øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àø÷éå úùøô
ïåâøàá åéðáå áåèé÷î éæðëùà ïåùøâ íäøáà éáø ìù í÷ìç íéìùåøéá úéæðëùàä äìéä÷ä íå÷éùå äøãñá 'à øîàî ,æ"÷ú ïåéñ ç"øá äöøà åúééìòì äðù äðåîùå íéùù íééúàî úàø÷ì à"ë÷ú øãàá à"ëá åúøéèôì íéðù òáøàå íéùéîç íééúàî ìâøìå
לזכר נשמת אבי מורי הרה"ח ר' שלמה ב"ר אברהם גד הכ"מ ,שזנח את מנעמי הגלות ,ובשיא פריחתו עקר מטומאת ארץ העמים ועלה ירושלימה .עלה והתעלה בתורה ויראה ונלב"ע ח' באדר תשע"ה
ייסוד היישוב האשכנזי בירושלים מהול במנה גדושה של ייסורים וצרות ורק מתוך מסירות נפש זכו לייסד אותו הכיסופים לציון הפעימו את לב עם-ישראל מיום גורש מארצו .משאת-הנפש לציון היא נחלת העם כולו, על כל חוגיו ושכבותיו ובכל מקומות הימצאו .מסימני ההיכר של הכמיהה והכיסופים לציון היו העליות לא"י במשך שנות הגלות .בכל הדורות היו יחידים וקבוצות של יהודים שעלו לא"י מתוך הקרבה וחירוף נפש .במיוחד יש לציין את העלייה הגדולה של בעלי התוספות ,יותר משלוש מאות חכמי אנגליה צרפת ופרובנס ,שעלו לארץ בשלהי האלף החמישי ,כיובל שנים לאחר מכן עלייתו של רבי יחיאל מפאריז עם בני ישיבתו )ה' י"ט( ,ואת עליית הרמב"ן שמונה שנים אחריו ,עלייה אשר ממנה פינה ויתד ולהתחדשות היישוב בירושלים .כן השאירה רושם עמוק עליית רבי עובדיה מברטנורא ,שעלה מאיטליה ירושלימה בשנת רמ"ח .1העלייה המשמעותית ביותר הייתה כעבור ארבעים )ר"צ לערך( ,בעקבות גירוש יהודי ספרד ממושבותיהם ,עלתה עלייה רבתית גדולי חכמים וצדיקים שהאירו בתורתם עיני כל ישראל 1הואיל ואנו עומדים כשבועיים ימים לפני חג הפסח ,מן הראוי לציין שמפרש המשנה נכנס לשערי העיר בצהרי י"ג ניסן שנת רמ"ח ,כפי שמתאר זאת ביומנו בהתרגשות רבה .מנמל פאלירמו שבסיציליה הפליג לחופי מצרים ,אליה הגיע בכ"א טבת .לאחר עיכובים רבים הגיע רגלי לאלכסנדריה בי"ד שבט ,ושם הצטרף בשיירת גמלים שעברה במדבר סיני, וביום ז' בניסן הגיע לעזה ,משם ברכיבה על חמור דרך חברון ובית לחם הגיע ירושלימה" :נסענו מחברון ביום השלישי בי"ג בניסן ...ובאנו עד מצבת רחל ..וכל אחד ]מהשיירה[ התפלל שם כפי כוחו ...ומבית לחם לירושלים כשלושה מילים וכל הדרך מלאה כרמים וזיתים ...משם נגלתה העיר המהולל הקרית משושנו ,ושם קרענו את בגדינו כחובה ,וכאשר עברה עוד מעט נגלה אליהו בית מקדשנו ותפארתנו ההרוס וקרענו קריעה שנייה על המקדש ,ובאנו עד שערי ירושלים ונכנסנו בה בשלושה-עשר לחודש ניסן רמ"ח בצהרים בעצם היום ההוא עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים ,ושם בא לקראתנו רב אשכנזי אחד אשר נתגדל באיטליה שמו ר' יעקב די קולומבאנו והביאני אל ביתו ונתאכסנתי עמו כל ימי הפסח" ,א' יערי ,אגרות א"י ,עמ' .127
à
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àø÷éå úùøô כדוגמת רבי יוסף קארו ,ה'בית יוסף' וחבורתו בעלי ההלכה ,ועמו רבי משה קורדבירו וגורי האר"י – בעלי הנסתר.
קהל אשכנזים בירושלים משך מאות שנים הללו ,בעיקר ממאורעות ה"מוות השחור" באירופה בשנת ק"ט ,היו העולים מארצות אירופה כמיעוט מול העולים מאזור הים התיכון .2ברבות הימים הלכו ורבו ,ואט אט התהוותה קהילה אשכנזית .ולמרות שמדי פעם אחזו במנהגם וגם הקימו לעצמם ישיבה ובית-דין ,לא הצליחו להכות שורש ,3והייתה כפופה להנהגה של יהודי המזרח ,ולנגידות שמושבה בקהיר. בתקופה זו היו יהודי ירושלים נתונים לחסדם של המושלים ,הערבים והתורכים התעללו בהם וסחטו את כספם .הקהילה האשכנזית בירושלים בתקופה זו לא הייתה אלא חלק קטן מהאוכלוסייה היהודית .4עקב רביצת החובות לא גדלה הקהילה הספרדית העתיקה ,וכל-שכן שקהל האשכנזים לא גדל .משהתרבה מספרם של היהודים היו השלטונות מגדילים את תביעותיהם ומטילים עליהם מיסים חדשים ,ואילן הכנסות הקהילה מבחוץ לא נשתנו. עד לחורבן ה"חצר" האשכנזית בירושלים בשנת תפ"א ,ישבו האשכנזים בחצר רחבת ידיים עם בית כנסת בתוכה ,כשהיא נסגרת מדי לילה. באגרתו משנת רמ"ח מספר ר' עובדיה מברטנורה על חצר "אשר בו בית כנסת גדול מאוד ,ובתוכו בתים רבים וכולם הקדש אשכנזים ,ואשכנזיות אלמנות יגורו בה .חצרות רבות היו בירושלים ברחוב היהודים כולם של הקדש וכולם מכרו הזקנים ,5לא נשאר בהם אחד .רק הקדש האשכנזים לא יכלו למכור ,כי חוק לאשכנזים וחלקם הוא ואין לעניים אחרים חלק בו" ,6תולדותיו של חצר זו ובה"כ שבתוכה ,חסר לנו ,גם לא ידוע המשך קיומם. כעבור מאה וארבעים שנה -בשנת שפ"א -עלה השל"ה הקדוש והרים קרנה של היישוב האשכנזי ,כפי שהוא מעיד באיגרתו למשפחתו כשנה אחרי עלייתו" :כי קהל אשכנזים בירושלים הוא בכפל מקהל האשכנזים שבצפת ,ובכל יום ויום מתרבים .ויש בקהל אשכנזים כמה וכמה אנשים חשובים גדולים 2ראה א' ריינר' ,בין אשכנז לירושלים :חכמים אשכנזים בא"י לאחר ה"מוות השחור" ' ,שלם ד ]תשמ"ד[ ,עמ' .62-27 3באגרתו משנת רמ"א מעיד ר' יוסף דמונטנייא האשכנזי על חלקת בית-קברות מיוחד לאשכנזים בהר הזיתים ,אגרות א"י ,עמ' .92 אולם כוחם ירד לקראת סוף שנות הש' .במכתב משנת שפ"ה הננו נפגשים בשני פרנסים ספרדיים והאשכנזים נגררים אחריהם .ומאידך ,שליחים ספרדיים נוסעים גם לפולין ולאשכנז בשנת ת"ס ,גם שליחים אשכנזיים שונים נשלחים מטעם עדות הספרדיות לארצות שונות .טשטוש העדה האשכנזית רב .ההשפעה הספרדית היתה כל כך חזקה, עד כדי כך שרבם – רבי נתן שפירא – נשא שתי נשים .גם ,כמובן ,שלבושם כלבוש הספרדים. 4רבי יעקב חאגיז מרבני ירושלים כותב לפני שנת תל"ג" :האשכנזים שבכאן שהם מיעוטא דמיעוטא" ,שו"ת הלכות קטנות ,קונטרס לגיטין סי' ו. 5ביאור הדברים ,אצל מכובדי פרו' אלחנן ריינר' ,הנהגת הקהילה בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית :תעודות ובירורים בשולי "פרשת הזקנים" ,שלם ו ]תשנ"ב[ ,עמ' .81-23 6אגרות א"י ,עמ' .129על חכמים נוספים בעדה האשכנזית בתקופה זו ,ראה :א' דוד' ,לתודלות הקהילה האשכנזית בירושלים במאה הט"ז' ,ותיקין :מחקרים בתולדות היישוב ,רמת גן ,תשל"ה ,עמ' .35-25
á
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àø÷éå úùøô בתורה" .7על ה"חצר האשכנזי" מרמז השל"ה באיגרתו במשפט אחד" :גם קהל אשכנזים יושבים מסוגרים" 8,היינו בתוך חצר סגורה .כעבור ארבע שנים בשנת שפ"ה ,מעיד עולה מאיטליה ]ר' דניאל פינצי[ שבכל העיר הגדולה לא נמצא אלא שני בתי-כנסת האחד אשכנזי והוא קטן" :שכל האשכנזים, והחכם כמוהר"ר ישעיה בראשם ,הולכים שם .ויש להם מנהגים טובים.9"... גורלו של החצר האשכנזית קשור בקשר בל ינתק עם מדיניותם האכזרית של השליטים המוסלמים. חורבן הראשון של החצר :בשנת שפ"ה נתכהן מוחמד אבן פארוח' כמושל העיר מטעם האימפריה ,כל כהונתו החזיקה שנתיים ימים ,אבל בשנתיים אלו הצליח ברוב אכזריותו להרוס את היישוב ,עד עפר.10 לאחר מאמצים מרובים הצליחו היהודים לשקם את החורבות ,וכבר בשנת ת"י אנו שומעים על חצר אשכנזית 'חיה ותוססת'.11 קורות הקהילה משנת ת"מ ואילך :כאמור ,למרות שכלפי חוץ היו כפופים לקהילה הספרדית ,קהל האשכנזים היה מאורגן בפני עצמו ,עם רב ובית-דין שלהם ,ומוסדות משלהם .12הם התרכזו ברובע מיוחד ,המפורסם בשם "החצר"; חצר גדולה שהיו בה ארבעים דירות ,בית מדרש ובית-דין .ידועים לנו שמות סופרי הבי"ד והשדרי"ם שהקהילה שלחה בשנים תמ"ה-ת"ס ,13כשהרב המכהן היה רבי משה ב"ר יעקב הכהן ,14עם פטירתו בשנת תנ"ט הוצע הרבנות לרבי דוד אופנהיים אב"ד ניקלשבורג והמדינה ,ובשנת תס"א נשלח לו כתב הכתרה ,חתום בידי ל"ד גדולים וחקרי לב הקהילה וראשיה, ומינוהו ל'נשיא ארץ-ישראל' ,אב"ד וריש מתיבתא.15 בינתיים הגיעו חובות הקהילה לסכומים עצומים ,הפרנסים לוו כספים מהערבים בריבית קצוצה, ובמשך הזמן נוספו על הקרן ריבית ,מתנות וקנסות .משראו המלווים כי אין ביכולתם לסלק החובות, 7אגרות א"י ,עמ' .216 8שם. 9מ' בניהו' ,ספור דברים מורגלים בירושלים' ,אסופות א ]תשמ"ז[ ,עמ' רלו. 10על תקופה קשה זו ,האריכה מ' רוזן בספרה 'הקהילה היהודית בירושלים במאה הי"ז' ,תל אביב תשמ"ה. 11מתיאורו של ר' משה פוריית שישב אז בירושלים ,יצא בשליחות הקהל האשכנזי ,בדרכו הדפיס את ספרו 'דרכי ציון', בו תיאר את סדרי החיים בעיר .בין הדברים מתאר ב'תיאור-חי' את החצר האשכנזית ובתוכה בה"כ אחד ושני בתי מדרשות ,מסעות א"י ,עמ' .282כאמור ,היות ואנו נמצאים לפני חג הפסח כדאי להעתיק מתיאורו על ההכנות לחג בעיר" :קמח לפסח מכים כל אחד לעצמו ,אבל יש גם קמח פסח בשוק .רוב האנשים קונים את החיטה בתמוז ותולים אותה שלא תהיה לחה ולא תנבוט ...בליל פסח ]אחר ערבית[ ,אומר החזן בקול את הברכה 'לקרוא את ההלל' וכל הקהל אומר הלל .בחזן אינו שר "הודו" ו"אנא" ,שם ,עמ' .292 בפרק זה מצליחים האשכנזים להחזיק מעמד-מה בעיר .היה להם "רב מורה" רבי נתן שפירא מקראקא מח"ס טוב הארץ ,ואפילו "נשיא לאשכנזים" .הם גם שולחים שליח מיוחד בשנת תט"ו .בשנת תל"ד נמצא רבי שבתי באר שליח משותף לירושלים ,צפת וחברון. 12רבי אברהם הלוי ממצרים ,שו"ת גנת ורדים ,קושטא תע"ז ,ח"א יו"ד כלל ג סי' ה. 13א' יערי ,שלוחי א"י ,ירושלים תשי"א ,עמ' .321-312 14גנת ורדים ,שם .בשנת תנ"ב התמוטט בה"כ האשכנזי ,ומנהיגם – ר' משה הכהן פעל רבות להשגת פירמאן לתיקון ההרס ,ושלח שדרי"ם גם לצפון אפריקה לאסוף כספים על כך ,הרב דוד עובדיה ,קהלת צפרו ,ה ,ירושלים תשנ"ב ,עמ' כא-כה. 15שו"ת נשאל דוד ,ראש כרך ב.
â
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àø÷éå úùøô לחצו עליהם בשיטות אכזריות ביותר ,והקהילה גוועה מרעב ,16שוועתם לאחיהם בארצות מוצאם עשתה פרי ,ולמרות הסכומים העצומים שנתרמו ,אבל עד שהכספים הגיעו לידי הפרנסים בירושלים נעשו האשכנזים שוב בעלי חובות .17כן ,לשם בנין בית הכנסת וה"חצר" לוו עוד כספים מהערבים.18 בשנת תס"א עלה המון רב :רבי יהודה החסיד משעדליץ ,מייסד בית המדרש ה"חורבה" בירושלים, שנקרא על שמו ,ואתו סיעה גדולה של חסידים ואנשי מעשה שהיו כרוכים אחריו ,המה ובני משפחותיהם – כאלף וחמש מאות נפש לערך ,הייתה העלייה הגדולה ביותר בבת-אחת ,שלא הייתה כמוה דורות רבים לפניה ואף לא לאחריה ,ועוררה תסיסה עצומה בכל מקום שעברה .לעולים הובטחה תמיכה מיוחדת מקהילות אשכנז ,אולם לאחר שנודע על מותו של המנהיג ,חמשה ימים אחר בואו ירושלימה ,חלו עיכובים במשלוח הכספים ,והחבורה כבר החלה להתפורר.19 תקופה זו הינה מן הקשות ביותר שידעה ירושלים .כדי להבין את עומק השבר ,יש להקדים ולתאר את גודל היישוב לפני העלייה ,ואת הציפיות שקיוו להפיק טובה ממנה .לפני עליית ריה"ח גרו בעיר כ300- משפחות ,ועליית ריה"ח שהכפיל את האוכלוסייה ,לא יכלה שלא להטביע את חותמה על ניהול הקהילה .עוד לפני העלייה היו הוצאת הקהל מגיעות לסומים עצומים .מנהגי הקהל קיוו להבנות מהעלייה הגדולה ,שתטה את לבן של קהילות אירופה לפעול לטובת הקהל .ובפטירת המנהיג ובנפול העדה ,לא זו בלבד שתוכנית הקיווי בוטלה ,אלא אף הוטל עליו משא נוסף .לעזרתם של הנשארים מחבורת ריה"ח ,שהתרכזו במחיצת חתנו ר' ישעיה ,באה חבורה שנייה ,אמנם לא גדולה בכמותה אך חשובה באיכותה ,כדלהלן. כעבור שנה –בתס"ב ,עלתה מאיטליה חבורה נוספת ,ובראשה המקובל רבי אברהם רוויגו ממודינא. במשך שנים התכונן לעלייה ועוד בשנת תנ"ח שלח את תלמידו ,ר' מרדכי אשכנזי ,לתור את הארץ ולהכין לו בית .אחרי שהפקיד סכום כסף גדול "כדי לאכול פירותיהם שנה שדנה לשובע על אדמת קודש" ,הפליגה החבורה מליוורנו .הנסיעה אשר ארכה חמשה שבועות ,הייתה מייגעת ביותר ,ולאחר טלטולים רבים הגיעו ירושלימה בב' באדר .אולם לרוע מזלם ,גם עליהם נחתה צרה ,ביקש רא"ר לישב בשלוה וליהנות מזיווה של תורה תוך דיבוק-חברים ,והנה קפצה עליו רוגזה של צרות .תיכף עם בואם פרצה מגפת-דבר ובה נספו כמה ממקורביו וקרוביו. 16שלוחי א"י ,שם; מ' בניהו' ,חליפת אגרות בין הקהלה האשכנזית בירושלים ור' דוד אופנהיים' ,ירושלים ג ]תשי"א[, עמ' קח-קכט. 17רבי משה חאגיז ,שפת אמת ,אמשטרדם תס"ז ,דף כו ע"א 18שלוחי א"י ,עמ' .324-323 באגרתו מגולל ר' גדליה מסמיאטיץ מבני החבורה של ריה"ח ,את התלאות שעברו הקהילה עם התמוטטות בה"כ בשנת תנ"ב ,ועל השתדלנות המרובה לשיקומו ,מסעות א"י ,עמ' .332אפיזודה אחת לכבוד פסח :ר' גדליה מספר פע"א נכנס כלב למסגד עומר והקאדי הורה להרג בעטיו את כל הכלבים .הנערים המוסלמים שהרגו את הכלבים הכריחו את היהודים להוציא הפגרים אל מחוץ לעיר" .ופעם אחת הייתי אני בבית הריחיים לטחון חיטים לפסח ,והיו עמי כמה יהודים ,ובתוך כך בא קול גדול שהערביים גוררים כלבים מתים ברחוב .והיינו יושבים בבית הריחיים מסוגרים עד שעברו הרשעים" ,שם ,עמ' .362 19מ' בניהו' ,ה'חברה קדושה' של רבי יהודה החסיד ועלייתה לארץ-ישראל' ,ספר היובל לשז"ר ,ירושלים תש"ך ,עמ' קלג-קפב.
ã
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àø÷éå úùøô לאחר שהתאושש ר' אברהם מאבלו החל להגשים את מטרתו העיקרית ,והיא הקמת ישיבה בירושלים. שותפו לייסוד הישבה היה ר' ישעיה חתנו של ריה"ח .שרידי חבורת ריה"ח הצטרפו לישיבה .20רא"ר לא זכה לשבת בארץ ימים רבים .הסבל הרב בירושלים ,ובייחוד של העולים החדשים אשר ידעו דוחקות ורעב ,הכריח אותו לצאת כשד"ר ,ובמשך תשע שנים נשלח שלוש פעמים בשליחות העיר לאיטליה והולנד ,ובפעם השלישית )תע"ד( נפל מרוב עינוי וצער ,כרע ונפל ומת.21 בינתיים פנו לעשירים מילידי הארץ להלוואות בריבית קצוצה של כ 40-אחוז .למעלה מעשרים שדרי"ם יצאו לתפוצות הגולה להציל את העולים החדשים ,אולם לרוע מזלם :אחדים לא הצליחו לחזור ארצה, ואלו שכן חזרו כספם לא הספיק כדי מחייה ,וכמובן שהחובות תפחו והלכו ,עד שפקעה סבלנותם של הערבים והעלו באש את בה"כ ,כפי שיתואר להלן .ולא רק זאת ,אלא פורעניות שונות אשר התרגשו ובאו עליהם על ראשם בשרשרת .בשנים תס"א-תס"ו עברו צרות קשות ומרות ,מגיפות ,חובות ,גרושים, נבצר מהם להכות שורשים בעיר .והקהילה התפוררה. שנים תס"ד-תפ"ז היו שנים הקשות ביותר לכלל יישוב היהודי בעיר .מאז המרד המקומי של תושבי העיר בשליח הסולטן היו היהודים נתונים בפחד מפני הערבים המקומיים ,הוטלו עליהם קנסות כבדים שגררו צרות מעל ראש ,וכמובן שמתי מעט מהשארית האשכנזים נותרו ללא מגן .22בשנת תפ"א התנפלו הערבים על החצר ובה"כ ושרפו אותם עד היסוד ,23ואסרו את מנהיגי הקהילה .עשרה קבין של צר ומצוק ירדו על הקהילה ,כפי שמשתקף מעדותם המצמררת של 'פקידי קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה על גסיסת הקהל האשכנזי ושריפת בה"כ" :מפני חמת המציק כי ראינו לבני אשכנז גם עליהם עבר כוס חובות מים הרעים מאז ועד הנה אנחנו מחשים עד אשר יניח ה' לאחינו וירשו גם הם משכנות הרועים ..כי מיום אשר ידו פרש צר בבה"כ ובעו"ה נעשה קרעים קרעים ,הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים" ,24באותו סגנון מעיד רבי משה חאגיז בשנת ת"צ לערך" :בעו"ה מיום שנשרף בה"כ עומדים להתפלל הצנע לכת על עזרתא דבירושלים ..ובחוץ מתפללים האשכנזים".25 המצוקה הייתה כל כך איומה ,שהקהילה הקטנה לא יכלה אפילו לשלוח שלחים לגולה להסביר את מצבם ,כי לא הספיקה ידם להוצאות-הדרך .ואז פנו באגרות אל בני קהילות אשכנז ושפכו לפניהם את מר לבם.26 אולם הודות לסייעתא דשמיא ירושלים לא נעזבה לחלוטין ע"י האשכנזים; למרות התפוררות ארגון 20אגרות א"י ,ירושלים תש"י ,אגרת לז .וראה י' מאן' ,התיישבות המקובל ר' אברהם רוויגו וחבורתו בירושלים בשנת תס"ב' ,ציון ,ו ]תרצ"ד[ ,עמ? 21שלוחי א"י ,עמ' .351-347 ;166-165 22תיאור חי על כך נמצא בתביעות לפירעון החובות מתוך כרכי 'בית משפט השרעי' בעיר ,ראה :א' כהן ,יהודים בבית המשפט המוסלמי :המאה הי"ח ,ירושלים תשנ"ו ,עמ' .218-206 23ר' מנחם ב"ר שלמה הלוי ,שארית ישראל ,אמשטרדם תק"ג ,פרק לד .בה"כ נשאר סגור משך תקופה ארוכה כערובה בעד החובות. 24מ' בניהו' ,קהל אשכנזים בירושלים' ,ספונות ,ב ]תשי"ח[ ,עמ' קעא. 25פרשת אלה מסעי ,אלטונא תצ"ג ,דף ז ע"א. 26שלוחי א"י ,עמ' .522
ä
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àø÷éå úùøô הקהילה ,האשכנזים לא אמרו נואש ,וכשבעים נפשות נשארו במסירות נפשם ,27אבל רבים מהם הוטמעו ,עם הזמן ,בקהל הספרדי .28חודשים אחדים אחרי שריפת בה"כ לווה רבי יעקב אשכנזי כסף מהערבים עבור האשכנזים; הערבים איימו על הספרדים בזקיפת החובות של האשכנזים עליהם ,מפני שהם מסתירים אותם .כמובן שהידיעה המרה על חורבן הקהילה הגיעה חיש-מהר לחו"ל ,וקהילות ישראל באירופה פעלו רבות להחזרת בית הכנסת וה'חצר' לאחיהם המסכנים .אולם מאמצים אדירים אלו לא עשו פרי ,ושתי סיבות לכך :גורמים חיצוניים ,היינו ממשלות האירופיות וגם הממשל הטורקי עיכבו את העברת הכספים וגורם פנימי :היו וויכוחים בין ראשי הקהילה לעסקנים ,וויכוחים בין הספרדים לאשכנזים ,עובדות כואבות אלו עמדו לרועץ מול העברת הכספים – והקהילה הירושלמית לא זכתה לשיקום.29 וויכוחים אלו גרמו לסכסוכים בין ראשי הקהילה הספרדית לבין האשכנזים המסכנים שעדיין נותרו בעור שיניהם בעיר .הרי המצב המדיני והכלכלי הקשה פגע ,כאמור ,גם בקהילה הספרדית ,ובשנת ת"ע הקימו 'וועד פקידי א"י' בקושטא במטרה לשם שיקום העיר .הם הסכימו לקבל עליהם את האפוטרופסות של ירושלים "ושלחו לשם שליח מיוחד לרפאות את מזבח ה' ההרוס" .30בעתות צרה ומצוקה היו היהודים המקורבים למלכות עומדים בפרץ ומבקשים לפני השלטון בקושטא על עמם באה"ק ,ותכופות הטו את לבו ולב שריו לטובה .על ידי כך נעשו ראשי קהלת קושטא אפוטרופסי היישוב הספרדי גם בעניינים פנימיים וממנים פקידים וראשי הישיבות בא"י .31הוועד פנה גם לקהילות אשכנז ,אולם הכסף לא הגיע .בשנת תצ"ה הזהיר הוועד את הקהילות באשכנז ,שאם יוסיפו להתעלם תקרוס גם הקהילה הספרדית בעול החובות ,וגם אזהרה זו לא נענתה. בשנת תצ"ז יצא שליח האשכנזים מהעיר לקושטא כדי להשפיע על הפקידים שיוסיפו להשתדל עבורם.
27כן מפורש במכתבם של 'פקידי קושטא' לקהילות אירופה משנת תצ"ה ,כי מספר האשכנזים בעיר הוא שבעים נפש: "הנה בני אשכנז עומדים להתפלל בעזרת ה' של הספרדים קהלה בפני עצמה בכלל אתה מוצא שבעים .והגוים בעלי- החובות שרקו ויחרקו שן על הספרדים שמאבדים את ממונם כל הון יקר ונעים" ,בניהו שם. 28כעדות ר' משה ירושלמי משנת תקכ"ט" :אסור לו ליהודי אשכנזי ...להכנס לירושלים ...וכל זאת בגלל מעשה חברה חסידים שעלו עם ר' יהודי החסיד השני ע"ה ...לוו חסידים מן הישמעאלים שלוש מאות כיסים ...וכשהיגע זמן הפירעון נחבשו בתפיסה ורבים הוכו עד מוות ורהים נמלטו ורבים מתו ...ומאז ואיך אסור לו ליהודי אשכנזי ליישב בירושלים אם לא ...שילבש מלבושי תורגמה וידבר בלשונם .בית הכנסת שלהם סגור על מסגר בתורת משכון"" ,ידי משה", מסעות א"י לא' יערי ,תל אביב תש"ו ,עמ' .448ואולי עובדא זו תסביר המסופר במכתבו של רבי בנימין מרדכי נבון ראב"ד בירושלים ,משנת תקצ"ח" :מרוב החובות וגלות העכו"ם ברחו כולם ]האשכנזים[ מפעה"ק ונשמו הבתים ונחרב הביה"ק ,ולא נשאר שום אחד מבני אשכנז ,ואפילו אם היה שבא אחד להשתטח על קברי צדיקים היה בהחבא מפני רשעת הגויים ,והיה כך יותר ממאה שנה שלא דרך בה רגל אשכנזי" ,מ' בניהו' ,תשובה לר' בנימין מרדכי נבון' ,סיני כד, תש"ט ,עמ' רט .מן ההכרח לומר שכוונתו לאשכנזים שלא הסתירו את עצמם! מאז חורבן ה"חצר" ניכרת מגמה של גידול במספר האשכנזים בקהילות הגליל ,תחילה בצפת וכעבור שנים בודדות גם בטבריה .בקהילות האשכנזיות בגליל התפתחו ועם עליית ה"חסידים" הגדולה השנת תקל"ז ,כבר היה בהן גרעין ובסיס להרחבתן. 29ראה מאמרו של בניהו 'חליפת אגרות' ,לעיל הע' .16 30שו"ת אדמת קודש ,א ,דף קלב ע"א. 31חומר עשיר על תפקידם של פקידי קושטא בעזרת היישוב נמצא בפנקסם ,נחקר ותועד ע"י י' ברנאי ,בספרו 'יהודי א"י המאה הי"ח :בחסות פקידי קושטא ,ירושלים תשמ"ב.
å
øáäãìåâ ìàéçé ìù åðçìåùî
ä"òùú àø÷éå úùøô ה"וועד" נעתר לבקשתם ושלחו שד"ר לקהילות אשכנז ,בצירוף תכנית להקים ארגון משותף לשתי הקהילות תחת השגחת ה"וועד" ,ושכל קהילה תנהל בית כנסת ובית-דין נפרד .כנראה שגם הצעה זו לא עשתה רושם.32
יריעה הבאה תוקדש לעלייתו של רבי אברהם גרשון מקיטוב ,ובניו ,וחלקם בהחייאת הקהילה האשכנזית בעיר
""ãéñç äãåäé 'ø øöç (é"øú äéôìãìéô) õøàååù óñåäé éáøì 'õøàä úåàåáú' øôñä ìù úéìâðàä äøåãäîä êåúî øåéà
øáäãìåâ ìàéçé ,íåìù úáù úëøáá
32בראש ספרו 'אלה מסעי' האריך רבי משה חאגיז לברר הצעה זו.
æ