Va yehi 2015

Report 5 Downloads 92 Views
‫בס"ד‬

‫לע"נ הטהורה של מורנו ורבינו עט"ר הגה"צ מרן רבי משה יעקב ווייס בן הגה"ק רבי אברהם צבי זצ"ל נלב " ע ח"י בטבת תשע" ב‬

‫יו"ל ע"י בית המדרש הגדול "היכל אברהם צבי" נוה אחיעזר‬ ‫בנשיאות מורנו הגאון רבי יצחק ישעי' ווייס שליט"א גאב"ד נוה אחיעזר‬ ‫רח' נחשוני ‪) 3‬מאחורי בירנבוים ‪ ,(7-9‬נוה אחיעזר בני ברק‬ ‫עש"ק פרשת ויחי י"א בטבת תשע"ה‪ ,‬גליון מס' ‪272‬‬

‫זמני כניסת ויציאת ה שבת‬

‫הדה"נ מוצ" ש ר" ת‬ ‫‪6:01 5:29‬‬ ‫‪4:25‬‬ ‫ב"ב‬ ‫‪6:05 5:27‬‬ ‫ירושלים ‪4:11‬‬

‫‪éçéå úùøôá éúëìä àùåð‬‬ ‫משיעוריו של הגאון רבי ‪ ñééåå 'éòùé ÷çöé‬שליט"א‬ ‫גאב"ד נוה אחיעזר – בני ברק‬ ‫הדברים נכתבו להגדיל תורה ולהאדירה ‪ ,‬ולא להלכה למעשה‬

‫חידת השבוע‬ ‫‪øåñà àåä ìåùéáä íãå÷ ãöéë‬‬ ‫‪,øúéä äùòð ìåùéáä øçàìå‬‬ ‫‪,øúåî àåä ìåùéáä íãå÷ ãöéëå‬‬ ‫‪óà] .øåñéà äùòð ìåùéáä øçàìå‬‬ ‫‪àöîð àìå øùëäáå øúéäá ìùáúðù‬‬ ‫‪.[á"åéëå èçî åà àëøéñ åæéà åá‬‬

‫הסכם יששכר וזבולון עם תלמידי תלמוד תורה וישיבות קטנות‬ ‫]בראשית מט‪ ,‬יג‪-‬טו[ זְבוּלֻן ְלחוֹף י ִַמּים י ְִשׁכֹּן וגו'‪ .‬י ִָשּׂשכָר ֲחמֹר ָגּ ֶרם ר ֵֹבץ ֵבּין ַה ִמּ ְשׁ ְפּ ָתיִם וגו'‪.‬‬ ‫ברש"י‪) í¾ô þôê¾ êîí ,íþî³ë ó−š½î¼ óíî þ×¾¾− ¬ë¾ñ öîïô ê−®ôôî ,ê−¬ôšþõë š½î¼ öñîëï í−í¾ :‬דברים לג‪ ,‬יח( ¾‪,µ−ñíêë þ×¾¾−î µ³ê®ë öñîëï ìô‬‬ ‫‪.ó−ñíêë íþî³ë š½î¼ þ×¾¾−î ê−¬ôšþõë ê®î− öñîëï‬‬

‫‪ :äìàù‬עקב המצב הכלכלי הקשה מתקשים הורים לממן הוצאות מחיית ילדיהם‪ ,‬ובפרט הוצאות לימודיהם‪ ,‬מאידך מכיון ששנינו‬ ‫במסכת שבת )קיט‪ ,‬ב(‪ :‬אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה‪ ,‬אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן‪ .‬אמר ליה‬ ‫רב פפא לאביי‪ ,‬דידי ודידך מאי‪ ,‬אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא‪ ,‬להבל שאין בו חטא‪ .‬וכן אמרו במדרש תהלים )ו(‪ :‬כל מצוה‬ ‫שהיא בידינו‪ ,‬אין אנו עוסקים בה כאופן וכהלכה‪ ,‬ואילו באנו לעמוד ולדקדק על כל אחת ואחת‪ ,‬תמה היא מן הקב"ה על מה מעמיד‬ ‫אותנו ומעמיד לעולמו‪ ,‬כי אין מצוה מוחזקת בידינו‪ ,‬כי אם מצות מילה והבל פיהן של תינוקת של בית רבן שאין בהם חטא‪ ,‬שנאמר אם‬ ‫לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי )ירמיה לג‪ ,‬כה(‪ .‬לכן ראוי לעודד גבירים לעשות הסכם יששכר וזבולון עם תלמידי‬ ‫תלמוד תורה וישיבות קטנות‪ ,‬באמצעות הוריהם או באמצעות הנהלת המוסדות‪ ,‬שיממנו את כל צרכיהם הגשמיים‪ ,‬וכנגד זה יטלו‬ ‫שכר כזבולון וכעזריה אחי רבי שמעון‪ .‬ויש לדון אם ניתן לעשות הסכם כזה עם קטנים‪ ,‬וכיצד יהיו תנאי ההסכם עם הקטן‪.‬‬

‫מקורות להסכם יששכר וזבולון‬ ‫תחלה נברר מהו תוקף הסכמי יששכר וזבולון עם מבוגר‪ .‬הנה בדברי‬ ‫רש"י שבפתח דברינו מוזכר רק שפירנס זבולן את יששכר ואיפשר לו‬ ‫לעסוק בתורה‪ ,‬ולכאורה הכוונה ככל מצוות החזקת תורה או צדקה‪ .‬וכן‬ ‫הוא בכמה מאמרי חז"ל בעניין‪ .‬אולם רש"י בברכות משה שבפרשת‬ ‫ברכה‪ ,‬מבאר שהיתה זו שותפות‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמח זבולן בצאתך ויששכר‬ ‫באהליך )דברים לג‪ ,‬יח(‪ ,‬זבולן ויששכר עשו שותפות‪ ,‬זבולן לחוף ימים‬ ‫ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר‪ ,‬ונותן לתוך פיו של יששכר‬ ‫והם יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של‬ ‫יששכר על ידי זבולן היתה‪ .‬וכדברי רש"י שם מצינו במדרש תנחומא כאן‬ ‫)יא(‪ :‬קדם זבולן ליששכר ]לברכה[‪ ,‬ולמה שזבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר‬ ‫עוסק בתורה‪ ,‬עשו שותפות ביניהם שיהא פרקמטיא של זבולן ליששכר‪,‬‬ ‫שכן משה ברכן‪ ,‬שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך‪ ,‬שמח זבולן‬ ‫בצאתך לפרקמטיא משום דיששכר באהליך עוסק בתורה‪ ,‬למה‪ ,‬עץ חיים‬ ‫היא למחזיקים בה )משלי ג‪ ,‬יח(‪ ,‬לפיכך הקדים זבולן ליששכר שאלמלא‬ ‫זבולן לא עסק יששכר בתורה‪ .‬וכן הוא במדרש רבה נשא )יג‪ ,‬יז( בקרבנות‬ ‫הנשיאים‪ :‬שבירך משה שותפותם שנאמר‪ ,‬שמח זבולון בצאתך ויששכר‬ ‫באהליך‪ ,‬זה קרבן אליאב וגו'‪ ,‬כיון שראה הקב"ה שהקריב אליאב על‬ ‫שותפות התורה‪ ,‬התחיל משבח קרבנו זה קרבן אליאב‪ ,‬לקיים מה‬ ‫שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה זה שבט יששכר‪ ,‬ותומכיה מאושר‬ ‫זה שבט זבולון‪ .‬ובזוהר ויחי )רמא‪ ,‬ב(‪ :‬א"ר יהודה זבולן ויששכר תנאי‬ ‫עבדו ]=עשו[‪ ,‬חד יתיב ולעי באורייתא ]=אחד ישב ויגע בתורה[ וחד נפיק ועביד‬

‫פרקמטיא ]=ואחד יוצא ועוסק בסחורה[ ותמיך ליששכר‪ ,‬דכתיב ותומכיה‬ ‫מאושר‪ .‬ובהעלותך )קנ‪ ,‬א(‪ :‬תא חזי‪ ,‬כתיב ולזבולן אמר שמח זבולן‬ ‫בצאתך ויששכר באהלך‪ ,‬מלמד דאשתתפו כחדא‪ ,‬דא נפיק ואגח קרבא‬ ‫]=זה יצא וערך קרב[‪ ,‬ודא יתיב ולעי באורייתא ]=וזה ישב ויגע בתורה[‪ ,‬ודא יהיב‬ ‫חולקא לדא‪ ,‬ודא יהיב חולקא לדא ]=וזה נותן חלקו לזה[‪ ...‬ויששכר חולקיה‬ ‫ויהיב‬ ‫באורייתא‪,‬‬ ‫חולקא‬ ‫לזבולון‬ ‫דאורייתא ודאי‪ ,‬ועל‬ ‫דא אשתתפו כחדא‪,‬‬ ‫זבולון‬ ‫לאתברכא‬ ‫מיששכר‪ ,‬דברכתא‬ ‫היא‬ ‫דאורייתא‬ ‫ברכתא דכלא‪.‬‬

‫מקורות בחז"ל‬ ‫להסכם בין עשיר‬ ‫לתלמיד חכם‬

‫הסכמים‬ ‫והוזכרו‬ ‫כאלו בין עשיר‬ ‫לתלמיד חכם בגמ'‬ ‫סוטה )כא‪ ,‬א(‪ :‬מאי )שיר‬ ‫השירים ח‪ ,‬ז( אם יתן‬ ‫איש את כל הון ביתו‬

‫באהבה בוז יבוזו לו‪ .‬אמר עולא‪ ,‬לא כשמעון אחי עזריה‪ ,‬ולא כר' יוחנן‬ ‫דבי נשיאה‪ ,‬אלא כהלל ושבנא‪ .‬דכי אתא רב דימי אמר‪ ,‬הלל ושבנא אחי‬ ‫הוו‪ ,‬הלל עסק בתורה‪ ,‬שבנא עבד עיסקא‪ .‬לסוף אמר ליה‪ ,‬תא נערוב‬ ‫וליפלוג‪ ,‬יצתה בת קול ואמרה‪ ,‬אם יתן איש את כל הון ביתו וגו'‪.‬‬ ‫ופירש"י‪ :‬שמעון אחי עזריה‪ ,‬תנא הוא במשנה קמייתא דזבחים‪ ,‬ולמד‬ ‫תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו‬ ‫של שמעון‪ ,‬לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו‪ .‬וכן ר' יוחנן למד ע"י‬ ‫הנשיא שהי' מפרנסו‪ .‬הלל עסק בתורה מתוך עוני רב כדמפרש במס'‬ ‫יומא )לה‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ועובדא דשמעון אחי עזריה נתבארה בויקרא רבה )כה‪ ,‬ב(‪ :‬עץ חיים היא‬ ‫למחזיקים בה‪ ,‬שמעון אחי עזריה אמר משמו‪ ,‬והלא שמעון היה גדול‬ ‫מעזריה‪ ,‬אלא ע"י שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון‪,‬‬ ‫לפיכך נקרא הלכה על שמו‪ ,‬ודכוותה ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך‬ ‫ויששכר באהליך‪ ,‬ולא יששכר גדול היה מזבולן‪ ,‬אלא ע"י שהיה זבולן‬ ‫מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא ובא ונותן לתוך פיו של יששכר‪ ,‬נותן‬ ‫לו שכר בעמלו‪ ,‬לפיכך נקרא הפסוק על שמו‪ .‬ולעת עתה לא מצאתי‬ ‫היכן מבוארת עובדא דר' יוחנן דבי נשיאה‪ ,‬שפירנסו הנשיא‪.1‬‬

‫הסכם יששכר וזבולון דוקא מראש ומחצה על מחצה‬

‫כתב הבית יוסף )יו"ד סו"ס רמו(‪ :‬כתב רבינו ירוחם )נתיב ב' חלק ג(‪ ,‬העוסק‬ ‫בתורה קודם שיעסוק יכול להתנות שיעסוק חבירו בסחורה ויטול חלק‬ ‫מלימודו כמו יששכר וזבולן‪ ,‬אבל אחר שעסק כבר ונותן לו )חלק(‬ ‫בשביל ממון אינו כלום‪ ,‬כדכתיב )שיר השירים ח‪ ,‬ז( אם יתן איש את כל הון‬ ‫ביתו וגו'‪ .‬וזה ענין הלל ושבנא כדאיתא בפרק היה נוטל )סוטה כא‪ ,‬א(‬ ‫ומסתברא שהעוסק אבד‪ ,‬שכבר ביטל חלקו‪ ,‬כך כתבו המפרשים עכ"ל‪.‬‬ ‫ובשולחן ערוך )שם סע"א( כתב‪ :‬ומי שא"א לו ללמוד‪ ,‬מפני שאינו יודע‬ ‫כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו‪ ,‬יספיק לאחרים הלומדים‪ .‬הגהת‬ ‫הרמ"א‪ :‬ותחשב לו כאילו לומד בעצמו )טור(‪ .‬ויכול אדם להתנות עם‬ ‫חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו השכר‪,‬‬ ‫אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתנו‬ ‫לו‪ .‬ובש"ך )סק"ב(‪ ,‬ויחלוק עמו בשכר‪ ,‬כלומר שכר תורה ושכר מה שירויח‪,‬‬ ‫זה יהיה בין שניהם ביחד‪ - .‬משמע שסבר הש"ך שתנאי יששכר וזבולון‬ ‫הוא שיחלקו שניהם בשוה בכל רווחי הכספים ובכל שכר העולם הבא‪,‬‬ ‫ונגרע שכר זבולון משכרו של יששכר‪ .‬וכן מובא בשם הגר"א בס' הלכות‬ ‫הגר"א ומנהגיו‪) .‬ובס' יששכר וזבולון פ"ג ס"ב האריך(‪.‬‬

‫הסכם יששכר וזבולון בנותן רק כדי פרנסתו‬

‫שיש שתי אופני תמיכה בתלמידי חכמים‪ .‬הנותן מחצה מעסקיו וחולק‬ ‫מחצה בשכרו‪ ,‬כשמעון ועזריה‪ ,‬מותר‪ ,‬כי דומה כאילו הת"ח עוסק חצי‬ ‫יום ולומד חצי יום‪ .‬והמפרנס ת"ח כדי סיפוקו‪ ,‬כבי נשיאה ורבי יוחנן‪,‬‬ ‫אז אסור לת"ח ליטול יותר מצרכו‪ ,‬שלא יראה כקרדום לחפור בו‪.‬‬ ‫והנותן מקבל שכר על פרנסת התלמיד חכם‪] .‬ויש לדון אם לדעת הב"י שכר‬ ‫הנותן נחשב כיששכר וזבולון חלקי[‪.‬‬

‫חלק שכר הנשים בתורת הבעל הוא מחצית‬

‫בספר אמרי שפר להגאון מהרי"ש פרימו זצ"ל )בהר( הביא דלכאורה יש‬ ‫להביא ראיה שיששכר וזבולון חולקין בשוה‪ ,‬מלשון רבינא בסוטה )כא‪ ,‬א(‬ ‫שאמר שיש לנשים זכות תורה‪ ,‬ואף שאינה מצווה ועושה‪ ,‬בשכר דמקרין‬ ‫ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא )ברכות יז‪ ,‬א(‪ ,‬מי‬ ‫לא פלגאן בהדייהו‪ .‬והלשון 'פלגאן בהדייהו' משמע חלוקה בשוה בינה‬ ‫לבעלה‪ .‬והביא שרבו זצוק"ל פירש בזה את הפסוק )תהילים סח‪ ,‬יג( מלכי‬ ‫צבאות ידודון ונות בית תחלק שלל‪ ,‬שנות בית תחלק שלל עם בעלה‪,‬‬ ‫שהוא ממלכי צבאות רבנן‪ ,‬המנדדים שנה מעיניהם‪ ,‬כדרך שמחלק‬ ‫היששכר חלקו בתורה בשוה עם הזבולון‪ ,‬הנותן לו חצי חלקו בסחורה‪.‬‬

‫חלק שכר הנשים בתורת הבעל אינו נגרע משכר משכר הבעל‬

‫אבל דעת המהרי"ש פרימו לחלק בין הזבולון לאשה‪ ,‬שהאשה המסייעת‬ ‫לבעלה מעצמה וגורמת לתורת בניה ובעלה לא יפחות משכרם שום‬ ‫דבר‪ ,‬יען לא היה שום תנאי ביניהם‪ ,‬ואינהו אדעתא דידהו קעבדי‪ .‬לא כן‬ ‫בההיא דזבולון‪ ,‬דתנאי גמור מתחילה הוא‪ ,‬ואדעתא דתרוויהו עוסק‬ ‫בתורה‪.‬‬

‫הלומד שלא לשמה ולקנטר אשתו מקבלת שכר כלומד לשמה‬

‫שוב הביא האמרי שפר מה שפירשו הראשונים מאמר חז"ל )ברכות יז‪ ,‬א(‬ ‫גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים‪,‬‬ ‫שנאמר )ישעי' לב‪ ,‬ב( נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות‬ ‫האזנה אמרתי וכו‪ ,‬נשים במאי זכיין‪ ,‬באקרויי בנייהו לבי כנישתא וכו'‪,‬‬ ‫דהאיש פעמים עוסק שלא לשמה ואבד שכרו‪ ,‬ואם לא זכה נעשה לו סם‬ ‫המות‪ .‬לא כן האשה‪ ,‬לא איבדה שכרה‪ ,‬כיון שהיא כיוונה לשמים‪ ,‬ואם‬ ‫הוא עשה שלא כהוגן‪ ,‬מה היה לה לעשות יותר‪ .‬אך הרב אמרי שפר‬ ‫הקשה על שיטה זו‪ ,‬ממאמר ירמיה )יח‪ ,‬כג( יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך‬ ‫עשה בהם‪ ,‬אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬אפילו‬ ‫בשעה שעושין צדקה‪ ,‬הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים‪ ,‬כדי שלא‬ ‫יקבלו עליהן שכר )ב"ק טז‪ ,‬ב(‪ .‬ולדברי הראשונים הנ"ל למה יאבדו שכרן‪,‬‬ ‫כיון שהם למצוה מכוונים‪ .‬ועוד שהלשון פלגן משמע שממנו לוקח‬ ‫מחצית‪ ,‬ואם אין לו‪ ,‬מניין יקח‪ .‬על כן נראה לו דאם התורה שלא‬ ‫לשמה‪ ,‬גם המחזיק אין לו שכר‪ ,‬יען כי מכחו הוא בא לו‪ ,‬ואם המקור‬ ‫שבמעיין נשחת‪ ,‬מאין ימצא מים במורד הנחל‪ .‬ובוודאי שיש לו שכר‬ ‫כמכוין לעשות מצוה ולא עשאה‪ ,‬אבל לא שכר גמור‪ ,‬כמי שעוסק‬ ‫בתורה ממש‪ .‬אולם למסקנה העלה האמרי שפר איפכא‪ ,‬דאף אם‬ ‫הזבולון יכוון שלא לשמה‪ ,‬יטול מחצית שכר היששכר הלומד לשמה‪,‬‬ ‫כיון שנעשית המצוה כתקנה‪ ,‬ומדינה המחצית שלו‪ .‬אבל היששכר‬ ‫שלומד שלא לשמה אין לו כלום‪ .‬והיינו גדולה הבטחה לנשים‪ ,‬שאפילו‬ ‫שעושות לבעליהם ובניהם שלא לשמה‪ ,‬יקחו שכר מבעליהם‪ ,‬כיון‬ ‫שחולקים בשכרם‪.‬‬

‫אולם הבית יוסף בשו"ת אבקת רוכל )ב( במהלך דיונו אם מותר לתת‬ ‫תמיכת לימוד לתלמיד חכם עשיר‪ ,‬כתב שהלוקח בתנאי שיעסוק‬ ‫בתורה‪ ,‬אפשר אע"פ שיש לו יותר מכדי פרנסתו מותר לו ליטול‪ .‬והכי‬ ‫משמע לכאורה מדברי רש"י )הנ"ל( שכתב‪ ,‬שמעון אחי עזריה למד תורה‬ ‫ע"י אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא‪ ,‬כדי לחלוק בזכות תלמודו של שמעון‪,‬‬ ‫וכן ר' יוחנן למד תורה ע"י הנשיא שהיה מפרנסו עכ"ל‪ .‬ומדנקט גבי רבי‬ ‫יוחנן שהיה הנשיא מפרנסו‪ ,‬וגבי שמעון לא כתב שהיה עזריה מפרנסו‪,‬‬ ‫משמע שעזריה היה חולק כל מה שהיה מרויח עם שמעון‪ ,‬ואפילו שהיה‬ ‫יותר מכדי פרנסתו‪ .‬והכי משמע בגמ' דאמר מאי בוז יבוזו לו‪ ,‬לא‬ ‫כשמעון וכו'‪ ,‬אלא כהלל ושבנא וכו'‪ ,‬לסוף אמר ליה ליערובי וליפלוג‪,‬‬ ‫יצאת בת קול ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו כו'‪ .‬משמע בהדיא הסכם יששכר וזבולון אינו גורע מחלק יששכר בעולם הבא‬ ‫דאי קודם שעסק הלל בתורה היו מתנים דליערובי וליפלוג‪ ,‬שפיר דמי‪ .‬בספר אור החיים הק' )כי תשא( בפסוק זה יתנו כל העובר על הפקודים‬ ‫ואע"פ שהיה בחצי הריוח יותר מכדי פרנסתו‪ - .‬הרי שדייק הבית יוסף מחצית השקל בשקל הקודש‪ ,‬כתב‪ ,‬שיששכר וזבולון‪ ,‬וכן שמעון אחי‬ ‫עזריה‪ ,‬וכן שאר נדיבי עמינו אשר יחצון כספם לעמלי תורה‪ ,‬כי בצל‬ ‫‪ .1‬בספר יוחסין )ערך ר' יוחנן( הבין שהכוונה לרבי יוחנן הידוע‪ ,‬ש'מבית הנשיא היו מסייעין החכמה בצל הכסף‪) ,‬וכמאמרם בפסחים )נג‪ ,‬ב( א"ר יוחנן כל המטיל מלאי‬ ‫לפרנסתו'‪] .‬והביאו בסדר הדורות בערכו )ד([‪ .‬אבל הנצי"ב )במרומי שדה סוטה שם( כתב שנראה שהוא לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה‪ ,‬שנאמר כי בצל‬ ‫אינו סתם רבי יוחנן‪ ,‬שעליו נאמר ג"כ במדרש שיר השירים על הפסוק אם יתן איש את‬ ‫כל החכמה בצל הכסף‪ .‬וכן מדרש חז"ל בויקרא רבה )פרשה כה( ע"ש(‪ .‬זה יתנו‬ ‫הון ביתו באהבה שאהב את התורה‪ ,‬אלא היה ר' יוחנן אחר שגדל בי נשיאה‪ .‬וציין לתענית‬ ‫)יב‪ ,‬א( שר' יוחנן שאמר אהא בתענית עד שאבא לביתי‪ ,‬לאשתמוטי נפשיה מדבי נשיאה הוא מחצית השקל "בשקל הקודש"‪ ,‬כמאמר חז"ל )בכורות ה‪ ,‬א( מנה של קודש‬ ‫דעבד‪ .‬וכבר נזכר )מוע"ק כד‪ ,‬א( בעי מיניה ר' יוחנן משמואל‪ ,‬ועי"ש בתוס'‪ ,‬ואולי הוא דבי כפול היה ממנה של חול‪ ,‬ושקל הקודש כפול מהשקל של חול‪ ,‬כדי‬ ‫נשיאה‪ .‬אולם ציין למש"כ בהעמק שאלה )טו‪ ,‬יב( דעיקר הנוסחא 'מר יוחנן' כבשאילתות‪.‬‬ ‫הוא להודיע שהמחזיק בתלמיד חכם יטול בעד מחצית כספו‪ ,‬שכרו משלם‪,‬‬ ‫]וכ"כ היעב"ץ במו"ק שבחולין )צה‪ ,‬ב( איתא שלא ראה ר' יוחנן את שמ ואל‪ ,‬וצויין שם שיש גורסים )וכן‬ ‫בדק"ס‪ ,‬מ( מהרבה מקורות 'מר יוחנא בעי משמואל'[‪ .‬ובערכי תנאים ואמוראים ובתולדות תנ"ו לא וגם לא ינוכה כלל ממחצית החלק של העוסק בתורה‪ ,‬שאם כן נמצא‬ ‫מצאתי כלל שהוזכר ענין ר' יוחנן ודבי נשיאה‪.‬‬

‫שכל אחד מהם יטול מחצית השכר בלבד‪ ,‬ולא כן הוא‪ ,‬כי שקל הקודש‬ ‫כפול היה‪ ,‬וביד כל אחד נשאר שקל שלם‪ .‬ע"כ‪ – .‬הרי שמה שמסיק‬ ‫המהרי"ש פרימו‪ ,‬לענין חלק הנשים שאינו גורע מחלק הבעל‪ ,‬כן הוא‬ ‫לדעת האוהח"ק בחלק הנותן‪ .‬וכ"כ ההפלאה בהקדמתו )פתחא זעירא אות‬ ‫מג( כתב‪ ,‬יש שחושבים שעל ידי החזקתם בתלמיד חכם‪ ,‬הם קונים ממנו‬ ‫חלק מתורתו‪ ,‬כדרך שאר משא ומתן‪ ,‬אולם חלילה מחשוב כן‪ ,‬וכי ימכור‬ ‫ת"ח אפי' שעה אחת מחיי עוה"ב‪ ,‬אשר היא יפה מכל חיי עוה"ז‪ ,‬וכל‬ ‫שכן שעה אחת בתורה שהיא חשובה מכל חיי עוה"ב‪ ,‬וכן אמרו חז"ל על‬ ‫הפסוק אורח חיים פן תפלס‪ ,‬שלא תהיה נושא ונותן בתורה ובמצות‪,‬‬ ‫אלא הענין הוא שכל אחד מהם מקבל שכרו משלם‪ ,‬משל למי שמדליק‬ ‫נר מנר שאין מחסור לאורו‪ ,‬כן המחזיק בת"ח נוטל שכרו מאת השי"ת‪,‬‬ ‫ואינו נוגע ח"ו בחלקו של הת"ח‪ ,‬ולכן מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה‪,‬‬ ‫וממנה אחרים במקומו שיעסקו בתורה והוא יפרנסם‪ ,‬אין בזה גריעות‬ ‫ח"ו לת"ח לומר שהם מוכרים תורתם בשביל פרנסה של העוה"ז‪,‬‬ ‫ויכולים בני חבורה העוסקים בתורה לעשות כן‪ ,‬כי בעה"ב אוכל משלו‪,‬‬ ‫והם אוכלים משלהם‪ ,‬ואין בזה פחיתות שכר לת"ח‪ ,‬וזה שאמר שמח‬ ‫זבולון בצאתך וכו'‪ ,‬שכל אחד ישמח בשלו‪ ,‬ואין אחד נוטל משל חבירו‬ ‫מאומה‪ .‬עכת"ד‪.‬‬

‫דהמחזיק ביד עמלי תורה אינו נוטל חלק כחלק עם העמלים‪ ,‬אלא נוטל‬ ‫שכר על פעולתו כבכל המצוות‪ ,‬והוכיח כן ממאמר חז"ל )ברכות לד‪ ,‬ב( כל‬ ‫הנביאים כולן לא נתנבאו וכו' ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו‪ ,‬אבל‬ ‫תלמידי חכמים עצמן‪ ,‬עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו‬ ‫)ישעי' סד‪ ,‬ג(‪ .‬וכן ביאר בשו"ת מנחת יצחק )ו‪ ,‬ק( והוסיף שלדעת רב האי על‬ ‫כל תנאי‪ ,‬בין קודם המעשה ובין לאחר המעשה נאמר אם יתן איש את‬ ‫כל ביתו באהבה בוז יבוזו לו כנ"ל‪ .‬ומה שכתב רב האי גאון דהמלמד‬ ‫עצמו )כלומר הלומד( פעמים יש לו שכר ופעמים אין לו שכר‪ ,‬וודאי הכוונה‬ ‫כראש דוד )הנ"ל(‪ ,‬שבאם החכם לומד שלא לשמה‪ ,‬המחזיק בידו לא‬ ‫הפסיד‪ ,‬דהוא נתן מעותיו על דעת שהחכם ילמוד לשמה‪ ,‬ואם הוא למד‬ ‫שלא לשמה לגרמיה הוא דעבד והעשיר לא הפסיד עיי"ש‪ .‬ובזה נראה‬ ‫דרב האי ס"ל דהלומד לגרמיה הוא דעבד והמחזיק לא הפסיד‪ .‬והלומד‬ ‫פעמים יש לו שכר ונעשה לו סם חיים ופעמים אין לו שכר אם נעשה לו‬ ‫סם המות‪ ,‬אבל המחזיק בכל אופן יש לו שכרו משלם‪ – .‬אבל‬ ‫האפרקסתא דעניא )שם( מפרש שאין כוונת רב האי בכתבו 'שכר פעולתו‬ ‫הוא'‪ ,‬לגרוע מהמחזיק שאין מקבל מחצה‪ .‬אלא כוונתו לומר שאין לוקח‬ ‫משכר פעולת הלומד את חציו‪ ,‬ומנכין ללומד את שכרו‪ ,‬אלא נוטל שכר‬ ‫פעולתו מהקב"ה‪ ,‬ושכר הלומד לא יקופח‪ .‬וכשיטת האור החיים הקדוש‪.‬‬

‫בראש דוד )קדושים( האריך החיד"א‪ ,‬וחקר בחכם שלא מצא לפרנס עצמו‪,‬‬ ‫ועשה הסכם יששכר וזבולון‪ .‬אם כן נוטל הוא מחצית שכרו‪ ,‬והזבולון‬ ‫מחצה‪ .‬והנה אשת יששכר לקראתו‪ ,‬שמגיע לה מחצית משכר לימוד‬ ‫בעלה‪ .‬א"כ יחלקו האשה והנדיב ביניהם את שכר תורה‪ .‬והבעל הלומד‬ ‫יצא קרח מכאן ומכאן בלא שכר‪ .‬או שמא נאמר שהעשיר חולק עם‬ ‫הבעל לבדו‪ ,‬הרי האשה נוטלת מחצית בשלימות‪ ,‬והבעל והנדיב כל אחד‬ ‫רביע‪ .‬או נאמר שהעשיר נוטל חצי שכר התורה כמובטח לו‪ ,‬והבעל‬ ‫ואשתו כל אחד נוטל רביע‪ .‬או שמא משמנים ביניהם‪ ,‬וכל אחד נוטל‬ ‫שליש‪ .‬והביא שהמהרי"ש פרימו )הנ"ל( כתב מסברה שהחצי שנוטלת‬ ‫האשה אינה נגרע מהבעל‪ .‬משא"כ חלק העשיר נגרע מהלומד‪ .‬ובספרו‬ ‫מדבר קדמות )מ‪ ,‬לו( הביא שבספר דרשות לרש"ם )= ספר המפואר להקדוש רבי‬ ‫שלמה מולכו הי"ד( בהקדמת המביא לדפוס )הר"ר יחיאל מקאוולא( ששמע מהרב‬ ‫]המני"ח )= רבי משה חגיז(‪ ,‬ששמע מזקנו הרב[ הגדול המג"ן )=רבי משה גלאנטי( שהיה‬ ‫מצטער על זה‪ ,‬דנשי הת"ח פלגן בהדייהו‪ ,‬וא"כ השתא יהיה הלב מהסס‬ ‫כיצד יהיה דין הת"ח החצי לאשתו והחצי למחזיק‪ ,‬והוא ישאר נקי ע"ש‪.‬‬ ‫אמנם אני בעניי מצאתי במפרשים )= באמרי שפר הנ"ל( שהקב"ה נותן‬ ‫לאשה חצי שכר התורה בלי לגרוע מחלק הבעל במתנת חנם‪ – .‬ולשיטת‬ ‫האוהחה"ק והמהריש"פ‪ ,‬בכל אלו לא יגרע מהלומד מאומה וכנ"ל‪.‬‬

‫ובשו"ת אגרות משה )ח"ח יו"ד ד‪ ,‬לז( כתב להיפך‪ .‬שהסכם זה ברור ופשוט‬ ‫שאינו ממצוות צדקה‪ .‬דגם לשבט יששכר היה חלק בא"י ולקח נחלה‬ ‫כמו זבולון וכל השבטים‪ .‬ובקרא דשפוני טמוני חול )שם( פרש"י טרית‬ ‫וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר‬ ‫וזבולון היה‪ .‬א"כ גם שבטו של יששכר לא היו עניים שזבולון הוצרך‬ ‫לפרנסן מדין צדקה‪] .‬וכן מבואר במדרש רבה בפרשתנו )ויחי צח‪ ,‬יב( יששכר חמור גרם‪,‬‬

‫חלוקת השכר בין הבעל האשה והנדיב‬

‫השיטה שהסכם זה אינו בגדר צדקה אלא עיסקה ומתנה‬

‫פירותיו של יששכר גסין‪ ,‬היו והיה שבטו של זבולון נוטל מהם ומפרש בים‪ ,‬והיו אומות העולם‬ ‫רואין אותן ומתמיהין עליהם‪ ,‬והיו אומרים להם ישראל‪ ,‬על אלו אתם מתמיהין‪ ,‬אלו הייתם‬ ‫רואים לאדוניהם של אלו עוסקין בתורה‪ ,‬היה לכם להתמיה עליהם והרבה גרים היו באים‬ ‫ומתגיירים[‪ - .‬וא"כ הוא כמתנת איש עשיר לחברו העשיר מצד רעות‬

‫וכדומה‪ ,‬שלא שייך למצוות צדקה‪ ,‬וממילא אין עליו שכר צדקה‪ .‬ולא‬ ‫נתן זבולון ממעות צדקה שהיה צריך ליתן‪ ,‬אלא שהיה זה עניין שותפות‬ ‫ממש‪ .‬שזבולון נתן ליששכר כל שכר הפועלים בהשדות‪ .‬וחישב זבולון‬ ‫כל הוצאות שהוציא על נכסי יששכר‪ ,‬וכל מה שנצמח‪ ,‬וכן מה שהרוויח‬ ‫אחר ניכוי ההוצאות אצל זבולון במסחריו בהאניות‪ ,‬והיו חולקין בין‬ ‫שניהם כפשטות הלשון‪ ,‬אלא שלא היה נותן זבולון ליששכר מחצה שלם‬ ‫מכל מה שהרוויח‪ ,‬דהא זבולון נטל גם מחצה מכל מה שהרוויח יששכר‬ ‫משדותיו ומחול שלו שהיה נמצא שם זכוכית לבנה‪ .‬שמן השדות והגנות‬ ‫והבהמות של יששכר היה לזבולון איזה חלק כאריס וקבלן‪ ,‬וגם‬ ‫השיטה שזבולון אינו נוטל אלא שכר התמיכה בתלמיד חכם‬ ‫אבל בשו"ת מהר"ם אלשקר )סי' קא( הביא תשובת שאלה לרבינו האי מהזכוכית לבנה שהיה נמצא בחול ג"כ היה צריך עבודה הרבה להשיגם‪.‬‬ ‫גאון‪ ,‬וזת"ד‪ ,‬שאלה‪ ,‬הנוהג להתענות שני וחמישי‪ ,‬ואח"כ אמר‪ ,‬שכר וכשהיו חולקין‪ ,‬חילקו לאחר ניכוי ההוצאות מחצה למחצה מכל‬ ‫תעניות אלו יהיה לפלוני‪ ,‬מהו וכו'‪ .‬והשיב דברים אלו דברי הבל הם‪ ,‬הרווחים שבשני החלקים‪.‬‬ ‫עיסקה ומתנה צריך תנאי מראש‬ ‫שאיך יעלה על לב לומר ששכרו של העוסק בתורה ובמעשים טובים‬ ‫ינתן לזה והלא נאמר צדקת הצדיק עליו תהיה‪ ,‬ורשעת הרשע עליו ומבאר האגרות משה‪ ,‬שכיוון שאינו עניין צדקה צריכין להתנות‪ .‬ונראה‬ ‫תהיה‪ ,‬וכשם שאין אדם נתפס בעון זולתו כך אין אדם זוכה בזכות שהטעם שצריכין לחלוק בשווה מחצה למחצה‪ ,‬ולא סגי במה שיתנו‬ ‫זולתו‪ ,‬היחשוב אדם שמתן שכר המצות הוא דבר שישאהו בחיקו שיוכל ביניהם שיתן זבולון ליששכר כדי פרנסתו‪ ,‬כדי שיחלקו בשכר תורה‬ ‫ליתנו לאחר וכו'‪ ,‬וזה שמכר שכר תעניתו ליכול כלבא לשירותיה‪ ,‬ומה שיששכר לומד‪ .‬דהא מחמת התנאי לא נעשו חיובים לזבולון לעשות‬ ‫שכר יש לו עוד אצל הקב"ה וכבר נטל דמים וקרוב הוא לקבל פורענות מלאכת יששכר‪ ,‬ואף אם נמצא אופן שיתחייב זבולון הרי פועל יכול‬ ‫מלקבל שכר כי עשה שם שמים פלסתר‪ ,‬וכקרדום לאכול בו לחם‪ .‬אבל לחזור בו‪ .‬לכן הוכרח זבולון שרצה לזכות בזכות התורה שילמוד יששכר‬ ‫ודאי מי שנתן שכר למלמד כדי ללמד תורה‪ ,‬יש לו שכר גדול על כך‪ ,‬להתחייב באופן שלא יוכל לחזור‪ ,‬והיינו להתנות שיהיו שותפין בכל‬ ‫והמלמד עצמו פעמים יש לו שכר פעמים אין לו שכר‪ .‬וכן המאכיל עני הרווחים שיהיו לשניהם מכל דבר‪ .‬ולא מיבעיא להרמ"א )חו"מ קעו‪ ,‬ג(‬ ‫או חכם כדי לברכו וכו'‪ ,‬וכן המסעד ועוזר לעושי מצות כדי שיוכלו דאומנים שנשתתפו באומנות דאינם יכולין לחזור בהם בזמן שהתנו‬ ‫לקיימן‪ ,‬יש שכר לו ולהם‪ .‬וביותר מי שעוזר לעוסקים בתורה שיהיה אפי' בדבר שלא בא לעולם‪ ,‬אלא אף לי"א השלישי שעל להבא יכולין‬ ‫לבם פנוי לעסוק בה‪ ,‬יש לו שכר‪" .‬והשכר שיש לו על פעולתו הוא"‪ .‬וכן לחזור‪ .‬מסתבר דמצד החביבות שיש לזבולון שיהיה לו חלק בלימוד‬ ‫אמרו בגמ' )סוטה כא‪ ,‬א( וכו'‪ .‬וסיים המהר"ם אלשקר‪ ,‬וכל דבריו דברי התורה ושכרו‪ ,‬גמר ומקניא ליששכר חלק במה שירוויח‪ ,‬ויששכר שיש‬ ‫קבלה הם ואין להוסיף או לגרוע מהם‪ .‬ע"כ‪ – .‬ובשו"ת אפרקסתא דעניא לו חשק גדול ללימוד התורה גמר ומקניא חלק בשכר לימודו‪ ,‬שלכן אין‬ ‫)א‪ ,‬נז‪-‬נח בסופה( הביא משמע יעקב )אלגזי‪ ,‬וירא ד"ה והנה ראיתי( שדעת רב האי להו צורך לקניין‪.‬‬

‫שותפות כזו חייבת להיות מחצה על מחצה‬ ‫וכיוון שהוכרחו להיות שותפין‪ ,‬לא שייך שיתן זבולון ליששכר פחות‬ ‫ממחצה‪ .‬ורק כשישומו שותפין דעלמא שחלקו של אחד שווה כשנים‬ ‫של חברו‪ ,‬אז שייך שיתנו שיהיה שותפותם שלזה שני חלקים ולזה‬ ‫שליש‪ .‬אבל גבי שותפות דיששכר וזבולון‪ ,‬הרי הריווח דהוא השכר‬ ‫שנותן השי"ת עבור מצוות לימוד התורה‪ ,‬שלבד שמגנא ומצלא גם‬ ‫בעוה"ז‪ ,‬ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז‪ ,‬נמצא‬ ‫שליכא שומא כלל על זה‪ .‬אבל החצי שכר מוכרח יששכר ליתן זבולון‬ ‫בעד חלקו‪ ,‬אף שהוא הרבה יותר מחלקו של זבולון‪ ,‬דהוא כשנים‬ ‫שהטילו לכיס כשחלק הגדול צריך לקטן‪ ,‬לכו"ע הוא בסתמא למחצה‪,‬‬ ‫כבכתובות )צג‪ ,‬א( שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע‪.‬‬ ‫– ושיטתו היא מחודשת ונפלאה‪ .‬אך מהאבקת רוכל ורב האי גאון ושאר‬ ‫האחרנים לא נראה שסברו שהסכם יששכר וזבולון היה רק בתנאים‬ ‫כאילו‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬

‫מסקנת הדברים בעניין להשתתף עם קטן‬

‫נראה שלשיטת האור החיים וההפלאה ודכוותיה‪ ,‬שההסכם אינו גורע‬ ‫כלל מחלק יששכר‪ ,‬נראה פשוט שאפשר לזכות את הקטן‪ ,‬ולהתחייב‬ ‫בשמו‪ ,‬מדין זכיה לקטן‪ .‬וה"ה לדעת המהר"ם אלאשקר שאין השכר אלא‬ ‫משום מצוות החזקת הלומד‪ .‬שהרי כיון שההסכם אינו גורע מהקטן‬ ‫דבר‪ .‬אם כן מצד הקטן אין סיבה להמנע מלעשות הסכם כזה‪ ,‬דהרי‬ ‫בהסכם זה אנו זכין לו ממון‪ ,‬ואין אנו חבין לו כלום‪ ,‬שהרי שכרו אתו‬ ‫משלם‪ .‬ואף שאנו מחייבין אותו לעסוק בתורה כמה וכמה שעות‪ ,‬אין‬ ‫נראה שהטלת התחייבות זו תידון כחוב לקטן‪ .‬שהרי שכרו עמו בעוה"ב‬ ‫ובעוה"ז‪ ,‬ואולי אף מושבע ועומד על כך‪ - .‬אבל לדעת הסוברים שאכן‬ ‫נגרע מחלק היששכר תמורת ההתחייבות לזבולון‪ .‬ובפרט לדעת האגרות‬ ‫משה שהוא שותפות ממש ומתחלקים בחלק העולם הבא‪ ,‬לא נוכל‬

‫לעשות הסכם זה עם קטנים‪ .‬שהרי אף שגדול הלומד יכול להחליט‬ ‫שכיון שבלי ההסכם לא יוכל להגיע לשלימות בלימוד התורה וידיעתה‪,‬‬ ‫הוא מסכים לתת חלק עולם הבא שלו‪ ,‬ואולי אף מחוייב לעשות כן‪,‬‬ ‫כמ"ש שם האגרות משה‪ .‬מ"מ בלומד קטן הרי יש בזה לקטן צד חיוב‬ ‫והתחייבות‪ ,‬ואי אפשר לנו לחייב הקטן בזה‪ ,‬דרק מדין זכיה אפשר‬ ‫לחייב קטן‪ .‬ואף אם אומר שמסכים ומקבל עליו ההתחייבויות‬ ‫הלימודיות‪ ,‬מכל מקום קטן לאו בר מחילה היא‪ ,‬ובפרט בדבר גדול כזה‬ ‫של שעה אחת מחיי העולם הבא‪ ,‬שהיא יותר מכל חיי העולם הזה‪.‬‬

‫עצה שיועיל הסכם עם קטן מופלא סמוך לאיש‬

‫ואם כן לכאורה נפל פיתא בבירא‪ ,‬כיון שאין אתנו יודע האמת אם ניתן‬ ‫לעשות הסכם ישכר וזבולון עם קטן‪ ,‬ורק כלפי שמיא גליא תוקף הסכם‬ ‫זה בדיני שמים‪ ,‬ומי פתי יניח מעותיו על קרן הצבי‪ ,‬דאם ההתחייבויות‬ ‫אינם חלות על פי דין תורה‪ ,‬מי יערב לידו שהקטן אכן ימלא‬ ‫התחייבויותיו וילמד‪ ,‬וכן השכר שבזכות הכסף שהעביר לו אכן ישולם‬ ‫לו‪ ,‬כיון שהקנאת הקטן אינה חלה‪ .‬ועלה בדעתי בס"ד למצוא עצה‬ ‫שיחול הקניין לכל הדעות‪ ,‬בקטן מופלא סמוך לאיש‪ ,‬שיתחייב בנדר‬ ‫לעסוק בתורה לפי התנאים הללו שסוכמו ביניהם‪] .‬ויפרש שעל זמני אונס‬ ‫וכדומה אינו נודר[‪ ,‬וכן יקבל על עצמו בנדר לעשות שנית קניין המועיל‬ ‫כראוי על שותפות זו לכשיגדיל‪ .‬דכיון שכבר הגיע לעונת נדרים‬ ‫התחייבויותיו נחשבים לנדר‪ ,‬ומחוייב לקיימן‪ .‬אם כן מובטח הנותן שאף‬ ‫לשיטות שכעת אין ההסכם מחייב את הקטן‪ ,‬הרי הנדר מחייבו‪ .‬ואף‬ ‫שכעת אין הקטן יכול להקנות את שכרו בעוה"ב‪ ,‬הרי יקנה לו‬ ‫לכשיגדיל‪ .‬ונראה פשוט שאף לסוברים שבוז יבוזו לשבנא מאחר שבא‬ ‫ליתן מעות אחר כן‪ .‬היינו רק כיון שמעות שלאחר זמן אינם מסייעים‬ ‫ללמוד תורה שבעבר‪ .‬אבל בנידון שלנו הרי סייע ללימוד התורה‪ ,‬ובדין‬ ‫הוא שיטול שכרו למפרע‪.‬‬

‫זיו ההיכל ‪äùî úãå÷ô -‬‬ ‫ממרן רבינו הגה"צ גאב"ד נוה אחיעזר זצ"ל‬ ‫ויחי יעקב בארצ"מ וגו'‪ .‬במדרש למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה‪ ,‬אלא כיון‬ ‫ שנפטר יעקב אבינו התחילה שעבוד מצרים על ישראל‪ .‬ד"א למה היא סתומה מפני‬ ‫שבקש יעקב לגלות את הקץ‪ ,‬ונסתם ממנו‪ .‬ד"א למה היא סתומה מפני שסתם ממנו כל צרות‬ ‫שבעולם‪ .‬ובשם משמואל להגה"ק מסוכטשוב זצ"ל מקשה‪ ,‬דלשני הטעמים הראשונים‬ ‫היתה צריכה להיות הסתימה להלן‪ ,‬במקום שהכתוב מדבר מפטירת יעקב‪ ,‬או קודם פרשת‬ ‫הברכות ששם רצה לגלות את הקץ‪ ,‬ולמה הקדימם למקום שמדבר מעיקר שני חייו י"ז שנה‬ ‫במצרים‪ ,‬וגם בטעם השלישי יש להבין מה ענין סתימת הפרשה להיות רמז לסתימת הצרות‪,‬‬ ‫עיי"ש מה שתירץ לדרכו בקודש‪ .‬ולענ"ד לפרש בפשטות‪ ,‬דלכאורה קשה הלא השיעבוד של‬ ‫מצרים לא התחיל עד שמתו כל השבעים נפש של באי מצרים‪ ,‬כדאי' בפ' שמות‪ ,‬וא"כ מה זה‬ ‫שאומר התחילה שיעבוד מצרים על ישראל‪ ,‬וברש"י שנסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת‬ ‫השיעבוד שהתחילו לשעבדם‪ ,‬והרי זה כפל לשון‪ ,‬ויל"פ עפי"ד קדו"ז הרה"ק רבי אהרן‬ ‫מבענעדקוויץ זי"ע במדרש אהרן )פ' וישב אות פ"א(‪ ,‬לפרש דברי רש"י בקש יעקב לישב‬ ‫בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף‪ ,‬דהנה איתא בגמ' )ב"מ פ"ה(‪ ,‬כולהו שני יסורי דר"א לא שכיב‬ ‫אינש בלא זמניה‪ ,‬כולהו שני יסורי דרבי לא איצטריך עלמא למיטרא‪ ,‬ואפ"ה כי הוו עקרי פיגלא‬ ‫ממשרא הווה קיימא בירא מלאה מיא עיי"ש‪ .‬ואף דלא מצינו כזאת בכל התנאים‪ ,‬האומנם מי‬ ‫הוא אשר בא בסוד ה' לדעת זאת‪ ,‬איזהו הצדיק אשר ע"י יסורים שלו הוא מגן ומחייה לכל‬ ‫הדור ומשפיע להם טובות גדולות‪ ,‬אכן זאת מצינו שרבינו הקדוש הי' נשמת צדיק כזה כנ"ל‪,‬‬ ‫וכן איתא בגמ' ג"כ יומא דמחיך רבי‪ ,‬והיינו שהי' בשמחה הי' רעה בעולם‪ .‬והנה נודע דברי רבינו‬ ‫מרן האר"י ז"ל‪ ,‬כי רבינו הקדוש הי' לו נשמת יעקב אבינו ע"ה‪ .‬וא"כ גם יעקב אבינו הי' בבחי'‬ ‫זו בשעה שהי' בשמחה הי' רע בעולם‪ ,‬ובשעה שהי' לו יסורים הי' טובה גדולה בעולם כמו‬

‫מזלא טבא וגדא יאה‬ ‫הננו בזאת לשגר ברכותינו המאליפות למע"כ‬ ‫הרה"ח רבי אברהם שימל שליט"א חתן מרן הגאב"ד זצ"ל‬ ‫ולבנו הרב יהודה אליהו שימל שליט"א‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה‪-‬הבת במז"ט‬ ‫יהי רצון שיזכו לראות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫מערכת " נוה ההיכל "‬

‫ביסורי רבינו הקדוש‪ ,‬ולכן מובן למה הי' ליעקב אבינו צרות רבות‪ ,‬בכדי להגן על הדור‪ ,‬ומסתמא‬ ‫הי' יעקב מקבל עליו היסורים באהבה לטובת הדור כרבינו הקדוש‪ ,‬אולם כאשר שב יעקב לבית‬ ‫אביו עלה בדעתו‪ ,‬שזכות אביו יצחק יגין על אנשי המקום‪ ,‬ויוכל הוא לישב כבר בשלוה‪ ,‬וזהו‬ ‫וישב יעקב בארץ מגורי אביו‪ ,‬ובקש לישב בשלוה‪ ,‬כי סבר שזכות אביו מגין על ארץ מגורי‬ ‫אביו‪ ,‬אולם מסתמא אך נשמת יעקב אבינו הי' מסוגל לזה‪ ,‬כדמצינו ברבינו הקדוש‪ .‬ולכן קפץ‬ ‫ עליו רוגזו של יוסף‪ ,‬בכדי לצערו‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫ועפ"י דרכו בקודש של קדו"ז יש לומר‪ ,‬דמאחר וכבר נשלמה סאת היסורים של יעקב אבינו‬ ‫ ע"ה‪ ,‬כדאי' בזוה"ק‪ ,‬שי"ז השנים שהי' במצרים היו שנות השלוה היחידים של יעקב‬ ‫אע"ה‪ ,‬וע"כ רצו כבר המצרים לשעבד את בנ"י‪ ,‬כי כבר התחיל הגלות‪ ,‬וזה מה שרש"י הקדוש‬ ‫כוון במתק לשונו‪ ,‬מצרת השיעבוד שהתחילו לשעבדם‪ ,‬וע"כ כדי שבנ"י ינצלו מהשיעבוד‪,‬‬ ‫נסתלק מיעקב הקץ שרצה לגלות‪ ,‬ומזה כמובן הי' ליעקב צער‪ ,‬והצער הזה גרם לכך‪,‬‬ ‫שהשיעבוד באמת התחיל באופן ממשי רק עם מות אחרון השבטים‪ ,‬וע"כ מסביר המדרש‬ ‫בדרשה האחרונה‪ ,‬משום שנסתמו ממנו‪ ,‬היינו מיעקב כל צרות שבעולם‪ ,‬וא"כ שיעקב הי'‬ ‫בשלוה לא הי' מה שיגן על הדור מפני צרות‪ ,‬ע"כ נסתם ממנו הקץ‪ ,‬כדי שיצטער ובזכות זה‬ ‫ ינצל הדור‪ ,‬ובזה מתורצים כל הדקדוקים הנ"ל ודו"ק‪.‬‬ ‫פתרון החידות השבועיות ) וי חי(=‬ ‫‪ .1‬ביצה שיצאה רובה מעיו"ט וחזרה‪ ,‬ונולדה ביו"ט‪ ,‬מותרת‬ ‫לאכילה ביו"ט כמ"ש ביצה ז' ע"א‪ ,‬ונפסק להלכה בשו"ע‪.‬‬ ‫‪ .2‬ש"ץ ששכח יעלה ויבוא ]כשמתפלל בקול רם[ אינו מתפלל‬ ‫שוב מפני טורח הציבור‪ ,‬וסומך על תפילת המוספין‪ ,‬עי' סי'‬ ‫תכ"ו במג"א‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות למחבר‬

‫‪éìë ç"îâ‬‬

‫‪('å ïåëéù) "äéáà" äãåáò‬‬

‫‪á"åéëå ,úåâøáî ,úåçã÷î ,÷ñéã ,úëúø ,ïåùéèô :äãåáòä éìë áåø‬‬

‫חדש !!! מכשיר קונגו !‬

‫‪!íðéç éòåö÷î éååéìå õåòé‬‬ ‫‪(äîìù) 054-2149883 åà 03-6780673 :ïåôìè‬‬

‫לתרומות‪ ,‬להודעה על שמחות של מתפללי ביהמ"ד‪ ,‬לפנות בטל'‪ .052-7686794 :‬לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא לשלוח בקשה ל‪[email protected] :‬‬

Recommend Documents