Va Yakhel Pekudei 2015
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô
ïéá äçéù ÷ñôä øåñéà éáâì øäåæä éøôñ úòãá óé÷î øåøéá úòã úðáäá éãåñé ïåéãå ,ùàø ìù ïéìéôúå ãé ìù ïéìéôú úçðä åéàöàöå 'øëùùé éðá' ìòá áåðéã ã"áà àøéôù êìîéìà éáö éáø åæ äéâåñá åéøçà äøãñá éùéìù øîàî מתוך מכתבו של הגה"ק רבי שאול ידידיה טאוב אדמו"ר ממודז'יץ מח"ס 'אמרי שאול' אל הרב החסיד המפואר ר' דוד פרקוביץ עת שזכה להקים בית חסידים לחסידי מודז'יץ בירושלים בשנת ת"ש ,בו הוא מבאר שע"י תורה ותפלה בתפילין זוכים למחות את עמלק )פורסם בקובץ 'נזר התורה' ה ,עמ' כה-כח(. "מכתבו היקר אף נעים הגיעני ,ובשובע רצון קראתיו מגודל מפעלכם בנין בית החסידים דמודזיץ ...דבר אשר זה כמה נכסוף נכספנו בכל הביקורים שלי בעיר הקדושה ..וי"ל זה ובענין תפילין של יד נגד הלב ,עבודה שבלב זו תפלה ,ותפילין של ראש "תורה" בראש ומוח ,ואין ביניהם היסח הדעת ,מורה על צירוף תורה ותפלה, וברש"י ברכות ]ב ע"א[ לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ,וגרסי במקום דמצלי ]ברכות ח ע"א[ והוא בחינת מחיית עמלק ,כי יד על כס יה שאין השם שלם ואין הכסא שלם, וע"י תפילין של ראש הוא התורה ,אורייתא שמא דקוב"ה השלמת השם ,ולכן 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' ,זה התפילין שבראש .ותפילין של יד נגד הלב ,בחי' תשובה ,והשיבות אל לבבך ,וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, והוא שלימות הכסא. יתן ה' וינקם לעמנו נקמת דם עבדיו ,וימחה זכר עמלק ,וישראל עושה חיל".
העתקת דברי ה'כסא מלך' /ביאור בספרי ה'בני יששכר' וצאצאיו אחריו בעומקו של אזהרת ההפסק /אסמכתא לעמדת ה'דרכי תשובה' מתשובת בעל 'בן איש חי' /לאיזה סוג 'שיחה' מתכוין הרע"מ ,האם לשיחת חולין ,וכדעתו של ר"ת ,או שמא גם לדבר שבקדושה ,וכדעת הרא"ש /קפידת התיקונים ,האם היא רק בהנחת בבוקר לפני התפלה ,או שמא בכל פעם שמניחם במשך היום /דיוק לשון הבני יששכר /נספח א :בסידור רמ"ז נמצא גילוי נפלא שאולי אפשר לקשר אותו עם חידושו של ה'כסא מלך' /נספח ב :ייחסו של הגר"א מווילנא לחיבור תיקוני זהר
בסוף היריעה השנייה ראינו את יחס הפוסקים לחידושו של בעל הזוהר שהחמיר ביתר שאת לאיסור הפסק בין הנחת שתי התפילין גם באופן שאין מברכים ואין חשש של ברכה שאינה צריכה .רבי יעקב
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô פארדו החמיר בשיחת חולין וכדומה ,אבל הקל לגבי דבר שבקדושה ,1מאידך רבים חששו שאין להפסיק בשום דיבור 2גם בדברים שבקדושה ,3ויש שהוסיפו גם בהרהור .4ביריעה זו נסקור דברי חכמי ישראל שהעלו חידושי דינים העולים לפי מהלכו של הרעיא מהימנא. גם בנוגע להנחת תפילין בברכה ,שלכאורה אסור מעיקר הדין להפסיק ביניהן ,מצאנו חידושי הנהגות: כאמור ביריעה הראשונה ,גדולי הראשונים נחלקו האם מותר להפסיק לדבר שבקדושה .מתוך רהיטות לשון הרע"מ )הובא בזוהר סוף פרשת בא( משמע שגם באופן המותר על פי הלכה -דהיינו לדבר שבקדושה -יש להחמיר .וז"ל" :כתיב ועשית הישר והטוב' ,הישר דא תפלה של יד לאמשכא )ס"א לאסמכא( ליה בתפילין של ראש לאתיחדא כחדא ,ותפלה של אקדים לשל ראש ,ואצטריך דלא הוי פרודא בינייהו כלל" .הרי שהוא מדגיש באופן מיוחד איסור ההפסק ביניהן .ומצאנו שכבר המחבר הראשון שערך ספר הלכתי לפי החידושים העולים מספר הזוהר ,הלא הוא רבי יששכר בער מקרמניץ,5 השגיח בדבר זה ,וביארו שאסור להפסיק אפילו בדיבור של קדושה.6 וכן ביאר רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב – אשר זכה שגדולי הדור כינו אותו 'שר בית הזוהר' - את דברי התיקונים ,כאשר נשאל מאת "רב אחד" על ברכת של-ראש והאריך לבאר את דעת ספרי הזוהר .אחרי שביאר בארוכה את דבריהם מסיק" :וזה שאומר 'וביה לא צריך לאפסקא' ,רצה לומר אפילו לברך ברכה שניה על מצות על של-ראש ,כיון שנכלל של-ראש גם כן בשל-יד ,וכבר בירך להניח תפילין בלשון רבים ,והם נעשו פקודא חדא ,ולא צריך לאפסקא כמה דאוקמוה סח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו ,הרצון שלא אמרו 'הפסיק בין תפלה לתפלה' ,כי לשון סח סובל הפסק דק וקלוש כמו היסח הדעת וסח היא שיחה קלה והיינו אפילו שיחה של מצוה ושיחה נאה הוי ג"כ עבירה וז"ש 'עבירה היא בידו' ולא מצוה ובוודאי עבירה היא ולא מצוה .אבל להורות בא שאפילו שיחה של מצוה ואפילו הברכה עביד פרודא ביחודא בעד"א ,כי אחר שכונתו להמשיך מוחין דא"א שם סיד לחכמה שתיקה".7 מהלך זה תואם עם ההשוואה שהזוהר מקיים בין תפילין לתפילה .הזוהר בפרשת חיי שרה )דף קלב 1רבי יוסף חיים הבבלי פסק כפשטות לשון השו"ע שיש לכוין בדב"ק) ,בן איש חי ,וירא סע' י( ,ולא נחית לדעת המקובלים! 2רבי יעקב אב"ד קארלין ,שו"ת משכנות יעקב ,סי' כח. 3שו"ת גדולת מרדכי ,בסוף התשובה; רבי יעקב שלום סופר ראב"ד פעסט ,תורת חיים ,ס"ק כ ,ומסיים :ואולי שאני תפילין של רש"י מר"ת. 4גדולת מרדכי שם" :ועוד יש בידי ראיות לנ"ד מכמה מקומות בזוהר הקדוש ,ומהם הובאו דבריו ביתה יוסף סי' כה... הרי מבואר בדבריו כי לא תקנו ברכה לשל ראש כדי שלא יפסיק בשהייה דלא לאפרשא בין דא לדא .ולאשר חלק אלוה לו בבינה ,עיניו יראו ולבבו יבין כי איסור ההפסק הוא לאו משום מרבה בברכות ,אלא טעמו מופלא ומכוסה ,אומר לדבק טוב הוא שתים חוברות כמער איש ולויות .ומאן ספין ומאן רקיע לתת ריוח בין הדבקים בין לביא לליש גולות עיליות וגולות תחתיות .מאן דפסק יתפסק ,במדה שאדם מודד בה מודדין לו ."...וכן העלה בשו"ת ויקרא יהושע ,סי' א דף ב ראש טו"א ,שלפי הזוהר יש להחמיר נגד פסק השו"ע ,וגם לא להרהר ]אלא שחורג במקרה אחד ,בעניית אמן על ברכת תפילין ,כפסקו של הפנמ"א .דבריו צויינו בלקט הקמח החדש ,סי' כה ס"ק ב[. 5על ספרו 'מקור חכמה' ,פראג שע"א ,הסכימו כל גדולי פולין ,ותארו אותו בתארים מופלגים. 6יש שכר ,פראג שס"ט ,דיני תפילין ,סע' ז. 7פרי קודש הילולים ,לבוב תקצ"ג ,דף י ]סוף שער התפילין[.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô ע"ב( מעלה ששתי התפילין הן באותה בחינה של שתי התפילות – ברכות ק"ש והעמידה ,שאחת בישיבה והשניה בעמידה ,וכן הוא בהנחת התפילין .השוואה נוספת היא שאסור להפסיק ביניהם" :תא חזי צלותא דבר נש מעומד ,בגין דתרי צלותא נינהו חד מיושב וחד מעומד ואינון חד ,לקביל תרין דרגין תפלה של יד ותפלה של ראש לגבי יום ולילה וכלא חד ,אוף הכא תפלה מיושב לגבי של יד לאתקין לה כמה דאתקין לכלה ...ובגין כך לא יפסיק בין גאולה לתפלה" .והלא בין גאולה לתפילה גם לדעת ר"ת 8 אסור להפסיק לדבר שבקדושה! בדרך נוספת ניתן לפרש את דברי הזוהר :על פי ההלכה איסור הפסקה הוא בדיבור ,אבל שהייה מותרת ,ובא הזוהר ומחדש שגם שהייה ביניהן אסורה.9 * כעת ננסה לברר את חידושו של רבי שלום בוזאגלו בביאור 'כסא מלך' לתיקונים ,ואלו שהתייחסו לדבריו. כפי שכבר העלינו בראש יריעה הראשונה ,נעתיק את עיקר ביאורו לייחוד של התפילין" :קשר של ראש, הגם שהוא ד' רומז לאות י' .וז"ל זו"ח בתיקונים חדשים :והכי צריכין ישראל לנטלא יונה קדישא לקשרא לה בקשורה דתפילין .ומיד יקרא לבעלה דאיהו ישראל דלעילא וכו' .וע"כ השח ביניהם עבירה היא בידו .אלא מיד כשקשר מלכות בתפילין יקרא לבעלה בק"ש .ואפשר שק"ש דקרבנות תועיל לזה. לכן ירא שמים משיניח תפילין לא ישיח עד אחר ובא לציון גואל".10 נעתיק בראשונה את לשון ספר אגרא דפרקא במלואה ,כפי שהדפיס הרב פאנעט שליט"א ,בסעיף כז: עוד שם ]תקו"ז הקדמה דף ג ע"א[ כד נחית קודש אבריך הוא בק"ש איתמר בחיוון ]יחזקאל א ,כד[ 'ואשמע את קול כנפיהם וכו' וקראן בה לישראל דאיהו עמודא דאמצעיתא והיינו שמע ישראל וכו' והגין דא מאן דשח בינתיים עבירה היא בידו וכו' עיי"ש כל הענין .ועיין ב'כסא מלך' אמר שם שלפי דברי הת"ז עבירה להשיח מעת הנחת תפילין עד אחר שמו"ע ,וכתב שאפשר ק"ש דקרבנות מהני לזה ,אבל ירא שמים לא ישיח עד אחר שמונה עשרה.11 בהשוואה פשוטה בין שתי הלשונות מזדקרות שתי תמיהות :א .הרי קפידת ה'כסא מלך' היא שלא להפסיק עד לאחר קריאת שמע ,ואילו 'שמונה עשרה' מאן דכר שמיה?! ב .הצעת ה'כסא מלך' היא שירא-שמים ימתין ולא יפסיק עד אחר 'ובא לציון' ,12ואילו באגרא דפרקא כתב שמונה עשרה!
8ב"י סי' סו בשם מהרי"ק סי' מב .והב"י המשיך שם שכבר פשט המנהג על פי הזוהר שלא לענות אמן בין גאולה לתפלה ,שלא כדעת הטור בסי' קיא. וכן ביארו כמה חכמים את עומק חידושו של הזוהר :רבי שמואל יצחק הילמן ,אור הישר עה"ת ,ירושלים תש"ה ,סו"פ בא; רבי ראובן מרגליות ,בביאורו לתקו"ז ,דף ט ע"א )ס"ק יד(. 9הגה"ח ר' אברהם אביש ציינווירט שליט"א ,שו"ע הזהר ,סי' כה סע' ג. 10דבריו צויינו אצל :רבי חיים יעקב קרויזר דיין בדאלינא ,באר יעקב ,סי' כה סע' ט; רבי יחיאל מיכל גולד ממונקאטש ,מאסף כל המחנות ,סי' כה ס"ק סז. 11אגרא דפרקא ,עם הגהות הצבי והצדק ,בני ברק תשנ"ט. 12האמת ,לא ירדתי לסוף דעתו; כי מה עניין תפילת 'ובא לציון' לייחוד של תפילין?
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô הערה נוספת העיר הרב פאנעט על אתר ,שרבי צבי הירש שפירא בעל 'דרכי תשובה' בביאורו לתקו"ז נטה מהנחת זקנו .ואלו דבריו" :בספר באר לחי רואי על תקו"ז רצה לפרש דקאי על איסור להפסיק בין תפלה של יד לתפלה של ראש ,אבל לא מצינו שום א' מהמפרשים שיפרש כן ,ונראה שהוא עצמו חזר בו שם בדף ט ע"א ד"ה מאן דשח שיחה בינייהו".13 אקדים ואומר :ספר באר לחי ראי הוא ביאורו הענקי של רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש על ספר התיקונים ,בו נחית לבאר כל פיסקא ופיסקא בבהירות מיוחדת ,14ותמה הרב פאנעט שהנכד ביאר את דברי התיקונים בצורה שונה לגמרי .ולא עוד אלא שבביאורו לתיקונים התעלם רבי צבי הירש מביאורו של זקינו ב'אגרא דפרקא' ,בה בשעה שהוא עצמו ציין לו בגיליון סידורו ]כפי שהובא בראש היריעה הראשונה[ .15כן תמוה ביאורו של הבאר לחי רואי ,שלא קיבל את ביאורו של הכסא מלך ,וכאילו נקט דרך ייחודית בהבנת דברי התיקונים. כדי ליישר את ההדורים ,הבה נטייל בביאורו של רבי צבי הירש לספר התיקונים .נעבור על ביאורו של רבי צבי הירש בעל 'דרכי תשובה' לקטעי התיקונים האלו ,ונבחן את עמדתו לחידוש זה ובעיקר מהלכו בביאור דבריו התיקונים. בתקו"ז דף ג ע"א ,על הפיסקא 'ובגין דא מאן דשח בנתיים עבירה הוא בידו האי שיחה' ,ביאר ב'באר לחי רואי':16 עבירה היא לשוח מעת הנחת תפילין עד אחר ק"ש ,והיינו כיון שבשניהם -תפילין וק"ש - מקשרים קב"ה ושכינתא .ועי' בכסא מלך שכתב שאפשר שק"ש קרבנות מהני לזה. נמצאנו למדים שציטט את דבריו ,אולם לא העיר עליו כלום ולא דן בדבריו .ואילו בדף ט ביאר אחרת, וכנראה שחזר בו .וז"ל: מאן דשח שיחה בינייהו :גם זה נזכר לעיל )דף ב( ועי' בדברינו שם מ"ש מהכסא מלך דר"ל מאן דשח בין קשורא דתפילין ובין ק"ש .אמנם כאן נראה מהענין שקאי אמאן דשח בין קשורא דתפילין ש"י לקשורא דש"ר ,וכמ"ש דעביד בה פרודא בין ו"ק וכו'. מסתימת לשונו היינו יכולים להעלות שלא אימץ את חידושו של רבי שלום בוזגלו ,אם כי אין כאן הוכחה גמורה.
13אגרא דפרקא ,שם. 14נדפס בעירו מונקאטש בשנת תרס"ג. 15יש להעיר שנותר סידור עם כוונות האריז"ל שנערך ע"י רבי שבתי מראשקוב בו התפללו נכדיו של הבנ"י -רבני מונקאטש לדורותיהם :הלא המה רבי שלמה בעל 'שם שלמה' ,רבי צבי הירש בעל 'דרכי תשובה' ורבי חיים אלעזר בעל 'מנחת אלעזר' ,שלושתם רשמו אלפי הגהות יקרות עלי גיליון הסידור .בדפים של הנחת תפילין ישנן עשרות הגהות, אבל לא נגעו לגבי חידושו של ה'כסא מלך' סידור יקר זה הוציאו לאור רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שופרון ביחד עם הרב בעריש ויינברגר ,מהמקורבים לבעל מנח"א ,ברוקלין תשכ"א; כמובן שאין מכאן הוכחה שלא מדלא שמיעה ליה גם לא סבירא ליה. 16שלושה מילים אלו הן על פי התיקונים שבסוף הספר ,דף רנז ע"א.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô כאמור ,הרב צבי אלימלך פאנעט שליט"א ,בהגהתו ל'אגרא דכלה' העיר על מהלכו של 'באר לחי ראי' שלא מצאנו לאחד מהמפרשים שביאר כן .אולם נעלם ממנו שרבי צבי הירש ירד לעומק פשטו של התיקונים ,ודבריו עשירים במקום אחר; והוא בחלק התיקונים וההוספות ל'באר לחי ראי'; שם נתווסף קטע שלם המעיד כמאה עדים שרצ"ה לא קיבל את חידושו של זקנו בשם ה'כסא מלך' ,וז"ל: ]דברי הכסא מלך[ הביאו אא"ז הקדוש בס' אגרא דפרקא .אולם לפענ"ד נראה יותר פשטא דלישנא שהשח בין תפילין של יד לתפילין של ראש עבירה הוא בידו כמ"ש בש"ס )מנחות לו(, וקאי בזה על מ"ש מקודם :וליחדא לון ביחודא חדא בלא פרודא כלל ,דהיינו שלא להפריד בין תפילין ש"י לש"ר בשיחה ,וע"ז קאמר דע"כ מאן דשח ומפסיק ביניהם עבירה הוא בידו ,ועיין 17 מזה עוד בביאורנו להלן דף ט ע"א ד"ה מאן דשח. יש לציין שבנו יחידו – רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש – כבר בצעירותו עמד על דברי אביו בחלק המילואים ,שנטה מביאורו של הבנ"י ,ומסיים רבי חיים אלעזר" :ודבריו ]של אביו[ נראים יותר בפשט הדברים".18 ואם יטען הטוען ש"כלום בן מעיד על אביו" ,מצאנו מציאה לרבי יוסף חיים הבבלי בעל 'בן איש חי' שהצטיין בביאוריו לספרי הזוהר ,שגם הוא נטה קו ע"ד רבי שלום בוזגלו ,וזאת מתוך תשובה הלכתית בשאלה האם מותר להפסיק בדיבור בין ש"י לש"ר בתפילין של ר"ת .בתוך תשובתו הוא נוגע גם לנידון שלנו ,ואלו דבריו" :שוב ראיתי בתיקונים דף ט ע"א] ...ומעתיק את לשונו[ ובספר כסא מלך דקדק מדברי התיקונים שאוסר להפסיק בשיחה אחר שהניח תפילין עד שיקרא ק"ש ,ואנא עבדא בהגהותי לספר תיקונים כתבתי שאין הכרח לזה ,מיהו הרב כסא מלך שם דקדק מדברי התיקונים דף ט שיש קפידה שלא ישיח בין תפילין של יד לשל ראש ,וכתב עוד כי בתקו"ז חדש דף לו ע"ב מפורש שאם שח בין תש"י לתש"ר עביד פירורא ביחודא ע"ש .על כן כיון שמפורש בז"ח דעביד פגם השח בין תש"י לתש"ר ,וגם מדברי התיקונים דקדק כן ,נמצא בתפילין של ר"ת אסור לשוח בין יד לראש אע"פ שאין שם ברכה .אך בתיקונים דף ט' מפורש מאן דשח שיחה בינייהו דאיהי שיחת חולין עבירה היא בידו, ואם נפרש שקאי על השח בין יד לראש ,נמצא קפיד על שיחת חולין דווקא ,אבל בדברי תורה וכ"ש בעניית קדיש וקדושה אין בזה פגם ,ויש לצדד נמי לאידך גיסא שאפילו בקדיש וקדושה יש קפידה, ובוודאי כיון שמסתפקתא לן שורת הדין מחייבת שב ואל תעשה עדיף גם בקדיש וקדושה".19 הרי לנו שנקיט בשופי כביאורו של ה'באר לחי רואי'! ביאורו הארוך לתקו"ז לא נמצא עד היום הזה, וחבל על דאבדין. אולם שני אריות אלו אינם יחידים .הלא ראינו ביריעה הראשונה שכל מפרשי התקו"ז ,ובראשם גדול המבארים וגדול המקובלים רבינו הרמ"ק ,ביארו פה אחד שהייחוד נשלם עם הנחת של-ראש!
17באר לחי ראי ,ח"א מדור התיקונים ,דף רנז ע"א. 18דברי תורה ,פרשבורג תרפ"ב ,ח"א סי' ל. 19שו"ת רב פעלים ,ח"ג או"ח סי' ב.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô קפידת התיקונים ,האם היא רק בהנחת בבוקר לפני התפלה ,או שמא בכל פעם שמניחם במשך היום בהגהותיו ל'אגרא דפרקא' מעיר רבי צבי הירש מייזליש אב"ד ווייצין-שיקגו ,בעל 'בנין צבי' ושו"ת מקדשי השם ,שחומרתו של הכסא למלך הינה אך ורק במניח תפילין בבוקר לפני התפילה כדי לצאת ידי חובת ק"ש ,אבל אם כבר יצא ידי חובת ק"ש ולובש התפילין רק להתפלל עמהם ,אין מקום לקפידה זו.20 נשאר לנו לברר את תמיהתנו השנייה ,שמחד כתב ה'דרכי תשובה' בשם זקינו שהקפידה לא לשוח עד אחרי קרי"ש ,ואילו באגרא דפרקא עצמו כתוב עד אחרי שמונה עשרה ,וההבדל הוא עצום. אולם כאשר בוחנים את הדברים בשבעה עיניים עומדים על טעות קטנה שהתגלגלה ממהדורה למשנה. במהדורה הראשונה שנערכה ע"י רבי משה שיינפעלד ממאזלבריץ -חתן המחבר ,הגירסה היא "עד אחר שמע" ,וכן הוא במהדורה שנייה ,וכן במהדורה שלישית שנערכה ע"י רבי צבי אלימלך ב"ר משה שיינפעלד "מוגה מכי"ק המחבר ע"י נכד המחבר ,21"...וכן בכל הדפוסים שלאחריה ,עד שנות המלחמה.22
אגרא דפרקא מהדורה ראשונה " -עד אחר שמע"
20אגרא דצבי :הגהות והערות על 'אגרא דפרקא ,ברוקלין תש"ן ,עמ' נו. מעניין שבפירוש הסולם לדף ג ע"א פירש השח באמצע קריאת שמע! 21מהדורה ראשונה ,למברג תרי"ח; מהדורה שלאחריה :למברג תר"מ" :ולאשר כי הראשונים יצאו מבית הדפוס מלא טעויות ,ונחסר תיבות ושורות ,והיה כשגגה היוצא מלפני השליט ,ע"כ הדפסנו שנית מוגה מאוד מתוך כתב יד"; מהדורה שלישית ,מונקאטש תרנ"ד. 22מהדורה רביעית :למברג תר"ע; מונקאטש ת"ש ,על ידי ר' דוד ב"ר יעקב צבי ראנד ,נכד המחבר.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô
מהדורה שניה ,למברג תר"ם " -עד אחר שמע"
ואילו במהדורות המחודשות יותר ,שמן הראוי שיהיו מדויקות יותר ,דווקא בהן נפלה טעות :במהדורת הרב פאנעט ,בני ברק תשנ"ט ,שינה מ"שמע" ל'שמ"ע' ,היינו שהוסיף גרשיים לר"ת .זאת ועוד ,אחריו נגררה מהדורת ברוקלין תשס"ה :ש"נערך מחדש ומוגה על פי כתב יד בתוספת אלפי מראי מקומות, הערות וביאורים ע"י ]הרב[ מרדכי וועבער" ,והוא כבר פתח את הר"ת ,ופענח שמונה עשרה! כשהיא טעות גמורה!
"מהדורתו של הרב צבי אלימלך פאנעט ,עם הפיכת מילת שמע כאילו הוא ר"ת ,ופתחו ל'שמונה עשרה'
נותר לנו קושי האחרון ,והוא שב'כסא מלך' כתב שיר"ש לא ישיח עד אחרי 'ובא לציון' ,ואילו באגרא דפרקא כתב עד אחרי שמ"ע .23אך על כך אין מענה בפי! סיכום שלושת היריעות איסור שיחה בין תפילין של יד לתפילין של ראש 23וכבר העיר על כך הרב פאנעט על אתר.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô למדנו בברייתא )מנחות לו ע"א( :אם סח בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש ,עבירה היא בידו .ונחלקו רש"י ותוס' בביאורה .דעת רש"י שעצם ההפסק אינו נחשב עבירה ,אלא א"כ לא בירך המפסיק את הברכה השנייה ]על של ראש[ .אבל המפסיק בדיבור ומברך את הברכה השנייה ,קיים המצוה ויקבל שכר על הברכה .לעומתו ,תוס' וכן ראשונים נוספים סוברים שעצם ההפסק אסור ,משום שהוא גורם לברכה שאינה צריכה. מצאנו דעה שלישית הסוברת שאפילו ללא טעם של הברכה ,אסור להפסיק ,משום ששתיהן נחשבות מצוה אחת .כן חידש תרומת הדשן .בטעם הדבר ביאר בהקדם חידושו של בעל המאור שצריך להסמיך הנחת תפילין של יד לשל ראש שהתורה אמרה 'והיו לטטפות' שתהיה הויה אחת לשתיהן. מתי מותר להפסיק בין התפילין ראינו שישנן שתי גישות שונות ביסוד התכיפות של שני התפילין: א .שיטת רש"י ותוס' ודעימיה ,שהאיסור נוצר בעקבות איסור ברכה שאינה צריכה וכדומה .בתוך עמדה זו ישנן שתי דעות במקרה שעבר והפסיק ,האם יש לו לחזור ולברך על של-ראש ,או לא :דעת הרא"ש שיש לו לברך ,ואילו דעת ר"ת שא"צ לברך. ב .גישת הרז"ה ודעימיה שישנו דין מיוחד ששתי התפילין סדר הנחתם הוא ביחד! להלכה ,הב"י על אתר לא הביא את דעת הרז"ה ,ולכן עשה פשרה בתוך הגישה הראשונה :שנכון שישתוק וישמע הקדיש ואין זה נחשב להפסק; וכן הכריע בשולחנו הערוך )כה ,י(" :אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש ,לא יפסיק לענות עמהם ,אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים". כאשר מעיינים בלשונו ,בולטת התעלמות מהמקרה שהפסיק ,שעליה נחלקו רא"ש ור"ת .ואכן ,נקודה זו התעוררה אצל שני נושאי כליו המפורסמים :הט"ז והמ"א ,כאשר דעת הט"ז )ס"ק ח( בהבנת השו"ע שא"צ לברך ,משום שחשש לדעת ר"ת ,ואילו לדעת המ"א )ס"ק יז( יש לו לחזור ולברך. שתי דעות אלו פרנסו את כל הפוסקים כבר בדור שלאחריהם ,במחלוקת שנמשכה עד הדור האחרון. קמו שני מחנות ,האחד מחזק את ידי הט"ז ואילו השני את המג"א. השלכה נוספת יוצאת מתוך שתי עמדות אלו ,והיא שאלה יומיומית :האם שרי להפסיק ביניהם במקרה שאין מברכים עליהם ,כגון בחוה"מ או בשל ר"ת .שלכאורה לגישה הראשונה – אין שום מניעה מלהפסיק ,ואילו לשיטת הרז"ה לכאורה יש להחמיר. דעת חכמי פרובנס בהשוואה לספרי הזוהר בדברי הרע"מ התפיסה היא שונה לגמרי :איסור ההפסק אינו משום שגורר אחריו ברכה ,אלא שישנו דין מיוחד בשתי התפילין שיש להניחן יחד ללא שום שיהוי .בלשון הסוד :הואיל וישנו ייחוד מיוחד ביניהם. ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô מעניין שתפיסה זו אינה ייחודית אך ורק לספרות הזוהר ,אלא היא שיטתם של ראשונים אחדים. ראשון לציון הוא הרז"ה מנרבונה אשר בפרובנס ,שחידש טעם שונה לגמרי לאיסור שיחה" :כיון דכתיב 'והיה ]לך[ לאות על ידך ולזכרון בין עיניך' צריך זכירה שתהא תיכף תפלה של ראש לתפלה של יד ,כדי שתהא הויה אחת לשתיהן ,ואם הסיח דעתו והפליג בדברים ,עבירה היא בידו ,לפיכך ]כדי לתקן העבירה[ חוזר ומברך ."...הרי לנו טעם מחודש לגמרי ,שהאיסור הוא איסור עצמי ולא מטעם גרימת ברכה לבטלה .וכ"כ המאירי גם הוא מענקי פרובנס ,שההלכה נובעת מדיוק לשון הפסוק 'והיו לאות': "שיהא תיכף של ראש לשל יד" .כעין סברא זו העלה ידידו הריטב"א בחידושיו ליומא" :שאני תפילין משאר המצוות" ,ששיחה ביניהם מחייבת ברכה נוספת" :כיון דרחמנא אמר 'והיה לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך'" .הגדרה מחודשת נמצאת בחידושים למנחות המיוחסים לרשב"א ,הקרובה להגדרה זו" :אע"ג דשתי מצוות הן ,מכל מקום כיון דקרא קאמר דשל יד תקדים לשל ראש ,א"כ הוי כמאן דאמר קרא ...והוו שתי מצוות שצריכה האחת להיות קיימת לחבירתה."... בפענוח דברי הרע"מ נמצא אותו רעיון ,אך ברובד פנימי יותר ,והוא שלשתי התפילין ישנו "ייחוד" משותף ,והשח ביניהן מפריד את הייחוד ,וזה גורם ל"עבירה שבידו" .פלא שמצאנו רעיון זה בספר 'מאירת עינים' לר' יצחק דמן עכו ,שכידוע הוא מהספרים הקדומים -ואולי הקדום -התואם את ספרות הזוהר. מרהיטות לשונו של הרע"מ משמע שמיקום אזהרתם הוא בין שתי התפילין ,וכן נראה דעות גדולי מפרשי הזוהר :רמ"ק ,רבי אברהם גלאנטי ,וכן פירש הגר"א מווילנא בהגהותיו לזוהר .ואילו רבי צבי הירש מזידיטשוב בספרו הענקי 'עטרת צבי' ביאר באופן שונה לגמרי ,שהייחוד הנכון אינו מתבצע אלא כשמניח שני הסדרים -של רש"י ושל ר"ת יחדיו. ואילו רבי שלום בוזגלו ,בפירושו המפורסם 'כסא מלך' ,מפרש בדרך שונה לגמרי .לדעתו הייחוד מקשר את הנחת התפילין עד קריאת שמע .בד"ה 'צפרא קדישא' כתב" :ולא ישיח בין הנחת תפילין עד שיקרא שמע ,כי סוד תפילין של ראש הם מוחין לזעיר ,ותפילין של יד למלכות ,ומיד שיש להם מוחין יקרא לישראל להזדווג עם כלתו ,גם לא ישיח בין תפלה של יד לשל ראש ,גם לא ישיח בין גאולה לתפלה ,אלא יסמוך קרי"ש לי"ח ברכות" .הרי לנו חידוש עצום ,שכוונתם היא שהייחוד נמשך מהנחת שני התפילין ועד קריאת שמע .והוא חזר ושנה מהלך זה להלן בד"ה ואינון ה'" :אלא מיד כשקשר מלכות בתפילין יקרא לבעלה בק"ש .ואפשר שק"ש דקרבנות תועיל לזה .לכן ירא שמים משיניח תפילין לא ישיח עד אחר ובא לציון גואל".
ייחסו של בעל 'בני יששכר' וצאצאיו אחריו לחידושו של ה'כסא מלך' בספרו אגרא דפרקא העתיק את לשונו ,ללא שום הערה נלווית ,ומן הסתם מרוב חידושו .נכדיו בעל 'דרכי תשובה' ובעל 'מנחת אלעזר' נקטו שאין כך פשטן של דברים בספר רע"מ .ואכן כך דעתם של רוב מפרשי הזוהר. è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô הפסק בין התפילין בהניחם ללא ברכה ,כגון בחוה"מ או של ר"ת הראשון שדן בשאלה זו הינו רבי ישראל איסרלין ב'פסקים וכתבים' ,כשנשאל על "אותם המניחים תפילין בחוה"מ בלא ברכה ,האם מדברים בין התפילין" .בתשובתו הקצרה הוא מחמיר ,ונימוקו עמו שאיסור השיחה אינו מחשש ברכה שאינה צריכה" ,אלא בלא זה יש עבירה להסיח ביניהם" .האחרונים שעמדו על דבריו ביארו פה-אחד שעל כרחך שסברת התה"ד כשיטת הרז"ה שהווייתן כאחת ,ולכן איסור ההפסקה קיימת גם ללא ברכה. אנחנו העלינו בהבנה שונה לגמרי ,ואפשר להעלות שתי דרכים :א .שבהפסק בין מצוה מוכיח על זלזול בה ,והדמיון לכך הוא 'המפסיק ממשנתו כאילו מתחייב בנפשו' .ב .שבאמצע קיום מצוה צריך לבו להיות מכוון לגמרי לעשייתה ,וברגע שהוא מפסיק ופונה לדברים אחרים ,אזי מקיים מצוותו ללא כוונה נכונה .לאור האמור ,מובנת היטב מסקנת תה"ד שהנחת תפילין גם ללא ברכה מחייבת כוונה שלמה ללא שום הפרעות באמצע. השקפת האחרונים בשאלת התה"ד :יש שחידשו שהתה"ד מחמיר רק בדברים בטלים ,אבל בדבר שבקדושה חייב לענות .למעשה רבים האחרונים החמירו בחוה"מ ובשל ר"ת ,וחששו לדברי תה"ד ורז"ה )או לחלופין הזוהר( .לעומתם ,רבים סוברים שלמעשה יש להחמיר רק בשיחת חולין ,אבל בדבר שבקדושה מותר ]או חייבים[ כשמניחים ללא ברכה. המלבי"ם מעלה פשרה :לאלו שאין מברכים על של-ראש כלל ,כשענה על דבר שבקדושה צריך לחזור ולברך על ראש משום ספק-ספיקא ,שמא הלכה שצריך לברך תמיד על של-ראש ,ואת"ל שאין הלכה כן, שמא הלכה כדעת הסוברים שדבר שבקדושה הוי הפסק .ולעומתם ,לנוהגים לברך על של-ראש ,הס"ס הוא הפוך ,שמא הלכה שדבר שבקדושה לא הוי הפסק ,ושמא הלכה שאין מברכים על של ראש ,לכן אינו מוסיף ברכה נוספת. השפעת דברי הזוהרים על הפוסקים בעלי-הלכה בזוהר מופיעה כמה פעמים אזהרה שישנו ייחוד בין שני התפילין ,בדיוק כמו שישנו ייחוד בין גאל ישראל לתפלה .הפוסקים הסיקו מדבריהם כמה הלכות חדשות: א .לברך רק ברכה אחת ,על של-יד ,כדי לא להפסיק אפילו משהו בין שתי התפילין. ב .ביחס של הפוסקים שחששו לחידושו של בעל הזוהר ,ראינו שרבי יעקב פארדו החמיר בשיחת חולין וכדומה ,אבל הקל לגבי דבר שבקדושה ג .מאידך רבים חששו שאין להפסיק בשום דיבור גם בדברים שבקדושה. ד .ויש שהוסיפו גם בהרהור.
* é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô נספח א :בסידור הרמ"ז נמצא גילוי נפלא שאולי אפשר לקשר אותו עם חידושו של ה'כסא מלך' רבי בנימין הכהן גדול תלמידי רבי משה זכות העתיק את כתביו ,וממנו הועתק על ידי רבי שמואל דוד אוטולינגו בעל 'מעיל שמואל' ,גם הוא מחשובי תלמידי הרמ"ז .בסידור כת"י רבי בנימין הכהן משנת תמ"ג כתוב שישנו ייחוד מעת הנחת התפילין ועד קרי"ש" :מכאן ועד הקריאת שמע הם מוחים פנימי' וחיצוני' מסוד חיצוניות העולמות" )כת"י קהלת מנטובה ,מס' 149סרט ,(2277ואילו בסידור כת"י כתיבה אשכנזית שנעשתה ע"י רבי מרדכי ב"ר שמשון אלטשולר מעיר קליווא בשנת תע"ד ,שהעתיקו בדיוק רב מתוך כת"י של רבי שמואל דוד ישנה תוספת חשובה" :מכאן ועד הקריאת שמע הם מוחין פנימיים ומקיפין ,מסוד חיצוניות העולמות ,ולא יסיח דעתו מהתפילין אפי' רגע ,אם לא בעוסקו בתורה או בעמידה" .במשפט זה יש כבר רמז לקפידתו של ה'כסא מלך' לא לשוח מעת הנחת התפילין ועד ק"ש! התודה והברכה למכובדי הרב החסיד רבי שלמה אליעזר גליקמן )בורו פארק( שהואיל בטובו לשתף עמי 24 את המידע על סידור חשוב זה הנמצא ברשותו.
פרסום ראשון סידור כתי"ק של רבי בנימין כהן רב דק"ק ריג'ייו
24ישנם שני סידורים עם כוונות )כת"י( נוספים מהרמ"ז .האחד כנראה הטופס האישי שלו ]סרט [12490והשני העתקה ממנו ]סרט .[814עליהם ראה בספרו של מכובדי הרב יוסף אביב"י ,קבלת האר"י ,עמ' ,733-732ובשניהם לא מצאתי לע"ע כוונות לתפילין.
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô
פרסום ראשון .סידורו האישי של הרמ"ז ,כתי"ק תלמידו רבי בנימין הכהן מרבני ריג'יו ,בו כתוב שישנו ייחוד מעת הנחת התפילין ועד קרי"ש" :מכאן ועד הקריאת שמע הם מוחים פנימי' וחיצוני' מסוד חיצוניות העולמות"
נספח ב :ייחסו של הגר"א מווילנא לחיבור תקוני זהר במאמר הראשון )בהערה (37שיערנו שהיחס של הגר"א לרע"מ היה לאין ערוך מול ייחסו לזוה"ק .כעת מצאתי וראיתי שקלעתי למטרה ,וכעדות תלמידו הגדול רבי חיים מוואלוז'ין בהקדמתו לספרא דצניעותא" :שמעתי מפיו הק' שהיה חוזר הרעיא מהימנא פעמים רבות אין מספר בשקידה נפלאה מאוד ,עד שראה עצמו בקיא בו בקיאות נפלא לספר אותיותיו ממש .אז פנה עצמו ללימודים אחרים בנגלות ונסתר ,וחלם שמשה רע"ה היה בביתו ונסתלק". ומהכא יובן על נכון דקדוק לשונו של תלמידו רבי ישראל משקלוב בהקדמתו ל'פאת השלחן' ,בעת תארו התרגשותו של הגר"א עת סיומו עריכת ביאורו ל'שיר השירים'" :וכאשר סיים פירושו הוה בדיחא דעתיה ושמח בשמחת תורתו ...וצוה לסגור חדרו .החלונות סגרו ביום והדליקו נרות הרבה .נשא עיניו למרום בדבקות עצומה ,בברכה והודאה לשמו הגדול ית"ש ,שזיכהו להשגת אור כל התורה ,בפנימיותיה וחוצותיה .כה אמר :כל החכמות נצרכים לתורתנו הק' וכלולים בה .וידעם כולם לתכליתם ,והזכירם: חכמת אלגעברע ומשולשים והנדסה וחכמת מוסיקא ,ושיבחה הרבה .הוא היה אומר אז ,כי רוב טעמי áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô תורה וסודות שיר הלויים וסודות תיקוני הזהר אי אפשר לידע בלעדה ]המוסיקה[ ...וביאר איכות כל החכמות ואמר שהשיגם לתכליתם ."...הרי שדקדק בנקיטתו לתקו"ז דייקא ,ולא בכדי!
øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
קול רינה וישועה באהלי צדיקים
בלב רגשי את ברכתי אגיש ,ברכת מזל-טוב ושלומים אלף כדיאית להאי גברא יקירא מעוטר ומקודש קליין אב"ד ור"מ קרית אונגוואר שלמה קליין דוד שלמה רבי דוד הגה""צצ רבי בעשר מעלות ,מחותני :פרי צדיק עץ חיים ,הגה – ירושלים פיגא כלילת המעלות מרים פיגא לאה מרים לרגל נישואי בתו היקרה לאה
אריה דוד אריה עם החתן המופלא ומופלג בתורה וחכמה ,מוכתר בנימוסין ,שמו נודע בשערים כה"ר דוד פרידמן ניני""וו פרידמן בן יקיר למוקיר תורה ולומדיה ומנושאי הארון ,כולו מחמדים וחכו ממתקים ,איש חפץ חסד מרבה שליט""אא אבן יקרה פרידמן שליט יעקב פרידמן משה יעקב להטיב עם זולתו ,שמו הטוב הולך לפניו ,מגזע היחס ,ככ""הה משה באנטוורפן ובזה ברכתי צרופה ,יהי ה' עמם ,ויזכו להציץ ציץ ולהגדיל פרח לשם ולתפארת אבוה"ק מוסדי דור דור, ויזכו ההורים לרוות מהם נחת דקדושה ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
âé
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô
ïéá äçéù ÷ñôä øåñéà éáâì øäåæä éøôñ úòãá óé÷î øåøéá úòã úðáäá éãåñé ïåéãå ,ùàø ìù ïéìéôúå ãé ìù ïéìéôú úçðä åéàöàöå 'øëùùé éðá' ìòá áåðéã ã"áà àøéôù êìîéìà éáö éáø åæ äéâåñá åéøçà äøãñá éùéìù øîàî מתוך מכתבו של הגה"ק רבי שאול ידידיה טאוב אדמו"ר ממודז'יץ מח"ס 'אמרי שאול' אל הרב החסיד המפואר ר' דוד פרקוביץ עת שזכה להקים בית חסידים לחסידי מודז'יץ בירושלים בשנת ת"ש ,בו הוא מבאר שע"י תורה ותפלה בתפילין זוכים למחות את עמלק )פורסם בקובץ 'נזר התורה' ה ,עמ' כה-כח(. "מכתבו היקר אף נעים הגיעני ,ובשובע רצון קראתיו מגודל מפעלכם בנין בית החסידים דמודזיץ ...דבר אשר זה כמה נכסוף נכספנו בכל הביקורים שלי בעיר הקדושה ..וי"ל זה ובענין תפילין של יד נגד הלב ,עבודה שבלב זו תפלה ,ותפילין של ראש "תורה" בראש ומוח ,ואין ביניהם היסח הדעת ,מורה על צירוף תורה ותפלה, וברש"י ברכות ]ב ע"א[ לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ,וגרסי במקום דמצלי ]ברכות ח ע"א[ והוא בחינת מחיית עמלק ,כי יד על כס יה שאין השם שלם ואין הכסא שלם, וע"י תפילין של ראש הוא התורה ,אורייתא שמא דקוב"ה השלמת השם ,ולכן 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' ,זה התפילין שבראש .ותפילין של יד נגד הלב ,בחי' תשובה ,והשיבות אל לבבך ,וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, והוא שלימות הכסא. יתן ה' וינקם לעמנו נקמת דם עבדיו ,וימחה זכר עמלק ,וישראל עושה חיל".
העתקת דברי ה'כסא מלך' /ביאור בספרי ה'בני יששכר' וצאצאיו אחריו בעומקו של אזהרת ההפסק /אסמכתא לעמדת ה'דרכי תשובה' מתשובת בעל 'בן איש חי' /לאיזה סוג 'שיחה' מתכוין הרע"מ ,האם לשיחת חולין ,וכדעתו של ר"ת ,או שמא גם לדבר שבקדושה ,וכדעת הרא"ש /קפידת התיקונים ,האם היא רק בהנחת בבוקר לפני התפלה ,או שמא בכל פעם שמניחם במשך היום /דיוק לשון הבני יששכר /נספח א :בסידור רמ"ז נמצא גילוי נפלא שאולי אפשר לקשר אותו עם חידושו של ה'כסא מלך' /נספח ב :ייחסו של הגר"א מווילנא לחיבור תיקוני זהר
בסוף היריעה השנייה ראינו את יחס הפוסקים לחידושו של בעל הזוהר שהחמיר ביתר שאת לאיסור הפסק בין הנחת שתי התפילין גם באופן שאין מברכים ואין חשש של ברכה שאינה צריכה .רבי יעקב
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô פארדו החמיר בשיחת חולין וכדומה ,אבל הקל לגבי דבר שבקדושה ,1מאידך רבים חששו שאין להפסיק בשום דיבור 2גם בדברים שבקדושה ,3ויש שהוסיפו גם בהרהור .4ביריעה זו נסקור דברי חכמי ישראל שהעלו חידושי דינים העולים לפי מהלכו של הרעיא מהימנא. גם בנוגע להנחת תפילין בברכה ,שלכאורה אסור מעיקר הדין להפסיק ביניהן ,מצאנו חידושי הנהגות: כאמור ביריעה הראשונה ,גדולי הראשונים נחלקו האם מותר להפסיק לדבר שבקדושה .מתוך רהיטות לשון הרע"מ )הובא בזוהר סוף פרשת בא( משמע שגם באופן המותר על פי הלכה -דהיינו לדבר שבקדושה -יש להחמיר .וז"ל" :כתיב ועשית הישר והטוב' ,הישר דא תפלה של יד לאמשכא )ס"א לאסמכא( ליה בתפילין של ראש לאתיחדא כחדא ,ותפלה של אקדים לשל ראש ,ואצטריך דלא הוי פרודא בינייהו כלל" .הרי שהוא מדגיש באופן מיוחד איסור ההפסק ביניהן .ומצאנו שכבר המחבר הראשון שערך ספר הלכתי לפי החידושים העולים מספר הזוהר ,הלא הוא רבי יששכר בער מקרמניץ,5 השגיח בדבר זה ,וביארו שאסור להפסיק אפילו בדיבור של קדושה.6 וכן ביאר רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב – אשר זכה שגדולי הדור כינו אותו 'שר בית הזוהר' - את דברי התיקונים ,כאשר נשאל מאת "רב אחד" על ברכת של-ראש והאריך לבאר את דעת ספרי הזוהר .אחרי שביאר בארוכה את דבריהם מסיק" :וזה שאומר 'וביה לא צריך לאפסקא' ,רצה לומר אפילו לברך ברכה שניה על מצות על של-ראש ,כיון שנכלל של-ראש גם כן בשל-יד ,וכבר בירך להניח תפילין בלשון רבים ,והם נעשו פקודא חדא ,ולא צריך לאפסקא כמה דאוקמוה סח בין תפלה לתפלה עבירה היא בידו ,הרצון שלא אמרו 'הפסיק בין תפלה לתפלה' ,כי לשון סח סובל הפסק דק וקלוש כמו היסח הדעת וסח היא שיחה קלה והיינו אפילו שיחה של מצוה ושיחה נאה הוי ג"כ עבירה וז"ש 'עבירה היא בידו' ולא מצוה ובוודאי עבירה היא ולא מצוה .אבל להורות בא שאפילו שיחה של מצוה ואפילו הברכה עביד פרודא ביחודא בעד"א ,כי אחר שכונתו להמשיך מוחין דא"א שם סיד לחכמה שתיקה".7 מהלך זה תואם עם ההשוואה שהזוהר מקיים בין תפילין לתפילה .הזוהר בפרשת חיי שרה )דף קלב 1רבי יוסף חיים הבבלי פסק כפשטות לשון השו"ע שיש לכוין בדב"ק) ,בן איש חי ,וירא סע' י( ,ולא נחית לדעת המקובלים! 2רבי יעקב אב"ד קארלין ,שו"ת משכנות יעקב ,סי' כח. 3שו"ת גדולת מרדכי ,בסוף התשובה; רבי יעקב שלום סופר ראב"ד פעסט ,תורת חיים ,ס"ק כ ,ומסיים :ואולי שאני תפילין של רש"י מר"ת. 4גדולת מרדכי שם" :ועוד יש בידי ראיות לנ"ד מכמה מקומות בזוהר הקדוש ,ומהם הובאו דבריו ביתה יוסף סי' כה... הרי מבואר בדבריו כי לא תקנו ברכה לשל ראש כדי שלא יפסיק בשהייה דלא לאפרשא בין דא לדא .ולאשר חלק אלוה לו בבינה ,עיניו יראו ולבבו יבין כי איסור ההפסק הוא לאו משום מרבה בברכות ,אלא טעמו מופלא ומכוסה ,אומר לדבק טוב הוא שתים חוברות כמער איש ולויות .ומאן ספין ומאן רקיע לתת ריוח בין הדבקים בין לביא לליש גולות עיליות וגולות תחתיות .מאן דפסק יתפסק ,במדה שאדם מודד בה מודדין לו ."...וכן העלה בשו"ת ויקרא יהושע ,סי' א דף ב ראש טו"א ,שלפי הזוהר יש להחמיר נגד פסק השו"ע ,וגם לא להרהר ]אלא שחורג במקרה אחד ,בעניית אמן על ברכת תפילין ,כפסקו של הפנמ"א .דבריו צויינו בלקט הקמח החדש ,סי' כה ס"ק ב[. 5על ספרו 'מקור חכמה' ,פראג שע"א ,הסכימו כל גדולי פולין ,ותארו אותו בתארים מופלגים. 6יש שכר ,פראג שס"ט ,דיני תפילין ,סע' ז. 7פרי קודש הילולים ,לבוב תקצ"ג ,דף י ]סוף שער התפילין[.
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô ע"ב( מעלה ששתי התפילין הן באותה בחינה של שתי התפילות – ברכות ק"ש והעמידה ,שאחת בישיבה והשניה בעמידה ,וכן הוא בהנחת התפילין .השוואה נוספת היא שאסור להפסיק ביניהם" :תא חזי צלותא דבר נש מעומד ,בגין דתרי צלותא נינהו חד מיושב וחד מעומד ואינון חד ,לקביל תרין דרגין תפלה של יד ותפלה של ראש לגבי יום ולילה וכלא חד ,אוף הכא תפלה מיושב לגבי של יד לאתקין לה כמה דאתקין לכלה ...ובגין כך לא יפסיק בין גאולה לתפלה" .והלא בין גאולה לתפילה גם לדעת ר"ת 8 אסור להפסיק לדבר שבקדושה! בדרך נוספת ניתן לפרש את דברי הזוהר :על פי ההלכה איסור הפסקה הוא בדיבור ,אבל שהייה מותרת ,ובא הזוהר ומחדש שגם שהייה ביניהן אסורה.9 * כעת ננסה לברר את חידושו של רבי שלום בוזאגלו בביאור 'כסא מלך' לתיקונים ,ואלו שהתייחסו לדבריו. כפי שכבר העלינו בראש יריעה הראשונה ,נעתיק את עיקר ביאורו לייחוד של התפילין" :קשר של ראש, הגם שהוא ד' רומז לאות י' .וז"ל זו"ח בתיקונים חדשים :והכי צריכין ישראל לנטלא יונה קדישא לקשרא לה בקשורה דתפילין .ומיד יקרא לבעלה דאיהו ישראל דלעילא וכו' .וע"כ השח ביניהם עבירה היא בידו .אלא מיד כשקשר מלכות בתפילין יקרא לבעלה בק"ש .ואפשר שק"ש דקרבנות תועיל לזה. לכן ירא שמים משיניח תפילין לא ישיח עד אחר ובא לציון גואל".10 נעתיק בראשונה את לשון ספר אגרא דפרקא במלואה ,כפי שהדפיס הרב פאנעט שליט"א ,בסעיף כז: עוד שם ]תקו"ז הקדמה דף ג ע"א[ כד נחית קודש אבריך הוא בק"ש איתמר בחיוון ]יחזקאל א ,כד[ 'ואשמע את קול כנפיהם וכו' וקראן בה לישראל דאיהו עמודא דאמצעיתא והיינו שמע ישראל וכו' והגין דא מאן דשח בינתיים עבירה היא בידו וכו' עיי"ש כל הענין .ועיין ב'כסא מלך' אמר שם שלפי דברי הת"ז עבירה להשיח מעת הנחת תפילין עד אחר שמו"ע ,וכתב שאפשר ק"ש דקרבנות מהני לזה ,אבל ירא שמים לא ישיח עד אחר שמונה עשרה.11 בהשוואה פשוטה בין שתי הלשונות מזדקרות שתי תמיהות :א .הרי קפידת ה'כסא מלך' היא שלא להפסיק עד לאחר קריאת שמע ,ואילו 'שמונה עשרה' מאן דכר שמיה?! ב .הצעת ה'כסא מלך' היא שירא-שמים ימתין ולא יפסיק עד אחר 'ובא לציון' ,12ואילו באגרא דפרקא כתב שמונה עשרה!
8ב"י סי' סו בשם מהרי"ק סי' מב .והב"י המשיך שם שכבר פשט המנהג על פי הזוהר שלא לענות אמן בין גאולה לתפלה ,שלא כדעת הטור בסי' קיא. וכן ביארו כמה חכמים את עומק חידושו של הזוהר :רבי שמואל יצחק הילמן ,אור הישר עה"ת ,ירושלים תש"ה ,סו"פ בא; רבי ראובן מרגליות ,בביאורו לתקו"ז ,דף ט ע"א )ס"ק יד(. 9הגה"ח ר' אברהם אביש ציינווירט שליט"א ,שו"ע הזהר ,סי' כה סע' ג. 10דבריו צויינו אצל :רבי חיים יעקב קרויזר דיין בדאלינא ,באר יעקב ,סי' כה סע' ט; רבי יחיאל מיכל גולד ממונקאטש ,מאסף כל המחנות ,סי' כה ס"ק סז. 11אגרא דפרקא ,עם הגהות הצבי והצדק ,בני ברק תשנ"ט. 12האמת ,לא ירדתי לסוף דעתו; כי מה עניין תפילת 'ובא לציון' לייחוד של תפילין?
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô הערה נוספת העיר הרב פאנעט על אתר ,שרבי צבי הירש שפירא בעל 'דרכי תשובה' בביאורו לתקו"ז נטה מהנחת זקנו .ואלו דבריו" :בספר באר לחי רואי על תקו"ז רצה לפרש דקאי על איסור להפסיק בין תפלה של יד לתפלה של ראש ,אבל לא מצינו שום א' מהמפרשים שיפרש כן ,ונראה שהוא עצמו חזר בו שם בדף ט ע"א ד"ה מאן דשח שיחה בינייהו".13 אקדים ואומר :ספר באר לחי ראי הוא ביאורו הענקי של רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש על ספר התיקונים ,בו נחית לבאר כל פיסקא ופיסקא בבהירות מיוחדת ,14ותמה הרב פאנעט שהנכד ביאר את דברי התיקונים בצורה שונה לגמרי .ולא עוד אלא שבביאורו לתיקונים התעלם רבי צבי הירש מביאורו של זקינו ב'אגרא דפרקא' ,בה בשעה שהוא עצמו ציין לו בגיליון סידורו ]כפי שהובא בראש היריעה הראשונה[ .15כן תמוה ביאורו של הבאר לחי רואי ,שלא קיבל את ביאורו של הכסא מלך ,וכאילו נקט דרך ייחודית בהבנת דברי התיקונים. כדי ליישר את ההדורים ,הבה נטייל בביאורו של רבי צבי הירש לספר התיקונים .נעבור על ביאורו של רבי צבי הירש בעל 'דרכי תשובה' לקטעי התיקונים האלו ,ונבחן את עמדתו לחידוש זה ובעיקר מהלכו בביאור דבריו התיקונים. בתקו"ז דף ג ע"א ,על הפיסקא 'ובגין דא מאן דשח בנתיים עבירה הוא בידו האי שיחה' ,ביאר ב'באר לחי רואי':16 עבירה היא לשוח מעת הנחת תפילין עד אחר ק"ש ,והיינו כיון שבשניהם -תפילין וק"ש - מקשרים קב"ה ושכינתא .ועי' בכסא מלך שכתב שאפשר שק"ש קרבנות מהני לזה. נמצאנו למדים שציטט את דבריו ,אולם לא העיר עליו כלום ולא דן בדבריו .ואילו בדף ט ביאר אחרת, וכנראה שחזר בו .וז"ל: מאן דשח שיחה בינייהו :גם זה נזכר לעיל )דף ב( ועי' בדברינו שם מ"ש מהכסא מלך דר"ל מאן דשח בין קשורא דתפילין ובין ק"ש .אמנם כאן נראה מהענין שקאי אמאן דשח בין קשורא דתפילין ש"י לקשורא דש"ר ,וכמ"ש דעביד בה פרודא בין ו"ק וכו'. מסתימת לשונו היינו יכולים להעלות שלא אימץ את חידושו של רבי שלום בוזגלו ,אם כי אין כאן הוכחה גמורה.
13אגרא דפרקא ,שם. 14נדפס בעירו מונקאטש בשנת תרס"ג. 15יש להעיר שנותר סידור עם כוונות האריז"ל שנערך ע"י רבי שבתי מראשקוב בו התפללו נכדיו של הבנ"י -רבני מונקאטש לדורותיהם :הלא המה רבי שלמה בעל 'שם שלמה' ,רבי צבי הירש בעל 'דרכי תשובה' ורבי חיים אלעזר בעל 'מנחת אלעזר' ,שלושתם רשמו אלפי הגהות יקרות עלי גיליון הסידור .בדפים של הנחת תפילין ישנן עשרות הגהות, אבל לא נגעו לגבי חידושו של ה'כסא מלך' סידור יקר זה הוציאו לאור רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שופרון ביחד עם הרב בעריש ויינברגר ,מהמקורבים לבעל מנח"א ,ברוקלין תשכ"א; כמובן שאין מכאן הוכחה שלא מדלא שמיעה ליה גם לא סבירא ליה. 16שלושה מילים אלו הן על פי התיקונים שבסוף הספר ,דף רנז ע"א.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô כאמור ,הרב צבי אלימלך פאנעט שליט"א ,בהגהתו ל'אגרא דכלה' העיר על מהלכו של 'באר לחי ראי' שלא מצאנו לאחד מהמפרשים שביאר כן .אולם נעלם ממנו שרבי צבי הירש ירד לעומק פשטו של התיקונים ,ודבריו עשירים במקום אחר; והוא בחלק התיקונים וההוספות ל'באר לחי ראי'; שם נתווסף קטע שלם המעיד כמאה עדים שרצ"ה לא קיבל את חידושו של זקנו בשם ה'כסא מלך' ,וז"ל: ]דברי הכסא מלך[ הביאו אא"ז הקדוש בס' אגרא דפרקא .אולם לפענ"ד נראה יותר פשטא דלישנא שהשח בין תפילין של יד לתפילין של ראש עבירה הוא בידו כמ"ש בש"ס )מנחות לו(, וקאי בזה על מ"ש מקודם :וליחדא לון ביחודא חדא בלא פרודא כלל ,דהיינו שלא להפריד בין תפילין ש"י לש"ר בשיחה ,וע"ז קאמר דע"כ מאן דשח ומפסיק ביניהם עבירה הוא בידו ,ועיין 17 מזה עוד בביאורנו להלן דף ט ע"א ד"ה מאן דשח. יש לציין שבנו יחידו – רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש – כבר בצעירותו עמד על דברי אביו בחלק המילואים ,שנטה מביאורו של הבנ"י ,ומסיים רבי חיים אלעזר" :ודבריו ]של אביו[ נראים יותר בפשט הדברים".18 ואם יטען הטוען ש"כלום בן מעיד על אביו" ,מצאנו מציאה לרבי יוסף חיים הבבלי בעל 'בן איש חי' שהצטיין בביאוריו לספרי הזוהר ,שגם הוא נטה קו ע"ד רבי שלום בוזגלו ,וזאת מתוך תשובה הלכתית בשאלה האם מותר להפסיק בדיבור בין ש"י לש"ר בתפילין של ר"ת .בתוך תשובתו הוא נוגע גם לנידון שלנו ,ואלו דבריו" :שוב ראיתי בתיקונים דף ט ע"א] ...ומעתיק את לשונו[ ובספר כסא מלך דקדק מדברי התיקונים שאוסר להפסיק בשיחה אחר שהניח תפילין עד שיקרא ק"ש ,ואנא עבדא בהגהותי לספר תיקונים כתבתי שאין הכרח לזה ,מיהו הרב כסא מלך שם דקדק מדברי התיקונים דף ט שיש קפידה שלא ישיח בין תפילין של יד לשל ראש ,וכתב עוד כי בתקו"ז חדש דף לו ע"ב מפורש שאם שח בין תש"י לתש"ר עביד פירורא ביחודא ע"ש .על כן כיון שמפורש בז"ח דעביד פגם השח בין תש"י לתש"ר ,וגם מדברי התיקונים דקדק כן ,נמצא בתפילין של ר"ת אסור לשוח בין יד לראש אע"פ שאין שם ברכה .אך בתיקונים דף ט' מפורש מאן דשח שיחה בינייהו דאיהי שיחת חולין עבירה היא בידו, ואם נפרש שקאי על השח בין יד לראש ,נמצא קפיד על שיחת חולין דווקא ,אבל בדברי תורה וכ"ש בעניית קדיש וקדושה אין בזה פגם ,ויש לצדד נמי לאידך גיסא שאפילו בקדיש וקדושה יש קפידה, ובוודאי כיון שמסתפקתא לן שורת הדין מחייבת שב ואל תעשה עדיף גם בקדיש וקדושה".19 הרי לנו שנקיט בשופי כביאורו של ה'באר לחי רואי'! ביאורו הארוך לתקו"ז לא נמצא עד היום הזה, וחבל על דאבדין. אולם שני אריות אלו אינם יחידים .הלא ראינו ביריעה הראשונה שכל מפרשי התקו"ז ,ובראשם גדול המבארים וגדול המקובלים רבינו הרמ"ק ,ביארו פה אחד שהייחוד נשלם עם הנחת של-ראש!
17באר לחי ראי ,ח"א מדור התיקונים ,דף רנז ע"א. 18דברי תורה ,פרשבורג תרפ"ב ,ח"א סי' ל. 19שו"ת רב פעלים ,ח"ג או"ח סי' ב.
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô קפידת התיקונים ,האם היא רק בהנחת בבוקר לפני התפלה ,או שמא בכל פעם שמניחם במשך היום בהגהותיו ל'אגרא דפרקא' מעיר רבי צבי הירש מייזליש אב"ד ווייצין-שיקגו ,בעל 'בנין צבי' ושו"ת מקדשי השם ,שחומרתו של הכסא למלך הינה אך ורק במניח תפילין בבוקר לפני התפילה כדי לצאת ידי חובת ק"ש ,אבל אם כבר יצא ידי חובת ק"ש ולובש התפילין רק להתפלל עמהם ,אין מקום לקפידה זו.20 נשאר לנו לברר את תמיהתנו השנייה ,שמחד כתב ה'דרכי תשובה' בשם זקינו שהקפידה לא לשוח עד אחרי קרי"ש ,ואילו באגרא דפרקא עצמו כתוב עד אחרי שמונה עשרה ,וההבדל הוא עצום. אולם כאשר בוחנים את הדברים בשבעה עיניים עומדים על טעות קטנה שהתגלגלה ממהדורה למשנה. במהדורה הראשונה שנערכה ע"י רבי משה שיינפעלד ממאזלבריץ -חתן המחבר ,הגירסה היא "עד אחר שמע" ,וכן הוא במהדורה שנייה ,וכן במהדורה שלישית שנערכה ע"י רבי צבי אלימלך ב"ר משה שיינפעלד "מוגה מכי"ק המחבר ע"י נכד המחבר ,21"...וכן בכל הדפוסים שלאחריה ,עד שנות המלחמה.22
אגרא דפרקא מהדורה ראשונה " -עד אחר שמע"
20אגרא דצבי :הגהות והערות על 'אגרא דפרקא ,ברוקלין תש"ן ,עמ' נו. מעניין שבפירוש הסולם לדף ג ע"א פירש השח באמצע קריאת שמע! 21מהדורה ראשונה ,למברג תרי"ח; מהדורה שלאחריה :למברג תר"מ" :ולאשר כי הראשונים יצאו מבית הדפוס מלא טעויות ,ונחסר תיבות ושורות ,והיה כשגגה היוצא מלפני השליט ,ע"כ הדפסנו שנית מוגה מאוד מתוך כתב יד"; מהדורה שלישית ,מונקאטש תרנ"ד. 22מהדורה רביעית :למברג תר"ע; מונקאטש ת"ש ,על ידי ר' דוד ב"ר יעקב צבי ראנד ,נכד המחבר.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô
מהדורה שניה ,למברג תר"ם " -עד אחר שמע"
ואילו במהדורות המחודשות יותר ,שמן הראוי שיהיו מדויקות יותר ,דווקא בהן נפלה טעות :במהדורת הרב פאנעט ,בני ברק תשנ"ט ,שינה מ"שמע" ל'שמ"ע' ,היינו שהוסיף גרשיים לר"ת .זאת ועוד ,אחריו נגררה מהדורת ברוקלין תשס"ה :ש"נערך מחדש ומוגה על פי כתב יד בתוספת אלפי מראי מקומות, הערות וביאורים ע"י ]הרב[ מרדכי וועבער" ,והוא כבר פתח את הר"ת ,ופענח שמונה עשרה! כשהיא טעות גמורה!
"מהדורתו של הרב צבי אלימלך פאנעט ,עם הפיכת מילת שמע כאילו הוא ר"ת ,ופתחו ל'שמונה עשרה'
נותר לנו קושי האחרון ,והוא שב'כסא מלך' כתב שיר"ש לא ישיח עד אחרי 'ובא לציון' ,ואילו באגרא דפרקא כתב עד אחרי שמ"ע .23אך על כך אין מענה בפי! סיכום שלושת היריעות איסור שיחה בין תפילין של יד לתפילין של ראש 23וכבר העיר על כך הרב פאנעט על אתר.
æ
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô למדנו בברייתא )מנחות לו ע"א( :אם סח בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש ,עבירה היא בידו .ונחלקו רש"י ותוס' בביאורה .דעת רש"י שעצם ההפסק אינו נחשב עבירה ,אלא א"כ לא בירך המפסיק את הברכה השנייה ]על של ראש[ .אבל המפסיק בדיבור ומברך את הברכה השנייה ,קיים המצוה ויקבל שכר על הברכה .לעומתו ,תוס' וכן ראשונים נוספים סוברים שעצם ההפסק אסור ,משום שהוא גורם לברכה שאינה צריכה. מצאנו דעה שלישית הסוברת שאפילו ללא טעם של הברכה ,אסור להפסיק ,משום ששתיהן נחשבות מצוה אחת .כן חידש תרומת הדשן .בטעם הדבר ביאר בהקדם חידושו של בעל המאור שצריך להסמיך הנחת תפילין של יד לשל ראש שהתורה אמרה 'והיו לטטפות' שתהיה הויה אחת לשתיהן. מתי מותר להפסיק בין התפילין ראינו שישנן שתי גישות שונות ביסוד התכיפות של שני התפילין: א .שיטת רש"י ותוס' ודעימיה ,שהאיסור נוצר בעקבות איסור ברכה שאינה צריכה וכדומה .בתוך עמדה זו ישנן שתי דעות במקרה שעבר והפסיק ,האם יש לו לחזור ולברך על של-ראש ,או לא :דעת הרא"ש שיש לו לברך ,ואילו דעת ר"ת שא"צ לברך. ב .גישת הרז"ה ודעימיה שישנו דין מיוחד ששתי התפילין סדר הנחתם הוא ביחד! להלכה ,הב"י על אתר לא הביא את דעת הרז"ה ,ולכן עשה פשרה בתוך הגישה הראשונה :שנכון שישתוק וישמע הקדיש ואין זה נחשב להפסק; וכן הכריע בשולחנו הערוך )כה ,י(" :אם שמע קדיש או קדושה בין תפלה של יד לתפלה של ראש ,לא יפסיק לענות עמהם ,אלא שותק ושומע ומכוין למה שאומרים". כאשר מעיינים בלשונו ,בולטת התעלמות מהמקרה שהפסיק ,שעליה נחלקו רא"ש ור"ת .ואכן ,נקודה זו התעוררה אצל שני נושאי כליו המפורסמים :הט"ז והמ"א ,כאשר דעת הט"ז )ס"ק ח( בהבנת השו"ע שא"צ לברך ,משום שחשש לדעת ר"ת ,ואילו לדעת המ"א )ס"ק יז( יש לו לחזור ולברך. שתי דעות אלו פרנסו את כל הפוסקים כבר בדור שלאחריהם ,במחלוקת שנמשכה עד הדור האחרון. קמו שני מחנות ,האחד מחזק את ידי הט"ז ואילו השני את המג"א. השלכה נוספת יוצאת מתוך שתי עמדות אלו ,והיא שאלה יומיומית :האם שרי להפסיק ביניהם במקרה שאין מברכים עליהם ,כגון בחוה"מ או בשל ר"ת .שלכאורה לגישה הראשונה – אין שום מניעה מלהפסיק ,ואילו לשיטת הרז"ה לכאורה יש להחמיר. דעת חכמי פרובנס בהשוואה לספרי הזוהר בדברי הרע"מ התפיסה היא שונה לגמרי :איסור ההפסק אינו משום שגורר אחריו ברכה ,אלא שישנו דין מיוחד בשתי התפילין שיש להניחן יחד ללא שום שיהוי .בלשון הסוד :הואיל וישנו ייחוד מיוחד ביניהם. ç
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô מעניין שתפיסה זו אינה ייחודית אך ורק לספרות הזוהר ,אלא היא שיטתם של ראשונים אחדים. ראשון לציון הוא הרז"ה מנרבונה אשר בפרובנס ,שחידש טעם שונה לגמרי לאיסור שיחה" :כיון דכתיב 'והיה ]לך[ לאות על ידך ולזכרון בין עיניך' צריך זכירה שתהא תיכף תפלה של ראש לתפלה של יד ,כדי שתהא הויה אחת לשתיהן ,ואם הסיח דעתו והפליג בדברים ,עבירה היא בידו ,לפיכך ]כדי לתקן העבירה[ חוזר ומברך ."...הרי לנו טעם מחודש לגמרי ,שהאיסור הוא איסור עצמי ולא מטעם גרימת ברכה לבטלה .וכ"כ המאירי גם הוא מענקי פרובנס ,שההלכה נובעת מדיוק לשון הפסוק 'והיו לאות': "שיהא תיכף של ראש לשל יד" .כעין סברא זו העלה ידידו הריטב"א בחידושיו ליומא" :שאני תפילין משאר המצוות" ,ששיחה ביניהם מחייבת ברכה נוספת" :כיון דרחמנא אמר 'והיה לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך'" .הגדרה מחודשת נמצאת בחידושים למנחות המיוחסים לרשב"א ,הקרובה להגדרה זו" :אע"ג דשתי מצוות הן ,מכל מקום כיון דקרא קאמר דשל יד תקדים לשל ראש ,א"כ הוי כמאן דאמר קרא ...והוו שתי מצוות שצריכה האחת להיות קיימת לחבירתה."... בפענוח דברי הרע"מ נמצא אותו רעיון ,אך ברובד פנימי יותר ,והוא שלשתי התפילין ישנו "ייחוד" משותף ,והשח ביניהן מפריד את הייחוד ,וזה גורם ל"עבירה שבידו" .פלא שמצאנו רעיון זה בספר 'מאירת עינים' לר' יצחק דמן עכו ,שכידוע הוא מהספרים הקדומים -ואולי הקדום -התואם את ספרות הזוהר. מרהיטות לשונו של הרע"מ משמע שמיקום אזהרתם הוא בין שתי התפילין ,וכן נראה דעות גדולי מפרשי הזוהר :רמ"ק ,רבי אברהם גלאנטי ,וכן פירש הגר"א מווילנא בהגהותיו לזוהר .ואילו רבי צבי הירש מזידיטשוב בספרו הענקי 'עטרת צבי' ביאר באופן שונה לגמרי ,שהייחוד הנכון אינו מתבצע אלא כשמניח שני הסדרים -של רש"י ושל ר"ת יחדיו. ואילו רבי שלום בוזגלו ,בפירושו המפורסם 'כסא מלך' ,מפרש בדרך שונה לגמרי .לדעתו הייחוד מקשר את הנחת התפילין עד קריאת שמע .בד"ה 'צפרא קדישא' כתב" :ולא ישיח בין הנחת תפילין עד שיקרא שמע ,כי סוד תפילין של ראש הם מוחין לזעיר ,ותפילין של יד למלכות ,ומיד שיש להם מוחין יקרא לישראל להזדווג עם כלתו ,גם לא ישיח בין תפלה של יד לשל ראש ,גם לא ישיח בין גאולה לתפלה ,אלא יסמוך קרי"ש לי"ח ברכות" .הרי לנו חידוש עצום ,שכוונתם היא שהייחוד נמשך מהנחת שני התפילין ועד קריאת שמע .והוא חזר ושנה מהלך זה להלן בד"ה ואינון ה'" :אלא מיד כשקשר מלכות בתפילין יקרא לבעלה בק"ש .ואפשר שק"ש דקרבנות תועיל לזה .לכן ירא שמים משיניח תפילין לא ישיח עד אחר ובא לציון גואל".
ייחסו של בעל 'בני יששכר' וצאצאיו אחריו לחידושו של ה'כסא מלך' בספרו אגרא דפרקא העתיק את לשונו ,ללא שום הערה נלווית ,ומן הסתם מרוב חידושו .נכדיו בעל 'דרכי תשובה' ובעל 'מנחת אלעזר' נקטו שאין כך פשטן של דברים בספר רע"מ .ואכן כך דעתם של רוב מפרשי הזוהר. è
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô הפסק בין התפילין בהניחם ללא ברכה ,כגון בחוה"מ או של ר"ת הראשון שדן בשאלה זו הינו רבי ישראל איסרלין ב'פסקים וכתבים' ,כשנשאל על "אותם המניחים תפילין בחוה"מ בלא ברכה ,האם מדברים בין התפילין" .בתשובתו הקצרה הוא מחמיר ,ונימוקו עמו שאיסור השיחה אינו מחשש ברכה שאינה צריכה" ,אלא בלא זה יש עבירה להסיח ביניהם" .האחרונים שעמדו על דבריו ביארו פה-אחד שעל כרחך שסברת התה"ד כשיטת הרז"ה שהווייתן כאחת ,ולכן איסור ההפסקה קיימת גם ללא ברכה. אנחנו העלינו בהבנה שונה לגמרי ,ואפשר להעלות שתי דרכים :א .שבהפסק בין מצוה מוכיח על זלזול בה ,והדמיון לכך הוא 'המפסיק ממשנתו כאילו מתחייב בנפשו' .ב .שבאמצע קיום מצוה צריך לבו להיות מכוון לגמרי לעשייתה ,וברגע שהוא מפסיק ופונה לדברים אחרים ,אזי מקיים מצוותו ללא כוונה נכונה .לאור האמור ,מובנת היטב מסקנת תה"ד שהנחת תפילין גם ללא ברכה מחייבת כוונה שלמה ללא שום הפרעות באמצע. השקפת האחרונים בשאלת התה"ד :יש שחידשו שהתה"ד מחמיר רק בדברים בטלים ,אבל בדבר שבקדושה חייב לענות .למעשה רבים האחרונים החמירו בחוה"מ ובשל ר"ת ,וחששו לדברי תה"ד ורז"ה )או לחלופין הזוהר( .לעומתם ,רבים סוברים שלמעשה יש להחמיר רק בשיחת חולין ,אבל בדבר שבקדושה מותר ]או חייבים[ כשמניחים ללא ברכה. המלבי"ם מעלה פשרה :לאלו שאין מברכים על של-ראש כלל ,כשענה על דבר שבקדושה צריך לחזור ולברך על ראש משום ספק-ספיקא ,שמא הלכה שצריך לברך תמיד על של-ראש ,ואת"ל שאין הלכה כן, שמא הלכה כדעת הסוברים שדבר שבקדושה הוי הפסק .ולעומתם ,לנוהגים לברך על של-ראש ,הס"ס הוא הפוך ,שמא הלכה שדבר שבקדושה לא הוי הפסק ,ושמא הלכה שאין מברכים על של ראש ,לכן אינו מוסיף ברכה נוספת. השפעת דברי הזוהרים על הפוסקים בעלי-הלכה בזוהר מופיעה כמה פעמים אזהרה שישנו ייחוד בין שני התפילין ,בדיוק כמו שישנו ייחוד בין גאל ישראל לתפלה .הפוסקים הסיקו מדבריהם כמה הלכות חדשות: א .לברך רק ברכה אחת ,על של-יד ,כדי לא להפסיק אפילו משהו בין שתי התפילין. ב .ביחס של הפוסקים שחששו לחידושו של בעל הזוהר ,ראינו שרבי יעקב פארדו החמיר בשיחת חולין וכדומה ,אבל הקל לגבי דבר שבקדושה ג .מאידך רבים חששו שאין להפסיק בשום דיבור גם בדברים שבקדושה. ד .ויש שהוסיפו גם בהרהור.
* é
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô נספח א :בסידור הרמ"ז נמצא גילוי נפלא שאולי אפשר לקשר אותו עם חידושו של ה'כסא מלך' רבי בנימין הכהן גדול תלמידי רבי משה זכות העתיק את כתביו ,וממנו הועתק על ידי רבי שמואל דוד אוטולינגו בעל 'מעיל שמואל' ,גם הוא מחשובי תלמידי הרמ"ז .בסידור כת"י רבי בנימין הכהן משנת תמ"ג כתוב שישנו ייחוד מעת הנחת התפילין ועד קרי"ש" :מכאן ועד הקריאת שמע הם מוחים פנימי' וחיצוני' מסוד חיצוניות העולמות" )כת"י קהלת מנטובה ,מס' 149סרט ,(2277ואילו בסידור כת"י כתיבה אשכנזית שנעשתה ע"י רבי מרדכי ב"ר שמשון אלטשולר מעיר קליווא בשנת תע"ד ,שהעתיקו בדיוק רב מתוך כת"י של רבי שמואל דוד ישנה תוספת חשובה" :מכאן ועד הקריאת שמע הם מוחין פנימיים ומקיפין ,מסוד חיצוניות העולמות ,ולא יסיח דעתו מהתפילין אפי' רגע ,אם לא בעוסקו בתורה או בעמידה" .במשפט זה יש כבר רמז לקפידתו של ה'כסא מלך' לא לשוח מעת הנחת התפילין ועד ק"ש! התודה והברכה למכובדי הרב החסיד רבי שלמה אליעזר גליקמן )בורו פארק( שהואיל בטובו לשתף עמי 24 את המידע על סידור חשוב זה הנמצא ברשותו.
פרסום ראשון סידור כתי"ק של רבי בנימין כהן רב דק"ק ריג'ייו
24ישנם שני סידורים עם כוונות )כת"י( נוספים מהרמ"ז .האחד כנראה הטופס האישי שלו ]סרט [12490והשני העתקה ממנו ]סרט .[814עליהם ראה בספרו של מכובדי הרב יוסף אביב"י ,קבלת האר"י ,עמ' ,733-732ובשניהם לא מצאתי לע"ע כוונות לתפילין.
àé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô
פרסום ראשון .סידורו האישי של הרמ"ז ,כתי"ק תלמידו רבי בנימין הכהן מרבני ריג'יו ,בו כתוב שישנו ייחוד מעת הנחת התפילין ועד קרי"ש" :מכאן ועד הקריאת שמע הם מוחים פנימי' וחיצוני' מסוד חיצוניות העולמות"
נספח ב :ייחסו של הגר"א מווילנא לחיבור תקוני זהר במאמר הראשון )בהערה (37שיערנו שהיחס של הגר"א לרע"מ היה לאין ערוך מול ייחסו לזוה"ק .כעת מצאתי וראיתי שקלעתי למטרה ,וכעדות תלמידו הגדול רבי חיים מוואלוז'ין בהקדמתו לספרא דצניעותא" :שמעתי מפיו הק' שהיה חוזר הרעיא מהימנא פעמים רבות אין מספר בשקידה נפלאה מאוד ,עד שראה עצמו בקיא בו בקיאות נפלא לספר אותיותיו ממש .אז פנה עצמו ללימודים אחרים בנגלות ונסתר ,וחלם שמשה רע"ה היה בביתו ונסתלק". ומהכא יובן על נכון דקדוק לשונו של תלמידו רבי ישראל משקלוב בהקדמתו ל'פאת השלחן' ,בעת תארו התרגשותו של הגר"א עת סיומו עריכת ביאורו ל'שיר השירים'" :וכאשר סיים פירושו הוה בדיחא דעתיה ושמח בשמחת תורתו ...וצוה לסגור חדרו .החלונות סגרו ביום והדליקו נרות הרבה .נשא עיניו למרום בדבקות עצומה ,בברכה והודאה לשמו הגדול ית"ש ,שזיכהו להשגת אור כל התורה ,בפנימיותיה וחוצותיה .כה אמר :כל החכמות נצרכים לתורתנו הק' וכלולים בה .וידעם כולם לתכליתם ,והזכירם: חכמת אלגעברע ומשולשים והנדסה וחכמת מוסיקא ,ושיבחה הרבה .הוא היה אומר אז ,כי רוב טעמי áé
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú éãå÷ô ìä÷éå úùøô תורה וסודות שיר הלויים וסודות תיקוני הזהר אי אפשר לידע בלעדה ]המוסיקה[ ...וביאר איכות כל החכמות ואמר שהשיגם לתכליתם ."...הרי שדקדק בנקיטתו לתקו"ז דייקא ,ולא בכדי!
øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
קול רינה וישועה באהלי צדיקים
בלב רגשי את ברכתי אגיש ,ברכת מזל-טוב ושלומים אלף כדיאית להאי גברא יקירא מעוטר ומקודש קליין אב"ד ור"מ קרית אונגוואר שלמה קליין דוד שלמה רבי דוד הגה""צצ רבי בעשר מעלות ,מחותני :פרי צדיק עץ חיים ,הגה – ירושלים פיגא כלילת המעלות מרים פיגא לאה מרים לרגל נישואי בתו היקרה לאה
אריה דוד אריה עם החתן המופלא ומופלג בתורה וחכמה ,מוכתר בנימוסין ,שמו נודע בשערים כה"ר דוד פרידמן ניני""וו פרידמן בן יקיר למוקיר תורה ולומדיה ומנושאי הארון ,כולו מחמדים וחכו ממתקים ,איש חפץ חסד מרבה שליט""אא אבן יקרה פרידמן שליט יעקב פרידמן משה יעקב להטיב עם זולתו ,שמו הטוב הולך לפניו ,מגזע היחס ,ככ""הה משה באנטוורפן ובזה ברכתי צרופה ,יהי ה' עמם ,ויזכו להציץ ציץ ולהגדיל פרח לשם ולתפארת אבוה"ק מוסדי דור דור, ויזכו ההורים לרוות מהם נחת דקדושה ,מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
âé
