בקרקע מצרים להיות נזרע בקרקע חו"ל ,דמפורש בכתובות )קיא ע"א( שקבורת מת כמו זריעה, ומאחר שקודם מתן-תורה לא היה חיוב ,היה יכול לעשות כן .והרי כתב הרמב"ן )בראשית כו ,ה(
61נולד בשנת תרכ"ב לאביו רבי שמשון מלמד מחשובי המסתופפים בצל רבי אהרן מקארלין בעל 'בית אהרן' ,עוד בצעירותו התפרסם רבי יצחק בתורה ויראה ,נסמך להוראה בגיל צעיר ע"י גדולי ליטא ובתוכם רבי שלמה הכהן מווילנא .היה ממורי הוראה לבית רבי ישראל פרלוב אדמו"ר מסטאלין ,ועם פטירתו הוא היה מאלו אשר הכתירו את בנו רבי יוחנן לאדמורו"ת בעיר לוצק .בשנת תרנ"ח נתכהן בעיירה טרויאנובקה )וואהלין( .היה חסיד גדול וותיק ,וזכה לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ויראה ,נפטר בשנת ת"ש לערך. 62שו"ת זקן אהרן ,ח"ב יו"ד סי' עז. לאור השלג הכבד המכסה -בשעות אלו -את בתי-הקברות הגדולים והחשובים שבירושלים :הר הזיתים והר המנוחות ,יש להסתפק האם לשלג דינו כמים ,או שמא הוי כמחובר לארץ?! 63כתבי אבא מארי ,ניו יורק תשמ"ב ,עמ' קמא.
áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ã"òùú éçéå úùøô .64"שכן בעניין קבורת מת בארץ- כל,שהאבות לא היו מקיימים התורה בחו"ל או שמא התקינו שם חור שיחשיבנו, והתחבר לקרקע,יש לפרש )בדרך דוחק( שהארון שקע בנילוס .כעציץ נקוב המחברו לקרקע øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
óñåé ìù åãåáëì äéåðáë äúåà íéñçééîä ùé - ñåìéðä úôù ìò úðëåùä ,åæ äãéîøô íéøöîî ìàøùé éðá úàöì ãò äá ïåîè äéäù çéðäì ùé ,äðåëð åæ äòéá÷ íà
äãéîãøôä ìà äáéäøîä äñéðëä ?óñåé ìù åðåøà ìáåä äæ ìåòùîá íàä
. יו"ד סי' תעב, שו"ת אבני נזר64
âé