בס"ד
לע"נ הטהורה של מורנו ורבינו עט"ר הגה"צ מרן רבי משה יעקב ווייס בן הגה"ק רבי אברהם צבי זצ"ל נלב " ע ח"י בטבת תשע" ב
יו"ל ע"י בית המדרש הגדול "היכל אברהם צבי" נוה אחיעזר בנשיאות מורנו הגאון רבי יצחק ישעי' ווייס שליט"א גאב"ד נוה אחיעזר רח' נחשוני ) 3מאחורי בירנבוים ,(7-9נוה אחיעזר בני ברק עש"ק פרשת ויחי י"א בטבת תשע"ה ,גליון מס' 272
זמני כניסת ויציאת ה שבת
הדה"נ מוצ" ש ר" ת 6:01 5:29 4:25 ב"ב 6:05 5:27 ירושלים 4:11
éçéå úùøôá éúëìä àùåð משיעוריו של הגאון רבי ñééåå 'éòùé ÷çöéשליט"א גאב"ד נוה אחיעזר – בני ברק הדברים נכתבו להגדיל תורה ולהאדירה ,ולא להלכה למעשה
חידת השבוע øåñà àåä ìåùéáä íãå÷ ãöéë ,øúéä äùòð ìåùéáä øçàìå ,øúåî àåä ìåùéáä íãå÷ ãöéëå óà] .øåñéà äùòð ìåùéáä øçàìå àöîð àìå øùëäáå øúéäá ìùáúðù .[á"åéëå èçî åà àëøéñ åæéà åá
הסכם יששכר וזבולון עם תלמידי תלמוד תורה וישיבות קטנות ]בראשית מט ,יג-טו[ זְבוּלֻן ְלחוֹף י ִַמּים י ְִשׁכֹּן וגו' .י ִָשּׂשכָר ֲחמֹר ָגּ ֶרם ר ֵֹבץ ֵבּין ַה ִמּ ְשׁ ְפּ ָתיִם וגו'. ברש"י) í¾ô þôê¾ êîí ,íþî³ë ó−š½î¼ óíî þ×¾¾− ¬ë¾ñ öîïô ê−®ôôî ,ê−¬ôšþõë š½î¼ öñîëï í−í¾ :דברים לג ,יח( ¾,µ−ñíêë þ×¾¾−î µ³ê®ë öñîëï ìô .ó−ñíêë íþî³ë š½î¼ þ×¾¾−î ê−¬ôšþõë ê®î− öñîëï
:äìàùעקב המצב הכלכלי הקשה מתקשים הורים לממן הוצאות מחיית ילדיהם ,ובפרט הוצאות לימודיהם ,מאידך מכיון ששנינו במסכת שבת )קיט ,ב( :אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה ,אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן .אמר ליה רב פפא לאביי ,דידי ודידך מאי ,אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא ,להבל שאין בו חטא .וכן אמרו במדרש תהלים )ו( :כל מצוה שהיא בידינו ,אין אנו עוסקים בה כאופן וכהלכה ,ואילו באנו לעמוד ולדקדק על כל אחת ואחת ,תמה היא מן הקב"ה על מה מעמיד אותנו ומעמיד לעולמו ,כי אין מצוה מוחזקת בידינו ,כי אם מצות מילה והבל פיהן של תינוקת של בית רבן שאין בהם חטא ,שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי )ירמיה לג ,כה( .לכן ראוי לעודד גבירים לעשות הסכם יששכר וזבולון עם תלמידי תלמוד תורה וישיבות קטנות ,באמצעות הוריהם או באמצעות הנהלת המוסדות ,שיממנו את כל צרכיהם הגשמיים ,וכנגד זה יטלו שכר כזבולון וכעזריה אחי רבי שמעון .ויש לדון אם ניתן לעשות הסכם כזה עם קטנים ,וכיצד יהיו תנאי ההסכם עם הקטן.
מקורות להסכם יששכר וזבולון תחלה נברר מהו תוקף הסכמי יששכר וזבולון עם מבוגר .הנה בדברי רש"י שבפתח דברינו מוזכר רק שפירנס זבולן את יששכר ואיפשר לו לעסוק בתורה ,ולכאורה הכוונה ככל מצוות החזקת תורה או צדקה .וכן הוא בכמה מאמרי חז"ל בעניין .אולם רש"י בברכות משה שבפרשת ברכה ,מבאר שהיתה זו שותפות ,וז"ל :שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך )דברים לג ,יח( ,זבולן ויששכר עשו שותפות ,זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ,ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה ,לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן היתה .וכדברי רש"י שם מצינו במדרש תנחומא כאן )יא( :קדם זבולן ליששכר ]לברכה[ ,ולמה שזבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה ,עשו שותפות ביניהם שיהא פרקמטיא של זבולן ליששכר, שכן משה ברכן ,שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך ,שמח זבולן בצאתך לפרקמטיא משום דיששכר באהליך עוסק בתורה ,למה ,עץ חיים היא למחזיקים בה )משלי ג ,יח( ,לפיכך הקדים זבולן ליששכר שאלמלא זבולן לא עסק יששכר בתורה .וכן הוא במדרש רבה נשא )יג ,יז( בקרבנות הנשיאים :שבירך משה שותפותם שנאמר ,שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך ,זה קרבן אליאב וגו' ,כיון שראה הקב"ה שהקריב אליאב על שותפות התורה ,התחיל משבח קרבנו זה קרבן אליאב ,לקיים מה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה זה שבט יששכר ,ותומכיה מאושר זה שבט זבולון .ובזוהר ויחי )רמא ,ב( :א"ר יהודה זבולן ויששכר תנאי עבדו ]=עשו[ ,חד יתיב ולעי באורייתא ]=אחד ישב ויגע בתורה[ וחד נפיק ועביד
פרקמטיא ]=ואחד יוצא ועוסק בסחורה[ ותמיך ליששכר ,דכתיב ותומכיה מאושר .ובהעלותך )קנ ,א( :תא חזי ,כתיב ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך ,מלמד דאשתתפו כחדא ,דא נפיק ואגח קרבא ]=זה יצא וערך קרב[ ,ודא יתיב ולעי באורייתא ]=וזה ישב ויגע בתורה[ ,ודא יהיב חולקא לדא ,ודא יהיב חולקא לדא ]=וזה נותן חלקו לזה[ ...ויששכר חולקיה ויהיב באורייתא, חולקא לזבולון דאורייתא ודאי ,ועל דא אשתתפו כחדא, זבולון לאתברכא מיששכר ,דברכתא היא דאורייתא ברכתא דכלא.
מקורות בחז"ל להסכם בין עשיר לתלמיד חכם
הסכמים והוזכרו כאלו בין עשיר לתלמיד חכם בגמ' סוטה )כא ,א( :מאי )שיר השירים ח ,ז( אם יתן איש את כל הון ביתו
באהבה בוז יבוזו לו .אמר עולא ,לא כשמעון אחי עזריה ,ולא כר' יוחנן דבי נשיאה ,אלא כהלל ושבנא .דכי אתא רב דימי אמר ,הלל ושבנא אחי הוו ,הלל עסק בתורה ,שבנא עבד עיסקא .לסוף אמר ליה ,תא נערוב וליפלוג ,יצתה בת קול ואמרה ,אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'. ופירש"י :שמעון אחי עזריה ,תנא הוא במשנה קמייתא דזבחים ,ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון ,לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו .וכן ר' יוחנן למד ע"י הנשיא שהי' מפרנסו .הלל עסק בתורה מתוך עוני רב כדמפרש במס' יומא )לה ,ב(. ועובדא דשמעון אחי עזריה נתבארה בויקרא רבה )כה ,ב( :עץ חיים היא למחזיקים בה ,שמעון אחי עזריה אמר משמו ,והלא שמעון היה גדול מעזריה ,אלא ע"י שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון, לפיכך נקרא הלכה על שמו ,ודכוותה ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך ,ולא יששכר גדול היה מזבולן ,אלא ע"י שהיה זבולן מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של יששכר ,נותן לו שכר בעמלו ,לפיכך נקרא הפסוק על שמו .ולעת עתה לא מצאתי היכן מבוארת עובדא דר' יוחנן דבי נשיאה ,שפירנסו הנשיא.1
הסכם יששכר וזבולון דוקא מראש ומחצה על מחצה
כתב הבית יוסף )יו"ד סו"ס רמו( :כתב רבינו ירוחם )נתיב ב' חלק ג( ,העוסק בתורה קודם שיעסוק יכול להתנות שיעסוק חבירו בסחורה ויטול חלק מלימודו כמו יששכר וזבולן ,אבל אחר שעסק כבר ונותן לו )חלק( בשביל ממון אינו כלום ,כדכתיב )שיר השירים ח ,ז( אם יתן איש את כל הון ביתו וגו' .וזה ענין הלל ושבנא כדאיתא בפרק היה נוטל )סוטה כא ,א( ומסתברא שהעוסק אבד ,שכבר ביטל חלקו ,כך כתבו המפרשים עכ"ל. ובשולחן ערוך )שם סע"א( כתב :ומי שא"א לו ללמוד ,מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו ,יספיק לאחרים הלומדים .הגהת הרמ"א :ותחשב לו כאילו לומד בעצמו )טור( .ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו השכר, אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתנו לו .ובש"ך )סק"ב( ,ויחלוק עמו בשכר ,כלומר שכר תורה ושכר מה שירויח, זה יהיה בין שניהם ביחד - .משמע שסבר הש"ך שתנאי יששכר וזבולון הוא שיחלקו שניהם בשוה בכל רווחי הכספים ובכל שכר העולם הבא, ונגרע שכר זבולון משכרו של יששכר .וכן מובא בשם הגר"א בס' הלכות הגר"א ומנהגיו) .ובס' יששכר וזבולון פ"ג ס"ב האריך(.
הסכם יששכר וזבולון בנותן רק כדי פרנסתו
שיש שתי אופני תמיכה בתלמידי חכמים .הנותן מחצה מעסקיו וחולק מחצה בשכרו ,כשמעון ועזריה ,מותר ,כי דומה כאילו הת"ח עוסק חצי יום ולומד חצי יום .והמפרנס ת"ח כדי סיפוקו ,כבי נשיאה ורבי יוחנן, אז אסור לת"ח ליטול יותר מצרכו ,שלא יראה כקרדום לחפור בו. והנותן מקבל שכר על פרנסת התלמיד חכם] .ויש לדון אם לדעת הב"י שכר הנותן נחשב כיששכר וזבולון חלקי[.
חלק שכר הנשים בתורת הבעל הוא מחצית
בספר אמרי שפר להגאון מהרי"ש פרימו זצ"ל )בהר( הביא דלכאורה יש להביא ראיה שיששכר וזבולון חולקין בשוה ,מלשון רבינא בסוטה )כא ,א( שאמר שיש לנשים זכות תורה ,ואף שאינה מצווה ועושה ,בשכר דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא )ברכות יז ,א( ,מי לא פלגאן בהדייהו .והלשון 'פלגאן בהדייהו' משמע חלוקה בשוה בינה לבעלה .והביא שרבו זצוק"ל פירש בזה את הפסוק )תהילים סח ,יג( מלכי צבאות ידודון ונות בית תחלק שלל ,שנות בית תחלק שלל עם בעלה, שהוא ממלכי צבאות רבנן ,המנדדים שנה מעיניהם ,כדרך שמחלק היששכר חלקו בתורה בשוה עם הזבולון ,הנותן לו חצי חלקו בסחורה.
חלק שכר הנשים בתורת הבעל אינו נגרע משכר משכר הבעל
אבל דעת המהרי"ש פרימו לחלק בין הזבולון לאשה ,שהאשה המסייעת לבעלה מעצמה וגורמת לתורת בניה ובעלה לא יפחות משכרם שום דבר ,יען לא היה שום תנאי ביניהם ,ואינהו אדעתא דידהו קעבדי .לא כן בההיא דזבולון ,דתנאי גמור מתחילה הוא ,ואדעתא דתרוויהו עוסק בתורה.
הלומד שלא לשמה ולקנטר אשתו מקבלת שכר כלומד לשמה
שוב הביא האמרי שפר מה שפירשו הראשונים מאמר חז"ל )ברכות יז ,א( גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר )ישעי' לב ,ב( נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי וכו ,נשים במאי זכיין ,באקרויי בנייהו לבי כנישתא וכו', דהאיש פעמים עוסק שלא לשמה ואבד שכרו ,ואם לא זכה נעשה לו סם המות .לא כן האשה ,לא איבדה שכרה ,כיון שהיא כיוונה לשמים ,ואם הוא עשה שלא כהוגן ,מה היה לה לעשות יותר .אך הרב אמרי שפר הקשה על שיטה זו ,ממאמר ירמיה )יח ,כג( יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם ,אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא ,רבונו של עולם ,אפילו בשעה שעושין צדקה ,הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים ,כדי שלא יקבלו עליהן שכר )ב"ק טז ,ב( .ולדברי הראשונים הנ"ל למה יאבדו שכרן, כיון שהם למצוה מכוונים .ועוד שהלשון פלגן משמע שממנו לוקח מחצית ,ואם אין לו ,מניין יקח .על כן נראה לו דאם התורה שלא לשמה ,גם המחזיק אין לו שכר ,יען כי מכחו הוא בא לו ,ואם המקור שבמעיין נשחת ,מאין ימצא מים במורד הנחל .ובוודאי שיש לו שכר כמכוין לעשות מצוה ולא עשאה ,אבל לא שכר גמור ,כמי שעוסק בתורה ממש .אולם למסקנה העלה האמרי שפר איפכא ,דאף אם הזבולון יכוון שלא לשמה ,יטול מחצית שכר היששכר הלומד לשמה, כיון שנעשית המצוה כתקנה ,ומדינה המחצית שלו .אבל היששכר שלומד שלא לשמה אין לו כלום .והיינו גדולה הבטחה לנשים ,שאפילו שעושות לבעליהם ובניהם שלא לשמה ,יקחו שכר מבעליהם ,כיון שחולקים בשכרם.
אולם הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל )ב( במהלך דיונו אם מותר לתת תמיכת לימוד לתלמיד חכם עשיר ,כתב שהלוקח בתנאי שיעסוק בתורה ,אפשר אע"פ שיש לו יותר מכדי פרנסתו מותר לו ליטול .והכי משמע לכאורה מדברי רש"י )הנ"ל( שכתב ,שמעון אחי עזריה למד תורה ע"י אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא ,כדי לחלוק בזכות תלמודו של שמעון, וכן ר' יוחנן למד תורה ע"י הנשיא שהיה מפרנסו עכ"ל .ומדנקט גבי רבי יוחנן שהיה הנשיא מפרנסו ,וגבי שמעון לא כתב שהיה עזריה מפרנסו, משמע שעזריה היה חולק כל מה שהיה מרויח עם שמעון ,ואפילו שהיה יותר מכדי פרנסתו .והכי משמע בגמ' דאמר מאי בוז יבוזו לו ,לא כשמעון וכו' ,אלא כהלל ושבנא וכו' ,לסוף אמר ליה ליערובי וליפלוג, יצאת בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו כו' .משמע בהדיא הסכם יששכר וזבולון אינו גורע מחלק יששכר בעולם הבא דאי קודם שעסק הלל בתורה היו מתנים דליערובי וליפלוג ,שפיר דמי .בספר אור החיים הק' )כי תשא( בפסוק זה יתנו כל העובר על הפקודים ואע"פ שהיה בחצי הריוח יותר מכדי פרנסתו - .הרי שדייק הבית יוסף מחצית השקל בשקל הקודש ,כתב ,שיששכר וזבולון ,וכן שמעון אחי עזריה ,וכן שאר נדיבי עמינו אשר יחצון כספם לעמלי תורה ,כי בצל .1בספר יוחסין )ערך ר' יוחנן( הבין שהכוונה לרבי יוחנן הידוע ,ש'מבית הנשיא היו מסייעין החכמה בצל הכסף) ,וכמאמרם בפסחים )נג ,ב( א"ר יוחנן כל המטיל מלאי לפרנסתו'] .והביאו בסדר הדורות בערכו )ד([ .אבל הנצי"ב )במרומי שדה סוטה שם( כתב שנראה שהוא לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה ,שנאמר כי בצל אינו סתם רבי יוחנן ,שעליו נאמר ג"כ במדרש שיר השירים על הפסוק אם יתן איש את כל החכמה בצל הכסף .וכן מדרש חז"ל בויקרא רבה )פרשה כה( ע"ש( .זה יתנו הון ביתו באהבה שאהב את התורה ,אלא היה ר' יוחנן אחר שגדל בי נשיאה .וציין לתענית )יב ,א( שר' יוחנן שאמר אהא בתענית עד שאבא לביתי ,לאשתמוטי נפשיה מדבי נשיאה הוא מחצית השקל "בשקל הקודש" ,כמאמר חז"ל )בכורות ה ,א( מנה של קודש דעבד .וכבר נזכר )מוע"ק כד ,א( בעי מיניה ר' יוחנן משמואל ,ועי"ש בתוס' ,ואולי הוא דבי כפול היה ממנה של חול ,ושקל הקודש כפול מהשקל של חול ,כדי נשיאה .אולם ציין למש"כ בהעמק שאלה )טו ,יב( דעיקר הנוסחא 'מר יוחנן' כבשאילתות. הוא להודיע שהמחזיק בתלמיד חכם יטול בעד מחצית כספו ,שכרו משלם, ]וכ"כ היעב"ץ במו"ק שבחולין )צה ,ב( איתא שלא ראה ר' יוחנן את שמ ואל ,וצויין שם שיש גורסים )וכן בדק"ס ,מ( מהרבה מקורות 'מר יוחנא בעי משמואל'[ .ובערכי תנאים ואמוראים ובתולדות תנ"ו לא וגם לא ינוכה כלל ממחצית החלק של העוסק בתורה ,שאם כן נמצא מצאתי כלל שהוזכר ענין ר' יוחנן ודבי נשיאה.
שכל אחד מהם יטול מחצית השכר בלבד ,ולא כן הוא ,כי שקל הקודש כפול היה ,וביד כל אחד נשאר שקל שלם .ע"כ – .הרי שמה שמסיק המהרי"ש פרימו ,לענין חלק הנשים שאינו גורע מחלק הבעל ,כן הוא לדעת האוהח"ק בחלק הנותן .וכ"כ ההפלאה בהקדמתו )פתחא זעירא אות מג( כתב ,יש שחושבים שעל ידי החזקתם בתלמיד חכם ,הם קונים ממנו חלק מתורתו ,כדרך שאר משא ומתן ,אולם חלילה מחשוב כן ,וכי ימכור ת"ח אפי' שעה אחת מחיי עוה"ב ,אשר היא יפה מכל חיי עוה"ז ,וכל שכן שעה אחת בתורה שהיא חשובה מכל חיי עוה"ב ,וכן אמרו חז"ל על הפסוק אורח חיים פן תפלס ,שלא תהיה נושא ונותן בתורה ובמצות, אלא הענין הוא שכל אחד מהם מקבל שכרו משלם ,משל למי שמדליק נר מנר שאין מחסור לאורו ,כן המחזיק בת"ח נוטל שכרו מאת השי"ת, ואינו נוגע ח"ו בחלקו של הת"ח ,ולכן מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה, וממנה אחרים במקומו שיעסקו בתורה והוא יפרנסם ,אין בזה גריעות ח"ו לת"ח לומר שהם מוכרים תורתם בשביל פרנסה של העוה"ז, ויכולים בני חבורה העוסקים בתורה לעשות כן ,כי בעה"ב אוכל משלו, והם אוכלים משלהם ,ואין בזה פחיתות שכר לת"ח ,וזה שאמר שמח זבולון בצאתך וכו' ,שכל אחד ישמח בשלו ,ואין אחד נוטל משל חבירו מאומה .עכת"ד.
דהמחזיק ביד עמלי תורה אינו נוטל חלק כחלק עם העמלים ,אלא נוטל שכר על פעולתו כבכל המצוות ,והוכיח כן ממאמר חז"ל )ברכות לד ,ב( כל הנביאים כולן לא נתנבאו וכו' ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו ,אבל תלמידי חכמים עצמן ,עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו )ישעי' סד ,ג( .וכן ביאר בשו"ת מנחת יצחק )ו ,ק( והוסיף שלדעת רב האי על כל תנאי ,בין קודם המעשה ובין לאחר המעשה נאמר אם יתן איש את כל ביתו באהבה בוז יבוזו לו כנ"ל .ומה שכתב רב האי גאון דהמלמד עצמו )כלומר הלומד( פעמים יש לו שכר ופעמים אין לו שכר ,וודאי הכוונה כראש דוד )הנ"ל( ,שבאם החכם לומד שלא לשמה ,המחזיק בידו לא הפסיד ,דהוא נתן מעותיו על דעת שהחכם ילמוד לשמה ,ואם הוא למד שלא לשמה לגרמיה הוא דעבד והעשיר לא הפסיד עיי"ש .ובזה נראה דרב האי ס"ל דהלומד לגרמיה הוא דעבד והמחזיק לא הפסיד .והלומד פעמים יש לו שכר ונעשה לו סם חיים ופעמים אין לו שכר אם נעשה לו סם המות ,אבל המחזיק בכל אופן יש לו שכרו משלם – .אבל האפרקסתא דעניא )שם( מפרש שאין כוונת רב האי בכתבו 'שכר פעולתו הוא' ,לגרוע מהמחזיק שאין מקבל מחצה .אלא כוונתו לומר שאין לוקח משכר פעולת הלומד את חציו ,ומנכין ללומד את שכרו ,אלא נוטל שכר פעולתו מהקב"ה ,ושכר הלומד לא יקופח .וכשיטת האור החיים הקדוש.
בראש דוד )קדושים( האריך החיד"א ,וחקר בחכם שלא מצא לפרנס עצמו, ועשה הסכם יששכר וזבולון .אם כן נוטל הוא מחצית שכרו ,והזבולון מחצה .והנה אשת יששכר לקראתו ,שמגיע לה מחצית משכר לימוד בעלה .א"כ יחלקו האשה והנדיב ביניהם את שכר תורה .והבעל הלומד יצא קרח מכאן ומכאן בלא שכר .או שמא נאמר שהעשיר חולק עם הבעל לבדו ,הרי האשה נוטלת מחצית בשלימות ,והבעל והנדיב כל אחד רביע .או נאמר שהעשיר נוטל חצי שכר התורה כמובטח לו ,והבעל ואשתו כל אחד נוטל רביע .או שמא משמנים ביניהם ,וכל אחד נוטל שליש .והביא שהמהרי"ש פרימו )הנ"ל( כתב מסברה שהחצי שנוטלת האשה אינה נגרע מהבעל .משא"כ חלק העשיר נגרע מהלומד .ובספרו מדבר קדמות )מ ,לו( הביא שבספר דרשות לרש"ם )= ספר המפואר להקדוש רבי שלמה מולכו הי"ד( בהקדמת המביא לדפוס )הר"ר יחיאל מקאוולא( ששמע מהרב ]המני"ח )= רבי משה חגיז( ,ששמע מזקנו הרב[ הגדול המג"ן )=רבי משה גלאנטי( שהיה מצטער על זה ,דנשי הת"ח פלגן בהדייהו ,וא"כ השתא יהיה הלב מהסס כיצד יהיה דין הת"ח החצי לאשתו והחצי למחזיק ,והוא ישאר נקי ע"ש. אמנם אני בעניי מצאתי במפרשים )= באמרי שפר הנ"ל( שהקב"ה נותן לאשה חצי שכר התורה בלי לגרוע מחלק הבעל במתנת חנם – .ולשיטת האוהחה"ק והמהריש"פ ,בכל אלו לא יגרע מהלומד מאומה וכנ"ל.
ובשו"ת אגרות משה )ח"ח יו"ד ד ,לז( כתב להיפך .שהסכם זה ברור ופשוט שאינו ממצוות צדקה .דגם לשבט יששכר היה חלק בא"י ולקח נחלה כמו זבולון וכל השבטים .ובקרא דשפוני טמוני חול )שם( פרש"י טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולון היה .א"כ גם שבטו של יששכר לא היו עניים שזבולון הוצרך לפרנסן מדין צדקה] .וכן מבואר במדרש רבה בפרשתנו )ויחי צח ,יב( יששכר חמור גרם,
חלוקת השכר בין הבעל האשה והנדיב
השיטה שהסכם זה אינו בגדר צדקה אלא עיסקה ומתנה
פירותיו של יששכר גסין ,היו והיה שבטו של זבולון נוטל מהם ומפרש בים ,והיו אומות העולם רואין אותן ומתמיהין עליהם ,והיו אומרים להם ישראל ,על אלו אתם מתמיהין ,אלו הייתם רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה ,היה לכם להתמיה עליהם והרבה גרים היו באים ומתגיירים[ - .וא"כ הוא כמתנת איש עשיר לחברו העשיר מצד רעות
וכדומה ,שלא שייך למצוות צדקה ,וממילא אין עליו שכר צדקה .ולא נתן זבולון ממעות צדקה שהיה צריך ליתן ,אלא שהיה זה עניין שותפות ממש .שזבולון נתן ליששכר כל שכר הפועלים בהשדות .וחישב זבולון כל הוצאות שהוציא על נכסי יששכר ,וכל מה שנצמח ,וכן מה שהרוויח אחר ניכוי ההוצאות אצל זבולון במסחריו בהאניות ,והיו חולקין בין שניהם כפשטות הלשון ,אלא שלא היה נותן זבולון ליששכר מחצה שלם מכל מה שהרוויח ,דהא זבולון נטל גם מחצה מכל מה שהרוויח יששכר משדותיו ומחול שלו שהיה נמצא שם זכוכית לבנה .שמן השדות והגנות והבהמות של יששכר היה לזבולון איזה חלק כאריס וקבלן ,וגם השיטה שזבולון אינו נוטל אלא שכר התמיכה בתלמיד חכם אבל בשו"ת מהר"ם אלשקר )סי' קא( הביא תשובת שאלה לרבינו האי מהזכוכית לבנה שהיה נמצא בחול ג"כ היה צריך עבודה הרבה להשיגם. גאון ,וזת"ד ,שאלה ,הנוהג להתענות שני וחמישי ,ואח"כ אמר ,שכר וכשהיו חולקין ,חילקו לאחר ניכוי ההוצאות מחצה למחצה מכל תעניות אלו יהיה לפלוני ,מהו וכו' .והשיב דברים אלו דברי הבל הם ,הרווחים שבשני החלקים. עיסקה ומתנה צריך תנאי מראש שאיך יעלה על לב לומר ששכרו של העוסק בתורה ובמעשים טובים ינתן לזה והלא נאמר צדקת הצדיק עליו תהיה ,ורשעת הרשע עליו ומבאר האגרות משה ,שכיוון שאינו עניין צדקה צריכין להתנות .ונראה תהיה ,וכשם שאין אדם נתפס בעון זולתו כך אין אדם זוכה בזכות שהטעם שצריכין לחלוק בשווה מחצה למחצה ,ולא סגי במה שיתנו זולתו ,היחשוב אדם שמתן שכר המצות הוא דבר שישאהו בחיקו שיוכל ביניהם שיתן זבולון ליששכר כדי פרנסתו ,כדי שיחלקו בשכר תורה ליתנו לאחר וכו' ,וזה שמכר שכר תעניתו ליכול כלבא לשירותיה ,ומה שיששכר לומד .דהא מחמת התנאי לא נעשו חיובים לזבולון לעשות שכר יש לו עוד אצל הקב"ה וכבר נטל דמים וקרוב הוא לקבל פורענות מלאכת יששכר ,ואף אם נמצא אופן שיתחייב זבולון הרי פועל יכול מלקבל שכר כי עשה שם שמים פלסתר ,וכקרדום לאכול בו לחם .אבל לחזור בו .לכן הוכרח זבולון שרצה לזכות בזכות התורה שילמוד יששכר ודאי מי שנתן שכר למלמד כדי ללמד תורה ,יש לו שכר גדול על כך ,להתחייב באופן שלא יוכל לחזור ,והיינו להתנות שיהיו שותפין בכל והמלמד עצמו פעמים יש לו שכר פעמים אין לו שכר .וכן המאכיל עני הרווחים שיהיו לשניהם מכל דבר .ולא מיבעיא להרמ"א )חו"מ קעו ,ג( או חכם כדי לברכו וכו' ,וכן המסעד ועוזר לעושי מצות כדי שיוכלו דאומנים שנשתתפו באומנות דאינם יכולין לחזור בהם בזמן שהתנו לקיימן ,יש שכר לו ולהם .וביותר מי שעוזר לעוסקים בתורה שיהיה אפי' בדבר שלא בא לעולם ,אלא אף לי"א השלישי שעל להבא יכולין לבם פנוי לעסוק בה ,יש לו שכר" .והשכר שיש לו על פעולתו הוא" .וכן לחזור .מסתבר דמצד החביבות שיש לזבולון שיהיה לו חלק בלימוד אמרו בגמ' )סוטה כא ,א( וכו' .וסיים המהר"ם אלשקר ,וכל דבריו דברי התורה ושכרו ,גמר ומקניא ליששכר חלק במה שירוויח ,ויששכר שיש קבלה הם ואין להוסיף או לגרוע מהם .ע"כ – .ובשו"ת אפרקסתא דעניא לו חשק גדול ללימוד התורה גמר ומקניא חלק בשכר לימודו ,שלכן אין )א ,נז-נח בסופה( הביא משמע יעקב )אלגזי ,וירא ד"ה והנה ראיתי( שדעת רב האי להו צורך לקניין.
שותפות כזו חייבת להיות מחצה על מחצה וכיוון שהוכרחו להיות שותפין ,לא שייך שיתן זבולון ליששכר פחות ממחצה .ורק כשישומו שותפין דעלמא שחלקו של אחד שווה כשנים של חברו ,אז שייך שיתנו שיהיה שותפותם שלזה שני חלקים ולזה שליש .אבל גבי שותפות דיששכר וזבולון ,הרי הריווח דהוא השכר שנותן השי"ת עבור מצוות לימוד התורה ,שלבד שמגנא ומצלא גם בעוה"ז ,ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז ,נמצא שליכא שומא כלל על זה .אבל החצי שכר מוכרח יששכר ליתן זבולון בעד חלקו ,אף שהוא הרבה יותר מחלקו של זבולון ,דהוא כשנים שהטילו לכיס כשחלק הגדול צריך לקטן ,לכו"ע הוא בסתמא למחצה, כבכתובות )צג ,א( שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע. – ושיטתו היא מחודשת ונפלאה .אך מהאבקת רוכל ורב האי גאון ושאר האחרנים לא נראה שסברו שהסכם יששכר וזבולון היה רק בתנאים כאילו ,ואכמ"ל.
מסקנת הדברים בעניין להשתתף עם קטן
נראה שלשיטת האור החיים וההפלאה ודכוותיה ,שההסכם אינו גורע כלל מחלק יששכר ,נראה פשוט שאפשר לזכות את הקטן ,ולהתחייב בשמו ,מדין זכיה לקטן .וה"ה לדעת המהר"ם אלאשקר שאין השכר אלא משום מצוות החזקת הלומד .שהרי כיון שההסכם אינו גורע מהקטן דבר .אם כן מצד הקטן אין סיבה להמנע מלעשות הסכם כזה ,דהרי בהסכם זה אנו זכין לו ממון ,ואין אנו חבין לו כלום ,שהרי שכרו אתו משלם .ואף שאנו מחייבין אותו לעסוק בתורה כמה וכמה שעות ,אין נראה שהטלת התחייבות זו תידון כחוב לקטן .שהרי שכרו עמו בעוה"ב ובעוה"ז ,ואולי אף מושבע ועומד על כך - .אבל לדעת הסוברים שאכן נגרע מחלק היששכר תמורת ההתחייבות לזבולון .ובפרט לדעת האגרות משה שהוא שותפות ממש ומתחלקים בחלק העולם הבא ,לא נוכל
לעשות הסכם זה עם קטנים .שהרי אף שגדול הלומד יכול להחליט שכיון שבלי ההסכם לא יוכל להגיע לשלימות בלימוד התורה וידיעתה, הוא מסכים לתת חלק עולם הבא שלו ,ואולי אף מחוייב לעשות כן, כמ"ש שם האגרות משה .מ"מ בלומד קטן הרי יש בזה לקטן צד חיוב והתחייבות ,ואי אפשר לנו לחייב הקטן בזה ,דרק מדין זכיה אפשר לחייב קטן .ואף אם אומר שמסכים ומקבל עליו ההתחייבויות הלימודיות ,מכל מקום קטן לאו בר מחילה היא ,ובפרט בדבר גדול כזה של שעה אחת מחיי העולם הבא ,שהיא יותר מכל חיי העולם הזה.
עצה שיועיל הסכם עם קטן מופלא סמוך לאיש
ואם כן לכאורה נפל פיתא בבירא ,כיון שאין אתנו יודע האמת אם ניתן לעשות הסכם ישכר וזבולון עם קטן ,ורק כלפי שמיא גליא תוקף הסכם זה בדיני שמים ,ומי פתי יניח מעותיו על קרן הצבי ,דאם ההתחייבויות אינם חלות על פי דין תורה ,מי יערב לידו שהקטן אכן ימלא התחייבויותיו וילמד ,וכן השכר שבזכות הכסף שהעביר לו אכן ישולם לו ,כיון שהקנאת הקטן אינה חלה .ועלה בדעתי בס"ד למצוא עצה שיחול הקניין לכל הדעות ,בקטן מופלא סמוך לאיש ,שיתחייב בנדר לעסוק בתורה לפי התנאים הללו שסוכמו ביניהם] .ויפרש שעל זמני אונס וכדומה אינו נודר[ ,וכן יקבל על עצמו בנדר לעשות שנית קניין המועיל כראוי על שותפות זו לכשיגדיל .דכיון שכבר הגיע לעונת נדרים התחייבויותיו נחשבים לנדר ,ומחוייב לקיימן .אם כן מובטח הנותן שאף לשיטות שכעת אין ההסכם מחייב את הקטן ,הרי הנדר מחייבו .ואף שכעת אין הקטן יכול להקנות את שכרו בעוה"ב ,הרי יקנה לו לכשיגדיל .ונראה פשוט שאף לסוברים שבוז יבוזו לשבנא מאחר שבא ליתן מעות אחר כן .היינו רק כיון שמעות שלאחר זמן אינם מסייעים ללמוד תורה שבעבר .אבל בנידון שלנו הרי סייע ללימוד התורה ,ובדין הוא שיטול שכרו למפרע.
זיו ההיכל äùî úãå÷ô - ממרן רבינו הגה"צ גאב"ד נוה אחיעזר זצ"ל ויחי יעקב בארצ"מ וגו' .במדרש למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה ,אלא כיון שנפטר יעקב אבינו התחילה שעבוד מצרים על ישראל .ד"א למה היא סתומה מפני שבקש יעקב לגלות את הקץ ,ונסתם ממנו .ד"א למה היא סתומה מפני שסתם ממנו כל צרות שבעולם .ובשם משמואל להגה"ק מסוכטשוב זצ"ל מקשה ,דלשני הטעמים הראשונים היתה צריכה להיות הסתימה להלן ,במקום שהכתוב מדבר מפטירת יעקב ,או קודם פרשת הברכות ששם רצה לגלות את הקץ ,ולמה הקדימם למקום שמדבר מעיקר שני חייו י"ז שנה במצרים ,וגם בטעם השלישי יש להבין מה ענין סתימת הפרשה להיות רמז לסתימת הצרות, עיי"ש מה שתירץ לדרכו בקודש .ולענ"ד לפרש בפשטות ,דלכאורה קשה הלא השיעבוד של מצרים לא התחיל עד שמתו כל השבעים נפש של באי מצרים ,כדאי' בפ' שמות ,וא"כ מה זה שאומר התחילה שיעבוד מצרים על ישראל ,וברש"י שנסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השיעבוד שהתחילו לשעבדם ,והרי זה כפל לשון ,ויל"פ עפי"ד קדו"ז הרה"ק רבי אהרן מבענעדקוויץ זי"ע במדרש אהרן )פ' וישב אות פ"א( ,לפרש דברי רש"י בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף ,דהנה איתא בגמ' )ב"מ פ"ה( ,כולהו שני יסורי דר"א לא שכיב אינש בלא זמניה ,כולהו שני יסורי דרבי לא איצטריך עלמא למיטרא ,ואפ"ה כי הוו עקרי פיגלא ממשרא הווה קיימא בירא מלאה מיא עיי"ש .ואף דלא מצינו כזאת בכל התנאים ,האומנם מי הוא אשר בא בסוד ה' לדעת זאת ,איזהו הצדיק אשר ע"י יסורים שלו הוא מגן ומחייה לכל הדור ומשפיע להם טובות גדולות ,אכן זאת מצינו שרבינו הקדוש הי' נשמת צדיק כזה כנ"ל, וכן איתא בגמ' ג"כ יומא דמחיך רבי ,והיינו שהי' בשמחה הי' רעה בעולם .והנה נודע דברי רבינו מרן האר"י ז"ל ,כי רבינו הקדוש הי' לו נשמת יעקב אבינו ע"ה .וא"כ גם יעקב אבינו הי' בבחי' זו בשעה שהי' בשמחה הי' רע בעולם ,ובשעה שהי' לו יסורים הי' טובה גדולה בעולם כמו
מזלא טבא וגדא יאה הננו בזאת לשגר ברכותינו המאליפות למע"כ הרה"ח רבי אברהם שימל שליט"א חתן מרן הגאב"ד זצ"ל ולבנו הרב יהודה אליהו שימל שליט"א לרגל שמחת הולדת הנכדה-הבת במז"ט יהי רצון שיזכו לראות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ,אכי"ר. מערכת " נוה ההיכל "
ביסורי רבינו הקדוש ,ולכן מובן למה הי' ליעקב אבינו צרות רבות ,בכדי להגן על הדור ,ומסתמא הי' יעקב מקבל עליו היסורים באהבה לטובת הדור כרבינו הקדוש ,אולם כאשר שב יעקב לבית אביו עלה בדעתו ,שזכות אביו יצחק יגין על אנשי המקום ,ויוכל הוא לישב כבר בשלוה ,וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו ,ובקש לישב בשלוה ,כי סבר שזכות אביו מגין על ארץ מגורי אביו ,אולם מסתמא אך נשמת יעקב אבינו הי' מסוגל לזה ,כדמצינו ברבינו הקדוש .ולכן קפץ עליו רוגזו של יוסף ,בכדי לצערו ,עכל"ק. ועפ"י דרכו בקודש של קדו"ז יש לומר ,דמאחר וכבר נשלמה סאת היסורים של יעקב אבינו ע"ה ,כדאי' בזוה"ק ,שי"ז השנים שהי' במצרים היו שנות השלוה היחידים של יעקב אע"ה ,וע"כ רצו כבר המצרים לשעבד את בנ"י ,כי כבר התחיל הגלות ,וזה מה שרש"י הקדוש כוון במתק לשונו ,מצרת השיעבוד שהתחילו לשעבדם ,וע"כ כדי שבנ"י ינצלו מהשיעבוד, נסתלק מיעקב הקץ שרצה לגלות ,ומזה כמובן הי' ליעקב צער ,והצער הזה גרם לכך, שהשיעבוד באמת התחיל באופן ממשי רק עם מות אחרון השבטים ,וע"כ מסביר המדרש בדרשה האחרונה ,משום שנסתמו ממנו ,היינו מיעקב כל צרות שבעולם ,וא"כ שיעקב הי' בשלוה לא הי' מה שיגן על הדור מפני צרות ,ע"כ נסתם ממנו הקץ ,כדי שיצטער ובזכות זה ינצל הדור ,ובזה מתורצים כל הדקדוקים הנ"ל ודו"ק. פתרון החידות השבועיות ) וי חי(= .1ביצה שיצאה רובה מעיו"ט וחזרה ,ונולדה ביו"ט ,מותרת לאכילה ביו"ט כמ"ש ביצה ז' ע"א ,ונפסק להלכה בשו"ע. .2ש"ץ ששכח יעלה ויבוא ]כשמתפלל בקול רם[ אינו מתפלל שוב מפני טורח הציבור ,וסומך על תפילת המוספין ,עי' סי' תכ"ו במג"א. © כל הזכויות שמורות למחבר
éìë ç"îâ
('å ïåëéù) "äéáà" äãåáò
á"åéëå ,úåâøáî ,úåçã÷î ,÷ñéã ,úëúø ,ïåùéèô :äãåáòä éìë áåø
חדש !!! מכשיר קונגו !
!íðéç éòåö÷î éååéìå õåòé (äîìù) 054-2149883 åà 03-6780673 :ïåôìè
לתרומות ,להודעה על שמחות של מתפללי ביהמ"ד ,לפנות בטל' .052-7686794 :לקבלת העלון בדוא"ל ,נא לשלוח בקשה ל
[email protected] :